פרוטוקול ועדת מליאה מס' 2

עיריית נשר

ישיבת מליאת מועצת העיר מן המניין

מס' 2/2014 (786)

התקיימה בתאריך 3.2.2014, ג' באדר א', תשע"ד

נוכחים:

חברי מועצה:

אבי בינמו- ראש העיר

מירית קרוגליאק

ישי איבגי

רועי לוי

איגור גורוביץ

בוריס אייזנברג

גרגורי הרשקוביץ

נעמי כספי

יחיאל אדרי

משיח עמר

זאב שפיגלר

ליאון גרודצקי- מהנדס העיר

גלעד הישג – מבקר העירייה

עו"ד אלכסנדר טנדלר, יועץ משפטי

רו"ח מוטי חן – גזבר העירייה

ניב רוסו- עוזר ראש העיר

איל לרמן- דובר העיריה

על סדר היום:

שאילתות.

הצעות לסדר.

אישור פרוטוקולים.

פינוי בינוי.

נציגים למועצה הדתית.

נציג לוועדה מחוזית.

תב"רים.

הגדלת שרות לעובד העירייה שפרש.

וועדת מורדות הכרמל.

פרוטוקול

אבי בינמו, רה"ע: טוב, אני מתבקש. אני מתכבד לפתוח את ישיבת מליאת מועצת העיר מן המניין, מספר 2/2014, סוגריים, 786. תראו, ברשותכם, יש כאן כמה נושאים שהם נושאים קלים, אני חושב שאולי שווה לעבור עליהם, עם הנושא של וועדת מורדות כרמל, קיבלנו כבר החלטה יחד אתכם. הנושא של הגדלת שירות לעובד שפרש. ונציג לוועדה המחוזית. אם זה מקובל עליכם, נעבור עליהם ברגע אחד, כי יש פה דיונים רציניים. אם זה מקובל.

וועדת מורדות הכרמל

אבי בינמו, רה"ע: תראו, אז בוועדת מורדות כרמל קיבלנו החלטה להקים וועדת היגוי שתורכב משבעה חברים, כדי שתיתן את ההמלצות כן או לא. ובהתאם לכך, אנחנו נפעל. אני מציע שאתם תתנו לנו גם נציג, שצעירי נשר ייתנו לנו נציג, וכל סיעה תיתן כאן נציג, ונצרף שני אזרחים שידונו בזה. זה כבר אישרנו את זה בישיבה הקודמת.

הגדלת שירות לעובד שפרש

אבי בינמו, רה"ע: הגדלת שירות לעובד שפרש, אנחנו מדברים על דני גוזלן, הוא פרש כתוצאה ממחלה, אנחנו מבקשים,

רועי לוי: אני לא הבנתי רק, זאת אומרת, בעצם אנחנו מאשררים את ההחלטה?

אבי בינמו, רה"ע: אנחנו מאשררים את ההחלטה, כן, אני פשוט רואה שלושה ארבעה דברים קלים ואז נדון, יש לנו דיונים רציניים כאן. אז בוא נעבור את זה. זה הגדלת שירות לעובד עירייה שפרש, אנחנו מדברים על דני גוזלן, שפרש כתוצאה ממחלה. אנחנו שולחים פנייה למשרד הפנים להגדלת שירות לחמש שנים, כמו שהיה מקובל במועצות העיר הקודמות, מאחלים לו בריאות והצלחה. מה שמשרד הפנים יאשר, יאשר.

רועי לוי: אני ביקשתי, ברשותך, ממוטי, לא ידענו, זאת אומרת, קיבלנו ביום חמישי את ההזמנה, בלי פירוט על סעיף שמונה. אני אתמול ביקשתי פירוט, קיבלתי היום בבוקר, שמונה, אולי שמונה וחצי בבוקר, כבר מוטי כתב לי פחות או יותר במי מדובר. כתב לי במי מדובר. וביקשתי מספר דברים, שזה חוות דעת משפטית בנושא הזה, שלא קיבלתי אותה. אני מעוניין לדעת מה התקדימים בנושא הזה, מעיריית נשר, למי עשינו, מה עשינו. מי פרש לאחרונה, האם נתנו להם גם כן את זה, זאת אומרת, לא יודע, אני יודע שכרמלה פרשה, אני יודע שיוחאי פרש, אני לא יודע אם נתנו להם את זה, אם אפשר בכלל היה לעשות את זה. זאת אומרת, מה סיבת ההחלטה כאן ספציפית? לא קיבלנו, וזה, אגב, זה גם הערה כללית, שאנחנו מקבלים את הנושאים ככה, בלי פירוט, בלי שם, בלי, זאת אומרת, אין לנו יכולת בכלל לחשוב על זה.

אבי בינמו, רה"ע: אוקי, אני מקבל את ההערה, אבל אני אענה. אנחנו במשך ה-20 שנה האחרונות עשינו הגדלת שירות לעשרות עובדים. עכשיו, מדובר בעובדים, אני אומר לך, שהשכר שלהם נע בסביבות 4,000, 5,000 שקל. אף אחד כאן לא יצא עם מצנח של מיליון שקל. באמת, זה עובדים פשוטים, שגם הפנסיה שלהם היא אחר כך, לא נעימה אפילו לשמוע. עיריית נשר, במהלך ה-20 שנה, אני, כחבר מועצת עיר, זוכר שלא הייתה פעם אפילו שסירבנו, זה אישור שמשרד הפנים נותן אותו. חוות דעת של היועץ המשפטי, היועץ המשפטי שלנו חולה ארבעה ימים, אנחנו נאחל לו מכאן ,נמסור לו איחולי החלמה, היה בבית חולים, מצבו בסדר. אני מקבל את ההערה של שם של העובד, זה היה צריך להידון בוועדת הנהלה, ולבוא לידיעתם. זו ההערה. תקדימים, אמרתי לך, יש, במהלך ה-20 שנה האחרונות, היה לנו קרוב ל-50 עובדים.

רועי לוי: אני לא זוכר בחמש שנים האחרונות אף אחד שהייתה בקשה.

אבי בינמו, רה"ע: זה לא קשור לגבי כרמלה, כי כרמלה.

רועי לוי: לא, אני לא מדבר על עובד, הרעיון הוא לא דני או לא דני, גם לא צריך להגיד את השם, אני חושב, למרות שעברנו, זאת אומרת, זה לא עובד ספציפי, זה לעצם העניין.

מוטי חן: אני אגיד כמה מילים על העיקרון ועל איך זה עובד. בגדול, ישנם עובדים, אנחנו מדברים כאן בעצם רק על עובדים בפנסיה תקציבית, זה מה שרלוונטי, כי העובדים של פנסיה צוברת לא אנחנו משלמים את קצבתם ברגע שהם פורשים, אז דיברת על יוחאי, לא רלוונטי לדיון. עובד שפרש בפנסיה תקציבית,

רועי לוי: נתתי דוגמא.

מוטי חן: לא, סתם, כדי לעשות סדר. עובד שפרש בפנסיה תקציבית והגיע לשיא אחוזי הפנסיה שלו, לא יהיה לו רלוונטיות לדיון. הסיטואציה היא באותם עובדים שמחמת מצב רפואי, בריאותי, נאלצים לפרוש לפני שהם מסוגלים להשלים את מלוא הפנסיה שלהם, פונים למשרד הפנים, זה פרורגטיבה שלו נטו, זה לא משהו שאנחנו, זה שאנחנו ממליצים, זו המלצה בלבד. זה נכון שאנחנו משלמים בסופו של דבר, אבל מי שקובע את הפנסיה זה משרד הפנים. היו לנו בעבר מספר עובדים, כמו על בסיס רפואי, אני יכול לתת דוגמאות, אם תרצה אחר כך, שמות, זה לא בעיה. לא ניגע בזה ברמה,

רועי לוי: אין את החוק היום החדש שבן אדם שרוצה להמשיך מעבר ל-67, מותר לו שלוש שנים, אתה יכול לפטר אותו רק אם אתה לא מרוצה מהתפקוד שלו?

מוטי חן: לא. לא.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע: זה לא קשור לזה.

מוטי חן: בעבר הוא הביע את רצונו לפרוש בגלל מצב בריאותי, שחיקה, מצב שלא אפשר לו להמשיך לעבוד. אחוזי הפנסיה שהוא צבר היו יחסית נמוכים, למרות כל השנים שהוא עבד, הוא עבד בחלקיות משתנה. הוא אפילו לא הגיע ל-50%, וביקש שננסה לפנות למשרד הפנים, בגלל המצב הרפואי שלו, הוא צרף את כל המסמכים הרלוונטיים ,לנסות להתייחס כאילו היה מגיע לשיא מבחינה הזאת, עוד חמש שנים, יכולות להיות לו מקסימום עשרה אחוז. שוב, להגיד לכם שזה וודאי שמשרד הפנים יאשר את זה? אני לא אומר את זה. אני אומר שזה ניסיון, אנחנו רואים בזה משהו סוציאלי, ללכת לקראת עובד כזה שבאמת עבד כאן מעל 20 שנה. צבר אחוזים נמוכים, במצב רפואי קשה.

דוברת:10% יכולים לפעמים להיות 300, 400 שקלים. זה הכל.

רועי לוי: אני לא מדבר על הכספי, אני מדבר על העניין העקרוני. חוות דעת של יועץ משפטי,

מוטי חן: מי שמאשר זה משרד הפנים.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע: רועי, לא צריך להתייחס רק לעניין המשפטי, יש כאן גם עניין מוסרי, וגם מדובר באמת במשהו מינורי, לעובד שבאמת השקיע, חלה בתקופת העבודה, פנה אלינו, אני אומר לך, לנו היה קשה בשיחה איתו. אני, שהוא בא לבקש, לי היה קשה שאני לא יכול לאשר לו, הלוואי והייתי יכול לאשר לו את זה. אנחנו עובדים רק לפי הנוהל, הנוהל מחייב אותנו לפנות למשרד הפנים, להקל. אני מציע, בנושא הזה, אני אומר לך, זה לא עניין, לא של קואליציה ולא של אופוזיציה, באמת.

רועי לוי: אין כאן עניין של קואליציה אופוזיציה, רק להבין את המהות של הסעיף.

אבי בינמו, רה"ע: אז קיבלת את התשובה.

רועי לוי: אם יכולתי לשאול את השאלות האלה לפני שבוע, הייתי שואל אותן, ולא הייתי שואל אותן פה. מאחר ולא התאפשר לי, אז שלחתי היום במייל, ואני לא יודע ... לא קיבלתי תשובה עד רגע זה.

(מדברים יחד)

רועי לוי: לא קיבלתי תשובה בנושא של הסעיף הזה.

נציג לוועדה המחוזית

אבי בינמו, רה"ע: תראו, אנחנו צריכים להמליץ על נציג לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. אני ביקשתי להמליץ על אלי דוקורסקי, ראש עיריית קריית ביאליק. יש שם חמישה ראשי ערים. זו ההמלצה שלי. הזמנו אותו גם לשיחה כדי לתאם איתו כל מיני עמדות.

רועי לוי: למה אתה לא יכול לשבת שם?

אבי בינמו, רה"ע: מי, אני לא רוצה לשבת שם, יש לי מספיק לשבת כרגע בוועדה המקומית, ללמוד אותה. אני אשב בוועדה המחוזית מבלי להיות חבר. אני קיבלתי החלטה, תשמע, יש לי הרבה מה ללמוד בנושא הזה, הוועדה לתכנון ובנייה גם ככה היא וועדה מאוד מורכבת שגוזלת המון זמן, והיום כבר הגעתי למסקנה שאם אני הולך לישיבה שם אני צריך לדעת שאני מתנתק לחמש שעות, ולא לשעה. זה לא הולך אחרת, אחרת מעבירים את הנושאים שלנו, לאט לאט יחד עם המהנדס אנחנו מכינים את החומר, ובעזרת השם, אנחנו נשיג את המטרות שלנו. אני יכול רק לספר, באמת, בצורה, זה אחר כך אנחנו נדבר על זה. אז אני ממליץ לאשר את אלי דוקורסקי, כמומלץ עיריית נשר לוועדה המחוזית.

רועי לוי: ברשותך.

אבי בינמו, רה"ע: בבקשה.

רועי לוי: אני מבין שאתה עסוק, והכל, אבל באמת, אני חושב שלמען האינטרס והאחריות, זה אתה, או אז, באמת, אני לא מדבר, אתה או אחד הסגנים שלך, חייב לשבת בוועדה הזאת ,כדי לשמור על האינטרסים של נשר.

אבי בינמו, רה"ע: אני לא יכול להמליץ על הסגנים, גם דויד עמר לא היה בוועדה המחוזית, להזכירך.

רועי לוי: לא יודע מה היה, אני מדבר על מה היום.

אבי בינמו, רה"ע: אני אומר.

רועי לוי: אני לא זוכר שבא הנושא זה אי פעם לדיון, אבל אם הוא כבר בא לדיון, אני חושב שראוי שאתה תייצג את העירייה.

אבי בינמו, רה"ע: אני מביא לכם הרבה נושאים לדיון, אני אומר לך, בהתייעצות, גם עם החברים, וגם עם הסביבה, אני השתתפתי בדיונים של הוועדה המחוזית, אני אומר לך, כרגע, זה לא הזמן שלי לשבת שמה. יבוא הזמן שלי לשבת שם. יש שם אנשים בעלי ניסיון, אני סומך עליהם, הם שותפים, אנחנו עכשיו בהרבה דיונים, בעיקר עם זבולון ועם עיריית חיפה על שטחים משותפים, אנחנו מחפשים דרכים לשתף פעולה, במקום כל הוויכוחים הנוראיים שהיו. הראיה היא זה הפגישה שהולכת להיות עם עיריית חיפה בנושא ה-700 דונם. אני שמח על זה שאתה ממליץ עלי, באמת, אבל אני מספיק מנוסה לבוא ולהגיד איפה אני יודע להתקדם, ואיפה אני יודע לעצור. יש לי המון מה ללמוד, אני בוועדה המקומית עוד לא שוחה, עוד לא שוחה בוועדה המקומית.

רועי לוי: תלמד תוך כדי. אני אוהב את אלי דוקורסקי מאוד, אבל אני לא חושב שהוא ישמור על האינטרסים של נשר כמו שאתה תשמור.

אבי בינמו, רה"ע: הוא הכי קרוב לנו.

רועי לוי: אני מאמין שאתה תשמור יותר ממנו. לא יודע כמה, אבל יותר ממנו.

אבי בינמו, רה"ע:לא כל ראשי הערים, יכולים להיות שם שלושה ראשי ערים.

רועי לוי: נמליץ אנחנו על ראש העיר שלנו.

אבי בינמו, רה"ע:אבל זה לא יעזור.

ישי איבגי: אתה העיר הכי קטנה, בגדול, מכל החמש ערים.

אבי בינמו, רה"ע: לא, זו לא הנקודה, הנקודה שבסך הכל, מתוך עשר, 12 רשויות, לוקחים חמש רשויות. ועשינו מחשבה בעצה אחת, ואני ממליץ על אלי דוקורסקי. מי בעד? טוב. עכשיו נלך לפי הסדר.

דובר:שמונה בעד, סליחה.

(מדברים יחד)

רועי לוי: יש לנו הצעה שראש העיר, מר בינמו, יעמוד בראש, יהיה הנציג של נשר בוועדה.

אבי בינמו, רה"ע: תרשום, אני נגד.

רועי לוי: תעלה להצבעה.

אבי בינמו, רה"ע: אני מעלה להצבעה, מי בעד?

דובר:לא, תוריד את זה מסדר היום.

אבי בינמו, רה"ע: מה אני אוריד את זה מסדר היום? הבן אדם מעלה, אני לא מוריד מסדר היום. הוא יכול להגיד שראש העיר הצביע נגד עצמו.

רועי לוי: זה אתה אמרת.

אבי בינמו, רה"ע: זה אתה, זה אתה מציע.

ישי איבגי: לא, אתה מסיר את המועמדות שלך.

אבי בינמו, רה"ע: בדיוק, אז אני מסיר את המועמדות שלי. תן לו, בסדר.

ישי איבגי: אז אין הצבעה? אם הוא מסיר את המועמדות?

רועי לוי: הצבעה על ההצעה שלנו. נראה אם זה עובר. אני בעד שנצביע בעד.

(מדברים יחד)

רועי לוי: ההצעה של צעירי נשר, יש עתיד, שראש עיריית נשר יהיה הנציג של נשר בוועדה, או מישהו מטעמו, מן הטעם שאנחנו חושבים שרק תושב נשר ידאג באופן המיטבי ביותר לאינטרסים של תושבי נשר. זה הכל.

דובר:מי בעד ההצעה שהציע רועי? מי נגד?

ישי איבגי: בהקשר של ההצבעות, אני מבקש, אם אפשר, גם בפרוטוקולים, שיהיה שמות של האנשים, וזה חשוב, מי הצביע בעד, מי הצביע נמנע ומי הצביע נגד, ואני מבקש, אם אתם יכולים לרשום את הדברים האלה. למען ההגינות. כי היו מקרים של הצבעות קודמות, אני מדבר אתכם בקואליציות קודמות, שאי אפשר לדעת. אני רוצה שיהיה רשום מי בעד, מי נגד. אם לא יירשם לפרוטוקול, אני רוצה שכל אחד יגיד את דעתו.

אבי בינמו, רה"ע: יש החלטה על הצבעה שמית, זה החוק. זה לא יכול להיות הכל.

ישי איבגי: אני מתנדב להגיד בשביל הפרוטוקול, אם אתם לא רוצים את זה על סמך הצבעת היד, אני אגיד כל פעם מי הצביע בעד, מי הצביע נגד, ושיהיה רשום. אתה לא יכול להגיד לי מה להגיד, יחיאל.

יחיאל אדרי: אני יכול להגיד לך, סליחה,

ישי איבגי: בזכות הדיבור שלי, אני אבוא, אגיד את דעתי, אני אגיד, שלושה חברי המועצה, שזה מירית, ורועי, וישי הצביעו בעד. וכל השאר, נוכחים, הצביעו נגד, וזה חשוב.

אבי בינמו, רה"ע: אוקי.

ישי איבגי: מה מפריע לך, יחיאל? זה מפריע לך.

אבי בינמו, רה"ע: תעשה מה שאתה רוצה.

ישי איבגי: אתה לא יכול לעמוד, או מישהו אחר לא יכול לעמוד אחרי מה שהוא הצביע?

אבי בינמו, רה"ע: כן, איגור.

איגור גורוביץ: יש לי הצעה להגיד את השם המלא, של אבא ושל אמא.

ישי איבגי: גם של סבתא, אם אפשר.

אבי בינמו, רה"ע: די, ישי. טוב, אנחנו נחזור לשאילתות.

שאילתות של חברי המועצה

אבי בינמו, רה"ע: הצעה של ישי איבגי, שאילתא של ישי איבגי.

רועי לוי: על מה? אגב, גם פה לא קיבלנו איזה שאילתות. לא קיבלנו על מה הולכים לדבר.

ישי איבגי: הגשתי שלוש, ארבע, מה זה אומר, סתם לצורך העניין.

אבי בינמו, רה"ע: טוב, אני אענה לך. שאלת בגדול, שאילתא לגבי כניסת חיילים לספייס, נכון? התשובה היא כדלקמן. ישי, כניסת חיילים לספייס, למה היא הופסקה, בגדול?

ישי איבגי: למה היא הופסקה, למה המחירים כל כך גבוהים, אתה שמת לב, פשוט אנשים שאלו מדוע לא, השאילתא עצמה, מדוע לא דווחו חברי מועצת העיר על פקיעתו של ההסכם.

אבי בינמו, רה"ע: איזה הסכם?

ישי איבגי: שאתם,

אבי בינמו, רה"ע: איזה הסכם?

ישי איבגי: שהיה קיים לחיילים,

אבי בינמו, רה"ע: איפה היה קיים הסכם?

ישי איבגי: עם הספייס.

אבי בינמו, רה"ע: איך היה קיים הסכם? על סמך מה אתה אומר שהיה קיים הסכם?

ישי איבגי: ראיתי את הדף.

