פרוטוקול ישיבת מליאה שלא מן המניין מספר 13-26 מיום 21.7.2026 · קובץ פרוטוקול סרוק
מסמכים נוספים באותה ישיבה: קובץ פרוטוקול נגיש (PDF / WORD)
זהו העתק סרוק של הפרוטוקול. הטקסט שלהלן הוא של קובץ פרוטוקול נגיש (PDF / WORD) - אותה ישיבה, בגרסה עם שכבת טקסט אמיתית.
מליאה שלא מן המניין 13/2026
פרוטוקול מליאה שלא מן המניין 13/2026
שהתקיימה ביום שלישי, ז' באב תשפ"ו, ,21/7/2026 בבית יד לבנים
נוכחות חברי מועצת העיר:
שם תפקיד
מר שמואל בוקסר ראש העירייה
גב' סמדר אהרוני חברת מועצה, סגנית ומ"מ ראש העירייה
מר עמרי רווח חבר מועצה, סגן ראש העירייה
מר עמוס לוגסי חבר מועצה, סגן ראש העירייה
מר יהודה חיימוביץ חבר מועצה, משנה לראש העירייה
מר ליאור אלימלך חבר מועצה, משנה לראש העירייה
מר ערן רפאל חבר מועצה, משנה לראש העירייה
מר ליאור שרון חבר מועצה
מר נאור ירושלמי חבר מועצה
מר גיל אנוקוב חבר מועצה
גב' נעמי חסון חברת מועצה
מר איתי דגן חבר מועצה
גב' שירי פרנצי כהן חברת מועצה
גב' דנה שחק כץ חברת מועצה
חסרים:
שם תפקיד
גב' גלית אבינועם חברת מועצה
נוכחות עובדי עירייה:
שם תפקיד
מר גיל ממון מנכ"ל העירייה
עו"ד שולמית מנדלמן כהן יועצת משפטית לעירייה
רו"ח ליאור בן טריה גזבר העירייה
אביטל רגב קיסר מ"מ דוברת
עו"ד קארן בן עטר מאייר התובעת העירונית
מר ירון לוי קב"ט
לצפייה בהקלטת ישיבת מליאת מועצת העיר מיום 21.7.2026 מתוך אתר YouTube
1
מליאה שלא מן המניין 13/2026
תוכן
פרוטוקול מליאה שלא מן המניין 13/2026 1
תיקון צו העיריות (עבירות קנס), תשל"א-,1971 חלק מ', נס ציונה, חוק עזר לנס ציונה
(שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), התשס"ג-..............2003 2
תיקון צו העיריות (עבירות קנס), תשל"א-,1971 חלק מ', נס ציונה, חוק עזר לנס ציונה
(שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), התשס"ג-2003
שמואל בוקסר: ערב טוב, אני פותח את ישיבת המליאה שלא מן המניין .13/2026 על סדר היום
תיקון צו העיריות (עבירות קנס), תשל"א-,1971 חלק מ', נס ציונה. חוק עזר לנס ציונה, שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון, תשס"ג-.2003
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: כפי שראיתם בדברי ההסבר, יש את חוק העזר שלנו מ-2003 ובו 44
עבירות קנס. בעקבות האירוע ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, חשבנו שנכון להוסיף עוד שתי עבירות קנס. בגדול, עבירות קנס קבועות בצו העיריות, (עבירות קנס) מ- .1971 לכל עיר יש את החלק שלה, שבו נקבעות עבירות כעבירות קנס, מכוחן ניתן לתת דוחות, שהן עבירות שקיימות בחוק העזר, והמיוחד שבהן, שאפשר לתת מכוחן דוח על ידי פקח עירוני.
שירי פרנצי-כהן הצטרפה לישיבה
היום אנחנו רוצים להביא לכם 3 עבירות, שקיימות בחוק העזר לאיכות הסביבה שלנו, והן עדיין לא נקבעו כעבירות קנס. 3 העבירות מפורטות בדברי ההסבר, 2 עבירות עוסקות בסגירת בתי עסקים, בתי אוכל, בתי קפה, בתי עינוג בימי הזיכרון לשואה ולגבורה לחללי מערכות ישראל, תשעה באב ויום הכיפורים. ואחת הנוספת, שגם רצינו אותה כעבירה, שאנחנו חושבים שיש אינטרס ציבורי שתהיה לנו יכולת לתת על פיה קנסות, זה הנושא "שלא יכניס אדם רכב לגן, לא ינהג בו ולא ישאירו בגן ללא היתר". הרבה פעמים אנחנו רואים רכבים שנכנסים לפארקים, לדוגמא בספורטנס, ואנחנו רוצים למגר את התופעה הזו. זה משחית כמובן את הרכוש הציבורי ויש היום רכבים כאלה ואחרים שמצליחים להיכנס.
הפרוצדורה היא, שדבר ראשון צריך לאשר את זה במועצה. לאחר מכן מעבירים את זה לשר הפנים, לשר המשפטים, ועדת חוקה חוק ומשפט ופרסום ברשומות.
לגבי גובה הקנסות המובא לאישורכם. אנחנו נשאלים לגבי גובה הקנס בוועדת חוקה חוק ומשפט.
כפי שפורט בדברי ההסבר בסעיף ,5 בצו העיריות יש 7 דרגות קנס, כשהגבוהה ביותר היא 730 שקלים והנמוכה ביותר היא 85 שקלים. אנחנו משתמשים ב-3 דרגות קנס בחוק העזר וביקשנו שלא
יהיו דרגות נמוכות מזה: 730 שקלים, 475 שקלים ו-320 שקלים. את העבירות האלה אנחנו
2
מליאה שלא מן המניין 13/2026
מבקשים כדרגה א', 730 שקלים, כי הן חשובות לנו ביותר ואני מקווה שנצליח לשכנע את השרים ואת הכנסת.
אני רוצה גם לומר, שהתבקשנו לבחון כלים נוספים, אחרי מה שראינו בליל יום הזיכרון ובדקנו את הנושא של פתיחה וסגירת בתי עסקים בלילות ימי זיכרון, תשעה באב, ויום הכיפורים. יש חקיקה ארצית בהקשר הזה, חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה ולחללי מערכות ישראל.
שמואל בוקסר: מותר לנו להפעיל את החוקים האלה?
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: לא, אנחנו עובדים על חקיקת עזר. אבל אני כרגע מסבירה את המסגרת
הנורמטיבית.
סמדר אהרוני: ייקח המון זמן.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: זה ייקח זמן, אבל זה הכלי. אבל אני רוצה להגיד רק שיש גם חקיקה
ארצית בעניין, ויש את פקודת העיריות שמסמיכה עירייה להסדיר פתיחתם וסגירתם של בתי העסק, ומכוח הסעיף הזה, אנחנו חוקקנו את חוק העזר ואת פרק י"ח, פתיחת עסקים וסגירתם. לומר עוד מילה משפטית, שעל פי עקרון חוקיות המנהל, רשות מנהלית כמונו מוסמכת לפעול רק מכוח הסמכה מפורשת בדין. בהיעדר הוראה מפורשת שמסמיכה את העירייה, העירייה לא יכולה להפעיל סמכות, לא מכוח פרשנות, היא צריכה הוראות מסמיכות. אז אלה כמה דברים בסיסיים שרציתי להסביר.
עמוס לוגסי יצא מחדר הישיבות
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: על פי חוק העזר שלנו, ואם נאשר את המוצע היום יהיה אפשר לתת גם
קנסות, יש לנו את 2 העבירות שבסעיף 110 ו-,113 שעוסקות בפתיחה וסגירת בתי עסקים, בתי קפה ובתי עינוג בלילות ימי הזיכרון לשואה ולגבורה, חללי מערכות ישראל, ערב תשעה באב ויום הכיפורים. זו חקיקת העזר, מכוחה, אם אנחנו נאשר, גם נוכל לתת קנסות, ותמיד אפשר גם להגיש כתבי אישום. הקנס המירבי על כתב אישום, על פי חקיקת עזר, הוא 3,600 שקלים, וניתן בטיעונים לעונש גם לבקש מבית המשפט להחתים את הנאשם על כתב התחייבות להימנע מעבירה במשך שנתיים, בסכום שבו כתב ההתחייבות הזה מאושר, כך שאפשר יהיה להפעיל אותו במידה והעבירה הזו תשנה. זה דבר שאנחנו עושים כשמגיעים לשלב גזר הדין במסגרת כתב אישום.
