פרוטוקול ישיבת מליאה 09/2025 מן המניין מתאריך 11-11-25 · קובץ פרוטוקול סרוק

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

פרוטוקול מליאה מן המניין 09/2025

יום שלישי, כ' בחשון תשפ"ו, ,11/11/2025 חדר מליאה, רח' הבנים 9 נס ציונה, בניין העירייה

נוכחים:

מר שמואל בוקסר – ראש העיר, סגנית רה"ע ומ"מ רה"ע - סמדר אהרוני, סגן רה"ע – עמרי רווח, סגן רה"ע – עמוס לוגסי, משנה לרה"ע – יהודה חיימוביץ, משנה לרה"ע - ליאור אלימלך, משנה לרה"ע -

ערן רפאל, ליאור שרון, נאור ירושלמי, גיל אנוקוב, נעמי חסון, דנה שחק-כץ, איתי דגן, שירי פרנצי-כהן, גלית אבינועם.

משתתפים:

עו"ד דפנה קירו-כהן – מנכ"לית העירייה, עו"ד שולמית מנדלמן-כהן – יועצת משפטית לעירייה, רו"ח ליאור בן טריה – גזבר העירייה, הילה קרופסקי עוזרי – דוברת, אינג' בועז גמליאל – מהנדס העיר, ויקי דיין – מנהלת מחלקת רישום והקצאת נכסים, אילן קדוש – מנהל אגף שומה וגבייה ומנהל הארנונה, ירון לוי – קב"ט, אלעד סויסה – סמנכ"ל נתיבי אילון, איתן סטנקובסקי – ראש אגף פרויקטים א' חטיבת הרשת המטרופולינית נת"א, אבי לודריק ואינג' נדב לודריק – מנהלי פרויקט הקו הכחול.

חסרים: עו"ד דנה זלוטין – מבקרת העירייה

קישור לצפייה במהלך הישיבה: BCzXQRwruE0=v?https://www.youtube.com/watch

1

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

תוכן

סעיף מס' 1 – אישור התקשרות עם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים וחברת נתיביי איילון

בהסכם מפורט לתכנון וביצוע של פרויקט הקו הכחול .....................................................5 סעיף מס' 2 – דרישת שליש מחברי המועצה .............................................................. 28

סעיף מס' 3 – אישור תיקוני פרוטוקול ישיבת מליאה מן המניין 07/25 מיום 26/8/2025 .....57

סעיף מס' 4 – אישור פרוטוקול ועדת הקצאות מיום .......................................30-10-25 58 סעיף מס' 5 – שאילתות.......................................................................................... 62 סעיף מס' 6 – אישור פקחית .................................................................................... 72 סעיף מס' 7 – אישור הרכב יו"ר ומ"מ ועדת הנהלה ..................................................... 73

סעיף מס' 8 – החלטת מליאה לשימוש בכספי דיבידנד מתאגיד המים לתקציב הרגיל........78

סעיף מס' 9 – פרוטוקולים של החלטת ועדת הנחות מארנונה (נזקק) מיום 25.8.2025

ומיום 15.9.2025 – מונחים על שולחן המועצה ...................................... 81

סעיף מס' 10 – אישור החלטות ועדת הנחות מיום 15.9.2025 להסדרי פשרה ומחיקת חובות

.......................................................................................................................... 82 סעיף מס' 11 – הצעות לסדר ................................................................................... 85 סעיף מס' 12 – נאומים מהמקום ............................................................................ 109 2

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

פ ר ו ט ו ק ו ל

שמואל בוקסר: ערב טוב. היום יש לנו הרבה אורחים, ברוכים הבאים. אני רק מבקש, אין זכות דיבור

לאורחים, אלא אם כן ניתנה להם זכות הדיבור. נא לא להפריע, תיהנו מהישיבה.

אני פותח את ישיבת המליאה מספר .9/2025 יש לנו פה נציגים של נתיבי איילון עם לוח זמנים קצת קצר ולכן ברשותכם, אנחנו מבקשים לשנות את הסעיפים בסדר היום ואנחנו צריכים רוב של %.75 אנחנו מבקשים במקום הסעיף הראשון להקדים את הסעיף של הקו הכחול. אם אין לכם התנגדות, אז אנחנו נשנה את סדר היום בפרוטוקול. מקובל?

איתי דגן: אין לנו בעיה עם זה.

שמואל בוקסר: תודה רבה.

בעד: פה אחד.

החלטה: מסכימים פה אחד לשנות את סדר היום באופן שהסעיף העוסק בהסכם הקו הכחול יהיה

הראשון לדיון בישיבה זו.

שמואל בוקסר: ערב טוב לתושבות ותושבי נס-ציונה, ערב טוב חברי מועצת העיר.

היום הובא למנוחת עולמים סרן הדר גולדין, זכרונו לברכה. הדר נפל ונחטף במבצע צוק איתן. היום ערכי היסוד המובילים את צה״ל - לא משאירים אף חייל מאחור, מהדדים בקול. בחלוף 4,120 ימים, אנחנו יודעים, לא שכחנו, לא ויתרנו ולא הפסקנו להילחם כדי שהמעגל ייסגר. עבור משפחת גולדין היקרה, עבור עם ישראל כולו, הדר גולדין שב הביתה, יהי זכרו ברוך.

ובמעבר חד, הערב נעלה לאישור המועצה את הסכם הקו הכחול. נס-ציונה לוקחת חלק בפרויקט הלאומי של רשת הסעות המונים ארצית, מהירה, נגישה, קלה ונוחה. אנחנו מישירים מבט אל אתגרי העתיד, לא בורחים ולא מתחמקים. אנחנו זורעים היום את הפירות עבור כולנו ליום המחר. אנחנו מבינים, שבעוד שנים לא רבות, לא ניתן יהיה לנסוע בכבישי ישראל ברכב פרטי. אנחנו יודעים שללא פתרון תחבורתי מתקדם, נסיעה לתל אביב תהפוך עבור תושבי נס-ציונה לבלתי אפשרית. איכות החיים שלנו היא גם היכולת להתנייד לערי גוש דן, מבלי לבזבז יום שלם רק על הדרך. נס-ציונה מרוויחה פעמיים מהפרויקט הזה. בנוסף למטרונית חדישה, שמשנה לגמרי את חוויית הנסיעה, במסגרת הפרויקט של משרד התחבורה אנחנו גם מחזירים את החיות, את הלב למרכז העיר. רחוב ויצמן יעבור מהפך, חזות חדשה, צמחייה, שבילי אופניים, שבילי הליכה רחבים ומזמינים. המרכז הישן, שהיו מגיעים אליו רק אם אין ברירה, יהפוך למרכז שוקק חיים ומזמין, שנעים לבלות ולקנות בו.

3

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

עוד במסגרת הפרויקט, התשתיות העירוניות עוברות שדרוג משמעותי. זה אמנם נסתר מהעין אבל הכי חשוב לבטיחות וביטחון. מערכת הניקוז שלנו תתרחב ותשתדרג ותדע להתמודד גם עם מופעי גשם עוצמתיים.

אני אומר כאן לכולנו בקול ברור, יש לנו דרך לעבור יחד כדי שיהיה כאן הרבה יותר טוב. משך העבודות כשלוש שנים, במהלכם צפויים בעיר שיבושי תנועה, לא נוכל להתחמק מזה. גם כשיהיה פחות נוח, גם כשיהיה פקוק יותר, אנחנו צריכים לזכור, שרק אם נאפשר הנחה של יסודות איתנים היום, נוכל לשגשג ולצמוח מחר.

ולסיום, על פי התחזית - בסוף השבוע הקרוב צפויה לנו מערכת גשם ראשונה לחורף הזה. כולנו מייחלים לגשמי ברכה, ביחד עם זאת, מכירים את האתגרים איתם נס-ציונה מתמודדת. שינויי האקלים, מופעי גשם חריגים וסחף מי גשם, הזורם לעיר מערים אחרות. אני אומר כאן לכולם, צוות החירום הרשותי ערוך ומוכן. אנחנו מתכוננים לחורף כל ימות השנה. היום יש לנו מעטפת הגנה עם ארבעה מאגרי השהייה, המקיפים את העיר וקולטים את הגשם, בנס-ציונה, באר יעקב, ראשון לציון ורחובות.

מערך החירום שלנו מונחה, מערכת חיזוי לווינית וחכמה, יודע את סדר הפעולות. צוותי שפ"ע כבר פועלים בשטח להבטחת זמינות פתחי הניקוז, ניקיון המרחב הציבורי, ומבצעים פעולות שונות כדי להבטיח שגם בחורף הזה רחובות נס-ציונה יישארו יבשים.

ואני רוצה להוסיף עוד דבר, אישרנו לפני שבועיים בוועדה המחוזית מאגר השהייה נוסף של 280 אלף קו"ב על הגבול בין באר יעקב לנס-ציונה ליד התחמ"ש. אנחנו מקווים שזה יפתור סופית את כל הבעיות שנוצרות במעלה הזרם בצפון מזרח מבאר יעקב, וגם מהשכונות החדשות, שמקימים בראשון דרום מזרח.

4

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

סעיף מס' 1 – אישור התקשרות עם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים וחברת נתיביי איילון

בהסכם מפורט לתכנון וביצוע של פרויקט הקו הכחול

המצגת בנושא זה מצורפת בסוף הפרוטוקול

שמואל בוקסר: נמצאים איתנו כאן אלעד סמנכ"ל נתיבי איילון, ואיתן מנהל אגף בנתיבי איילון, שאחראי

למעשה על כל הפרויקט אצלנו. הם יציגו לנו עכשיו את הפרויקט, אחר כך אנחנו נשאל שאלות, לאחר מכן ניגש לדיון ולהצבעה. אלעד, בבקשה.

אלעד סויסה: אני אלעד סויסה, סמנכ"ל הרשת המטרופוליטנית בחברת נתיבי איילון. חברת נתיבי

איילון, חברה ממשלתית, זרוע ביצוע של משרד התחבורה. ההתמחות של החברה היא בעיקר בטווח המטרופוליטני העירוני, כל הפרויקטים שקורים בתוך הערים בהיבטים של תחבורה ציבורית ומתן אלטרנטיבה לרכש הפרטי. אחד מפרויקטי הדגל של החברה - הקו הכחול. בנוסף, אנחנו מקדמים גם את קו החום, שחוצה את ראשון לציון ממזרח למערב, נתיבים מהירים על כביש 20 עם חניוני ענק בכניסות לכביש ,20 שבילי אופניים כולל בעיר נס-ציונה, ומקדמים גם בכל מטרופולין, עובדים גם במטרופולין חיפה, מקדמים תוכניות אב באזור באר שבע. אז ההתמחות שלנו זה הטווח העירוני ותחבורה ציבורית.

הקו הכחול זה מערכת הסעת המונים מבוססת מטרונית. מי שמכיר את המטרונית מהצפון, אבל הדגם המשודרג שלה, גם מבחינת כלים, גם עם מערכת ניהול התנועה, והוא ייסע מצומת ביל"ו בדרום, יחצה את רחובות על רחוב הרצל, נס-ציונה. במחלף ראשונים יש פיצול בין שני קווים, קו אחד עולה על דרך איילון, ,431 עד מתחם אליפלט או סבידור, זה עדיין בבחינות של ביקושים. והקו השני ממשיך עד בית דגן, חוצה את ראשון לציון, דרך המכבים ,44 כביש 20 ועד מרכז תל אביב, עד סבידור מרכז.

כן צריך להגיד, שמבחינת הביקושים שלנו, של הפרויקט, צריך להכיר שמירב הנסיעות הן דווקא פנימיות בתוך השפלה. זה מפתיע, הרבה אנשים בטוחים שכולם רוצים להגיע לתל אביב, אבל במקרה הזה אני רוצה להגיד לכם, שרוב הנסיעות הן פנימיות בתוך השפלה.

הפרויקט הוא פרויקט לאומי של המדינה, שנס-ציונה בראשות ראש העיר והמנכ"לית נרתמו לפרויקט הלאומי הזה. כמו שאתם רואים, הוא חוצה רשויות, בסוף זה לא החלטה של עיר אחת, ובסוף זה חוצה רשויות ובטח נס-ציונה, שהיא באמצע, אז היא מפתח עבור הפרויקט הזה.

מלבד הנושא התחבורתי של הפרויקט, וזה באמת אפשר פה להחמיא לראש העיר ולמנכ"לית, אנחנו משדרגים את כל התשתיות בתוואי הפרויקט. מדובר פה בשדרוג תשתיות מקצה לקצה, גם בהיבטים של ניקוז, הטמנת רשת החשמל, לא יהיו יותר ברחוב ויצמן עמודי חשמל, וכל רשת החשמל הופכת להיות תת קרקעית. מערכת הניקוז משודרגת בהיקפים של מאות מיליונים, רק עבור העיר. עבור 5

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

הפרויקט התחבורתי לא הייתי צריך לשדרג ברמה כזאת את מערכת הניקוז. זה מובלי מים אדירים בשתי הכניסות, באמת שדרוג מלא.

צריך להכיר, שכל הכלים הם כלים חשמליים. כל התחבורה היא חשמלית במאה אחוז. לא יהיו כלים דיזל באירוע הזה. היתרון הגדול מאוד של המערכת, שהיא מנוהלת. היא נותנת תדירות מאוד גבוהה, כל כלי עובר בין 4 ל-6 דקות בתשתית, והתדירות הזאת מייצרת אמינות לאנשים. בן אדם לא צריך לתכנן את הנסיעה שלו, הוא פשוט מגיע ויכול להשתמש במערכת, בלי להתחיל לתכנן מתי הוא מגיע ואם הוא פספס, אז עכשיו לחכות.

שמואל בוקסר: נמצאים איתנו גם אבי ונדב לודריק, מנהלי הפרויקט מהצד שלנו. פרויקט בסדר גודל

כזה של חצי מיליארד שקל, אנחנו חייבים להיות שם ולבצע מעקב שוטף, גם להתווכח כשצריך וגם לעמוד על המקח כשצריך. הם עובדים כמובן יחד עם מהנדס העיר, בועז.

שירי פרנצי-כהן: הם מנהלי הפרויקטים מאגף ההנדסה?

שמואל בוקסר: לא, הם חיצוניים. אישרנו את התב"ר עבורם. פרויקט בסדרי גודל כאלה, אי אפשר

להשאיר בלי שהצד שלנו יהיה מפוקח לחלוטין. דרך אגב, נת"א משלמים חצי מזה.

איתן סטנקובסקי: אני אמשיך את אלעד בכל ההיבט מהות הפרויקט, ומה הפרויקט כולל גם בעיר נס-

ציונה וגם בראשון. כמו שאלעד ציין את זה, בסוף בשביל לייצר מערכת תחבורה ציבורית, אנחנו לא צריכים לבוא לשדרג רגע את כל המערך התת קרקע וגם מעל הקרקע. במאמץ מאוד מוגבר של חברי העירייה וגורמי המקצוע, באמת הם התעקשו, שככל ועושים פרויקט בנס-ציונה בהיבט כזה גדול של כסף, הם רצו שבאמת פעם אחת אנחנו נבוא, נעשה את העבודות, נפתח את הכביש, נשדרג את כל המרחב מקצה לקצה, אם זה מתת-הקרקע של ניקוזים, שאפשר גם היום כבר לראות שיצאנו בקידומי זמינות בשביל באמת להקדים את החורף שבא עלינו, שיש מובל ענק בחלק הצפוני של העיר, מובל ענק בחלק הדרומי. אנחנו רוצים עוד מעט גם להיכנס לעשות עוד מובל, שיחבר את כל התשתית של נס-ציונה בדחיקה, שהיום ציר ויצמן הוא די בשיפוע עילי, שככה אי אפשר לחפור, ואנחנו בעצם מחברים את כל נס-ציונה בתשתית תת-קרקע של מובל, שאמורה להתחבר לכל המאגרים שראש העיר ציין. אז זה משהו שהיה תנאי מאוד מאוד הכרחי של ראש העיר מול משרד התחבורה.

מעבר לכך, גם נושא ההטמנה, שנכון היום בציר ויצמן הציר כבר מוטמן, אבל בסוף נס-ציונה, הגבולות שלה הם גם צפונית לוויצמן וגם דרומית לוויצמן, וההתעקשות שלו הייתה, שגם אם נכנסים לפרויקט, אז גם מטמינים שם, שלא יהיו עמודים, וכל השנאים שהיום נמצאים על העמודים, כמו שאתם רואים אותם, ייכנסו לחדר מיוחד ובאמת המרחב יהיה נקי, גם מבחינה בריאותית וגם ברמת הראות של האנשים.

6

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

כל הכלים שיסעו על רחוב ויצמן הם חשמלים %.100 כמובן אנחנו מפחיתים את זיהום האוויר במרכז העיר, וכמובן גם את הרעש. אנחנו גם יוצרים שביל אופניים אורכי מצומת ביל"ו בדרום ועד בית דגן בצפון. כלומר, זה שביל אופניים אורכי של 15 קילומטר, ללא צורך של ירידה לכביש, עם העדפה גם לרוכבי האופניים.

אלעד התחיל לציין מה זה הקו הכחול. הקו הכחול זו מערכת שהיא מנוהלת. כלומר, מאחורי כל מרכב מטרונית יושב בן אדם מאחורה, שבודק ומתזמן לו שכל 4 דקות הוא מגיע, או 6 דקות, וככל והוא לא, הוא נקנס. לכן זו מערכת שונה מאוטובוס שאתם מכירים היום. זה מישהו שעומד כל היום אחרי הנהג ומסתכל עליו מתי הוא מגיע.

מבחינת חזות המרחב - כל התוכניות וכל גורמי המקצוע מסתכלים על הפרטים הכי קטנים של המרחב העירוני ומה הולכים לקבל. בסוף היום משרד התחבורה מציב סטנדרט מסוים, שהוא רוצה לעשות בכל הרשויות. אחד מהדברים שעיריית נס-ציונה, נקרא לזה, עיכבה והתעקשה איתנו, זה להגדיל ולשדרג את הסטנדרט, ולאו דווקא מה שמשרד התחבורה הציב לו. אז פה באמת אפשר להגיד כל הכבוד לראש העיר על הדבר הזה.

כמו שגם ציינו, חלק מהדברים שגם עיריית נס-ציונה מקבלת וגם חלק מהמערך של פרויקט הקו הכחול, כמובן אנחנו משדרגים את כל מערך התאורה לאורך הציר, כמובן משני הצדדים. אנחנו תמיד עובדים לפי התקנים ולפי חישובי תאורה שנדרשים. גם תאורה לצד הכביש, גם להולכי הרגל וגם לרוכבי האופניים.

מבחינת האכיפה וכל נושאי מערכת הפיקוח העירונית – אז כמובן אנחנו משדרגים את כל המערך הזה עם מצלמות חכמות, שיכולות לנתר מרחוק, ולאו דווקא צריך את המפקח בשטח, אפשר לעשות את הזה בצורה מאוד מאוד חכמה. כמובן שכל הרמזורים וניהול התנועה הולך למערכת ניהול תנועה מטרופוליטנית. אנחנו מציבים עוד מצלמות ביטחון גם לאורך הציר, כמובן גם בתחנות עצמן של ציר המתע"ן, וגם מחוץ, יהיו מצלמות, שאפשר יהיה לראות ולנתר פעילות של האנשים. וכמו שאמרנו, שהציר הזה מנוהל, אז יש גם חברה שיודעת מהר מאוד להפעיל את כל גורמי הביטחון, ככל ויש איזשהו אירוע מסוים.

אחד הדברים שראש העיר עצר אותנו במהלך הדרך, ואני חושב שגם היה דיון מאוד מאוד רחב על זה, שאנחנו יצאנו לכנס תושבים ומשרד התחבורה הציע במסגרת הנת"צ להשתמש במעקף של מניין הראשון ועמק השושנים ויצחק רבין. וההתעקשות של ראש העיר, שאמר שהוא לא מוכן שמשרד התחבורה יתבסס על צירים קיימים, כי בסוף זה לא נותן שום מענה, ובאמת הוא נתן את הפתרון ללכת ולפתח את פרויקט הנפת הדגל עם החיבור לעמק ושביט. זו ההתעקשות של ראש העיר והוא באמת קיבל במסגרת ההסכם. המכונות כבר בשטח, אנחנו כבר התחלנו שם את הביצוע. הציר הזה אמור 7

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

להיפתח עם הקו הכחול במקביל ואפילו טיפה לפני, ככה שבאמת הכל ייפתח במקביל ויהיה פתרון גם לרכב הפרטי וגם לתחבורה הציבורית בצורה טובה מאוד.