אבי בינמו, רה"ע: איפה ראית את הדף?

ישי איבגי: אני יכול להעביר לו את הדף?

דובר:יש לך אותו פה?

ישי איבגי: לא, אני אעביר לך את הדף, שייכנס לפרוטוקול, שהם יכלו להיכנס פנימה בלי תשלום, האם ניתן לקבל את ההסכם שנחתם.

אבי בינמו, רה"ע: פרוטוקול זה לא הסכם, נו, חבר'ה, די.

ישי איבגי: אני שואל אותך, יחיאל, בוא נבדוק את הדברים במבחן התוצאה, במבחן התוצאה יכלו להיכנס בלי לשלם?

אבי בינמו, רה"ע: אז תן לי לענות לך מבחן התוצאה.

ישי איבגי: רגע, שנייה, שאלת מה השאלה. אוקי. האם עמדת בנושא כניסת חיילים חינם לספייס השתנתה, ואם לא, מתי אתה מתכוון להחזיר את ההטבה הזאת. שאלה פשוטה ביותר.

אבי בינמו, רה"ע: אז קודם כל אני אענה בסדר, תן לי לענות על כל התשובה. לעיריית נשר מעולם לא היה הסכם כתוב עם הספייס בנוגע לכניסת חיילים חינם. מאחר ולא היה הסכם, לא דווח גם למועצת העיר על פקיעתו.

ישי איבגי: אז מה היה?

אבי בינמו, רה"ע: לא היה הסכם, הייתה הסכמה שבעל פה בין עיריית נשר, תן לי שנייה, תן לי שנייה, אני הייתי עד לנושא הזה, אני הייתי זה שדחף את זה. אני הייתי זה שעשה את המהלך הזה בתוך החברה הכלכלית. ראש העיר רץ, היה קצת לפני בחירות, עשו את זה. כשאתה סיפרת לי על זה, אני הודעתי לאנשי ספייס שיבואו לכאן לשיחה. לא יודע מעבר לזה. אז שתבין. אז אני לא יכול לתת לך לעיון דבר שלא, אם לא היה הסכם, מה אני אתן לך לעיון?

ישי איבגי: אבל זה הופסק, אני יכול לדעת.

אבי בינמו, רה"ע: כן.

ישי איבגי: ההסדר הזה הופסק בעל פה, בסדר, אני מסכים איתך.

אבי בינמו, רה"ע: הם החליטו על דעת עצמם להפסיק. לולא הדיווח שלך, אולי באמצעות מי שדיווח לך, לא היינו יכולים לדעת. אנחנו בעד כניסת חיילים חינם לספייס, בעיקר בחמשוש.

ישי איבגי: ואתה תפעל לזה?

אבי בינמו, רה"ע: בטח שאני אפעל לכיוון הזה.

ישי איבגי: סבבה.

אבי בינמו, רה"ע: בסדר?

זאב שפיגלר: אבי, זה רק ... דברים שאנחנו בישיבות שיבחנו אותך, בזמן הבחירות, על ההחלטה של הכנסת החיילים חינם ללא תשלום.

אבי בינמו, רה"ע: תשמע, גם לנו שיחק הזמן, עכשיו צריך להזמין אותם לשיחה, לשיחה מאורגנת.

מוטי חן:מהספייס יוצא חיוב על זה, חוץ מזה, הכל בסדר.

רועי לוי: אבל זה מה שסוכם גם כן, זה מה שהיה בסיכום איתו. שהספייס מוציא חיוב על כניסת החיילים מנשר.

אבי בינמו, רה"ע: אין, אין, אין סיכום, אין סיכום. רועי, אם היה סיכום הם היו עומדים בסיכום.

רועי לוי: אין סיכום פגישה?

אבי בינמו, רה"ע: אין, אין נייר עבודה.

רועי לוי: יש נייר סיכום עבודה? יש נייר סיכום מהעירייה, תפסיק, י ש לי אותו בבית.

אבי בינמו, רה"ע: אז תביא, נראה.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע: אנחנו נזמן את בעלי הספייס, שהנושא הזה יבוא לדיון.

ישי איבגי: בסדר, קיבלנו את התשובה. אבי אמר שהוא מטפל בזה, אמר שהוא מטפל בזה.

אבי בינמו, רה"ע: כן, אני אומר לך, לולא ההערה שלך, לא היינו יודעים. יש שאילתא שהעלה רועי לוי.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע: בנושא העתודה הדמוגרפית להזנת בית ספר גבעון?

ישי איבגי: כן.

אבי בינמו, רה"ע: אה, להזנה, לא ממזון. טוב. השאלה הזו גם דנה בנושא של הבנייה של 192 יחידות דיור באזור של האצטדיון הישן. אז התשובה היא כדלקמן. הדיון על אודות הבנייה במתחם האצטדיון הישן, אינו רלוונטי, שכן זה נמצא כרגע בשלבי מכרז חוזר של מנהל מקרקעי ישראל. בעקבות בג"צ וצו מניעה שהיה שמה. הקביעה שמוצגת בשאילתא, של תוכניות מנהל מקרקעי ישראל, מדובר על בנייה של דירות בנות ארבעה וחמישה חדרים, אינה מדויקת. התוכנית העקרונית מדברת על הקמת 192 יחידות דיור, אולם לא נקבע כמה חדרים יהיו בדירות אלה. ראש העיר תומך בבנייה לזוגות צעירים בכל רחבי העיר, ומשקיע מאמצים רבים להבאת אוכלוסייה צעירה לעיר, לפי התפישה המקובלת כיום. בניית דירות בנות ארבעה וחמישה חדרים לא מביאה זוגות צעירים לעיר. כדי להצעיר את העיר, יש לבנות גם דירות בנות שתיים ושלושה חדרים, שיהיו זולות יותר, הן לזוגות בתחילת דרכם, והן לסטודנטים. התוכנית לבנות במתחם האצטדיון הישן אושרה על ידי מועצת העיר הקודמת, ולא כללה התייחסות לשיכון זוגות בתחילת דרכם על ידי בניית דירות קטנות יותר. יתרה על כך, מעיון בפרוטוקול ישיבת המועצה 771, עולה כי ראש העיר הנוכחי, קרי, אני, התנגדתי לתוכנית כפי שהוצגה על ידי ראש העיר הקודם, ואף הודיע שהוא בעד בנייה אך ורק לזוגות צעירים. באותה הצבעה תמכו שבעה חברי מועצה, בהם חלק מחברי המועצה הנוכחית בתוכנית, בעוד ששלושה חברים התנגדו, ביניהם זה אני ויחיאל אדרי. אני זוכר את הדיון, על הנושא של ה-192 יחידות דיור. אמרתי, אם עיריית נשר רוצה להעביר את הקרקע למנהל, אני בעד, בתנאי שהכל יהיה מיועד לזוגות צעירים. זו הייתה הלשון. אחר כך היה שם דיון מאוד קשה על ההסכם הראשון שהעבירו בעירייה, שהיה הסכם עם שותף אחד, הנושא הזה בוטל, הביאו הסכם שני, ועדיין גם בהסכם השני, אני אמרתי, אם זה הקרקע שלנו, יש לנו יכולת להתנות את זה אך ורק בדיור לזוגות צעירים. לא הוסכם אז בישיבת מועצת עיר, לא היה לנו רוב לנושא הזה, היום, כשהקבלן שיזכה, מן הסתם, יבוא אלינו לדיון, שיבוא אלינו לדיון נוכל להתחיל להתנהל מולו, זהו.

רועי לוי: והוא יבנה דירות של שני חדרים?

אבי בינמו, רה"ע: אני לא יכול להגיד לך, אני יכול להגיד לך על מה אנחנו נלחץ. אני יכול,

רועי לוי: אתה אומר, התכונית אושרה על ידי מועצת העיר הקודמת. איזה תוכנית אושרה?

אבי בינמו, רה"ע: מכירת הקרקע.

רועי לוי: רק מכירת הקרקע.

אבי בינמו, רה"ע: נכון. אבל,

רועי לוי: רק זכויות הקרקע.

אבי בינמו, רה"ע: כן, אבל אנחנו,

רועי לוי: בלי שום קשר לתוכניות הבנייה.

אבי בינמו, רה"ע: רועי.

מוטי חן: דובר על תוכניות הבנייה.

רועי לוי: אתה לא יכול לאשר תוכניות בנייה.

אבי בינמו, רה"ע: לא, למיטב זיכרוני, אני דרשתי,

רועי לוי: מועצת עיר יכולה לאשר תוכניות בנייה?

אבי בינמו, רה"ע: אז אל תעביר להם את הקרקע, למה להעביר להם את הקרקע?

רועי לוי: כי היית חייב להעביר את הקרקע.

אבי בינמו, רה"ע: לא, אתה לא חייב להעביר להם את הקרקע.

רועי לוי: כדי לבנות, היית חייב להעביר את הקרקע.

אבי בינמו, רה"ע: אז תתנה את ההעברה, אני,

יחיאל אדרי:רועי, סליחה, זה שאלה תשובה. למה אתה מנהל דיון בעניין הזה? זה לא מקובל.

רועי לוי: כי גם ישי שאל איך שאתה אמרת שהולך להיבנות שם בנייה, במקבצי דיור.

אבי בינמו, רה"ע: מי זה אמר?

רועי לוי: יחיאל, בוועדת חינוך, וכאן אנחנו שומעים משהו אחר.

אבי בינמו, רה"ע: רגע, רגע, רגע, רועי,

יחיאל אדרי: שאני ביקשתי זוגות צעירים. זה לא מה שהוחלט.

רועי לוי: אבל אתה אומר, מיועד למקבצי דיור. מי אמר שזה מיועד למקבצי דיור?

אבי בינמו, רה"ע: רועי, רועי, תשמע.

רועי לוי: על סמך מה החלטת את זה?

אבי בינמו, רה"ע: בוא, אם אנחנו מדברים ככה, תשמע, אתה אז היית בצד של הקואליציה, אני זוכר, אני זוכר היטב את השיחה. אני אמרתי, רבותיי, לא נעביר את הקרקע, או ניתן אותה בחינם למנהל, בהתניה אחת, שזה יהיה לזוגות צעירים. לא רצינו לקבל כסף, לא מיליון ולא 5 מיליון, ומסתבר שהקרקע כבר נמכרה ב-28 מיליון שקל, תעדכן אותי, או פחות או יותר, אלה ההצעות סביב הקרקע.

מוטי חן: הקרקע פה?

אבי בינמו, רה"ע: כן.

מוטי חן: זה מכרז חדש, הוא בוטל.

אבי בינמו, רה"ע: אבל, אני יודע מה אמרתי. עכשיו, נכון שאני לא יכול לקבוע את תוכנית הבנייה, אבל, כשאני בא ואומר, אני מוכן לתת לכם את הקרקע בחינם, את הקרקע בחינם,

רועי לוי: מה מוכן, זה קרקע שלהם.

אבי בינמו, רה"ע: זה קרקע שלנו, מה זה שלהם?

רועי לוי: זה לא קרקע שלנו.

אבי בינמו, רה"ע: זה קרקע שלנו.

רועי לוי: זה קרקע שלך אך ורק לשימושים ציבוריים, לא לבניית מגורים. הרי על זה היה כל הוויכוח.

יחיאל אדרי: סליחה, רועי, מי אישר, מי היה הנציג שלנו בוועדות כרמל ואישר את התוכניות האלה?

רועי לוי: של מה, של זה? אני.

יחיאל אדרי: אז מה אתה בא אלינו בטענות?

רועי לוי: אני בא בטענות? להפך. רק שבוועדת מורדות כרמל לא אישרנו את זה.

יחיאל אדרי: מה לא אישרנו?

רועי לוי: מנהל מקרקעי ישראל, כדי שתדע קצת הליכי תכנון, מנהל מקרקעי ישראל הוציא את הקרקע עם יחידות. אחר כך, התוכנית הזאת, אחרי שיזכו בקרקע, יבוא קבלן, יעשה תוכנית, ואז הוא יביא את זה לוועדת מורדות כרמל, שתאשר את זה שם וועדת מורדות כרמל, איך לבנות את הדברים.

אבי בינמו, רה"ע: אז כשזה יגיע,

רועי לוי: אז אין שום קשר, אני הייתי נציג וועדות כרמל, אני עדיין ממלא מקום במורדות כרמל, אבל התוכנית הזו מעולם לא הגיעה למורדות כרמל. אז זה שלוחש לך מצד ימין, עדיף שילמד, עדיף שילמד הליכי תכנון ובנייה, לפני שהוא לוחש. אבל אני שמח שהוא לוחש לך, כי ככה הוא מטעה אותך.

יחיאל אדרי: רועי, אני יכול להגיד לך רק דבר אחד, אל תפנה ככה לעובד עירייה, כי עובד עירייה מה שאמר כרגע, הוא אמר, הוא צודק. אז אני מבקש ממך, רועי, תוריד טונים.

רועי לוי: תוריד אתה את הטונים.

יחיאל אדרי: אני הורדתי.

אבי בינמו, רה"ע: רועי, רועי, לא צריכים להתנגח.

יחיאל אדרי: אני יכול להגיד לך עם אחריות, אתה היית שותף להחלטה, יחד עם ראש העיר, אתה היית, כשאני אמרתי לשחרר את הקרקע רק לזוגות צעירים.

רועי לוי: לשחרר את הקרקע לבנייה. לא, אתה לא יכול לקבוע, זה מנהל מקרקעי ישראל.

יחיאל אדרי: וודאי שאני יכול לקבוע.

רועי לוי: אתה לא יכול לקבוע.

אבי בינמו, רה"ע: טוב, יש לנו שאילתא בנושא בית ספר,

רועי לוי: המקסימום שאתה יכול לעשות היום זה להביא את הדיור הלאומי לנשר. וזה, נראה אם תצליח.

אבי בינמו, רה"ע: אם תעזור לנו, נצליח. יש שאילתא של רועי בנושא בית ספר גבעון. דרך אגב, אני לא חייב לענות על כל השאילתות, אבל בכל זאת, נענה עליה. בינתיים בית ספר גבעון נפתח, מה הבעיה?

רועי לוי: לא חייב באותו ישיבה לענות.

אבי בינמו, רה"ע: לא, נענה.

רועי לוי: אחרי שתי ישיבות זה הופך להצעה לסדר.

אבי בינמו, רה"ע: בעקבות שורה של פגישות שנערכו בנושא בית ספר גבעון, נשקלה האפשרות להעביר את תלמידיו ואת מוריו לבית ספר אחר. הנושא הועלה לפני מנהלת בית הספר, וחברי וועד ההורים, ונדון בישיבת וועדת החינוך של העירייה מיום 8.1.2014. בישיבה השתתפו, בין השאר, חברי הוועדה, עובדי מחלקת החינוך בעירייה, נציגים מגבעון, נציגי וועד ההורים. בעקבות ישיבת וועדת החינוך הוחלט לפתוח את ההרשמה לכיתה א' לבתי הספר, לתלמידים מכל העיר, ללא קשר למקום מגוריהם. לאור ההרשמה המוגברת לבית ספר, הוחלט להמשיך את הפעילות בבית ספר גבעון, ולהמשיך את הפעילות גם בשנת הלימודים הבאה. תראו, אני רק רוצה באמת, בהערת ביניים. אנחנו חששנו ממצב שבית ספר גבעון יגיע ל-70 ול-60 תלמידים. אבל גם כשחשבנו להעביר את התלמידים, שני דברים לא עשינו, לא עצרנו את אזורי הרישום, ולא הפסקנו לטפל בבית הספר. טיפלנו בבית הספר כמו הכל שריר וקיים. ברגע שהבנו שיש הרשמה, ברגע שגם חברי ההנהלה שלי, אם זה נעמי כספי, ואם זה שפיגלר, ואם זה גם חברי מועצה מהאופוזיציה, יצרו איתי סיעה, ישבנו גם עם ההורים, הגענו למסקנה שנכון להשאיר את בית הספר. יכול להיות שבעקבות הרישום בעוד שנתיים, תקום שכונה חדשה, אנחנו נבחן את קיבולת, את יכולת הקיבולת של תלמידים ברמות יצחק א', ב', ואז יכול להיות שבית ספר גבעון באמת יוכל לקבל עתודה נוספת. יכול להיות שבית ספר גבעון יתמחה גם איזה סוג של התמחות שייצור מצב שאנשים מושכים. אז זה מאוד תלוי במערכת החינוך. אני לא מתערב בהיבטים הפדגוגיים, אני רק יודע לנתח את הנתונים של בתי הספר ולראות איפה הבעיה שנמצאת במעבר מיסודי לחטיבה, ומהחטיבה לתיכון. יש כאן שאילתות של דן תיכון, אני לא חושב שנכון לענות עליהן. הוא לא נמצא, אז לא נענה עליהם.

ישי איבגי: אבי, רק בעניין של ... עוד אמירה אחת אני רוצה. השנה הזאת, אתם דיברתם על זה שבית הספר ייפתח, ולגבי שנים הבאות, יש איזה עננה סביב העניין הזה.

אבי בינמו, רה"ע: לא, אין עננה.

ישי איבגי: זאת אומרת, אתה יכול להגיד שעד להודעה חדשה, הוא נשאר על קנו.

אבי בינמו, רה"ע: לא, תשמע, אני אתמול ישבתי גם עם החבר'ה של גבעון, הם יבואו אלי לשיחה, אנחנו נפתור, תשמע, אני יודע לפתור את דברים רק בדרך,

ישי איבגי: מצוין,

אבי בינמו, רה"ע: הם יצאו מרוצים, אז תצא גם אתה מרוצה.

ישי איבגי: רגע, שנייה, אני רוצה לתת לך עוד משהו לשיקול דעתך. בתור הורה לילד, שגם אתה, ברוך השם, עברת את זה, אתה צריך להבין שאם אני היום, סתם, לצורך הדוגמא, רוצה לרשום את הילד שלי לגבעון, כל אחד אחר, ועננה לשנים הבאות מרחפת סביב גבעון, אני אפחד שהילד שלי באמצע הדרך יצטרך לעבור בית ספר.

יחיאל אדרי: אין שום עננה, ראש העיר אמר חד משמעית, אין שום עננה.

ישי איבגי: יפה, זו השאלה ששאלתי.

יחיאל אדרי: הוא אמר במידה וייבחן, ופה יגדל, ופה יגדל, ובית הספר יהיה, לא, תקשיב, אתה לא יכול בשאילתא.

ישי איבגי: רק שנייה, אני רציתי להגיד מילה, רק שהוא יחשוב עליה, מותר לי להגיד?

יחיאל אדרי: לא.

ישי איבגי: למה?

יחיאל אדרי: אני אגיד לך למה, כי בשאילתא אי אפשר. סליחה, עם כל הכבוד.

ישי איבגי: יחיאל, תן לי שנייה להגיב על האמירה, וזהו.

יחיאל אדרי: לא, זה לא בסדר.

ישי איבגי: רגע, שנייה, אבל דבר קטן, אולי יתקבל עוד טיפ אחד, אחוז אחד אולי יהיה נכון, 99% לא יהיה נכון, אבל תקשיב. אני אומר, רק תיקחו בחשבון שיכול לקרות מצב שאנחנו אומרים שבעוד כמה שנים לא יודעים מה יקרה. אפילו אמירה כזאת יכולה לגרום בשנה הבאה לבעיות. זה לא מה שאמרתם, אבל אם אתה תשאיר את זה פרוץ ולא סגור, או לכאן או לשם,

יחיאל אדרי: סליחה, למה בית ספר בית יהושע לא נסגר, למה רמות יצחק א' לא נסגר.

ישי איבגי: מתי דובר על זה שהוא ייסגר?

יחיאל אדרי: אין עננה על אף אחד. סליחה. החליט ראש העיר משיקולים, בית הספר ממשיך בדרכו.

ישי איבגי: בדיוק כמו רמות יצחק א'?

יחיאל אדרי: כן, בדיוק כמו כל בתי הספר.

ישי איבגי: אז אין כלום, אז לא צריך ... אני מבין, אז אין כלום, לא דובר על זה.

