סקר טבע עירוני בנס ציונה 2016 המסמך המלא
המסמך אינו מופיע עוד ברשימת הפרוטוקולים באתר הרשות (נבדק 2026-09-13). העותק הזה נשמר כאן כפי שפורסם.
סקר תשתיות טבע עירוני
נס ציונה
מטרות, שיטות, ממצאים כלליים, מסקנות והמלצות
דצמבר 2016
1
סקר תשתיות טבע עירוני
נס ציונה
מטרות, שיטות, ממצאים כלליים, מסקנות והמלצות
אזור נס ציונה במפת הקרן הבריטית לחקר ארץ-ישראל, ה-PEF 1880 .במרכז- שטח נחלת ראובן בו מסומנים בוסתנים ומסומן ערוץ נחל חנין (נחל נס ציונה) הממשיך מערבה. מצפון ומדרום ניתן לראות את רכסי הכורכר.
2
רשימת חברי ועדת ההיגוי
עיריית נס ציונה:
יוסי שבו - ראש העיר ויו"ר הוועדה , עמיקם נגר לוי - מנכ"ל העירייה , תומר תדהר - דובר העירייה , יוסי סגרון -
מנהל אגף שפ"ע , תומר רחמים - אגף שפ"ע , אורן יאגנה - מחזיק תיק איכות הסביבה , ד"ר יוסי נסינג - ווטרינר עירוני, אינג' בועז גמליאל - מהנדס העיר , דרור מרגלית - מנהל אגף נכסים ופרוגראמות , סמדר ירון - מנהלת מחלקת התכנון , טלי איטח - מחלקת תכנון עיר ואזור , רעות פוקס- מרכזת תכנון עיר , ריבה קליין - מנהלת אגף חינוך, אביב קליין - מנהלת מחלקת גני ילדים , אורית בן יהודה - מנהלת אגף רווחה , יעל בן נון - מנהלת מדור התנדבות, אלה לשם- מנהלת מחלקת גנים ונוף, ניצן בן הלוי- עוזרת דובר העירייה, בני קשת- מנהל אגף מיחשוב GIS ,ירון לוי- קב"ט עירוני.
המשרד להגנת הסביבה:
ורד אדרי- סגנית מנהל ומתכננת מחוז מרכז, אמיר וינר- אגף שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי, תמר רביב- אגף שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי.
חברת אביב:
נילי מלכה- מנהלת תחום תכנון סביבתי, ליאת רודד- מנהלת פרויקטים ומתכננת סביבתית.
החברה להגנת הטבע:
עמיר בלבן- היחידה לסקרי טבע עירוני, יעל זילברשטיין-ברזידה- היחידה לסקרי טבע עירוני, בר שמש- היחידה לסקרי טבע עירוני, יואב פרגו- היחידה לסקרי טבע עירוני, עמית מנדלסון- היחידה לסקרי טבע עירוני.
רשימת חברי צוות העבודה
עיריית נס ציונה:
תומר רחמים, אגף שפ"ע.
חברת אביב:
ליאת רודד, מנהלת פרויקטים ומתכננת סביבתית.
החברה להגנת הטבע:
בר שמש- היחידה לסקרי טבע עירוני, יואב פרגו- היחידה לסקרי טבע עירוני, יעל זילברשטיין-ברזידה- היחידה לסקרי טבע עירוני.
3
צוות הסקר
ריכוז ועריכה:
בר שמש – היחידה לסקרי טבע עירוני, החברה להגנת הטבע.
כתיבה:
בר שמש – היחידה לסקרי טבע עירוני, החברה להגנת הטבע.
יעל זילברשטיין-ברזידה, היחידה לסקרי טבע עירוני, החברה להגנת הטבע יואב פרגו – היחידה לסקרי טבע עירוני, החברה להגנת הטבע.
עמית מנדלסון – היחידה לסקרי טבע עירוני, החברה להגנת הטבע.
סוקרים:
בר שמש, עמית מנדלסון, החלה"ט – בוטניקה, ממצאים נקודתיים.
יעל אולק, אוניברסיטת חיפה, מכללת אורנים – זוחלים.
יצחק כהן, אבנר רינות, החלה"ט – צפרות, ממצאים נקודתיים.
שמוליק יידוב, עידן טלמן, מרכז יונקים.
אלון טולדו – פרפרים.
זוהר ינאי, אוניברסיטת ת"א – בתי גידול לחים.
ענבל קורן-רייסנר - סקירה תכנונית.
מיפוי, מסדי נתונים, GIS
דקלה זיידמןאינה גוזנברג – יחידת GIS, החלה"ט
יואב פרגו, בר שמש – היחידה לסקרי טבע עירוני, החלה"ט.
צילומים:
יצחק כהן, בר שמש, אבנר רינות, יעל אולק, עמית מנדלסון, אלון טולדו, זוהר ינאי, יואב פרגו, שמוליק יידוב, עידן טלמן, גלי שפירקו-זהבי.
תודות: מימי רון- מכון דש"א, אבי שמידע- האוניברסיטה העברית ירושלים, לירן וקיל, בית ראשונים.
4
תוכן עניינים
1. תקציר מנהלים ..................................................................................... 12
2. מבואות ................................................................................................ 16
2.1. סקרי טבע עירוני- רקע ............................................................................................ 16 2.2. מטרות הסקר ......................................................................................................... 18 2.3. גבולות הסקר ......................................................................................................... 19 2.4 נס ציונה– רקע כללי ................................................................................................ 21 2.4.1. מסלע, קרקע וגיאומורפולוגיה ............................................................................... 21 2.4.2. אקלים ............................................................................................................. 24 2.4.3. הידרולוגיה ....................................................................................................... 24 2.4.4. סקירה היסטורית ............................................................................................... 27 2.4.5. התשתית הטבעית בנס ציונה ............................................................................... 28
3. שיטת העבודה ...................................................................................... 31
3.1. חלוקת השטח לאתרים (פוליגונים ............................................................................ 31 3.2. מבנה הסקר, שכבות מידע ואופן איסוף הנתונים ......................................................... 34 3.2.1. סקר מקדים ..................................................................................................... 34 3.2.2 סקר בסיסי ...................................................................................................... 34 3.2.3. מיפוי יחידות הצומח ........................................................................................... 35 3.2.4. רישום צומח וחי ................................................................................................. 35 3.2.5. מערכת קליטת הנתונים ...................................................................................... 36 3.2.6. כרטיס האתר .................................................................................................... 37 5
3.2.7. סקרים נושאיים נוספים ....................................................................................... 38
4. ממצאים מרכזיים .................................................................................. 39
4.1. אפיון מערכות הצומח בנס ציונה ............................................................................... 39 4.1.1. יחידות צומח ..................................................................................................... 39 4.1.2. עושר מיני הצמחים ............................................................................................ 51 4.2. מיני צמחים נדירים ו"אדומים .................................................................................. 64 4.2.1. רקע ................................................................................................................ 64 4.2.2. ממצאים ........................................................................................................... 66 4.2.3. מסקנות והמלצות .............................................................................................. 78 4.3. צמחים פולשים בנס-ציונה ........................................................................................ 80 4.3.1. רקע ................................................................................................................ 80 4.3.2. ממצאים ........................................................................................................... 80 4.3.3. מסקנות והמלצות .............................................................................................. 84 4.4. סקר זוחלים ........................................................................................................... 85 4.4.1. רקע ................................................................................................................ 85 4.4.2. שיטות עבודה ................................................................................................... 85 4.4.3. ממצאים ........................................................................................................... 86 4.4.4. מסקנות והמלצות .............................................................................................. 86 4.5. סקר עופות וקינון .................................................................................................... 91 4.5.1. רקע ................................................................................................................ 91 4.5.2. שיטות עבודה ................................................................................................... 92 6
4.5.3 ממצאים ............................................................................................................ 95 4.5.4. מסקנות והמלצות ............................................................................................ 100 4.6. סקר עטלפי חרקים ויונקים בינוניים-גדולים ............................................................... 106 4.6.1. עטלפי חרקים ................................................................................................. 106 4.6.1.1 רקע ................................................................................................................... 106 4.6.1.2. שיטות עבודה ..................................................................................................... 106 4.6.1.3. ממצאים ............................................................................................................ 108 4.6.1.4. מסקנות והמלצות ................................................................................................ 109 4.6.2. יונקים בינוניים וגדולים- סקר מצלמות לכידה ......................................................... 110 4.6.2.1. שיטות עבודה ..................................................................................................... 110 4.6.2.2. ממצאים ............................................................................................................ 111 4.6.2.3. מסקנות והמלצות ................................................................................................ 115 4.7. סקר פרפרים ........................................................................................................ 116 4.7.1. רקע .............................................................................................................. 116 4.7.2. שיטות עבודה ................................................................................................. 116 4.7.3. ממצאים ......................................................................................................... 116 4.7.4 מסקנות והמלצות ............................................................................................. 121 4.8. סקר בתי גידול לחים (סקר אקווטי ......................................................................... 123 4.8.1. רקע .............................................................................................................. 123 4.8.2. שיטות עבודה ................................................................................................. 123 4.8.3. ממצאים ......................................................................................................... 125 4.9. סקירה תכנונית .................................................................................................... 135 4.10. מסדרונות אקולוגיים ........................................................................................... 149 7
4.11. חקלאות מקיימת בנס ציונה .................................................................................. 152
5. המלצות ............................................................................................. 154
5.1. המלצות מדיניות ................................................................................................... 154 5.2. המלצות אופרטיביות ............................................................................................. 156 5.3. המלצות מפורטות לפי פרקי המסמך ....................................................................... 160 5.3.1. המלצות צומח כלליות ....................................................................................... 160 5.3.2. המלצות פרק מיני צמחים נדירים ו"אדומים .......................................................... 160 5.3.3. המלצות פרק מיני צמחים פולשים ....................................................................... 161 5.3.4. המלצות סקר זוחלים ........................................................................................ 162 5.3.5. המלצות סקר עופות וקינון ................................................................................. 162 5.3.6. המלצות סקר עטלפי חרקים ............................................................................... 163 5.3.7. המלצות סקר יונקים בינוניים-גדולים .................................................................... 164 5.3.8. המלצות סקר פרפרים ....................................................................................... 165 5.3.9. המלצות סקר בתי-גידול לחים (סקר אקווטי) ......................................................... 166 5.3.10. המלצות סקירה תכנונית .................................................................................. 166
6. מקורות .............................................................................................. 167
7. נספחים ............................................................................................. 171
נספח 1: מידע כללי על העטלפים שנדגמו בסקר מתוך עמיחי וחובריו 2015) .......................... 171 נספח 2: רשימת מיני הצמחים הגרים (כולל פולשים) שנצפו בסקר ......................................... 172 נספח 3: רשימת צמחים לגינון תומך פרפרים ..................................................................... 175 נספח 4: רשימת צמחי-בר מקומיים מומלצים לשתילה ......................................................... 177 8