כמו כן, לאור הדברים שעלו פה, ראינו שבחקיקה, גם המקומית וגם הארצית, אין אבחנה בין התכנים, פתיחת העסק עם תכנים של הנצחה וכדומה, והחקיקה המקומית והארצית מדברת על פתיחה או סגירה. זאת אומרת, אנחנו לא רואים אבחנה בין יכולת לפתוח את בית העסק באחד מלילות ימי 3
מליאה שלא מן המניין 13/2026
הזיכרון ולאפשר תכנים כאלה ואחרים, האכיפה של זה גם ממילא תהיה מאוד בעייתית. אני לא רואה גם איזושהי מסגרת נורמטיבית שמתעסקת בזה, כי גם החקיקה ארצית, שמכוחה אנחנו שואבים גם את החקיקה המקומית, לא עושה אבחנה כזאת, ובעצם אוסרת פתיחת עסקים בכל מה שמוגדר באותה חקיקה, כמקומות שאסורה פתיחתם באותם ימים שאנחנו מדברים עליהם. לכן, כאמור,
טיעונים של תכנים: פתחנו ודיברנו דברים עצובים, לדוגמא, לא יכול להיות אלא רק האבחנה של אם
פתח או לא פתח. ואם רוצים לעשות אירועי הנצחה, אז אפשר, אבל צריכים למצוא לזה כנראה מקומות אחרים. ההיבט הנוסף שבדקנו, כי זה עלה, זה הנושא של רישוי עסקים.
עמוס לוגסי שב לחדר הישיבות
שמואל בוקסר: לפתוח אולם חתונות ולהגיד שזה טקס זיכרון, אין דבר כזה.
איתי דגן: ומה קורה עם הערבים שאנחנו עושים בבית קפה? זה אפשרי באישור העירייה?
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: בבית קפה לא, בסלון כן.
נאור ירושלמי: באולם עירוני אפשר לקחת.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: ברור, יש מקומות ציבוריים שאפשר לעשות בהם אירועי הנצחה.
מדברים במקביל, לא ניתן לתמלל
שמואל בוקסר: אסור לפתוח בית קפה באותו יום.
איתי דגן: השאלה האם מותר כשמגדירים ערב של זיכרון בסלון עם היתר מהעירייה, אפשרי
לפתוח?
שמואל בוקסר: לא. יכולים בבית הפנאי אבל אסור לו לפתוח.
נאור ירושלמי: יש גופים פרטיים שהם לא בתי קפה, אז הם יכולים, כמו לדוגמא בית האזרח הוותיק.
שמואל בוקסר: נכון, למשל ויצ"ו או בית הפנאי.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: אפשר לדבר פרטני כל מבנה והקונסטלציה שלו, אבל אנחנו מדברים
כרגע באופן כללי.
אז כפי שאמרתי, בחנו את חוק רישוי עסקים. יש אפשרות לצו הפסקה מנהלי בסעיף 20 לחוק רישוי עסקים, והוא מסמיך את ראש הרשות להוציא צו הפסקה מנהלי לעסק הפועל ללא רישיון, היתר זמני 4
מליאה שלא מן המניין 13/2026
או היתר מזורז, או פועל בניגוד לתנאי הרישיון. אבל התנאי הוא, שהדבר מקים סכנה ממשית, או חשש משמעותי לפגיעה בציבור.
גיל אנוקוב: ממה שאני קראתי זה פגיעה בשלום הציבור, לא פגיעה בציבור.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: יכול להיות, אנחנו נקרא את סעיף .20 ובשים לב למטרות חוק רישוי
עסקים, המפורטות בסעיף 1א' לחוק זה, שמדבר על המטרות שהחוק עוסק בהם ומכוחן הוא מחייב את הנושא של רישוי עסק. יש בחוק 6 מטרות, איכות נאותה של הסביבה מניעת מפגעים ומטרדים, מניעת סכנות לשלום הציבור ואבטחה מפני שוד והתפרצות, בטיחות של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו, מניעת סכנות של מחלות בעלי חיים, מניעת זיהום מקורות מים וחומרי הדברה, דשנים או תרופות, בריאות הציבור, לרבות תנאי תברואה נאותים, וקיום תכליות של דיני התכנון והבנייה.
כשמדברים על רישוי עסקים, ויש צווים בעניין הזה שקובעים איזה עסק צריך איזה אישורים רגולטיביים, שבאים להבטיח את כל המטרות האלה. אז כשאנחנו מדברים על צו הפסקה מנהלי, זאת אומרת הפסקת פעילות העסק, כך זה נקרא בחוק. אנחנו צריכים שהעילה תהיה, בוודאי שאם אין רישיון, זה משהו אחד. אבל גם כשיש רישיון, שזה יהיה בניגוד לתנאי רישיון, כשזה מקים סכנה ממשית, חשש משמעותי לפגיעה בשלום הציבור, בשים לב למטרות הרישוי.
אז כשאנחנו מדברים על הפעלת הסמכות הזו, שהיא סמכות דרקונית, ובעיקרון צריך להפעיל אותה תמיד בריסון, כי יש לנו גם מנגד את הזכות לחופש העיסוק ולשמור את הסמכות המנהלית הזו, שתחשבו כמה זה דרקוני, שעובד ציבור או נבחר ציבור מפסיק, אבל צריכה להיות סכנה ממשית ופגיעה בציבור וזה צריך לקדם את אחת ממטרות רישוי עסקים, וכשלא עושים את זה, ומשתמשים בסמכות המנהלית הזו להשגת תכלית, שאינה נמנית עם מטרות החוק, הדבר עלול להיחשב להפעלת סמכות לשם מטרה זרה, ושימוש בסמכות מנהלית שלא כדין.
אני לא מצאתי ש-6 המטרות האלה קשורות לפתיחה וסגירה בליל יום הזיכרון, לצערנו. זו לא אחת מהמטרות המתוארות פה, ולכן הפעלת סמכות כזו, לא עומדת בהוראה שמדברת על אותו סעיף ,20 שקובע את הסמכות המנהלית כאשר הדבר מקים סכנה ממשית או חשש משמעותי לפגיעה בציבור, בשים לב למטרות סעיף 1א', כמו שאמרתי.
אז הנושא הזה של פתיחה וסגירת בתי עסק בליל יום הזיכרון, ובכלל בלילות יום הזיכרון, זה לא אחד מהדברים האלה. ולכן אנחנו לא חושבים שזו סמכות מנהלית מתאימה להפעלה באירוע כגון זה.
אני כן יכולה לומר, לאור הערה שהיתה לגבי סמכות הכניסה למקום. בהחלט הסמכות הזו קיימת בסעיף 136 לאותו חוק עזר שאנחנו מדברים עליו, חוק העזר שמירת הסדר והניקיון. והסעיף מדבר על "ראש העירייה, מהנדס או מפקח, רשאים להיכנס בכל עת סבירה לנכס, או למקום אחר בתחום 5
מליאה שלא מן המניין 13/2026
העירייה, כדי לבדוק או לבקר את הנכס או מתקן תברואה שבו, ולעשות את כל הדרוש כדי לברר אם קוימו הוראות חוק עזר זה, ולנקוט צעדים הדרושים לקיומם". זאת אומרת, כדי לקיים את חוק העזר, אם זה כדי לתת קנס, אם זה כדי לתת התראה, אם זה כדי לבחון עמידה בחוק העזר, בוודאי שיש לו סמכות.
דנה שחק כץ הצטרפה לישיבה
אז כאמור, מדובר על ראש העירייה, המהנדס או המפקח, שיכולים להיכנס. למעט נושא מגורים, ששם יש דרישה לצו כניסה שיפוטי מאחר ויש כאן היבטים של הגנת הפרטיות. וגם כאן, כאמור, הם יכולים להיכנס אך ורק לצורך הפעלת חוק העזר. זאת אומרת, אם אין סמכות בחוק העזר, אז גם זכות הכניסה לא ממש תשרת את זה. אז אם אנחנו לא רואים שיש לנו יכולת לסגור, אז סמכות הכניסה היא נלווית לסמכויות הקיימות בחוק העזר. ושוב, מה שיכול לעשות פקח, אם הוא רוצה לבחון את החוק, האם מגיעה התראה, אם צריך לתת קנס, או כי יש תלונה והוא רוצה לבחון אם מתקיימת עבירה, וכל מה שעושה פקח. אז בוודאי שקיימת סמכות כניסה, אבל אם אין סמכות להוציא צו ההפסקה, אז סמכות הכניסה היא תמיד כפופה לסמכויות שחוק העזר נותן, לא מעבר לזה. זה מה שאני יכולה לומר בעניין הזה.
נעמי חסון: יש לי שאלה מחדדת. בשנים הקודמות היה רכב שיטור, שמסתובב בערב יום הזיכרון
וכו', ומתריע שתוך חצי שעה צריכים לסגור וכו'. מכוח איזה חוק זה קיים?
ירון לוי: ערב תשעה בערב או ערב זיכרון, ניידת עוברת בין העסקים ומודיעה שצריך לסגור עד
השעה .19:00
נעמי חסון: השאלה האם זה מתוך חוק מסוים, ואם נאשר, האם זה עוד ימשיך? כי זה מצוין לדעתי.
שמואל בוקסר: אם נאשר, זה ילך למשרד הפנים, משם למשרד המשפטים, ואחרי זה לוועדת חוקה
חוק ומשפט.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: ואז פרסום ברשומות. הפעולה זו פעולה מינהלית.