אבי בינמו, רה"ע:בסדר. אדרבא, זה בית הספר הכי מתוחזק, אני יכול להגיד את זה לזכותם של אנשי האחזקה שם, בית הספר הכי מתוחזק בעיר. באמת.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע:דן תיכון איננו, זה לא מכובד, כן, שלא נענה לו על השאילתות. יש הצעה לסדר.

הצעות לסדר

אבי בינמו, רה"ע: יש הצעה לסדר של מירית קרוגליאק, מה שלומך, מירית? את יודעת, אנחנו ממהרים הכנסת ספר תורה, ברשותך.

ישי איבגי: אבי, עשית לי את זה פעם שעברה עם ההילולה, עכשיו אתה עושה עם הכנסת ספר תורה. רק לי אתה עושה.

אבי בינמו, רה"ע: אמרתי את זה למירית, לא פניתי אליך.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע: טוב, מירית.

מירית קרוגליאק: ... שלטון, כל מיני גורמים, ובאמת זה הביא אותי לעשות הצעה לסדר של שיפור השקיפות בגופי העירייה.

אבי בינמו, רה"ע: כן.

מירית קרוגליאק: כתבתי גם, שיפור השקיפות ובכלל אלמנטים לשיפור מערכת קבלת ההחלטות ולמניעת שחיתות ומעשים בלתי תקינים. משמעותה המעשית של שקיפות הוא בכך שהתושב יוכל לדעת, להיות מעורב, ולא להסתמך רק על שמועות בעיתונים. בנוסף, פרסום ברבים מהווה מעין שוט על מקבלי ההחלטות, מפני התנהלות לא תקינה. וויכוחים על לקיחת קרדיט ועיוות המציאות. ההצעות לשיפור השקיפות בעיריית נשר, אני מציעה שיהיה שידור ישיבות המועצה באינטרנט. שיהיה פרסום סדרי היום של ישיבות המועצה והוועדות השונות. פרסום של דוחות בנושאים השונים. פרסום של הצעות תקציב. פרסום של תוכנית העבודה העירונית ותוכניות העבודה לכל שכונה ושכונה. ואפשרות לקבל את ההצעות, שאלות, החלפת בעיות, משוב לתושבים, דרך האינטרנט בנושאים השונים.

אבי בינמו, רה"ע: אוקי. תודה רבה. אז קודם כל, אני יכול להגיד לך שהשקיפות בעיריית נשר עובדת רק על פי החוק. לפי הדרישות ומעבר לכך. יש סעיפים שכבר מבוצעים, או שיבוצעו, ותכף אני, בשורה התחתונה, לא, אני לא אלך לזה. שידור ישיבות המועצה באינטרנט. אנחנו לא איזה תזמורת פילהרמונית, החוק מחייב אותנו לעשות את זה בתמלול, להעביר את זה בצורה מסודרת, אנחנו לא נלך להשקיע, 50, 60,000 שקל בשידורים.

מירית קרוגליאק: זה לא 50, 60,000 שקל. אני פירטתי בהצעה, כדי שכל התושבים ידעו מה קורה פה, שידעו שיש כיוון.

אבי בינמו, רה"ע: מירית, השקיפות היא גם באמירה, את יכולה, השיחה מתומללת, יש כאן מכשיר הקלטה שמקליט.

מירית קרוגליאק: אבל זה לא בזמן אמת.

אבי בינמו, רה"ע:שנייה. אבל תקשיבי, החוק לא מחייב אותנו לעשות את זה.

מירית קרוגליאק: אני לא אומרת שזה מחייב, אני אומרת, להפך.

אבי בינמו, רה"ע:את ממליצה.

מירית קרוגליאק: אני ממליצה.

נעמי כספי: אנשים גם יוכלו לבוא לפה.

אבי בינמו, רה"ע:כן, העמדה שלנו.

מירית קרוגליאק: אנשים עם ילדים קטנים, אז מה, בגלל שיש לי ילדה קטנה, או ילד קטן, זה יימנע ממני לראות את הישיבות?

אבי בינמו, רה"ע:שנייה, העירייה תפרסם באתר האינטרנט שלה גם הקלטות וגם תמלילים של ישיבת המועצה. מדובר בשירות לתושב, שגם הוא מעבר לדרישות החוק, ואנחנו נבצע אותו. אנחנו מתנגדים לשידור ישיבות המועצה און ליין, זה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה.

יחיאל אדרי: אפילו ישיבות הממשלה לא משודרות.

ישי איבגי: ביקשתם הצעת מחיר?

אבי בינמו, רה"ע:אנחנו יודעים, בטח שביקשנו.

מירית קרוגליאק: הצעת תקציב יש לכם? ביקשתם לבדוק את זה?

אבי בינמו, רה"ע:כן, כן. אנחנו לא צריכים להראות, אנחנו פנינו.

ישי איבגי: אם זה שקיפות, בוא תראה לנו.

אבי בינמו, רה"ע:מה יש, תשמע.

ישי איבגי: אני מציע הצעה, כמה עולה לשים פה מצלמות עם אינטרנט.

מירית קרוגליאק: זו מצלמת אינטרנט.

ישי איבגי: אתה יכול לשים בבית בשקלים, בבית אתה יכול לשים.

אבי בינמו, רה"ע: אבל ישי, ישי, תקשיב, אני אומר לך, אנחנו לא נעשה את זה,

מירית קרוגליאק: זו אחת מהסיבות, כספית, אבל גם העניין העקרוני.

אבי בינמו, רה"ע: אין שום עניין עקרונית, העלות המוערכת של זה,

נעמי כספי: למה להסתיר? הכל פתוח.

ישי איבגי: תגידי לי, נעמי, שאלה, אני חייב להגיד,

אבי בינמו, רה"ע: רגע, תן לי לסיים, תן לי לסיים. עלות מוערכת של הוצאות צילום ואחסון הם בערך 30,000 שקל, בדיקת כמות ההאזנות להקלטות ישיבת מועצת קודמות מעלה שאין עניין בקרב הציבור, ישיבה 779 מ-18.8.13, 12 האזנות. ישיבה 778 מתאריך 14.8 שלוש האזנות, ישיבה 777 מה-29.7, אפס האזנות. עכשיו, יכול להיות שיתחילו כאן,

מירית קרוגליאק: כי זה אחרת,

אבי בינמו, רה"ע:שנייה, יכול להיות שבאמת, אם יתחילו כאן לזרוק עגבניות אחד על השני, או ריקושטים לא נורמאליים, אז זה באמת יהיה עניין. יש כאן עניינים מהותיים, רציניים, ואנחנו מראים לכם שאין סבירות לזה. עכשיו, את לא יכולה לבוא ולהגיד, דגל השקיפות, וכאילו אנחנו, אנחנו דגל השקיפות. כמו שאנחנו עובדים זה דגל השקיפות. את תראי שביקשת להציג תב"רים בדרך מסוימת, את תקבלי אותם כפי שביקשת להציג. הרי אי אפשר להעסיק כל היום את המערכת רק בדברים האלה. זה מה שאתם עושים כרגע. אני לא אומר, זה התפקיד שלכם.

רועי לוי: סליחה רגע, אריה, הולכים לשפץ את העירייה ב-7.5 מיליון שקל, המצלמות זה מה שישנה?

אבי בינמו, רה"ע: לא, זה לא רק זה.

רועי לוי: תשים מצלמות, שים, לא צריך להתעסק עם זה בכלל. תלחץ ON כשאתה הולך לשידור, ולהתראות, וגמרנו את הסיפור.

מירית קרוגליאק: ומבחינה תקציבית, זה חלק,

רועי לוי: 7.5 מיליון שקל זה מה שמעניין? עוד שתי מצלמות?

אבי בינמו, רה"ע: פרסום סדרי היום של ישיבות המועצה והוועדות השונות. אנחנו תומכים בסעיף, הם יפורסמו באתר האינטרנט של העירייה לאחר הקמתו. כולל סדרי היום של הישיבות. לקחנו גם מהסעיפים שהעלית את הדברים הנכונים, שלפי דעתנו. פקודת העיריות, לפי סעיף 248 ב' 1, על הרשות לפרסם כל מידע בנוגע ... פרסום על פי דיון ברשומות ובנדון. כולל בין היתר, חוקי עזר, דוחות שנתיים, תמצית דוחות כספיים, לפי חוק חופש המידע, הרשות תפרסם דין וחשבון שנתי שיכלול מידע על אודות פעילותה ותחום אחריותה והסבר על תפקידיה וסמכויותיה. חוק התכנון והבנייה קובע כי על הרשות לפרסם פרוטוקולים של וועדות תכנון ובנייה. העירייה תעמוד בכל דרישות החוק. אין התנגדות עקרונית לפרסום דוחות בנושאים שונים. בנושא התקציב, על העירייה לפרסם את תמצית הדוחות הכספיים שלה, העירייה תפעל על פי החוק ומעבר לו. כל פרסום רשמי שהדין מאפשר, וקובע, אנחנו נבצע אותו. פרסום את תוכנית העבודה העירונית ותוכנית העבודה לכל שכונה ושכונה. אנחנו עוד לא התחלנו בתהליך הזה, אנחנו רק בתחילתו של התהליך. גם בנושא של חזות העיר, וגם בנושא של תוכנית הפיתוח. אתם בשבוע הבא נדרשים לתקציב עיריית נשר, יש בתקציב הזה גם תקציב עירייה, וגם תקציב פיתוח, שם יש דברים שהם בהחלט יכול להיות שנפרסם אותם. אנחנו רואים בחיוב את הנושאים שהעליתם. אנחנו יכולים להגיד לכם שאנחנו פותרים לא מעט בעיות באמצעות האינטרנט. על מפגעים שאנשים פונים אלינו, על הערות, אנחנו מגיבים. גם בפייסבוק, אבל בפייסבוק פחות, אני אומר, באינטרנט, יש שאלה, יש תשובה, היא לא מתעכבת, אבל יחד עם זאת, אני גם הנחיתי היום את גזבר העיר, לא לענות כל היום סביב המייל, אי אפשר. באמת. צריך להכין גם ישיבת מועצת עיר, גם לשבת על נושאים אקוטיים, כמו שהיה לנו בנושא של בנה ביתך, אי אפשר היה להתעסק עם זה כל היום, ולכן, גם אתם צריכים להיות סבלניים. אתם שולחים מייל, אל תצפו שמיד תקבלו תשובות.

ישי איבגי: תנו לנו זמן אבל שנוכל לשלוח.

אבי בינמו, רה"ע: כן, זה גם נכון.

יחיאל אדרי: החוק אומר 48 שעות, מה לעשות.

אבי בינמו, רה"ע: אני שמח על הדברים שהעלית, זה לא שאני רואה אותם בדרך לא חיובית. אבל סך הכל, אנחנו מבצעים את רוב העבודה.

יחיאל אדרי: לא, יהיה אתר כמו שצריך.

אבי בינמו, רה"ע: כן, בסדר.

מירית קרוגליאק: עדיין, אני חושבת ש-30,000 שקל זה משהו,

אבי בינמו, רה"ע:זה לא 30,000.

מירית קרוגליאק: ערטילאי, ממש לא,

אבי בינמו, רה"ע:זה ממש לא הכסף.

מירית קרוגליאק: זה עניין, מבחינה כלכלית זה משהו, עלות ממש סמלית, ואני לא מבינה למה, מה יש לכם להסתיר?

אבי בינמו, רה"ע:לא, לא, זה לא, לא יכול להיות שאת תגידי מה לנו יש להסתיר. אולי לך יש מה להסתיר.

מירית קרוגליאק: אז בגלל זה אני דורשת ורוצה שזה יפורסם, ושכולם יהיו נגישים לזה. זה קודם כל.

אבי בינמו, רה"ע:אני מעדיף לתרום את המצלמה הזו לבית ספר התיכון מאשר,

מירית קרוגליאק: אני אשמח גם וגם. אני אתרום מהבית שלי אישית. ובקשר לפרסום של השכונה שכונה, זה בקטע של שוויון, שנגיד מישהו שלמעלה, רחוב התאנה, שלא ירגיש שהוא מקבל יותר מאשר אנשים פה בבן דור, בתל חנן. אני חושבת שזה,

אבי בינמו, רה"ע:אנחנו, נשר היא שכונה אחת, ואנחנו קודם כל פועלים לפי הדחיפות והבטיחות. מה זה הדחיפות והבטיחות? יש לנו קיר, מתמוטט ברחוב צה"ל, תעברו לאורך צה"ל, תראו, מיד טופל. זה לזכותה של וועדת המכרזים.

מירית קרוגליאק: זה עזרה ראשונה.

אבי בינמו, רה"ע:רגע, לא, זה גם,

מירית קרוגליאק: זה אופטלגין, מה עם האנטיביוטיקה?

אבי בינמו, רה"ע:זה לא אופטלגין, זה אפילו לא אופטלגין, זה הרבה כסף האופטלגין הזה. יש לנו ביפה נוף, כל הקיר מתמוטט שם, כאן היה, באמת, אני פה מודה לוועדת מכרזים, שישר נענתה לבקשה והתכנסה. אמרתי, בתוכנית שתוגש בשבוע הבא, אני אשמח לדבר על הנושא הזה. כי שם אתם תראו את נושא הפיתוח.

רועי לוי: אני מבקש להתייחס לסעיף הזה גם.

אבי בינמו, רה"ע:כן.

רועי לוי: ככה, כרגיל, אני שומע את התשובה שלך, ואני לא מרגיש שיש התייחסות להצעה, אלא כל מיני סיסמאות שנעשה על פי חוק ועל פי חוק ועל פי חוק, ואני לא חושב, אני לא מרגיש שמשהו מתנהל שלא על פי חוק בנושא הזה של נושא השקיפות. אני חושב שדברים עומדים על פי חוק, מפורסמים, יש פרוטוקולים, הכל מוקלט. מירית כאן הציעה הצעה להגביר את נושא השקיפות, שלא על פי חוק. לקחת על עצמנו כללים מחייבים יותר, להרחיב את הנושא של שקיפות, מה שבפקודת העיריות בעצם לא מדובר עליו, ולהרחיב את זה לעצמנו.

אבי בינמו, רה"ע:מה, להתחיל להציב במאי?

רועי לוי: אני לא חושב,

אבי בינמו, רה"ע:להתחיל לעשות עריכות?

רועי לוי: אני לא חושב שצריך במאי, שצריך לשים במאי,

אבי בינמו, רה"ע:תראה לי מועצת עיר במדינת ישראל שעושה. יש כאלה שעושים את זה גם על מסכי פלזמה, אנחנו עוד לא שמה.

רועי לוי: דרך אגב, ואם אני אראה לך.

אבי בינמו, רה"ע:לא, אני בטוח שיש.

רועי לוי: יש מועצות עיר שמאמצות לעצמן חלק מהכללים, את כל הכללים, יש כאלה שחשבו על דברים אחרים אולי, והעלו וזה. אנחנו, ההמלצה של מירית כאן להרחיב ולקבל עלינו את הכללים, אני לא חושב שגם זה ברמה של יש מה להסתיר או אין מה להסתיר. אני דווקא מסתכל על זה מהמעורבות, על המעורבות של האזרחים. לפעמים אתה שואל את עצמך, מי מסתכל,

אבי בינמו, רה"ע:כמה אנשים,

רועי לוי: מי מסתכל על ערוץ 99?

אבי בינמו, רה"ע:נתתי לך,

רועי לוי: מי מסתכל, מה הרייטינג של ערוץ 99? יפה. אז הנה, מתוך השולחן הזה יש אחד, אולי מתוך השולחן הזה נמצא גם אחד שיסתכל על ישיבות מועצה, וזה ידביק עוד אחד ועוד אחד. הרי לכאורה, תמיד בסאטירות צוחקים על ערוץ הכנסת, כאילו מי רואה? מסתבר שיש אנשים שרואים את ערוץ הכנסת, אולי אם נשדר את ישיבות המועצה, נמצא שיש אנשים שמעניין אותם גם מה שקורה.

אבי בינמו, רה"ע:ואז יעשו עלינו סאטירות.

רועי לוי: אז שיעשו. נצחק בכיף. יש לנו חוש הומור.

גרגורי הרשקוביץ: אחוז האנשים שיסתכלו כל כך נמוך, שזה,

רועי לוי: אני לא,

גרגורי הרשקוביץ: שזה לא מוצדק.

רועי לוי: יכול להיות, אין לי נתונים כמה כן וכמה לא. אני אומר שהטכנולוגיה קיימת, זאת אומרת, העירייה הלכה עכשיו למהלך, העירייה,

איגור גורוביץ: מבחינת הלוגיקה, אם אתה רוצה להגיד שבמקרה שיש לפחות אחד שהוא מוכן להסתכל, כן, ובגללו אנחנו חייבים להתקין את זה, אז אולי אנחנו נתקין את זה בשירותים, כי אולי יש אחד שהוא גם רוצה להסתכל שם.

רועי לוי: יכול להיות. אני מאמין, אגב, אני מאמין שדברים, כמו שאיגור אמר עכשיו, לא היו נאמרים אם זה היה, אם הישיבה הזו הייתה משודרת, ורק מבחינת לוגיקה, רק בגלל מה שאמרת עכשיו, שווה לך להצביע בעד ההצעה הזאת, כי אולי זה יעשה לך בלמים ואיזונים בין מה שאתה אומר.

איגור גורוביץ: עכשיו אנחנו מדברים על מדינה דמוקרטית, איפה דמוקרטיה הופך את זה להפך מדמוקרטיה.

(מדברים יחד)

ישי איבגי: אם היה צופה אחד לישיבה הזאת, הוא כבר לא קיים.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע:איגור אומר את זה בהומור.

משיח עמר: אני מבקש להעיר איזה הארה, עם א', לא עם ע', שלא נוח לי לשבת בחדר שמדברים שיש משהו לא חוקי, ויש משהו רוצים להסתיר, או משהו לדבר, אני רוצה לומר לך באופן שלא משתמע לשתי פנים, אם יש לך משהו שאת יודעת עליו שהוא לא תקין, או לא חוקי, את חייבת לשים את זה על השולחן, לא לדבר דברים, רגע, רגע,

מירית קרוגליאק: אל תדאג.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע:ישי, די, יש סדר, אני מבקש להעלות את זה להצבעה.

רועי לוי: לא סיימתי, איגור הפריע לי.

אבי בינמו, רה"ע:אז בוא תסיים, בבקשה.

רועי לוי: איגור קטע אותי. שוב, אני חוזר, אני לא יודע איך אנשים לוקחים דברים, חלקיות של דברים ומרגישים שכאילו מישהו תוקף אותם, שמשהו לא חוקי. הרעיון הוא לייצר שקיפות ולגרום לעירייה, אנחנו קוראים לזה, עירייה שקופה, הרעיון הוא, הנושא של סדר יום, אולי אם יעלה, אם עולה לסדר היום, סתם דוגמא, נושא של, כמו נושאים שבאים היום, אני יודע מה, נגיד נציגים למועצה הדתית, ויש אנשים בנשר שזה מעניין אותם, וזה מפורסם באתר האינטרנט, אולי דווקא לישיבה הזו הם יבואו, אם נפרסם סדרי יום של ישיבות. כל הוועדות.

אבי בינמו, רה"ע:אני מסכים איתך.

רועי לוי: חלק מהדברים שאנחנו מדברים עליהם בוועדות, אלה דברים אקוטיים, דברים חשובים, שהאזרחים לא יכולים להיות חשופים אליהם. זאת אומרת, אנחנו נחשפים אליהם גם, כשאנחנו מאשרים פרוטוקולים, אבל אישור הפרוטוקול, גם כשהוא מתומלל, הוא לא מתומלל כפרוטוקול. אישור, אוקי, הפרוטוקול הזה והזה, מי בעד, מצביעים בעד, בזה נגמר. לא יודעים מי וועדת שמות, את מי רוצים להנציח, מה רוצים להנציח, אולי יש למישהו הערה. אולי בנושא של תחבורה מישהו רוצה להגיד משהו. להעיר על איזה וועדה. אבי עכשיו זרק איזה משהו, עשיתם עבודה טובה בוועדת מכרזים, היו"ר יושב כאן, על הנושא של הבנייה של הקירות האלה. תשמע, אני רוצה להגיד לך, לדעתי, חשוב שהאזרחים ידעו. אתה יודע, אזרח קם בבוקר, יוצא החוצה, רואה בונים קיר, הוא לא מבין כמה עלה הקיר, מי עשה, התכנסת, באת אתה על חשבון זמנך הפרטי, שפיגלר הגיע מירושלים ספיישל, כדי לאשר, כדי שיבנו לאותו בן אדם קיר, בתכנון. חשוב שאנשים ידעו את הדברים האלה, שהעירייה תהיה שקופה. וההצעה הזאת היא לא באה לקנטר אף אחד, אלא לשפר באמת את הנושא של השקיפות, ולהעצים את נושא החוק. זה הכל.