שמואל בוקסר: אני באמת רוצה להודות לנתיבי איילון כמובן, ולמשרד התחבורה ולשרת התחבורה,

שנתנו דעתם ונענו לבקשותינו. רק לסבר את האוזן, הפרויקט הזה עולה כמאה מיליון שקל, שבאמת באו לקראתנו. במקום להעביר את התנועה העוקפת של ויצמן בתוך העיר, להוציא אותה החוצה ולעשות פה כביש כמו הנפת הדגל, שישה נתיבים עם החיבורים לרחוב שביט, ההמשך שלו, ועם שדרוג תרמ"ג עד לשם, וארבעה נתיבים דרך שדרות העמק עד רבין, כדי באמת להעביר את התנועה, שפעם עברה מרחובות לראשון, או תל אביב דרך נס-ציונה, להעביר אותה החוצה לכביש .42 באמת תודה רבה לכל אלה שעסקו במלאכה.

שירי פרנצי-כהן: יש לי שאלה לגבי התנועה דווקא לכיוון רחובות, למה לא עשו איזשהו חיבור לכביש

עוקף רחובות?

איתן סטנקובסקי: יש. זה נמצא בתכנון מאוד מפורט והוא צפוי לצאת לביצוע שנה הבאה. את מדברת

על הארכה של .423

שמואל בוקסר: ברבעון הראשון של ,2026 המשך ,423 מתחילים את הכביש הזה. דרך אגב, מכיוון

רחובות כבר התחילו את הביצוע.

שירי פרנצי-כהן: כי אני אומרת, כל התנועה מנס-ציונה לכיוון רחובות כבר היום מאוד מאוד פקוקה.

שמואל בוקסר: אז התחילו.

איתן סטנקובסקי: היום זה נעצר ב-,423 בהנפת הדגל, והיום חלק כבר התחילו ביצוע ויש גם המשך

ביצוע, שהוא אמור להתחבר לפארק המדע, לבגין.

שמואל בוקסר: לרגל של בגין, ברחוב המדע כשפונים לבגין, מתחת לרכבת יש פניה ימינה, בדיוק

משם כבר התחילו לעבוד.

שירי פרנצי-כהן: ואז כל התנועה תתנקז לרחוב המדע?

שמואל בוקסר: לא. לעוקף המזרחי של רחובות. הפרויקט הזה זירז את ההחלטה. הייתה החלטה

במשרד התחבורה לבטל את הפרויקט הזה. זה פרויקט ענק, צריך להזיז את הרכבת, עסק מורכב מאוד.

נעמי חסון: יש איזה חיבור גם לצד המערבי?

8

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

שמואל בוקסר: זה החיבור.

נעמי חסון: לא, לעוקף המערבי של רחובות, לאזור כיבוי אש.

שמואל בוקסר: לא, מה פתאום. זה לא קשור בכלל.

איתן סטנקובסקי: זה לוקח אותך ל-,42 או צפונה או דרומה.

שמואל בוקסר: כן. זה לוקח אותנו לכביש יבנה.

איתן סטנקובסקי: אז כמו שציינתי קודם, אחרי משא ומתן מאוד מאוד עיקש עם גורמי המקצוע, משרד

תחבורה אומר אני מתקצב סטנדרט מסוים, עיריית נס-ציונה באמת התעקשה על כל היבטי השדרוג, גם של סטנדרט ברמת ראות הרחוב, גם ברמת פינות ישיבה בכל מיני אזורי שצ"פים כאלה. שדרוג רחובות, שנמנים לכל הפרויקטים, וכמובן מערכות השדרוג של ניקוז והגדלת קטרים לאורך כל הציר.

שמואל בוקסר: המדינה משקיעה אצלנו בערך מאה מיליון שקל לשדרוג מערכות הניקוז. גם אם תראו

על יד פארק הספורט מובל חדש שבנו, המובל שהולך להיות מתחת לציר רבין והפנייה מרבין לכיוון נחל נס-ציונה מערבה. המעבר מהמובל המזרחי, שמצד מזרח לכביש לרחובות, עם חציה מתחת לכביש, לכיוון נחלת ראובן, ויהיה חיבור נוסף למובל החדש שהם עשו מצד מערב לכביש רחובות, מתחת לכביש, לפנות מים מראשון גם למובל הזה.

איתן סטנקובסקי: אז כמו שציינו, עלות הפרויקט ספציפית בנס-ציונה זה 450 מיליון שקל, שמשרד

התחבורה משקיע פה בעיר ויש השתתפות של העירייה בנושא שדרוג חלקי של הסטנדרט, מעבר למה שמשרד התחבורה מתקצב, בעלות של 12.7 מיליון. זה הפירוט הרחב, כמו שציינתי.

שמואל בוקסר: מעבר לשדרוג הנראות של רחוב ויצמן, אנחנו מרחיבים את מערכת הניקוז. אנחנו

רצינו להגדיל את מערכת הניקוז שקיבלנו, להיות side safe the ,on כי כמו שאתם יודעים, מזרחה מאיתנו ממשיכים לבנות, אז את המובל שהולך מתחת לכביש, להגדיל בכמעט פי ארבע. בנוסף, המובלים שאמרתי לכם המצטלבים, ואנחנו נותנים להם את רחוב שביט, שהוא שלנו, אנחנו מממנים את השדרוג שלו, כי אתם יודעים, זה רחוב שנסלל רק שכבה אחת, אין שם חניות. מי שהולך לרחוב שביט, הוא רואה מה הולך שם על יד בנייני המדע. עד היום לא אכפנו שם, עד שלא נסדר את זה.

והחלטנו לעשות את זה עם נתיבי איילון כקבלן, כי הוא עושה מצד אחד, אין סיבה להכניס לשם שני קבלנים. ועכשיו אני יכול להגיד לכם, אחרי שגמרנו את המשא ומתן, שהצעת המחיר שלהם הייתה חצי מיליון שקל פחות ממה שזה עולה לנו.

שירי פרנצי-כהן: ה- 12 מיליון שקל זה מתב"רים?

9

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

שמואל בוקסר: הכל תב"רים, בוודאי. רחוב שביט, נדמה לי שכבר יש לו תב"ר, אם אני לא טועה, אבל

אם לא, נעשה תב"ר.

גלית אבינועם: ה-12 מיליון שקל זה בעצם על פי הנספח?

שמואל בוקסר: כן, בוודאי.

גלית אבינועם: זה לא תב"רים אחרים.

שמואל בוקסר:לא.

דפנה קירו-כהן: זה תכולת העבודות. היא שאלה מה המקור התקציבי, זה יהיה תב"ר.

איתי דגן: שאישרנו כבר, לא?

דפנה קירו-כהן: כן, אבל אני לא יודעת אם בדיוק הסכום הזה. אני אעביר את זה, ברשותכם, לצד

המשפטי. היות ויש עבודות עירייה, שאנחנו מבקשים מהקבלן הזה לעשות, אנחנו פונים למליאה ומבקשים בקשה לפטור ממכרז לעבודות העירייה, כפי שמפורט בנימוקים המקצועיים, ששלחנו לכם בחוות הדעת המקצועית.

שמואל בוקסר: אבל לפני כן, אם יש למישהו שאלות.

נאור ירושלמי: בחוות הדעת המקצועית נאמר כאן, ששיתוף הפעולה הזה יאפשר לקצר את לוחות

הזמנים. ואני שואל - מכמה לכמה? מה הצפי?

דפנה קירו-כהן: ,12.7 זה חלק מהנימוקים. נדב או אבי יוכלו לספר מה קיצור הזמנים, שכתוצאה מכך

שאנחנו עובדים יחד איתכם בשיתוף פעולה, אנחנו נוכל לקצר.

גלית אבינועם: אני רוצה להבין, אתם תבצעו את העבודות של העירייה? אתם הקבלן המבצע, גם לזה

וגם לעבודות העירייה?

איתן סטנקובסקי: כן. אני אסביר, אם אבי יצטרך, הוא ישלים. בגדול, אנחנו באותו תוואי שטח כבר

עובדים. בסוף יש המון תקורות שאנחנו כבר לקחנו עלינו, ואתם בסוף לוקחים רק את הדלתא. לדוגמא, אם פרסנו כבר הסדר תנועה, ההסדר הוא על חשבוני, כי אני עושה אותו עבור העבודות שלי, אני מניח כבר שני צינורות, לצורך העניין, ואתם ביקשתם להניח עוד צינור, אז אני את החפירה כבר שילמתי, את שני הצינורות שילמתי, אתם בסוף שילמתם רק את עוד צינור ששמתי בתוך החפירה, כי אתם ביקשתם עוד צינור. אז חסכתם גם את החפירה, גם את הסדר התנועה וגם את התקורות של האתר עצמו.

10

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

נאור ירושלמי: אז אנחנו ייעלנו את המהלך.

איתן סטנקובסקי: כן.

(מדברים ביחד)

איתן סטנקובסקי: בסוף, לפני הכסף מה שחשוב להבין פה והוא הכי קריטי, והוא גם דובר בהיבט של

כל התשתיות, בסוף אנחנו רוצים לפתוח פעם אחת. וזה נכון שהעירייה ראתה לנכון גם לשים צרכים עתידיים, גם צרכים עכשוויים. זאת אומרת, כבר פעם אחת פותחים ועכשיו בראיה עתידית, שלא יצטרכו לפתוח שוב את האזור הזה, ואנחנו חושבים שזו החלטה נבונה, בעיקר עבור הציבור.

נעמי חסון: אז אתה דיברת על הכספים, אבל פה נשאלה שאלה על לוח זמנים.

איתן סטנקובסקי: הוא שאל איך זה מקצר את לוח הזמנים, אז הסברתי. בסוף שאני עובד שם, אני

כבר עובד שם.

שמואל בוקסר: אני אסביר. הוא כבר שם. אנחנו בשביל לעבוד צריכים להוציא מכרז ספקים, להביא

קבלנים, להראות להם,

נעמי חסון: כן, כמה היה צפוי וכמה זה קוצר, בערך?

שמואל בוקסר: לא, זה לא קוצר, זה לא הוארך. בתחום הזמן שלהם הם עושים גם את זה. אם אנחנו

נעשה אחריהם, זה יהיה סיפור ואנחנו נעכב.

גלית אבינועם: האם אנחנו לקחנו איזשהו אומדן שלנו על מנת להבין שה-12 מיליון שקלים האלו הוא

בסדר גודל הגיוני?

שמואל בוקסר: אני אמרתי, רק לשביט, הערכת התקציב שלנו הייתה חצי מיליון שקל גבוהה מההצעה

שלהם.

איתן סטנקובסקי: כלומר, יותר יקרה. הוא לקח הצעת מחיר מקבלן עירוני, לעומת מה שאנחנו שלחנו,

וההצעה שהוא קיבל מהקבלן העירוני, חצי מיליון שקל יותר יקר ממה שאנחנו שלחנו, רק על שביט.

גלית אבינועם: אז קיבלנו הצעת מחיר אחת או שלוש?

דפנה קירו-כהן: לא, עשינו חישוב אומדני, יש את זה בחוות הדעת.

שמואל בוקסר: עשינו אומדנים, עוד לא יצאנו למכרז.

11

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

איתן סטנקובסקי: חברת נתיבי איילון בסוף זו חברה ממשלתית, אנחנו בסוף גם כפופים לחברות

בקרה ממשלתיות, אז כמובן כל דבר שאנחנו עושים, כל תוכנית, אנחנו נאלצים להביא כמובן מתכננים, שמכינים כתב כמויות, עוברים את כל הבקרות, גם מטעם משרד התחבורה, ובסוף אנחנו שולחים את מה שעולה לנו. אנחנו לא חברה רווחית. אז מה שעולה לי, אני בסוף שולח לעירייה. כמובן שפה יש את הקבלן, אותם מחירים שאני זכיתי במכרז הקבלני, העירייה משלמת גב לגב. סתם לצורך העניין, אם עיריית נס-ציונה הייתה רוצה לעשות את עבודות הניקוז, שאנחנו עושים עבורה, היא הייתה צריכה לשלם 100 מיליון ולא 12.7 מיליון. כלומר, זה הדלתא אם היא הייתה עושה את זה לבד.

שמואל בוקסר: מ-12.7 שילמנו אולי .2

איתן סטנקובסקי: אמרתי באופן נקודתי.

שירי פרנצי-כהן: מה קורה אם לא עומדים בזמנים? יש לוחות זמנים שאתם מתחייבים אליהם? כי זה

ידוע במדינת ישראל, אפשר לראות את זה ברכבת הקלה ובכל מיני מקומות אחרים, שלא עומדים בזמנים.

נעמי חסון: הוא דיבר על סביבות שלוש שנים.

אלעד סויסה: נכון. אז הפרויקט באמת מתוכנן לשלוש שנים. כן יש לנו כל מיני מנגנונים, גם כלפי

הקבלן וגם כלפי העירייה, כל מיני נקודות, נקרא לזה אל חזור, יציאה, וגם כמובן מנגנוני קנסות כלפי הקבלנים. כמובן, גם כתוב בהסכם, כל מקטע שאנחנו רוצים להיכנס, אז אנחנו צריכים לדווח לראש העיר, לקבל הסכמתו, להראות לו את כל תוכנית העבודה והכול. וכרגע אנחנו בסדר גמור.

שירי פרנצי-כהן: יש לך להציג זמנים בכל מקטע, מה הצפי?

אלעד סויסה: כן, הכל בצורה מפורטת.

שמואל בוקסר: זה פרויקט של 2.7 מיליארד שקל. עובדים בו שלושה קבלנים, לא אחד. ברחובות

קבלן, נס-ציונה קבלן, ראשון קבלן, וכולם עובדים ביחד.

שירי פרנצי-כהן: אני אשמח לראות את הגאנט, אם אפשר להביא את זה למועצה, או בדרך אחרת.

שמואל בוקסר: כן, אין בעיה. אנחנו נעשה עדכונים תוך כדי, בוודאי.

גיל אנוקוב: אני עברתי ברפרוף על החוזה, ב-48 שעות לא הספקנו.

דפנה קירו-כהן: זה נשלח לך שבוע מראש בדיוק בגלל המורכבות של זה.

12

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

גיל אנוקוב: פספסתי. זו שאלה ליועצת המשפטית, זה נראה לי כמו חוזה אחיד שהועבר לכל הרשויות

המקומיות. אני יודע שיש איזה עניין משפטי עם חוזים אחידים, צריך לאשר את זה או לא לאשר את זה.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: אנחנו כבר כשנתיים בישיבות מול הייעוץ המשפטי של נת"א. עשינו את

זה בהחלטה, קודם כל, של כלל היועצים המשפטיים, אנחנו מכירים טוב את איתן בזכות זה, למרות שאני לא על הצד המקצועי, כי היינו בישיבות ארוכות. אנחנו בסיפור הזה מול הייעוץ המשפטי, כל הרשויות ביחד, רשויות הקו הכחול והקו החום. אנחנו מדברים על שבע רשויות. קודם כל אמרו לנת"א, אתם רוצים לעשות חוזה אחיד? אז בואו שבו עם כולנו, ואנחנו כולנו נדבר. נכון שנת"א אמרה תראו, יש כאן החלטת ממשלה, ואנחנו עושים הפקעה של הקו ויש לנו את הזכויות, אבל הם בהחלט דיברו איתנו. אנחנו עברנו הרבה גרסאות, תיקונים ודרישות, שהיו גם דרישות לכלל הרשויות, כשראינו את הדברים בהסכם ואמרנו אנחנו לא נסכים לחד-צדדיות הזו, להנחתה הזו, לכל מיני דברים שאנחנו ראינו שקיימים בחוזה, והיה נראה לנו שמאחר ונת"א ניסחה אותו, הוא יותר מדי חד-צדדי. הייתה המון נכונות מצד נת"א, ואני יכולה לומר שגם בסוף כל רשות ורשות עשתה את ה-fine-tuning שלה, והיו לנו גם ישיבות שהן ישיבות נס-ציונה ואנחנו הערנו כל מיני הערות, והגענו להסכמות, שקשורות גם לנתונים העירוניים אצלנו, וגם לדרישות שאנחנו עמדנו עליהן, ובהנחיית ראש העיר, שזה "ייהרג ובל יעבור".

אז בהחלט היו הרבה מאוד גרסאות, הרבה מאוד שעות ישיבה משפטיות, וזה המוצר אחרי כל העניין הזה, ועל זה יש את הרובד של כל הנספחים המקצועיים, שגם על זה נערכה במקביל מערכה שלמה מול הגורמים המקצועיים, שהיא עוד לא הגיעה לסיומה המלא. אנחנו עוד בהרבה מאוד דברים בסגירות מקצועיות, אבל מה שאתם רואים פה, הנוסח הזה, הוא נוסח שעבר הרבה מאוד דיונים ואני יכולה לומר, שניסינו למקסם את היכולת של הרשויות המקומיות מול נת"א, גם בייעוץ המשפטי הפנימי והחיצוני, וגורמי המקצוע שלהם בהרבה מאוד הביטים וזה לאחר הרבה מאוד עבודה ואני יכולה להגיד לכם שהתוצאה לא רעה בכלל.

שמואל בוקסר: אני רוצה להוסיף עוד דבר, אני ישבתי בכל צמתי ההחלטה, כי בסופו של דבר מישהו

צריך להחליט, הם אומרים ככה, אנחנו ככה. והדבר היפה פה, אנחנו חתומים אחרונים. ראשון חתמו כבר, רחובות חתמו כבר, אנחנו רק עכשיו הבאנו את זה לחתימה. אנחנו הרווחנו מההתכתשות שהיתה שם. כל מה שהם קיבלו בדרך, אנחנו קיבלנו, פלוס הדברים שהם נס ציוניים נטו. כל מה שיש פה זה נס-ציונה נטו. כביש הנפת הדגל, 100 מיליון, של נס-ציונה. אני אגיד משהו שנת"א אמרו לי לא להגיד, אבל ראשון כבר חתמו על החוזה. אצלנו זה היה 450 מיליון, בראשון לציון על קטע כמעט %50 יותר ארוך, עלה פחות למדינת ישראל.

גיל אנוקוב: האם לחוזה הזה יש סנקציות כנגד נתיבי איילון במקרה שחס וחלילה הם לא עומדים בלוח

הזמנים?

13

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

שמואל בוקסר: טוב שאתה לא מחייך כשאתה אומר את זה. אתה יודע איך זה במדינה, אם חלילה

מחר יש מלחמה וכו'.

דפנה קירו-כהן: אני אענה כך, כמיטב יכולתה של רשות מקומית מול המדינה, מקסמנו את האפשרויות

שלנו.

שמואל בוקסר: היינו עם ראשון ורחובות, והרבה יותר גדולים מאיתנו, מה שהם השיגו, אנחנו השגנו.

דפנה קירו-כהן: להגיד לך שבסוף הם לא יכולים לקבל החלטות, לא. אבל כן הגענו להסכמה, למשל,

שככל שהם נכנסים למקטע ומסיבות כאלה ואחרות הם לא עושים, אז הם משיבים את המצב לקדמותו, כדי לא להיתקע באמצע הנתיב, כשהם הולכים ואומרים לך שלום. אז היו הרבה מאוד דברים, ולזכותם ייאמר, שהרבה מאוד מהדברים הלכו לקראתנו, בגבולות של מה שניתן.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: הייתה הרבה ציניות וחשדנות, אבל אני גיליתי שהיא הדדית. זאת אומרת,

גם נתיבי איילון אמרו אנחנו צריכים להבטיח את עצמנו מפני שרירות של הרשות המקומית. אתם יכולים לעצור אותנו, יש לנו פה תקציב מדינה מאוד גדול, אנחנו מצפים שתשתפו פעולה, אנחנו רוצים שאינטרסים מקומיים לא יגברו על האינטרסים של המדינה. זאת אומרת, בעניין הזה גילינו שגם מולנו יש הרבה טיעונים, אבל אנחנו באנו בהחלט עם הרבה מאוד חשדנות סביב העניין הזה.

איתי דגן: מי הקבלן המבצע?

אלעד סויסה: בנס ציונה זה אורון.

גלית אבינועם: כמה השגות. איך נתמודד עם תוספת התנועה ברחובות ההיקפיים, המניין הראשון,

עמק השושנים וכן הלאה? איזה מענה יהיה לעסקים בויצמן בתקופת הבנייה? בסעיף 4.11 בחוזה, שקשור לאחריות שלכם לבעלי עסקים שבתחום העבודות, האם יהיה רק שטח התארגנות אחד? ראיתי את המגרש שבחרתם ואני מברכת על זה, הוא באמת מאוד מרוחק משטחי מגורים, אז נהדר. אבל השאלה אם יש עוד שטח התארגנות בויצמן? בתצ"א שצורפה לחומרים נראים עצים בשטח הזה, אני מבקשת לדעת האם יעקרו עצים כדי לפנות את השטח? בנספח ז'()2 יש שדרוג של חומרי הגמר הסטנדרטים, מה שנכנס למסגרת של ה-12 מיליון שקלים, בעלות של מיליון וחצי, זה עבודות של נס ציונה, אם ניתן להימנע מהשדרוג עקב מצבה של הקופה הציבורית, שזה נושא לדיון שיגיע בהמשך של המליאה. ראיתי שמדובר בשדרוג של ריצוף מדרכות, ועל פי בחינה של הסטנדרט שאתם נותנים, מאוד מאוד דומה למה שביקשתם, והשאלה אם אנחנו צריכים להוסיף עוד מיליון וחצי לטובת הנ"ל.