שמואל בוקסר: יש חוקים שכבר 4 שנים יושבים במשרד הפנים.
נעמי חסון: פה זה משהו שנעשה פרקטית מאוד טוב ואני רוצה לוודא שזה ימשיך.
נאור ירושלמי: יש לי שתי שאלות. השטן טמון בפרטים, ואני מבקש לבדוק שני פרטים. אני לא רואה
הגדרה אחרת, שפותרת לנו את הבעיה שהתעוררה בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, 6
מליאה שלא מן המניין 13/2026
בהגדרת בית עינוג. איך את פותרת את המלכוד הזה, איך מגדירים בית עינוג? האם אולם אירועים הוא בית עינוג?
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: יש לי את החוק, הוא בית עסק. אנחנו גם שאלנו את עצמנו את השאלה
הזאת. בסעיף 109 כתובה ההגדרה בית עסק.
נאור ירושלמי: אז זה נופל תחת בית עסק, שזאת הגדרה גורפת, לא משנה מה הוא עושה.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: לא משנה מה הוא עושה, הכוונה למי שפותח.
נאור ירושלמי: מן הסתם יש החרגה לעסקים חיוניים וכאלה.
שמואל בוקסר: בוודאי.
נאור ירושלמי: הערה השנייה, מאיפה נכנסו ימי מנוחה לסעיף 110? למה הם צריכים להיות בסעיף
110?
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: קודם כל, החקיקה היא מ-,2003 אני לא יכולה לזכור, נצטרך לבדוק את
החקיקה.
נאור ירושלמי: כי ליל יום הזיכרון יש לו משמעות בחוק. ליל יום הזיכרון השני, משמעות בחוק. ליל
תשעה באב, אנחנו כולנו יודעים. יום כיפור, אנחנו גם כולנו יודעים. איך נכנסו ימי מנוחה לחוק?
ערן רפאל: תסתכל בחוק העזר לנס ציונה.
נאור ירושלמי: אני רואה את זה בחוק העזר ואני מאוד מודאג מזה.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: גם הסעיף המסמיך את חקיקת העזר מדבר על ימי מנוחה כמשמעותם
בפקודת סדרי שלטון ומשפט. וגם החקיקה הארצית, מן הסתם מדברת על זה. גם פקודת סדרי שלטון ומשפט מ-,1948 בסעיף 18א' שלה וגם פקודת העיריות, שמדברת על סמכות העירייה, וכנראה מכוח זה זה נכנס לחוק העזר. ומי שאישר אותו זה מועצת העיר בשנת .2003
נאור ירושלמי: אז רק צריך להבהיר, שזה לא ישנה את המצב הקיים בנס ציונה כיום.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: קודם כל, אנחנו מדברים על כל סעיף 110 וכל סעיף 113 כעבירת קנס.
גיל אנוקוב: אז קודם כל תודה, שולמית וראש העיר, שהבאתם את החוק, וזה מאשר את כל מה
שאמרתי בישיבה הסוערת, שהייתה אחרי יום הזיכרון, הן לגבי הסמכויות שלך. אני חולק, סליחה, לא אני חולק, על הקביעה שלך, שפתיחה של בית עסק בערב יום הזיכרון מסכנת את שלום הציבור. יש 7
מליאה שלא מן המניין 13/2026
תקדים משפטי על העניין הזה, של עיריית ירושלים, שהשתמשה בכלי הזה כנגד בתי עסק שפתחו, אני לא זוכר בדיוק, אם בערב יום השואה או בערב יום הזיכרון, אז לכן יש דעה משפטית חלוקה על דעתך, האם ראש העיר יכול לתת צו סגירה מנהלי לבית עסק שפתח ביום הזיכרון.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: אנחנו נבחן.
שמואל בוקסר: אני מקווה שאני לא אצטרך לעשות את זה ולהעמיד את זה למבחן.
גיל אנוקוב: לפעמים, אתה יודע, אתה נותן מכה קטנה במקום אחד וזה מפיל את כל מגדל הקלפים.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: אתה יכול להפנות אותנו לפסיקה?
גיל אנוקוב: אני אפנה אותך. אני לא יודע אם זה פסיקה. לא, אני בטוח שזה לא פסיקה, אלא
שעיריית ירושלים השתמשה בכלי הזה, יש לזה תקדים בעניין הזה.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: תמיד זה נסיבות העניין, ואני לא בטוחה שכל הפעלת צו הפסקה
באירועי פתיחה בירושלים לא היו מלווים בעוד כמה דברים, כמו למשל הפרעה או סכנה לשלום הציבור, שאני לא אכפיש שום דבר ממה שקורה בירושלים, אבל יכול להיות שהנסיבות שונות. זה אחד. שתיים, אם יש פסיקה, בבקשה תעביר לנו, וסתם לומר שהופעלה סמכות מנהלית, יש בעיה עם זה, כי בסוף אני לא יודעת מי ייעץ לאותו ראש העיר בירושלים, שהפעיל את הסמכות, אני לא יודעת להגיד לך אם זה עמד במבחן הפסיקה. פסיקה, זה עניין אחר, זה מחייב.
גיל אנוקוב: אמר חברי לרשימה, שאלוהים נמצא בפרטים, ואת צודקת, זה אחד. ומבחינת שלום
הציבור, תארי לך שאני מקרית התרבות, כל ה-700 אנשים שהיו שם בטקס יום הזיכרון, היו שמים את פעמיהם לאולם אירועים, והיה מתפתח שם אנדרלמוסיה שלמה. ולא התפתח, למזלנו, וטוב שככה. וטוב שזה בא לשולחן המועצה, ואני מברך על העניין הזה. רק יש לי שאלה אחת, האם למעשה החידודים, בעיקר לנושא הזה של ימי הזיכרון, שאנחנו מדברים עליהם, יכנסו בצורה כלשהי ברישיון העסק? אני לא יודע אם באופן יזום, אם אפשר לעשות את זה. אני חושב שהדברים האלה צריכים להיות מודגשים באותיות קידוש לבנה, בין אם זה כנספח לרישיון העסק או לא. לדעתי צריך לבחון את העניין הזה, איך זה נכנס, האם כנספח, או אני לא יודע מה. שמישהו יחתום על זה באותיות קידוש לבנה, שהסיפור הזה, בין אם זה ימי הזיכרון, ובין אם זה ערב תשעה באב ויום כיפור, אני לא יודע אם יום כיפור נכנס או לא נכנס.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: אני אענה, הבנתי את השאלה שלך כבר אז. אנחנו בחנו את זה. בגדול,
כשאנחנו מכניסים תנאים ברישיון, רישיון עסק זה דבר חוקי, זה רגולציה קיימת, אנחנו לא עושים שם מה שהעירייה חושבת ערכית. היא כפופה לחקיקה. אז בגדול, המטרות של חוק רישוי עסקים, הן 8
מליאה שלא מן המניין 13/2026
המטרות שקובעות גם את התנאים ברישוי העסק. ואם 1 מ-6 המטרות האלה לא קשורה לפתיחה וסגירה, אז אני גם לא יכולה להכניס את זה כתנאי לרישיון העסק ולשלול אותו, ככל שהתנאי לא מתקיים וזאת במובחן מתנאי שיעסוק בבריאות הציבור למשל. כי אם מחלקת רישוי עסקים, שקצת יותר בפרטים, יכולה להכניס לעסק של מזון איזשהו תנאי ולהגיד לו, עליך להוסיף דבר נוסף, או הנושא של מד רעש, שבגלל שמדובר במטרד וזה חלק ממטרות חוק, אז יש חובה, למשל, להתקין מד רעש באולם אירועים. יש נושאים שהם מוסדרים בחוק רישוי עסקים ונחשבים כאחד ממטרותיו, ולשם אתה יכול להכניס עוד סייגים, הגדרות, תנאים ודרישות. אבל פתיחה וסגירת עסק ביום הזיכרון, תשעה באב ויום כיפור, הוא לא אחת ממטרות חוק רישוי עסקים, שנועד להסדיר דברים אחרים. הוא נועד להסדיר אינטרסים ציבוריים מסוימים, אז יש גם בעיה להגדיר את זה כתנאי ברישיון.
שירי פרנצי כהן: אני מסכימה שזה סעיף בעייתי, אבל האם יכול להיות סעיף במתן הרישיון, שאי
עמידה בחוקי העזר, שזה כולל את הרעש, שהעברתם בישיבה הקודמת וחוק העזר שדנים כעת, שפעם ראשונה נותנים אזהרה ובפעם השניה יישלל רישיון העסק?
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: בדקנו את הפסיקה בנושא.