אבי בינמו, רה"ע:תודה רבה. אני רוצה להגיד לכם שמה שאתם מעלים זה לפעמים כמו אחד שנכנס לחנות עתיקות, ומה הוא שואל? מה חדש? חבר'ה. אנחנו עובדים על פי השקיפות הנדרשת מאיתנו, מחדשים בצורה משמעותית את אתר האינטרנט של עיריית נשר, שלא היה אתר כמו שצריך להיות. מטפלים בו, בעזרת השם, אתם תראו בימים הקרובים את ספר המוקד של עיריית נשר, שאנשים עמלו עליו כמעט 30 יום ו-30 לילה, מוקד הפעלה, שהוא יהיה העיניים ואני מבקש ממוטי להפיץ את זה לחברי מועצת העיר, אחרי שיבואו הזה. שידעו בדיוק על מה מדובר, איך מדובר. אני חושב שאתם תשמחו לדעת שגם משם תבוא שקיפות מאוד גדולה, כי שם יבואו כל הדברים. מה שאני מבקש, אני מבקש להעלות להצבעה את ההצעה של מירית, מי בעד ההצעה של מירית? שלושה. מי נגד? ההצעה של מירית. לא צריך הצעה, לא צריך. יש את ההצעה שלנו, הצעה נגד, מועצת העיר נשר תמשיך לפתח את אתר האינטרנט, לפעול בשקיפות וליידע את התושבים על פי דרישות החוק ומעבר לכך. מי בעד?

מוטי חן: כולל את ההקלטות, וכוללת את כל השקיפות שקיימת.

ישי איבגי: מוטי, אני רוצה שיהיה כתוב על ההצבעה הקודמת שמירית, ישי ורועי הצביעו בעד ההצעה של מירית. אמרתם? לא, חשוב לי.

אבי בינמו, רה"ע:מה ההצעה.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע:אני רוצה להגיד לכם, רק, מירית, רגע, אל תקליט רגע.

(ההקלטה הופסקה לבקשת מר אבי בינמו, ראש העיר)

אבי בינמו, רה"ע:הדברים שהעלית כאן, באמת, היית צריכה רק לשלוח במכתב לראש עיריית נשר, אבקשך לפעול, תה, תה, תה, פה על נושאים יותר מהותיים, אני אומר לך את דעתי, ממליץ לך כחבר מועצה. אבל תעשו מה שנכון. אמרתי, את יכולה לכתוב במכתב שאת מציעה לעיריית נשר לפעול בנושא השקיפות כך וכך, ואת ממליצה לעשות את זה. לא צריך להביא כזה נושא לדיון, אני אומר לך בכנות, זו דעתי. דעתי, אמרתי את דעתי.

מירית קרוגליאק: אנחנו לא מדברים פה פוליטיקה, כאילו, מה ההבדל אם זה היה רשום בקטע של ממליצה, והצעה לסדר, מה ההבדל?

אבי בינמו, רה"ע:יש הבדל.

מירית קרוגליאק: אם הייתי ממליצה זה כן היה קורה?

אבי בינמו, רה"ע:לא, המלצה לא הייתה קורית.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע:אני רוצה לחזור לדברים. תראו, אנחנו בעד פרסום סדרי היום של ישיבות המועצה והוועדות השונות. והפרסום שעוסק בנושאים השונים. פרסום של הצעות תקציב, פרסום של תוכניות העבודה ואפשרות לקבל הצעת שאלות והצפת בעיות ומשוב דרך האינטרנט בנושאים השונים. אנחנו בעד כל הסעיפים האלה. סעיף אחד, שאנחנו לא מסכימים עליו, זה המצלמה, גם זה ייבחן בהמשך, זהו.

רועי לוי: אני מציע למירית, תמשכי את הסעיף הזה מההצעה שלך, ושיעלו אותה להצעה חוזרת. ואם תרצי, נעשה על זה עוד פעם דיון.

אבי בינמו, רה"ע:לא, לא.

רועי לוי: אני ממליץ לך לעשות את זה.

אבי בינמו, רה"ע:אנחנו כבר עוברים לסעיף הבא.

רועי לוי: למה, רוצים להצביע.

אבי בינמו, רה"ע:אתה לא יכול, אתה הצבעת.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע:אני יכול להגיד לך משהו, תשמע. אחד הדברים הכי יפים אצלכם, שאתם שולחים לי שאילתא, אני אתן דוגמא, אתם שולחים לי שאילתא, שאילתא יש לה טווח זמן שאני צריך לענות עליה, נכון? אתם לא שולחים את השאילתא אלי, אתם שולחים את השאילתא למישהו אחר.

רועי לוי: למי?

אבי בינמו, רה"ע:אתם שולחים את השאילתא קודם כל לעיתון, אחרי זה אתם מחכים לקבל את התשובה.

רועי לוי: ואתה נותן אותה ליחיאל שיענה לך.

אבי בינמו, רה"ע:איפה שצריך, כן. איפה שצריך, כן. טוב, רבותיי, הנושא הבא זה נציגים למועצה הדתית.

רועי לוי: מה הצבענו?

רועי לוי: מוטי, תוכל להעלות את ההצעה לסדר?

אבי בינמו, רה"ע:אנחנו מסכימים עם כל ההצעות, אם אתם רוצים לאחד את ההצעה, אנחנו מסכימים לכל הדברים, להוציא שידור ישיבות המועצה באינטרנט. בשלב זה.

רועי לוי: אוקי, מבקשים להוציא את זה.

מירית קרוגליאק: אני מבקשת להוציא את זה. תעלו את זה בהמשך שיהיה רלוונטי.

יחיאל אדרי: מי בעד ההצעה הזאת? כולם. מי נגד? אין. חדש.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע:יש את ההצעה של ישי איבגי על הנושא של צהרונים. קח, יחיאל. אני מסמיך אותך להמשיך.

יחיאל אדרי: הצעה לסדר. בבקשה, אדוני, תציג אותה.

ישי איבגי: מה שקורה כיום, קודם כל, אני אסביר קצת בכמה מילים. מה שקורה כיום, אתם נתתם סבסוד של,

יחיאל אדרי: סליחה, אנחנו.

ישי איבגי: אני רוצה לשפר את זה, ולכן, אתה יודע מה, אני אגיד אנחנו בתפישה שלך, אבל יש לי אמירה לגבי העניין הזה. אנחנו נתנו סבסוד של 730 שקל, הרחבתם את ההצעה של הקואליציה הקודמת, מ-200 העליתם את זה ל-730 שקל. ומה שקורה היום, אין שוויון בין כל משלמי המיסים, ואני אגיד את זה בצורה ברורה ביותר. כל אחד פה משלם מיסים באופן שווה. ואם אני, לצורך העניין, שלחתי את הילד שלי לצהרון פרטי, וסגרתי,

נעמי כספי: מה זה כל אחד משלם מיסים באופן שווה?

ישי איבגי: שנייה, נעמי.

נעמי כספי: זה לא נכון.

ישי איבגי: את יודעת מה, את מבוגרת יותר ממני, ולכן אני אעצור כשאת מדברת.

יחיאל אדרי: אני מבקש, סליחה.

ישי איבגי: נעמי בדרך כלל אומרת דברים עם תוכן, בבקשה, דברי.

יחיאל אדרי: נעמי, סליחה. סליחה. אני מאוד מבקש, אתה מעלה את ההצעה, דבר, תסיים, אחרי שתסיים, נעמי תדבר, מי שירצה שידבר. זה לא דו שיח.

ישי איבגי: אוקי. מצוין. מה שקורה כיום, כל האנשים פה משלמים מיסים באופן שווה, ומה שקורה זה שיש סבסוד של 730 שקל לחלק מהאוכלוסייה. יחיאל. שנייה, יחיאל. עכשיו, מה שקורה, אני מדבר על הילדים, על ההורים שיש להם כמובן את הילדים, וזה מה שנוגע פה. יש 730 שקל שהוא סבסוד. למה ההיבט הזה חשוב שהוא יהיה שווה לכולם, יש הורים שרשמו את הילדים שלהם לצהרון פרטי, וסגרתי עם הבחורה, סתם לצורך העניין, שהילדים שלי אצלה בצהרון, לשנה מלאה. התחלנו את התהליך באמצע השנה, אני לא יכול להוציא, אם אני אוציא אני חשוף לתביעה, ובעצם אני לא יכול לממש את הזכות שאנחנו נותנים לכלל התושבים, ולכן, עם ה-730 שקל, אני נאלץ גם לשלם לה, וגם בעצם להפסיד את מה שאנחנו נותנים לכלל התושבים. מה שקורה היום, יש לוח חופשות של התמ"ת, שהוא לא תואם בכלל את הלוח חופשות שיש לי בעבודה. והפוך. אני יכול להתגמש, וצהרון פרטי הרבה יותר גמיש, ולכן, אם אני אשים את הילד שלי בצהרון פרטי, קודם כל, תהיה גמישות לגבי החופשות, ב', יהיה פה תחרות. אם אתה אומר למרבית האנשים, ואני מבין את זה, תשמע, אתה צריך לשלם 200 שקל במקום 1,000 שקל, שזה מה שאני משלם, ב-200 שקל שאני אשלח את הילד שלי. אבל אני עשיתי את זה בגלל הכסף ולא בגלל מה שהכי טוב לילד שלי. את המבחן האמיתי בתור מחזיק תיק החינוך, או לצורך העניין, הבן אדם שנוגע בעניין הזה של צהרונים, מועצת עיר, זה לא משנה מי, כן? אתה תוכל לבחון אם תיתן לי את ה-730 שקל, ועדיין יבואו הכמויות שיש לך בצהרונים היום, במתנ"סים, אז אתה תדע שהמתנ"סים שלך הם ברמה. אבל אם אני אקח את כסף, ורוב התושבים יחליטו לתת את זה למישהי פרטית, כמובן שבסטנדרטים, או בקווים מנחים מסוימים, שזה חשבונית, לא משנה, מה שיוחלט עליו במועצת העיר, או לחילופין, מה שרשמתי פה. אנחנו נוכל שיהיה לנו כלי מדידה לבוא ולראות מה שווים הצהרונים של המתנ"סים. עכשיו, יחיאל, זה ברור לנו שאנחנו לא נמצאים פה במקום שלכל אחד פה יש עודף תקציבי. תשמע, אם יש לבן אדם, כמוני, לדוגמא, שני ילדים, שעל כל אחד הוא צריך לשלם 1,000 שקל, ובמקום זה הוא משלם 400 שקל, ואני מדבר עכשיו מבפנים, זה עוד 1,600 שקל. וואלה, שיקול קר, אומר, תשמע, אני שולח אותו לצהרון של העירייה, או של המתנ"סים, כן? אבל מה זה אומר לגבי הצהרון באמת? איפה הבחירה שלי? עכשיו, אם אני החלטתי בסופו של יום לשלוח אותו לצהרון פרטי, אני לא משלם כמו כל השאר? אתה משלם, הוא לא משלם, הוא לא משלם? כל אחד איפה שהוא גר. תחשבו על זה רגע, תעזבו רגע קואליציה אופוזיציה. תנו את הצ'אנס לאנשים לבחור איפה שנוח להם, ואתם תקבעו את הקריטריונים. עכשיו, אני אשמח לתגובה שלכם, ובאמת, אני מדבר אתכם יפה.

יחיאל אדרי: אני מבקש, מה שאני מאוד מבקש, אני לא יודע לנהל ישיבות שכל אחד נכנס בתוך השיחות של השני. מי שדיבר, אתה העלית, אני מבקש לא לחזור, לתת לאנשים לדבר, זכות הסיכום שלך, בנושא הזה הוא שלך, מרגע זה, אף אחד לא מפריע אחד לשני. אתה רוצה, בוריס, בבקשה.

בוריס איינזברג: כן. קודם כל, לגבי תשלומים. גם אני משלם, זאת אומרת, אתה לא יכול להגיד, יש אנשים שמשלמים אתר נוער, אין להם ילדים בגן, וזה לא דוגמא נכונה. דבר שני, אני משווה את זה לבתי ספר פרטיים, אתה בא ואומר, יכול להגיד, שבית ספר פרטי נותן לך יותר. נותן לך, הוא לא מאפשר לך עשרה איש, הוא מאפשר לכל אחד. זאת אומרת, אתה מוכן להשקיע כסף, כמו ששולחים ילדים לבית ספר ריאלי, והורים משלמים על זה סכום ולא מקבלים שום סובסידיות ולא שום דבר. זאת אומרת, כל אחד יכול בעצם לבחור מה טוב יותר לילד שלו. ואם יש לו או אין לו. בגלל זה אני לא, גם לא כל כך. אבל, עניין אחר, שאם אני כמו מתנ"ס, יכול להשקיע ולבדוק מה בעצם עושים בגן ילדים, אני יכול להגיד שאם לא עשו את החופשים, לא סתם ילדים משחקים לא מקבלים איזשהו מידה נכונה. תוכן, כן. בבית ספר, בגן ילדים פרטי אתה לא יכול להשפיע על זה, אתה לא יכול. אתה, סתם נותן את הכסף, אבל בעצם, ילד לא מקבל את המידע. אם היית אומר שהם מתחייבים לעבוד לפי הכללים של המתנ"סים, כל מיני, לתת את התוכן והכל, יכול להיות.

יחיאל אדרי: אוקי, יש מישהו, מישהו עוד רוצה להגיב?

רועי לוי: כן, אני.

יחיאל אדרי: בבקשה.

רועי לוי: בנוגע לעניין הזה.

(מדברים יחד)

רועי לוי: בהמשך, אני לא רוצה לחזור על דברים שישי אמר, אני מבקש להרחיב אותם. בעיקר להצעה של ישי שנוגעת, זאת אומרת, התחלנו להרגיש את זה בשיחות עם תושבים, שבאמת שלחו את הילדים שלהם לצהרונים הפרטיים, ובאמצע השנה הם קיבלו איזה סבסוד. עכשיו, יש כאלה שסגרו איזה מחיר מראש, איזה דיל מראש, בצהרונים, ובעצם עשו להם הנחה. שילמו מראש. מעבר לזה, אני יכול להגיד לכם, פנו אלי לפחות ארבעה, ארבע או חמש נשים בעלות צהרונים פרטיים, כאלה שיותר גדולים, כאלה שיותר קטנים, שאומרות, תשמעו, באמצע השנה לקחו לי את הפרנסה, זאת אומרת, כאלה שמחויבות גם כן בשכר דירה שהן מחויבות עליו מראש, שהם שילמו עליו, וכאלה שבאמת הם תכננו את הפרנסה של המשפחה דרך הצהרונים האלה. זאת אומרת, ברור וכולנו היינו בעד, וזה טוב הפרויקט הוא מצוין, אין בעיה. אבל יש לו השלכות לפרויקט, והרעיון הוא איך אנחנו, אני חושב, של ישי, עומד, או מה שעומד בבסיס ההצעה הזאת, איך אנחנו ממזערים את ההשלכות ומשתדלים להרחיב כמה שיותר את הפרויקט, כך שייגע בכולם. עכשיו, אני בטוח, לא בטוח, מאמין שאם האיכות של הצהרונים במתנ"ס תהיה יותר גבוהה, מן הסתם הילדים ישלחו את הילדים לשם, בטח ובטח ירצו בגני ילדים, שההורים לא רוצים להתחיל להסיע את הילדים, וזה לא משנה מי בא לקחת אותם, הם מעדיפים שהילד יהיה באותו, יישאר בגן, זאת אומרת, זה גם כן איפשהו מצמצם את האופציות. אבל אני אומר, התחלנו את זה באמצע שנה, ויש כאלה שנפגעו. השאלה אם אנחנו יכולים לקבל החלטה, כפי שישי הציע, את ההחלטה של ישי, כדי למזער את הנזקים כאן, שנגרמו לצד שלישי, אם, כמובן, קריטריונים ועם מגבלות שאפשר, אנחנו יכולים להחיל אותם על ההצעה ולהגביל את עצמנו.

יחיאל אדרי: עוד מישהו רוצה?

ישי איבגי: אני רוצה לסכם.

יחיאל אדרי: חבר'ה, תלמדו נוהל ישיבות.

ישי איבגי: אנחנו צעירים.

יחיאל אדרי: נלמד אתכם. את יכולה, כל מי שרוצה עכשיו יכול לדבר, וודאי.

נעמי כספי: מה שרציתי להגיד, ישי, זה שאתה אמרת משפט שהוא נשמע לי לא נכון, כולם משלמים מיסים אותו דבר. כולם משלמים מיסים, לא אותו דבר. זה מה שרציתי להגיד.

רועי לוי: למה לא אותו דבר?

יחיאל אדרי: רועי, סליחה. אמרה את שלה. כל אחד שייקח את זה למקום שלו, אני מבקש, רבותיי.

(מדברים יחד)

יחיאל אדרי: חבר'ה, זה לא מכובד, בואו, אנחנו חוזרים ואני אומר את זה, אם אנחנו נתעכב על כל סעיף שיהיה פה דיון אחד עם השני, זה לא מכובד. בן אדם מעלה הצעה לסדר, כל מי שרוצה לדבר, ידבר, יש לו את הזמן המוקצב, סיים לדבר, הוא לא יכול להתפרץ למישהו אחר באמצע שיחה, באמצע הנושא. יש עוד מישהו שרוצה לדבר בנושא הזה? אדוני, זכות הסיכום שלך, בכבוד.

ישי איבגי: הצעת ההחלטה מקודם עברתי עליה, אתם רוצים שאני אקריא אותה?

יחיאל אדרי: תגיד מה הצעת ההחלטה שלך.

ישי איבגי: הצעת ההחלטה היא שלי, בהמשך להחלטה מישיבת המועצה 784, סעיף עשר, בנושא צהרונים, יתווספו המילים, או יקבל מלגה חודשית בגובה של עד 730 שקל, או 70%, הנמוך מביניהם, מגובה התשלום הורים עבור צהרון פרטי, בכפוף להצגת קבלה, ו/או חשבונית, מספר טופס הרשמה. עכשיו רגע, אני רוצה לסכם את מה שנאמר.

יחיאל אדרי: זה הסיכום, זה הצעת ההחלטה שלך.

ישי איבגי: רגע, אני רוצה לסכם, תחליט, או שאמרת לי לסכם.

(מדברים יחד)

ישי איבגי: אני רוצה לענות פה על דברים,

יחיאל אדרי: רגע, אתה רוצה לסכם?

ישי איבגי: לסכם.

יחיאל אדרי: אז חכה שאני אדבר.

ישי איבגי: בבקשה, אז תדבר אחרון.