ושאלה נוספת בהקשר לריצוף, האם ניתן להוסיף ריצוף מנקז במדרכות לטובת הגברת חלחול מי נגר ויצירת תעלות נטיעה המשכיות לאורך ציר ויצמן, מה שיגרום לעצים לשגשג במקום בור נטיעה. בור נטיעה, זה מה שהעליתי בהצעה לסדר באוגוסט .2024 בנספח י"ב, בעבודות לילה, סעיף ,5 רשום 14

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

שעבודות לילה יהיו באישור משטרה, אני מבקשת שעבודות לילה יהיו דרושות אישור של ראש העיר או מהנדס העיר, ויכללו חובה של יועץ אקוסטי של הפרויקט ב-call .on כלומר, כאשר יש call ,on זה בעצם אומר שהוא יהיה זמין למדידת רעש תוך שעתיים, אתה יודע מה זה. היועצים יודעים מה צריך לעשות על מנת לפתור בעיה אקוסטית ברגע שיש תלונה על מטרד רעש, בגלל שזה על ציר עמוס במגורים. בכללי, אני רק אגיד שאמורות להתחיל חפירות של רשות העתיקות בתוואי של ההמשך של כביש הנפת הדגל, וכולנו נשמח שתשתפו אותנו, מה הממצאים ובדוח של רשות העתיקות שיצא בעניין, ועל פי הבדיקה הראשונית יש שם ממצאים מהתקופה הביזנטית והרומית. זה חתיכת עניין.

שמואל בוקסר: אני אגיד רק על השדרוג. כל השדרוג בא מתקציב הפיתוח. תקציב הפיתוח בכלל לא

מתחבר לתקציב השוטף, ושם אין לנו שום בעיה. אני חושב כשאנחנו הולכים לעשות פרויקט של חצי מיליארד שקל, והולכים לחדש את כל מרכז העיר, אז אנחנו נשאר עם ריהוט של סטנדרט?

גלית אבינועם: לא, זה לא ריהוט, רשום כאן ריצוף מדרכות ואבן גן במעקף. אלה שני הדברים שעולים

מיליון וחצי?

שמואל בוקסר: ממש לא, זה עולה הרבה יותר.

גלית אבינועם: זה מה שהוגש לי על פי (140א'), שאלתי מה סטנדרט ששודרג.

שמואל בוקסר: אין בעיה, תצביעי נגד התוכנית.

גלית אבינועם: לא, אני מבקשת תשובות.

שמואל בוקסר: לגבי שטח התארגנות - יש שני שטחי התארגנות, לא אחד. בתוך ויצמן בטח שלא יהיה

שטח התארגנות, גם אין מקום.

גלית אבינועם: צוין כאן במפה שטח התארגנות אחד. אז מה נכון?

אלעד סויסה: יש את שטח המינהלת, מה שראית. ויש עוד אחד סמוך לספורטק, ששמו שם את

המשרדים.

גלית אבינועם: אבל רכבים בחניון, זה גם במגרש מרוחק.

אלעד סויסה: כן.

גלית אבינועם: ולגבי עבודות לילה ויועץ אקוסטי?

אלעד סויסה: עבודות לילה גם מותנה באישור של העירייה כמובן. יש יועץ אקוסטי שמלווה את

הפרויקט, אין בעיה.

15

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

גלית אבינועם: לא, לא מלווה, call .On

אלעד סויסה: הוא זמין לפרויקט בכל עת .24/7 ככל שיש עבודות לילה, אנחנו מתאמים איתו מראש,

כדי שהוא ידע להיות זמין עבור עבודות הלילה הספציפיות האלה. שוב, אני חוזר, שעבודות לילה זה לא רק באישור משטרה, זה מותנה גם בכל גורמי המקצוע בעיר.

גלית אבינועם: רשום בחוזה "רק באישור משטרה".

אלעד סויסה: אז כנראה זה מופיע באחד הנספחים, אבל זה כולל אישור של גורמי המקצוע בעירייה.

בגדול, העבודות הן על פי חוק שעות עבודה, אנחנו לא חורגים מזה בלי אישור של גורמי המקצוע בעירייה.

גלית אבינועם: האם ניתן, לפי מה שאתה אומר, להוסיף שיש יועץ אקוסטי call on בחוזה?

אלעד סויסה: לא.

גלית אבינועם: ועבודות לילה באישור ראש עיר או מהנדס העיר?

שמואל בוקסר: לא צריך. זה מופיע ואם הוא אמר שיש, אז יש.

אלעד סויסה: זה מופיע באחד הנספחים כנראה.

איתי דגן: אני שאלתי אותך לגבי הקבלן. אני שואל מה נעשה עם העיר. אותך אני שואל, ויצמן 3 שנים

אמור להיות הרי סגור.

שמואל בוקסר: לא, ויצמן לא אמור להיות סגור.

איתן סטנקובסקי: לטובת העבודה אנחנו לא סוגרים אותו לרגע.

איתי דגן: אז איך התהליך הולך לקרות?

שמואל בוקסר: סוגרים נתיב אחד.

איתן סטנקובסקי: יש הסדרי תנועה, יש שלביות של עבודה. פעם אחת עובדים בצד המזרחי, פעם

אחת בצד המערבי. הוא לא נסגר הרמטית לאורך כל השלוש שנים.

שמואל בוקסר: תמיד יהיה נתיב לכל צד, כולל מדרכות וגם חניה.

16

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

איתן סטנקובסקי: גם לגבי עסקים, אנחנו לא מונעים גישה לעסקים, אנחנו משאירים מעבר הולכי רגל

נגיש של 2 מטר, לכל אורך התקופה. מעבר כלי רכב נתיב לכל כיוון, דרום צפון. לא סוגרים ולא מונעים מעבר.

נעמי חסון: מתי תהיה הסגירה בפועל?

איתן סטנקובסקי: רק בפתיחה לתנועה, שיהיה את המעקף.

אלעד סויסה: ואז יהיה סגור רק עבור תחבורה ציבורית.

נעמי חסון: יהיה פתוח לתחבורה ציבורית.

אלעד סויסה: בשלבי העבודה אנחנו לא סוגרים.

איתי דגן: חריגה מהחוזים, זה שיפוי שלכם, נכון?

איתן סטנקובסקי: מה זה אומר חריגה מהחוזים?

איתי דגן: אם יש חריגה מחוזה. חוזה נפתח, אתה לא יודע איך הוא נסגר.

איתן סטנקובסקי: איזה חוזה, כלפי מי?

איתי דגן: החוזים שלך מול הקבלן, מול אורון.

איתן סטנקובסקי: זה עניין שלנו.

איתי דגן: אני אומר, השיפוי הוא שלכם, לא קשור אלינו?

איתן סטנקובסקי: אתם לא צד לעניין, אתם לא צד מול הקבלן.

שמואל בוקסר: אין לנו שום עניין עם הקבלן.

איתי דגן: שאלתי. אתה יודע, יש לך את התוספות שזה לא קשור.

איתן סטנקובסקי: זה מולנו.

אלעד סויסה: אנחנו משפים אתכם כלפי ביטוח, כלפי תאגיד, אתם לא משפים אותנו על שום דבר.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: ההסכם שלנו הוא גם מול משרד התחבורה.

17

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

נעמי חסון: יש לי שתי שאלות בבקשה. אם יהיה עיכוב בפתיחת הרחובות ההיקפיים, האם יעכבו גם

את סגירת ויצמן?

אלעד סויסה: כן.

איתן סטנקובסקי: בסוף כשנגיע לעת, ככל ומה שאת אומרת יקרה, זה יהיה נתון להחלטת הרשות,

שיחליטו אם כן רוצים, אם לא רוצים. אני אתחבר למה שאמרה היועצת המשפטית, בסוף אנחנו ביצענו פה הכול בשותפות, למרות שהיה לנו את המנדט לבוא עם המקל ובלי הגזר, הכול בוצע בשותפות, כי אנחנו מאמינים בזה. בסוף זאת העיר שלכם, אנחנו באים לשרת אתכם ובגלל זה הכול נעשה בשותפות, וגם במקרה הזה, ככל ואתם תחליטו שאתם רואים לנכון, לאור זה, לפתוח, למרות שזה לא הסתיים, נפתח. תחליטו שלא ואתם רוצים להמשיך להעביר שם תנועה, נשמור את זה עד שנסיים את הרחובות ההיקפיים.

נעמי חסון: למרות שבשנתיים שציינת כביש ויצמן לא ייסגר כליל, בכל זאת יהיו שם עבודות, שינויים.

העסקים בכל זאת ייפגעו בכל האזור. מה הפיצוי לעסקים שבתוואי?

איתן סטנקובסקי: אז קודם כל, יש את תביעת העסקים המפורסמת מרחוב יפו בירושלים, המדינה לא

משפה עבור עסקים. אנחנו מקפידים להשאיר גישה מלאה לכל העסקים בזמן העבודות. יש קרן פיצוי, שיתכן ויוכלו להגיש אליה תביעות ספציפיות של עסקים. מהניסיון שלנו, בדרך כלל ברחובות כאלה, ועשינו לא מעט כאלה עירוניים, יכולה להיות פגיעה מסוימת בחלק מהסוגים של העסקים הספציפיים, אבל בגדול, בגלל שאנחנו שומרים על גישה מלאה, וראינו את זה גם בתל אביב בעבודות של הרכבת הקלה, איפה ששמרו גישה מלאה לעסקים, זה הצליח.

שירי פרנצי-כהן: לי יש שתי שאלות ובקשה. שאלה ראשונה, בנספח ז'(,)1 יש פה פרויקט הנפת הדגל,

אני מבינה את זה, אבל מה זה מבנה חמש?

איתן סטנקובסקי: זה שביט, מה שהוא דיבר.

שמואל בוקסר: זה שביט, זה החלק שלנו.

שירי פרנצי-כהן: מה זה מבנה? איזה מבנה?

שמואל בוקסר: כך קוראים לזה, הקטע של שביט שכבר סגור.

שירי פרנצי-כהן: לא מבנה בניין?

שמואל בוקסר: לא, לא.

18

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

שירי פרנצי-כהן: סבבה. ובעמוד 15 בסעיף 12.1 כתוב פה "נכון למועד חתימת ההסכם, לא אושר על

ידי מועצת העירייה תקציב לעבודת העירייה. על כן ידוע ומוסכם על הצדדים כי הסעיפים הרלוונטיים לעבודות", אבל דיברנו על זה ש-12.1 כן עבר בתב"רים.

שמואל בוקסר: זה לא קשור, אבל עוד לא התקשרות איתם.

דפנה קירו-כהן: קודם כל, זה סעיפים גנריים, שאנחנו גם מודיעים להם שההסכם הזה, השלב הראשון

זה אישור שלכם. אחרי זה, בגלל שיש פטור ממכרז, אנחנו צריכים גם את האישור שלכם לפטור. אז אנחנו מגישים למשרד הפנים ואז אנחנו צריכים לוודא שיש תב"ר. אנחנו לא פותחים תב"ר באופן עקרוני. התב"ר של שביט פתחנו כשחשבנו שזו עבודה עצמאית. עכשיו, אחרי ההסכם, אחרי אישור משרד הפנים, אנחנו נפתח תב"ר, והבהרנו להם שעד שלא נסיים את כל הפרוצדורה, אם אתם ראיתם, ראש העיר חתם למטה "בכפוף לכל דין", אז אנחנו לא יכולים לבצע כי לשיטתם לכאורה הם רוצים להיכנס מיד אחרי אישור מליאה, ואנחנו הקפדנו להגיד וזה מופיע בחוות הדעת של שולמית, שיש מספר פרוצדורות לעניין.

שירי פרנצי-כהן: אוקיי. והבקשה שלי, אם אפשר לבקש ממנהלי הפרויקט החיצוניים להסביר מאיזה

רקע הם באים, אם אפשר שיגידו כמה מילים.

שמואל בוקסר: אבי, תציג את עצמך מי אתה וכמה שנים אתה עובד על הפרויקט.

אבי לודריק: אני הבעלים והמנכ"ל של משרד א. לודריק, פיקוח וניהול פרויקטים. אנחנו נמצאים בתחום

הזה מעל 20 שנה, אנחנו עוסקים בתחום הזה, נותנים שירות להרבה מאוד רשויות וגופים ציבוריים.

רשויות גדולות כמו עיריית רמת גן, עיריית פתח תקווה, רחובות ועוד כהנה וכהנה תאגידי מים וביוב, חברות כלכליות. אנחנו נמצאים פה באיזשהו פרויקט באמת מאוד מאוד משמעותי. אנחנו מכירים את כל ההוויה של כל העבודה המאומצת שיש כאן, ובמסגרת העבודה הזאת לעיר נס-ציונה, אנחנו השקענו פה הרבה מאוד מאמצים מקצועיים בשביל למקסם ולהביא לידי ביטוי את כל היכולות שלנו המקצועיות, גם בחיסכון הכספי, וגם באלמנטים המקצועיים, שאנחנו אמורים ללוות אותם במהלך כל הפרויקט. יש כאן את מהנדס החברה, את נדב, שהוא גם נמצא בצוות הניהולי של הפרויקט. אנחנו מנהלים אותו באופן צמוד, אנחנו נמצאים בכל אירוע, לכל אורך הפרויקט, משלב התכנון, כרגע גם בשלב הביצוע.

אנחנו מאוד מאוד מעורבים, גם ברמה המקצועית, גם ברמה הקהילתית שירותית אל מול התושבים.

אנחנו מאוד מאוד קשובים לצרכים של תושבים ובעיות שיש להם. במידת הצורך אנחנו נותנים מענה לתושבים בבעיות שיש להם. באמת מאוד מאוד חשוב לנו להביא את הפרויקט הזה ברמה המקצועית הגבוהה ביותר, לעמוד על כל דבר שישרת את האינטרס העירוני בצורה המיטבית, ואנחנו באמת עובדים בשיתוף פעולה מלא עם נתיבי איילון. אני יכול לומר, יש לנו לא מעט ויכוחים מקצועיים, אבל אנחנו יודעים לעמוד על העקרונות שלנו ולדעת שאנחנו רוצים לקבל עבור העיר את הטוב ביותר. אנחנו 19

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

לא מוכנים להתפשר. ולא אחת ולא שתיים היו מחלוקות, בסוף זה הגיע גם לידי החלטה של ראש העיר. בסופו של דבר, מה שעומד לנגד עיניי, זה טובת העיר, למקסם ולתת לעיר את הטוב ביותר.

שמואל בוקסר: תודה רבה.

איתי דגן: מי יתחזק יום למחרת לאחר שסיימתם את העבודות, האם זו העירייה, האם זה נתיבי איילון?

ברמה השוטפת לאחר הפרויקט.

אלעד סויסה: זה מתחלק לשתיים. פעם אחת, יש את ציר המתע"ן, ציר המטרונית, שם נתיבי איילון

נשארת לתחזק ולהפעיל את הקו, וגם לתחזק בהתאם להגדרות והנחיות של הרשות המקומית, מה שהיא רגילה. כמובן אנחנו נצמדים לאותו ,SLA ומה שבעצם מחוץ לתוואי המתע"ן, זה הרשות המקומית נשארת.

איתן סטנקובסקי: רכיבים שקשורים למערכת שלנו, מתוחזקים על ידינו. כל מה שהוא עירוני, מדרכות,

מן הסתם אתה לא רוצה שנתחזק לך מדרכות, איפה שיש לך עסקים.

איתי דגן: אני דיברתי על הציר עצמו, מה שהפקעתם וביום למחרת במה אתם מטפלים ובמה אנחנו.

הם יטפלו במערכות, מן הסתם ובציר עצמו ומה שמחוץ לזה, אנחנו.

שמואל בוקסר: נכון.

איתי דגן: בסדר, זה מה שרציתי לשמוע.

איתן סטנקובסקי: אנחנו מתקינים את מערכת האכיפה, אבל בסוף הכספים של האכיפה והאכיפה

עצמה, מבוצעת על ידי הרשות.

שירי פרנצי-כהן: איזה אכיפה?

שמואל בוקסר: אלה שנוסעים בנתיב ציבורי.

דפנה קירו-כהן: וגם הכספים מגיעים לעירייה.

גיל אנוקוב: יש שאלה לגבי הפיקוח. אני לא הצלחתי לחדד האם זה פיקוח עליון או פיקוח צמוד. אם

זה פיקוח צמוד, כמה מפקחים יש באתר?

שמואל בוקסר: לא, זה פיקוח עליון. זה פיקוח שלנו. הם יש להם את הפיקוח שלהם ואת המפקחים

שלהם, צמוד ולא צמוד. אנחנו מפקחים מעל כל המערכת מול נציגנו בפרויקט הזה.

20

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

גיל אנוקוב: זה פרויקט כל כך משמעותי, זה כל כך הרבה כסף וכל כך הרבה משמעויות עתידיות

לתחזוקה של העיר, האם לא יהיה נכון, שגם יהיו נציגים של העירייה בפיקוח הצמוד?

שמואל בוקסר: בפיקוח הצמוד מפקחים שלנו על העבודה?

שירי פרנצי-כהן: יחד.

גיל אנוקוב: אני יודע מה ההבדל בין פיקוח עליון לבין פיקוח צמוד ואני מחדד את השאלה.

אינג' בועז גמליאל: לנתיבי איילון יש את הפיקוח הצמוד שלכם, שמלווה את הפרויקט. אנחנו לקחנו

את הפיקוח שלנו כפיקוח עליון, לוודא שכל האינטרסים העירוניים נשמרים. חוץ מזה, שולמית דיברה על שעות העבודה שהיא משקיע בפרויקט, אני משקיע בפרויקט הזה המון המון שעות, יחד עם כל הצוות שלי באגף ההנדסה, באמת המון המון שעות ואנחנו לא מוותרים על שום דבר. וראינו את זה גם בקידום זמינות. הרבה מאוד דברים שאנחנו באנו והערנו, ואפילו עצרנו את הפרויקט, בשביל לשמור על האינטרסים העירוניים. אני יכול לתת לכם דוגמה אחת - בתהליך הביצוע של קידום הזמינות, שהסתיים השלב הראשון, אני עמדתי על זה שלא יפתחו את השלב של הקידום זמינות, בלי לפתוח את הנתיב השלישי לכיוון רחובות. וזה משהו שבאמת לא היה קורה אם לא הייתה את ההתערבות שלנו כאגף הנדסה יחד עם הצוות של לודריק.

ליאור אלימלך: אמרתם שהתחנה הסופית תהיה סבידור. אני כל פעם שומע שהקו הכחול לכיוון תל

אביב משתנה. האם אתה יכול להגיד לנו איפה זה עומד?

איתן סטנקובסקי: כן. עכשיו סיימנו עבודה מאוד מקיפה עם WSP בריטניה, שבחנה מחדש את כל

התוכנית התפעולית וכרגע הקו מגיע לסבידור באופן סופי. בתחילת 2026 יפורסם מכרז ההפעלה.

שירי פרנצי-כהן: שאלה אחרונה. ברגע שייסגר הכביש, כשהפרויקט יצליח, בעזרת השם, איך בעלי

העסקים יקבלו סחורה, למשל?

אלעד סויסה: ברחוב ויצמן, כמו שאמרתי, ואנחנו מטפלים גם ברחובות הפנימיים, שבעצם מתחברים

לתוך ויצמן, אנחנו שם גם יוצרים, איפה שניתן, חניות על חשבון מה שניתן בציר ויצמן, וגם חניות פריקה וטעינה. גם לאורך ציר ויצמן עצמו, אנחנו יוצרים אזורי פריקה וטעינה, שיהיה מוגדר להם שעות מסוימות, שהם יוכלו להיכנס. כמובן הם לא יקבלו את הדוח בשעות שמותר להם להיכנס ולפרוק ואנחנו יוצרים חניות ייעודיות לפריקה וטעינה על ציר ויצמן.

שירי פרנצי-כהן: אם אתה שם למשל רק שניים מכל צד, זה לא מספיק.

21

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

אלעד סויסה: זה מתואם, כל אזור מסוים, גם עם הגורמים המקצועיים. יש לנו חברת קשרי קהילה

שמלווה אותנו. הם יצאו לעשות סקר בויצמן, איזה עסקים יש, מה שעות הקבלה, מה שעות העבודה שלהם, בהתאם לזה גם תכננו איפה הכי טוב לתכנן את זה.