שירי פרנצי כהן: הכוונה לתת איזה משהו כללי של אי עמידה בחוקי העזר של נס ציונה.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: בדקנו את הפסיקה ושם נקבע, שאם חוק העזר אינו מקדם אחת
ממטרות הרישוי של חוק העזר, הכללתו כתנאי ברישיון העסק תהיה פסולה, וייבוא של כל חוקי העזר לתנאי רישיון העסק באופן שרירותי, מעיד על היעדר שיקול דעת לגופו של עניין, אמר בית המשפט, וכל הפעלת סמכות מכוח חוק רישוי עסקים, חייבת לקדם אחת או יותר מהמטרות. ורשות רישוי שמפעילה סמכותה כדי לקדם מטרה שונה, פועלת בחוסר סמכות. בית המשפט קבע, שאסור לערב שיקולים דתיים, סגירת בתי עסק בימי מנוחה, למשל בדוגמה של הפסיקה, או כל שיקול אחר שאינו מקדם תכליות חוק רישוי עסקים, שאינן נמנות על מטרות הרישוי.
שירי פרנצי כהן: הבנתי. הכוונה שהרשות לא תנצל את זה לרעה.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: זאת אומרת שאם רשות רישוי עירונית תחשוב שיש עוד כמה מטרות
שמעניינות אותה כסמכות מקומית, וככה היא בעצם תנסה, גם באופן שרירותי וגורף תגיד כל חוקי העזר, אז תגיד אוקיי, בוא נפתח את סעיף 113 ואצלנו ברשות זה מאוד רגיש ונכון, אז בוא נפעיל את הכוח שיש לנו ברישוי עסקים. הפסיקה ריסנה את זה די הרבה.
9
מליאה שלא מן המניין 13/2026
גיל אנוקוב: אני הבנתי את זה, ואני הייתי מוסיף בכל מקרה, כדי שיהיה אפשר בעתיד להשתמש בין
היתר במה שבא כרגע לשולחן המועצה, איזושהי הצהרה מצד בעל העסק, שמצהיר: קראתי את חוקי העזר, הבנתי אותם ואני מתכוון לקיים אותם.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: דקלרטיביות זה משהו אחד וסנקציה ואכיפה זה משהו אחר.
שמואל בוקסר: חוץ מזה, שבדרך עד לחתימת השרים זה עובר ייעוץ משפטי של משרדים שונים
בממשלה.
מדברים במקביל, לא ניתן לתמלל
גיל אנוקוב: כשבא בן אדם לקבל את רישיון העסק, הוא לפחות חותם בכתב ידו שהוא קרא את
החוקים, מכיר את החוקים והוא מתכוון לקיימם.
שמואל בוקסר: והוא יגיד שהוא לא רוצה לחתום, מה נעשה לו?
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: בסוף רישיון עסק זה מסמך סטטוטורי, ואנחנו זהירים בו. ואני יכולה
לומר, שגם עסקים, כשאתה מנסה להצר את צעדיהם, אז הם אומרים לך תראה לי איפה הבעיה, תראה לי למה אתה צריך ולבוא לדרוש ממני דברים, זה נורא קל לך, כי אתה עירייה ואני פה צריך לנהל עסק, ותוכיח ותראה. הסמכות החוקית ברור שהיא נר לרגלנו.
מדברים במקביל, לא ניתן לתמלל
גיל אנוקוב: הדיונים שאנחנו מקיימים בשתי הישיבות היום זה בגלל אירוע, לא ברמה המקומית אלא
ברמה הארצית בכלל.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: במקרה הספציפי אנחנו הגשנו כתב אישום ויש לנו גם מתלוננים מעבר
לפקח העירוני ואנחנו מקווים שבית המשפט יגיד את דברו.
גיל אנוקוב: אני מברך על כך. אני אשמח לבוא לדיון ואני מתאר לעצמי שכל חברי המועצה ישמחו
לבוא לדיון בבית המשפט.
גיל ממון: אנחנו נעדכן ברגע שיהיה תאריך.
שירי פרנצי כהן: אנחנו מברכים כולנו שזה הגיע לכתב אישום. השאלה שלי דווקא מתקשרת לערב
יום הזיכרון בעקבות האירוע שהיה. עד שחוק העזר הזה יאושר וכפי שראש העיר אמר, זה יכול לקחת כמה שנים, מה קורה מחר, לדוגמא, שזה ערב תשעה באב, אם מישהו פותח? מה קורה ביום הזיכרון הבא שמישהו פותח ועושה לכאורה ערב זיכרון?
10
מליאה שלא מן המניין 13/2026
ירון לוי: הפקחים יגיעו לשמה, יתעדו ויעבירו את התיעוד לתובעת העירונית.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: כרגע עוד אין לנו את האפשרות לתת קנסות.
מדברים במקביל, לא ניתן לתמלל
שירי פרנצי כהן: בגלל שזה לא נכנס עדיין לתוקף, אין לנו מה לעשות?
שמואל בוקסר: יעברו את אותו תהליך כפי שקרה באירוע יום הזיכרון.
גיל ממון: מעבר לזה, כמו שאמרנו, יסתובב רכב של העירייה בכל בתי העסקים ויודיע להם.
ערן רפאל: רק להבין ולדייק מה שהיא אומרת. הכלי היחיד שיש לנו היום, בחוק העזר הקיים, זה
כתב אישום?
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: כתב אישום, כרגע כן.
ירון לוי: שזה יותר חזק מדוח.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: שנית, אני רוצה להגיד שהיה לנו כבר מקרה, באופן כללי אני אומר את
זה, שהוצאנו מכתב התראה לעסק, ואמרנו לו דע לך שהבנו שעומדת להיות הפרה, לא יודעים אם זה יקרה, אבל עומדת להיות הפרה, דע שאנחנו נפעיל את כל הסמכויות שיש לנו ואנחנו מבקשים שתיזהר, והאירוע הועבר למקום אחר.
שמואל בוקסר: הוא בוטל.
שירי פרנצי כהן: מעולה. מצוין.
ערן רפאל: האם אפשר לחייב את העסק לסגור?
איתי דגן: אולי, לצורך העניין, אפשר גם רטרואקטיבית?
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: לא.
נעמי חסון: וגם להיות ערניים.
שמואל בוקסר: לא, אבל לגבי האירוע ששולמית ציינה ידענו מראש ולכן גם ידענו להתריע בפניו.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: גם זה לפעמים עוזר.
11
מליאה שלא מן המניין 13/2026
גיל אנוקוב: נכון, זה עזר במקרה הזה.
דנה שחק כץ: לגבי הקנס בסך 730 לאולם אירועים, זה יחסית נמוך. האם אפשר לקנוס כמה
פעמים?
שמואל בוקסר: בעבירה חוזרת יש כפל קנס.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: בעבירה חוזרת, ואם הוא לא מציית והוא לא סוגר.
שמואל בוקסר: כן, אפשר לתת לו קנס. עוד מישהו רוצה להתייחס? אם לא, אנחנו נעלה את זה
להצבעה.
נאור ירושלמי: אני רוצה להצטרף לדבריו של גיל, עמדת בלוחו הזמנים של שלושה חודשים והעלית
את הנושא, זה חשוב ותודה על כך. גילינו פריצה שצריך לסגור וטוב שסוגרים אותה.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: מבקשים את אישורכם לקביעת סעיף ,49 סעיף 110 וסעיף 113 לחוק
העזר לנס ציונה, שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון, תשס"ג-2003 כעבירות קנס, כל אחת מהעבירות בסך 730 שקלים, בדרגה א'.
שמואל בוקסר: מי בעד?
בעד: פה אחד.
החלטה: מאשרים פה אחד קביעת סעיף ,49 סעיף 110 וסעיף 113 לחוק עזר לנס ציונה (שמירת
איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), התשס"ג -2003 כעבירות קנס. גובה
הקנס בכל אחת מהעבירות -סך 730 ש"ח, דרגה א'.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: אני חייבת לומר תודה לצוות שלי. בצוות השירות המשפטי יש לנו
מחלקות, במקרה הזה זו התביעה העירונית, אז תודה לקארן, מנהלת את התביעה ולעובדות הנוספות. התביעה העירונית זה לא מסוג המקומות שרואים כש"גוזרים סרטים" ובתמונות, זה מקום שעובד בצל, אבל הוא שומר על האינטרס הציבורי ובקושי לא קטן, אז זו הזדמנות גם להכיר את אחת מבנות השירות המשפטי ולהגיד תודה.
שמואל בוקסר: אני רוצה להגיד תודה רבה לקארן, לשולמית, ולמעשה לכל המחלקה המשפטית,
שבאמת עשו פה עבודה קשה, עם הרבה הרבה מאוד שעות. תודה רבה, יופי של עבודה.
אני נועל את הישיבה.