יחיאל אדרי: אין בעיה. רבותיי, בואו שתבינו דבר אחד, אני חושב שבוריס הגדיר את זה הכי נכון. הרי תיאורטית, אתה יכול לבוא ולהגיד, תשמע, אנחנו כעיריית נשר, נותנים 500 שעות לבית ספר תיכון מקיף נשר, קונים אותם במשרד החינוך כדי לתגבר את האנשים שלנו, את התלמידים שלנו. יש לנו, כעיריית נשר, שליטה על הדבר הזה, יודעים מה עושים, יודעים מה התוצאות של זה בהמשך. אנחנו עושים עדלאידע, כל ילד היום עולה לנו בנשר, פר העדלאידע, סדר גודל של איקס כסף מסוים, אנחנו נותנים בגני ילדים את המשחקים וקונים אותם לגנים, נותנים דפי שכפול, ואז אתה אומר, תשמע, יש ילד שהוא גם משלם מיסים, ההורים שלו משלמים מיסים, אבל הוא לומד בריאלי, ואני מבקש שתיתן לו ככה, באחוזים את השעות שהוא, שאתה מוסיף פה לתיכון, את הדברים, אתה אומר לי, רגע אחד, הוא משלם מיסים. רבותיי, שיהיה ברור, השליטה שלנו בנושא הצהרונים היא חד משמעית, שזה ממלכתי. עכשיו, אני רק רוצה לחדד לכם. מבדיקה שעשינו עם החברה למתנ"סים, צהרוני נשר, אחד הצהרונים הטובים ביותר בארץ. קודם כל. דבר נוסף, עוד לא נסגר גן אחד שהחזיק ילדים בצהרונים, אני מודיע לכם. אין שום התחייבות, כי ישבו אצלי, כמו שדיברו איתך, ישבו אצלי אנשים שמחזיקים צהרונים, הם באו ואמרו לי, הם לא סגרו, אנשים אמרו להם, יש לי עד 930 אנחנו משלמים, אנחנו לא מסוגלים לתת את מה שאתם כעירייה נותנים, וכמתנ"ס נותנים, כי מחברים אותנו ביחד. לא נסגר שום צהרון. ההפך, כשיורד גשם, יורד גשם על כולם. יתרה מזאת, מי שרוצה לשים בצהרון פרטי, יעשה חופשי. אני עוד לא סגרתי דלת בפני אף אחד. עיריית נשר, לא אני, עיריית נשר והמתנ"ס לא סגר בפני אף אחד דלת, ההפך, אמרנו להם, בכבוד, יש לכם את הצהרונים של המתנ"ס. יתרה מזאת, השתדלנו שהצהרונים יפתחו בגנים הטבעיים של הילד איפה שהוא נמצא, כדי שלא יהיה הסעות, כי זה הפחד של ההורים, שיהיה תוכן, שיהיה רצף בין הגננת לבין מה שמקבלת את הילד. ולכן, אני חושב שההצעה הזאת, היא פופוליסטית, בסך הכל.

ישי איבגי: לא ציפיתי שתגיד משהו אחר, תמשיך.

יחיאל אדרי: עוד הפעם תפריע לי, ואם אני אמשיך לנהל את הישיבה, אתה לא תדבר. זה לא מכובד. לא, לא, זה לא מכובד.

ישי איבגי: אוקי, תמשיך.

יחיאל אדרי: אל תענה לי, זה לא מכובד בכלל.

אבי בינמו, רה"ע:תן לו שיעלה את הצעת ההחלטה שלו.

ישי איבגי: סיימת? אז עכשיו אני,

אבי בינמו, רה"ע:מה הצעת ההחלטה שלך?

ישי איבגי: שנייה.

אבי בינמו, רה"ע:לא, אין שנייה. אני מעלה הצעת החלטה שלי.

ישי איבגי: אבי, נתת מקודם,

אבי בינמו, רה"ע:עשית סיכום של הדברים?

ישי איבגי: לא.

אבי בינמו, רה"ע:כמה סיכומים אתה עושה?

ישי איבגי: תן לי רגע, זה פעם ראשונה שאני מדבר על סיכום. כשיצאת אמרת שהוא מנהל את הישיבה, הוא אמר לי שהוא ייתן לי סיכום בסוף.

אבי בינמו, רה"ע:כשחזרתי אני מנהל את הישיבה.

ישי איבגי: כשחזרת, הוא אמר שהוא ייתן לי סיכום. שתקתי, עכשיו אני רוצה להגיד את הסיכום שלי.

אבי בינמו, רה"ע:רבע שעה אתה מדבר על סיכום.

ישי איבגי: תאמין לי, בשתי דקות. לא נגעתי קודם כל מההיבט של צהרונים, אני דיברתי ואמרתי את מה שיש לי בפנים, הגעתי מההיבט של הורה, ואת זה חשוב שתבין. פחות מעניין אותי הקטע של הצהרונים, מה הם יחשבו והכל. זה פחות מעניין אותי, זה על הדרך. מה שמעניין אותי זה מה שבעצם ההורים אמורים לחוות בעקבות המהלך הזה. דברים טובים, אין ספק, המהלך הוא נכון, כמו שנאמר, אין ספק. זה שיותר טוב להורה לשים את הילד במקום, כמו שאמרת, במקום הטבעי, שזה גנים והכל, זה אין ספק. אבל בשורה התחתונה, אם הורה החליט לרשום לצהרון פרטי, זה כנראה שיש לו איכויות שאין אותם עדיין, עם כל האמירות שהצהרונים שלנו בין הטובים בארץ, הכל. כנראה שהוא החליט בסופו של דבר לשים אותו בצהרון פרטי, זאת אומרת שיש משהו שהוא חסר. שהוא מקבל שם יותר. העלו פה פעמיים את העניין של בתי ספר פרטיים, על זה אנחנו בעזרת השם נביא הצעה אחרת. אבל חשוב שתבינו שגם על זה, יש מה להגיד. אם ילד במערכת החינוך עולה 1,000 שקל , ואם העליתם את זה, אז חשוב שתתייחסו לזה עד הסוף. ממילא הוא עולה לכם 1,000 שקל, אז אם ילד החליט, אני מסכים אתכם, לבית ספר זהה, כמו מקיף נשר, לצורך העניין, לרשום בחוץ, אולי הוא לא צריך לקבל סבסוד, אבל אם הוא שולח לבית ספר ייעודי, כמו אומנויות ודברים כאלה, שאין אותם, סתם, לצורך העניין, פה בעיר, אין את זה בעיר, והילד יש לו כישורים לזה. אז לבלום אותו בגלל שלהורים שלו אין כסף? או שניתן לו את הכסף בשביל שהוא יוכל להתפתח?

אבי בינמו, רה"ע:אני אענה לך.

ישי איבגי: לא, רגע, שנייה. אמרו את הדבר הזה, אני רק רוצה לסכם, אחר כך תענה לי, ואני מקווה שההצבעה, היא תפעל מהראש, ולא מהבטן, מאיך שאתם מרגישים. עכשיו. כל מה שאתם אומרים, זה באמת, אני מסכים עם כל מה שאתם אומרים, שההצעה מטבעה, מבסיסה, ואמרנו את זה, וזה הוצבע פה אחד, היא הצעה מצוינת. אבל תחשבו, אם תרחיבו אותה, האם זה ישרת יותר תושבים. אם התשובה, אצלכם בראש, היא כן, ההחלטה היא נכונה. אם התשובה אצלכם בראש היא לא, תצביעו נגד. זה מה שאני מבקש. אל תהיו, בקטע הזה, כי מי הביא את ההצעה. אני מוכן שמישהו אחר גם יביא את ההצעה, העיקר שההצבעה הזאת תחשבו עליה, מה הרציונל סביבה.

אבי בינמו, רה"ע:תודה רבה לך. עכשיו אני אביא גם הצעת החלטה, וגם אני אספר כמה דברים. אתה יודע שתלמידים מעיריית נשר, שלמדו מחוץ לנשר, והיו לקראת גיוס, הם לא קיבלו תיק עם גיוסם לצבא, תיק מכובד. אני יכול להגיד לך שהיום, תחת מדיניות פנימית, אמרנו שהם יקבלו. חכה רגע. אני יכול לספר לך שיש לנו החלטה שהנסיעה לפולין תהיה מסובסדת, יש לנו ילדים שלומדים בבתי ספר דתיים או אחרים, שנוסעים לפולין מטעם בית הספר שלהם, גם הם יקבלו. אני יכול להגיד לך שיש לנו 60, 70 תלמידים שלומדים בבתי ספר דתיים וחרדים מחוץ לעיר, שעד עכשיו מימון הנסיעה שלהם היה 50%, אנחנו נממן להם 100%, למה? כי אין לנו את האופציה בתוך העיר נשר, נכון? אז אמרת ... אז כשנגיע לתלמיד מרעות, גם לתלמיד הזה מרעות נדאג. עכשיו אני רוצה להתייחס לנושא של הצהרונים. תראה, אנחנו רוצים להוסיף להצעת החלטת המועצה 784, סעיף עשר, לנושא הצהרונים את המילים הבאות, או יקבלו מלגה חודשית בגובה של עד 730 ₪, או 70% הנמוך מבניהם, מגובה תשלום הורים עבור צהרון פרטי, בכפוף להצגת קבלה, זה ההצעה של ישי. עמדת העירייה, אני מקריא לך את עמדת העירייה. עיריית נשר, מתוך רגישות חברתית,

ישי איבגי: הקואליציה.

אבי בינמו, רה"ע:הקואליציה, ועיריית נשר, זה עיריית נשר, זה החלטה של עיריית נשר. מתוך רגישות חברתית, ולאור זה שכל מדינת ישראל בשבת, מה לעשות, בשבת, גלי צה"ל, פיקוח נפש, זה פיקוח נפש, גלי צה"ל ואתרי וואלה דיברו רק על מיזם הצהרונים בנשר, עיריית נשר יצאה לפרויקט הצהרונים מתוך השקעה כספית ניכרת, כדי לסייע למשפחות צעירות בגידו ילדיהם, כדי למנוע מהם משכנתא שנייה. הצהרונים שעיריית נשר מפעילה, עיריית נשר זה כולל אותך.

ישי איבגי: לא, כי בפרסומים רשמת רק אבי בינמו.

אבי בינמו, רה"ע:לא.

ישי איבגי: בלי חברי מועצה.

אבי בינמו, רה"ע: בסדר, אני ככה אמשיך לכתוב, דרך אגב, כך אני אמשיך לכתוב.

דובר:עכשיו הוא אמר מה אכפת לך ממי, חשוב שזה יהיה.

ישי איבגי: אמרתי שההצעה הראשונית הייתה מצוינת.

אבי בינמו, רה"ע: הצהרונים שעיריית נשר מפעילה באמצעות רשת המתנ"סים בעיר, הם צהרונים עם תוכן ייחודי, שלדעתנו, אין שני לו. המטרה להעניק לילדים את המירב והמיטב, ומסגרת חינוכית לכל דבר. במהלך יום הפעילות מתקיימות תוכניות העשרה מגוונות, לימודי פיזיקה ומדעים בדרך חווייתית ובהתאמה לגיל הרך, לימודי אנגלית, פעילויות מתוקשבות באמצעות פורטל גוגל, חינוך גופני ודרמה יוצרת. הצהרונים בנשר נמצאים תחת פיקוח פדגוגי של משרד החינוך, ותחת פיקוח של משרד הבריאות. עיריית נשר לא יכולה לסבסד צהרונים שמופעלים באופן פרטי, שאינם נמצאים תחת פיקוח. לכן אנחנו מותירים את ההחלטה בידי ההורים לאיזה צהרון לרשום את ילדם, וזאת מבלי לפגוע בצהרונים הפרטיים. תראו, אנחנו לא יכולים לתת פתרונות, יש לנו גם מתנ"ס שעושה כל מיני חוגים, ויש מתחרים שפותחים חוגים בצורה עצמאית. אז מה? כולם חיים. אבל לנו היה חשוב שרוב ילדי נשר יזכו, מה שנקרא, לצהרון מסודר, במחיר טוב. אני אומר לכם, אין לזה אח ורע. אתם צריכים להצטרף ולהגיד, זה העיקר. ועוד פעם ,אני אומר, יש עיקר ויש טפל, לא חס וחלילה שמה שאתה מעלה הוא טפל, אבל אני אומר, צריך לעשות הפרדה מאוד גדולה. אנחנו ... לצהרונים הפרטיים, אנחנו אפשרנו להם, הם היו כאן, שוחחנו איתם, ואני שמח שהלכו למיזם הזה. אני לא יכול להבטיח לך שכולו יהיה מוצלח, כי אנחנו צריכים עכשיו ללמוד, לעשות הערכת מצב מה קרה בתקופה הזו, ואני יכול להגיד לך, משיחות שהיו לי אתמול עם הורים, אתמול היו אצלי הורים. כן? אז יכול להיות שאליכם באים ארבעה וחמישה, אבל אלי באים 40 ו-50, אתם יודעים את זה, ומברכים על המהלך הזה.

ישי איבגי: ברור, גם אנחנו מברכים.

אבי בינמו, רה"ע: בסדר, לא אמרתי, אבל ... אז אני מציע שנעלה להצבעה, מי בעד ההצעה של ישי? שלושה. מי נגד?

ישי איבגי: אני רוצה שיהיה רשום שישי, רועי ומירית הצביעו בעד סבסוד צהרונים, גם לפרטיים.

אבי בינמו, רה"ע: בסדר. מי בעד הצעת ראש העיר? מי נגד? הנה, אתם אפילו לא נגד. שמונה בעד.

ישי איבגי: מה ההצעה של ראש העיר?

אבי בינמו, רה"ע: הקראתי.

(מדברים יחד)

מירית קרוגליאק: שההורים יחליטו מה טוב בשבילם.

אבי בינמו, רה"ע: אני לא יכול לתת להם זכות בחירה ללכת, תראי, מדינת ישראל, למשל, היא תומכת באוניברסיטאות מוכרות, היא לא תומכת באוניברסיטאות לא מוכרות. אני יכול לתמוך רק במה שמוכר. מה שמוכר על ידי משרד החינוך זה המערכות האלה, אני לא יכול לתמוך במשהו אחר. אני לא יכול, אני, כראש עיר, לא יכול ללכת למסעדה שאין לה רישיון עסק, מישהו אחר יכול ללכת.

מירית קרוגליאק: אבל יש להם רישיון, הם לא סתם.

יחיאל אדרי: לא, לא, רישיון של התמ"ת אין לאף אחד מהצהרונים בנשר, הפרטיים.

אישור פרוטוקולים

אבי בינמו, רה"ע: טוב, פרוטוקולים. רבותיי, אני רוצה לעבור בקצרה על הפרוטוקולים. קיבלתם את הפרוטוקולים. יש פרוטוקול כספים, י"ד 1. בנושא של עדכון התקציב. אני רוצה כאן להודות למוטי חן, שבאמת, עושה כאן שעות נוספות בלי לקבל עליהם תגמול. עושה עבודה מסורה. יש כאן עדכון תקציב של 2013. יש את האישור תב"רים הקודמים. אישור דו"ח כספי ל-30.9.2013, ואישור דו"ח כספי של נשרים 2012. אנחנו דנו על כל הנושאים האלה. אני רוצה להעלות את זה להצבעה. מי בעד?

רועי לוי: אני מבקש להעיר הערה. יש אפשרות, אם יש אפשרות, לתמלל, או להקליט את הישיבות וועדה? אני מרגיש, בשתי וועדות, אני לא רוצה להתייחס ספציפי, שאני אומר דברים, שהדברים שלי לא באו לידי ביטוי בפרוטוקול. עכשיו, אני לא כתבתי לעצמי, זאת אומרת, אם אני אמור לתמלל את עצמי, מילא. אני מבין שזה אמור להיות, כאילו, פרוטוקול מקוצר, שזה פרוטוקול של וועדה, אבל עדיין, זה מפריע לי שהדברים שלי לא באים לידי ביטוי בתוך הפרוטוקול.

אבי בינמו, רה"ע:רועי, תשמע,

רועי לוי: כחלק מסדר היום. אבל רגע, שנייה, עוד דבר אחד. אם תשים לב בפרוטוקול של וועדת המכרזים, שמה גם בגלל הרגישות שמתחייבת מוועדת מכרזים, אנחנו ביקשנו שתהיה הקלטה, ויהיה תמלול של הוועדות שמה, כדי שאף פעם לא יוכלו להגיד לנו שום דבר. השאלה אם אפשר לקבל החלטה להרחיב את זה לכל הוועדות?

אבי בינמו, רה"ע: תן לי לבדוק את זה, תן לי לבדוק את הנושא הזה. מוטי, תרשום, אני רוצה לבדוק את הנושא של תמלול.

רועי לוי: כי אין גם מישהו מקצועי שמתמלל אותן. זאת אומרת, לא חס וחלילה לפגוע באייל, או משהו.

יחיאל אדרי: חבר'ה, וועדה זה נושא החלטה, זה לא דיון.

רועי לוי: מה זאת אומרת זה לא דיון? אין לך דיון בוועדה, יחיאל?

יחיאל אדרי: נושא החלטה. יש נושא, מה הנושא, מה ההחלטה בסופו של דבר.

רועי לוי: ומה עם הדיון?

יחיאל אדרי: זה הנוהל.

רועי לוי: אתה רוצה להגיד משהו, אני רוצה,

יחיאל אדרי: זה הנוהל, אחרת משרד הפנים היה דורש ממך,

רועי לוי: אני לא ראיתי את הנוהל הזה.

יחיאל אדרי: רגע, כמו שמשרד הפנים מבקש ממך הקלטות ישיבת מועצה, הוא לא מבקש ממך תמלול בוועדות.

רועי לוי: אני יודע, רגע. אני יודע.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע:יכול להיות, תשמע, יכול להיות, צריך לראות איפה הוועדות הרגישות. אני אתייחס לזה, בוא, תן לי לבדוק את זה. בסדר. מי בעד כספים י"ד 1?

רועי לוי: מה, פרוטוקול?

אבי בינמו, רה"ע:הכל פרוטוקולים. הנהלה, י"ד 1, מי בעד, מי נגד? כולם בעד. שלושה נגד. אני צריך להביא את הפרוטוקולים לאישור, אני מביא את הפרוטוקולים לאישור. אתה יכול להימנע.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע: מי בעד הנהלה י"ד 1? שמונה בעד, שלושה נמנעים. ישיבת וועדת מכרזים, י"ד 1. מי בעד, מי נגד?

מוטי חן:פה אחד.

אבי בינמו, רה"ע:בעד. י"ד 2. מי בעד, מי נגד? ראיתי שפה עשיתם תיקון. ב-י"ד 3, במכרזים י"ד 3.

רועי לוי: אוקי, רגע.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע: מי בעד מכרזים י"ד 3, מי בעד? פה אחד. מי בעד י"ד 4? מי בעד? פה אחד. מה נשאר לנו? נשאר לנו וועדות שמות. אני מבקש לא להשתתף בישיבה הזאת. יחיאל, תעלה את זה להצבעה.

יחיאל אדרי: מי בעד פרוטוקול וועדת שמות? שבעה בעד. ראש העיר יצא מהישיבה.

מוטי חן: אני רוצה, רק ברשותכם, לגבי י"ד 3, לעדכן, לא הספקנו.

(מדברים יחד)

מוטי חן: י"ד 4, בנושא של קיר התומך ברחוב יפה נוף, אני אמרתי גם ליושב ראש וועדת המכרזים, היו שלוש הצעות, וועדת המכרזים פסלה הצעה אחת בגלל מחיקה בטיפקס. ההצעה של אביאל בניית גגות בע"מ היא ההצעה שוועדת המכרזים הכריזה עליה כזוכה. לאחר מכן הקבלן הזה פנה לעירייה ואמר שהוא לא מסוגל לבצע את העבודה הזאת, למרות זכייתו בעבודה. אחרי התייעצות עם היועץ המשפטי.

ישי איבגי: למה הוא בכלל הגיש עם ככה?

רועי לוי: למה אני מיודע על זה בדיעבד.

מוטי חן: לא, לא, זה קרה. אני מזכיר עוד פעם, זה קרה לפני יומיים, לא הייתה עדיין ישיבת וועדת מכרזים, אני מעדכן אותך,

רועי לוי: מאז שהחלטנו על זה עוד לא עבדו על הקיר?

מוטי חן: עדיין לא עבדו על הקיר, כי התארגנות, ישבו עם הקונסטרוקטור, נכנסו,

רועי לוי: חמור מאוד, נעמי העלתה את זה שם באופן ספציפי, היא ביקשה, היא דרשה שתהיה התחייבות וגם שפיגלר,

יחיאל אדרי: זה אחת הסיבות,

רועי לוי: התחייבות שהוא תוך יומיים מתחיל לעבוד.

יחיאל אדרי: רועי, תבין עוד יותר מזה, שאנחנו, בעקבות המהירות של המכרז, לא ביקשנו ערבות בנקאית, אין לך מה לקחת לו היום. אין מה לקחת לו.