דפנה קירו-כהן: הם גם ילוו את העסקים לאורך כל חיי הפרויקט.

איתן סטנקובסקי: כן.

שירי פרנצי-כהן: השאלה שלי האם נקבעה פגיעה עם בעלי העסקים ברחוב ויצמן? האם הוסבר להם?

אלעד סויסה: כן. עשינו כנס ייעודי רק לבעלי העסקים. עשינו שולחנות עגולים, כל בעל עסק שהייתה

לו שאלה כזו או אחרת,

שירי פרנצי-כהן: כולם קיבלו את המידע?

אלעד סויסה: כן.

דפנה קירו-כהן: וימשיכו גם להיות איתם בקשר.

אלעד סויסה: עדיין יש, יש קבוצת ווטסאפ ייעודית.

שמואל בוקסר: אחרי שנאשר את זה, אנחנו עושים מפגש הסברה פתוח לציבור בשבוע הבא. אנחנו

לא רצינו לפרסם כל עוד לא היתה החלטה במליאה. מחר אנחנו נפרסם את המועד ונזמין כל תושב שירצה להגיע ולקבל את הפרטים. דרך אגב, עשינו את זה כבר. והקטע של העסקים מטופל אישית, עסק, עסק, על ידי חברת שיתוף ציבור.

איתן סטנקובסקי: זה לא צוין פה, אבל אנחנו משקיעים מיליונים בחברת קשרי קהילה, שמלווה אותנו

ואת העיר. הם ממש מכירים כל עסק, מה הבעיות שלו, מתי הוא פורק, איזה לקוחות יש לו, מה כואב לו. יש לכל בעלי העסקים את הטלפונים של החבר'ה האלה, הם יודעים לפנות אליהם, הם יודעים להפעיל אצלנו, קבלן לא פתח לו את הגדר, או סגר לו את הגדר, מלוכלך לו, באמת זה משהו שעיריות לא מכירות מערך בהיקף כזה, כי זה באמת עלויות מאוד מאוד גבוהות להחזיק מערך כזה.

גלית אבינועם: הם ב-call on?

איתן סטנקובסקי: הם בשטח כל הזמן. יש נציג בשטח שמסתובב כל הזמן ומקבל פניות. הוא מלווה

את העסקים, מלווה את התושבים, מנהלים את מפגשי התושבים שאנחנו עושים.

אלעד סויסה: גם זה לא אחד לכל הקו. כל רשות יש לה את הגורמים שלה.

22

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

איתן סטנקובסקי: לרשות שלכם, יש לכם בן אדם שלכם, הוא חי את נס-ציונה ומכיר את העסקים ואת

האנשים.

אלעד סויסה: וכמובן הוא בקשר גם עם המוקד, גם עם הדוברת, עם כולם. כל הדבר שנעשה, זה הכול

בתיאום מלא.

נעמי חסון: אני רוצה לשאול ולהתחבר לדברים שלך שציינת, כל הרחובות שבאים לויצמן, גם ככה

היום יש בעיית חניה מאוד גדולה, ובכלל כל הזמינות של הרחובות האלה מאוד בעייתית. ואתה רוצה להוסיף עוד חניות וכו', אז בוא קצת תסביר את הנושא הזה, כי לי זה תמוה.

אלעד סויסה: שוב, אני לא נכנס עכשיו לכל רחוב ורחוב. איפה שראינו שיש באמת מדרכה עכשיו של

6 מטר, וניתן כן טיפה לצמצם אותה וליצור איזשהו מפרץ חניות, אז כן יצרנו את זה.

נעמי חסון: אז היית בשטח? ראית את המצב העגום שיש שמה?

אלעד סויסה: כן.

שמואל בוקסר: את חושבת שפרויקט בסדר גודל כזה, הם לא היו בשטח? הם מכירים אותו לא פחות

טוב ממני.

נעמי חסון: לא, את הרחובות האלה.

איתן סטנקובסקי: איפה שהיה ניתן לייצר, אנחנו ייצרנו. איפה שלא, לא עשינו.

אלעד סויסה: בסוף זה פרויקט תחבורה ציבורית. בסוף זה האמירה. מי שירצה להגיע לויצמן בנוסף

לקו הכחול, בכלל כל התחבורה הציבורית בנס-ציונה תשתנה בעקבות הדבר הזה, יש דבר כזה שנקרא רשת משלימה, כל האוטובוסים ישתנו והמערך שידע להזין את הקו הכחול, שידעו להגיע גם מהשכונות, שהן טיפה יותר מרוחקות ולא במרחק הליכתיות, יוכלו להגיע ולהשתמש בקו הכחול, אז ככה שתעברו מהפכה תחבורתית מלאה. הקו הכחול הוא רק הסטרטר של זה.

אינג' בועז גמליאל: אתה מתכוון לשבילי אופניים?

אלעד סויסה: שבילי אופניים.

שמואל בוקסר: דרך אגב, יש לנו פה תקציב ענק לשבילי האופניים, כחלק מהפרויקט, חוץ ממה שהם

עושים, לנו בשכונות, כדי לעזור להזין עם אופניים.

שירי פרנצי-כהן: דרך אגב, האם אפשר לעלות על המטרונית, איך זה נקרא? עם אופניים, עם קורקינט

חשמלי? זה אפשרי ואין בעיה?

23

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

איתן סטנקובסקי: כן.

גיל אנוקוב: יש לי שאלה אחרונה. האם בשלוש שנים של מהלך הפרויקט, גם יש כוונה לשנות צו

המיסים?

שמואל בוקסר: לא.

גיל אנוקוב: כדי שהעסקים ברחוב ויצמן יקבלו הנחה של %,50 כמו שהיה בקדנציות הקודמות, של

ראש העיר הקודם?

שמואל בוקסר: אני לא יודע מה היה אז. אפילו חוקית אי אפשר, נכון?

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: לא זוכרת שהיה חוק שאפשר לשנות את הארנונה.

שמואל בוקסר: לא, אין דבר כזה.

נעמי חסון: חוקית יש אפשרות לעזור באגרת השילוט.

גיל אנוקוב: את צו הארנונה אפשר לשנות ב-,2026 .2027

(מדברים ביחד)

דפנה קירו-כהן: גם בקורונה כשניסינו לא אישרו לנו.

שמואל בוקסר: ניסינו בקורונה, לא אישרו לנו.

(מדברים ביחד)

שמואל בוקסר: אתה לא יכול לעשות דבר כזה. בקורונה ניסינו להקל על השילוט ולא אישרו לנו.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: לא אישרנו לנו בכלל, גם הגשנו בקשה.

ליאור אלימלך: דיברו פה על הטמנת חשמל בציר המרכזי, האם יהיו עוד רחובות שיוטמנו בהם

חשמל?

איתן סטנקובסקי: זה כרגע רק על זה.

שמואל בוקסר: רק לפרויקט שלהם.

גלית אבינועם: הערה אחרונה. הכביש שממשיך את הנפת הדגל ומתחבר לרחוב העמק, הוא בעצם

לא קשור אליך, אבל הסלילה של הכביש הזה, שאני העליתי עליו גם שאילתות וגם הצעה לסדר.

24

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

שמואל בוקסר: זה לא קשור, הם סוללים אותו.

גלית אבינועם: אני רוצה לציין ואני מבקשת שזה יהיה רשום בפרוטוקול. הכביש הזה מבטל את

הפרדסים מול שכונת העמק. יהיו שם שישה מסלולים, כמות של תחבורה, שאנחנו לא יודעים מה יהיה טיבה, אבל היא מחברת,

שמואל בוקסר: איפה את רוצה שהם יעברו?

גלית אבינועם: היא מחברת את 431 אל כביש ,4 וזה נסלל על גבי מסדרון אקולוגי.

שמואל בוקסר: לא על כביש .4

גלית אבינועם: וצמוד לתוואי של נחל נס-ציונה.

שמואל בוקסר: נו, אז מה?

גלית אבינועם: אז אולי הוא לא צריך להיות שם. זה אז מה.

שמואל בוקסר: יש פה הצעה לבטל את העוקף

גלית אבינועם: זה היה בהצעה לסדר.

שמואל בוקסר: סליחה, את דיברת, לא הפרעתי לך.

גלית אבינועם: אתה הצבעת נגד.

שמואל בוקסר: נכון, כי יש פה הצעה לא לסלול את הנפת הדגל המערבי, והמשמעות זה שכל התנועה

תעבור בעמק השושנים, המניין הראשון ורבין.

גלית אבינועם: זה לא נכון. יש את יצחק רבין.

שמואל בוקסר: ואיפה היא תעבור?

גלית אבינועם: אני לא הצעתי להעביר את זה, ממש לא. זה לא מה שאני הצעתי.

שמואל בוקסר: תודה רבה. נעבור לפן המשפטי.

גלית אבינועם: ממש לא מה שהצעתי, אני ציינתי עובדה אחרת.

דפנה קירו-כהן: אלעד חייב ללכת, יש למישהו שאלה נוספת לאלעד? אם לא, אז תודה רבה.

25

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

שמואל בוקסר: תודה רבה, אלעד, תמסרו לכולם את תודתנו.

אלעד סויסה, איתן סטנקובסקי, אבי לודריק, אינג' נדב לודריק ואינג' בועז גמליאל עזבו את

הישיבה.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: אנחנו צירפנו את חוות הדעת. ההיבטים המקצועיים כבר נדונו פה, אז אני

פחות אפרט. בחוות הדעת שלי הפניתי לחוות הדעת של מנהל הפרויקט. אז בהיבטים המשפטיים אני יכולה לומר, שההתקשרות לעניין עבודות הפרויקט, שזה עבודות שנת"א מבצעת, זה אינו טעון מכרז, בגלל שאלו עבודות שהעירייה לא המזמינה שלהן, לא משלמת עליהן, ועיקר התחייבותה זה בעיקר בשיתוף הפעולה ובהסכמות, כפי שמופיעות בהסכם. ההתקשרות לעבודות העירייה, שאנחנו דיברנו על אומדן של 12.7 מיליון ש"ח, זו התקשרות שהיא טעונה מכרז, והפטור שמתאפשר לנו עם ההתקשרות עם נת"א, הוא הפטור שבסעיף (13א') לתקנות העיריות מכרזים, התקשרות עם תאגיד ממשלתי, כמשמעותו בתקנה 3 ()5 לתקנות חובת המכרזים. נתיבי איילון הם תאגיד שעומד בתקנת הפטור הזו, ואנחנו נידרש לצורך העניין הזה גם לאישור שלכם, גם לאישור שר הפנים. ככל שתאשרו, אנחנו נעביר את הכול גם למשרד הפנים. יש לנו גם את הנושא של התקשרות על פי סעיף 195 לפקודת העיריות, שזו התקשרות בהסכם שכולל התחייבות כספית, גם אם ההתקשרות כפופה לאישור תקציבי מאוחר יותר, כך שגם אם יש תב"רים שיאושרו בשלב מאוחר יותר, ככל שיש אישור מועצה ניתן לאשר את ההסכם הזה מראש, גם אם ההתקשרות כפופה לאישור תקציבי מאוחר יותר, כפי שבמקרה הזה.

ולכן אנחנו מביאים את ההתקשרות הזאת בהיבטים האלה לאישורכם, וכמו שאמרתי, לאחר וככל שתאשרו, היא תועבר לאישור משרד הפנים.

שמואל בוקסר: שאלות? אין. נעלה להצבעה.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: אני רוצה להודות לעו"ד דריה רדקין, ממונה תחום מכרזים והתקשרויות,

שליוותה ועזרה לי ועוזרת ותעזור בכל נושא ההסכם הזה. הרבה מאוד פרטים קטנים, הרבה מאוד טבלאות השוואה, הרבה מאוד "עבודת נמלים", אז לבד אנחנו אף פעם לא יכולים, אז תודה רבה. זו ההזדמנות שלה גם להיות פעם ראשונה במליאה, תהני.

(מדברים ביחד)

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: הצעת החלטה: מי בעד לאשר התקשרות העירייה עם משרד התחבורה

והבטיחות בדרכים וחברת נתיבי איילון בהסכם מפורט לתכנון וביצוע של פרויקט על הקו הכחול בפטור ממכרז על פי תקנה 3 (13א') לתקנות העיריות (מכרזים) תשמ"ח-1987?

בעד: שמואל בוקסר, עמוס לוגסי, ערן רפאל, סמדר אהרוני, יהודה חיימוביץ, ליאור אלימלך, עמרי

רווח, ליאור שרון.

26

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

נמנעים: דנה שחק-כץ, איתי דגן, שירי פרנצי-כהן, גיל אנוקוב, נעמי חסון, נאור ירושלמי, גלית

אבינועם.

החלטה: מאשרים ברוב קולות התקשרות העירייה עם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים וחברת

נתיבי איילון בהסכם מפורט לתכנון וביצוע של פרויקט על הקו הכחול בפטור ממכרז על פי תקנה

3 ()13 (א') לתקנות העיריות (מכרזים) תשמ"ח--1987

שמואל בוקסר: רק שתדעו, הפרויקט הזה, אנחנו באמת משנים את פניה של העיר. אנחנו משקמים

את מרכז העיר ואנחנו פותרים בעיות עצומות שיהיו לנו בעתיד, אם לא היה פרויקט הזה. חוץ מזה שהפרויקט הוא פרויקט של מדינת ישראל, שהיה יוצא בכל מקרה, אבל גם התועלות שיש לנו מזה שהתוואי עובר אצלנו, הם בסדר גודל של כמעט 200 מיליון שקל.

27

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

סעיף מס' 2 – דרישת שליש מחברי המועצה

שמואל בוקסר: בפתח הדברים, אני רוצה להתייחס לפסק הדין של בית המשפט המחוזי בנושא גביית

הארנונה עבור שטחים משותפים ובתים משותפים. מאחר ומרבית הנוכחים כאן אינם מצויים בפרטים הרבים סביב הנושא הזה, אני מבקש להסביר ולהבהיר את הדברים.

בשנת ,2011 לפני כמעט 15 שנה, עיריית נס-ציונה קיבלה חייבה בארנונה שטחים משותפים בבניינים משותפים. עם הגשתה של תביעה ייצוגית בעניין, העירייה הודיעה על חדילה וההליך הסתיים. בשנת ,2017 שש שנים לאחר אותה החלטה, החליטה מועצת העיר דאז פה אחד, בהובלת ראש העיר המנוח, יוסי שבו, לחזור ולגבות תשלום עבור שטחים משותפים. ההחלטה התקבלה בזמנו על סמך ייעוץ משפטי, לפיו העירייה רשאית לחזור לגבות את הסכום הזה, כפי שנעשה בערים מובילות רבות אחרות. בגין החלטה זו, כבר באותה שנה הוגשה תביעה ייצוגית חדשה נגד העירייה, אך לא הוגשה אז הודעת חדילה של הגבייה.

כשנכנסתי לתפקידי כראש העיר, בסוף ,2018 התביעה עוד הייתה בעיצומה והיה צורך לבחור דרך פעולה, שתאזן בין שמירה על הקופה הציבורית והשירותים הניתנים לתושבי העיר, לבין התנהלות משפטית וציבורית.

באמת לא מפריע לי שאתם מדברים תוך כדי דבריי, אבל אם תשאלו שאלות על דברים שאמרתי, לא תקבלו תשובות.

מהסיבה הזו פעלנו מול התובעים ובאי כוחם, למרות מה שכתבת בהצעה שלך, נאור, בניסיונות לפשרה, ואף הצלחנו להגיע איתם להסכמות, אולם הפרקליטות התנגדה להסדר.

נאור ירושלמי: אתה יודע למה כתבתי? כי לא עדכנתם אותנו בזה, איך יכולנו לדעת?

שמואל בוקסר: תכף אני אגיע אליך. אל תפריע לי, אני לא מפריע לך.

נאור ירושלמי: לא, אתה אומר שלא הסכמנו, לא ידענו. אני לא יכול לכתוב משהו שאני לא יודע. אתה

זורק את זה כאילו זה אמת. אולי זה אמת, אבל לי לא אמרת את זה אף פעם.

שמואל בוקסר: תכף אני אגיד לך מה אמרתי לך.

נאור ירושלמי: פה במועצת העיר אמרת את זה, שאתם במשא ומתן?

שמואל בוקסר: אני לא מפריע לאף אחד מכם, אל תפריעו לי.

שירי פרנצי-כהן: אבל (9א'), זה לא חוקי מה שאתה עושה, אתה לא אמור להקריא.

28

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

נאור ירושלמי: כן, אתה גם לא אמור להציג את זה. אמורים להציג אנשים שהגישו את זה.

שמואל בוקסר: אני מקריא בפתיחת הישיבה.

שירי פרנצי-כהן: אבל זה לא פתיחת הישיבה, אנחנו בסעיף שני.

שמואל בוקסר: לא חוקי, תגישי לי עתירה.

שירי פרנצי-כהן: יש פה יועצת משפטית. לא הקריאו את ההצעה, אתה מקריא דברים.

שמואל בוקסר: לא, אני פותח את הישיבה, אני לא מקריא.

שירי פרנצי-כהן: אבל ב-(9א') מקריאים את ההצעה.

שמואל בוקסר: אני מקריא מה שאני רוצה.

שירי פרנצי-כהן: אתה לא חלק מההצעה בכלל.

שמואל בוקסר: אני לא בהצעה. אני מקריא לציבור שיבין על מה מדובר.

נעמי חסון: אבל זה לא פתיחת הישיבה.

שמואל בוקסר: נאור, אמרתי לך, תכף אני אגיע אליך.

נאור ירושלמי: תגיע אליי.

שמואל בוקסר: תוציאי לי את ההחלטה.

נאור ירושלמי: תעשה אותי אחראי גם לזה? אני כבר רגיל, אני כבר רגיל להתקפות שלך. נו, באמת.

שמואל בוקסר: די באמת. אל תתנהג באופן ילדותי.

נאור ירושלמי: באמת, אתה עושה הצגות?

שמואל בוקסר: מהסיבה הזו פעלנו מול התובעים ובאי כוחם בניסיונות לפשרה, ואף הצלחנו להגיע

עימם להסכמות. ואולם, הפרקליטות התנגדה להסדר הפשרה בגלל ההחלטה לחדילה, שקיבלה העירייה, כאמור, בשנת .2011 לאור התנגדותה, התובעים חזרו בהם מהסכמתם לפשרה, מועצת העיר עודכנה בכך בחודש נובמבר .2020 תבדוק את המליאה של ,2020 היית נוכח בה, גיל היה נוכח בה. מי עוד? סמדר היתה נוכחת בה, עמוס נוכח, ואני הייתי נוכח.

נאור ירושלמי: אני יודע, אני מזין את הפייסבוק.

29

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

שמואל בוקסר: כן, ב-2020 אנחנו הודענו את זה במועצת העיר. הודענו את זה במועצת העיר, תבדוק

את הפרוטוקול. יש לך אותו? אנחנו נוכל להקריא להם גם את זה.

שירי פרנצי-כהן: אין בעיה, גם אנחנו צריכים להגיש כל מיני דברים.

נאור ירושלמי: גם אני יכול לבקש ממך דברים, חומרים מהעבר?

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: אף אחד לא ביקש ממני, יש לי פה קלסר שלם שאף אחד לא ביקש ממני.

אני הכנתי, אף אחד לא ביקש.

שמואל בוקסר: אני לא ביקשתי, אני בדקתי לבד.

איתי דגן: נאור, גם אם היית בדיון, לא קיבלת תשובות מדויקות, אז אין מה להתרגש. בסוף ההחלטה

היא של אחד וכל השאר לא נחשבים.

(מדברים ביחד)

נאור ירושלמי: אני יודע מי היה ב-2017 בדיון וזה יותר חשוב. גם הם פה.

שמואל בוקסר: אני במקרה אמרתי שב-2017 החלטה של ראש העיר ושל מועצת העיר הייתה

מוצדקת.

נאור ירושלמי: ברור.

שמואל בוקסר: בוודאי.

נאור ירושלמי: אחרי שהשליחים שלך אמרו ההיפך.

שמואל בוקסר: עמדו בפנינו אז שלוש אפשרויות. הפסקה מיידית של הגבייה, מה שהיה פוגע בתקציב

העירוני ובשירותים המוענקים לתושבים, ומוביל גם לפגיעה בהליך המשפטי. אפשרות אחרת, לגבות ולהקפיא את הסכומים בצד, אך גם קודמי בתפקיד, בצדק, ראש העיר המנוח יוסי שבו, ומועצת העיר שלו, לא עשו כך, ובצדק רב, מכיוון שבפועל הדבר היה מייצר פגיעה מיידית בתקציב ובשירותים הניתנים.

איתי דגן: הוא אמר שצריך לשים בצד, זה לא נכון.