12
מליאה שלא מן המניין 13/2026
הישיבה ננעלה
בברכה,
13
הטקסט שהופק מהקובץ הסרוק עצמו (זיהוי תווים אוטומטי)
עיריית נס-ציונה
מליאה שלא מן המניין 13/2026 14
נין
שף עלב טל מאה
פרוטוקול מליאה שלא מן המניין 13/2026
שהתקיימה ביום שלישי, ז' באב תשפ"ו, 21/7/2026, בבית יד לבנים
נוכחות חברי מועצת העיר:
שם
מר שמואל בוקסר
גב' סמדר אהרוני
מר עמרי רווח
מר עמוס לוגסי
מר יהודה חיימוביץ
מר ליאור אלימלך
מר ערן רפאל
מר ליאור שרון
מר נאור ירושלמי
מר גיל אנוקוב
גב' נעמי חסון
מר איתי דגן
גב' שירי פרנצי כהן
גב' דנה שחק כץ
שם
גב' גלית אבינועם
נוכחות עובדי עירייה:
שם
מר גיל ממון
עו"ד שולמית מנדלמן כהן
רו"ח ליאור בן טריה
אביטל רגב קיסר
עו"ד קארן בן עטר מאייר
מר ירון לוי
תפקיד
ראש העירייה
חברת מועצה, סגנית ומ"מ ראש העירייה
חבר מועצה, סגן ראש העירייה
חבר מועצה, סגן ראש העירייה
חבר מועצה, משנה לראש העירייה
חבר מועצה, משנה לראש העירייה
חבר מועצה, משנה לראש העירייה
חבר מועצה
חבר מועצה
חבר מועצה
חברת מועצה
חבר מועצה
חברת מועצה
חברת מועצה
תפקיד
חברת מועצה
תפקיד
מנכ"ל העירייה
יועצת משפטית לעירייה
גזבר העירייה
מ"מ דוברת
התובעת העירונית
קב"ט
לצפייה בהקלטת ישיבת מליאת מועצת העיר מיום 21.7.2026 מתוך אתר 6 סט דטסצ
עיריית נס-ציונה
מליאה שלא מן המניין 13/2026 1
4
לבל סנה
תוכן
פרוטוקול מליאה שלא מן המניין 13/2026 - 1
תיקון צו העיריות (עבירות קנס), תשל"א-1971, חלק מ', נס ציונה, חוק עזר לנס ציונה (שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), התשס"ג-2003 ו
תיקון צו העיריות (עבירות קנס), תשל"א-1971, חלק מ', נס ציונה, חוק עזר לנס ציונה
(שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), התשס"ג-2003
שמואל בוקסר: ערב טוב, אני פותח את ישיבת המליאה שלא מן המניין 13/2026. על סדר היום
תיקון צו העיריות (עבירות קנס), תשל"א-1971, חלק מ', נס ציונה. חוק עזר לנס ציונה, שמירת
איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון, תשס"ג-2003.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: כפי שראיתם בדברי ההסבר, יש את חוק העזר שלנו מ-2003 ובו 44
עבירות קנס. בעקבות האירוע ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, חשבנו שנכון להוסיף עוד שתי עבירות קנס. בגדול, עבירות קנס קבועות בצו העיריות, (עבירות קנס) מ- 1971. לכל עיר יש את החלק שלה, שבו נקבעות עבירות כעבירות קנס, מכוחן ניתן לתת דוחות, שהן עבירות שקיימות בחוק
העזר, והמיוחד שבהן, שאפשר לתת מכוחן דוח על ידי פקח עירוני.
שירי פרנצי-כהן הצטרפה לישיבה
היום אנחנו רוצים להביא לכם 3 עבירות, שקיימות בחוק העזר לאיכות הסביבה שלנו, והן עדיין לא נקבעו כעבירות קנס. 3 העבירות מפורטות בדברי ההסבר, 2 עבירות עוסקות בסגירת בתי עסקים, בתי אוכל, בתי קפה, בתי עינוג בימי הזיכרון לשואה ולגבורה לחללי מערכות ישראל, תשעה באב ויום הכיפורים. ואחת הנוספת, שגם רצינו אותה כעבירה, שאנחנו חושבים שיש אינטרס ציבורי שתהיה לנו יכולת לתת על פיה קנסות, זה הנושא "שלא יכניס אדם רכב לגן, לא ינהג בו ולא ישאירו בגן ללא היתר". הרבה פעמים אנחנו רואים רכבים שנכנסים לפארקים, לדוגמא בספורטנס, ואנחנו רוצים למגר את התופעה הזו. זה משחית כמובן את הרכוש הציבורי ויש היום רכבים כאלה ואחרים
שמצליחים להיכנס.
הפרוצדורה היא, שדבר ראשון צריך לאשר את זה במועצה. לאחר מכן מעבירים את זה לשר הפנים,
לשר המשפטים, ועדת חוקה חוק ומשפט ופרסום ברשומות.
לגבי גובה הקנסות המובא לאישורכם. אנחנו נשאלים לגבי גובה הקנס בוועדת חוקה חוק ומשפט.
כפי שפורט בדברי ההסבר בסעיף 5, בצו העיריות יש 7 דרגות קנס, כשהגבוהה ביותר היא 730 שקלים והנמוכה ביותר היא 85 שקלים. אנחנו משתמשים ב-3 דרגות קנס בחוק העזר וביקשנו שלא
יהיו דרגות נמוכות מזה: 730 שקלים, 475 שקלים ו-320 שקלים. את העבירות האלה אנחנו
עירייח נס-ציונה
השק
מליאה שלא מן המניין 13/2026 1
ג
מבקשים כדרגה א', 730 שקלים, כי הן חשובות לנו ביותר ואני מקווה שנצליח לשכנע את השרים
ואת הכנסת.
אני רוצה גם לומר, שהתבקשנו לבחון כלים נוספים, אחרי מה שראינו בליל יום הזיכרון ובדקנו את הנושא של פתיחה וסגירת בתי עסקים בלילות ימי זיכרון, תשעה באב, ויום הכיפורים. יש חקיקה
ארצית בהקשר הזה, חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה ולחללי מערכות ישראל.
שמואל בוקסר: מותר לנו להפעיל את החוקים האלה?
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: לא, אנחנו עובדים על חקיקת עזר. אבל אני כרגע מסבירה את המסגרת
הנורמטיבית.
סמדר אהרוני: ייקח המון זמן.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: זה ייקח זמן, אבל זה הכלי. אבל אני רוצה להגיד רק שיש גם חקיקה
ארצית בעניין, ויש את פקודת העיריות שמסמיכה עירייה להסדיר פתיחתם וסגירתם של בתי העסק, ומכוח הסעיף הזה, אנחנו חוקקנו את חוק העזר ואת פרק י"ח, פתיחת עסקים וסגירתם. לומר עוד מילה משפטית, שעל פי עקרון חוקיות המנהל, רשות מנהלית כמונו מוסמכת לפעול רק מכוח הסמכה מפורשת בדין. בהיעדר הוראה מפורשת שמסמיכה את העירייה, העירייה לא יכולה להפעיל סמכות, לא מכוח פרשנות, היא צריכה הוראות מסמיכות. אז אלה כמה דברים בסיסיים שרציתי
להסביר.
עמוס לוגסי יצא מחדר הישיבות
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: על פי חוק העזר שלנו, ואם נאשר את המוצע היום יהיה אפשר לתת גם
קנסות, יש לנו את 2 העבירות שבסעיף 110 ו-113, שעוסקות בפתיחה וסגירת בתי עסקים, בתי קפה ובתי עינוג בלילות ימי הזיכרון לשואה ולגבורה, חללי מערכות ישראל, ערב תשעה באב ויום הכיפורים. זו חקיקת העזר, מכוחה, אם אנחנו נאשר, גם נוכל לתת קנסות, ותמיד אפשר גם להגיש כתבי אישום. הקנס המירבי על כתב אישום, על פי חקיקת עזר, הוא 3,600 שקלים, וניתן בטיעונים לעונש גם לבקש מבית המשפט להחתים את הנאשם על כתב התחייבות להימנע מעבירה במשך שנתיים, בסכום שבו כתב ההתחייבות הזה מאושר, כך שאפשר יהיה להפעיל אותו במידה והעבירה
הזו תשנה. זה דבר שאנחנו עושים כשמגיעים לשלב גזר הדין במסגרת כתב אישום.
כמו כן, לאור הדברים שעלו פה, ראינו שבחקיקה, גם המקומית וגם הארצית, אין אבחנה בין התכנים, פתיחת העסק עם תכנים של הנצחה וכדומה, והחקיקה המקומית והארצית מדברת על פתיחה או
סגירה. זאת אומרת, אנחנו לא רואים אבחנה בין יכולת לפתוח את בית העסק באחד מלילות ימי
עיריית נס-ציונה
מליאה שלא מן המניין 13/2026
הזיכרון ולאפשר תכנים כאלה ואחרים, האכיפה של זה גם ממילא תהיה מאוד בעייתית. אני לא רואה גם איזושהי מסגרת נורמטיבית שמתעסקת בזה, כי גם החקיקה ארצית, שמכוחה אנחנו שואבים גם את החקיקה המקומית, לא עושה אבחנה כזאת, ובעצם אוסרת פתיחת עסקים בכל מה שמוגדר באותה חקיקה, כמקומות שאסורה פתיחתם באותם ימים שאנחנו מדברים עליהם. לכן, כאמור,
טיעונים של תכנים: פתחנו ודיברנו דברים עצובים, לדוגמא, לא יכול להיות אלא רק האבחנה של אם
פתח או לא פתח. ואם רוצים לעשות אירועי הנצחה, אז אפשר, אבל צריכים למצוא לזה כנראה
מקומות אחרים. ההיבט הנוסף שבדקנו, כי זה עלה, זה הנושא של רישוי עסקים.
