פרוטוקול ועדת מליאה מס' 6

עיריית נשר

ישיבת מליאת מועצת העיר מן המניין

מס' 6/2014 (790)

התקיימה בתאריך 12.5.2014, י"ב באייר, התשע"ד

נוכחים:

אבי בינמו- ראש העיר

יחיאל אדרי, ממלא מקום וסגן ראש העיר

משיח עמר, סגן ראש העיר

מוטי חן, גזבר העירייה

אלכסנדר טנדלר, יועץ משפטי

גלעד הישג, מבקר העירייה

דן תיכון, חבר מועצת העיר

גאורגי גרשקוביץ, חבר מועצת העיר

זאב שפיגלר, חבר מועצת העיר

בוריס אייזנברג, חבר מועצת העיר

איגור גורוביץ, חבר מועצת העיר

מירית קרוגליאק, חברת מועצת העיר

ישי איבגי, חבר מועצת העיר

רועי לוי, חבר מועצת העיר

גב' אביגיל דולב, מנכ"לית העירייה

מר מימון טובול, מנהל המוקד העירוני

על סדר היום:

סקירה על פעילות המוקד העירוני.

תב"רים.

נוהל השתתפות בשכר לימוד.

הגדלת קרן לממון ביניים בשיתוף האגודה לתרבות הדיור.

דו"ח מבקר העירייה לשנת 2011.

דו"ח מבקר העירייה לשנת 2012.

דו"ח רבעוני: 31.12.2013.

דו"ח כספי מבוקר 31.12.2012.

דו"ח מפורט מבוקר 31.12.2012.

פרוטוקול

נושא מספר 1 - סקירה על פעילות המוקד העירוני

אברהם בינמו: ערב טוב. אני מבקש לפתוח את ישיבת המליאה מספר 6-2014 (790). חסרים שני חברי מועצת עיר נעמי כספי שלא מרגישה טוב ודוד עמר וכל השאר נוכחים. אני קודם כל מבקש להודות למימון טובול, מנהל המוקד העירוני, על ההכנה והעבודה הרצינית שנעשתה בהקמת המוקד והתכנים שלו, בקבלת העובדים שנעשו בדיוק לפני מבחני התאמה ללא מעורבות שלנו בעניין וטיפול בנפגעים ובהיותו ראשון כמעט בכל אירוע משמעותי בעיר. זאת ההזדמנות להגיד תודה לכל עובדי המוקד והפיקוח העירוני. יש צוות טוב שהוא באמת מהווה עבורנו .. גדולה מאוד כאשר אנחנו שמים את התושב במרכז. כרגע הייתה סקירה ראשונית לעניין המוקד ואופן תפעולו. שני דברים שכרוכים בנושא הזה: הצבת המצלמות תתבצע בטווח של 4 שנים. זה פרויקט גדול, עם היקף מאוד גדול, כאשר מדי פעם על פי דרישות שמנוהלות בין חברי מועצת העיר ובין על ידי גורמים מקצועיים בעירייה, משטרה, תחזוקה וכיוצא בזה, אנחנו נציב את המצלמות. בנוסף אנחנו מחפשים במגמה לחסוך בעלויות של כ-1.5 מיליון ₪ בשני מקומות מרכזיים. מקום אחד זה מרכז דב שהיה לנו שם שמירה של 24 שעות. מציבים מצלמות והחל משבוע הבא המצלמות יופעלו, אנחנו נגיד תודה לשומר שעבד באמצעות חברת כוח אדם. בנוסף, על פי דרישת התמ"ת ועל פי הערכות שלנו, אנחנו נבצע הצבת מצלמות בחממה של החברה הכלכלית ובאצטדיון הכדורגל כאשר אצטדיון הכדורגל.

רועי לי: מה התמ"ת קשור?

אברהם בינמו: מה? התמ"ת, אני אסביר, התמ"ת, ברגע שאתה עולה ליגה, יש דרישה של התמ"ת להציב מצלמות בתוך האצטדיון. אז אמרנו אם אנחנו,

דן תיכון: מה זה תמ"ת?

אברהם בינמו: מה?

דן תיכון: מה זה תמ"ת?

אברהם בינמו: משרד התמ"ת, משרד התמ"ת. משרד התמ"ת, סליחה.

דן תיכון: בסדר. עבדתי שם חמש שנים.

אברהם בינמו: ואנחנו עכשיו פועלים יחד איתם על פי אנשי המקצוע שלהם כדי להציב את המצלמות. כל זה בנוי במסגרת התקציבית של עיריית נשר. הנושא המרכזי הנוסף שהולך להיכנס בתיאום עם המשטרה, בתיאום עם מפקד זבולון ... ובאמצעות מפקד התחנה המקומית דוד ... ביחד עם מימון טובול, זה כל הנושא של השיטור העירוני. זה התקדמות מאוד משמעותית למדינת ישראל ואני שמח שנשר נבחרה בין הערים לבצע את זה. הרעיון הוא דבר מאוד פשוט. יהיה כאן שוטר 24 שעות ביממה יחד עם איש פיקוח, הם יכולים לתת מענה מיידי. מה שקרה בשנים האחרונות, היה שוטר שיוצא לאירועים בזבולון ואז הוא היה נעלם לנו מהישוב לפעמים ל-6 שעות, ל-10 שעות, ל-14 שעות, מה עוד שאנחנו הפכנו לחברת הסעות, כל היום היינו צריכים ללכת ולהביא אותו. המוקד הוא לא חברת הסעות, הוא מוקד לטיפול ודיווח וכל נושא האחריות על מה שקורה בעיר. אני מקווה מאוד שנתקדם. יהיה כאן השר אהרונוביץ' ב-17.6 ואז נחנוך את התחנה כמו שצריך ונציב את הדרישות שלנו ואני מאמין.

דן תיכון: חנכנו פעם, אחרי הבחירות.

אברהם בינמו: לא, לא חנכנו אותו.

דן תיכון: לא חנכנו? היו הזמנות.

אברהם בינמו: לא חנכנו אותו. אם יש שאלות נוספות בנושא של הפעילות של המוקד העירוני.

דן תיכון: כן, לי יש.

אברהם בינמו: אני אשמח, בבקשה.

דן תיכון: אני הוזמנתי לעיר קטנה בינונית כמו נס ציונה. ראש העיר הפך את העיר לעיר מצולמת, זאת אומרת אין נקודה שלא מצולמת בעיר. זה טיפול מונע כפי שאמרת חוסך כסף, זה מונע סמים, קטטות, עבירות פליליות כפי שאתה מבין שהשנה היא שנת שיא ויהיה כאן אהרונוביץ', הוא בוודאי ידבר על כך. האם אתה לא חושב שאתה צריך לקחת תחת חסותך את הפרויקט הזה בדומה למחשבים שנדון בהם יותר מאוחר, כדי שעניין הבטיחות של התושבים יעמוד לנגד עינינו? שניים, איך אתה מביא לידיעת 27 אלף תושבים יש בנשר? פחות או יותר, שאכן יש לך מרכז מתקדם כזה שעונה על הציפיות שהרי הם יכולים לפנות והם יקבלו תשובות, שהרי זה המבחן העיקרי של המרכז הזה.

אברהם בינמו: משיח?

משיח עמר: כן, אני מבקש קודם כל להצטרף לברכות של ראש העיר לעניין הצלחתו של הקמת המוקד ובעיקר לעבודתו של מימון, על העבודה המצוינת שהוא עושה כמנהל מחלקה. אני חושב שזו דוגמה ומופת איך אדם צריך לעבוד מבחינה מקצועית ועל כך אני מביא את כל הברכות על מה שהוא עשה. אני אפילו זוקף לזכותו, אם אפשר לומר לזכותו, גם את עצם העובדה שהמחלקה הזאת עובדת, הנתונים ששמענו היום בכנס של "לא לאלימות", עובדה שיש נתונים שמצביעים על ירידה במקרי של פתיחת תיקים ביחס לינואר-מאי 2013 למול ינואר-מאי 2014, אנחנו נמצאים בדיוק .. יחסי. קודם כל מגיע לך תודה וברכה ושתמשיך ככה. באותה הזדמנות אני רוצה לברך גם את המנכ"לית החדשה, אני מאוד אוהב את השם אביגיל, זה נחמד להגיד את זה כל פעם, אני מאחל לך הצלחה.

אביגיל דולב: תודה.

אברהם בינמו: עוד שאלות בנושא המוקד?

דן תיכון: עוד שאלה.

אברהם בינמו: תאפשר לאחרים.

דן תיכון: לא, זה בסדר. תיתן לי בסיבוב, כשתגמור עם כולם.

אברהם בינמו: רועי?

רועי לוי: אני מצטרף לברכות באמת של משיח למימון בהצלחה והצלחה שלך בטח שזה הצלחה של כולנו והצלחה של העיר. זה נראה טוב, אני אגיד לך את האמת, נראה טוב. יש כמה דברים שככה תהיתי ביני לבין עצמי תוך כדי ואני אשמח לקבל עליהם תשובות, אם אתה יכול. קודם כל, אני מתעניין בבקרה על הביצוע. זאת אומרת ראיתי שם שיש את העניין של תרשים זרימה, שבעצם פקח מגיע לבדוק האם בוצע, בכל מקרה הוא מגיע? זאת אומרת על כל אירוע הוא מגיע? זה מעניין אותי לדעת. אני יכול להגיד שאני נתקלתי באירוע, זאת אומרת שהזמנתי, קיבלתי טלפון שבועיים אחרי כדי לשאול, שזה גם היה בסדר, אם האירוע טופל והוא טופל, זאת אומרת נתתי תשובה.