נספח 5: תכניות מפורטות מאושרות או בתכנון באתרי הטבע ................................................ 181 נספח 6: רשימת המינים הנדירים/אנדמיים מוגנים שנצפו בנס-ציונה ....................................... 185 נספח 7: המינים ה"אדומים" שנצפו בנס ציונה ע"פ "הספר האדום ......................................... 189 נספח 8: אינוונטר מיני זוחלים בנס ציונה לפי אתרים ............................................................ 190 נספח 9: מיני העופות המקננים שנצפו במהלך הסקרוהסטאטוס שלהן ................................... 191
מפות
מפה 1: התמצאות כללית- תחום הסקר ואתרי הטבע ................................................................ 20 מפה 2: קרקעות ................................................................................................................ 22 מפה 3: גיאולוגיה ............................................................................................................... 23 מפה 4: הידרולוגיה ............................................................................................................ 25 מפה 5: טיפוסי צומח מוכללים, חלק 1 (צפון ........................................................................... 42 מפה 6: טיפוסי צומח מוכללים, חלק 2 (דרום .......................................................................... 43 מפה 7: עושר מיני הצמחים לפי אתר ..................................................................................... 56 מפה 8: עושר מיני צמחים נדירים או אנדמיים או מוגנים לפי אתר ................................................ 60 מפה 9: אתרים בוטניים נבחרים ............................................................................................ 63 מפה 10: תצפיות מינים "אדומים" בנס-ציונה ע"פ "הספר האדום" ............................................... 67 מפה 11: תצפיות מינים "אדומים" ונדיריםארצית או מקומית בנס-ציונה בסקר הנוכחי ..................... 68 מפה 12: מוקדי צמחייה פולשת שתועדו בסקר הנוכחי .............................................................. 82 מפה 13: תצפיות בזוחלים מתוך סקר הזוחלים ........................................................................ 88 מפה 14: עושר מיני העופות לפי אתר .................................................................................. 103 מפה 15: עושר מיני העופות המקננים לפי אתר ואתרי צפרות וקינון נבחרים ................................ 104 מפה 16: מיקום מצלמות יונקים וגלאי עטלפים נס ציונה ........................................................... 107 מפה 17: אתרי דיגום סקר אקווטי ....................................................................................... 124 מפה 18: תשריט מרקמים, תמ"א35 ................................................................................... 135 מפה 19: נספח הנחיות סביבתיות והפניות למרכיבי תשתית, תמ"א35 ...................................... 136 מפה 20: תמ"א35 /1 – נספח מספר 2, גיליון מספר 2, מכלול מספר 29- מורד נחל שורק ............ 137 מפה 21: תשריט ראשי, תמ"א1 ......................................................................................... 138 9
מפה 22: תשריט ראשי, תמ"מ21/3 ................................................................................... 139 מפה 23: תשריט תמ"א34/ב3- אזור נס ציונה ..................................................................... 141 מפה 24: אתרי הטבע בנס ציונה על רקע תכנית תמ"מ37/21/3. תכנית זו טרם אושרה ............... 142 מפה 25: תשריט, תמ"א3 ................................................................................................. 144 מפה 26: תממ 6/3/ב2002) – דרך 431 מזרח ................................................................... 144 מפה 27: תשריט תמ"א23 ................................................................................................ 145 מפה 28: תשריט תמ"א34, גליון 3 ..................................................................................... 146 מפה 29: תשריט תמ"א34/ב4, משק המים (אתרי איגוםוהחדרה) – אזור נס ציונה .................... 147 מפה 30 :מסדרונות אקולוגיים באזור נס ציונה ....................................................................... 151
טבלאות
טבלה 1: בתי גידול עיקריים בנס ציונה ................................................................................... 29 טבלה 2: רשימת האתרים (פוליגונים .................................................................................... 32 טבלה 3: טיפוסי הצומח המוכללים......................................................................................... 39 טבלה 4: עושר מיני הצמחים לפי אתר ................................................................................... 55 טבלה 5: עושר מיני צמחים נדירים או אנדמיים או מוגנים, לפי אתר ............................................. 58 טבלה 6: האתרים שנדגמו בסקר זוחלים בדיגום יום ולילה ......................................................... 87 טבלה 7: תצפיות אקראיות בזוחלים של סוקריםמצוותים אחרים ................................................. 87 טבלה 8: בתי גידול עיקריים בתחומי הסקר ............................................................................. 92 טבלה 9: מיני עופות המקננים בתחומי הסקר לפי בתי הגידול השונים ......................................... 96 טבלה 10: התפלגות פעילות (מספר מעברים) מיני העטלפים השונים בגלאי מספר 1 .................... 108 טבלה 11: התפלגות פעילות (מספר מעברים) מיני העטלפים השונים בגלאי מספר 2 .................... 108 טבלה 12: מיני הפרפרים שנצפו בסקר ................................................................................. 116 טבלה 13: משתנים סביבתיים שנמדדו בברכת אחו עינות ........................................................ 126 טבלה 14: בעלי חיים שנמצאו במים בברכת אחו עינות ............................................................ 126 טבלה 15: משתנים סביבתיים שנמדדו בברכה המערבית לאחו עינות ........................................ 128 טבלה 16: בעלי חיים שנמצאו במים בברכה המערביתלאחו עינות ............................................ 128 טבלה 17: משתנים סביבתיים שנמדדו בנחל בית עובד ........................................................... 131 טבלה 18: בעלי חיים שנמצאו במים בנחל בית עובד ............................................................... 131 טבלה 19: משתניםסביבתיים שנמדדו בתעלה מאחורי פינת החי .............................................. 133 10
איורים
איור 1: התפלגות טיפוסי הצומח המוכללים באחוזים מתחוםהסקר ............................................. 41 איור 2: התפלגות מיני צמחים בנס-ציונה ע"פ בתי-הגידול .......................................................... 53 איור 3: התפלגות מיני צמחים בנס-ציונה ע"פ בתי-הגידול באתרי הטבע השונים ............................. 54 איור 4: התפלגות מיני צמחים נדירים או אנדמיים או מוגנים ע"פ סיווגם* באתרי הטבע השונים ......... 59 איור 5: עושר מיני זוחלים בנס ציונה בחלוקה לאתרים .............................................................. 86 איור 6: התפלגות פעילות מיני העטלפים השונים בגלאי מספר 1 ............................................... 108 איור 7: התפלגות אירועי הצילום של בעלי חיים בנס ציונה ........................................................ 111 איור 8: התפלגות אירועי הצילום של בעלי חיים בחתך עיינות ................................................... 112 איור 9: התפלגות אירועי הצילום של בעלי חיים בחתך טירת שלום ............................................ 112 איור 10: מגוון ושפע מיני פרפרים בסקר אביב 2016 ............................................................. 118 איור 11: מגוון ושפע מיני פרפרים בסקר סתיו 2016 ............................................................... 118 איור 12: השוואה שפע פרפרים לפי מינים בין סקר הסתיו לסקר אביב ....................................... 119 איור 13: השוואה מגוון מיני פרפרים לפי אתרים בין סקר הסתיו לאביב ...................................... 119
תמונות
תמונה 1: שדות חמרה מדרום לטירת שלום ............................................................................ 18 תמונה 2: נחל בית עובד במערב העיר נס ציונה ....................................................................... 26 תמונה 3: בריכת חורף בצפון מתחם אחו עיינות ....................................................................... 27 תמונה 4: עץ שקמה בגבעות הכורכר הדרומיות- אתר 14 .......................................................... 31 תמונה 5: דוגמא למערכת איסוף הנתונים במערכת ESRI ......................................................... 37 תמונה 6: גן המייסדים ........................................................................................................ 44 תמונה 7: בוסתן קטן בבית העלמין ........................................................................................ 44 תמונה 8: פרדס מעובד מזרחית לרחוב הגיא ........................................................................... 45 תמונה 9: שדות מצפון לרחוב ירושלים (אתר 1) ....................................................................... 45 תמונה 10: פרדס נטוש ליד רחוב עדן (אתר 9) ........................................................................ 46 תמונה 11: פרדס נטוש עם צומח עשיר .................................................................................. 46 תמונה 12: צומח מעזבות אופייני צפונית לרחוב המאה ואחד ...................................................... 47 תמונה 13: תורמוס צר-עלים וצומח מעזבות עשיר בין הרחובות ההדרים וויצמן .............................. 47 11
תמונה 14: שיטה כחלחלה באחו עיינות (אתר 20) ................................................................... 48 תמונה 15: שלולית חורף דרומיתלעיינות ............................................................................... 48 תמונה 16: מרבד פריחה מדרום לטירת שלום(אתר 13) ........................................................... 49 תמונה 17: חורשת פארק האופניים ....................................................................................... 49 תמונה 18: אירוס הארגמן בגבעות הכורכר ............................................................................. 50 תמונה 19: תלתן בלוטי ממערב לבית העלמין (אתר 12) ........................................................... 51 תמונה 20: שרכרך ריחני, מין מוגן ונדיר ברמה מקומית. מצפון לחורשת פארק האופניים ................. 57 תמונה 21: המינים ה"אדומים" שנצפו במהלך הסקר ................................................................. 72 תמונה 22: מקבץ מינים נדירים, אנדמיים ומוגנים שנצפו בנס-ציונה ............................................. 76 תמונה 23: מינים שכנראה ונכחדו מנס ציונה לאחרונה (לא אותרו בסקר הנוכחי) ומומלץ להשיבם .... 79 תמונה 24: מינים פולשים בנס-ציונה ...................................................................................... 84 תמונה 25: זוג שנוניות שפלה בהזדווגות, גבעת התור (אתרמספר 24) ....................................... 85 תמונה 26: האתרים שנדגמו בסקר הזוחלים ........................................................................... 89 תמונה 27: זוחלים בתחומי נס ציונה ...................................................................................... 90 תמונה 28: בתי הגידול העיקריים בעיר בתמונות ...................................................................... 93 תמונה 29: לקטציפורים מקננות בהתאמה לבית גידולן ............................................................. 97 תמונה 30: לקט מציפורי נס ציונה ....................................................................................... 102 תמונה 31: בז מצוי בפרדסי כפר אהרון ................................................................................ 105 תמונה 32: זוג סיקסקים בגבעת התור ................................................................................. 105 תמונה 33: מיני העטלפים העיקריים שתועדו בסקר ................................................................ 110 תמונה 34: שועל מצוי ....................................................................................................... 113 תמונה 35: תן זהוב .......................................................................................................... 114 תמונה 36: חזיר בר .......................................................................................................... 114 תמונה 37 :ארנבת שדה .................................................................................................... 115 תמונה 38: לקט מפרפרי נס ציונה ....................................................................................... 122 תמונה 39: אתר דיגום בסקר אקווטי- אחו עיינות.................................................................... 127 תמונה 40: אתר דיגום בסקר אקווטי- בריכה מערבית לאחו עיינות ............................................ 130 תמונה 41: סרטני דפניה. נס ציונה, אחו עינות, 27.2.2016 ..................................................... 130 תמונה 42: אתר דיגום בסקר אקווטי- נחל בית עובד ............................................................... 132 תמונה 43: פסולת וסחף בתחתית הצינור, מעידים על מפלס המים שירד לאחרונה ....................... 133 תמונה 44: אתר דיגום בסקר אקווטי- תעלת פינת החי ............................................................ 134 12
1 .תקצירמנהלים
רקע
סקר "תשתיות טבע עירוני נס ציונה" התבצע עבור עיריית נס ציונה במסגרת קול קורא שערך המשרד להגנת הסביבה, באמצעותו מוביל המשרד להגנת הסביבה מהלך לשילוב הסביבה העירונית במאמץ הלאומי לשימור המגוון הביולוגי.