שמואל בוקסר: ומצד שני, לשים בצד, ומה?

איתי דגן: אתה 7 שנים בתפקיד, אני בטוח שהוא היה קשור להליך. מה זה קשור למה היה?

30

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

(מדברים ביחד)

נאור ירושלמי: הסכמנו לבקשתך לשנות את סדר היום בהבנה ועכשיו הכול מתהפך.

שירי פרנצי-כהן: סליחה, אנחנו מבקשים שילכו לפי החוק.

ערן רפאל: מה כזה מפריע לכם שהוא אומר את זה?

נאור ירושלמי: מה קשור מפריע? הוא לא חתום על (9א').

ערן רפאל: מה זה קשור? די.

נאור ירושלמי: מה זה קשור? זה החוק.

ערן רפאל: הכול קטנות המוחין, עזבו את החוק, מה חוק? די. הרי אני יכול להגיד את מה שהוא אומר,

תפסיקו להתקטנן.

(מדברים ביחד)

ערן רפאל: יש כאן איזה משהו מהותי שהוא לא יכול לדבר?

שירי פרנצי-כהן: תן ליועצת המשפטית לענות.

נעמי חסון: היא היועצת המשפטית של כולנו, היא צריכה להחליט משפטית, לא אנחנו.

ערן רפאל: יש משהו מהותי, האם הוא ידבר עכשיו או עוד דקה?

נאור ירושלמי: כן.

שירי פרנצי-כהן: כן.

שמואל בוקסר: אני אמשיך לדבר. גם אלה שהגישו את ההצעה, לא יודעים את כל הפרטים, והציבור

בטח לא יודע את כל הפרטים. הם הגישו את ההצעה, יהיה דיון ותהיה החלטה מה שיהיה. שקלנו את האפשרות השלישית, ובמשך 7 שנים הצלחנו לעמוד בכך. וכעת, לאחר שניתן פסק הדין, העירייה ניצבת בפני החלטה האם לערער על פסק הדין. הנטייה, כמו שנאמר כאן, היא כן לערער, בכדי להגן על הקופה הציבורית, לשמור על השירותים המלאים והאיכותיים לתושבים, להסביר את ההשלכות רחבות ההיקף של הפסיקה הזאת, ולבקש לאפשר לעיר להמשיך לנהל את ענייניה הכלכליים באחריות, כפי שנהגנו עד כאן. כאמור בפתח דבריי, החלטה של ראש העיר המנוח בנושא הייתה מהמוצדקות ביותר, ואני מגבה אותה מאז כניסתי לתפקיד. כהחלטת ביניים, החלטנו כרגע, כי בגין החודשים 31

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

נובמבר-דצמבר, לא תיגבה הארנונה בגין שטחים משותפים, עד להחלטה שנקבל בדבר הגשת הערעור, אם נגיש.

אני בטוח שננהל את הדיון הזה בכבוד, ברצינות ובמבט אחראי לעתיד העיר. אני מדגיש כבר כעת, כי אין מקום באירוע הזה לזריקת סיסמאות חלולות באוויר, שכן מדובר בנושא כבד משקל, כפי שציינתי, אשר דרש ודורש ממני ומחברי המליאה התייחסות בכובד ראש.

אנא שיתוף הפעולה מצדכם, תודה רבה.

עמרי רווח: מקריא את מכתב הדרישה לזימון לישיבת מליאה שלא מן המניין בהתאם לסעיף 9 (א)

לתוספת השניה לפקודת העיריות (נוסח חדש), המצ"ב לפרוטוקול, וכדלהלן:

עמרי רווח: בנימה אישית, אני חושב שהתפקיד של כולנו כאן היום ספציפי לגופו של עניין, הוא שנייה

אחת להניח באמת את העניין, אולי יהיה זמן לעשות את זה, אבל לגופו של עניין של הצעת ההחלטה, לנבור בעבר ולהחליט מי אשם, הקדנציה הקודמת, הקדנציה שלפניה, הקדנציה שלפניה, ההחלטות שהתבצעו בדרך אלא באמת לדאוג לעתיד הכלכלי של העיר, לקופה הציבורית, ולכל הפחות, בעיניי, למצות את ההליך המשפטי, שניתן לנו כחוק. זאת אומרת, רגע לפני שאנחנו באמת אומרים איזושהי 32

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

סיסמא, חבר'ה, בואו תעבירו את הכסף, תנו את זה עכשיו, תנו את זה אחר כך, אני חושב שלכל הפחות, אני חושב שאנחנו צריכים למצות את ההליך המשפטי, וזאת הצעת ההחלטה, להגיש ערעור.

סמדר אהרוני: אני רוצה לבקש את ההתייחסות של היועצת המשפטית לנושא הערעור.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: בגדול, החלטות על הגשת ערעור על פסקי דין, בתיק כזה או אחר, הן

החלטות מקצועיות. מבחינתי, זה לא משהו שבהכרח מועצת העיר דנה ומחליטה, כי הכלים הם כלים מקצועיים ואני חושבת שגם המועצה בסופו של דבר מקבלת ייעוץ וכו'. במקרה הספציפי הזה, אני כבר אקצר את הדרך ואומר, שאנחנו בהחלט חושבים, שלאור פסק הדין המאוד מאוד, אפשר להגיד נוקשה, שיצא תחת ידיו של בית המשפט המחוזי, יש לנו כמה וכמה טענות, שאנחנו רוצים להביא בפני בית המשפט העליון. הנושא הוא, אני לא צריכה לומר את זה יותר מכם, מאוד חשוב לעיר וצריך למצות ולקבל החלטות מהערכאה הכי גבוהה שאנחנו יכולים להגיע אליה, ובסוף נכבד כל מה שיוחלט.

מבחינתנו, בית המשפט המחוזי טעה בכך שהוא לא דן בכלל בטענות העירייה על עצם חוקיות חיוב השטחים המשותפים, לפי צו הארנונה של נס-ציונה. לדעתנו, בית המשפט המחוזי קבע קביעה שגויה, שלאור ההסדר הדיוני, שלפיו לא חקרנו את התובעים עצמם, הוא חוזר על החלטתו, שהייתה לכאורית בלבד, בשלב של אישור התובענה כייצוגית. אבל בניואנסים המשפטיים, אנחנו חושבים שבגדול הסוגייה הזו בכלל לא הוכרעה על ידי בית המשפט המחוזי, והיא סוגיה מהותית גם לעצם הזכות לחדילה. אם יש חוקיות לחיוב השטחים המשותפים בטענות שאנחנו הבאנו, לאור פסיקת בית המשפט העליון, אז גם ההיבט של החזרה מהחדילה מקבל היבט אחר ובית המשפט המחוזי לא הכריע בסוגיה, כי הוא לא דן בה, כי הוא אמר שהיא מתייתרת לאור ההסכמה הדיונית, ובעינינו זו טעות. טעות שנייה הייתה, שלאור הפסיקה וההלכה החדשה של בית המשפט העליון, שניתנה לאחר הודעת החדילה, אנחנו הודענו וביצענו את החדילה ב-,2014 בית המשפט העליון בהלכת אי.בי.סי - עיריית תל אביב החליט בדצמבר ,2014 הודעת החדילה שלנו אושרה ביולי ,2014 בדצמבר 2014 יצאה פסיקת בית המשפט העליון בענין עיריית תל אביב, וקבע שלא תוקפים צווי ארנונה של העירייה שקיימים מזה שנים, עיריית תל אביב בעניין הזה קיבלה הגנה על ההוראות הישנות של צו הארנונה שלה. אין חולק שאם הלכת אי.בי.סי הייתה נפסקת טרם החליטה העירייה לחדול ב-,2011 העירייה הייתה שוקלת את צעדיה, ואולי לאור הפסיקה של בית המשפט העליון גם לא הייתה מודיעה על החדילה, כפי שהודיעה ב-.2011 ובית המשפט לא קיבל גם את הטענה שלנו, שהפסיקה בעליון בעניין עיריית תל אביב, היא בהחלט הצדקה מלחזור מחדילה. אנחנו חושבים שבית המשפט גם טעה בדחיית טענות הגנת התקציב שהבאנו, טענה שהיא כן הוכחה ולא נסתרה בנתונים שהובאו על ידינו. והטענה שלנו, כפי שהובאה בתצהיר שהגשנו, שתקציב העירייה ייפגע אנושות, ואנחנו לא חושבים שהייתה פגיעה בשלטון החוק בזה שפנינו לשרים למען הזהירות, והם אמרו שזה לא בסמכותם, אז הבאנו את זה לאישור המועצה. מועצת העיר לא החליטה את זה אלא לאחר הלכת בית המשפט העליון. ולאחר שהובאה בפניה חוות דעת משפטית, שאמרה שעל פי הגישה המשפטית ניתן לחייב את השטחים 33

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

המשותפים בעיר נס-ציונה. אז כל זה לא נעשה בחוסר תום לב, לא נעשה תוך פגיעה בשלטון החוק, נעשה לאור פסיקה שיצאה. הייתה פסיקה גם בעניין עיריית גני תקווה- קופלביץ'. היו פסיקות שחשבנו שיכולות לתמוך בטענות שלנו, והן היו מאוחרות להודעת החדילה, שהוחלט לגביה כפי שהוחלט, על פי מצב משפטי שהיה בשנת .2011 והטענה הרביעית שלנו בערעור, היא, בין היתר, לנושא פסיקת שכר טרחה וגמול, שהם מופרזים וגבוהים ביותר. כשמדובר בכספי ציבור, אין מקום לקביעת שכר טרחה בסכומים האלה. בסופו של דבר, מדובר על כספי ציבור. אז טענות כאלה ואחרות, אנחנו נרצה להעלות בערעור. אנחנו גם נגיש בקשה לעיכוב ביצוע, וכמובן בית המשפט ייתן את החלטתו. ולכן, במקרה הספציפי הזה אני אומרת, שגם אנחנו מאוד ממליצים על הגשת ערעור.

שמואל בוקסר: עכשיו נעבור לדיון.

גיל אנוקוב: אז לפני עשרה ימים יצאתי ב-04:00 בבוקר לבניין העירייה, להגיש את הבקשה של (9א')

שלנו. הגעתי ב-04:00 בבוקר, להפתעתי הרבה, מצאתי שני חברים שלי, חברי מועצה, גם סגן וגם חבר מועצה, שהגיעו ב-02:00 לפנות בוקר. מתוך שיחה איתם, הבנתי שגם (9א') שלהם באותו עניין.

ראש העירייה, שמואל בוקסר, יצא מחדר הישיבות

האמת שהכנתי את הדברים מראש לקראת סוף שבוע, אבל אחרי שקראתי את ההצעה, האמת שנאלמתי דום ושיניתי את דבריי. אז קודם כל, אני רוצה לפתוח, גם לציבור, את הרקע ל-(9א') שאנחנו הגשנו. ביום 15.10.2025 ניתן פסק דין על ידי בית משפט המחוזי מרכז, הקובע כי עיריית נס-ציונה גבתה במשך שנים כספים שלא כדין מתושבי העיר, וזאת לאחר שהתחייבה בשנת 2014 לחדול מגבייה, אך חזרה בה בשנת ,2017 מבלי לקבל לכך את האישורים הנדרשים.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: פסק הדין מ- .21.10

גיל אנוקוב: בהתאם לפסק הדין, על העירייה להשיב לתושבי העיר סכום של כ-56 מיליון שקלים

בצירוף ריבית והצמדה, לפצות את התובעים ולשלם שכר טרחה עצום לעורכי הדין שלהם. וכל זאת, בעבור התקופה שבין מרץ 2017 לדצמבר .2023 פסק הדין הוא נחרץ וחד משמעי, דוחה בתוקף את כל טענות העירייה, ומבקר את קו ההגנה שלה. מדובר פסק דין חסר תקדים בחומרתו ובהיקפו, המעיד על כשלים חמורים בניהול הציבורי והמשפטי של העירייה את התיק, ולפגיעה הישירה בכספי ציבור.

פסק הדין, כמשמעותו בפועל, הטלת נטל עצום של להערכתנו מעל 70 מיליון שקלים על קופת העירייה, ישפיע על נס-ציונה לפחות לאורך העשור הקרוב ולמעלה מכך ועלול לפגוע ביציבות הכלכלית של העירייה לגרום לגירעון בתקציב, להביא לקיצוץ עמוק בהיקף ובאיכות השירותים הניתנים לציבור.

ובמקרה קיצון, אף להביא חלילה לוועדה קרואה. חשוב להדגיש, מדובר בכספי ציבור, שלפי פסק הדין החמור והמנומק, נגבו ממנו שלא כדין, ולכן דינם לשוב אליו. הציבור לא צריך לשלם את מחיר הטעויות, היהירות והחלטות שגויות של העירייה ופרנסיה. עכשיו הזמן להפסיק עם התעלולים המשפטיים 34

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

וניסיונות ההתחמקות, שרק יעלו לקופת הציבור ממון רב נוסף, לגבש תוכנית חירום להתמודדות עם המצב החדש, מבלי לערער על היציבות הכלכלית של העיר. אני הכנתי כמה דברים, אז קודם כל אני רוצה להקריא לכם איזה משל, כולכם אנשים אינטליגנטים ואתם תבינו את המשל. לפני שנים רבות בארץ רחוקה היה מפעל למיץ רימונים, שהיה בבעלות של מגדלי הרימונים באזור. המפעל נוהל על ידי נציגי בעלי המטעים. בוקר אחד התקבלה במפעל הודעה על שינוי תקן הבקבוקים במפעל, והיה מלאי בקבוקים במיליוני שקלים מהתקן הישן. ההנהלה החליטה להמשיך בסתר להמשיך למכור את הבקבוקים הלא תקינים. הדבר נתגלה, הוגשה תביעה כנגד המפעל והוא חויב במיליוני שקלים.

החליטה ההנהלה להילחם בתעלולים משפטיים, בערכאות, ולבסוף החיוב היה כפול ומכופל. המפעל פשט את הרגל, והמטעים הפכו למדבר וציה. אני תמה באמת על החברים, שהגישו את ההצעה לסדר-

אתם פועלים כנגד האינטרס הציבורי של התושבים, שבית משפט קבע שנגרם להם עוול. ליאור, עמרי, סמדר, חברים, אתם ילידי העיר, יש לכם פה מכרים, נולדתם פה, יש לכם משפחות. איזה תשובות אתם תיתנו להם? מה תענו לשכנים שלכם במעלית על עיוות הדין הזה שאתם עושים? על התרגילים המשפטיים, על התעלולים, על ההתחמקות. אני מנסה להבין אתכם ולא מצליח. אם הייתי אינטרסנט פוליטי, הייתי אומר תצביעו בעד, זה רק ישרת אותי ואותנו באוקטובר .2028 אבל לא כך הם פני הדברים, והאינטרס שלי, שאתם לא תתמכו בערעור. ואני מצטט מנאומו של חיים רמון מ-:1994 אתם כמו לוויתן שאיבד את חוש הכיוון. אתם מסתערים על החוף שוב ושוב ורוצים להתאבד. ואני חבריי בכוחותינו הדלים דוחפים אתכם אל המים, אל המים החיים ואתם רוצים ומתעקשים להתאבד. לגרור אותנו, להקריס אותנו, בדיוק כמו שמפלגת העבודה קרסה פנימה לתוך עצמה. ליאור, עמרי, ליאור, יהודה, סמדר, חברים, אתם יודעים שאני צודק ואני מבקש מכולכם כשהנושא הזה יעלה להצבעה, תצאו מהישיבה ולא תתמכו בה.

נעמי חסון: התנהלות העירייה לאורך השנים היא כזו שנושא התביעה הייצוגית בגין תביעת היתר

בארנונה על שטחים משותפים, הועלה מספר פעמים במהלך השנים האחרונות. אפילו שאני צעירה פה סביב לשולחן, אני זוכרת שזה כבר עלה מספר פעמים בישיבות הנהלת העיר בקדנציה הקודמת, על ידי סגן ראש העיר דאז, נאור, וגם עוד שאילתות שהיו בקדנציה הנוכחית. מנהיגות נבחנת בשעת משבר, ודווקא כעת נדרשות שקיפות ולקיחת אחריות אמיתית מצד הנהלת העיר. לא דחייה - לדחות ולדחות, ולדחות, עד שיעבור זעם. זה לא הפתרון. הפתרון הוא למצוא איזשהו פתרון יצירתי כדי שכמה שפחות יפגע בשירות לתושב, שזה החשוב ביותר עבור כולנו. ובכל זאת, מצד שני, אנחנו צריכים להחזיר את מה שנגבה שלא כדין. ולכן, מה שצריך כעת, זה במקום יהירות, זהירת ואחריות. במקביל, אם מחליטים על הנושא המשפטי, אפשר לקחת דרך אחת, אבל במקביל בהחלט לחפש את הדרך היצירתית, המעניינת, הזהירה, בשביל להתחיל להחזיר את הכספים, לא בצורה שתיפגע אלא בצורה, כך שהתושבים יבינו שלאט לאט בצורה מאוד איטית, מתקבלים הכספים מצד אחד, ומצד שני, דואגים גם לשירות האישי של התושבים, ולעשות איזשהו איזון בין הפגיעה וכך אנחנו לא בדחייה.

35

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

ליאור שרון: אבל מה היית מציעה? תביאי דוגמה.

נעמי חסון: אני מציעה לא לדחות את הקץ.

עמרי רווח: לא, תביאי דוגמה.

נאור ירושלמי: היא לא משפטנית.

עמרי רווח: אה, היא לא משפטנית, אבל כשמשפטנית ממליצה,

(מדברים ביחד)

נעמי חסון: אבל אמרתי שהדחייה היא לא טובה.

עמרי רווח: אז אנחנו בעצם נשים את שולמית מול נעמי ונגיד נעמי היא בעלת המקצוע. אנחנו נקשיב

לנעמי.

נאור ירושלמי: לא, יש יועץ משפטי חיצוני.

ערן רפאל: לא, יש יועצת משפטית לעירייה. זה מה שאתם אמרתם לפני רגע.

נאור ירושלמי: היא לא מנהלת את התביעה.

ערן רפאל: היא לא מנהלת את התביעה, אבל היא מלווה את התביעה כיועצת משפטית של העירונית.

נעמי חסון: אני הבעתי את דעתי. אני סיימתי.

(דין ודברים שאינו מעיקרי הדיון)

ראש העירייה, שמואל בוקסר, שב לחדר הישיבות

איתי דגן: מה תוכנית הפעולה להחזיר את הכסף לתושבים? לקחנו, מתי אנחנו מחזירים הלכה

למעשה? זה דבר ראשון. דבר שני, מה התוכנית שאנחנו הולכים בעצם לפי הדרך. ושאלה לגזבר העירייה. יש לי שאלה נוספת לגבי סך המלוות שלנו היום, על כמה אנחנו עומדים.

שמואל בוקסר: אחרי סוף השנה, .28

ליאור בן טריה: בסביבות .24

שמואל בוקסר: .24 אבל כמה מהם בכלל באים מתב"ר?

36

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

ליאור בן טריה: כן, זה עומס מלוות.

שמואל בוקסר: 24 מיליון, שנדמה לי, אל תתפוס אותי במילה, 8 הוא בתב"ר. זה היה על הקטע של

הלדים.

ליאור בן טריה: יחסית העומס מלוות נמוך ביחס לרשויות אחרות.

איתי דגן: אני רוצה לדעת כמה הוא היום כי יש לזה השפעה על האיתנות ולכן אני שואל.

ליאור בן טריה: כ-30 מיליון לסוף שנת .2024

איתי דגן: כמה אחוז זה יוצא?

שמואל בוקסר: ל-.2024 נגיע ל-24 בסוף שנה הזו. אבל מתוך זה, בערך שליש, אל תתפוס אותי על

המילה, בא בכלל מתקציב הפיתוח, הלוואה שלקחנו לתאורת הלדים שהחלפנו בכל העיר. אז זה פרויקט פיתוח בכלל.

איתי דגן: מה התוכנית שלנו לצאת מהברוך, ומתי מחזירים את הכסף לתושבים?

שמואל בוקסר: אנחנו עובדים על תוכנית.

איתי דגן: נראה אותה עד סוף שנה?

שמואל בוקסר: בעזרת השם.

איתי דגן: כי אנחנו לקראת תקציב. תציגו לנו את ההפרשה בספרים, להבין מה קורה, ואיזה סעיפים

אנחנו עכשיו גורעים בעקבות המצב, או מה התוכנית העתידית.

שמואל בוקסר: אתם תראו את זה במאזן, ותהיה תוכנית שתבוא כנראה לאישור המליאה.

שירי פרנצי-כהן: מה מטרת התוכנית?

איתי דגן: כרגע אין תוכנית? אתם עובדים עליה? זה מה שאני רוצה לדעת.

שמואל בוקסר: תוכנית ייעול.