דובר:קיבלת טלפון מהמוקד.

רועי לוי: כן, כן, קיבלתי טלפון מהמוקד האם טופל. חשוב לי להבין זאת אומרת את התיאום עם המשטרה. איפה יש כאן תיאום? זאת אומרת באירועים שאתם נתקלים, אני שוחחתי השבוע עם ראש העיר, היה לי מקרה לא נעים בבלוק איפה שאני גר, שהשחיתו דגלי ישראל.

דובר: צה"ל 5.

רועי לוי: צה"ל 5, ביום העצמאות. שוחחתי עם ראש העיר על זה, זאת אומרת האם יש איזשהו סנכרון בין האירועים שמתקבלים פה לבין עבודת המשטרה? אם זה מגיע לרכז? זאת אומרת דווקא ברמות היותר פשוטות. מה הם היעדים האופרטיביים של המוקד? אתה יכול להגיד לי כמה אתם רוצים, כמה קנסות על צואת כלבים? כמה קנסות או לחילופין טיפולים שאתה מייעד על הקמת רעש וכו' וכו'? מה הם היעדים האופרטיביים שהצבת לעצמך, אם בכלל? יכול להיות שגם אתם כרגע רק בתהליך למידה, גם אתה וגם הצוות שלך כדי להבין בכלל באיזה סביבה פועלים שזה גם בסדר. חשוב לי להבין מאוד מה היה לאחרונה עם כל נושא של חזירי הבר. אני מקבל המון פניות בנושא. אני מאמין שגם המוקד, לפני שאני מקבל, בטח המוקד מקבל סרטונים, אנשים פשוט, אנשים באלון מספרים לי שהם מפחדים לצאת מהבית אחרי שעה שש וחצי.

דובר:אתה צריך לראות מה זה, זה סוס.

רועי לוי: אז גם לי יש אותו דבר. אני כל הזמן מקבל אותן תמונות, אותם סרטונים, אני מאמין שזה עובר בין כולנו. מה הטיפול? מה הטיפול, איך המוקד הגיב לאחרונה לאירועים האלה שהצטברו? תמיד היה אבל לא כל כך הרבה. ואני מבקש לקבל גם כן פירוט לגבי כמה עובדים בכל משמרת וכמה עובדים בסך הכול ואם זה עובדים של חברה חיצונית, זה עובדי עירייה, מה בנושא של העובדים. גם בפיקוח וגם במוקד הכוונה.

מימון טובול: אין בעיה.

רועי לוי: הדבר האחרון, מי נותן את המענה בסוף שבוע? זאת אומרת כשיש פגר בכביש, מי הולך להזיז את הפגר? כי מחלקת התברואה סגורה או אם יש בעיות חשמל. אני מבין שיש כוננים, האם אתם מפעילים, זאת אומרת ההפעלה היא של כוננים, או קיי, בסדר גמור. זה סך הכול דברים שמעניינים אותי לדעת. בסופו של דבר המוקד מעניין, נראה טוב. באמת זה נראה טוב ושיהיה בהצלחה.

מימון טובול: תודה.

אברהם בינמו: דן, כן?

דן תיכון: הייתי שם כשטבעת את הסיסמה שבעצם התושב הוא במרכז העירייה. אני במקרים כאלה מבקש שתכין דו"ח חודשי כך וכך תלונות קיבלת, כך וכך טיפלת, כך וכך לא הצלחת, ותפיץ את זה באמצעות ראש העיר בין חברי המועצה, כך כשנבוא לכאן נדע השבוע, החודש היה לך, הייתה לך הצלחה גדולה ואני מאחל לך שבאמת תצליח. הצלחתך היא הצלחתנו.

אברהם בינמו: תודה. מימון תענה בבקשה להיבט האופרטיבי ועל הנושא של הבקרה על הביצוע.

מימון טובול: או קיי, אז לגבי הבקרה לביצוע, באמת יש לנו דו"ח שבועי ודו"ח חודשי, כמו שאמרת שמגיע לכל ישיבה של יום ראשון בבוקר שבו מספר הפניות שהתקבלו במוקד, כמה מהם טופלו ופילוח מחלקות ומה אחוזי הביצוע של כל מחלקה אל מול הביצועים שלו, שלה. מה מספר הדו"חות שנבנו באותו שבוע, מה מספר ההודעות דרישה וכן הלאה עם כל הדברים ובקשר למספר אירועים מרכזיים שקרו באותו שבוע וסיכום שבועי שלי, שמוגש לכל אחד בישיבת הנהלה וכל ישיבת הנהלה זה שם בבוקר מאז שהמוקד קם עד היום. זה דבר אחד. דבר שני, בנושא היעדים. אז כל פקח כאן עובד במשמרת עם יעדים מוגדרים מראש. כרגע יש יעדים מוגדרים מראש לגבי חיסולי מפגעים, לגבי כל מיני דברים שקשורים לדו"חות חנייה. לגבי נושא החזירים כמו שאמרתם, וזה משהו.

רועי לוי: מה זה של דו"חות חנייה? סליחה שאני מפריע.

מימון טובול: זאת אומרת שצריך לשים דגש על דו"חות חנייה באזור, יותר באזורים שאין בהם בעיות חנייה, באזור התעשייה.

רועי לוי: יש לו כמות דו"חות שהוא צריך להביא במשמרת?

מימון טובול: זה לא כמות דו"חות מוגדרת אבל יש לו זמן שהוא רושם, יש לו תכנון ביצוע. הוא לא יוצא למשמרת בלי לתכנן.

דן תיכון: אתה קבעת לו מכסה?

מימון טובול: לא. אני אומר שיש לו זמן ביצוע. זמן ביצוע, לא מכסה, אלא זמן ביצוע שהוא בעצם מבצע.

רועי לוי: את מה?

דן תיכון: לא, לא הבנתי.

מימון טובול: אני אומר הוא קובע לעצמו לו"ז, הוא בעצם מתכנן לעצמו לו"ז, מאשר אותו מול האחמ"ש ויוצא לדרך. הוא לא יוצא למשמרת בלי לתכנן את הלו"ז שלו למשמרת.

רועי לוי: לא, לא, לעניין של הדו"חות.

מימון טובול: לא, אין עדיין, אין עדיין מכסה.

דובר:יהיה דבר כזה.

רועי לוי: לא, במשטרה יש דבר כזה. זה אחד הדברים הכי גרועים שיש.

אברהם בינמו: לא, אין אצלנו מכסה, אני רוצה להגיד כזה דבר. אני קודם כל רוצה להגיד שלפני שנפתח המוקד, נעשתה כאן עבודת הכנה מאוד מאוד מקצועית שבה ... בקרוב ל-15 רשויות כיצד נראים מוקדים, ממוקדים גדולים מאוד, עיריית תל אביב, עיריית חיפה, עד למוקדים קטנים מאוד, קריית אתא, נהרייה, קריית כרמל וכיוצא בזה, עכו וכיוצא בזה. להוציא את עיריית תל אביב ועיריית חיפה, להערכתי המוקד שלנו ברמה הכי גבוהה שאתה יכול למצוא כמעט היום במדינת ישראל. אנחנו צריכים ללמוד מנס ציונה, אין לי ספק בזה, עיר מצולמת, כדי שנגיע לסיטואציה של עיר מצולמת זה פר תקציב. זאת אומרת אם סדר העדיפויות שלנו הוא לשים את הכול על המצלמות כדי לייצור מניעה, לייצור שליטה, כדי לייצור פיקוח, אלא מה, ואמרתי את זה כבר למעלה, הרעיון שלנו בטווח של 4 שנים, לרשת את כל העיר נשר במצלמות, זה עלות של כ-6 מיליון ₪, זאת תוכנית שהוכנה ויש לה תב"ר כבר קודם לכן. הנושא הזה הוא משולב יחד עם הנושא של עיר ללא אלימות, המערכת נכנסה לעבודה בצורה מאוד מסודרת, כאשר אנחנו הולכים לשלב.

רועי לוי: אגב, איזה כנס היה של עיר ללא אלימות?