הסקר בוצע בשנים 2015-2016, במשך כל עונות השנ ה, וכלל סקירה בוטאנית וזואולוגית בשטחים נבחרים במרקם העירוני הבנוי וסביבו. העבודה התבצעה על ידי יחידת סקרי טבע עירוני של החברה להגנת הטבע, הכוללת צוות סוקרים מקצועי ומנוסה. סקר זה מהווה חלק ממאמץ לאומי להשלמת מסד נתונים ארצי לתשתיות טבע עירוניות.
טבע עירוני
הסביבה הטבעית בישראל נמצאת תחת לחץ מתמיד של תהליכי פיתוח מסוגים שונים. אבדן שטחים פתוחים וניצול מוגבר של משאבים פוגע במערכות הטבעיות ובתפקודן. עד לפני מספר שנים הסביבה העירונית לא נתפסה כשותפה לשמירה על הסביבה והמגוון הביולוגי. עם ההתפתחות העירונית המואצת והעלייה במודעות הציבורית למשבר הסביבתי, החלו רשויות מקומיות, בכל רחבי העולם, לבחון וליישם דרכים לצמצום הפגיעה הישירה והעקיפה במגוון הביולוגי בסביבה העירונית. הבסיס לתהליך זה הוא יצירת מסד נתונים מקיף ומעודכן, המספק תמונה נאמנה ונגישה של המגוון הביולוגי ו מיקומו במרחב העירוני. המידע מהווה בסיס להבנת המערכות הטבעיות בעיר, יחסי הגומלין ביניהן ורמת תפקודן. מסד הנתונים עומד לרשות מערכות התכנון והניהול העירוני ומאפשר קידום תהליכי תכנון המתחשבים במערכות טבעיות, בדומה לכל תשתית עירונית אחרת. המידע הזמין , מאפשר למחלקות העירייה השונות לטפח את המערכות הללו ולשמור על תפקודן התקין. זמינות המידע תאפשר גם חיבור בין מערכות החינוך והפנאי העירוניות לתשתיות טבע עירוני ולמיצוי הפוטנציאל הציבורי שטמון בהן.
סקר תשתיות טבע עירוני נס ציונה
במסגרת סקר זה אותרו ונסקרו אתרי טבע סביב ובלב המרקם הבנוי- סה"כ סומנו 32 אתרים ברחבי העיר, ששטחם הכולל 8,823 דונם מתוך 15,730 דונם בתחום השיפוט של נס ציונה 56% משטח העיר). ממצאי הסקירה המפורטת של המגוון הביולוגי בכל אתרי הטבע העירוניים שמופו בנס ציונה רוכזו במסמך מסכם ובכרטסי אתרים.
ממצאי הסקר עובדו לשכבות ממ"ג (מערכת מידע גיאוגרפי - GIS) ונערכו בכרטיסי אתר מפורטים כרטיסים אלה מיועדים לכל העוסקים במלאכת התכנון והניהול העירוני ויאפשרו למקבלי החלטות ולדרג המקצועי לגבש התייחסות ראשונית לכל סוגיית תכנון הנוגעת למגוון ביולוגי בתחום אתר טב ע עירוני 13
שנסקר בסקר זה. בעזרת סקר זה ומערכת המידע הזמינה שהוקמה לצורך כך, תתאפשר חשיפת המידע לציבור הרחב, שיכולה לספק מקור לגאווה והעצמה לעיר.
מסמך הסקר כולל ממצאים מסקירות השטח ובהמשכו המלצות לשילוב תחום הטבע העירוני כחלק ממערכת התכנון וניהול מקיים בעירייה.
ממצאים עיקריים
בתחום המוניציפלי של נס ציונה מתקיימים שטחים פתוחים ניכרים סביב העיר, בעלי חשיבות מטרופולינית וריכוז ערכי טבע ייחודיים ברמה לאומית.
• בעיר תועדו מגוון בתי גידול, טבעיים ומופרים. חלקם משתרעים על פני מאות דונמים, כגון השדות מצפון ליד אליעזר, וחלקם מצומצמים ל"איים" קטנים ומבודדים כגון גבעת מכבי ("גבעת האהבה"). אלו תורמים למגוון הביולוגי הכולל של העיר וחשובים לתפקוד המערכות האקולוגיות לאורך זמן.
• בנס ציונה בולטים שלושה בתי-גידול מגוונים ואיכותיים:
1. גבעות הכורכר (המערביות והדרומיות
2. בריכות החורף ואחו לח, מדרום לעיינות.
3. חורשת פארק האופניים
בתי גידול אלו מהווים "אתרי דגל" של הטבע העירוני בנס ציונה - בתי גידול מגוונים ועשירים המהווים חלק חשוב ומשמעותי מאתרי הטבע האיכותיים האחרונים במישור החוף.
• בסקרתועדו 562 מיני צמחים שונים, עושר גבוה ומרשים, המשקף את היקפי השטח האיכותיים ואת מגוון בתי הגידול בשטח העיר. מתוכם 19 מיני צומח בסכנת הכחדה (מינים "אדומים") ועוד עשרות מינים נדירים, מוגנים וייחודיים, לדוגמא: אירוס הארגמן- גיאופיט נדיר ואנדמי לישראל, מיאגרון אזון - מין נדיר של קרקעות סחף ו ערבז החוף - מין נדיר של קרקעות חמרה. בנוסף, תועדו 32 מינים פולשים, הדורשים התייחסות וטיפול • בסקרתועדו 155 מינים שונים של בעלי חיים, הכוללים זוחלים, עופות, יונקים, פרפרים ובע"ח האופייניים למקווי מים. מתוכם 102 מיני עופות, מתוכם כ- 43 מינים מקננים בעיר. הבולטים שבהם: אתרי קינון רבים של שרקרק מצוי (מין בסכנת הכחדה) ובזבוז אירופי, אוכלוסיות גדולות של הלטאה - שנונית שפלה (מין בסכנת הכחדה חמורה) וצב -יבשה מצוי (מין עתידו בסכנה), חזירי בר ואוכלוסיות דו-חיים בסכנת הכחדה: קרפדה ירוקה ואילנית מצויה.
• על אף שנס ציונה נתפסת כעיר עתירת שטחים פתוחים, היקפם של השטחים הפתוחים העשירים והמגוונים מבחינה ביולוגית מצומצם יחסית לפריסת השטחים הפתוחים הכוללת.
14
חלקם זכו להגנה סטטוטורית (בולט מבינהם אתר גן לאומי גבעות הכורכר), אולם יש חשיבות מכרעת לשימור שטחים פתוחים כחלק מרצף שטחים ולא כאיים מבודדים במרקם העירוני מתפשט. במסמך מובא פרק העוסק ב מסדרונות אקולוגיים, המציג את חשיבות הרצף ובו המלצות לשימור ושיפור המסדרונות הטבעיים בעיר וסביבתה.
המלצות עיקריות
א. הטמעת הסקר במערכות התכנון ברמות השונות – אתרי הטבע והממצאים השונים, שסומנו
במסגרת סקר טבע עירוני, יוטמעו במסמכי תכנית המתאר העירונית.
ב. תדריך תכנון לטבע עירוני – לאור ממצאי הסקר, אנו ממליצים לקדם "תדריך תכנון לטבע עירוני
בנס ציונה". תדריך זה יגבש את תפיסת תכנון על ניהול המערכות הטבעיות בתחום העיר, ידרג את האתרים על -פי חשיבות ורגישות ויפתח כלים תכנוניים וסטטוטוריים. מסמך זה יכלול עקרונות ניהול מקיים, שיאפשרו טיפ וח המערכת הטבעית במסגרת הכלים העומדים לרשות עיריית נס ציונה.
ג. כרטיסי האתרים – ישמשו להנחיית צוותי תכנון ותפעול העוסקים בפיתוח עירוני באתרי טבע
עירוניים ובתכניות צמודות לאתרים, שעתידות להשפיע על אתרים אלה ועל אופן תפקוד בית הגידול בהם.