שירי פרנצי-כהן: תוכנית ייעול בשביל לעמוד במקרה שנפסיד בערעור?

שמואל בוקסר: במקרה שנפסיד בערעור, כן.

איתי דגן: מתי אנחנו מחזירים את הכסף לתושבים?

37

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

שמואל בוקסר: זה בית המשפט יחליט.

איתי דגן: לקחנו כסף מהתושבים,

שמואל בוקסר: לא לקחנו.

איתי דגן: כרגע הוחלט. אני לא הולך אחורה, אני הולך קדימה. בסוף הציבור שילם, הוא רוצה לראות

מתי הוא מקבל את הכסף, אם וכאשר. השאלה מתי הוא יראה את הכסף. כמו שלקחנו, מתי אנחנו מחזירים?

שמואל בוקסר: זה החלטה. אני אומר עוד פעם, ואני מדבר בעברית פשוטה, מה שבית משפט העליון

יחליט, זה מה שנבצע. ואם הקשבת למה שאמרתי קודם, אנחנו החלטנו עד הגשת ערעור, וההבנה מי נגד מי, לנובמבר דצמבר לא לגבות.

איתי דגן: לא לגבות זה בסדר, אבל החלטת בית המשפט יכולה לקחת הרבה זמן.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: כרגע פסק הדין קובע שאנחנו נודיע תוך 45 יום איך אנחנו מבצעים את

ההשבה. זה המועד. אנחנו נבקש עיכוב ביצוע.

נאור ירושלמי: עיכוב ביצוע ל-45 יום?

שמואל בוקסר: לא, לפסק הדין.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: אם לא יתנו את עיכוב הביצוע, אז בית המשפט קובע תוך 45 יום, להודיע

איך נעשה את ההשבה.

שירי פרנצי-כהן: ואם אתם מערערים?

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: אם אנחנו מערערים, אנחנו גם מבקשים עיכוב ביצוע. בהתאם להחלטה

של העיכוב ביצוע, כך ננהג. זאת אומרת, נבקש מבית המשפט לאפשר לנו למצות את הליכי הערעור, ואז. אז זה תלוי בהחלטה.

איתי דגן: לגבי מעמדנו כעיר איתנה מול משרד הפנים. מה מצבנו כרגע?

שמואל בוקסר: אנחנו נראה, לפי החלטה של בית משפט.

איתי דגן: כי זה משפיע על הוועדה, מן הסתם. על ועדת המשנה, על הוועדה העצמאית.

שמואל בוקסר: לא, זה לא משפיע על ועדת המשנה.

38

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

איתי דגן: אם אנחנו מרשות איתנה הולכים לרשות בהבראה, אז בטח שזה משפיע.

שמואל בוקסר: לרשות בהבראה לא נגיע, אל תדאג.

איתי דגן: לא משנה, יורידו אותנו דירוג. אני שואל כדי להבין את מצבנו מול משרד הפנים.

(מדברים ביחד)

שמואל בוקסר: זה גם כן בדיונים מול משרד הפנים.

שירי פרנצי-כהן: מה זאת אומרת?

נאור ירושלמי: עם מי במשרד הפנים?

שמואל בוקסר: מה שאמרתי, הכול דיונים מול משרד הפנים.

שירי פרנצי-כהן: אם אתה יכול להסביר מה בדיונים במשרד הפנים.

שמואל בוקסר: כל הנושא.

שירי פרנצי-כהן: נושא של מה? של ההשבה לתושבים?

שמואל בוקסר: של ההשבה, של הבעיה.

שירי פרנצי-כהן: ירידה איתנה, איך זה ישפיע על התקציב?

שמואל בוקסר: ירידה איתנה, זה לא נושא לדיון, זה נושא של החלטה שלהם. אבל כל הנושא, זה

נושא כבד. להחזיר 70 מיליון שקל, זה עסק לא פשוט.

שירי פרנצי-כהן: זה נושא מאוד כבד, אנחנו בגלל זה פה.

שמואל בוקסר: לא פשוט בכלל, אבל גם על זה אנחנו נתגבר. אם זה יהיה פסק הדין בסוף.

איתי דגן: המגמה כרגע היא ללכת להלוואה? אני שואל.

שמואל בוקסר: המגמה כרגע ללכת לערעור.

נעמי חסון: לדחות.

איתי דגן: האם בזמן הזה נשים כסף בצד?

שמואל בוקסר:לא.

39

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

איתי דגן: אתה עצרת הרי עכשיו, נכון?

שמואל בוקסר: עצרתי את הגביה.

איתי דגן: יכול להיות הליך של כמה שנים טובות, אולי בינתיים תשימו.

שמואל בוקסר: לא. ההליך הוא הרבה יותר מהר ממה שאתה חושב.

שירי פרנצי-כהן: ערעור יכול לקחת שנה פלוס.

שמואל בוקסר: שנה.

גלית אבינועם: שנתיים.

שירי פרנצי-כהן: אז מה עכשיו? בינואר אתה גובה?

שמואל בוקסר: לא יודע, בוא נראה. אנחנו קודם כל נגיש ערעור, נגיש עיכוב הליכים, נראה מה יהיה

ההחלטות של בית המשפט. אנחנו עדיין לא בבית המשפט.

נעמי חסון: כרגע 45 יום, זה אמצע דצמבר בערך?

שמואל בוקסר: כן. ברגע שאנחנו מודיעים שאנחנו מגישים ערעור, אז הכול יחכה לערעור.

איתי דגן: בקשה אחת - שתהיו שקופים, לא קואליציה ולא אופוזיציה, לגבי התהליך של ה-,

שמואל בוקסר: לא סתם עשיתי את ההקדמה, כי לא כולם יודעים.

(דין ודברים שאינו מעיקרי הדיון)

גלית אבינועם: אנחנו דנים היום באחת הפרשות החמורות ביותר, שנגעו אי פעם באמון הציבור בעיר

הזאת. לא מדובר רק בפסיקת בית המשפט המחוזי, שקבע כי עיריית נס-ציונה גבתה ארנונה ביתר מתושביה בסך של 56 מיליון שקלים, סכום שצפוי להגיע לכ-70 מיליון שקלים, לאחר קבלת חוות דעת של כלכלן מומחה מטעם בית המשפט לגבי סכום ההשבה, משהו שנקבל עליו תשובה בימים הקרובים.

לא מדובר רק בכסף, אלא באמון הציבור שנשחק, בביטחון של תושבים, שהעירייה שלהם תפעל כחוק, מה שלא קורה. מה שעומד במרכז הדיון הוא אחריות האישית, אחריות שחלה על כל מי שהיה שותף להחלטות התמוהות, שהובילו למחדל הזה. פסק הדין אומר בפירוש - מעשי העירייה מהווים ניצול לרעה, וגם מעשי העירייה הם התנהלות חסרת תום לב, תוך נטילת סיכון ההשבה. יש כאן מנהלים, נבחרים, יועצים, וכולם ידעו, והעירייה תחת הנהגתך, ראש העיר, בחרה להתעלם. בזבזתם מיליונים על פרסומים, שלטי חוצות, רשמתם מיזמים על שמכם בכסף שגביתם שלא כחוק, או במילים פחות 40

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

יפות - גנבתם מהציבור. הכסף נכנס לקופה, נוצל והעירייה חיה כאילו לא קיים חוק, לא קיים סיכון, ולא קיימת חובה לשמור אמונים לתושבים, וזה, אדוני ראש העיר, סימפטום מובהק לשחיקה של שלטון תקין. במקום להתמודד עם פסיקת בית המשפט, אתה והקואליציה שלך מעלים לדיון, שאינו מן המניין (9א'), ערעור לעליון, שנועד למשוך זמן ולגלגל את העלויות קדימה הלאה לבחירות הבאות. אני מבטיחה לכם שהתושבים יבינו שהכנסתם את העיר לגירעון בגלל טובתכם האישית הפוליטית. עלות הליך הגשת ערעור לעליון, זה עוד 50 אלף שקלים, שוב תושת על הציבור, כולל הערבות שיש להפקיד בבית המשפט טרם ההליך, שכנראה תחולט, כולל אגרות בית משפט, והערעור הזה ימשך באופן כמעט סימבולי, עד תום הכהונה שלך. זה לא מהלך של הנהגה אחראית. זה לא זהירות ניהולית, זו בריחה מאחריות על חשבון כספי התושבים. ומי שיזם, תמך או העלים עין מהחלטות אלה, חייב לתת את הדין הציבורי, כי בהליך ציבורי יש אחריות אישית. אי אפשר להסתתר מאחורי לא ידעתי, זה מה שהורישו לי, ככה המליצו לי. ההחלטות התקבלו, ומי שקיבל אותן, מי שהוביל אותן, מי שאישר אותן, צריך לעמוד מול הציבור ולתת תשובות. עכשיו, במקום לקדם את העיר ולדון בעניינים חשובים, אנחנו נאלצים לדבר כאן על החזרת כספים שנגבו נגד החוק, ובחוסר תום לב, ולקחת הלוואות כדי לכסות על טעויות שניתן היה למנוע. כן? במקום להוביל, אנחנו מכבים שריפות. במקום אחריות, יש כאן איזושהי הכחשה, שאנחנו רואים אותה בהודעות הדוברות והיועצים האסטרטגיים של אגף הדוברות. נס-ציונה היא לא קניין פרטי של אף אחד, היא שייכת לציבור. כל מי שמנהל אותה חייב לדעת, הכסף הזה לא שלכם, גם לא שלי, הוא של התושבים והאחריות היא אישית, מנהיגות אמיתית נבחנת ברגעים אלה, ואת זה, אדוני ראש העיר, אתה חייב קודם לתושבי העיר ולא לבית המשפט. תודה.

שירי פרנצי-כהן: אני רוצה להגיד, שההפסד הזה בבית המשפט המחוזי בתביעה הייצוגית, והבקשה

שלכם, חברי הקואליציה, שאני מניחה שהגשתם את זה בידיעת ראש העיר, אולי אפילו בהנחייתו, היא בגדר מחדל. המשכתם לגבות ולגבות, למרות כל הנורות האדומות, למרות שידעתם, ואני מדגישה -

ידעתם, שהגבייה אינה חוקית. גם פה, סביב השולחן הזה, בקדנציה הקודמת, דובר על אופן הגבייה העקום. השופטת קבעה בפסק הדין בסעיף ,68 וגלית גם ציטטה, אבל אני אצטט שוב. "הנתבעת בחרה לחזור בה מהודעת חדילה, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון, להמשיך ולגבות את הגבייה הבלתי חוקית במשך שנים, למרות תביעות חוזרות. אני סבורה כי מדובר בהתנהלות חסרת תום לב, תוך נטילת סיכון ההשבה". אני פונה ליועמ"שית, כי זה תפקידך, בין היתר, להיות היועצת המשפטית לעירייה, לדפוק על השולחן כשצריך, כשעושים משהו לא תקין ולא חוקי. כמו שקורה פה הרבה פעמים, בשולחן הזה. אבל זאת הערת אגב. יש לי פה עדכון שלך מישיבת המועצה. אין לי פה את התאריך, אבל זה היה ,01/22 נדמה לי, עדכנת: "אנחנו מנהלים בבית משפט כמה תובענות ייצוגיות, היינו בדין ודברים עם התובעים ואף הגענו לפשרה".

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: ,1.2.2022 ישיבה .1/22

41

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

שירי פרנצי-כהן: כן. "היינו בדין ודברים עם התובעים, ואף הגענו לפשרה בהמלצת בית המשפט.

המתווה של הפשרה, כפי שהושג בין הצדדים, לא קיבל את הסכמת היועמ"ש לממשלה". ואני אומרת, למה כשלא קיבלתם אישור להצעת הפשרה, אפשר היה לחזות מה לא תקין. אפילו כשהגעתם להסכם פשרה בהפניית בית המשפט, הוא לא קיבל אישור מהיועמ"ש לממשלה. הנורות האדומות המשיכו לדלוק. ואני ממשיכה, יש פה כמה עניינים, דיברת, ראש העיר, בתחילת הדיון, יש פה כמה סוגיות.

אחד, המשך הגבייה, ודיברתי על זה, למרות שהיה ברור שזה לא חוקי, המשיכו לגבות ולגבות עד נובמבר, עד עכשיו. שתיים, התנהלות כלכלית קלוקלת. דיברנו פה במועצה הזאת במשך שנה וחצי, אני זוכרת לפחות שתי שאילתות, יכול להיות שיותר, למה לא שמים כסף בצד. ראש העיר, אני מקווה שאתה מקשיב כשאתה מסתכל בטלפון, כי זה מאוד מאוד חשוב.

שמואל בוקסר: אני יכול גם לצטט מה שאת אומרת. למה לא שמים כסף בצד.

שירי פרנצי-כהן: לא שמים בצד כסף ליום שחור, דיברנו על זה לדעתי לפחות שתיים, שלוש שאילתות.

הגיע היום השחור הזה, אין כסף בצד. לא ברור לי למה, לא ברור. העניין השלישי, עכשיו אחרי שהפסדנו, מה יותר דחוף מלהחזיר לתושבים את הכסף שלהם? תושבי נס-ציונה הם לא קרן הלוואות, הם לא בנק. גבו מהם בניגוד, תחזירו את הכסף. אנחנו לא, לא אני ולא אף אחד מ-47 אלף תושבים, צריכים לתת הלוואה לעיריית נס-ציונה. לגבי הטענה שזה יפגע בשירות התושב - קודם כל, יש פה עלות של סגנים של 2 מיליון שקל בשנה, כפול שלוש שנים, יש לנו 6 מיליון שקל מאיפה להוציא את הכסף. ראש העיר אמר באחת מישיבות המועצה, אין לי פה את התאריך, אמר שיש המון המון כסף.

הייתה פה טענה במשפט לגבי הגנת התקציב, אוקיי? ראש העיר לא טרח להגיע בכבודו ובעצמו, הגזבר לא טרח להגיע בכבודו ובעצמו למשפט, והשופטת אמרה, "הנתבעת בענייננו לא הביאה ראיות שיש בהן לתמוך את טענותיה כי פסיקת הושבה מלאה תביא לנזקים לציבור". אין אפילו מי שבא לשופטת להסביר לה שיש פה נזקים לציבור. ואני אומרת, מאיפה החוצפה שלכם? איך לא יכולתם לפחות להמציא ראיות לנזקים לציבור? אתם טוענים, זה גם כתוב ב-(9א'), שיש פה נזקים לציבור ולשירות לתושב. מצד שני, אני אומרת, ראש העיר בעצמו אמר בישיבת המועצה בפברואר ,2022 "תקשיב טוב, שחר", לשאלתו של שחר רובין, ידידך עמרי. "תקשיב טוב, שחר, לעירייה יש היום, נכון ללפני שלושה ימים, 183,732,000 שקל. מבחינת תזרים המוזמנים אין לנו בעיה". ושחר התעקש ואמר "האם אין פה בעיה?", ואתה, מה שנקרא, ביטלת אותו כלאחר יד.

שמואל בוקסר: מה שאמרתי נכון.

שירי פרנצי-כהן: מעולה, אז זה אומר שלא תהיה פה פגיעה בציבור.

שמואל בוקסר: דיברתי על תזרים מזומנים.

שירי פרנצי-כהן: מעולה, תחזיר את הכסף לציבור.

42

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

שמואל בוקסר: אני מצטער, אבל את לא מבינה מה המשמעות של תזרים מוזמנים.

גיל אנוקוב וגלית אבינועם יצאו מחדר הישיבות

שירי פרנצי-כהן: אני אשמח לא לקבל ציונים ממי שהביא אותנו עד הלום מבחינת התביעה הייצוגית,

ולא שם כסף ליום שחור. אשמח מאוד. כמו שאמרתי, הציבור לא בנק והוא לא קרן הלוואות. לקחתם יותר כסף, הפסדתם במחוזי, יש לכם פסק דין של בית משפט, תחזירו את הכסף. תחזירו אותו. הגעה לערעור פשוט דוחה את הבעיה. לא רק שהיא דוחה, אתם מהמרים על הכסף של התושבים. או שיהיה פה %100 רווח, כי נרוויח, או כנראה %150 הפסד, כי ה-70 מיליון שקל שאנחנו צריכים עכשיו לשלם, יהיו הרבה יותר עם ריבית והצמדה, וגם יכול להיות שהתביעה תהיה יותר גדולה. אי אפשר להמר.

ובטח שכר טרחה וכו', שלא נדבר על זה. לגבי הכסף שמגיע לתושבים, יצאה פה הודעת דוברות יותר מפעם אחת, על 70 שקל בסך הכול למשפחה. אז אני רוצה לעשות את החשבון. 70 שקל למשפחה?

סבבה. 840 שקל למשפחה בשנה, זה רק הכסף שהם חוסכים, שאנחנו חוסכים, כולנו. ההחזר הוא 6,500 שקל לכל משפחה. אני לא מזלזלת ב-6,500 שקל, בטח לא בזמנים האלה, למשפחה. ועוד התוספת של 840 שקלים שייחסך. אני חושבת שההימור הזה, שאתם מבקשים מאיתנו, חברי הקואליציה, לא ברור לי למה פתאום אתם מבקשים את אישורנו להמר על כספי התושבים וללכת לערעור, עד עכשיו לא שאלו אותנו כלום, לא הציגו לנו שום עדכון לגבי הנושא הזה. אני מתחילת הקדנציה לא קיבלתי שום עדכון לגבי התביעה הזאת. פתאום אתם רוצים שאנחנו נאשר לכם ללכת לערעור? מה זה?

ליאור אלימלך יצא מחדר הישיבות

סמדר אהרוני: אתם במילא תתנגדו, הכל טוב.

גיל אנוקוב שב לחדר הישיבות

שירי פרנצי-כהן: לא, ממש לא ממילא. נקודה אחרונה, אני רוצה לענות לעמרי, שדיבר על תל אביב.

שם לא הגישו על כל השטחים המשותפים. אוקיי? זה סייג מאוד מאוד קטן, אבל מאוד גדול ולכן אנחנו חטפנו בתביעה והם לא.

נאור ירושלמי: הפתעת אותי, ראש העיר, עם הדיון הזה של נובמבר ,2020 אז הלכתי לפרוטוקול

לבדוק, כי אמרת תמצא את הפרוטוקול. אז הפרוטוקול פה באתר העירייה ובנובמבר 2020 באמת עלה הנושא, כשהייתי סגנך, אגב, בקואליציה, ולכן מה שלא יהיה, אני שמרתי בקפדנות על משמעת ונאמנות סיעתית, לא חשבתי שיעשו לי אחרי חמש שנים ניסיון לכיפה אדומה, אבל בדיון בנובמבר ,2020 הנושא של התביעה הייצוגית וההשלכות שלה, עלה תחת סעיף עדכונים. נתקע לסעיף 14 43

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

בסדר היום תחת עדכונים. כידוע, סעיף עדכונים, אלה עדכונים בעל פה. לא מצביעים על עדכונים, כי מעדכנים על עובדות. אתה לא מצביע על עובדות, ולכן לא הייתה הצבעה בסוף, אדוני, ראש העיר.

שמואל בוקסר: לא אמרתי שהייתה הצבעה, אמרתי רק שידעתם.

נאור ירושלמי: אבל ציינת רק אותי, אתה רוצה אולי לציין עוד אנשים שנמצאים פה, שהיו באותה

ישיבה? כי כנראה זה חשוב.

שמואל בוקסר: אמרתי את השמות אחד אחד.

סמדר אהרוני: הוא ציין את כל מי שהיה.

שמואל בוקסר: אני לא מבין למה אתה נעלבת והם לא.

נאור ירושלמי: לא, כי אמרת שעוד לא התחלת איתי, אז אני גם עוד לא התחלתי איתך. אבל אותי

יותר מעניין מלהגיד מה היה ב-,2020 להזכיר מה היה ביוני ,2017 כשהתקבלה בשולחן הזה ההחלטה לחזור לגבייה. אני לא הייתי חבר מועצת העיר בקדנציה ההיא, אבל יש כאן שני סגנים ומשנה אחד, שהיו חברי מועצה באותה קדנציה. ומן הסתם, כמקובל באותן תקופות, כולם הצביעו בעד. נכון שיש לפחות אחד מהם, שאחרי זה חזר בו מההצבעה וביקש לשנות את ההחלטה.

עמוס לוגסי: לא, הגשתי הצעה לסדר.

נאור ירושלמי: כן, וזה מוערך, כי ניסית לשנות את הדברים.

עמוס לוגסי: וזרקו אותי מהמדרגות, ראש העיר הקודם, זיכרונו לברכה.