אברהם בינמו: יש כל שבוע כנס של עיר ללא אלימות. כל שבוע יש. פגישות עבודה. אני רק רוצה לחזור למה שמימון אמר. כל שבוע בשעה תשע בבוקר, אנחנו מקיימים ישיבת עבודה עם כל מנהלי העירייה, קרוב ל-35 עד 40 איש, בהם מקבלים דיווח על הנושא של המוקד העירוני ובכלל על התהליך השבועי מה היה ומה צריך לעשות, זה ישיבות שנערכות חצי שעה, כולם יודעים על זה. אני חוזר לנושא של עיר ללא אלימות. עיר ללא אלימות התחיל לעבוד כאשר עכשיו הולכים ומגייסים מדריכי מוגנות, מדריכי נוער, מדריכי רחוב וכיוצא בזה. כאשר יש פרויקט שנקרא פרויקט מיל"ת שנעשה יחד עם המשטרה שלוקחים נוער מנותק או נוער שקוף או נוער שלא לומד, זה פרויקט שנעשה יחד עם הממשלה, יש לו הצלחה מאוד גדולה. אנחנו הצלחנו לקבל אישור לבצע אותו, כאשר הרעיון שלוקחים נערים בני 14 עד 18 שקצת מנותקים ועושים איתם פעולה משתפת יחד עם המשטרה. יש לזה הצלחה במקומות נוספים. כמו שיש מתנדבים בקב"א ובמגן דוד, הרעיון הוא שהם מתנדבים גם במוקד על אותו משקל. הרבה מאוד רוצים להיכנס לזה. אנחנו רק צריכים לבנות תקן .. לנושאים האלה. אני רוצה להביע באמת את מלוא הערכתי למימון. כל הדברים שבוצעו, בוצעו על פי נוהל ועל פי תקן שהוא ביצע אותו, העביר אותו לאישור הנהלת העירייה, הנהלת העירייה אישרה אותו, העירה את ההערות שלה ויצאו לפועל. התיאום עם המשטרה נעשה על בסיס שבועי. כל שבוע בבוקר מתקיימת פגישה עם מפקד התחנה, כאשר הוא מסביר מה הוא עשה, מה המשימות שהוא מתכנן, ואנחנו מעבירים לו את המסרים שלנו. בנושא של חזירי הבר. תראו, אחת ההחלטות שאני הבאתי או אחד הדברים שביקשתי מעיריית נשר, זה כל דבר לעשות אותו מהיסוד. לא לעשות משהו חפיף. לעשות מהיסוד. גם נושא החזירים הולך לקבל טיפול ממוקד מאוד. מה זה ממוקד? יש את החברה להגנת הטבע, יש לנו לעשות פרסום, יש לנו לראות את האמצעים שאנחנו יכולים לטפל, הן רישיונות צייד. אל תשכחו שכל שטחי המרעה שלהם כמעט נעלמים ואז באופן טבעי הם מחפשים את עצמם. אנחנו מקבלים דיווחים על פורצים של קומה 8. מסתבר שבקומה 8 זה חזיר וזה לא פורץ. אנחנו מודעים לבעיה. אני מניח שתוך חודש הנושא הזה יקבל טיפול מאוד מאוד מסודר. הדובר מכין את כל התהליך הפרסומי בנושא הזה. החברה להגנת הטבע הייתה אצלנו בישיבה אחת, תבוא לישיבה שנייה. הם צריכים להמציא לנו את הפיתרון. אנחנו לא יכולים להמציא פיתרונות שקשורים לחיות בר.

דובר:מה הם מחפשים?

דוברת:אוכל.

אברהם בינמו: אוכל.

דובר:כמה בנייה חדשה?

(מדברים ביחד)

אברהם בינמו: רועי לוי אכן פנה אלי בנושא של השחתת דגלי ישראל. גם פעולה כזו אני מעביר אותה למוקד כדי שקודם כל תירשם. פעולות שיש בהן רגישות מסוימות, אנחנו מטפלים בהן ברגישות מסוימות בלי לעשות הרבה בלגן, אנחנו יודעים איך לטפל, כבר ראינו בצה"ל 5, כבר בחנו את זה, ראיתי .. את האינפורמציה שהעלית. מה שלא נתת תשובה מימון זה עובדים בכל משמרת, יעדים בנושא של קנסות אחד הדברים שאנחנו קיבלנו החלטה זה ללכת קודם כל לאפשר.

רועי לוי: לא רק בנושא של קנסות. שאלתי באופן כללי, יעדים של המועד.

מימון טובול: יעדים, כן.

רועי לוי: אפשר לקבל?

אברהם בינמו: אין עדיין יעדים.

רועי לוי: אה, או קיי.

אברהם בינמו: אין עדיין יעדים. אין עדיין יעדים והיעדים עוד לא ישבנו ודנו עליהם, אבל אני אתן דוגמה ביעד של נושא של קנסות. אין לנו מגמה לתת קנסות בעיר נשר. יחד עם זאת, אנחנו צריכים לתת פיתרונות בנושא חנייה, קודם כל בנושא חנייה. אחרי שנתחיל לתת פיתרונות בנושא חנייה, שכל הטווח שלנו הוא בערך 4 חודשים, אנחנו נצא למסע שנותן קנסות. אותו הדבר בנושא של צואת כלבים שזה דרך אגב המפגע הכי גדול שמגיע לעיריית נשר. הכי גדול שמגיע לעיריית נשר. אנחנו יוצאים עכשיו לתכנון של שישה-שבעה פארקים לכלבים. כל הפארקים האלה זה פארקים קטנים מאוד, זה לא משהו שהעלות שלו גבוהה. אני בדרך כלל יכול לתת דוגמה, רחוב ציון, רחוב הזית, רחוב הלוטם, מגדל השקמה, רחוב השקמה. יש תוכנית מאוד מסודרת ואז אנחנו באים ואומרים או קיי, אנחנו אפשרנו את כל מה שצריך עבור התושב, מרגע זה תושב שייצא ללא שקית, יחטוף את הקנס שלו, ממש ככה. זה התלונה הכי כבדה שיש בנשר. מימון, הדבר היחידי שחשוב לי שתיתן תשובה על זה, כמה עובדים יש לך במשמרת? כמה עובדים יש לך?

מימון טובול: במשמרת בוקר יש לי בעצם 3 פקחים, אחמ"ש במוקד ומוקדנית. אותו דבר במשמרת צהריים.

רועי לוי: רגע, אתה גם קשור לפיקוח?

מימון טובול: כן. הפיקוח הוא .. של המוקד.

רועי לוי: לא אלי ממן?

אברהם בינמו: לא, אלי ממן היום, כרגע ברישוי עסקים, אבל מאחר ואתה העלית את השם, אני יכול להגיד לך כזה דבר. אם עד לפני 4 חודשים היית מגיע לעיריית נשר בשעה 12:00, היית מוצא 7 פקחים מסתלבטים לאור השמש. יכולים לצטט אותי. זאת הייתה תופעה שלא היה תושב שלא העיר לי עליה. אני לא רוצה לפגוע. מהרגע שנכנס מימון לסיפור עשינו הפרדה, אלי ממן הולך לנושא רישוי עסקים שצריך לטפל בו. יש לנו עשרות עסקים ללא רישיון וצריך לטפל בהם אחד-אחד בצורה נקודתית. הפיקוח, לא יוצא היום פקח לשטח ל-8 שעות מבלי שיש לו יום משימות. יום משימות זה לאן הוא עובר, הוא עובר בספייס, הוא עובר בתיכון, והוא עובר ברחוב א' וברחוב ב'. זאת אומרת אין מצב שאתה יודע, כמו שהיה בפעמים קודמות שהפקח נוסע מנקודה א' לנקודה ב' כל היום. אין כזה דבר. לא תמצאו היום פקחים שיושבים עם משחקי קלפים בלילה. לא, אני אומר את הדברים שאני יודע אותה במאה אחוז, אבל עשינו את זה בדרך מכובדת, אנחנו עושים את זה בדרך מכובדת ונותנים סיכוי לכל אחד, לכל אחד לבוא ולהוכיח את עצמו. הבעיה היא שנשארו חלק מהפקחים, וחלק מהפקחים עברו למקום אחר.

דובר:התקדמו.

אברהם בינמו: התקדמו למקום אחר, נכון.

רועי לוי: זאת אומרת זה, רק כדי לסגור את זה, מימון גם אחראי על הפקחים.

אברהם בינמו: כן.

רועי לוי: זאת אומרת זה תפקיד משולב.

אברהם בינמו: הוא יהיה גם אחראי במשותף על השיטור העירוני ביחד עם מפקד השיטור העירוני.

רועי לוי: או קיי.

מימון טובול: גם המשמרת לילה עם אחמ"ש בלבד למוקד, מכיוון שהפניות בלילה הן יותר מעטות מאשר הפניות ביום ושני פקחים, מלבד השלושה. חשוב לציין שבנושא השיטור, שאלת איך אני יודע ואיך המשטרה יודעת מזה, בגלל שיש שוטר ממנהלת שיטור משולב, אז כל אירוע שמתבצעת בעיר יש דיווח, שני דיווחים, אחד למוקד ואחד למוקד 100. יש שם סנכרון מלא. אם תראה בתחקירים שראית, יש מספר אירוע מוקד ומספר אירוע משטרתי. זה אותו אירוע בעצם שאחד ... בתוך מוקד 100 ואחד במוקד שלנו ואז בעצם הסנכרון הוא מלא. אם אתה מדבר על אירוע מסוים, אני מדבר עליו כבר באירוע משטרתי, אני לא מדבר באירוע שלי כי זה כבר לא עוזר.

אברהם בינמו: עוד תשובה לשאלה ששאל דן תיכון. אנחנו למעשה מנענו את הפרסום של המוקד על לפני שבועיים. לפני שבועיים ביצענו פרסום מסיבי הן על לוחות מודעות, הן בפייסבוק, הן בעיתון וכתוצאה מזה פתאום היה לנו גל של פניות פי 4 ופי 5. הסיבה שעיכבנו את זה, רצינו לראות שאנחנו ערוכים ומוכנים שהמערכת יכולה לתת תגובה הן בטלפון והן תגובה של המערכות האחרות.

דן תיכון: תביא את זה לידיעת התושבים באמצעות תיבות הדואר.

אברהם בינמו: באמצעו תיבות הדואר? אייל תרשום את הנושא הזה. לא, אנחנו נשלב את זה עם עוד כמה נושאים. אנחנו בהחלט בעד הנושא הזה. אני יכול להגיד לך.

דן תיכון: לחלק את חשבונות המים.

אברהם בינמו: בסדר.

דן תיכון: אז לצרף.

אברהם בינמו: בסדר גמור. אז אני רוצה להודות לכם על הסעיף הזה.

רועי לוי: רגע, רק עוד דבר קטן.

אברהם בינמו: בבקשה.