עמוס לוגסי שב לחדר הישיבות
שמואל בוקסר: לפתוח אולם חתונות ולהגיד שזה טקס זיכרון, אין דבר כזה.
איתי דגן: ומה קורה עם הערבים שאנחנו עושים בבית קפה? זה אפשרי באישור העירייה?
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: בבית קפה לא, בסלון כן.
נאור ירושלמי: באולם עירוני אפשר לקחת.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: ברור, יש מקומות ציבוריים שאפשר לעשות בהם אירועי הנצחה.
מדברים במקביל, לא ניתן לתמלל
שמואל בוקסר: אסור לפתוח בית קפה באותו יום.
איתי דגן: השאלה האם מותר כשמגדירים ערב של זיכרון בסלון עם היתר מהעירייה, אפשרי
לפתוח?
שמואל בוקסר: לא. יכולים בבית הפנאי אבל אסור לו לפתוח.
נאור ירושלמי: יש גופים פרטיים שהם לא בת' קפה, אז הם יכולים, כמו לדוגמא בית האזרח הוותיק.
שמואל בוקסר: נכון, למשל ויצ"ו או בית הפנאי.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: אפשר לדבר פרטני כל מבנה והקונסטלציה שלו, אבל אנחנו מדברים
כרגע באופן כללי.
אז כפי שאמרתי, בחנו את חוק רישוי עסקים. יש אפשרות לצו הפסקה מנהלי בסעיף 20 לחוק רישוי
עסקים, והוא מסמיך את ראש הרשות להוציא צו הפסקה מנהלי לעסק הפועל ללא רישיון, היתר זמני
עיריית נס-ציונה
מליאה שלא מן המניין 13/2026
או היתר מזורז, או פועל בניגוד לתנאי הרישיון. אבל התנאי הוא, שהדבר מקים סכנה ממשית, או
חשש משמעותי לפגיעה בציבור.
גיל אנוקוב: ממה שאני קראתי זה פגיעה בשלום הציבור, לא פגיעה בציבור.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: יכול להיות, אנחנו נקרא את סעיף 20. ובשים לב למטרות חוק רישוי
עסקים, המפורטות בסעיף 1א' לחוק זה, שמדבר על המטרות שהחוק עוסק בהם ומכוחן הוא מחייב את הנושא של רישוי עסק. יש בחוק 6 מטרות, איכות נאותה של הסביבה מניעת מפגעים ומטרדים, מניעת סכנות לשלום הציבור ואבטחה מפני שוד והתפרצות, בטיחות של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו, מניעת סכנות של מחלות בעלי חיים, מניעת זיהום מקורות מים וחומרי הדברה, דשנים או
תרופות, בריאות הציבור, לרבות תנאי תברואה נאותים, וקיום תכליות של דיני התכנון והבנייה.
כשמדברים על רישוי עסקים, ויש צווים בעניין הזה שקובעים איזה עסק צריך איזה אישורים רגולטיביים, שבאים להבטיח את כל המטרות האלה. אז כשאנחנו מדברים על צו הפסקה מנהלי, זאת אומרת הפסקת פעילות העסק, כך זה נקרא בחוק. אנחנו צריכים שהעילה תהיה, בוודאי שאם אין רישיון, זה משהו אחד. אבל גם כשיש רישיון, שזה יהיה בניגוד לתנאי רישיון, כשזה מקים סכנה
ממשית, חשש משמעותי לפגיעה בשלום הציבור, בשים לב למטרות הרישוי.
אז כשאנחנו מדברים על הפעלת הסמכות הזו, שהיא סמכות דרקונית, ובעיקרון צריך להפעיל אותה תמיד בריסון, כי יש לנו גם מנגד את הזכות לחופש העיסוק ולשמור את הסמכות המנהלית הזו, שתחשבו כמה זה דרקוני, שעובד ציבור או נבחר ציבור מפסיק, אבל צריכה להיות סכנה ממשית ופגיעה בציבור וזה צריך לקדם את אחת ממטרות רישוי עסקים, וכשלא עושים את זה, ומשתמשים בסמכות המנהלית הזו להשגת תכלית, שאינה נמנית עם מטרות החוק, הדבר עלול להיחשב
להפעלת סמכות לשם מטרה זרה, ושימוש בסמכות מנהלית שלא כדין.
אני לא מצאתי ש-6 המטרות האלה קשורות לפתיחה וסגירה בליל יום הזיכרון, לצערנו. זו לא אחת מהמטרות המתוארות פה, ולכן הפעלת סמכות כזו, לא עומדת בהוראה שמדברת על אותו סעיף 20, שקובע את הסמכות המנהלית כאשר הדבר מקים סכנה ממשית או חשש משמעותי לפגיעה בציבור,
בשים לב למטרות סעיף 1א', כמו שאמרתי.
אז הנושא הזה של פתיחה וסגירת בתי עסק בליל יום הזיכרון, ובכלל בלילות יום הזיכרון, זה לא אחד
מהדברים האלה. ולכן אנחנו לא חושבים שזו סמכות מנהלית מתאימה להפעלה באירוע כגון זה.
אני כן יכולה לומר, לאור הערה שה'תה לגבי סמכות הכניסה למקום. בהחלט הסמכות הזו קיימת בסעיף 136 לאותו חוק עזר שאנחנו מדברים עליו, חוק העזר שמירת הסדר והניקיון. והסעיף מדבר
על "ראש העירייה, מהנדס או מפקח, רשאים להיכנס בכל עת סבירה לנכס, או למקום אחר בתחום
עיריית נס-ציונה
מליאה שלא מן המניין 13/2026
העירייה, כדי לבדוק או לבקר את הנכס או מתקן תברואה שבו, ולעשות את כל הדרוש כדי לברר אם קוימו הוראות חוק עזר זה, ולנקוט צעדים הדרושים לקיומם". זאת אומרת, כדי לקיים את חוק העזר, אם זה כדי לתת קנס, אם זה כדי לתת התראה, אם זה כדי לבחון עמידה בחוק העזר, בוודאי שיש לו
סמכות.
דנה שחק כץ הצטרפה לישיבה
אז כאמור, מדובר על ראש העירייה, המהנדס או המפקח, שיכולים להיכנס. למעט נושא מגורים, ששם יש דרישה לצו כניסה שיפוטי מאחר ויש כאן היבטים של הגנת הפרטיות. וגם כאן, כאמור, הם יכולים להיכנס אך ורק לצורך הפעלת חוק העזר. זאת אומרת, אם אין סמכות בחוק העזר, אז גם זכות הכניסה לא ממש תשרת את זה. אז אם אנחנו לא רואים שיש לנו יכולת לסגור, אז סמכות הכניסה היא נלווית לסמכויות הקיימות בחוק העזר. ושוב, מה שיכול לעשות פקח, אם הוא רוצה לבחון את החוק, האם מגיעה התראה, אם צריך לתת קנס, או כי יש תלונה והוא רוצה לבחון אם מתקיימת עבירה, וכל מה שעושה פקח. אז בוודאי שקיימת סמכות כניסה, אבל אם אין סמכות להוציא צו ההפסקה, אז סמכות הכניסה היא תמיד כפופה לסמכויות שחוק העזר נותן, לא מעבר
לזה. זה מה שאני יכולה לומר בעניין הזה.
נעמי חסון: יש לי שאלה מחדדת. בשנים הקודמות היה רכב שיטור, שמסתובב בערב יום הזיכרון
וכו', ומתריע שתוך חצי שעה צריכים לסגור וכו'. מכוח איזה חוק זה קיים?
ירון לוי: ערב תשעה בערב או ערב זיכרון, ניידת עוברת בין העסקים ומודיעה שצריך לסגור עד
השעה 19:00.
נעמי חסון: השאלה האם זה מתוך חוק מסוים, ואם נאשר, האם זה עוד ימשיך? כי זה מצוין לדעתי.
שמואל בוקסר: אם נאשר, זה ילך למשרד הפנים, משם למשרד המשפטים, ואחרי זה לוועדת חוקה
חוק ומשפט.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: ואז פרסום ברשומות. הפעולה זו פעולה מינהלית.
שמואל בוקסר: יש חוקים שכבר 4 שנים יושבים במשרד הפנים.
נעמי חסון: פה זה משהו שנעשה פרקטית מאוד טוב ואני רוצה לוודא שזה ימשיך.