ד. המידע בסקר זה מהווה בסיס לביצוע סקרים מפורטים עתידיים, שיבוצעו במסגרת הכנת תכניות
מפורטות, בתחום אתרי הטבע ברחבי העיר. הסקר מאפשר ניסוח הנחיות לביצוע סקר מפורט וכולל את הנושאים הבסיסיים המחייבים התייחסות במהלך התכנון.
ה. חשיפת הסקר – מערכת החינוך העירונית הנה צרכן חשוב למידע שבסקר לצורך פיתוח מגוון
תכניות לימוד ופעילות חוץ כיתתית. חשיפת הסקר לציבור הרחב והנגשתו תאפשר שימוש מוגבר ואיכותי באתרי הטבע של נס ציונה על ידי תושביה.
ו. ליווי אקולוג/ית עירוני/ית – שימוש בשירותי אקולוג שילווה את מחלקות העירייה השונות.
האקולוג יוביל, יזום וינהל מערך פעולות ממשק בנושאים מגוונים הקשורים לתשתית הטבעית בעיר. ישמש גם לסינכרון ותיאום בין אגפי העירייה וגופים נוספים, על מנת לאפשר את התפקוד המיטבי של השטח וליווי תכנון עירוני בפן האקולוגי. אקולוגיים עירוניים כבר עובדים במספר רשויות בארץ, בינהן ירושלים, תל אביב ונתניה.
סיכום
הסקר ומסד הנתונים שבו (המסמך המסכם וכרטיסי האתר) הנם תחילת תהליך, שבערים רבות כבר הוביל לשילובן של תשתיות טבעיות בקידום ניהול ותכנון עירוני מקיים. תהליך המתחיל בהטמעת מסד 15
הנתונים במערכות התכנון והכשרת בעלי תפקידים בעירייה לניהול שטחי טבע עירוני. קיימת חשיבות רבה לחשיפת הסקר והנגשתו לציבור, למשל , אירועים ציבוריים באחד מאתרי הטבע, הנגשת מסד המידע באתר העירייה ועוד. בנוסף, מומלץ להטמיע את המידע הקיים בסקר במערכות העירוניות נוספות כגון: חינוך, תרבות, תיירות, גינון וכדומה. צעדים משמעותיים נוספים הם גיבוש תדריך תכנון כלל עירוני להטמעת תשתיות טבעיות בעיר ומינוי אקולוג עירוני.
העיר נס ציונה התברכה במגוון ביולוגי עשיר וייחודי אשר נשמר בין היתר, בזכות מדיניות "העיר הירוקה בארץ". חזון העיר מציין מספר מטרות סביבתיות וקהילתיות מרשימות לעיר, כגון: "שמירה על השטחים הפתוחים במטרה ליצור סביבה ברת קיימא". סקר זה והטמעתו בתכנית המתאר המתהווה, נותנים כלים מעשיים למימוש מטרות אלו.
מינים נדירים בנס ציונה: שרקרק מצוי בצפון העיר (מימין) ואירוס הארגמן בגבעות הכורכר המערביות (משמאל),
שני מינים בסכנת הכחדה
גבעות הכורכר מדרום לטירת שלום
16
2. מבואות
2.1. סקרי טבע עירוני- רקע
טבע עירוני הנו מושג חדש יחסית בשפת התכנון. בשנים האחרונות, שימור אתרי טבע הנמצאים בסביבה העירונית ושומרים על האופי המקורי והייחודי של הטבע המקומי, לרווחת הציבור, תופס תאוצה (האן ובלבן, 2010). בערים רבות ברחבי העולם מקצים שטחים נרחבים לשיקום, לשימור וניהול של מערכות טבעיות בגבולות העיר. בערים אלו, הטבע נתפס כמשאב יוקרתי ואיכותי, זול לתחזוקה ובעל מגוון תכנים שאותם ניתן לנצל לצרכים ציבוריים רבים בכל ימות השבוע ועבור מגוון קהלי יעד- צעירים, מבוגרים ומשפחות.
יתרונם של שטחי טבע עירוניים רב:
א. בניהול נכון הם תורמים למיתון מפגעים סביבתיים, כמו רעש, הצפות וזיהום אויר.
ב. בעלי השפעה על האקלים העירוני על ידי מיתון טמפרטורות.
ג. נדרשת השקעה כספית נמוכה יחסית וכמות מים קטנה בהשוואה לעלות לשטחים מגוננים.
ד. מספקים תוכן לפעילות חינוך, פנאי ונופש לתושבי העיר.
ה. מסייעים למצב את דמותה הייחודית של העיר.
כל אתר טבע עירוני, בין אם הוא מצוי ליד גדת נחל העובר בתחומי העיר ובין אם בחורשה קטנה בגינה ציבורית, טומן בחובו עושר נושאים שיכולים לשמש לחוויה ולימוד לרווחת תושבי הערים.
"אתר טבע עירוני" הינו מקום בתחום השיפוט של העיר, פתוח או מבונה, ובו תשתיות טבעיות שונות של חי, צומח ודומם. "תשתית טבע עירוני" הינה מושג המתאר את מגוון המערכות הטבעיות ותופעות
הטבע המצויות באתר: עצים עתיקים, אתרי קינון, צומח נדיר, אתר פריחה ועוד.
לצורך ניהול אתרי הטבע העירוניים ניתן להגדיר מדרג של צרכי האדם והקהילה לעומת משאבי הטבע, המביא בחשבון הן את טיב ערכי הטבע שבאתר והן את מיקומו הגיאוגרפי ביחס למרכז היישוב. מדרג זה מאפשר שילוב הן של שימור המשאבים הטבעיים והן של פיתוח תשתיות קולטות קהל. מטרתו של האתר, מעבר לשימור המצאי הטבעי, הינה יצירת מקום שבו הציבור הרחב יכול לפגוש, בקרבה למקום מגוריו, את ערכי הטבע המיוחדים לעירו בצורה זמינה, זולה ומידית.
17
בשנת 2010 הושקה"התוכנית הלאומית לשמירה על המגוון הביולוגי בישראל" על ידי המשרד להגנת הסביבה. אחד הגורמים המשפיעים באופן ישיר ועקיף על פגיעה במגוון הביולוגי ותפקודו הנו תהליך העיור והפיתוח המואץ. המאמץ לשימור הטבע בסביבה העירונית, מצטרף ומשלים את כלל הפעולות הנדרשות לצמצום הפגיעה במגוון הביולוגי 1.
מנהלי ומפתחיהסביבה העירונית מחויבים באמנות בינלאומיות, לקחת חלק במאמץ בשימור מערכות טבעיות ייחודיות המצויות בתחומה, ומיתון השפעת תהליכי פיתוח הכרחיים על המערכות הטבעיות ותפקודן 2. פיתוח עיר המקיימת מערכות טבעיות, הנו אתגר מורכב אך אפשרי. שילובן של תשתיות טבעיות מתפקדות בסביבה עירונית מתחדשת מועיל לניהול הסביבה העירונית ותור ם לאיכות חיי התושבים בת חומי החינוך, הנופש והפנאי. פיתוח תשתיות טבע נגישות , מהווה אמצעי יעיל לשינוי התודעה וההתייחסות של הציבור הרחב לשמירת טבע והמגוון הביולוגי המקומי.
ישראל הנה אחת המדינות הצפופות בעולם ולכן לתהליכי העיור ישנם השפעה משמעותית על המערכות הטבעיות שבשטחה. בשנת 2000 החל תהליך הדרגתי המשלב רשויות המקומיות נבחרות במימוש אמנה בינלאומית העוסקת בשימור מגוון ביולוגי 3. כחלק מהתכנית שולבו לראשונה אתרי טבע עירוניים בתוכנית המתאר המתהווה של ירושלים. בשנים האחרונות נערכו סקרי תשתיות טבעיות בשיתוף עם הרשות המקומית במספר ערים, כגון: נתניה, רמת גן, ירושלים, חיפה, באר שבע, פרדס חנה-כרכור, הוד השרון, כפר סבא ועוד. בשנה הנוכחית (2016), בעקבות קול קורא נוסף של המשרד להגנת הסביבה נערכים סקרי תשתיות טבע עירוני בכ-12 רשויות ועיריות נוספות סקרים אלה הראו שבתחומי הערים, בשטחים המנוהלים על-ידי העיריות, קיימים משאבי טבע ייחודיים ברמה האזורית והלאומית. כפועל יוצא מסקרים אל ה מקודמים מסמכי מדיניות ו תוכניות אב עירוניות לשימור הטבע העירוני ומוקמין אתרי טבע עירוניים קהילתיים.
סקרי הטבע בעיר מספקים תשתיות ידע מקצועי המסייעות לגורמי התכנון והניהול העירוני בטיפוח וניהול מיטבי של תשתיות טבע בעיר, לשימור המגוון הביולוגי ולניהול סביבה עירונית איכותי ו למען רווחת תושבי העיר. סקר תשתיות הטבע העירוני, מייצר שכבת מידע זמינה לכל המצאי הטבעי הקיים בתחום העירוני. מסד זה הנו תנאי הכרחי לשי לובה של התשתית הטבעית בתהליך התכנון, הניהול והפיתוח העירוני. תשתית ידע זו מסייעת למקבלי ההחלטות, למתכננים ולעמותות ציבוריות לקדם תהליכי פיתוח עירוני, תוך מיתון השפעת תהליכי העיור על המערכות הטבעיות ושמירה על קיומן ותפקודן.
1 המשרד להגנת הסביבה 2012, תכנית לאומית למגוון ביולוגי בישראל 2 המשרד להגנת הסביבה 2012 :23 ,108.
3 בשנת 1992 חתמה מדינת ישראל על אמנת ריו לשמירה על מגוון ביולוגי ובתי גידול ייחודיים בתחומה.