נאור ירושלמי: אכן מוערך שקמת בעניין הזה, אבל אני חושב שלחקור כל פעם ולחפש את הדברים

הקטנוניים האלה, באמת מעיד יותר על מי שעושה מאשר על העניין עצמו, ואם אנחנו כבר פה מנסים לחלק אחריות, אז אני לא בא מהעולם העסקי, אתה כן. ויש בעולם העסקי דבר שנקרא your cut ,losses לחתוך הפסדים. כשיש דברים כאלה ורואים שהם הולכים למקום לא טוב, כי ה-case הוא ככל הנראה מורכב, אני לא אגיד דברים שתגיד אחרי זה שיכולים לשמש מישהו אחר בעניין, אבל זה שהוא מורכב, אני חושב שכולנו מסכימים. אפשר לקבל החלטה אמיצה ולמשל ללכת לגישור, כי אז אתה יודע שאולי אתה תפסיד משהו, אבל את מה שלפני, אתה בוודאי תחסוך.

שמואל בוקסר: הסברתי שהיינו שם. אז לא הבנת מה שאמרתי, או שאני אחזור?

נאור ירושלמי: אמרת שהיית שם, זה נכון. אני מקשיב למה שאמרת, ואני מקבל.

44

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

שמואל בוקסר: היה גישור והיו החלטות בגישור. ומה לעשות, הפרקליטות לא קיבלה אותם ואז הצד

השני אמר, לא קיבלה - אנחנו לא רוצים את ההחלטות. אבל היה גישור. אתה אומר את זה פעמיים, כולל על הדף למה היה גישור.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: משא ומתן לפשרה.

שמואל בוקסר: היה משא ומתן לפשרה.

נאור ירושלמי: אמרת שהייתה הידברות, אלא אם גם לא שמעתי את המילה הזאת.

שמואל בוקסר: הייתה פשרה. לא היה גישור, הייתה פשרה.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: בהמלצת בית המשפט.

נאור ירושלמי: אבל לא היה גישור עם גורם חיצוני. מה זה גישור, אנחנו יודעים. ראש העיר, אתה לא

יכול לעשות הצגה כזאת היה גישור. היה גישור או לא היה גישור, גברתי היועצת המשפטית?

שמואל בוקסר: למה אתה מתלהם?

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: היה משא ומתן לפשרה, לא היה הליך גישור.

נאור ירושלמי: משא ומתן לפשרה, יש הרבה פעמים בין עורכי דין של תובע ונתבע.

שמואל בוקסר: לא. ממש לא.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: אבל זה היה בהמלצת בית המשפט, במסגרת תובענה ייצוגית.

נאור ירושלמי: אבל זה היה בהליך גישורי, עם מישהו חיצוני שמוביל אותו?

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: לא. זה היה בין שני הצדדים.

ערן רפאל: הם הסכימו אבל.

שמואל בוקסר: שני הצדדים הסכימו לשבת.

שירי פרנצי-כהן: אבל היועמ"ש פסל את זה.

שמואל בוקסר: נכון.

ערן רפאל: נכון, אבל זה מה שהוא אומר.

45

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

שירי פרנצי-כהן: זה היה צריך להדליק נורה אדומה.

(מדברים ביחד)

נאור ירושלמי: אנחנו יודעים מה זה גישור, גם אתה יודע מה זה גישור. היה גישור, הליכי גישור?

שמואל בוקסר: אומרים לך לא, זה משא ומתן בין שני צדדים שהגיעו להסכמה.

נאור ירושלמי: אז למה אתה אומר היה גישור?

שמואל בוקסר: לא אמרתי היה גישור. אתה מנסה להגיד שהיה. מה שביקשת שזה נכון, אבל זה לא

נכון. אתה מוטעה ומטעה.

נאור ירושלמי: הבנתי. אוקיי.

שמואל בוקסר: בית המשפט אמר לצדדים לכו תשבו ותגמרו. הלכו הצדדים וגמרו, עשו משא ומתן

וגמרו על פשרה. הביאו את זה, הפשרה צריכה לעבור אישור של הפרקליטות. הפרקליטות לא אישרה את זה, ואז הצד השני אמר, אם לא מאשרים אנחנו לא מוכנים לפשרה, אנחנו הולכים לבית המשפט.

נאור ירושלמי: טוב. אני רוצה ברשותכם, כדי לסיים את הצד שלנו, ומכיוון שאנחנו טרחנו והגשנו

הצעה מסודרת לדיון, להקריא בתמצית את הצעת ההחלטה שלנו ודברי הסיכום. הצעת החלטה: ראש העיר הציג למועצת העיר בתוך 30 יום תוכנית פעולה מפורטת להשבת הכספים לתושבים, בין אם באמצעות החזר כספי ובין אם באמצעות קיזוז. העירייה תפרסם לציבור דוח מפורט על התנהלותה בנושא הארנונה בשנים האחרונות, כולל מקבלי ההחלטות, ההליכים המשפטיים שננקטו ועלותם לאורך השנים. העירייה תבחן דרכים להקל על התושבים כבר כעת, טרם ההשבה בפועל, באמצעות קיזוז זמני בארנונה הקרובה.

גלית אבינועם שבה לחדר הישיבות

תוגש למועצת העיר בדחיפות הצעה לאישור העברות בין סעיפי תקציב, לצורך התשלום המיידי של כ-

4 מיליון שקלים לתובעים ועורכי דינם, בהתאם לפסיקת בית המשפט. חובתנו כנבחרי ציבור היא לוודא שכספי התושבים יוחזרו במלואם, שהתנהלות כזאת לא תחזור על עצמה, ושהעירייה תפעל בשקיפות ובאחריות, כפי שמצופה ממנה.

עמרי רווח: אני חושב שהניסיון לייצר סביב הצעת ההחלטה, פה בהצעה להחלטה להגיש את הערעור,

הניסיון לייצר איזושהי דחייה או, איך קראת לזה? לשחק בכספי הציבור, או להמר בכספי הציבור, אני חושב שהיא לא נכונה. את גם טועה וגם מטעה, אני לא יודע אם זה במכוון או לא, אבל אני חושב שכל 46

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

חברי האופוזיציה, גם הירוקים וגם מחוברים, וכמובן גם גלית, אני חושב שאתם צריכים להצביע בעד הגשת הערעור מהטעם הפשוט,

גלית אבינועם: אתה צריך לזמן ישיבה מיוחדת של וועדת הכספים, שנחשוב איך מתגברים עם הדבר

הזה.

שמואל בוקסר: אל תפריעי.

עמרי רווח: אף אחד לא יכול לחשוד בי שאני מסנגר על העירייה, כי האירוע הזה לא היה בתקופתי.

האירוע הזה לא היה בתקופתי, ואין לי פה טיפת אחריות בעניין הזה. ואני יכול, להיפך, אני יכול להשית את האחריות על א', ו-ב', ו-ג', ו-ד', ו-ה', ו-ו'. ולכן אני אומר לכם, שהבקשה שלי מכם להצביע בעד, היא לא נשענת על איזשהו דעה מקצועית שלי, אלא על היועצת המשפטית של העירייה.

ליאור אלימלך שב לחדר הישיבות

שעם כל הכבוד לניסיון שלכם, ועם כל הכבוד לדברים שכתבתם, והיום דאגתם לדקלם אותם יפה, אני חושב שהיועץ המשפטית של העירייה, עם עשרות שנות ניסיון בתחום המוניציפלי, והתובענות הייצוגיות, ישבה כאן והציגה בפניכם חוות דעת מקצועית, להבדיל מהנימוקים שלכם, ברורה ומנומקת, שממליצה להגיש ערעור. היא לא פוליטית, לא רגשית, אלא מקצועית. אנחנו לא קובעים מה נכון משפטית מהבטן, בשביל זה יש לנו ייעוץ משפטי בכיר.

שירי פרנצי-כהן: שנכשל.

שמואל בוקסר: אל תפריעי.

עמרי רווח: אם מומחית, שמלווה הליכים כאלו במשך שנים, אומרת שיש עילה, ושיש טעם בהליך

ערעור, בעיניי זה חובתנו למצות אותו. אנחנו יושבים כאן מול מציאות שנוצרה בעבר, ואני לא מתכוון לכסות על טעויות של אף אחד, אבל יש לנו אחריות לדבר אחד, לקבל את ההחלטה הנכונה היום. אני רוצה עכשיו לגעת בנקודה, שיכולה לבלבל את הציבור. הכסף הזה, שזה נשמע לי קצת מוזר שאתם לא הבנתם את זה עד עכשיו, כך או כך יחזור לתושבים. אם בסוף ההליך יקבע שהעירייה חייבת להשיב אותו במזומן, הוא יחזור במזומן אל כל אחד מאיתנו. ואם לא, הכסף נשאר בקופה הציבורית, הוא מושקע שוב בחינוך, ברווחה, בתשתיות, בתרבות.

שירי פרנצי-כהן: הציבור הוא לא הלוואה.

שמואל בוקסר: תפסיקי להפריע. שירי, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

47

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

עמרי רווח: בשני התרחישים הכסף יישאר אצל הציבור. ההבדל היחיד הוא - איך. ולכן, אני חושב

שערעור הוא לא התחמקות מתשלום. אני חושב שלכל הפחות מחובתנו, לכל הפחות, להתייחס ברצינות להמלצה של היועצת המשפטית, ואחר כך לחוות דעה מקצועית כזאת או אחרת, כל אחד בניסיונו הוא ובמקצועו ובמה שהוא עושה בחיים. אני חושב שכבודה במקומה מונח, ואם היא נימקה פה בצורה כל כך מפורטת למה כן, אז אני כן מצפה, כמו בהרבה מקרים, וגם במדינה, שכולכם פה מצפים להקשיב לייעוץ המשפטי, אני חושב שיש פה הזדמנות להוכיח את כל מה שכולם מדברים עליו בשנים האחרונות, עד כמה הייעוץ המשפטי חשוב.

דנה שחק-כץ: יש לי שתי שאלות. אין לי נאום ארוך, אני רק רוצה תשובה עניינית. אני באמת לא כל

כך מבינה למה לא שמנו כסף בצד בשביל הרגע הזה.

שמואל בוקסר: אני אסביר לך. לשים כסף בצד ולקחת כסף מהציבור, במקום להחזיר אותו כשירותים

לציבור, לקחת ולהשקיע אותו בבנק, אז בשביל מה לקחת?

דנה שחק-כץ: שזה מה שיקרה גם עכשיו במידה ונפסיד.

שמואל בוקסר: הכסף הזה בכל מקרה יחזור לציבור. אם חלילה וחס עיריית נס-ציונה תפסיד בערעור,

עיריית נס-ציונה תצטרך לקחת הלוואה בגובה הסכום, להחזיר אותו לציבור בשנה, שנתיים או בעשר שנים, או בפרויקט ציבורי, כמו שיש פסקי דין דומים. עכשיו, כדי לעשות את זה, וגם לא לגבות שטחים משותפים, שדרך אגב, אני חושב שעשה קודמי מוצדק לחלוטין. הלא זה לא הגיוני, אבל לא על זה אנחנו מדברים. הכסף הזה anyway יחזור לציבור. איך? בכל מקרה, אם העירייה תצטרך להחזיר את זה כסכום, היא תיקח הלוואה בגובה פסיקת בית משפט ותחזיר את זה. את הלוואה יחזירו מהתקציב השוטף. מה יקרה? יפגע בשירותים לתושב. עכשיו, אם עיריית נס-ציונה תזכה בערעור. מה יקרה?

הלא הכסף הזה יחזור לציבור כשירותים. בכול מקרה זה חוזר לציבור. בכל מקרה, איך שזה לא יהיה, זה חוזר לציבור. עכשיו, המשמעות של לקחת הלוואה של 70 מיליון, תאמיני לי, עסקתי בבעיות כלכליות ושיקום חברה יותר גדולות מזה, אבל הכסף הזה צריך לבוא,

איתי דגן: זה עיר, זה לא חברה, זה שונה לגמרי.

שמואל בוקסר: אל תפריע לי. תאמין לי שאני מבין.

איתי דגן: לא אמרתי שלא מבין. לא האשמתי אותך, שאלתי מה גם התוכניות קדימה, אבל לא עניתם

לי.

שמואל בוקסר: אני מבין לא פחות ממך, אולי לא יותר, גם בעיר וגם בביזנס. ואני יודע מה זה ניהול

עיר ואני יודע מה זה ניהול עסקים. אבל כסף זה כסף, וההלוואה מהבנק צריך להחזיר. כדי להחזיר את זה, את יודעת כמה תקציב עיריית נס-ציונה? 560 מיליון. את יודעת כמה ארנונה מה-560? 200-210 48

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

מיליון, זה הכול. להחזיר את ה-,70 אם חס וחלילה נצטרך להחזיר את זה, מחזירים את זה מהשירותים שנותנים לציבור. זאת אומרת, אם יצטרכו להחזיר נגיד 10 מיליון שקל בשנה, יצטרכו לקצץ את השירותים ב-10 מיליון שקל בשנה, או לקבל אישור ממשרד הפנים ולגבות את זה בתוספת ארנונה מהציבור. בכל מקרה זה כסף שבא מהציבור ויחזור לציבור. אבל אם אי אפשר יהיה לגבות את זה, יצטרכו להוריד את השירותים, ופה אין פטנטים ואין הוקוס פוקוס.

שירי פרנצי-כהן: למה לא הלכת לבית משפט להסביר את זה לשופטת?

שמואל בוקסר: הסברנו, הסבירו לה. היא לא רצתה להקשיב לכלום. היא בכלל לא דנה בעניינים

המשפטיים.

שירי פרנצי-כהן: אבל היא אומרת פה שלא הסבירו שזה פגיעה בציבור. היא אומרת את זה בפסק

הדין.

שמואל בוקסר: הסבירו לה נורא פשוט. אמרו לה יש מה שנקרא תקציב החי, זה תקציב השירותים,

מעבר לשכר, לדברים שהם הכרחיים, הוצאת אשפה, פינוי אשפה, גזם.

איתי דגן: פעולות.

שמואל בוקסר: חלק מהפעולות הולכים לתב"רים. פעולה למשל הוצאת גזם ואשפה, אי אפשר

להפסיק את זה. התקציב החי של העירייה, שזה שירותים מעל המינימום הנדרש, הוא סדר גודל של בין 60-70-80 מיליון שקל. לקחת את כל זה להחזיר בפעם אחת, זאת אומרת שהקיצוץ בשירותים לתושבים ילך מהחינוך, עד אולי הוצאת אשפה פעם בשבוע, או פעמיים, במקום שלוש. עד כדי כך, כי אין מאיפה. הלוא אי אפשר לפטר את כל העובדים, ואנחנו גם לא רוצים, כי עירייה בלי עובדים לא עובדת. אי אפשר, וגם אם היינו רוצים, ואנחנו לא רוצים, אתם יודעים מה זה הסכמים קיבוציים, גם אם נפטר עשרים עובדים, חס וחלילה, כמה החיסכון? 3 מיליון שקל, 4 מיליון שקל, זה סכומים. וזה מה שנקרא הגנת התקציב. אני רק רוצה לסבר לכם את האוזן.

איתי דגן: שאלה, אתה הולך לפריסה, אתה הרי לא תחזיר ביום אחד הכול.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: פסק הדין הוא החזרה מיידית, תוך 45 ימים.

שמואל בוקסר: הפסק הוא כל כך חריג וקיצוני, שהשופטת אמרה, אם לא נגיש ערעור אנחנו צריכים

תוך חודש, חודשיים, שלושה להחזיר 70 מיליון שקל. אתה מבין קצת ברשויות, אין מאיפה להחזיר, צריך לקחת הלוואה והלוואה צריך להחזיר.

איתי דגן: ואתה מבין מה ההשפעות. איך נתמודד עם ההשפעות?

49

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

שמואל בוקסר: ההשפעות הן כפולות ומכופלות. אתה יודע למה? כי גם חסר לנו כבר בתקציב שנה

הבאה, אם לא נגבה, בערך 8 מיליון שקל בשנה כבר, שכל התוספת בארנונה,

שירי פרנצי-כהן: בבית משפט הוחלט,

שמואל בוקסר: אל תפריעי לי. להביא 70 מיליון פעם אחת, זה ללכת לבנק, לקחת 70 מיליון שקל,

להחזיר בפעם אחת לתושבים.

איתי דגן: לקחת הלוואה פרוסה, מן הסתם, לתקופה.

שמואל בוקסר: ניקח הלוואה לעשר שנים.

איתי דגן: בגלל זה שאלתי מה סך המלוות, כי אם עברנו את ה-%,20 מצבנו בעייתי מאוד.

שמואל בוקסר: איזה %20?

איתי דגן: שאלתי, לא נתתם לי תשובות מה סך המלוות באחוזים, לא בכסף.

שמואל בוקסר: אני אגיד לך את הסכום, תעשה את האחוזים לבד.

איתי דגן: הוא אמר 30 מיליון.

שמואל בוקסר: לא. בסוף השנה נהיה 24 מיליון, כשבערך 8 מיליון, אל תתפוס אותי בדיוק על הסכום,

הוא בכלל מתב"רים, תקציב הפיתוח, אז יהיה לנו ,17-18 עכשיו אתה תעשה לבד חשבון כמה אחוזים זה מהתקציב. ערן יסכם ונעבור להצבעה.

ערן רפאל: דבר ראשון, אני רוצה להתייחס למה שאמרה גלית, היא אמרה במקום לקדם את העיר

ולדבר על דברים מהותיים, שכחת שלפני רגע נמנעת בהצבעה של דבר מהותי על הקו הכחול, שזה לא קשור לא לאופוזיציה ולא לקואליציה, זה פעם ראשונה. פעם שנייה, אני רוצה לברך את ידידי גיל אנוקוב, שקם בשעה מוקדמת. לצערנו או לשמחתנו, הפסדת את המועד, פעם הבאה תקום מוקדם יותר, אבל באמת זה מבורך.

(דין ודברים שאינו מעיקרי הדיון)

ערן רפאל: היות וראש העיר אמר שאני אסכם את הדיון, אז אני רוצה לגעת באמת בנקודה חשובה

במה שקשור לדיון שלנו. חברי האופוזיציה, כתפקידם, כפוזיציה, צועקים ורוטנים, ממשלים על בקבוקי יין וכו', כאילו אנחנו נגד התושבים. אז אני רוצה לתקן את האמירה הזו. אנחנו ודואגים לתושבים, וכמו שלכם יש מצביעים ואתם דואגים לתושבי העיר, בלי קשר, עכשיו אני לא נכנס לפוליטיקה של מצביע לי ומצביע למישהו אחר, אנחנו כולנו כאן נציגי ציבור, וכולנו כאן דואגים לתושבי העיר, בדיוק כמוכם.

50

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

במקביל לדאגה לתושבי העיר, יש את הדאגה לקופה הציבורית. אני חושב שמה שראש העיר אמר, הכסף הזה בשורה תחתונה הוא יקוצץ מהתושבים, מהשירות לתושב. הרי עולים כאן מפעם לפעם, היה בישיבה קודמת, היו בישיבות לפני כן כל מיני בונוסים מיוחדים שהתפארנו בהם, שנס-ציונה נותנת לתושבים. הבונוסים האלה הם באים בדיוק מהכסף הזה. תושבי העיר ששילמו את הכסף הזה עד היום, כמו ברשויות רבות אחרות, זה לא שאנחנו הרשות היחידה שגבתה על שטחים משותפים. לפי מה שאני הבנתי, לפחות מההקדמה של ראש העיר, שקצת הפריעו באמצע, זה שדבר ראשון, גובים את זה בהרבה רשויות אחרות.

גיל אנוקוב: ברשויות, לא בהרבה.

ערן רפאל: ברשויות נוספות, חשובות וטובות.

שמואל בוקסר: אל תתקן אותו. הוא יגיד מה שהוא רוצה.

ערן רפאל: אז אני אתקן את עצמי. באמת לא בהרבה רשויות, אלא במספר רשויות חשובות וטובות

ונחשבות גובים את זה, כי בשורה התחתונה, זה שירות שהתושבים מקבלים. בשביל לתת את השירותים האלה, לתת את הבונוסים האלה לתושבים, זה צריך להיות ממומן מאיפה שהוא. התושבים ששילמו את הכסף, קיבלו את זה בחזרה, אף אחד לא לקח את זה לכיסו הפרטי. לגבי הדבר השני -

אני לא יודע, אני לא משפטן. לא יודע אם החברים, למעט עורכת הדין דפנה קירו כהן, ועורכת הדין שולמית מנדלמן כהן כמובן.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: אני לא כלכלנית, אז אל תתבלבלו. אני לא נותנת עצות כלכליות.

ערן רפאל: לא, אני בא להגיד, אני לא מכיר כאן שלחברים סביב השולחן יש השכלה משפטית. לי

לפחות אין, אני בשביל זה סומך על מה שאומרת היועצת המשפטית. היועצת המשפטית באה ואמרה בצורה ברורה וקולחת, שמבחינתה יש את כל הנימוקים ויש את כל ההבנה המשפטית, שיש לנו סיכוי לנצח.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: לא נכון, לא אמרתי את זה.