רועי לוי: לגבי הבוקר, רציתי לדעת מה קורה עם הפיקוח והשיטור בבוקר מול בתי ספר. האם יש איזה פעלה שם?

אברהם בינמו: יש.

מימון טובול: יש שם פעולה, אנחנו בעצם דיברנו גם לסייע להם בנושא הזה. ביצענו גם פגישה עם מנהלת בית הספר לפני מספר ימים.

רועי לוי: איזה?

מימון טובול: תיכון רמות יצחק א'. בארזים היינו שם, ראינו את הבעיה שקיימת שם. ... בשתי ניידות, קטנוע וניידת לעזרה בהכוונה וחסימה, אי חסימת .. יותר נכון וזה בשיתוף עם ההורים. כמובן שיש עוד בתי ספר שצריכים.

רועי לוי: בכל בתי הספר.

מימון טובול: יש עוד בתי ספר שצריכים את זה, בגלל זה אנחנו מתחלקים בצורה מסוימת. לדוגמה ניידת שיטור משולב, יש להם .. כי היא קיבלה אירוע משטרתי ואז אין מה לבנות עליהם בצורה קבועה. ברגע שהיא פנויה, אם היא לא מבצעת איזשהו אירוע משטרתי אז היא מגיעה לסייע שם.

רועי לוי: אתה לא חושב שכדאי אולי להציב פקח לבית ספר? יש 3 פקחים בבוקר כמו שאני מבין.

אברהם בינמו: יש לנו כאן, כן, יש בעיה.

רועי לוי: תראה, רמות רבין גם כן יש לך שם בעיה, א', וגם גבעון יש לך בעיה.

דובר:רבין אני רואה אותם הרבה.

אברהם בינמו: אבל לגבי רבין, שם אנחנו צריכים לעשות תוכנית תעבורה וחנייה חדשה. הבעיה שם היא מאוד קשה. אנחנו צופים את הבעיה שתלך ותגבר עם הבנייה החדשה. לגבי רמות יצחק א', באמת נעשה שיתוף פעולה מצוין בין ועד ההורים לבין הפיקוח והיום הילדים באמת חוצים בביטחה, חוסמים שם את המעבר, לא מאפשרים לכלי רכב. לגבי החורף יכול להיות שתהייה בעיה.

משיח עמר: לגבי בית ספר גלילות. האוטובוס נכנס לכל הבתים מדי בוקר ומוריד את הילדים, יש שם פקק לפחות לאיזה 10 דקות שהנהגים קצת מתעצבנים. אני מציע שההורדה של הילדים תהייה דרך הטכניון. הילדים באים ברגל. כל הילדים הולכים ברגל. יש כאלה שמגיעים למעלה, מצה"ל וכו' ומגיעים ברגל. לתת להם הורדה בתחנת האוטובוס מול המרכז. הם בהחלט יכולים ללכת ברגל עד בית הספר, זה בדיוק 100 מטר, זה לא נורא.

אברהם בינמו: טוב.

משיח עמר: ואז זה פותר את הבעיה של אותו פקק של הבוקר.

אברהם בינמו: אנחנו נצא לשטח ונבדוק את זה. ההורים צריכים להיות גם כן סבלניים. אני רוצה להודות למימון ולכל הצוות על ההערות שלהם.

יחיאל אדרי: כולכם הודיתם למימון. אני רוצה להודות לוועדה שבחרה אותו.

דובר:ולמי שהביא אותו.

יחיאל אדרי: הוועדה שבחרה בו. אני לא יודע מי הביא אותו.

מימון טובול: אם אפשר התייחסות אחרונה לגבי אופרטיבי שדיברת.

יחיאל אדרי: אגב, אני עומד בראשה, זה בסדר.

מימון טובול: כל המוקד הזה.

דן תיכון: את זה הבנו. את זה הבנו מהשאלה.

מימון טובול: כל המוקד ... לראיית חירום. זאת אומרת שכל מה שאנחנו מבצעים כרגע ... עבודת השגרה, מוקד עובד בשלוש צורות. צורה ראשונה אותה הצורה שראיתם אותה כרגע, עוד אחד זה האירועים החריגים כגון אירועים פליליים, דליפות גז וכן הלאה, והצורה האחרונה זה בעצם צורת החירום מלחמה. כל מה שראיתם למעלה מחובר כאן לחדרי תקשורת שהם מתחת לאדמה, וגם מחובר למכשירים של המוקד העירוני שנמצא פה למטה. חלק מהתוכנה שראיתם כמו שראיתם שזה מופיע על המפה, אז אנחנו נוכל בזמן מלחמה לדעת בדיוק איפה הייתה נפילה, למה ומה קורה כרגע בעיר, איזה מקלט פתוח, כמה אנשים יש במקלטים וזה משהו שהוא כרגע בבנייה. אז מבחינה אופרטיבית.

רועי לוי: אתה יכול להוריד את המוקד לפה למקלט?

מימון טובול: המוקד יורד פה למקלט, הכול כאן ממשיך לעבוד. זאת אומרת מה שראית כרגע על המסכים למעלה עובד כאן עכשיו.

רועי לוי: הבנתי. בזמן חירום הג"א יושבים פה?

אברהם בינמו: אני אענה. המוקד הזה קודם כל עבור שעת חירום. עבור שעת חירום זה אומר שרשות מקומית יכולה לתפקד בזמן של מלחמה, הפצצות או צונאמי, שריפה גדולה וכיוצא באלה.

רועי לוי: חברי מועצה הפעם לא יברחו.

אברהם בינמו: לא יברחו.

רועי לוי: אם תהייה מלחמה. יישארו פה בעיר.

אברהם בינמו: לא יברחו. כל נושא המצלמות יורד כאן, יש חדר דיונים שהוא חסום מהפצצות כאלה ואחרות. אנחנו בשיתוף פעולה מלא עם פיקוד העורף. אני חושב שבאמת לזכותו של חיים וייסברג ייאמר שהוא קיים כאן תרגילים שהשתתפו בהם כל עובדי עיריית נשר. גם אני השתתפתי בתרגילים האלה. בסך הכול אנחנו רוצים את זה. כולם עברו את ההכשרה. ההכשרה זה אומר שהם גם קיבלו תעודה, אבל לא נמשיך לדון בזה. אני רוצה להגיד לכם תודה רבה על הסעיף הזה ונעבור לתב"רים.

זאב שפיגלר: מימון, רק שאלה קטנה. המבנה, מבחינת מבנה, לשעת חירום נקרא לזה, נבנה עם רמת מיגון שהוא עמיד נגד קטיושות ודברים כאלה?

מימון טובול: כן, בטח, כן.

רועי לוי: גם לכימי אני חושב, לא?

אברהם בינמו: גם כימי, גם כימי.

רועי לוי: גם כימי.

ישי איבגי: אבי, לפני שאתה עובר לתב"רים, אני רוצה לשאול שאלה שנשאלה פה בישיבה קודמת. ביקשתי דו"ח לפני, מה שהיה לפני הבחירות ומה שאחרי הבחירות מבחינת מצבת כוח אדם, עלויות, הכול. לא קיבלתי אותו כשביקשתי.

אברהם בינמו: הוא היה מוכן לישיבה הקודמת.

ישי איבגי: בדרך הנורמטיבית. העליתי את זה בישיבה הקודמת, אמרתם תקבלי, עד עכשיו לא קיבלתי את זה. אני מציין את זה בפניך שוב פעם ואני רוצה לקבל את זה.

אברהם בינמו: אני אנחה את הגזבר.

דן תיכון: מעניין לעניין, באותו עניין, לפני כחצי שנה עשיתי את מה שאני, את מה שאני לא נוהג, לא נהגתי לעשות בכנסת, להגיש שאילתות. חלפו כ-5 חודשים ואני טרם זכיתי לתשובה אם כי נאמר לי שתהייה התייחסות עם תשובה. שתיים, היו כאן חגיגות יום העצמאות. אני מנצל את זכותי לא להגיש שאילתה ולשאול אותך כמה עלה התקציב? שמעתי שזאת הייתה הצלחה גדולה, ככה אמר לי רועי, אני לא הייתי כאן, כמה עלה לך כל האירוע הזה? כמה תקצבת אותו וכמה הוא עלה בפועל?

אברהם בינמו: אני אתייחס קודם כל לשאלה של איבגי. אני הייתי מוכן, השאלה שלך בישיבה הקודמת, אני לא מוכן בישיבה הזאת. אולי בלהט הדברים לא נעשה, מה שאני מנחה כרגע זה את הגזבר ואת אביגיל דולב תוך שבוע ימים להעביר לך את הנושא הזה.

ישי איבגי: בסדר.

אברהם בינמו: לשאלה שלך בנושא של.

ישי איבגי: אם לא ברור מה ביקשתי.

אברהם בינמו: בסדר.

ישי איבגי: תרימו טלפון, אין בעיה.

אברהם בינמו: אני יכול להגיד לך שהחגיגות היו מאוד מאוד מוצלחות, הן במימונה, להבדיל אלפי הבדלות ערב יום השואה, להבדיל אלפי הבדלות ערב יום הזיכרון וחגיגות העצמאות ה-66 למדינת ישראל. פה המקום להודות באמת לאנשי המתנ"ס, לעובדי העירייה, למשטרה, באמת לכל אלה שהרימו את הפרויקט הזה, לחברי המועצה, לסגנים שלי, שעשו כאן עבודת קודש בהכנה המוקדמת. אנחנו בשנת 2013 ההוצאות היו בערך 600 אלף ₪ ב-2013. אנחנו תקצבנו את זה השנה ב-700 אלף ₪ והוצאנו 400 אלף ₪. אנחנו היום מתחילים לנהל משא ומתן מאוד קשיח מול כל האומנים, כאשר הרעיון לא להפוך את יום העצמאות.