18
מסד הנתונים המקיף של תשתיות טבעיות בנס ציונה, שנבנה במסגרת עבודה זו, יהווה בסיס לפיתוח כלי יישומי לשימור וניהול מיטבי של המגוון הביולוגי בעיר מחד, ולרווחת התושבים מאידך. יודגש כי הסקר נותן תמונת מצב רחבה על כלל שטחי השיפוט, אך לא מלאה. בעת תכנון מפורט שנערך בתחום אתרי טבע שזוהו בסקר , חשוב לבצע סקירה מפורטת יותר בהתאם לאופי הפיתוח/שימור המתוכנן באתרים אלה. עבודה זו מיועדת לבעלי תפקידים ולמקבלי החלטות בשלטון המקומי ובמוסדות התכנון, לבעלי מקצוע, ביניהם אדריכלים ומתכננים, לעמותות ציבוריות, לאנשי חינוך, לאקדמאים וחוקרים בתחום האקולוגיה ולציבור הרחב.
2.2. מטרות הסקר
מטרת הסקר הינה ליצור תמונת מצב עירונית של תשתיות הטבע בעיר. זאת על-ידי בניית מסד נתונים עדכני של המערכות הטבעיות בנס ציונה ושילובו במערכת המידע העירונית. מסד נתונים זה מאפשר הבנה מרחבית של תשתיות הטבע בהתאמה להקשר העירוני בו הן נמצאות. נתונים אלה יכולים להוות את הנדבך הראשון לקראת הכנת תכנית אב לתשתיות טבע עירוניות.
שמירה על מגוון המינים בעיר תוכל להיעשות בצורה מיטבית, כאשר יהיה מידע נגיש וזמין לכל הגורמים הקשורים לתהליך התכנון והפיתוח של העיר באופן עקיף וישיר. כמו כן, סקר זה עשוי להוות מנוף משמעותי לחיבור בין תחום התיירות והחינוך לתשתיות הטבע העירוניות.
הבאת המערכות הטבעיות ובתי הגידול בעיר למצבם האופטימאלי והפיכתם לחלק אינט גראלי מהעיר הינה הבסיס לעיר מקיימת מערכות טבעיות.
תמונה 1 :שדות חמרה מדרום לטירת שלום
19
2.3. גבולות הסקר
גבולות הסקר הוגדרו כגבולות תחום השיפוט של עיריית נס ציונה (הקו הכחול)4. ראהמפה מס' 1 להלן – מפת התמצאות כללית.
הגבול הצפוני – גבול שטח שיפוט העיר ראשון לציון.
הגבול המזרחי – שטחי באר יעקב (ממזרח לכביש 431), אדמות נצר סרני והעיר רחובות הגבול הדרומי – גבול שטח שיפוט העיר רחובות, קטע קטן השייך למוא"ז גן רווה.
הגבול המערבי – גבול שטח שיפוט מועצה אזורית גן רווה (ובפרט היישובים עיינות, בית עובד ושכונת אירוס).
במספר מקרים נחתכו אתרי הטבע על-ידי תחום השיפוט וכך הם באים לידי ביטוי בסקר זה, אם כי ברור שהם ממשיכים כשטחים טבעיים, פתוחים ואיכותיים בתחום רשות מקומית שכנה. דוגמא בולטת לכך היא מתחם אחו עיינות, הכולל עוד מספר שטחים מוצפים ובריכות חורף מחוץ לגבולות העיר.
4 הקו הכחול עובר מספר שינויים, במסגרת גיבושו בתכנית המתאר החדשה לנס ציונה שמצוייה כיום בהליכי הכנה מתקדמים.
20
מפה 1 :התמצאות כללית- תחום הסקר ואתרי הטבע
21
2.4 נס ציונה– רקע כללי
העיר נס ציונה ממוקמת במישור החוף הדרומי (פלשת), באזור גבעות כורכר וחמרה שגובהן המרבי הוא 72 מ' מצפון למושב בית עובד. העיר הוקמה בשנת 1883, כמושבה חקלאית, ששינתה את צביונה בהדרגה עד להכרזתה כעיר בשנת 1992. בעיר 46,890 תושבים 5.
שטח השיפוט של נס ציונה הוא 15,730 דונם 8,823 דונם הם שטחים חקלאיים, טבעיים או מתחמים המקיימים ערכי טבע משמעו תיים, המשולבים במרקם העירוני ובשוליו, אשר נכללו בסקר זה - 56% משטח העיר.
2.4.1. מסלע, קרקע וגיאומורפולוגיה
מבנה מישור החוף נקבע ע"י מספר גורמים וביניהם תנועות הצפה ונסיגה של הים במהלך תקופת הפלייסטוקן, וחדירה של חולות שהביאה ליצירת דיונות, מהן נוצרו, בתוספת גיר או חרסיות, הסלעים והקרקעות של מישור החוף 6.
לאורך מישור החוףקיימים מספר רכסי כורכר. מספר הרכסים עולה מצפון לדרום, ומול שלושה רכסי כורכר בשרון, בצפון פלשת (נס ציונה), ניתן להבחין בארבעה רכסי כורכר שאינם רציפים. הרכס המערבי (מקוטע) לאורך שפת הים (בולט בתל יבנה ים – חוף פלמחים), הרכס השני הנמצא כק"מ וחצי מזרחית לחוף הים (מכוסה חלקית בחול), ושני רכסים נוספים. הרכס השלישי בונה את גבעות הכורכר של נס ציונה וטירת שלום, והרכס הרביעי, המקוטע יחסית, הכולל את נצר סרני ומרכז רחובות. בין הרכסים נמצאים עמקי אורך – אבוסים, המכוסים לרוב בחול (חולות נודדים במערב, וחול-חמרה מיוצב בעיר נס ציונה ובקרבתה). מבנה הרכסים באזור זה משובש למדי בשל אפיק נחל שורק ויובליו, שיצרו מספר משארי כורכר וחמרה מבודדים מהרכסים העיקריים. באגן השורק התפתחו ביצות ובריכות עונתיות, שהשריד המשמעותי מביניהן בגבולות הסקר הינו אחו עיינות (אתרים 19-20).
סביב הרכסים המזרחיים, וממזרח להם, נמצא אזור נרחב של גבעות חמרה, המשתרעות עד לקו רמלה – נען. מזרחית לגבעות החמרה, נמצא אזור נרחב של קרקעות סחף בגבול בין השפלה ובין פלשת, המקביל למעשה למרזבה המזרחית בשרון.
המסלע באזור זה הוא צעיר ועיקרו מתקופת הפלייסטוקן. מסלע זה מונח על שכבת חרסיות מתקופת הפליוקן, המכונה תצורת יפו, ובה נמצאת אקוות החוף. מעל לתצורת יפו נמצאת תצורת פלשת (חול, גיר
5 נתוני הלמ"ס לשנת 2015
6 ויזל, י., פולק, ג., כהן, י1982. אקולוגיה של הצומח בארץ ישראל, אוניברסיטת ת"א 22
וחלוקים). שתי תצורות אלו אינן נחשפות על פני השטח בתחום הסקר. המסלע הפלייסט וקני מכיל משקעים יבשתיים, שנוצרו כתוצאה מתהליכי הצפה ונסיגה של הים התיכון. כתוצאה מאלו חלו תהליכי סחיפה והשקעה חוזרת של דיונות, שהביאו להיווצרות רכסי הכורכר (הרכס המזרחי הוא העתיק ביותר ואילו המערבי הוא הצעיר ביותר).
הבדלים בתכולת הגיר בחול ומידת השטיפה של הגיר הביאו להתפתחות מגוון קרקעות במישור החוף –
קרקעות חמרה חולית דלות בגיר ועשירות בחרסיות, קרקעות צפופות בחרסית ובעלות ניקוז לקוי (נזאז), חולות מיוצבים עם שטיפה חלקית של הגיר (רגוסול חולי), שכבות חמרה שהועשרו בגיר (חוסמס), ועוד.
מרבית השטחים אשר נכללו בסקר זה ממוקמים באזורי קרקעות החמרה והכורכר, ואילו קטעים קטנים במערב ובמרכז- בעיקר תוואי נחל בית עובד ואחו עיינות וסביבותיו, ממוקמים בקרקעות סחף. (מפה 2 –
קרקעותמפה 3 – גיאולוגיה).
מפה 2 :קרקעות
23
מפה 3 :גיאולוגיה
24
2.4.2. אקלים
המרחב כולו נמצא באזור אקלים ים-תיכוני המאופיין בטמפרטורות מתונות ובלחות גבוהה (מישור החוף הוא האזור הלח ביותר בארץ)7. הגורם המרכזי המשפיע על אופיו האקלימי של האזור הוא סמיכותו לים הממתנת את התנודה היומית והשנתית של הטמפרטורה בהשוואה לפנים הארץ. המרחב מתאפיין בקיץ חם, ארוך ויבש, וחורף קר, מתון וקצר. כמות המשקעים הממוצעת בצפון פלשת היא 600-500 מ"מ גשם בממוצע רב שנתי (ממוצע הגשם לשנים 2010-1981 בתחנה המטאורולוגית בנצר סרני - פחות
מקילומטר ממזרח לעיר: 572 מ"מ8. כ- 109 מ"מ יורדים בתחנת נצר סרני בחודשי הסתיו (ספטמבר-
נובמבר), 385 מ"מ בחורף (דצמבר-פברואר) ו- 79 מ"מ באביב (מרץ-מאי). הטמפרטורה הממוצעת, כפי שנמדדה בתחנת "בית דגן" (כ- 9 ק"מ צפונית לעיר עצמה) נעה בין 13 מעלות צלסיוס בחודש ינואר ל-
27.3 מ"צ בחודש אוגוסט 9.
2.4.3. הידרולוגיה
כל תחום שיפוט העיר נס ציונה נמצא באגן הניקוז של נחל שורק. העיר מתנקזת אל נחל שורק דרך ערוץ עונתי, חסר שם רשמי במפות הישראליות , המכונה "נחל בית עובד" או "נחל נס ציונה" (ואדי חניין בערבית), העובר בין גבעות נס ציונה בצפון ובין גבעות טירת שלום בדרום. באזור כביש 412, מתפלג הערוץ לשני יובלים, האחד הבא מכיוון ראשון לציון וחולף דרך מרכז העיר (רובו במובל סגור), והשני המגיע מכיוון שטחי מזרח רחובות.