(מדברים ביחד)

ערן רפאל: אני אשתדל לדייק, לפחות ממה שאני הבנתי.

שמואל בוקסר: אתה תגיד מה שאתה רוצה, מי שלא ימצא חן בעיניו, לא ימצא חן בעיניו. זה הכול.

ערן רפאל: כשמטעים כאן בצורה גורפת, אני לא מתקטנן על דיוקים. אבל אני בכל זאת אשתדל לדייק,

לפחות את מה שאני הבנתי ממה שאמרה היועצת המשפטית. טענות רציניות שהובאו לפתחה של 51

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

השופטת במחוזי, לא דנו בהן בכלל, ולכן היועצת המשפטית, תגידי לי אם אני מדייק בדברייך, את חושבת שכן נכון להגיש את הערעור, שכן יש אפשרות לפחות להגיש את הערעור.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: שנכון להגיש ערעור,

ערן רפאל: אז ככל ובאה היועצת המשפטית, שהיא בעלת ההשכלה המשפטית המוסמכת סביב

השולחן הזה, באה ואומרת יש סיכוי, או כדאי להגיש את הערעור, לא נכנס לדיוק.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: נכון, אפשר להגיש.

ערן רפאל: נכון להגיש את הערעור.

גלית אבינועם: אפשר זה לא כדאי.

(מדברים ביחד)

שמואל בוקסר: איתי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

(דין ודברים שאינו מעיקרי הדיון)

ערן רפאל: אתה יודע בדיוק, היות ושנינו חברים בוועדת משנה, שלא כל דבר שמעלים בפנינו, אנחנו

מסכימים. היו דברים, שגם הפקידות הבכירה ביותר בעיריית נס-ציונה הציגה, לא הסכמנו, כי חשבנו אחרת. ולכן זה לא עניין של ללכת בעיוורון מוחלט אחרי הפקידות. יחד עם זאת, היות ומדובר כאן על סכום כספי מאוד גבוה ומדובר כאן על משהו שהוא כאילו יפגע בשירות לתושב, באה יועצת המשפטית ואומרת דבר נכון הוא לגשת לערעור, אולי את ה-70 מיליון האלה נוכל לקצץ, לא יבוטל כל הכסף, נוכל לקצץ, זה הכסף של השירות לציבור וזה ההימור.

גלית אבינועם: מי מהמר כאן?

ערן רפאל: זה ההימור, ואם יש לנו ייעוץ משפטי. אם יש לנו ייעוץ משפטי, שבא ואומר זה נכון לערער,

אני מקבל את הייעוץ המשפטי.

שירי פרנצי-כהן: הייעוץ המשפטי הזה הפסיד. אותו ייעוץ משפטי ואותם עורכי דין.

ערן רפאל: היועץ המשפטי לא הפסיד.

שמואל בוקסר: שירי, אני קורא לך פעם שנייה לסדר.

יהודה חיימוביץ: יש דבר כזה שנקרא ערעור, זה חלק מהייעוץ המשפטי.

52

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

(דין ודברים שאינו מעיקרי הדיון)

ערן רפאל: אני אשלים ברשותכם. קטעו לי את הרצף של המחשבה, אבל אני אנסה לחזור לדברים.

אני אומר, לא מקבלים את כל מה שהפקידות אומרת, אבל בשורה התחתונה, ה-70 מיליון האלה זה לא כסף שהולך לאף אחד אחר, זה כסף שהולך לשירות הציבור, הציבור נהנה מהכסף הזה, הציבור ייפגע מהקיצוץ שלו, ולכן אני חושב שזה הדבר הנכון. זה ייעוץ משפטי, זה מה שעומד לרשותנו. אני אבל בעיקר תמה, ובלי להזכיר שמות, על חברי מועצה שיושבים כאן סביב השולחן, שהיו שנים רבות יושבים סביב השולחן הזה, חלקם אף בזמן קבלת ההחלטה ב-,2011 וגם בזמן החדילה, הקביעה על החדילה, והיום הם עומדים מהצד כמו לקוחות של יקב היין. ולכן, אני חושב שהדבר הנכון הוא לנסות ולגשת. יש לנו סיכוי, נקווה שהשם יהיה בעזרינו ונצליח בו. זה לא נגד התושבים. כשאנחנו אומרים בעזרת השם שנצליח בו, זה לא נגד אף אחד. זה לטובת הקופה הציבורית, לטובת תושבי העיר, בעיניים שלנו. בעיניים שלכם מותר לכם לחלוק.

איתי דגן: לעירייה אין מה להפסיד, רק לא להרוויח. מי שיפסיד בעיקר זה הציבור.

(מדברים ביחד)

איתי דגן: שאלה אחרונה לגבי היועץ המשפטי. האם אתה סומך על היועץ המשפטי המלווה?

שמואל בוקסר: כן.

איתי דגן: בעקבות כל השתלשלות האירועים?

שמואל בוקסר: כן.

איתי דגן: אוקיי, תזכור את זה.

שמואל בוקסר: יש לי גם יועץ משפטי נוסף.

איתי דגן: שאלתי, אני לא באתי לבקר. האם אתה סומך עליו, שהוא יוכל לייצג אותנו נאמנה, בעקבות

ההליך שהיה עד כה.

שמואל בוקסר: אני סומך, אבל לקחנו עוד אחד.

איתי דגן: אז זה עוד הוצאות, אתה מבין.

שירי פרנצי-כהן: העירייה לקחה?

שמואל בוקסר: לקחנו לא כיועץ נוסף, כחוות דעת, לראות אם יש משהו ששכחנו בדרך.

53

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: אני יודעת להגיד רק, שצריך להפריד בין ההליך המשפטי לבין החלטות

שקשורות להתנהלות כלכלית על הרקע. זאת אומרת, כשאנחנו נותנים ייעוץ משפטי, אם זה להמשיך את ההליך המשפטי, אחרי שהבאנו גם את זה למליאה לאורך כל הזמן: שהתובענה אושרה כתובענה ייצוגית, שהפשרה לא אושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה. כשאנחנו ממליצים להמשיך בהליך המשפטי עד להכרעה במחוזי, או לחילופין, ממליצים להגיש ערעור, אנחנו לא מתערבים בכלל בהתנהלות הכלכלית, שיכולה להתקבל לגביה כל החלטה, וזה לא התחום וזה גם לא המנדט. העובדה שמבחינתנו, בוודאי לאור פסק הדין שהוא בדיוק כמו שהקראתם, מאוד קיצוני, נכון להעמיד אותו למבחן בפני בית המשפט העליון, היא לא המלצה שקשורה להתנהלות כלכלית של העירייה, אני לא רוצה שאף אחד יישען על זה, לצורך העניין ההוא.

גיל אנוקוב: אבל איך אנחנו יכולים לנתק אחד מהשני?

שמואל בוקסר: תפסיק להפריע. אתה כל הזמן מפריע.

גיל אנוקוב: אני מנסה להבין את הדברים.

שמואל בוקסר: מה שתבין, תבין. מה שלא תבין, לא תבין. לך לשאול מישהו אחר.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: מה אפשר לעשות או אי אפשר, לא אני מחליטה. אני יכולה רק לומר,

שבהליכים בנושא מיסוי עירוני, ב-2011 היה שצף של תובענות ייצוגיות, לא רק נגדנו. לווינו על ידי המשרד הזה ועורך הדין. בנושא מיסוי מוניציפלי יש לי דוגמאות ל-8 תביעות, שנדחו, באותו טיפול משפטי. למשל האחרונה, בנושא תובענה ייצוגית בקשר להיטל תיעול שאנחנו גובים, התובענה הייתה על 6 מיליון, בעקבותיה הוגשו 11 תביעות פרטניות להשבה בגובה של מאות אלפי שקלים. הייתה לנו שם טענה משפטית מורכבת, הלכנו למחוזי ולעליון, התביעה נדחתה, ואנחנו ממשיכים לגבות את ההיטל על פי ההיבט המשפטי שלנו. אני רוצה לומר שזה היה מיליונים וזה גם יהיה, כי כל תביעה עתידית יש לה השלכות של מיליונים. זאת תביעה שנדחתה, והלכנו עם אותו עורך דין ופרשנו את המשמעות המשפטית שלנו, כי אנחנו מנסים ורוצים להילחם משפטית על כל מה שיכול לעמוד לזכות ולצד הקביעה העירונית, כשאנחנו חושבים שאנחנו יכולים. עכשיו, שוב פעם, זה לא קשור לצעדים כאלו או אחרים כלכליים, זה חשוב להדגיש. יש עוד תביעה של מאות אלפי שקלים, עם אותו ייצוג, בנושא עיגול חיוב באגרות שילוט, התביעה נדחתה, אותו ייצוג משפטי. יש לנו תובענה ייצוגית בנושא הוצאות גבייה בתביעת ארנונה. התביעה הייתה על 8.4 מיליון שקל, התביעה נדחתה לאחר פשרה.

הייתה לנו תובענה בסך 3 מיליון שקל בנושא אגרות חניה, התביעה נדחתה. היו לנו עררי ארנונה, שהשליכו על כל העיר, חיוב מרפסות לא מקורות בארנונה, השלכה של מיליונים על העיר, הערר נדחה אחרי דיונים ארוכים, הגנו על החיוב בצורה הזאת והערר נדחה, אותו ערר שיכול היה לערער את כל צורת החיוב שלנו. היה לנו ערר, באותו ייצוג עירוני כרגע אני מדברת, על הגדלת הכנסות של מיליוני 54

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

שקלים בשומות שהוצאנו בקניותר, שם הצלחנו לאשר את הגדלת ההכנסה של מיליונים לעירייה דרך ועדת ערר.

שמואל בוקסר: אותו משרד עורכי דין, אותו משרד.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: אני מדברת רק על המשרד הזה. הייתה לנו עתירה מנהלית, מעל 500

אלף. היה לנו גם דרך הסדר פשרה שעשינו בנושא סיווג נכסים, אנחנו סגרנו פשרה שהניבה לעירייה מיליונים בנושא סיווג. אני לא רוצה להיכנס לפרטי תיקים. אז את הדרך המשפטית אנחנו עושים, אני מדברת על דרך של עשור, ציינתי פה תובענות ייצוגיות, גם ב-,2011 וזו דרך משפטית שאנחנו עושים אותה. עושים אותה באמונה ומשתדלים במקצועיות ברמה הגבוהה ביותר. גם היועצים החיצוניים שלנו, הם יועצים שמלווים עשרות שנים, מספר רשויות, והתקדים של עיריית ראשון לציון נגד נחום, שצוטט בפסק הדין, זה תקדים שהוציא אותו עו"ד אשר אילוביץ. אז בסופו של דבר, אנחנו עושים את הדרך המשפטית שלנו. ההחלטות שמלוות את זה, שהן תפעוליות, אם זה בנושא כספים, בכל הליך משפטי, הן לא שלנו. אבל אני חושבת, שכשיש כזאת פסיקה חמורה, אנחנו צריכים לנסות ולבוא ולהגיד את דברנו גם בפני בית המשפט העליון. אבל כל מה שאתם דיברתם בהיבטים האחרים, זה לא קשור. אבל לבוא ולהגיד, לקחת פסק דין כזה ולא לנסות לבוא ולפחות את הגנת התקציב לפרוס בפני בית המשפט העליון, לדבר על היבטים של חוקיות החיוב שלנו, או שיקבלו את זה או שלא, לנסות וללכת שוב. ושוב, מה עושים בדרך עד הפסיקה ותוך כדי,

איתי דגן: זה לא תשובות שאמורות לבוא ממך.

שמואל בוקסר: תודה רבה, שולמית. הצעת החלטה.

55

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: הצעת ההחלטה: עיריית נס-ציונה תגיש ערעור על פסק הדין לבית

המשפט העליון ותוסיף לעדכן בנושא.

שמואל בוקסר:מי בעד?

בעד: שמואל בוקסר, עמוס לוגסי, ערן רפאל, סמדר אהרוני, יהודה חיימוביץ, ליאור אלימלך, עמרי

רווח, ליאור שרון.

נגד: דנה שחק-כץ, איתי דגן, שירי פרנצי-כהן, גיל אנוקוב, נעמי חסון, נאור ירושלמי, גלית

אבינועם.

החלטה: מקבלים ברוב קולות את הצעת ההחלטה, לפיה עיריית נס-ציונה תגיש ערעור לבית

המשפט העליון על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בענין חיוב שטחים משותפים ותוסיף לעדכן

בנושא.

56

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

סעיף מס' 3 – אישור תיקוני פרוטוקול ישיבת מליאה מן המניין 07/25 מיום 26/8/2025

דפנה קירו-כהן: מדובר בשלושה תיקונים טכניים לפרוטוקול מליאה .07/25 אנחנו כמובן ממליצים

לתקן. מי בעד?

בעד: פה אחד.

החלטה: מאשרים פה אחד לתקן את פרוטוקול ישיבת המליאה 7/25 מיום .26/8/2025

גלית אבינועם: יש לי שאלה, אני רואה שיש כאן עובדי עירייה שמחכים כנראה לסעיף של ועדת

הקצאות, האם נוכל להקדים את הדיון בסעיף על מנת לשחרר אותם? חשוב שילכו הביתה למשפחות שלהם.

שמואל בוקסר: אם כולם בעד, בשמחה, כל הכבוד על ההתחשבות.

בעד: פה אחד.

החלטה: מאשרים פה אחד לשנות את סדר היום באופן שסעיף 8 יהפוך לסעיף .4

57

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

סעיף מס' 4 – אישור פרוטוקול ועדת הקצאות מיום 30-10-25

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: מציגה את המלצות ועדת ההקצאות בישיבתה מיום ,30.10.2025

המצ"ב לפרוטוקול, וכדלהלן:

58

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: זה שתי החלטות שונות, וכל אחת מהן צריכה לקבל אישור.

שמואל בוקסר: יש למישהו מה להגיד נגד או בעד זה?

שירי פרנצי-כהן: כן, יש לי שאלה. לגבי שבט סהר, זה השבט בעצם שנפגע מהטיל האיראני, נכון?

דפנה קירו-כהן: כן.

59

מליאה מן המניין 09/2025 - 11/11/2025 .

שירי פרנצי-כהן: המבנה הזה שאנחנו נותנים, זה מבנה של גן, אני מניחה?

שמואל בוקסר: כן.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: עכשיו אנחנו מדברים על דוד אלעזר.

דפנה קירו-כהן: זה בנוסף, שירי. הם קיבלו גם מבנה זמני בבן גוריון.

שירי פרנצי-כהן: אז מי יהיה במבנה של הגן?

שמואל בוקסר: אנחנו מדברים על סהר או איתן עכשיו?

דפנה קירו-כהן: בדוד אלעזר זה איתן.

שירי פרנצי-כהן: איתן, אז כאן אין לי שאלה.

נעמי חסון: אני רוצה לשאול שאלה, בבקשה. האם לוועדת ההקצאות הזו ביקשו הקצאה עוד תנועות

נוער?

שמואל בוקסר: לא. מי בעד?

בעד: פה אחד.

החלטה: מאשרים פה אחד את המלצת ועדת ההקצאות להקצות לתנועת "הצופים העבריים

בישראל"– שבט איתן צופי נס-ציונה את המבנה ברחוב דוד אלעזר המהווה חלקה 531 בגוש

3636 למטרת הפעלת מועדון נוער. בשלב הראשון ייחתם הסכם שימוש לתקופה של שנה אחת

החל מיום חתימת החוזה על ידי העירייה. לעירייה, באמצעות מחלקת נכסים, תהיה האופציה

להאריך את תקופת השימוש במבנה לתקופות נוספות של שנה או חלק ממנה, עד לתקופה כוללת

של 59 חודשים.

דפנה קירו-כהן: ההקצאה הבאה זה לשבט סהר.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: שבט סהר ברחוב עונות השנה.

שירי פרנצי-כהן: השאלה שלי, היום כל השבט נמצא בבן גוריון. נכון?

שמואל בוקסר: לא הכול, יש להם סניף בוואלי. היה להם גן, שלקחנו אותו לטובת בית הספר, ונתנו

להם גן אחר, אז צריך להקצות להם אותו.

60

הטקסט שהופק מהקובץ הסרוק עצמו (זיהוי תווים אוטומטי)

נספח– מצגת אישור התקשרות

עם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים וחברת נתיבי איילון בהסכם מפורט לתכנון וביצוע של פרוייקט הקו הכחול הקו הכחול היא

מערכת הסעת

המונים חדשנית

חשמלית,

אמינה ומנוהלת

שעתידה לחבר בין

ערי השפלה לגוש

דן

ולייצר מרחב

אורבני, רציף

ושוקק חיים

הקו הכחול– חיבור לערים הגדולות

חיבור תחבורתי ישיר ל-

הפחתת זיהום אויר

צמצום עומסים

מפחית פליטתגזי חממה ומזהמים נוספים

במתע"ן יסעו כלי רכב חשמליים

נטיעת עצים וצמחייה

בציר וייצמן

צמצום עומסי תנועה

יצירת אפשרות

להתנייד בין ערים

באמצעות אופניים

ומתע"ן בלבד

שימוש בכלי תחבורה

קלים וידידותיים לסביבה

הפחתת שימוש בכלי רכב פרטיים

תחבורה ירוקה ברת קיימא

הפיכת המרחב הציבורי

לבטוח באמצעות יצירת

שבילי אופניים ייעודיים

ומדרכות רחבות ונגישות

הקו הכחול – תחבורה ירוקה

מערך פרסום

חדשני

במיקומים

אסטרטגיים,

בעיצוב אחיד,

הגדלת

הכנסות

העירייה

מוקד עירוני

פעיל ומושך

בטוח ונגיש

לעסקים

ותושבים

מרחב ציבורי

איכותי

הצללות

טבעיות,

ריהוט רחוב

מעוצב

ושטחי שהייה

חזות

משודרגת

עיצוב עירוני

מודרני ומזמין

בסטנדרט גבוה

הקו הכחול –שדרוג רחובות והעלאת הסטדנרטים לריהוט רשת מצלמות

ביטחון

פריסה לאורך צירים

מרכזיים

ומרחבים ציבוריים

העצמת ביטחון אישי

סיוע לפעילות משטרתית

תגובה מהירה לאירועים

אכיפת עבירות

תנועה ברת"צ

מערכת פיקוח חכמה

לשיפור תרבות נהיגה

עידוד נהיגה זהירה

שמירה על בטיחות

משתמשי דרך

הכנסות לעירייה

תאורה חכמה

גופי תאורה מעוצבים

וחסכוניים לשיפור איכות

החיים העירונית

בטיחות מוגברת

תאורה איכותית בשעות הלילה

חיסכון באנרגיה

צמצום משמעותי בצריכת חשמל

נראות עירונית

סביבה מודרנית ונעימה

הקו הכחול –שדרוגים טכנולוגיים

הקו הכחול– כבישים היקפיים בתוך נס ציונה

יצירת מערכת כבישים היקפיים

הקו הכחול- עבודות העירייה –סטנדרט חדש לריהוט רחוב, מובלי מים לניקוז מערכת ניקוז

משודרגת

מובל חדש

למניעת הצפות

ושיפור ניקוז מי

גשמים.

בניית תשתיות

חדשות והסדרת

תשתיות קיימות

לעמידות מירבית

שדרוג

רחובות

שביט, חלק

מרח' תרמ"ג

פינות

ישיבה

וברזיות

מקררות

ריהוט

רחוב

בסטנדרט

גבוה

הקו הכחול– סיכום עבודות

עבודות הפרויקט עבודות הפרויקט עבודות העירייה

מערכת תחבורה עתירת נוסעים

מדרחוב מודרני

שבילי אופניים משני צידי ויצמן

שדרוג וחידוש תשתיות

שדרוג מערכת התאורה

מצלמות אכיפה

עצים וצמחייה - ויצמן

תכנון תנועתי מושכל

נגישות מהירה לערים

כבישים היקפיים

מערך ניקוז מונע הצפות

רשת חשמל תת קרקעית

מערך אכיפה

שדרוג שלטי פרסום

פינוי חריגות מהדרך

שדרוג רחובות הנפת הדגל, העמק

שדרוג מים וביוב

החלפת קווים ישנים והתקנת מערכות חדשות

לאספקת מים באיכות גבוהה

שדרוג רחובות

שביט, חלק מרח' תרמ"ג

פינות ישיבה וברזיות מקררות

ריהוט רחוב בסטנדרט גבוה

הרחבת מערכת הניקוז

מובלים לצירים מצטלבים

לצורך ייעול ומניעת הצפות

450 מיליון₪ ע"ח נת"א ומשרד התחבורה 12.7 מיליון₪ ע"ח הרשות