רועי לוי: כולל במות, כולל, הגברה, כולל אבטחה, כולל הכול. 400 אלף ₪.

אברהם בינמו: כן.

דובר:430.

אברהם בינמו: 430 אלף ₪. אבל אני לא רוצה להיכנס לזה כי יש לנו אחר כך מספיק שאלות, יש לנו זמן להמון שאלות.

רועי לוי: כל ארבעת האירועים האלה 400 אלף ₪?

אברהם בינמו: לא כל ארבעת האירועים. יום העצמאות.

רועי לוי: יום העצמאות.

אברהם בינמו: יום העצמאות. אני אתן דוגמה. ערב יום הזיכרון לקחנו אומנים שלנו, את יעל חוני ואת תום כהן ואת המקהלה, יש לנו את החברים שלנו שאנחנו משתמשים בהם. אנחנו בכלל הולכים לעשות איזה ערב של כתום תפוז וכיוצא בזה. ההצלחה הייתה בגלל שההחלטה על סוג האומנים נבעה מכך שההרכב שקבע את סוג האומנים הוא בדיוק היה כמו החזון שלנו שילדים, נערים, מבוגרים וחברי הנהלת המתנ"ס יקימו אותו ביחד, ובאמת הגיע גאליס לכאן, זה היה טירוף מערכות, זה צריך אבטחה כאן לא של השב"כ, הייתה כאן צריכה להיות אבטחה מטורפת. למדנו לקח מזה, אבל מסתבר שילדים בגיל 10 ועד 14 כולם מצפים לו, אז אני לא רוצה לדון בזה כרגע כי אני ביקשתי השבוע מאביגילי ומניב רוסו לתת לי דף הפקת לקחים על כל האירועים האלה. גם על האירועים הטובים אנחנו צריכים דף הפקת לקחים שלא יקרה כמו ביום הזיכרון שאוטובוס בכניסה לעצרת הזיכרון נתקע. אפילו דבר כזה אנחנו חייבים לקחת אותו לתשומת ליבנו. פה המקום להודות לאלי מור ולשולמית לוי ולאנשי המתנ"ס שהכינו, הצליחו להחליף את השמות של הנופלים ממש יומיים לפני ערב יום הזיכרון, בתוספת ל"ט הבחורים, עשו עבודת קודש. הרעיון היה כשהקמנו את המרכז הזה, הרעיון היה כשהקמנו את המרכז הזה, את בית יד לבנים, שתלמידי בתי הספר יעלו לשם וישמעו מורשת קרב על מלחמת יום העצמאות, על האירועים שקרו לפני קום המדינה, על המלחמות, על הגיבורים וכיוצא בזה. אני מקווה שהמתנ"ס יוציא את זה לפועל מה שנקרא. סתם, יש שם כיתה שלא פועלת. אני ברשותכם אבקש לעבור לתב"רים, תודה רבה. בואו נסיים את זה.

דן תיכון: לא ענית לי על השאילתות.

אברהם בינמו: על השאילתות? אני קודם כל גם בישיבה הקודמת אני חושב שכן עניתי.

דן תיכון: לא.

אברהם בינמו: אם לא עניתי, רגע, רגע, בוא נעשה כזה דבר. יש שאילתות של יושב ראש הכנסת לשעבר, חבר המועצה דן תיכון. אני אבקש להוציא את כל השאילתות שלו. אני מבקש להביא את כל התשובות, את כל השאילתות ולתת לו תשובות. אני באתי מאוד מוכן, אני מודה היום לא באתי לזה. אז ברשותך.

רועי לוי: אבל מה זה אומר אבי, לק ירוק באצבע?

אברהם בינמו: היום היה וראייטי ואני תופסים אותי הילדים, בגלל שאני ראש עיר, אני לא יכול לא לתרום אז אני לא תורם 10 ₪ ועוד 10 ועוד 10 ועוד 10, עכשיו לא היה לי כבר מה לתרום אז זה מקום שעושה לק, אז אמרתי להם תעשו לי לק.

רועי לוי: על אצבע אחת.

אברהם בינמו: לקחו 5 ₪. הבאתי שעון ועשינו עבודה ברוך השם. התיכון ובתי הספר עושים עבודה יפה.

רועי לוי: אגב, מי השכיר את יום העצמאות, את הדוכנים?

אברהם בינמו: עיריית נשר.

רועי לוי: העירייה?

אברהם בינמו: שנה הבאה.

רועי לוי: העירייה השכירה. כמה עלה כל דוכן?

אברהם בינמו: 500 ₪.

דובר:כמו לפני שנה.

אברהם בינמו: שנה הבאה, וניב, אני מבקש שתרשום את זה, שנה הבאה דוכנים יוקמו על ידי עיריית נשר, יהיה להם צבע וצורה אחידה, לא כל אחד יעשה מה שהוא רוצה, דוכן גדול ודוכן קטן. אותי מאוד עניין שבעלי דוכנים ירוויחו כסף ואני יכול להגיד לכם שיש בעלי דוכנים שלא נשאר להם לא פיצה ולא בלון ולא זה, ואז ידענו שהגענו להצלחה מאוד גדולה בנושא הזה. גם להם מגיעה הפרנסה. תב"רים, ברשותכם.

בוריס אייזנברג: שנייה, רק משהו רציתי, ראיתי שם שלא אהבתי שמכרו וודקה עם רד-בול.

אברהם בינמו: מה?

בוריס אייזנברג: וודקה עם רד-בול.

אברהם בינמו: מה איתם?

בוריס אייזנברג: מכרו בדוכנים.

אברהם בינמו: קודם כל זה לא בסדר.

בוריס אייזנברג: וגם את הספריי.

אברהם בינמו: עד השעה אחת-עשרה, עד השעה אחת-עשרה מותר להם.

רועי לוי: לא, אסור, מה פתאום, באירועים כאלה אסור. בשום אירוע אסור למכור.

אברהם בינמו: אני מקבל את ההערה שלכם. זה חלק מהפקת הלקחים. זה הפקת הלקחים. לפני שאנחנו מתחילים עם התב"רים, אנחנו צריכים לאשר את אביגיל דולב מנכ"לית העירייה לתפקיד מרכזת ישיבות המועצה בהתאם לתקנון בדבר ישיבות המועצה זימונן והנוהל בה. אם עד עכשיו ביצע את זה מוטי חן שאנחנו מבקשים להודות לו על התהליך הזה, אנחנו מבקשים לאשר את אביגיל דולב כמרכז ישיבות המועצה. היא תהייה אחראית על הזימונים, העניינים.

דן תיכון: על איזה תקנון אתה מדבר?

אברהם בינמו: דיני העיריות. על פי דיני העיריות, לישיבות מועצת עיר צריך להיות מרכז ישיבות. אנחנו מבקשים לאשר את אביגיל דולב.

דן תיכון: כבר אישרנו אותה.

אביגיל דולב: כמרכזת הישיבות.

אברהם בינמו: לא כמנכ"לית.

אביגיל דולב: כמרכזת ישיבות המועצה.

רועי לוי: אביגיל, אם כבר אנחנו לפני האישור, כמובן שבהצלחה, שוב בהצלחה.

אביגיל דולב: כן.

רועי לוי: יש כמה דברים שעם הזמן הם די הסתדרו אבל עדיין לוקים בחסר לדעתי.

אביגיל דולב: כן.

רועי לוי: זה היידוע של חברי המועצה בכל פעילויות העירייה. אני יכול לתת לך דוגמה לאחרונה שהייתי צריך ללמוד מהפייסבוק בדיעבד שהיה טקס הוכרה לווטרנים בנשר. אני במשך 4 שנים הגעתי תמיד לטקס הזה. הפעם לא הגעתי. לא כי לא רציתי, כי לא ידעתי. אף אחד לא יידע אותי. היו עוד מקרים בעבר וזה גם אני אגיד לזכות יחיאל שהוא לקח על עצמו באמת לעדכן וליידע אותי. מה שלא מיידעים אני משתדל עם חבריי לסיעה אבל חשוב מאוד ליידע אותנו את הדברים. אני חוזר ואני מדגיש כאן בישיבה, אני וחבריי ביקשנו לקבל את כל המסמכים ביד, לא במיילים.

אביגיל דולב: אז אני יודעת את זה. אני וידאתי שאתם מקבלים.

רועי לוי: ביד, ביד, לא במיילים. אני מקבל גם את ההערה של דן תיכון, חברי דן תיכון, לגבי זה שניידת משטרה מביאה לנו את החומר. אני האמת אף פעם לא הרגשתי עם זה מוזר עד שהוא לא העלה את זה ואחר כך חשבתי, אמרתי ואללה, פתאום ניידת משטרה מגיעה אליך הביתה. לך תדע איך השכנים רואים את זה. אז אולי אצלי התרגלו אבל זה לא נעים שניידת משטרה מגיעה אליך הביתה. אם אפשר לטפל בנושא הזה. אבל בעיקר כדי למנוע הרבה שאלות.

יחיאל אדרי: אבל עכשיו, סליחה, לא מגיעה ניידת, עם כל הכבוד.

אביגיל דולב: כן, אני חושבת שבפעם האחרונה היא לא הגיעה.

דובר:זה מגיע עם שליח.

אביגיל דולב: כן, זה שליח. אני יודעת, כי אני וידאתי. לדעתי שליח.