נחלים ותעלות ניקוז
בסקר תועדו נחלים ותעלות אשר יפורטו להלן, ומופיעים במפה 410 (הידרולוגיה
7 ויזל, י., פולק, ג., כהן, י. – אקולוגיה של הצומח בארץ ישראל, אוניברסיטת ת"א 1982 (עמ 142-141.)
8 אתר השירות המטאורולוגי הישראליhttp://www.ims.gov.il/IMS/CLIMATE/LongTermRain/.
9 נתוני הטמפרטורההממוצעת הינם לשנים 2009-1995.
10 במפה מופיעים מספר ערוצים מחוץ לשטח העיר- חלק משכבת נחלים ארצית. שטחים אלו לא נסקרו בעבודה זאת.
25
מפה 4 :הידרולוגיה
26
א. נחלים
בתחום שיפוט העיר נס ציונה יש ערוץ מרכזי אחד, ללא שם רשמי, אשר מכונה נחל בית עובד או
נחל נס ציונה:
נחל בית עובד או נחל נס ציונה – ראשיתו של הנחל בשני ערוצים, האחד מנקז את דרום ראשון לציון ועובר לצד כביש 412 (תחילה במובל פתוח ולאחר מכן במובל סגור), ואילו השני עובר מדרום לנצר סרני. שני הערוצים מתלכדים בקרבת נחלת ראובן (אתר 8), לערוץ ראשי הנמשך דרך שטחי אתר הנופש המטרופוליני הדרומי (אתר 17 )ועובר מצפון לכפר הנוער עיינות בדרכו אל נחל שורק. אורכו של הנחל הגלוי ברצף על פני השטח כ- 5.5 ק"מ, מתוכם 1.1 ק"מ בשטח שיפוט העיר נס ציונה. לנחל זה נשפכים מספר יובלים קצרים עפ"י תוכנית מאושרת של עיריית ראשון לציון, עתיד לקום במעלה אגן הניקוז מאגר מים תפעולי – "אגם הגל הגואה" (ליד מחלף ראשונים).
תמונה 2 :נחל בית עובד במערב העיר נס ציונה
ב. בתי גידול לחים
העיר נס ציונה אינה עשירה בבתי גידול לחים טיפוסיים. עם זאת, בתחום שיפוט העיר נמצא חלק מרכזי של אחד מבתי הגידול הלחים החשובים ביותר בפלשת – אחו עיינות (אתרים 19-
20).
זהו בית גידול לח ומוצף עונתית בו מצויות מספר בריכות חורף השומרות מים עד האביב המאוחר ואף תחילת הקיץ. מתחם זה עשיר במיוחד במיני צמחים נדירים אזורית ואף ארצית-
שלושה מינים בסכנת הכחדה (דוגון ירושלמי, ורד צידוני ומיאגרון אזון), הידועים בכל פלשת רק מאחו עיינות ועוד עשרות מינים נדירים.
27
תמונה 3 :בריכת חורף בצפון מתחם אחו עיינות
בית גידול לח נוסף הנמצא על גבול שטח השיפוט, הינו בריכת חורף קטנה ליד האיצטדיון.
לצד הכפר הזעיר ח'רבת צרפנד, מסומנות במפת הקרן הבריטית לחקירת ארץ-ישראל (PEF )
שתי בריכותעונתיות קטנות (כיום, אזור שכונת יד אליעזר).
הרחבת הבינוי העירוני, בעיר עצמה וביישובים במעלה אגן הניקוז, צפויה להגדיל את כמויות הנגר העוברות בשטחי העיר לעבר מורד נחל שורק. מומלץ לשקול ניצול חלק מהנגר העירוני להקמתן של בריכות חורף לצרכים חינוכיים ואקולוגיים, בדגש על שטחים בקרבת נחל בית עובד ויובליו. חשוב לתכנן בריכות אלו כך שתוכלנה לקיים מערכת אקולוגית יציבה ובריאה . התכנון יכלולתשתית אטימה יחסית, הבטחת כמויות נגר משמעותיות שיאפשרו קיום בריכה למשך לפחות 4 חודשים בשנה, נקיטת אמצעים לסינון מזהמים פוטנציאליים בטר ם הגעתם למקווי המים וליווי אקולוגי בתכנון ובהקמה.
2.4.4. סקירה היסטורית
על נוף הצומח בעיר ניתן ללמוד ממספר מקורות מידע קרטוגרפי. המקור האמין הראשון הינו מפת הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל (PEF), שנערכה בסביבות שנת 1875. ממפה זו ניתן ללמוד על קיומם של בוסתנים או פרדסים סביב הכפר קובייבה (כיום שכונת שלמה אבן-גבירול ברחובות) ובאתר "ביארת עבוד" (כיום נחלת ראובן). שאר שטחי העיר וסביבתה, מסומנים כאזור ללא עצים ובו שפע גבעות. לא ניתן להסיק ממפה זו לגבי היחסים בין שטחים טבעיים (בתות ושיחיות) ובין גידולי שדה עונתיים, אולם בשל דלילות היישוב באזור והיעדרם של אמצעים להשקייה נרחבת, סביר כי מרבית שטחי העיר היו שטחים בלתי מיושבים ובלתי מעובדים.
28
פולק 11 מתייחס לשני אתרי טבע בתחום נס ציונה, גבעותהכורכר (רכס בית עובד, אתר 21) וגבעות טירת שלום (בעיקר אתר 14). הפיתוח בשנות ה- 90' הביא לצמצום היקף שטחי הכורכר הטבעיים בפרט באזור טירת שלום, ולהתרחבות הבינוי העירוני עד לגבול גבעות הכורכר. עם הקמתו בשנים האחרונות של היישוב "אירוס" (לאחר מאבקים משפטיים וביורוקרטיים ממושכים), חל צמצום ניכר בהיקף שטחי הכורכר הטבעיים בנס ציונה ובקרבתה.
2.4.5. התשתית הטבעית בנס ציונה
נס ציונה הינה עיר ותיקה הבנויה באופן קומפקטי יחסית, על קרקעות חמרה וכורכר. בשל פוריות אדמות החמרה, הן מעובדות באינטנסיביות מזה עשרות שנים. לפיכך נותרו רק שטחים קטנים ללא עיבוד חקלאי. מנגד, שטחי הכורכר אינם ראויים לעיבוד חקלאי, אם כי חלקם שימש לצרכי בנייה. העיר חולשת על שטחי כורכר טבעיים מהגדולים ביותר בצפון פלשת, וידועה זה מכבר כמוקד של ערכי טבע נדירים ומוגנים ברמה הארצית.
פולק (1984) העריך כי לא יותר מ- 1% משטחי החמרה בישראל נותרו במצבם הטבעי. ב- 30 השנים שחלפו, אבדו שט חי חמרה נוספים, ומנגד, תהליכי נטישה של שטחים חקלאיים מעובדים , הביאו להתאוששות מערכות אקולוגיות בחלק מהשטחים המוברים (שטחים מעובדים/בנויים שנעזבו והפכו לטבעיים). מגמה זו בולטת במיוחד בשטחים חקלאיים נטושים באזורי טירת שלום (אתרים 12,13,14,15,31 )וגבעותהכורכר (אתר 21), שחלקם זוהו בסקר הנוכחי כבעלי עושר גבוה ומרשים של מיני צמחים ובעלי חיים מקומיים.
השטחים החקלאיים מאופיינים בשימוש אינטנסיבי, ובחלקם מקוטעים ע"י כבישים סואנים. ניהול אקולוגי נכון יוכל לשפר את תפקודם כבתי גידול למיני החי והצומח המקומיים. בפרט, יש חשיבות לחידוש הקשר האקולוגי בין גבעות הכורכר בציר צפון-דרום, דרך השטחים החקלאיים ודרך כביש 4303 (נס ציונה–
צומת בית עובד), ולשיפור הקשר של מרחב הגבעות עם אגן נחל שורק בשטחי מועצה אזורית גן רווה.
המרחב הבנוי עצמו אינו אחיד, ומשלב בנייה צמודת קרקע, בניית שיכונים ושכונות מגדלים חדשות. כל אחד מטיפוסים אלו מאפשר קיום מגוון מסוים של מינים מקומיים וזרים (ראו להלן: כרטיסי האתרים; חלק
3: סיכום ממצאי הסקר
11 פולק, ג1984. אתרי צומח וצמחייה טבעיים על חמרה וכורכר בפלשת. רתם 13 :110-106
29
נס ציונה מאופיינת במספר בתי גידול עיקריים המהווים את הבסיס לקיומה של המערכת הטבעית המיוחדת בעיר. חלק מבתי הגידול הם נדירים ברמה מקומית וארצית. נסקור להלן את בתי הגידול בעיר.
טבלה 1 :בתי גידול עיקריים בנס ציונה
בית הגידול תיאור תמונה
חמרה
מופעים שונים של קרקע
חמרה, עליה נמצאים לרוב
שטחי צומח עשבוני ושטחים
חקלאיים נטושים בתהליכי
שיקום. בתי גידול טבעיים
הכוללים אדמת חמרה הם
נדירים ברמה המקומית
והארצית.
חורשת פארק האופניים (אתר 3)
כורכר
לרוב גבעות בהן שיחייה או
בתה טבעית, לעיתים עם
שרידי חקלאות או נטיעות. בתי
גידול טבעיים הכוללים אדמת
כורכר הם נדירים ברמה
הארצית.
שטח ממערב לכפר אהרון (אתר 17)
30
בית הגידול תיאור תמונה
בתי גידול
לחים
נחלי אכזב, תעלות, אזורי
קרקעות כבדות ובריכות חורף.
בתי גידול לחים הם נדירים
ברמה מקומית וארצית.
נחל בית עובד בנחלת ראובן (אתר 8)
חקלאי
שטחי חקלאות מודרנית, לרוב
בקרקע חמרה אך גם
בקרקעות סחף. כאשר
החקלאות אינה אינטנסיבית,
היא מאפשרת קיום מגוון מיני
חי וצומח.
שטח מדרום לטירת שלום (אתר 13)
בנוי
פיסות טבע ושטחים מגוננים
בתחום הבנוי של העיר.
גן "גרנד קוויל" (אתר 25)
31
3. שיטת העבודה
עבודת הסקר התנהלה בשלושה מישורים: ועדת היגוי, צוות עבודה מצומצם ועבודת הסוקרים בשטח.