בוריס איינזברג: יש ערבות בנקאית למכרז. אבל לביצוע, כן ביקשנו.

יחיאל אדרי: לא, אני מדבר על המכרז, הוא זכה במכרז וברח.

בוריס איינזברג: הוא התחיל כבר, הוא הגיש חוזה.

מוטי חן: הוא הגיש את החוזה, ואז הוא פנה ואמר שהוא לא מסוגל לבצע את העבודה. אנחנו לא יכולים ... ולכן פנינו ליושב ראש הוועדה, ליועץ המשפטי. למספר שלוש.

אבי בינמו, רה"ע: אני ביקשתי שיצא מסמך מסודר.

מוטי חן: יצא מסמך שהופץ ליו"ר וועדת המכרזים.

רועי לוי: אני לא קיבלתי שום מסמך.

מוטי חן: יצא מסמך. יופץ. אני מסביר שוב, כל הדבר הזה קרה ביום חמישי האחרון. יצא מסמך, בגלל הדחיפות של העבודה הזאת, והנושא של הבטיחות, ישבתי עם יושב ראש וועדת מכרזים, ועם היועץ המשפטי, עברנו למספר שלוש, בגלל הדחיפות של העבודה, אי אפשר היה להמתין עם זה, שייכנס מיידית, כמה שיותר מהר לעבודה, הוא התחייב לתת הנחה של 6% לנושא הזה. בגלל הבטיחות והמהירות,

רועי לוי: מה היה ההפרש בין הצעות המחיר?

מוטי חן: יש את הפרוטוקולים. אז זה רק לעדכון. יצא מכתב.

בוריס איינזברג: הוא שלח מכתב שהוא לא מסוגל לבצע את העבודה.

(מדברים יחד)

רועי לוי: מי זה המציע הזה?

(מדברים יחד)

מוטי חן: הבא בתור זה אבו נאיף, פסלנו אותו,

רועי לוי: לא, זה ש-,

מוטי חן: ג'וני ח'ורי.

זאב שפיגלר: מוטי, שני דברים, אחד, קודם לרשום את הקבלן הזה שחזר בו, שלהבא,

מוטי חן: בוודאי.

זאב שפיגלר: דבר שני, שינוי כזה אחרי שהוועדה לקחה החלטה, אני חושב, בוריס, שמרימים טלפון לחברי הוועדה ומעדכנים אותם, בסך הכל זה לוקח שתי דקות, אנחנו חמישה חבר'ה, לעדכן אותם, הבן אדם פרש.

אבי בינמו, רה"ע:בסדר, קורה, חדש.

בוריס איינזברג: אני רוצה להסביר לך מה, אני הייתי פה, כשראיתי את המכתב, אמרנו שמוטי קודם כל, עם ליאון, מזמן לפה את הקבלן, כדי לבקש את ההנחה. כי בלי זה, לא היינו הולכים, ואז הם זימנו את הבן אדם, וקיבלו את ההנחה. ועכשיו הם צריכים להוציא מכתב מסודר על זה, כי אני גם לא ידעתי. אבל אתה צודק שצריכים להודיע. ואם זה לא היה עניין של הדחיפות, זה לא היה קורה.

(מדברים יחד)

מוטי חן: בואו, זה הליך חריג, אני מעלה את זה בצורה חריגה.

(מדברים יחד)

יחיאל אדרי: פעם הבאה תרים טלפון לחברי הוועדה, תודיע להם.

אבי בינמו, רה"ע: היה כאן מקרה דחוף של קיר שעומד להתמוטט. התכנסתם, עשיתם את העבודה, בא הקבלן, אמר 'אני לא יכול לבצע את העבודה.' פעלתם מהר יחד עם היועץ המשפטי, מה שמתבקש להבא, לעדכן את חברי הוועדה, כי חברי הוועדה עשו עבודה טובה, כולם באו, כולם נכנסו לעניין וקיבלו את ההחלטה. הבקשה היא בקשה מקובלת. רבותיי, נציגים למועצה הדתית.

נציגים למועצה הדתית

אבי בינמו, רה"ע: תשמעו, אני מציע שתוך עשרה ימים, כל סיעה, עד 10 לחודש, סליחה, עד ה-10 לחודש, כל סיעה תגיש את המועמד שלה, אני מזכיר, למוטי חן, כממלא מזכיר העיר. כל סיעה זה אומר צעירי נשר, זה אומר ישראל ביתנו.

רועי לוי: לכל סיעה מגיע נציג?

אבי בינמו, רה"ע: אנחנו מגישים לכל סיעה. קודם כל, הסיעות שמיוצגות כאן. קודם כל הסיעות שמיוצגות כאן. הסיעות שלא מיוצגות כאן, אנחנו נשתדל לבוא בדיבור עם השר ולראות מה לעשות, הליכוד, נשר בתנופה, אנחנו כבר ביקשנו מנשר בתנופה, עוד לא קיבלנו מענה. לכן אנחנו נותנים, ברגע שהם לא ייתנו את המועד, אנחנו ניתן את הנציגים. זאת אומרת, זו הפרורגטיבה שלנו, ואנחנו נבצע אותה. אנחנו מאפשרים באמת לאנשים עוד לבוא לדיון ולשיחה, רק שתבינו שיושב ראש מועצה דתית שצריך להיבחר, צריך להיות בעל השכלה אקדמית, צריך להיות אחד עם ניסיון ציבורי, אחד, לא או או, גם, גם, וגם. יש הנחיות ברורות, לא לחבר מועצה דתית. וטוב שיש הנחיות כאלה. אני לא יודע מה רוצה לעשות השר בנט, שיעשה מה שהוא רוצה. אני שומע אותו מה הוא הולך לעשות בנושא הכשרות, ומה הוא הולך לעשות בנושא המועצות הדתיות, שהוא יעשה. נידרש לזה, בינתיים אנחנו נדרשים לתת נציגים. לכן אני מבקש, עד ה-10 לחודש, שיהיה באמצעות פקס, או מכתב מסודר, או מייל מסודר. מיושבי ראש הסיעות, לתת לנו את הנציגים. בסדר?

רועי לוי: מי הסיעות ששולחות נציגים?

אבי בינמו, רה"ע:אמרתי, כל סיעות הבית.

רועי לוי: אבל לפי החוק זה רק שליש, שליש זה שלוש, אנחנו חמש.

אבי בינמו, רה"ע:כל סיעות הבית. כל סיעות הבית.

יחיאל אדרי: נביא את זה לשר, והוא יראה את זה, והוא יחליט.

אבי בינמו, רה"ע:כן. אז מה, השר ייתן,

יחיאל אדרי: כמובן שזה חוזר לעירייה אחר כך, את ההרכב כולו.

אבי בינמו, רה"ע:אתה אחר כך צריך לאשר את כל ההרכב. אז אנחנו נביא את זה לשר, נבוא גם בדו שיח עם השר, נבוא בדו שיח עם כל אחד כאן.

יחיאל אדרי: אני סומך על חוות הדעת שלנו.

פינוי בינוי

אבי בינמו, רה"ע:טוב, בואו ניגש לנושא המרכזי. פינוי בינוי.

ישי איבגי: אפשר להגיד משהו על זה? פינוי בינוי, דף הצעות, נושאים לסדר, פינוי בינוי. על מה אני אמור להתכונן? מה אני אמור לחשוב? פינוי בינוי, פינוי בינוי.

אבי בינמו, רה"ע:עכשיו תלמד.

ישי איבגי: אין לי ברירה. הייתי שמח קצת מעבר, פינוי בינוי, מה זה?

אבי בינמו, רה"ע:אתה תצא משכיל היום.

ישי איבגי: הלוואי, יש לי מה ללמוד בעניין הזה.

אבי בינמו, רה"ע:אתה יודע מה, אתה תתחיל, אני אסכם.

יחיאל אדרי: טוב, רבותיי, במשך עשור, עשור ורבע, שכונת בן דור הייתה מוכרזת, לא כל שכונת בן דור, חלק משכונת בן דור, הייתה מוכרזת כתחום שנקרא פרויקט 649, פינוי בינוי. על פי החוק, כל שש שנים, מכריזים בממשלה, כי מעלים את זה לממשלה, כל שש שנים מחליטים, הוחלט בזמנו, לפני 12 ומשהו שנים, שפרויקט פינוי בינוי יהיה בנשר, אחר כך זה הסתיים, לפני שש שנים, הנושא הזה, על פי החוק, אם אנחנו מבקשים הארכה, אז זה עוד שש שנים, חלפו, עברו 12 שנה, כל הניסיונות ליזמים בעניין הזה, להוביל את המהלך הזה, להריץ את המהלך הזה, עלו בתוהו. מבחינת ההכרזה, ההכרזה הסתיימה שוב פעם.

ישי איבגי: מתי?

יחיאל אדרי: ב-18 לדצמבר.

ליאון גורודצקי: ב-8 לנובמבר.

יחיאל אדרי: בשנה שעברה, זה אומר, אפילו עוד לפני שראש העיר המכהן נכנס לתפקידו. אבל, הם באו וביקשו, בוועדה המחוזית, לדון על זה שוב פעם. ראש העיר עדיין עוד לא נכנס לתפקיד, ולכן אנחנו ביקשנו לדחות את זה, ביקשנו לנסות לדחות את העניין הזה בעוד שבוע, שבועיים, כדי שזה יגיע למליאה, כדי שנדון על זה במליאה. אחרי זה, הגיע למליאה,

רועי לוי: ואלי דוקורסקי ייצג אותנו.

יחיאל אדרי: אלי דוקורסקי לא מייצג בעניין הזה. אני, מניסיון, יכול להגיד לכם שאני במעקב שוטף בנושא פינוי בינוי, במהלך כל השנים, רועי, ידידי הטוב יודע איזה מהלכים עשינו בנושא של פינוי בינוי בנשר, ולמרות זה, ולמרות זה, לא רוצה לדבר על ההנהגה הקודמת, זה לא צלח. בואו, בשורה תחתונה, זה לא הלך, ולדעתי, גם לא ילך במתכונת הקיימת. לכן, אני המלצתי, גם לראש העיר, וגם להנהלה, שאנחנו צריכים את נושא פינוי בינוי לבטל בנשר, מכ/ 649, לשבת ולבדוק את התב"ע החדשה, לראות איך אנחנו משקמים את השכונה הזאת, אולי נעשה בינוי פינוי, ולא פינוי בינוי, מי שמבין את המשמעות. ראש העיר אמר, אני מציע אולי בינוי פינוי, אולי אנחנו נבנה, לא אנחנו, יזם, ניתן לו שטח במסגרת המנהל, לבנות מבנה גדול, ולפנות לשם אנשים שהם בעייתיים מבחינת הבית קטן, לא גדול, מוזנח, הרוס, כדי שיוכלו דיירי עמידר, בעיקר, ואז יפנו את החלק הזה, מה שמפנים, ואז לבנות משהו על פי תב"ע חדשה, שנכין אותה במסגרת העירייה, שיהיה בצורה מסודרת וטובה לשכונה הזאת. זה אני המלצתי את זה בפני הנהלת העיר, ראש העיר העלה את זה בפני הנהלת העיר. אני חושב, אני מדבר,

אבי בינמו, רה"ע: אני רוצה שהמהנדס יתייחס לזה.

יחיאל אדרי: אני מדבר בקול רם, אני חושב, מהניסיון שלי בעיר נשר, בעירייה עצמה, אני חושב שהפרויקט הזה תם ונשלם, אנחנו הבאנו מצב שהרבה תושבים בבן דור, לא יכולים לבצע שום הגדלה לבתים שיש להם, לא יכלו לעשות שום דבר במשך 12 שנה, השכונה הזאת הייתה מוזנחת בצורה קטסטרופאלית, אני חושב שהאנשים שגרים בבן דור, יש להם את אותם הזכויות, כמו שאמרה מירית, לאנשים שגרים בתאנה, ואנשים שגרים בגבעת נשר. כדי שיוכלו גם הם לטפח את הסביבה הטבעית שלהם. ואנחנו כעירייה, לטפל מסביב לבתים שלהם.

אבי בינמו, רה"ע:מהנדס.

ליאון גורודצקי: אני אשתדל בקצרה, כמובן. כאן עלתה שאלה שבעצם מה זה פינוי בינוי בכלל. בקצרה, זה די פשוט. מה היתרונות ומה החסרונות. קודם כל, לגבי התוכנית שנקראת מכ/649, בקצרה, מי שעשה את התכנון בפועל, זה יועצים מטעם משרד הבינוי והשיכון, אנחנו סך הכל היינו רק צינור לחברת ליווי הפרויקט, זה על בסיס וועדה ארצית שנקראת התחדשות עירונית שהוקמה ב-99', במשרד הבינוי והשיכון. סך הכל אנחנו מדברים על 165 דונם מהשכונה בן דור, לפי התוכנית הזאת, סך הכל היה מדובר על פינוי של 300 יחידות דיור קיימות, בעיקר מדובר על בנייה משנות ה-50' של המאה הקודמת, ובמקומם היה מיועד 1,226 יחידות דיור, בסך הכל, בעיקר במבנים רבי קומות, עד 18 קומות. זה פלוס מינוס בקצרה על התוכנית עצמה. הפרופורציה כאן היא קצת בעייתית, ובעיקר שאנחנו לא נמצאים, איך אומרים, במדינת תל אביב, שעלות הדירות והנכסים שם אחרת לגמרי. פרויקט הזה, הספציפי, למעשה, בתקנון של התוכנית, סעיף 4.1, הוגדר חד משמעית, את העניין, תוקף לתוכנית שש שנים, זה כבר הוזכר, ואם יש תזוזה בתוכנית ברמה הזו או אחרת, מבחינת תיקי הגשה ודברים מסוג זה, יש לנו אפשרות וסמכות לבקש הארכה, שזה בסמכות וועדה מחוזית. לא הייתה שום תזוזה, עובדות כבר פורטו כאן. אנחנו עשינו במקביל, כל מיני ניסיונות משא ומתן, כל מיני יזמים, היו די הרבה פגישות עם מהנדסים, מבחינת מימוש הפרויקט, ובהיבט כלכלי. נכון לעכשיו, באותה מתכונת התוכנית שקיימת, כמעט ואין סיכוי למימוש. עכשיו, אנחנו, אתם צריכים לקחת בחשבון שבאותו רגע שעברנו הכרזה ופרסום לפי סעיף 77, 78, 79 לחוק התכנון והבנייה, ולאחר מכן שהתוכנית אושרה, הדבר היחידי שהיה ניתן לאשר מבחינת הבינוי, בכל השטח של התוכנית, זה רק בניית ממ"דים בלבד. כלומר, כל בן אדם, מי שירצה מחר לסגור מרפסת, או להקים פרגולה, לא היה שום סיכוי לקבל היתר בנייה. באותו רגע שהתוכנית הזאת תתבטל, כל בן אדם שיש לו זכויות בנייה, למעשה, אנחנו חוזרים לתוכנית הקודמת, החלה במקום, וכל בן אדם יוכל לממש זכויות בנייה. למעשה, מה שמגיע לו. אני מניח שהדבר הטוב ביותר והחכם ביותר יהיה, שאתם מקבלים, כמובן, החלטה, אנחנו צריכים להעביר המלצה, אני, למעשה, צריך להעביר המלצה. אבל אני לא מעביר אותה עד שמועצת העיר והנהלת העירייה לא מקבלים, כמדיניות, מה היא החלטת נבחרי הציבור. ברגע שאני מקבל החלטה, בהתאם לזה אני מעביר חוות דעת מקצועית, וזה, למעשה, יבוא לדיון בוועדה המחוזית. סביר להניח לסגירת התיק. שכונה הזאת, אני חושב, היא נמצאת במצב מצוין, מאוד אסטרטגי, בקרבה לטכניון, בדרך לכניסה מזרחית, דרום מזרחית, לחיפה. צומת נווה שאנן, אני חושב שבסופו של דבר, בעתיד, אנחנו נקים וועדת היגוי, לא רק מקצועית, בתחום הנדסה ואדריכלות, גם בשילוב של ציבור ושמאים, אני חושב, בהחלט, יש מקום לעשות חישוב מחדש. לעשות ניתוח מסודר, כולל תשתית העיר, למה אנחנו מסוגלים לתת, לשמוע מה רוצים אנשים, בין היתר, אלה שעומדים, לכאורה, מבחינת הפינוי, להכין תוכנית חדשה. ולהתקדם איתה. אני חושב שזו הדרך הכי נכונה. ופשוט חבל לבזבז זמן.

רועי לוי: איזה תוכנית להכין, ברשותך? כשאתה אומר להכין תוכנית חדשה, תוכנית פינוי בינוי חדשה?

אבי בינמו, רה"ע: לא, לא, תוכנית לשיקום.

ליאון גורודצקי: תוכנית בינוי, שתבין, פינוי בינוי, בכל מקרה תוכנית בינוי עיר חדשה, בכל מקרה אתה חייב להכין אותה.

אבי בינמו, רה"ע: כי התוכנית הקודמת היא מלפני 30 שנה.

ליאון גורודצקי: עכשיו, ותוכנית בינוי עיר חדשה, אנחנו צריכים לקחת בחשבון, אתם הזכרתם כאן את הבנייה לצעירים, שכונה הזאת, מחצית מהשכונה, בעיקר, לצערנו, זה דירות לשכירות, אבל זה סטודנטים. ההורים שלי גרים, אני מכיר כל בית שם בשכונה הזאת, כבר גרים שם איזה 20 שנה. ועוד פעם, יש מין ערבוב בין, מצד אחד, אנשים מבוגרים, פנסיונרים, דירות עמידר, מצד שני, יש המון צעירים. אותם סטודנטים. ואני חושב, בהחלט, יש פה מקום למחשבה, וככל שיותר מהר אתם תקבלו החלטה, אני מניח שיותר מהר אפשר לקבל החלטה ולהתחיל תוכנית חדשה.

מוטי חן: אני רוצה רק עוד משפט אחד להתייחס. ככה. צריך לעשות כאן הפרדה בין שני דברים, פעם אחת הנושא של ההכרזה של התוכנית, פעם שנייה הנושא של התב"ע החלה במקום, שני דברים נפרדים. הם הולכים ביחד. מבחינת ההכרזה של התוכנית במסגרת פרויקט התחדשות עירונית, ההכרזה הזו בעצם פגה ב-2007, לא הוארכה פעם נוספת, אבל זה משהו שאפשר להתגבר עליו, טכנית. התב"ע עצמה הסתיימה, כמו שליאון אומר, התוקף שלה הסתיים בנובמבר 2013. שואלים למה הפרויקט הזה לא הצליח, למה הוא לא יצא לפועל, לצורך העניין, למרות התכנון וכל התהליך. לטעמי, להבנתי, כאיש כספים, לפחות, התוכנית הזו התבססה על הנחות יסוד שגויות, והתברר לאט לאט בשטח, כשהגיעו יזמים וקבלנים, שאני השתתפתי בעשרות ישיבות עם יזמים, לאורך כל הדרך זה חזר כחוט השני. כשבנו, כשתכננו התייחסו לחלק מהיחידות שם כיחידות בנות 25 עד 35 מטר, כאשר בפועל, המצב הסטטוטורי האמיתי, בפועל, היה פי חמש, או פי שש מזה. ואם זה המפתח ליחס שלוקחים אותו בין הריסה לבינוי, זה לא יכול לעבוד. כשבא היזם, לצורך העניין, והציע למתפנה 150% או 175% מהערך של הדירה שלו, הוא התייחס ל-30 מטר ולא למה שבנוי בפועל ,ולא לגאלי. כל הנחות היסוד כאן התבססו על איזה עצימת עיניים, שכאילו מסתכלים רק על המצב החוקי, ולא על המצב בפועל. וזה לא קיבל שום אפשרות לפתרון. שום אפשרות לפתרון. כל היזמים שהיו כאן, והיו כאן, אני יכול למנות כאן שורה שלמה של חברות, מהגדולות במשק, שבחנו את הפרויקט הזה, בסופו של דבר הגיעו למסקנה שהפרויקט במתכונת שלו הנוכחית, לא כלכלי. והרעיון הוא בעצם לא יצא לפועל. אף אחד לא הצליח להרים אותו, ולרוץ קדימה.