רועי לוי: אם זה השתנה.

אביגיל דולב: השתנה, השתנה. אני יכולה להגיד שזה יהיה או שליח או באמת אנחנו ניעזר.

אברהם בינמו: רק שנייה ברשותכם, תנו לי לסיים את הסעיף.

רועי לוי: שנייה אחת אבי. רק בכדי לסיים, מאוד חשוב שתנסי, תשתדלי בכל אופן לאסוף לנו לפני ישיבת מועצת עיר כמה שיותר חומר. ככל שיש לנו יותר חומר, ככה זה מייתר את השאלות שלנו, אחד. מצד שני, אנחנו גם באים מוכנים, אני אתן דוגמה. דן שאל עכשיו לגבי התפקיד, מה זה מרכזת ישיבות? זאת אומרת עכשיו זה מופיע בפקודת העיריות.

אברהם בינמו: כן.

רועי לוי: אם הייתם מצלמים את פקודת העיריות, מצרפים לנו לחומר, היינו מבינים על מה מדובר.

אביגיל דולב: בסדר.

אברהם בינמו: אני רוצה להגדיר את זה. מינוי הגברת אביגיל דולב, מנכ"לית העירייה, לתפקיד מרכזת ישיבות המועצה, בהתאם לתקנון בדבר ישיבות המועצה זימונן והנוהל בהם, על פי התוספת השנייה לפקודת העיריות סעיף 136 תקנון בדבר ישיבות המועצה זימונן והנוהל בהם, פרק ראשון כללי, מרכז ישיבות המועצה עובד עירייה בדרג שלא יפחת מדרג שראש העיר הטיל עליו באישור המועצה על ביצוע תפקיד המרכז על פי תקנון זה, בנוסף על תפקידיו האחרים בין באופן כללי ובין ..., אז אני מבקש לאשר את אביגיל דולב. מי בעד? כולם בעד. פה אחד.

רועי לוי: שיהיה שוב בהצלחה ותודה למוטי על העבודה שהוא עשה.

דן תיכון: הוא עשה עבודה מצוינת.

אברהם בינמו: באותה הזדמנות תודה רבה.

רועי לוי: היטלנו עליו הרבה. שימו לב איך העול יורד ממוטי.

סעיף מספר 2 – תב"רים

אברהם בינמו: טוב, אני מבקש לדון בנושא התב"רים. מוטי בבקשה.

מוטי חן: טוב, אני אציג את התב"רים. תב"ר 2269 הוא המשך להחלטת המועצה בדבר לקיחת הלוואה מבנק לאומי לטובת מתן הלוואה למשרד הפנים, זה הדרך הטכנית לבצע את הפנייה הזאת. תב"ר 2270 הצטיידות מחשבים בבתי הספר בישוב.

דן תיכון: לא, תתחיל אחד-אחד אדוני. תהרוג תורכי, נקיים דיון, נאשר ונעבור לשני. כשאתה עושה את הכול זה נראה כך. תסביר לי את הנוהל הזה. זה נוהג חדש אני רואה, בהתאם לחוק ההסדרים, שאגב מראש העיר למדתי ששינו את השם שלו לאחרונה. איזה נוהל זה?

מוטי חן: דנו בזה בישיבת המועצה.

דן תיכון: אני יודע. איזה נוהל זה? שוב פעם.

דובר:סליחה, סליחה, רגע, זה ישיבה פרטית, אני לא שומע מה שאתם אומרים אחד לשני.

דן תיכון: אני אסביר לך מייד.

דובר:בבקשה.

דן תיכון: התב"ר מדבר על לקיחת הלוואה לטובת משרד הפנים בסכום של 2.5 מיליון ₪, משהו כזה. לשם מה הכסף דרוש למשרד הפנים ואיזה טובה אתה עושה למשרד הפנים על חשבון משלם המיסים בנשר והאם יהיה לך כל ישיבה נקבל מין הצהרה כזאת לקחת הלוואה לטובת מישהו לכיסוי הגירעון שלו והאם זה נראה לך כנוהל תקין?

מוטי חן: אני אענה על זה קצר. זה חוק שצריך לקיים אותו. זה מה שנקבע על ידי חוק.

דן תיכון: אני יודע מה זה חוק. אף אחד לא נתן את דעתו לשם מה, תסביר לי את ההיגיון שאזרח נשר שמשלם ארנונה כדת וכדין, צריך לתת הלוואה למשרד הפנים או לאוצר במקרה האחרון.

מוטי חן: פה זה משרד הפנים. בתוכנית הכלכלית הייתה כוונה או יותר מדויק, בתקציב המדינה לשנת 2014 הייתה כוונה לקצץ משמעותית במענק האיזון הניתן לרשויות מקומיות חלשות בסכום של כ-450 מיליון ₪. כדי לבטל את רוע הגזירה של ביטול, לנו אין מענק איזון אבל יש רשויות שבלי מענק האיזון לא חיות. כדי לבטל את רוע הגזירה הוחלט לעשות סבב חלוקתי שרשויות לצורך העניין חזקות כלכלית.

דובר:איתנות.

מוטי חן: איתנות, יסייעו לרשויות חלשות. אבל אין מנגנון לבצע בין רשויות אלא המנגנון הוא באמצעות משרד הפנים. ולכן נקבע בחוק הזה בהסדר בין השלטון המקומי למשרד האוצר ומשרד הפנים שהרשויות האיתנות ילוו למשרד הפנים 450 מיליון ₪ וכך לא יתקצר.

דן תיכון: אבל למה זה מופיע כל פעם באמצעות תב"ר נפרד? מתי אנחנו גומרים, מה חלקנו?

מוטי חן: לא, זה לא, אני אסביר את הטכניקה פשוט. מה שאישרנו פעם קודמת זה את לקיחת ההלוואה, את עצם לקיחת ההלוואה ומה שמאשרים כאן זה לא עוד הלוואה אלא זה רק את הטכני שהוא מבוצע באמצעות הבנק, זה שיהיה לו צל רישומי בהנהלת החשבונות של התקבול והתשלום, זה עכשיו.

דן תיכון: מי משלם את הריבית על ההלוואה?

מוטי חן: עיריית נשר.

דן תיכון: זאת אומרת האזרחים משלמים את ה, אזרחי נשר משלמים את הריבית.

מוטי חן: האזרח משלם בגדול.

דן תיכון: זאת אומרת אתה קונס אותם.

מוטי חן: לא אני קנסתי, 120 חברי כנסת קנסו. אני רק מבצע את מה שהחוק אומר.

דן תיכון: לא, לא, אני רוצה להבין את הטכניקה. מה עושים חברי כנסת, יש להניח שאני יודע וגם איך זה מאושר. יש כאן עניין של ריבית, עלות הכסף. ואתה בא בעצם ואומר מילא שאתה לוקח הלוואה, זה פחות בסדר אבל אפשר להבין את זה, אבל למה שהאזרח הקטן כאן בנשר ישלם גם את עלות ההלוואה?

מוטי חן: ל-120 חברי הכנסת הפתרונים, זה לא בתחום שלי.

דן תיכון: עזוב את 120 חברי הכנסת.

מוטי חן: אבל מה לעשות, זה חוק.

דן תיכון: אני רוצה לדעת.

מוטי חן: אין לי הסבר.

דן תיכון: אין לך הסבר?

מוטי חן: לא.

דן תיכון: בסדר, אני אשאל את שר הפנים.

רועי לוי: אני מבקש לחדד את השאלה של דן. אם כבר עלינו, זאת אומרת אם כבר אנחנו חייבים על פי חוק לתת את ההלוואה הזאת, למה האזרח צריך לממן את הריבית שלה?

דובר:הוא הסביר את זה.

רועי לוי: יש לנו קרנות. אנחנו לא חייבים לקחת הלוואה בשביל לתת את ההלוואה הזאת. זאת אומרת אתה יכול מהקרנות, אולי יותר זול מקרנות הרשות, אתה יכול להעביר את הכסף לאוצר המדינה או למשרד הפנים לצורך העניין, ועל ידי כך לחסוך את הדלתה של.

יחיאל אדרי: מהקרן אתה לא יכול לקחת כסף לטובת הלוואה.

מר רועי לוי: אתה יכול.

מוטי חן: בכל הכבוד הראוי, בכל הכבוד הראוי הדיון להבנתי בנקודה הזאת זה שהמועצה החליטה על הנושא הזה. זה לא דיון מחודש באים לקחת הלוואה. זה כבר הוחלט. מה שמחליטים כאן זה רק את האקט הטכני של פתיחת התב"ר.

רועי לוי: כן מוטי, אבל אתה יכול.

מוטי חן: אני הסברתי את ההסברים גם אז.

רועי לוי: רגע, אבל אתה יכול לפתוח את אותו תב"ר והתקבול שלך לא מגיע מ-560 הוא מגיע ממקום אחר.

מוטי חן: נכון, אבל ההחלטה לגבי לקיחת הלוואה כבר נתקבלה על ידי מועצת העיר.

רועי לוי: אבל שוב פעם, כשאתה פותח תב"ר אתה יכול, אפשר לעשות תב"ר שזה מקרנות הרשות.

מוטי חן: הרציונל.

רועי לוי: אתה מבין מה אני התכוונתי?

מוטי חן: הוא לקחת הלוואה. אני חושב שמועצת העיר אישרה אותה ברוב.

יחיאל אדרי: הריבית שאנחנו מקבלים על הכסף בבנק הרבה יותר גבוהה מההלוואה.