תהליך העבודה כלל הכוונה על-ידי ועדת ההיגוי, עבודת שדה ותיאום והיזון חוזר, על-ידי צוות העבודה המצומצם.
צוות הסוקרים מורכב מאנשי מקצוע בתחום הבוטניקה והזואולוגיה, שביצעו את איסוף הנתונים בשטח על פי הליך העבודה שנקבע על -ידי צוות העבודה המצומצם וועדת ההיגוי. במידת הצורך, נושאים שדרשו הבהרות קיבלו התייחסות מצוות ה עבודה ה מצומצם וצוות ההיגוי באופן שנשמר קשר ומעקב תמידי בין שלושת המישורים בהם התבצעה העבודה.
תמונה 4 :עץ שקמה בגבעות הכורכר הדרומיות- אתר 14
3.1. חלוקת השטח לאתרים (פוליגונים
החלוקה לאתרים חשובה למטרות של ניהול הסקר ולניהול האתרים כתשתיות טבע במרקם העירוני.
החלוקה נעשתה כשלב מקדים, באמצעות זיהוי השטחים על גבי תצלום אוויר. חלוקה זו חודדה וטויבה בהמשך בשלב הסקר המקדים (סעיף 3.2.1 ).במרבית המקרים 'אתר' סומן במערכת הממוחשבת כפוליגון על תצלום אוויר ולעיתים כתופעה נקודתית.
לאתרים נקבע גודל מינימאלי של 10 דונם. עם זאת, במקרים מעטים נוספו לרשימה שטחים קטנים יותר, לאור הממצאים בסקר המקדים (לדוגמא, גן הזיתים מרגולין, אתר מספר 27.)
32
החלוקה לאתרים נוצרה לצרכי הפרדה והגדרה ניהולית של התשתיות הטבעיות השונות בעיר. החלוקה נעשתה לרוב לפי כבישים וגבולות שיפוט העיר. מרבית האתרים הגדולים מייצגים שטחי חקלאות פעילים ובהם שטחים טבעיים מצומצמים בגודלם (למעט גן לאומי גבעות הכורכר). עיקר המגוון הביולוגי אותר בשטחים הטבעיים עצמם, אך לא ניתן להגן על מגוון זה לאורך זמן ללא ניהול בר-קיימא של השטחים החקלאיים הסובבים.
בתום הליך המיפוי, שטח הסקר חולק ל-32 אתרים פוליגונליים בשטח של 8,823 דונם. חלוקה זו נועדה לצרכי סקירת השטח, ואין לה משמעות תכנונית לקביעת גבולות אתרי הטבע. מפה 1, טבלה 1.
טבלה 2 :רשימת האתרים (פוליגונים)
מס' שם האתר תיאור כללי גודל
בדונם
1 שדות יד-אליעזר
וגבעת הצבר
מרחב חקלאי גדול, בעיקר גידולי-שדה ומעט שטחי בור, פרדסים וכרמי זיתים
836.6
2 מעזבות מזרחית
לכביש 431
רוב האתר שטחי בורעשבוניים ושטחים מופרים, מעט
חקלאות פעילה
146.5
3 חורשת פארק
האופניים
חורשת אקליפוסים ותיקה על תשתית חמרה, אשר במרכזה מסלול אופניים אתגרי. בתת-היער קיים צומח עשבוני טבעי ומגוון
91.2
4 פרדסים ממזרח
למסילת הרכבת
מתחם חקלאות אינטנסיבית- בעיקר פרדסים אך גם שטח גדול של גידולי שדה
305.4
5 פרדסי לב המושבה מתחם פרדסים מגודר. בצפון חורשת אקליפטוס קטנה, מעזבות ושדה בור
252.1
6 מעזבות סביוני נצר
סירני
רוב האתר אזור חקלאי נטוש, פרדס ומטע פקאן. במערב שדרה עם גינון עירוני
74.2
7 מעזבות פארק המדע שטחי חקלאות עזובים, גם שטחים עשבוניים וגם פרדסים נטושים
357.8
8 נחלת ראובן במרכז האתר נמצא בית ״נחלת ראובן״- מייסד נס-ציונה.
סביבו צומח מעזבות ותעלת מים מוקפת חישת קנים- נחל בית עובד
70.9
9 שדות ממזרח לכפר
אהרון
פסיפס שטחי חקלאות שרובם נטושים: בעיקר שרידי פרדסים שכוסו בסבך צומח וגידולי שדה שחלקם פעילים
599.9
10 פרדס נווה הדר פרדס קטן ומתוחזק חלקית בלב שטח בנוי 9.3 11 בית העלמין בית עלמין נס ציונה. בית הקברים שדרות ברושים רבות וגינון עירוני דליל, הכולל מעט עצי בוסתן מסורתיים
37.3
12 טירת שלום- מזרח מתחם שטחי חקלאות שרובם עזובים כבר שנים רבות, הכולל שטחי חמרה עשבוניים מגוונים ושטחי פרדסים נטושים 295.3
13 שדות טירת שלום-
דרום
עיקר האתר- גידולי שדה. בחלק מהשדות מופיעים מרבדי פריחה באביב, בדרום מערב- מחצבה נטושה בה אתר קינון מרשים
420.0
33
מס' שם האתר תיאור כללי גודל
בדונם
14 גבעות טירת שלום מתחם גדול המכיל מספר גבעות כורכר והעמקים שביניהן.
בראשי הגבעות גדל צומח טבעי מגוון
547.2
15 פרדסי רחוב סנונית פסיפס שטחי חקלאות בין חצרות הבתים ומעט מחשופי כורכר עם צומח אופייני
66.5
16 שדות טירת שלום-
מערב
שטח חקלאי גדול על תשתית קרקעת חמרה בו מתקיימת חקלאות אינטנסיבית של גידולי שדה
1091.7
17 פרדסי כפר אהרון אתר גדול ומגוון שעיקרו עמק עם פרדסים, בו עובר ערוץ נחל בית עובד. בדרום- מספר גבעות כורכר עם צומח אופייני ומגוון 944.9
18 פרדסים ממזרח
לכביש 42
גבעה שבראשה חורבה ועצים ותיקים, סביבם שטחי חקלאות 221.9 19 סובב אחועיינות שטח חקלאי היושב על תשתית של קרקעות סחף עמוקות שחלקן מוצף בחורף ובאביב
572.8
20 אחו עיינות מרכז השקע הלח שמדרום לעיינות, חלקו מוצף מים בחורף ורובו נשאר לח עד לעיצומו של הקיץ
61.8
21 גבעות הכורכר מתחם גבעות הכורכר הגדול של העיר. שטח טבעי גדול המשמש כאתר טבע מרכזי בו מתקיימת פעילות פנאי מגוונת ובו ערכי טבע רבים ומגוונים
780.0
22 שדות רחוב המאה
ואחד- מערב
מתחם חקלאי שרובו מגודר, מרכזו פרדסים ובצדדיו גידולי שדה
523.8
23 שדות רחוב המאה
ואחד- מזרח
מרחב חקלאי נטוש או מוזנח (בעיקר גידולי שדה) ושדרת עצי פיקוס צרה
138.3
24 גבעת התור גבעת כורכר מוקפת בשטח בנוי וגינה ציבורית. על הגבעה צומח טבעי ומגוון
36.5
25 גן גרנד קוויל גן ציבורי על תשתית גבעת כורכר 22.0 26 גן המייסדים גינה ציבורית הבנויה בצורת שדרה ארוכה שבמרכזה גבעה קטנה ופינת חי
36.7
27 גן הזיתים מרגולין גינה ציבורית שמרכזה כרם זיתים ותיקים 7.1 28 גבעת רחוב מכבי גבעת כורכר שרידית בלב שטח מבונה 10.9 29 פארק גן רווה גן ציבורי בו גינון עירוני ותיק עם עצים גבוהים 29.4 30 חורשת המכון
הביולוגי
שטח פתוח מגודר ולא נגיש- חלק מהמכון הביולוגי 123.9 31 פרדסי רחוב
מונטיפיורי
פסיפס שטחי חקלאות בין חצרות הבתים ומעט משארי טבע 89.5 32 גבעת רחוב הדרור גבעת כורכר משארית בלב שטח מבונה- חלקה צומח טבעי ומגוון וחלקה מצוקים מלאכותיים בהם אתר קינון מרשים 21.5
34
3.2. מבנה הסקר, שכבות מידע ואופן איסוף הנתונים
הסקר כלל מספר חלקים: סקר מקדים, סקר בסיס, מיפוי יחידות צומח, חתכי צומח וחיוהשלמות
נושאיות, כמפורט להלן.
עבודת השדה נערכה על ידי צוות יחידת סקרי הטבע העירוניים בחברה להגנת הטבע.
3.2.1. סקר מקדים
הסקר המקדים בוצע בחודשי קיץ 2015, וכלל סקירה ראשונית באתרים לגיבוש התרשמות כוללת.
במסגרת זו נקבעו גבולות מדויקים לאתרים, בוצעו צילומים כלליים ומיפוי ראשוני לכל אתר.
3.2.2 סקר בסיסי
הסקר הבסיסי כלל ביקור של הסוקרים באתרים ומילוי כרטיס אתר. חלק זה כלל מיפוי בסיסי של האתר, בחינת גבולותיו ועדכוניו (על פי מה שנקבע מראש על גבי תצ"א), צילומים כלליים ורישום מצאי בסיסי (ממצאים מרכזיים) בעזרת GPS.
שלב זה התבצע במהלך סתיו 2015 וחורף 2015-2016.
פירוט שכבות המידע בסקר הבסיסי:
להלן פירוט המידע שנאסף על האתרים ומופיע בכרטסות האתרים ובשכבות ה-GIS .
מידע כללי עבור כל פוליגון: שם האתר, שכונה, רחוב, כניסות ויציאות, מיקום, תיאור הגבולות, תיאור כללי של השטח, צילומים מייצגים.
ממצאים עיקריים - סימון נקודתי וצילום של ממצאים בתוך גבולות האתר: עצים עתיקים, ריכוזי פריחה, צמחים נדירים, אתרי קינון, יונקים וכדומה.