אבי בינמו, רה"ע:רועי.

איגור גורוביץ: לי, אישית, מאוד חבל שהתוכנית הזאת לא יצאה לפועל. זה הזדמנות, אבל, לכל תושבי בן דור, אולי לא לכולם, אבל לחלק העיקרי בהם. ואני באמת מצטער על זה שאנחנו לא יכולים להוציא אותו לפועל.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע: כן, רועי.

רועי לוי: אני מבקש, זאת אומרת, לא הבנתי, אם אנחנו הולכים לכיוון של תוכנית פינוי בינוי חדשה, או שאנחנו הולכים לתוכנית אחרת לגמרי.

אבי בינמו, רה"ע: לא לפינוי בינוי חדש. אין פינוי בינוי חדש.

רועי לוי: לא. לבקש הכרזה מחודשת על פינוי בינוי, אבל במתכונת שונה מהמתכונת הקיימת, כמו שמוטי אומר, שההנחות יסוד לא רלוונטיות.

ליאון גורודצקי: אני אסביר לך, ניתן להכריז על שכונה שמיועדת, לא חשוב איך זה נקרא, פינוי בינוי או לא פינוי בינוי. בתנאי אחד, אם אתה מגיש חומר רלוונטי שעומד בקריטריונים שנקרא תכנון העיר, כלומר, על בסיס תקנות חוק התכנון והבנייה, וגם בסיס כלכלי. אתה חייב להוכיח שהפרויקט הזה, כי זה לא פרויקט ציבורי, לכאורה, אנחנו רק מזמינים כבעלים סטטוטוריים, מבחינת הרשות. זה פרויקט שהעסקה בין יזם פרטי לבין תושבי העיר. עכשיו, אנחנו, כמייצגים, לא חשוב, כל אחד בתחומו, את התושבים, אנחנו רוצים שהפרויקט יהיה, מה שנקרא, הכי טוב. כלומר, זאת הסיבה, וגם מוטי הזכיר דבר מאוד חשוב, שכאן, בצוות שהוקם, ראש העיר החליט, בעצם, בהנהלת העירייה, מי יהיה, אנחנו מדברים כרגע על מהות. מטרה נשארת אותה מטרה, לקחת את השכונה הוותיקה, ולתת כל מאמץ, מה שניתן, לפחות מטעמנו, כדי לחדש אותה, לשדרג אותה. לא חשוב איך זה נקרא, פינוי בינוי, או בינוי פינוי.

רועי לוי: במסגרת ההכרזה של פינוי בינוי, הרי יש הטבות שאתה לא יכול, לדעתי, תקן אותי אם אני טועה, לתת אותם אם זה לא פינוי בינוי.

ליאון גורודצקי: מי אמר לך את זה?

רועי לוי: לא, סתם,

(מדברים יחד)

רועי לוי: פטור מהיטלי השבחה, אלה דברים שאתה יכול לתת אותם גם ככה?

יחיאל אדרי: נתנו, נתנו. הייתה החלטה בעירייה, פטורים. הייתה החלטה בעירייה על הדבר הזה.

רועי לוי: לא הבנת, במסגרת פינוי בינוי, יש לך הטבות, הרי, במס.

(מדברים יחד)

רועי לוי: לא, זה שנתנו אני יודע, השאלה אם אתה יוצא, זו השאלה, יוצא לתוכנית אחרת, בינוי פינוי, לא משנה, שהיא לא במסגרת ההכרזה, תקשיב עד הסוף,

יחיאל אדרי: קודם כל תוריד את זה.

רועי לוי: תקשיב רגע עד הסוף לפני שאתה מוריד. אל תעשה ואחר כך תשאל. תשאל קודם. השאלה, אם אנחנו, אם במסגרת הזו, אני אוכל עדיין, כשזה לא הכרזת ממשלה, בשכונה מסוימת, לאו דווקא בן דור, אני יכול לתת, בתור עירייה, פטור ממס שבח? פטור מהיטלי השבחה? ניתן לתת את זה?

משיח עמר: כמועצת עיר אתה יכול להחליט שאתה,

רועי לוי: מוותר על מס שבח?

משיח עמר: כן.

רועי לוי: זה חשוב.

ליאון גורודצקי: חלק מהוועדה דיברו איתנו, אי אפשר במינויה כרגע להביא, קודם כל, אפשר ... שנקרא, יש ספר כזה ענק, מבחינת הקריטריונים, שנקרא התחדשות עירונית, זה מצד אחד. מצד שני, לפני שעירייה מחליטה איזה סוג תוכנית אנחנו עושים, פינוי בינוי, או בינוי פינוי, קודם כל צריך לבדוק, יש הנדסה, יש תכנון העיר, יש כלכלה, כמובן, ויש היבט משפטי. ניתן לתת פטור. ברגע שוועדה הזאת תחליט מה ניתן לעשות בשכונה, באיזה מקום.

רועי לוי: כמה זמן, לדעתך, סליחה שאני שואל, מהיום, החלטת שפינוי בינוי לא קיים, סתם, לצורך העניין, לא קיים. כמה זמן לוקח, לדעתך, להרים תוכנית חדשה, או לחדש את הפינוי בינוי, או לעשות תוכנית בינוי חדשה?

אבי בינמו, רה"ע: צריך ללכת לתכנון מחודש של השכונה.

(מדברים יחד)

ליאון גורודצקי: אני יכול לתת לוח זמנים, אני מעריך שהוועדה עצמה, שתוקם, ברגע שמועצת העיר מקבלת החלטה, אני אתייחס לוועדה מחוזית, ראש העיר יחליט, מבחינת הרכב הוועדה, שתשב לפני התחלת התכנון. תכנון, אני מעריך שבמהלך, בערך, בין ארבעה לשישה חודשים, שנה, אפשר לקבל החלטה מה כלכלי, באיזה מקום, מה אנחנו מסוגלים לתת ומה אנחנו לא מסוגלים. רבותיי, שכונה קיימת. זאת שכונה קיימת, זה לא פלטה ואתה יכול לתכנן מה שבא לך. וזאת משמעות מאוד רצינית. עכשיו, לאחר מכן, אנחנו נכנסים למהלך שנקרא דיון בוועדה, בעיקר בוועדה מחוזית, כי זה בסמכות וועדה מחוזית. מניסיוננו, אם אנחנו נהיה כל יום שם בוועדה, זה לפחות שלוש שנים. כל הבירוקרטיה היבט תכנוני, צריך לקבל אישור של ירוקים, צהובים, וורודים, מכל העולם, אין מה לעשות, יש דרישות יותר. להגיד לך שתוך שנה יהיה מוכן? לתכנן, אפשרי. אבל לקבל אישור באמת,

רועי לוי: את התב"ע לפינוי בינוי, לתוכנית עצמה, מי עשה אותה?

ליאון גורודצקי: תב"ע הזאת נעשתה, הוקמה חברה, בעצם, חברה שנקראת גלבנה, זו חברה מנהלת, על בסיס משרד הבינוי והשיכון, זה אחת מ-15 החברות המאושרות לניהול פרויקטים מסוג זה, מטעמם. אדריכל היה אחד בועז ברקאי, זה גם, עוד פעם, צוות מתכננים שעבד במסגרת תכנון בינוי עיר, הם עבדו לפי חוזים של משרד הבינוי והשיכון. אנחנו היינו, כמובן, מעורבים.

רועי לוי: אפשר לשנות את התב"ע בתוך המסגרת של הפינוי בינוי?

ליאון גורודצקי: בלתי אפשרי.

רועי לוי: לא, בתוך הפינוי בינוי. סתם דוגמא, התב"ע שם אומרת בניין 20 קומות, להחליט שזה 28 קומות. ניתן לעשות את זה?

אבי בינמו, רה"ע: זה לא הבעיה. זה לא הבעיה, אבל. זה לא הבעיה.

ליאון גורודצקי: זה אחת מהבעיות, למעשה, שהמתחם, כ-135 דונם, זו תוכנית, אחת מהגדולות בארץ מבחינת פינוי בינוי, אם לא הכי גדולה, שיש. רוב התוכניות פינוי בינוי, אם אתם תעשו בדיקה בערים אחרות, ויש כאלה יותר מ-100 כבר, תוכניות בינוי עיר, שנקרא פינוי בינוי. סדר גודל 10 דונם, 20 דונם. מדובר על 30, 40, 50, 60 משפחות, זה עיקר התוכניות. 80 משפחות, אנחנו מדברים על יותר מ-300 בעלי עניין, מבחינת המשפחות שיש להם נכס. אנחנו מדברים על תוכנית 135 דונם, בטופוגרפיה מטורפת. אני חושב שמבחינת הבחינה, זה אחת מהטעויות, למעשה, שנעשתה בעבר, אחת מהטעויות. תיקחו בחשבון שהתוכנית הזאת מחולקת לשלושה תת מתחמים, ובכל זאת, בנפרד, אף אחד מהמתחמים לא הצליח.

רועי לוי: אפשר לחלק אותם ליותר מתחמים?

ליאון גורודצקי: לא.

רועי לוי: אני אגיד לך מה, זאת אומרת, מה הרעיון שלי בעניין הזה. לוותר על מה שקיבלנו כפינוי בינוי, לי נראה שזה קצת, זאת אומרת, מהיר מידי, לוותר על זה מראש. ברור שהתוכנית לא יצאה לפועל, ברור שיש איתה קשיים.

ליאון גורודצקי: שנייה, אני הבנתי. צריך להגיד, במסגרת הקו הכחול הזה, מבחינת תוכנית המוכרזת או מאושרת, כל שינוי שאתה תעשה באופן אוטומטי מבטל תב"ע קיימת.

רועי לוי: ואם אני עושה שינוי,

ליאון גורודצקי: שום דבר.

רועי לוי: לא, רגע, תשמע את השאלה. זאת אומרת, משאיר את תוכנית הפינוי בינוי, אבל עושה תב"ע על הטבעת שמסביב לפינוי בינוי, האם זה יכול, זאת אומרת, להיות יותר כלכלי לקבלן שמגיע? ואז, בעצם, אני מרוויח גם את הפינוי בינוי, וגם אני מסייע.

אבי בינמו, רה"ע: הבעיה המרכזית נוצרה שעל יחידה של 30 מטר נותנים לך 50 מטר. עכשיו, זה ניתוח מצב שעשה כל יזם שבא לסיפור הזה. יש היום פינוי בינוי, אפילו נניח באזור תל אביב. אבל באזור תל אביב, מספיק שהוא מקבל 1.5, כדי להרוויח. פה הוא צריך לתת לו חמש יחידות דיור. לכן הסיפור הזה. עכשיו תראה, זה סיפור של 12 שנים, 12 שנים עומד, מוקפא, אתה מבין, אלה צועקים ואלה בוכים, ובאמת, החשש הגדול שלי היה שבסופו של יום, זה יבוא על חשבון התושבים. התושבים כאן, החשש הגדול הוא שזה יבוא אליהם דרך איזה יזם, זה או אחר. אני חס וחלילה, אין לי עניין ביזם כזה או אחר. ואז באמת, בכל זאת, זו שכונה לא קלה, ואנחנו לא רצינו שהתושבים ייפגעו. באנו ואמרנו, רבותיי, מספיק. בואו נלך לתוכנית חדשה, לשיקום של בן דור, לפיתוח של בן דור, נתחיל להציג תוכניות, נתחיל לשקם את החלק הישן. איפה שניתן לבנות, נקדם את זה מהר. יש שם שטחים של המנהל שאפשר לקדם אותם מהר. זה לא שהכל צריך להתעכב עכשיו. צריך פשוט לרוץ על הנושא הזה. אבל, צריכים לקבל החלטה מסודרת, לבוא ולהגיד, רבותיי, זהו.

רועי לוי: אז רק לסיום, אני מתחבר לדברים שלך, דיברנו על זה בזמנו. מה שאני הייתי מציע, ממליץ, זה לזמן נציגות מהתושבים של השכונה, או לעשות איזה יום כזה פתוח, שהם יוכלו, כמו שאז, אם אתה זוכר, היה, שחשבו על תוכנית בינוי, ולהגיד, חבר'ה, בואו תציגו גם את העמדה שלכם, שנשמע גם את התושבים מה הם חושבים.

אבי בינמו, רה"ע: אני רושם, שמונה. טוב. אז תנו לי להקריא את זה בצורה מסודרת.

ישי איבגי: רגע, אפשר שאלה אחרונה? רציתי לשאול את ליאון. יש השלכות לגבי עלויות, אם זו הייתה תוכנית פינוי בינוי, כמו שהיא קיימת, ועכשיו בעצם שיפוץ של התוכנית, שיפוץ של כל השכונה הזאת, מבחינת העירייה, העלויות משתנות?

יחיאל אדרי: העירייה לא צד בעניין.

ישי איבגי: זאת אומרת, רגע, אני רוצה להבין, אתה מחייב, כאילו, את התושבים עכשיו לשפץ את זה?

יחיאל אדרי: מה פתאום?

ישי איבגי: אז איך אתה מתכוון לעשות את זה?

אבי בינמו, רה"ע: פיתוח המקום ייעשה על ידינו, או על ידי הקבלנים.

ישי איבגי: אני הבנתי את זה.

אבי בינמו, רה"ע: אבל אתה תאפשר לתושבים להתחיל לבנות, להגיש לגליזציה.

ישי איבגי: יש סיכוי שתפתח את המקום, אבל בלוק שאין לדיירים כסף בו, יישאר לך ישן כמו שהוא היום.

יחיאל אדרי: הוא מדבר על משהו ואתה מדבר על משהו. הוא מדבר שצ"פים, שטחים ציבוריים. כעירייה, אנחנו מחויבים לטפל בשטחים הציבוריים. אני לא חייב להיכנס לבית פרטי ולעשות משהו. אתה מבין? אני לא יכול להיכנס לבלוק ולעשות את זה, אלא במסגרת שנקרא, מתיחות פנים והדברים האלה.

ישי איבגי: כמו שנעשה בשלושה בניינים של בן דור.

יחיאל אדרי: בשני בניינים.

(מדברים יחד)

ישי איבגי: ושם העירייה התערבה, לא?

יחיאל אדרי: ברור, יחד עם משרד השיכון. אני רוצה שתבינו, כל פרויקט פינוי בינוי בבן דור, הוא היה נקודתי, באמצע, בבן דור. כאשר לא לקחו בחשבון את הכניסה לבן דור מלמעלה, ואת הכניסה מבן דור למטה. ואז מה קורה, ומהצדדים. עכשיו, מה קורה, אתה הולך ובונה באמצע שכונה, הולך ומרים שמה בלוקים, והיתר באוויר, נשאר כאילו לא עשינו שום דבר. אם היה, התושבים שמה, היה להם אפשרות לעשות לגליזציה, והיו גומרים הכל, ואתה בעוד שנה בא ואומר, עכשיו אני רוצה פינוי בינוי. נניח, עשו כולם לגליזציה, אף קבלן לא יתקרב לנשר, למה הוא יגיד, אני אתן על בית של 150 מטר, אני צריך לתת לו 400 מטר, אני צריך לתת, איזה? לכן אני בא ואני אומר, אנחנו צריכים גם לתת אפשרות לתושבים שהם כל כך הרבה שנים תקועים בשביל לשים מזגן היום. היום אם הוא רוצה לסדר את החדר שלו, הוא לא יכול. ברגע שאנחנו מאשרים את הדבר הזה, מבטלים את העניין שנקרא פינוי בינוי, קודם כל נותנים אפשרויות לתושבים לנשום אוויר. לשחרר את עצמם, לקנות את הדירות, למכור, חבר'ה, אתם יודעים כמה אנשים, עסקנים שיש שם דירות שלהם שמחכים לפינוי בינוי? שעושים מסחרות, אנשים מחכים. אנחנו רוצים לתת לתושבים את האפשרות לעשות את תיקוני הבנייה הקיימים, להרחיב, אם הם רוצים. אנחנו, כעירייה, אנחנו נכנס לשצ"פים, נסדר את הגינון כמו שצריך, נסדר את הסביבה הטבעית של הבן אדם שהוא חי, ככה גם אולי תשתנה האוכלוסייה, תגדל האוכלוסייה, הכל בהתאם. אבל אי אפשר להשאיר את האנשים האלה חנוקים 12 שנה. חבר'ה, 12 שנה. רועי, אתה היית עולה בדרך הזאת.

רועי לוי: תגיד לי רגע, אתה לא מאמין שאפשר יהיה לקדם אותה?

יחיאל אדרי: פינוי בינוי אי אפשר יהיה לקדם, כי אני אומר לך, אמר ראש העיר, רוב הדירות שמה 30 מטר, רוב הדירות 30 מטר בטאבו, 150 מטר בבניה, איך תקדם אותם?

(מדברים יחד)

יחיאל אדרי: אמר ראש העיר, משיח, אמר ראש העיר דבר אחד, אני רוצה שתבינו את המשמעות. רוב הדירות שמה, ב-30 מטר בטאבו, כל היתר, יש שמה 150 מטר, 160 מטר שאנשים בנו, חוקית, לא חוקית, אוקי?

ישי איבגי: אולי גם חוקי.

יחיאל אדרי: יש גם חוקי. קחו בחשבון, רגע, רגע, רועי, קחו בחשבון, אין פה מה לבנות, בא קבלן, מסתכל על הדבר הזה, הוא אומר, אני מוכן לתת לך 75. אבל על מה? על מה שרשום בטאבו, לא על מה שיש לך היתר. מה שאין לך היתר. מה שאין לך היתר זה לא מעניין אותי. עכשיו, אם דירה 40 מטר,

ישי איבגי: כמה כאלה יש?

יחיאל אדרי: רוב הדירות האלה, חוץ מעמידר.

ישי איבגי: רוב הדירות בחריגה, אתה אומר לי?

יחיאל אדרי: רוב הדירות, חוץ מעמידר, יש בלוקים של עמידר, זה עמידר, אין בנייה בתוספת שם.

אבי בינמו, רה"ע: טוב, תשמעו, אני בכל זאת חייב להביא הודעה, גם לממונה על המחוז, וגם לוועדה המחוזית, ואנחנו הכרנו איזשהו נוסח, ואני גם מקבל את ההערה שהועלתה בסוף על ידי רועי להביא תושבים, אני רוצה רגע שתקשיבו. תוקף ההכרזה של פינוי בינוי בן דור פג, למעשה, ב-2007. העירייה בזמנו ביקשה הארכת ההכרזה בשש שנים נוספות, לא נתקבלה החלטה, אך מכל מקום, השש שנים האלה חלפו בנובמבר 2013. נעשתה פנייה של הוועדה המחוזית מ-30.12.2013 בה נדרשת העירייה להבהיר עמדתה ביחס לקידום התוכנית. במהלך השנים האחרונות הסתבר כי לתוכנית אין היתכנות כלכלית נדרשת, מימוש התוכנית, לפיכך, כמעט אינו מעשי. אשר על כן, מוצע להשיב לוועדה המחוזית כי אין כוונה לקדם את התוכנית, ויש לבטלה. כפועל יוצא, יחולו התוכניות הקודמות החלות על המתחם. במהלך השנים בהם חלה תוכנית מכ/649, לא טופלו חריגות בנייה ושימושים בסטייה מההיתר, וכמו כן, לא הייתה אפשרות לקבל היתרי בנייה, למעט הקמת ממ"דים על פי החוק. עם ביטול מכ/649, ועל מנת למנוע מצב של אכיפה, שלא יבואו פתאום לתושבים, אכיפה מנהלית מצד הוועדה לתכנון ובנייה מורדות כרמל, ועל מנת לאפשר לגליזציה והוצאת היתרים לבנייה חדשה, הוחלט בעצה אחת, יחד עם הוועדה המקומית מורדות כרמל, להקים וועדת אד הוק, אשר תקבע אפשרויות ועקרונות תכנון מחודש לשכונת בן דור, ותיתן, למעשה, לתושבים, פרק זמן התארגנות. ושמונה, תוקם וועדה בקרב עיריית נשר, ביחד עם מספר תושבים מבן דור, כדי לקדם תוכנית פיתוח השכונה. שיקום השכונה, פיתוח השכונה. עכשיו תראו, למה העלינו את הסעיף הזה,

רועי לוי: שנייה רגע, מה שהצעתי זה אם אפשר להביא אותם, זאת אומרת, להשמיע את טענותיהם לפני הוועדה. על הפינוי בינוי. לפני שאנחנו מבטלים.