דן תיכון: זה הרי לא כתוב כאן. כמה ריבית אתה משלם לבנק בעבור ההלוואה הזאת והאם לא כדאי לך לקחת את הכסף מן הקרנות ולחסוך את הריבית?

מוטי חן: אני אומר בפעם השלישית, אנחנו אישרנו.

דן תיכון: כן, אבל אני לא מבין.

מוטי חן: בסדר. אני אומר את השאלות לגבי למה לקחת, למה להעביר את הכסף, צריך לפנות למחוקק. את השאלה לגבי האם לקחת הלוואה אני הבאתי בפני מועצת העיר, הבאתי את תנאי האשראי, הצגתי בפניכם שלהבנתי.

דן תיכון: לא, זה לאוצר נדמה לי.

מוטי חן: ההתקשרות של רשות מקומית היא לא מול האוצר אלא מול משרד הפנים.

דן תיכון: היה כתוב.

מוטי חן: עזוב, זה לא משהו נוסף. זה לא משהו נוסף.

דן תיכון: אז תגיד שמדובר.

מוטי חן: אמרתי בתחילת הדרך. זה רק האקט הטכני של הביצוע.

דן תיכון: אני חשבתי שזה.

מוטי חן: זה לא משהו נוסף.

אברהם בינמו: אנחנו דנו בסעיף הזה, בנושא הזה, לא בסעיף הזה, בנושא הזה דנו בישיבת מועצת העיר הקודמת. אמר עכשיו מוטי מדובר באקט טכני שאנחנו צריכים לבצע באמצעות תב"ר. הדיון על הנושא הזה מוצה בפעם הקודמת ואני ברשותכם רוצה להעלות את זה להצבעה או שנעלה את כל התב"רים להצבעה, איך שאתם רוצים.

דן תיכון: לא, לא, אחד-אחד.

אברהם בינמו: אחד-אחד. מי בעד תב"ר 2269?

מוטי חן: 7 בעד.

אברהם בינמו: 7 בעד. מי נגד?

מוטי חן: 3 נגד.

אברהם בינמו: נמנע? תב"ר.

(מדברים ביחד)

אברהם בינמו: תב"ר 2270 הצטיידות מחשבים לבתי הספר ובישוב כולל תשתיות.

מוטי חן: כאן יש לנו הקצבה של מפעל הפיס בסך 2.800 מיליון ₪. יש, נערכה בדיקה על ידי אגף התקשוב במשרד החינוך ויחד עם מנהלי בתי הספר והצוות המקצועי כולל מינהלת מחלקת החינוך, וישנה החלטה לבצע החלפה של המחשבים בבתי הספר, שפעם אחרונה שהייתה החלפה מסיבית כזאת היא היית ב-2007. עברנו כמעט 7 שנים מאז. חלק מהמחשבים יהיו נייחים, חלק מהמחשבים יהיו ניידים לכיתות לפי תצורה שתובא לוועדת החינוך לדיון.

דן תיכון: לא הבנתי.

רועי לוי: את המשפט האחרון לא הבנתי.

אברהם בינמו: אני אסביר. אתמול הייתה לנו דיון בנושא הזה בישיבת הנהלה. זאב שפיגלר העלה מספר הסגות והעיר את עינינו במספר דברים. מה שאנחנו קיבלנו החלטה זה ללכת על אישור התב"ר ולהביא את הנושא הזה לוועדת החינוך שעובדת יחד עם משרד החינוך ומחלקת התקשוב וכיוצא בזה, כדי שההחלטה שלנו תהייה הכי מושכלת .לא הולכים לעשות רכישה בבת אחת. יש כאן הצעה של מפעל הפיס של 2.800 מיליון ₪. אנחנו צריכים לשים מצידנו את המצ'ינג ואנחנו נבחן את זה בישיבה של ועדת החינוך ואז נקבל את ההחלטה הטובה ביותר. קיבלנו את הערה של זאב שפיגלר בנושא הזה.

רועי לוי: שמה הייתה הערה?

אברהם בינמו: ההערה שלו הייתה לא ללכת למשהו גורף אלא לבחון את הצורך בכל בית ספר ובכל בית ספר. לא לעשות בבת אחת, לרכוש את כל המחשבים בעיר הזאת.

זאב שפיגלר: חלק מהחשבים כבר הוחלפו שנה שעברה לצורך העניין, קיבלנו מענק. ועד ההורים רכש מחשבים חדשים גם שנה שעברה. לא צריכים באופן גורף ללכת ולקנות את כל המחשבים ולזרוק מחשבים שמלפני שנה.

אברהם בינמו: אנחנו צריכים לעשות כאן עבודת מטה רצינית.

בוריס אייזנברג: יכול להיות שהמחשבים לכיתות קטנות, אפשר לא להחליף, אפשר לחדש אותם או משהו כי הם לא צריכים.

רועי לוי: יפה מאוד, הערה נכונה.

אברהם בינמו: כן דן?

דן תיכון: יש לך יועץ לענייני מחשוב שבודק את העסקה הזאת?

אברהם בינמו: התשובה היא לא.

דן תיכון: אז איך אתה, אני מבין שאתה מתעסק בסכום.

אברהם בינמו: לא, התשובה היא לא. שאלת שאלה, תן לי להשיב עליה.

דן תיכון: כן?

אברהם בינמו: התשובה היא לא. אין לי עדיין את זה.

דן תיכון: אני אשאל שאלה שנייה ברשותך. אני חבר צעיר במועצה.

אברהם בינמו: מה אתה?

דן תיכון: אני חבר צעיר יחסית במועצה. נדמה לי, נדמה לי, עכשיו באה השאלה. נדמה לי שהעסקה הזאת הוצעה על ידי ראש העיר הקודם ולא נתקבלה בעקבות חוות דעת של היועץ המשפטי של העירייה, כך קראתי בעיתונות המקומית. האם זו אותה עסקה?

מוטי חן: לא, לא.

אברהם בינמו: אני קודם כל ברשותך אאפשר לממלא מקומי להשיב ואחר כך אני אמשיך.

יחיאל אדרי: טוב רבותיי, כל נושא המחשוב, יצא קול קורא של משרד החינוך לגבי עניין של מחשוב בתי הספר כאשר שר החינוך, כל שר חינוך בא עם משהו חדש. שר החינוך אמר אני רוצה קול קורא והוציא קול קורא. ההקצאה היא עד חצי מיליון ₪ לכל בית ספר, כאשר, אבל מה אני לא קונה מחשב אחד. לא רוצה לקנות מחשב אחד הוא אומר. הוא אומר ככה, אני ארצה, אף אחד .. לטובת הכוונה, שיעורים, לימודים, תשתיות, מחשבים אני לא קונה. כמובן אנחנו כל קול קורא, אנחנו כל קול קורא מדגישים את זה.

דן תיכון: מה זה קול קורא? אני לא מבין.

יחיאל אדרי: קול קורא זה כמו מכרז. זה כמו בקשה. עכשיו, כאשר קונים, כאשר קונים, זה דיני עיריות, כן?

אברהם בינמו: שנת 89, השופט וינוגרד.

יחיאל אדרי: כאשר קונים, אתה שאלת שאלה לגבי העניין של המחשבים. כל אנשי התקשוב של משרד החינוך היו נוכחים אצלנו בפגישה כאן יחד עם מנהלי בתי הספר, יצאו לשטח לבדיקה, עברו בבתי הספר, עשו את מידת הצרכים, עשו את מידת הנושא של המחשוב ולגבי עניין של יועץ למחשבים, יש לנו בחור בעירייה שהוא יועץ למחשבים שהוא גם מבין במחשבים.

דן תיכון: מה זאת אומרת? הוא עובד?

יחיאל אדרי: הוא עובד בעירייה, הוא מטפל בכל נושא המחשוב של העירייה וגם בבתי הספר. היתרון שלנו בעניין הזה זה שכאשר אתה נכנס למצ'ינג של קניית מחשבים, רכישת מחשבים בסדר גודל כזה בהיקף כזה עם משרד, עם מפעל הפיס, אתה מתחבר למכרז שהם הוציאו, זה לא אנחנו מכרז. יש להם מפרט טכני מסודר, איזה מחשב שאתה יכול לרכוש בדיוק בעניין הזה ולכן עושים עדכון כרגע על המחשבים הקיימים כי רק חלק קטן מהמחשבים שמיש ולא שמיש. מדובר את כיתות א' ב' ג' שהם ישתמשו במעבדות הקיימות ורק ישדרגו את המחשבים. כיתות ד' ה' ו' ועד כיתות יב', ישתמשו בהתקנה של ה-wifi שהיה עד היום כי משרד החינוך מבחינתו.

דן תיכון: אגב, למה לא תחבר את כל תושבי נשר ל-wifi, לאינטרנט?

יחיאל אדרי: כיוון שבאחת הסיבות שאמר, שעשו בדיקה לגבי, וגם היה בג"ץ על זה, הנושא של הקבילה, שזה כיתות א' ב' ג'.

דן תיכון: לא, אני מדבר על כל העיר, כל צרכני העיר.