מטרדים ומפגעים - סימון נקודתי וצילום של מטרדים ומפגעים בתוך גבולות האתר: אשפה, צמחייה פולשת וכדומה.
תשתיות קליטת קהל - סימון נקודתי וצילום של תשתיות קליטת קהל באתר ובקרבתו: שבילי הליכה, ספסלים, חנייה ועוד. חשוב לציין שאתרים שהנם פארקים עירוניים מכילים ספסלים, ברזיות , מתקני משחק וצל. תשתיות אלו לא סומנו, פרט למקרים בהם ישנה תשתית ייחודית או בולטת.
35
3.2.3. מיפוי יחידות הצומח
שיטת דיגום הצומח בסקר זה התבצעה על בסיס שיטת עבודה אשר גובשה בפורום רב-אירגוני מתוך כוונה ליצור שיטת דיגום אחידה לכל האזורים הים-תיכוניים בישראל 12. שיטה זו נותנת תמונת מצב של
הצומח המעוצה בעת ביצוע סקר השדה. להלן פירוט של שלבי העבודה:
1. חלוקת כלל שטח הסקר ליחידות צומח על סמך ניתוח של תצלום אוויר. יחידת צומח מוגדרת על
פי גובה, צפיפות והרכב המינים אשר באים לידי ביטוי בתצ"א.
2. בחינה ועדכון בשדה של יחידות הצומח שסומנו בשלב 1, ועדכון במידת הצורך
3. קביעת תצורת הצומח: חלק זה מבוצע בשדה על סמך תצפיות, וכולל שני מדדים: גובה הצומח
(יער, חורש, שיחייה, בתה או עשבוניים); צפיפות הצומח: דליל 0-33%; צפיפות בינונית 33-
66%, צפוף 66-100%)13 .
4. הגדרת מינים שליטים בכל יחידת צומח. אלה הם המינים אשר נמצאים בתפוצה הרחבה ביותר
בשטח היחידה (צפיפות, כיסוי, גובה).
השיטה הסטנדרטית מתאימה לעבודה בשטחים טבעיים, אולם קיים קושי מסוים בהתאמתה לשטחים עירוניים מגוננים ובשטחים חקלאיים, המאופיינים בכתמיות גבוהה ובעיקר במיני צומח זרים. לכן, נוספו לטיפוסי הצומח לפי שיטת הדיגום המקובלת, מספר טיפוסים נוספים המפורטים בפרק הצומח להלן.
3.2.4. רישום צומח וחי
ביקור נוסף באתרים, בחודשי סוף חורף 2015-2016 ואביב 2016, כלל רישום מפורט של מיני הצומח והחי. רישום ראשוני נערך כבר בשלב א' (סקר הבסיס, לעיל), אך רישום מפורט יותר הושלם בשלב זה, בחודשי השיא של המערכת הטבעית (פברואר – מאי 2016). הסוקרים דגמו חתך של השטח תוך רישום כלל המינים שנצפו בו והגדרתם במידת הצורך. בשלב זה נעשה גם עדכון של הסקר הכללי, קרי, מיפוי נקודתי נוסף של ממצאים מיוחדים ומטרדים שלא נצפו בשטח קודם לכן.
כלל התצפיות הוכנסו למערכת קליטת נתונים (ראו להלן פירוט ב סעיף 3.2.5) והוצלבו בה עם נתוני סטטוס קיימים עבור המינים השונים, כפי שקיים בפרסומים רשמיים של רשות הטבע והגנים, החברה
12 בין הגופים השותפים לתהליך זה: מכון דש"א, העשבייה– האוניברסיטה העברית, מאר"ג, קרן קיימת לישראל, רשות הטבע והגנים, רת"ם, הגן הבוטאני של אוניברסיטת תל אביב, והמשרד להגת הסביבה.
13 שיטה זו נותנת עדיפות לצומח המעוצה הגבוה (יער, חורש). מתוך כלל תצורות הצומח הקיימות בשטח תיבחר התצורה הגבוהה ביותר אשר לה אחוז הכיסוי מעל ל10%.
36
להגנת הטבע ועוד 14. נתונים אלו כוללים סטטוס בחוק, נדירות, אנדמיות וכדומה. התוצאה מוצגת בכרטיסי האתרים (להסבר נוסף ודוגמא ראו סעיף 3.6.)
3.2.5. מערכת קליטתהנתונים
הסקר כולל איסוף מידע רב. המידע הנאסף הינו מגוון, ונדרשה בנייה של מאגר מידע מיוחד אשר יוכל להכיל בתוכו סוגי מידע שונים ולבצע הצלבה בינם לבין נתונים מרחביים אחרים. במאגר המידע אוחסן מידע מרחבי (פוליגונים ונקודות: גבולות אתרים, יחידות צומח, ממצאים, ייעודי קרקע ועוד), מידע טקסטואלי (למשל: רשימות מינים עבור כל אתר, תיאור ממצאים) ומידע גרפי (צילומים מייצגים).
מאגר המידע מורכב משילוב של שלוש תוכנות:
• ArcGIS – מערכת מידע גיאוגרפית המאפשרת חיבור בין מסדי נתונים למיקום מרחבי.
• Microsoft Access – תוכנה לבנייה וארגון של מסדי נתונים. מאגר המידע נבנה בהתאמה לשאלון לסוקר ולכרטיס האתר.
• קליטת הנתונים נערכה בפלטפורמה אינטרנטית חדשה של חברתESRI שאפשרה לכל סוקר להזין נתונים דרך המחשב האישי או הטלפון הנייד, ישירות למאגר הנתונים של הסקר (ArcGIS Explorer Online).
14 דולב, ע., פרבולוצקי, א2002. הספר האדום של החולייתנים בישראל. רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע ציונית, ג. 2002. צמחי הבר בישראלמינים נדירים ובסכנת הכחדה. אטלס מפות ודו"חות 1998-1991. רשות הטבע והגנים רת"ם.
שמידע, א., פולק, ג., 2007. הספר האדום, צמחים בסכנת הכחדה בישראל– כרך א'. רשות הטבע והגנים.
37
תמונה 5: דוגמא למערכת איסוף הנתונים במערכת ESRI
3.2.6. כרטיס האתר
כרטיס האתר מורכב משישה חלקים מרכזיים:
עמ' 1 מידע המתאר את מיקום וסביבת האתר, אפיון השטח והיבטים סביבתיים כגון נגישות, קשר עם אתרים סמוכים, תשתיות ומטרדים.
עמ' 2 מצאי כללי של הצומח והחי באתר, מידע סטטוטורי עפ"י תכניות מפורטות מופקדות ומאושרות ומידע על מוסדות חינוך במרחק של עד כ-500 מטרים מהאתר (בתי-ספר, מכללות, אוניברסיטאות).
עמ' 3 תמונות מייצגות של המצאי באתרתמונות פנורמה ופריטים נבחרים.
עמ' 4 פירוט ממצאים מרכזיים, מערכות צומח, קליטת קהל ומטרדים באתר והצגתם על גבי תצלום אוויר.
עמ' 5 רשימת בעלי החיים שנצפו באתר(לעיתים התצוגה גולשת מעבר לעמוד אחד).
עמ' 6 רשימה מלאה של הצמחים שנצפו באתר, כאשר ברשימה הובלטו צמחים נדירים, אנדמיים, מוגנים וצמחים פולשים, כיוון שהבלטתם יכולה לעודד פעילות לניהול האתר ובשמירתו. (גם רשימות אלו גולשות לרוב מעבר לעמוד אחד).
38
3.2.7. סקרים נושאיים נוספים
להשלמת ממצאי הסקר נערכו מספר סקרים נושאיים נוספים על-ידי מומחים, תוצאותיהם מוצגות בחלק 4 שלמסמך זה.
הסקרים הנוספים שבוצעו:
1. דיגום זוחלים– נערך ע"י יעל אולק, אוניברסיטת חיפה ומכללת אורנים.
2. דיגום צפרות וקינון- נערך ע"י יצחק כהן, החלה"ט.
3. דיגום יונקים– נערך ע"י שמוליק יידוב ועידן טלמון, מרכז יונקים, החלה"ט.
4. דיגום פרפרים– נערך ע"י אלון טולדו.
5. דיגום בתי גידול לחים– נערך ע"י זוהר ינאי, אוניברסיטת ת"א.
6. סקירת מידע תכנוני אודות אתרי הטבע– נערך ע"י ענבל קורן- רייסנר.
39
4. ממצאים מרכזיים
4.1. אפיון מערכות הצומח בנס ציונה
4.1.1 .יחידות צומח
32 אתרי הסקר חולקו ל- 255 יחידות שטח 15 (פוליגונים) הנבדלות זו מזו בהרכב, צפיפות וגובה הצומח היחידות הוגבלו לגודל מינימלי של שלושה דונם, למעט מקרים בודדים בהם הוגדרו שטחים קטנים יותר.
ביחידות אלו הוגדרו 86 טיפוסי צומח שונים, כאשר במרבית השטחים בהם גדל צומח טבעי, הוגדר טיפוס צומח שונה וייחודי לכל יחידת שטח. ההבדלים בין טיפוסי צומח דומים, בדרך כלל נובעים משוני במינים השליטים, או בצפיפות צורות החיים המעוצות. לשם הנוחות, קובצו טיפוסי צומח אלה ל- 14 טיפוסי צומח מוכללים , המאגדים בתו כם טיפוסים שונים בעלי מאפיינים משותפים וכנראה גם תפקוד אקולוגי דומה (טיפוסי הצומח המפורטים מופיעים בשכבת ה -GIS של הסקר). מאפיינים אלה שמים דגש על אופי, גובה וצפיפות הצומח (חורשה, שיחייה, צומח עשבוני, חישת קנים ועוד) וכן על אופי בית הגידול (מפותח או מופר, גינון עירוני, גידולי שדה, חורשה נטועה, פרדס נטוש, שיחייה או בתה טבעית ועוד). מיפוי זה מאפשר הערכה כמותית של תצורות צומח שונות, והבלטה של תצורות נדירות ברמה מקומית ולאומית. להלן פירוט הטיפוסים, תוך פירוט שטחם באחוזים מכלל שטח הסקר, ש
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]