נאור ירושלמי: יש לי שתי שאלות. השטן טמון בפרטים, ואני מבקש לבדוק שני פרטים. אני לא רואה
הגדרה אחרת, שפותרת לנו את הבעיה שהתעוררה בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל,
עיריית נס-ציונה
מליאה שלא מן המניין 13/2026
בהגדרת בית עינוג. איך את פותרת את המלכוד הזה, איך מגדירים בית עינוג? האם אולם אירועים
הוא בית עינוג?
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: יש לי את החוק, הוא בית עסק. אנחנו גם שאלנו את עצמנו את השאלה
הזאת. בסעיף 109 כתובה ההגדרה בית עסק.
נאור ירושלמי: אז זה נופל תחת בית עסק, שזאת הגדרה גורפת, לא משנה מה הוא עושה.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: לא משנה מה הוא עושה, הכוונה למי שפותח.
נאור ירושלמי: מן הסתם יש החרגה לעסקים חיוניים וכאלה.
שמואל בוקסר: בוודאי.
נאור ירושלמי: הערה השנייה, מאיפה נכנסו ימי מנוחה לסעיף 110? למה הם צריכים להיות בסעיף
20
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: קודם כל, החקיקה היא מ-2003, אני לא יכולה לזכור, נצטרך לבדוק את
החקיקה.
נאור ירושלמי: כי ליל יום הזיכרון יש לו משמעות בחוק. ליל יום הזיכרון השני, משמעות בחוק. ליל
תשעה באב, אנחנו כולנו יודעים. יום כיפור, אנחנו גם כולנו יודעים. איך נכנסו ימי מנוחה לחוק?
ערן רפאל: תסתכל בחוק העזר לנס ציונה.
נאור ירושלמי: אני רואה את זה בחוק העזר ואני מאוד מודאג מזה.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: גם הסעיף המסמיך את חקיקת העזר מדבר על ימי מנוחה כמשמעותם
בפקודת סדרי שלטון ומשפט. וגם החקיקה הארצית, מן הסתם מדברת על זה. גם פקודת סדרי שלטון ומשפט מ-1948, בסעיף 18א' שלה וגם פקודת העיריות, שמדברת על סמכות העירייה,
וכנראה מכוח זה זה נכנס לחוק העזר. ומי שאישר אותו זה מועצת העיר בשנת 2003.
נאור ירושלמי: אז רק צריך להבהיר, שזה לא ישנה את המצב הקיים בנס ציונה כיום.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: קודם כל, אנחנו מדברים על כל סעיף 110 וכל סעיף 113 כעבירת קנס.
גיל אנוקוב: אז קודם כל תודה, שולמית וראש העיר, שהבאתם את החוק, וזה מאשר את כל מה
שאמרתי בישיבה הסוערת, שהייתה אחרי יום הזיכרון, הן לגבי הסמכויות שלך. אני חולק, סליחה, לא
אני חולק, על הקביעה שלך, שפתיחה של בית עסק בערב יום הזיכרון מסכנת את שלום הציבור. יש 7
עיריית נט-ציונה
==
מליאה שלא מן המניין 13/2026 1
ג
תקדים משפטי על העניין הזה, של עיריית ירושלים, שהשתמשה בכלי הזה כנגד בתי עסק שפתחו, אני לא זוכר בדיוק, אם בערב יום השואה או בערב יום הזיכרון, אז לכן יש דעה משפטית חלוקה על
דעתך, האם ראש העיר יכול לתת צו סגירה מנהלי לבית עסק שפתח ביום הזיכרון.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: אנחנו נבחן.
שמואל בוקסר: אני מקווה שאני לא אצטרך לעשות את זה ולהעמיד את זה למבחן.
גיל אנוקוב: לפעמים, אתה יודע, אתה נותן מכה קטנה במקום אחד וזה מפיל את כל מגדל הקלפים.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: אתה יכול להפנות אותנו לפסיקה?
גיל אנוקוב: אני אפנה אותך. אני לא יודע אם זה פסיקה. לא, אני בטוח שזה לא פסיקה, אלא
שעיריית ירושלים השתמשה בכלי הזה, יש לזה תקדים בעניין הזה.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: תמיד זה נסיבות העניין, ואני לא בטוחה שכל הפעלת צו הפסקה
באירועי פתיחה בירושלים לא היו מלווים בעוד כמה דברים, כמו למשל הפרעה או סכנה לשלום הציבור, שאני לא אכפיש שום דבר ממה שקורה בירושלים, אבל יכול להיות שהנסיבות שונות. זה אחד. שתיים, אם יש פסיקה, בבקשה תעביר לנו, וסתם לומר שהופעלה סמכות מנהלית, יש בעיה עם זה, כי בסוף אני לא יודעת מי ייעץ לאותו ראש העיר בירושלים, שהפעיל את הסמכות, אני לא
יודעת להגיד לך אם זה עמד במבחן הפסיקה. פסיקה, זה עניין אחר, זה מחייב.
גיל אנוקוב: אמר חברי לרשימה, שאלזהים נמצא בפרטים, ואת צודקת, זה אחד. ומבחינת שלום
הציבור, תארי לך שאני מקרית התרבות, כל ה-700 אנשים שהיו שם בטקס יום הזיכרון, היו שמים את פעמיהם לאולם אירועים, והיה מתפתח שם אנדרלמוסיה שלמה. ולא התפתח, למזלנו, וטוב שככה. וטוב שזה בא לשולחן המועצה, ואני מברך על העניין הזה. רק יש לי שאלה אחת, האם למעשה החידודים, בעיקר לנושא הזה של ימי הזיכרון, שאנחנו מדברים עליהם, יכנסו בצורה כלשהי ברישיון העסק? אני לא יודע אם באופן יזום, אם אפשר לעשות את זה. אני חושב שהדברים האלה צריכים להיות מודגשים באותיות קידוש לבנה, בין אם זה כנספח לרישיון העסק או לא. לדעתי צריך לבחון את העניין הזה, איך זה נכנס, האם כנספח, או אני לא יודע מה. שמישהו יחתום על זה באותיות קידוש לבנה, שהסיפור הזה, בין אם זה ימי הזיכרון, ובין אם זה ערב תשעה באב ויום
כיפור, אני לא יודע אם יום כיפור נכנס או לא נכנס.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: אני אענה, הבנתי את השאלה שלך כבר אז. אנחנו בחנו את זה. בגדול,
כשאנחנו מכניסים תנאים ברישיון, רישיון עסק זה דבר חוקי, זה רגולציה קיימת, אנחנו לא עושים שם
מה שהעירייה חושבת ערכית. היא כפופה לחקיקה. אז בגדול, המטרות של חוק רישוי עסקים, הן
עיריית נס-ציונה
==
מליאה שלא מן המניין 13/2026 14
יי
המטרות שקובעות גם את התנאים ברישוי העסק. ואם 1 מ-6 המטרות האלה לא קשורה לפתיחה וסגירה, אז אני גם לא יכולה להכניס את זה כתנאי לרישיון העסק ולשלול אותו, ככל שהתנאי לא מתקיים וזאת במובחן מתנאי שיעסוק בבריאות הציבור למשל. כי אם מחלקת רישוי עסקים, שקצת יותר בפרטים, יכולה להכניס לעסק של מזון איזשהו תנאי ולהגיד לו, עליך להוסיף דבר נוסף, או הנושא של מד רעש, שבגלל שמדובר במטרד וזה חלק ממטרות חוק, אז יש חובה, למשל, להתקין מד רעש באולם אירועים. יש נושאים שהם מוסדרים בחוק רישוי עסקים ונחשבים כאחד ממטרותיו, ולשם אתה יכול להכניס עוד סייגים, הגדרות, תנאים ודרישות. אבל פתיחה וסגירת עסק ביום הזיכרון, תשעה באב ויום כיפור, הוא לא אחת ממטרות חוק רישוי עסקים, שגועד להסדיר דברים אחרים. הוא נועד להסדיר אינטרסים ציבוריים מסוימים, אז יש גם בעיה להגדיר את זה כתנאי
ברישיון.
שירי פרנצי כהן: אני מסכימה שזה סעיף בעייתי, אבל האם יכול להיות סעיף במתן הרישיון, שאי
עמידה בחוקי העזר, שזה כולל את הרעש, שהעברתם בישיבה הקודמת וחוק העזר שדנים כעת,
שפעם ראשונה נותנים אזהרה ובפעם השניה יישלל רישיון העסק?
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: בדקנו את הפסיקה בנושא.