אבי בינמו, רה"ע: אנחנו כבר דנו עם תושבים, כבר שוחחנו עם התושבים, כבר דיברו עם התושבים.

רועי לוי: יש כאלה שכן רוצים.

משיח עמר: אבל אתה יודע שבסופו של דבר, מי שקבע בעניין הזה, שהתושבים לא רוצים.

רועי לוי: לא, התושבים דווקא, היה ישיבה בזמנו במגרש כדורגל, ליד המתנ"ס. באו כל התושבים ודווקא דיברו ואמרו שהם רוצים, והכל.

אבי בינמו, רה"ע:תראו, אנחנו גם עשינו איתם, במהלך הזה, שתבינו,

רועי לוי: הייתה ישיבה שכן רצו.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע: אני בכל זאת בעד להצביע עבור הצעת ההחלטה הזו. אני אומר לכם, גם לי לא היה פשוט, אני כבר איזה חודשיים ככה מתחפר בתוך הסיפור הזה. זה שאלה קשה, אנחנו הבנו שיכול להיווצר, חס וחלילה, נזק מאוד גדול לתושבים, בנושא של היזמים הפרטיים, ואני קראתי את כל הנושא של פינוי בינוי, כמעט בכל מדינת ישראל הפינוי בינוי לא הצליח. הוא היום יכול להצליח, אני יכול להגיד לכם איפה, בהרצלייה הוא יכול להצליח, בגבעתיים הוא יכול להצליח. הוא יכול להצליח במקומות שבאמת יוצא רווח אדיר גם לתושב וגם לקבלן. פה, המסקנה הייתה כנראה, גם על ידי כל מי שנתן לנו את הניתוחים, אני אומר לכם, ממה ששמעתי גם מהמחוז, שזה לא כלכלי. ברגע ששמעתי מהמחוז שזה לא כלכלי, נחה דעתי, שמעתי מספר תושבים, ואז הגענו למסקנה הזו. לכן אני מבקש להצביע, כי אני צריך להביא את זה לוועדה המחוזית. וזהו.

(מדברים יחד)

דובר:שבעה בעד.

ישי איבגי: ... שלפחות כמה תושבים, מי אמר שהוא לא רוצה, כמה חריגות בנייה, לפחות שנדע את זה.

יחיאל אדרי: מה תעשה עם זה?

ישי איבגי: אולי מ-300 יחידות דיור, רק 20 חורגים.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע: בואו, נעשה הצבעה. מי בעד הצעת ההחלטה כפי שהוקראה על ידי ראש העיר?

דובר:שבעה.

אבי בינמו, רה"ע: מי נגד? מי נמנע?

ישי איבגי: אנחנו יש לנו הצעה חלופית. הצעה חלופית שלנו זה לדחות את ההצעה בשבועיים ,לצורך העניין, עד שנלמד את החומר, ובנוסף, עד שתושבים יגיעו לפה ויאמרו את דעתם. אנחנו רוצים לשמוע אותם גם. יכול להיות שאת הדבר הזה עשו לפני כן, אנחנו לא שמענו את הדעה הזאת. ואם אנחנו משתפים את צרכי הציבור בכל הסיעות.

אבי בינמו, רה"ע: אתה, בשבילי אתה מייצג תושבים, ובוריס.

ישי איבגי: אז תן לי לשמוע אותם.

אבי בינמו, רה"ע: אז תלך לשמוע אותם.

ישי איבגי: אבל אתה רוצה להעביר את זה.

אבי בינמו, רה"ע: תלך לשמוע אותם. לא, באמת, ישי, תלך לשמוע.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע:אני רוצה לתת הודעת הבהרה. אני רוצה שתקשיבו. ביום חמישי האחרון, 30.1.2014, פורסמה הודעה מטעם הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה, מורדות כרמל, בנוגע לשכונת בנה ביתך בנשר. בעקבות פרסום המודעה.

רועי לוי: איזה הודעה?

אבי בינמו, רה"ע:ההודעה הייתה שהם תוך 30 יום צריכים להסדיר את כל הלגליזציה שלהם. עכשיו, הם עשו את זה שלא על דעת העירייה, מבלי להתייעץ עם אף אחד, בעקבות פרסום המודעה, כנסתי פגישת עבודה מיידית, בהשתתפות יו"ר הוועדה ונציגי העירייה על מנת לברר את מהות הפרסום. בישיבה הוסכם כי וועדת מורדות כרמל ועיריית נשר.

רועי לוי: אה, סעיף תשע?

אבי בינמו, רה"ע:כן. יפעלו במשותף תוך שיתוף התושבים למציאת פתרון להכשרת הבנייה בשכונה בתהליך מוסדר ומוסכם שיאפשר מחד לעירייה ולוועדה פעולה במסגרת החוק, ומאידך, תאפשר לתושבים, בלוח זמן סביר, להגיע להיתרי בנייה. הנהלת העירייה רואה חשיבות רבה בעמידה בתנאי החוק, בכל הקשור לתכנון ובנייה, אך יחד עם זאת, רואה את התושב במרכז, ותעמיד לרשות התושב את כל האמצעים והזמן הנדרש לתושב להגיע להיתר. ההודעה שפורסמה ב-30.1.2014, מוקפאת בשלב זה. ראש העיר מינה וועדה משותפת, יחד עם מורדות כרמל, לבחינת הנושא. הודעה משותפת תצא עם סיום עבודת הוועדה. תודה רבה.

רועי לוי: האם ההודעה היא של עיריית נשר?

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע:הם באו אומרו שתוך 30 יום יבואו להסדיר, אף אחד לא יבוא תוך 30 יום להסדיר, והם לא צריכים לעשות את זה שלא על דעתי, ולא על דעתנו. לא יכולה וועדה לעשות מה שהם רוצים. אני עדיין ראש עיריית נשר, וכל עוד אני ראש עיריית נשר, הם יבואו ויתאמו איתי את זה. זה פעם אחת. פעם שנייה, אני צריך לתת פרק זמן מספיק כדי לאפשר לתושבים לגשת ולהגיש את הדברים. אני שאלתי שאלה פשוטה, כל הנושא הזה היה לפני שנה, למה הם לא עשו את זה עם ראש העיר הקודם? מה, אני נכנסתי לתפקיד אחרי חודשיים?

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע: העלינו אצל הממונה על המחוז דרישה, זה לא איזה גחמה שלנו. הממונה על המחוז בא ודרש את זה מאיתנו. אני רוצה לדון בנושא תב"רים.

(מדברים יחד)

ישי איבגי: מי שחורג ישלם את המטראז' הזה?

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע: עכשיו, צריך יהיה לשאול, מועצת העיר תצטרך להחליט כמה זמן ארנונה לוקחים אחורה, אתה מבין?

(מדברים יחד)

תב"רים

אבי בינמו, רה"ע:מוטי, תב"רים.

מוטי חן: בנושא תב"רים, אני אסקור אותם. אנחנו מציגים אותם בטופס הגשה שלנו למשרד הפנים. הצעה שנייה.

(מדברים יחד)

מוטי חן: תב"ר 2262, לרכישת רכבים. מדובר כאן על שני טנדרים במחלקת תחזוקה וחשמל. זה פשוט לא נכנס במלל כי לא היה מקום. עוד רכב למחלקת הפיקוח, ועוד ווספה לפקח עירוני. זה תב"ר 2262. תב"ר 2263,

ישי איבגי: רגע, מה הראשון היה?

מוטי חן: תב"ר רכישת רכבים.

ישי איבגי: מה זה מכירת רכוש?

מוטי חן: אתה מוכר את הרכבים הישנים. זה שני רכבים של תחזוקה אנחנו מחליפים אותם, מוכרים את הרכבים הישנים.

ישי איבגי: איך אתה יודע שזה 70,000 שקל?

מוטי חן: זה הערכה לפי מחירונים.

ישי איבגי: לא, אני רוצה להבין את זה, אני אגיד לך מה אני חשבתי, רשום מכירת רכוש, לא היה ברור, בתקציב היה רשום שם איזה מכירת רכוש, מכונות וכל הדברים האלה, אמרתי, איך 30 רשום בצד אחד. אני לא ידעתי, בגלל זה שאלתי.

מוטי חן: תב"ר 2263, אני אתן רקע. רשות הכבאות, מה שהיה בעבר איגוד ערים, רשות הכבאות הוציאה דרישה לעיריית נשר, כמו לרשויות אחרות, בעקבות השריפה בכרמל, לבצע חשיפה של קווי אש, דילול עצים, קווי מים. גם בשכונות הסובבות, בתוך העיר, גם בפארק קק"ל. הדרישה היא עצומה, היא נדרשה כבר לפני למעלה משנה, וכרגע ההנחיה היא חד משמעית לבצע את זה. האומדן שלנו לביצוע עומד על 3 מיליון שקלים, כי הוא לא מגיע ממימון עירוני, אין שום השתתפות אחרת, אנחנו צריכים לבצע את זה על חשבונה של העירייה. כמובן שיצא כאן מכרז מסודר, וכן הלאה.

רועי לוי: בהמשך למה שאמרת, מירית, זה מופיע דווקא זה, זה יפה מאוד. אבל לא מן הראוי שאנחנו נקבל את הדרישה הזאת ונראה אותה. איפה הם רוצים לחשוף, מה הם רוצים לחשוף, על פי מה האומדן, מי עשה את האומדן? זה לא שאנחנו נגד, אני בעד. אבל איך, אתה אומר, על פי,

(מדברים יחד)

מוטי חן: אני אסביר. הדבר הזה הוא שינוי של מסגרת תקציבית, ברגע שאנחנו יוצאים למכרז, וועדת המכרזים שאתה חבר בה,

רועי לוי: לא, אתה אומר, יש דרישה של כיבוי אש, אני רוצה לראות את הדרישה.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע:רועי, אני רוצה שתבין איך זה הולך, אני, כראש עיר, מקבל מכתב דרישה, מקבל מכתב דרישה שבא ואומר לי, אדוני הנכבד, אתה חייב לעשות א', ב', ג', ממש, מטיל עלי אחריות. מה שאנחנו עושים, אני מעביר את זה לגזברות, שקודם כל יכין תב"ר מסוים, כשזה יגיע לדיון. אני לא יכול להגיד לך עדיין מה נעשה.

רועי לוי: שיצרף לי לדף הזה רק את הדרישה של הכיבוי אש, זה הכל.

מוטי חן: אין בעיה.

רועי לוי: המהות של מה שמירית אמרה, זה לא הדף הזה, זה הרקע שמעבר לדברים שכתובים.

מוטי חן: התקיימה ישיבה יחד עם רגב מרשות הכבאות, הוא בא ואמר, חבר'ה, אני פניתי כבר לפני איקס חודשים, אף אחד לא התייחס לדרישות שלי. צריך לבצע אחת, שתיים, שלוש. הדבר הזה בנפשנו.

(מדברים יחד)

ישי איבגי: לדוגמא, במקווה ברמות יצחק,

יחיאל אדרי: זה לא ביצוע. זה לא קשור לחלק הזה, מדובר פה, חבר'ה, אתם לא מבינים.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע:זה קווי ניקוז, זה לפרוץ דרך, זה דרך אש. תשמע, זה לא סיפור פשוט. זה לא משהו שהוא קל.

(מדברים יחד)

מוטי חן: ייצא מכרז מסודר. כרגע מדברים על שינוי תקציבי, יצא מכרז מסודר. אוקי? אם תרצה, אני אוכל להעביר לך .

רועי לוי: זה המהות כאן העניין.

אבי בינמו, רה"ע:הבנו, יעביר לך. הלאה.

מוטי חן: אוקי. תב"ר 2264, נושא של השירות הפסיכולוגי, אתם יודעים בדיוק מה היה מצבו של השירות הפסיכולוגי, לא היה פשוט, לא הייתה מנהלת, לא היה שירות, לא הייתה הכרה. חלק מהבעיות של ההכרה היה בגלל שהמיקום שלהם היה פה בתוך העירייה.

רועי לוי: היה גם דו"ח של המבקר על זה.

מוטי חן: נכון, היה גם דו"ח מבקר על זה. מסכים. אנחנו כרגע הולכים למהלך,

(מדברים יחד)

מוטי חן: ראש העיר וממלא מקום מחזיק תיק החינוך הלכו להחלטה שהם מוציאים את השירות הפסיכולוגי מכאן, קודם כל, כמובן, מכרז, מנהלת חדשה, היום מתחילה קליטה של עובדים, להקים מחדש את המערך הזה.

רועי לוי: זה שייך לרווחה או לחינוך?

מוטי חן: חינוך. שירות פסיכולוגי חינוכי. אנחנו איתרנו מקום בבן דור, מה שהיה מבנה קופת חולים הישן, שהוא הופקע על ידי העירייה בשנות ה-80'.

רועי לוי: שהיה צריך להיות חלק מפינוי בינוי.

מוטי חן: שהוא חלק ממסגרת תוכנית פינוי בינוי. ואנחנו הולכים לשפץ אותו.

יחיאל אדרי: שרצו לתת אותו במיליון שקל בטעות. עשינו רעש, הכל אפשר להגיד.

(מדברים יחד)

מוטי חן: אנחנו הולכים לשפץ את המקום, מדובר כאן על עבודות קבלניות, לפי אומדן של מהנדס העיר, זה כ-700,000, ועוד הצטיידות, כ-150,000. גם פה יצא מכרז מסודר, יבוא לוועדת המכרזים. אנחנו כרגע משריינים תקציב, כדי שאפשר יהיה בכלל לצאת להליך של מכרז. תב"ר 2265 , דיברנו עליו קודם, הנושא של שיקום מדרון יפה נוף. מה שעשינו, כרגע, ביצוע זה רק הקטע הראשון. זה הקטע הראשון. כל המדרון הזה זקוק לשיקום ,הוא כרגע יוצא לתכנון. מדובר על אומדן של המהנדס.

כל המדרון שם חייב שיקום. מדובר כאן על הערכה של 1.5 מיליון, לפי אומדן מהנדס העיר. כרגע היועצים לתכנון, יכול להיות שאנחנו נצטרך לעדכן את זה כשנקבל את האומדן המדויק.

ישי איבגי: מה עושים במצב כזה של עירייה, פתאום מבנה, באמת, כמו שאתה אומר, הוא עומד ליפול, יש לעירייה זכות,

יחיאל אדרי: צו הריסה.

(מדברים יחד)

מוטי חן: תב"ר 2266, שיקום קווי מים.

רועי לוי: רגע, 65.

מוטי חן: אמרתי כרגע.

רועי לוי: מה שאישרנו זה חלק מזה?

מוטי חן: כן, בדיוק, זה ייכנס לתוך זה. מה שאישרנו במסגרת המכרז המיידי, זה חלק מזה.

(מדברים יחד)

מוטי חן: איפה שהחניון, איפה שהקרבה. 2266, עדכון,

רועי לוי: צריך לעשות הכל בבת אחת.

מוטי חן: לא, אי אפשר, אני לא יכול לעשות תכנון לזה עדיין. תב"ר 2266, שיקום קווי מים. למרות שאנחנו עדיין לא תאגיד, יש מספר מקומות, אנחנו עדים להרבה מאוד פיצוצי מים שמצריכים אותנו להחלפת קווים, ולא רק לתיקון נקודתי. כנ"ל בנושא הביוב, שריינו 600,000 לכל אחת מהמטרות האלה. ב-2266 ו-2267. 2268, זה סיפור יותר גדול. כל קווי התיעול שלנו, הם במצב קטסטרופאלי, בניקוז. בעצם אנחנו מחוברים, אתה שואל מה זה. זה נושא של,

בוריס איינזברג: באיזה אזור?

מוטי חן: כל העיר, מדברים על כל העיר. העיר בעצם מנקזת את כל ההר, נקרא לזה כך, לאזור, לפלטה למטה. הדבר הזה מתנקז דרך קווי הניקוז וההולכה לתעלת ... הקווים האלה לא נוקו המון שנים, לא טופלו, הם סתומים. חלקם צריך להרחיב אותם, חלקם צריך להגדיל אותם. צריך להיכנס כאן לתכנון, תוכנית אב לניקוז, זה חלק מהעניין, ושתיים, ניקוי הקווים האלה והשמשה שלהם. כשנכנס בעתיד, אם לא יבוטל החוק ונכנס לתאגיד, אנחנו נכנס לסדרה של עימותים בינינו לבין התאגיד עצמו, כי כשקווי התיעול שלנו יציפו את מערכת הביוב, בגלל שהדברים לא מסתנכרנים, ויתחילו להתרומם מכסי ביוב ומכוניות יפגעו, העירייה תיפגע. בגלל בעיית הניקוז.

רועי לוי: הכספים מקרנות הרשות לנושאים האלה, מה שאמרת.

מוטי חן: הקרנות הן קרנות ייעודיות.

רועי לוי: זה קרן מים וקרן ביוב?

מוטי חן: נכון, זו המטרה שלהם.

רועי לוי: וכשאתה רושם כאן הכנסות מקרנות רשות, למה אתה לא רושם מקרנות מים, או מקרן ביוב?

מוטי חן: לא, קרנות רשות, הסעיף עצמו, 540, הוא כל סעיפי הקרנות.

רועי לוי: למה אתה לא עושה את זה ספציפי?

מוטי חן: אני לא יכול. הסעיף התקציבי הוא כזה,

רועי לוי: אתה לא יכול להחליט מאיזה קרן,

(מדברים יחד)

מוטי חן: אחר כך, בפקודת יומן שאני מבצע, אני יכול, אבל בסעיף עצמו, אין חלוקות נפרדות לקרנות שונות. 540 זה קרנות הרשות.

רועי לוי: לגבי שאר הקרנות, לכל קרן שאנחנו מקימים יש חשבון בנק בנפרד?

מוטי חן: אין חשבון בנק בנפרד, הכספים מנוהלים בחשבון העירייה. זו הערה שקיבלנו בעבר, והגנו עליה לאורך כל השנים. אנחנו מנהלים אותו אבל בנפרד, כמשק סגור. את הכנסות המימון שהקרנות האלה יוצרות אנחנו זוקפים כל שנה, אתם תראו את זה במסגרת התקציב חזרה לקרנות, לא משתמשים בכספים האלה למטרות שוטפות.

רועי לוי: איך אתה מנהל את זה, מבחינת המערכת שלך אתה עושה את זה?

מוטי חן: כן, בוודאי. כל הכנסות המימון נכנסות לתקציב הרגיל. אם תסתכל, שבעה, שמונה, 9 מיליון. ורוב הסכום הזה, מעל 90% ממנו, יוצא חזרה לסעיף הוצאות מימון, לאותן קרנות.

אבי בינמו, רה"ע:אבל אני רוצה להגיד לך עם כמה כסף שנכנס, נשאר אותו דבר.

אני מבקש להצביע על זה.

בוריס איינזברג: יש לי כמה שאלות, קודם כל, לגבי רכבים לא בדקת את האופציות ליסינג.

מוטי חן: בדקנו את האופציות לליסינג, רכבים כאלה, שעובדים בהיקפים האלה. כבר בדקנו את זה בעבר, לא שווה לעשות עליהם ליסינג, כי השחיקה שלהם מאוד גדולה, הם רכבים שעובדים המון.

בוריס איינזברג: לגבי קווי מים ביוב, אני גם ראיתי בתקציב אותם סעיפים, מה ההבדל? זאת אומרת,

מוטי חן: יש תחזוקה שוטפת שיוצאת מהתקציב הרגיל, ויש החלפות של קווים.

אבי בינמו, רה"ע: טוב, מי בעד התב"רים? כולם בעד התב"רים. יפה מאוד, הישיבה הסתיימה, תודה רבה.

-סוף הישיבה-