שירי פרנצי כהן: הכוונה לתת איזה משהו כללי של אי עמידה בחוקי העזר של נס ציונה.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: בדקנו את הפסיקה ושם נקבע, שאם חוק העזר אינו מקדם אחת
ממטרות הרישוי של חוק העזר, הכללתו כתנאי ברישיון העסק תהיה פסולה, וייבוא של כל חוקי העזר לתנאי רישיון העסק באופן שרירותי, מעיד על היעדר שיקול דעת לגופו של עניין, אמר בית המשפט, וכל הפעלת סמכות מכוח חוק רישוי עסקים, חייבת לקדם אחת או יותר מהמטרות. ורשות רישוי שמפעילה סמכותה כדי לקדם מטרה שונה, פועלת בחוסר סמכות. בית המשפט קבע, שאסור לערב שיקולים דתיים, סגירת בתי עסק בימי מנוחה, למשל בדוגמה של הפסיקה, או כל שיקול אחר שאינו
מקדם תכליות חוק רישוי עסקים, שאינן נמנות על מטרות הרישוי.
שירי פרנצי כהן: הבנתי. הכוונה שהרשות לא תנצל את זה לרעה.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: זאת אומרת שאם רשות רישוי עירונית תחשוב שיש עוד כמה מטרות
שמעניינות אותה כסמכות מקומית, וככה היא בעצם תנסה, גם באופן שרירותי וגורף תגיד כל חוקי העזר, אז תגיד אוקיי, בוא נפתח את סעיף 113 ואצלנו ברשות זה מאוד רגיש ונכון, אז בוא נפעיל
את הכוח שיש לנו ברישוי עסקים. הפסיקה ריסנה את זה די הרבה.
עיריית נס-ציונה
=
מליאה שלא מן המניין 13/2026 14
ו
עז עם לב ל תה
גיל אנוקוב: אני הבנתי את זה, ואני הייתי מוסיף בכל מקרה, כדי שיהיה אפשר בעתיד להשתמש בין
היתר במה שבא כרגע לשולחן המועצה, איזושהי הצהרה מצד בעל העסק, שמצהיר: קראתי את חוקי
העזר, הבנתי אותם ואני מתכוון לקיים אותם.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: דקלרטיביות זה משהו אחד וסנקציה ואכיפה זה משהו אחר.
שמואל בוקסר: חוץ מזה, שבדרך עד לחתימת השרים זה עובר ייעוץ משפטי של משרדים שונים
בממשלה.
מדברים במקביל, לא ניתן לתמלל
גיל אנוקוב: כשבא בן אדם לקבל את רישיון העסק, הוא לפחות חותם בכתב ידו שהוא קרא את
החוקים, מכיר את החוקים והוא מתכוון לקיימם.
שמואל בוקסר: והוא יגיד שהוא לא רוצה לחתום, מה נעשה לו?
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: בסוף רישיון עסק זה מסמך סטטוטורי, ואנחנו זהירים בו. ואני יכולה
לומר, שגם עסקים, כשאתה מנסה להצר את צעדיהם, אז הם אומרים לך תראה לי איפה הבעיה, תראה לי למה אתה צריך ולבוא לדרוש ממני דברים, זה נורא קל לך, כי אתה עירייה ואני פה צריך
לנהל עסק, ותוכיח ותראה. הסמכות החוקית ברור שהיא נר לרגלנז.
מדברים במקביל, לא ניתן לתמלל
גיל אנוקוב: הדיונים שאנחנו מקיימים בשתי הישיבות היום זה בגלל אירוע, לא ברמה המקומית אלא
ברמה הארצית בכלל.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: במקרה הספציפי אנחנו הגשנו כתב אישום ויש לנו גם מתלוננים מעבר
לפקח העירוני ואנחנו מקווים שבית המשפט יגיד את דברו.
גיל אנוקוב: אני מברך על כך. אני אשמח לבוא לדיון ואני מתאר לעצמי שכל חברי המועצה ישמחו
לבוא לדיון בבית המשפט.
גיל ממון: אנחנו נעדכן ברגע שיהיה תאריך.
שירי פרנצי כהן: אנחנו מברכים כולנו שזה הגיע לכתב אישום. השאלה שלי דווקא מתקשרת לערב
יום הזיכרון בעקבות האירוע שהיה. עד שחוק העזר הזה יאושר וכפי שראש העיר אמר, זה יכול לקחת כמה שנים, מה קורה מחר, לדוגמא, שזה ערב תשעה באב, אם מישהו פותח? מה קורה ביום
הזיכרון הבא שמישהו פותח ועושה לכאורה ערב זיכרון?
10
עיריית נס-ציונה
מליאה שלא מן המניין 13/2026
עד 9 ל טל סובה
ירון לוי: הפקחים יגיעו לשמה, יתעדו ויעבירו את התיעוד לתובעת העירונית.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: כרגע עוד אין לנו את האפשרות לתת קנסות.
מדברים במקביל, לא ניתן לתמלל
שירי פרנצי כהן: בגלל שזה לא נכנס עדיין לתוקף, אין לנו מה לעשות?
שמואל בוקסר: יעברו את אותו תהליך כפי שקרה באירוע יום הזיכרון.
גיל ממון: מעבר לזה, כמו שאמרנו, יסתובב רכב של העירייה בכל בתי העסקים ויודיע להם.
ערן רפאל: רק להבין ולדייק מה שהיא אומרת. הכלי היחיד שיש לנו היום, בחוק העזר הקיים, זה
כתב אישום?
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: כתב אישום, כרגע כן.
ירון לוי: שזה יותר חזק מדוח.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: שנית, אני רוצה להגיד שהיה לנו כבר מקרה, באופן כללי אני אומר את
זה, שהוצאנו מכתב התראה לעסק, ואמרנו לו דע לך שהבנו שעומדת להיות הפרה, לא יודעים אם זה יקרה, אבל עומדת להיות הפרה, דע שאנחנו נפעיל את כל הסמכויות שיש לנו ואנחנו מבקשים
שתיזהר, והאירוע הועבר למקום אחר.
שמואל בוקסר: הוא בוטל.
שירי פרנצי כהן: מעולה. מצוין.
ערן רפאל: האם אפשר לחייב את העסק לסגור?
איתי דגן: אולי, לצורך העניי|, אפשר גם רטרואקטיבית?
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: לא.
נעמי חסון: וגם להיות ערניים.
שמואל בוקסר: לא, אבל לגבי האירוע ששולמית ציינה ידענו מראש ולכן גם ידענו להתריע בפניו.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: גם זה לפעמים עוזר.
11
עיריית נס-ציונה
בש
מליאה שלא מן המניין 13/2026 י
,גצ
גיל אנוקוב: נכון, זה עזר במקרה הזה.
דנה שחק כץ: לגבי הקנס בסך 730 לאולם אירועים, זה יחסית נמוך. האם אפשר לקנוס כמה
פעמים?
שמואל בוקסר: בעבירה חוזרת יש כפל קנס.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: בעבירה חוזרת, ואם הוא לא מציית והוא לא סוגר.
שמואל בוקסר: כן, אפשר לתת לו קנס. עוד מישהו רוצה להתייחס? אם לא, אנחנו נעלה את זה
להצבעה.
נאור ירושלמי: אני רוצה להצטרף לדבריו של גיל, עמדת בלוחו הזמנים של שלושה חודשים והעלית
את הנושא, זה חשוב ותודה על כך. גילינו פריצה שצריך לסגור וטוב שסוגרים אותה.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: מבקשים את אישורכם לקביעת סעיף 49, סעיף 110 וסעיף 113 לחוק
העזר לנס ציונה, שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון, תשס"ג-2003
כעבירות קנס, כל אחת מהעבירות בסך 730 שקלים, בדרגה א'.
שמואל בוקסר: מי בעד?
בעד: פה אחד.
החלטה: מאשרים פה אחד קביעת סעיף 49, סעיף 110 וסעיף 113 לחוק עזר לנס ציונה (שמירת
איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), התשס"ג -2003 כעבירות קנס. גובה
הקנס בכל אחת מהעבירות -סך 730 ש"ח, דרגה א'.
עו"ד שולמית מנדלמן כהן: אני חייבת לומר תודה לצוות שלי. בצוות השירות המשפטי יש לנו
מחלקות, במקרה הזה זו התביעה העירונית, אז תודה לקארן, מנהלת את התביעה ולעובדות הנוספות. התביעה העירונית זה לא מסוג המקומות שרואים כש"גוזרים סרטים" ובתמונות, זה מקום שעובד בצל, אבל הוא שומר על האינטרס הציבורי ובקושי לא קטן, אז זו הזדמנות גם להכיר את
אחת מבנות השירות המשפטי ולהגיד תודה.
שמואל בוקסר: אני רוצה להגיד תודה רבה לקארן, לשולמית, ולמעשה לכל המחלקה המשפטית,
שבאמת עשו פה עבודה קשה, עם הרבה הרבה מאוד שעות. תודה רבה, יופי של עבודה.
אני נועל את הישיבה.
12
עיריית נס-ציונה
==
מליאה שלא מן המניין 13/2026 יְ
יי
הישיבה ננעלה
בברכה,
גיל ממון
ראש העיר (0 ציונה מנכ"ל עיריית נס ציונה
13