יחיאל אדרי: אני נכנס כרגע לבתי ספר. צרכני העיר זה ראש העיר. אני צרכני בית ספר. אני אסיים עם צרכני בית ספר, ראש העיר ייתן לך תשובה, אין לי בעיה. אני ביקשתי להחזיר את זה לוועדת החינוך. בוועדת החינוך אנחנו רוצים לעשות כל דבר מושכל. אחרי שמאשרים את התב"ר, אנחנו יודעים על מה מדובר. בדרך כלל כשמאשרים תב"ר, מאשרים פרויקט רצים ורוכשים. אני אומר לא. זה יגיע לוועדת החינוך, נשב מחדש, יש לנו חברים ונציגים מכל סיעות הבית בוועדת החינוך, נשב ונקבל החלטה משכילה למה את זה ולא את זה ולמה את זה ולא את זה. מה שחשוב להגיד שאנחנו מאשרים את התב"ר כרגע, זה עדיין לא אומר שאנחנו רוכשים בכל הסכום הזה, אבל ברגע שאני הולך לאשר את התב"ר הזה, תתכנס ועדת החינוך עם כל האחראים על התקשוב ומנהלי בתי הספר בישוב, נשב ביחד כולנו ונקבל החלטה כמה שעות ילד יקבל, ילמד מחשב בבית הספר.

דן תיכון: והמחשב הולך אתו הביתה?

יחיאל אדרי: לא, לא, לא. כמה ילד יקבל שעות לימוד במחשב בשבוע ועל פי זה נפתח את התקן, אז יכול להיות שאנחנו נגיע ל-1,500 מחשבים ויכול להיות שנגיע ל-700 מחשבים.

אברהם בינמו: אני ברשותכם רוצה שתי הערות.

דן תיכון: צריך wifi לכל התושבים.

אברהם בינמו: תן לי, אני אעזור לך. אתה נתת רעיון מצוין. אחד, אני שמח על זה שהתב"ר הזה יאושר בעזרת השם. שתיים, איך אמר יחיאל, אנחנו עוסקים כרגע באספקט של החינוך אבל יחד עם זאת ההערה שלך היא במקום. בתל אביב יש free PLV. כלומר שם יש רשת אלחוטית. זאת העיר היחידה במדינת שישראל שיש בה.

דן תיכון: חלק בחיפה.

אברהם בינמו: לא, לא, לא.

דן תיכון: בחוף הים יש.

אברהם בינמו: רבותיי, רבותיי, אני אומר עיר. יש עוד עיר בעולם שהיא מרושתת זה בנגקוק. נתת רעיון, אני אמרתי לך כל רעיון שאתם שמים על השולחן, אנחנו בוחנים אותו וניישם אותו. לגבי יועץ המחשוב, יש פה אדם בשם זולי שבאמצעות חברת מטרופוליטן נותן לנו ייעוץ בנושא מחשוב. יחד עם זאת, אני חושב ששווה לבחון עוד עין בוחנת.

דן תיכון: זה מה שהוא אמר כרגע.

אברהם בינמו: כן, בסדר. אבל אנחנו יכול מאוד להיות ששווה לנו בגלל שזה אחד העיסוקים המרכזיים, יכול מאוד להיות שאנחנו נביא עוד מישהו שייתן לנו ייעוץ. בנושא של מפעל הפיס יש לנו את הייעוץ של מפעל הפיס. הם שמים תקציב.

רועי לוי: הם מחייבים במצ'ינג?

מוטי חן: כן.

ישי איבגי: זאת אומרת שאם אתה לא משתמש בכל מה שהם נותנים, אתה לא מנצל את כל הסכום הזה, אתה בבעיה כי הפסדת גם את הכסף שלהם.

אברהם בינמו: לא בבעיה.

יחיאל אדרי: הם צריכים לשמור לך אבל הם לא מחייבים אותך.

ישי איבגי: מה זה לשמור לך?

יחיאל אדרי: חבר'ה, לא מחייבים.

רועי לוי: הם לא מחייבים אותך במצ'ינג.

יחיאל אדרי: השקעת, אנחנו נשקיע 2 מיליון, תשקיע 2 מיליון כדי שזה ייראה גם ציבורי נכון. יישאר 600, סתם דוגמה, יישאר 600, השארתי 700, 800, לא משנה מה, 1,000, מיליון.

ישי איבגי: נו?

יחיאל אדרי: תרצה להעביר את זה לאפיק אחר, גם תוכל.

ישי איבגי: אה, או קיי.

יחיאל אדרי: תרצה לשדרג את המכשירים, גם טוב.

ישי איבגי: או קיי, בסדר גמור.

רועי לוי: אבל אתה לא מחוייב במצ'ינג בהעברת הכספים שלהם.

מוטי חן: לא.

רועי לוי: אז מה יהיה עם משרד החינוך כאן?

אברהם בינמו: זה משרד החינוך.

מוטי חן: אנחנו נגיש בקשה, אין לנו הבטחה שנקבל אישור .. במידה ויהיה את החלק של הרשות נפחית.

דובר:כן, בדיוק.

מוטי חן: את מה שכתבתי כאן.

אברהם בינמו: אני מבקש לאשר את תב"ר 2270. מי בעד?

אביגיל דולב: 10 אנשים בעד.

דן תיכון: תתרשמי אם יש או אין. את לא חייבת. אני אומר לך את זה בוודאות.

אברהם בינמו: 10 אנשים בעד, 1 נמנע. אתה נמנע?

דן תיכון: אני לא משתתף.

אברהם בינמו: מה זה לא משתתף?

דן תיכון: בעניינים שאני לא מבין בהם אני לא אשתתף.

אברהם בינמו: טוב, הנדון שיפוץ מבנה עירייה והצטיידות, תב"ר 2271.

ישי איבגי: אני רוצה לדבר רגע.

דן תיכון: תן לו להציג קודם, להציג קודם.

ישי איבגי: כן, אבל שאלה בנושא. האם התב"ר הזה הוא המשך?

מוטי חן: קודם כל הקשבנו לדבריך.

ישי איבגי: או קיי.

מוטי חן: ש-7.5 מיליון זה כנראה קצת יותר מדי. החלטנו, כי המחשבות בהתחלה היו קצת שונות, החלטנו להצטמצם בתב"ר הזה. כולם מדברים.

ישי איבגי: אני רוצה שכולם ישמעו.

מוטי חן: אז אני אחזור על דבריי שוב. הכוונה המקורית לא היה תב"ר לעניין הזה אלא היה חלק מפרוגרמת התקציב הפיתוח שאישרנו בתקציב העירייה לשנת 2014. האומדן היה 7.4 מיליון למשהו קצת יותר גדול, כולל עוד תוספת וכן הלאה. החלטנו להצטמצם בשיפוץ ולהתכנס לכיוון 1.5 מיליון, כשתשים לב, שלא הכול כאן זה עבודות קבלנות, יש גם רכישת הצטיידות. החדרים של הפקידות, אני אסביר, כל החדרים של הפקידות בעירייה עם ציוד בני 20 שנה ולפעמים יותר. לא מכובד, לא ראוי. זה חלק מהעניין. אנחנו עושים כאן תהליך.

רועי לוי: הוא לא עושה את העבודה.

מוטי חן: אפשר לעשות עבודה, אפשר. אפשרי. אבל אפשר גם מחשב. זה הפער.

ישי איבגי: או קיי, כל הכבוד על תשומת הלב, שזה השתנה.

אברהם בינמו: אני יכול להוסיף דבר נוסף שחלק השיפוץ,

דובר:רק רגע.

אברהם בינמו: אני רק מוסיף, אני עוד לא סגרתי את הסעיף. שחלק נוסף מהנושא של השיפוץ והציוד והצביעה נעשה על ידי עובדי העירייה. אנחנו כאן הרווחנו פעמיים.

דן תיכון: בהתנדבות.

אברהם בינמו: פעם אחת הוצאה, לא בהתנדבות, פעם אחת הוצאנו אנשים מהרחוב ופעם אחת חסכנו כספים בנושא של מכרזים ואני יכול להגיד לך שנעשית עבודה טובה. כן דן? אבל בסוף אתה תגיד אני לא משתתף או שאתה משתתף.

דן תיכון: אני אמרתי לך כדי שאני אצביע בעד, אני חייב להיות בתוך הנושא מקודם. לא לעשות היכרות מלפני שעתיים.

אברהם בינמו: כן.

דן תיכון: יש לך בעיה, כל מה שתשקיע בעירייה זה חשוב מאוד. הוא הגדיר את זה יפה, העירייה נראית כמו משרדים שנבנו לפני 30 שנה. אבל יש לך בעיה אחת שאם לא תטפל בה כל מה שתעשה לא ייראה. זה הרחבה שלפני בניין העירייה. זו צרה צרורה.

אברהם בינמו: אתה יודע, יש בערבית משפט שאומר אהלן ... ככה זה.

דן תיכון: אני לא למדתי ערבית.

אברהם בינמו: לא, אבל אני רוצה להסביר לך. כל הנושא של חזות העיר נעשה בתכנון על ידי פרופסור שריג, כולל רחבת העירייה. אנחנו מפרידים בין החוץ לפנים. ההערה שלך התקבלה ונדמה לי שכבר הערת אותה פעם.

דן תיכון: הערתי.

אברהם בינמו: ואנחנו מקבלים את זה בהבנה, לכן אנחנו לא מנסים להקדים עד שאין לנו תוכנית ראשונית. להערכתי, ואני יכול להגיד לך שלזכותו של פרופסור שריג ייאמר שהוא מסתובב כאן ימים ולילות, משוחח עם תושבים, משוחח עם הנהלת העירייה, ביום העצמאות הוא שהה כאן, הוא מגיע לכאן בימי שישי, הוא מדבר עם בעלי עסקים כדי לשמוע מהם מה הצרכים וזה אדריכל, הוא באמת כלבבי. אני הכרת אותו פעם ראשונה. הוא האדריכל שתכנן את פארק הירקון, את רעננה, את עפולה וכיוצא בזה. הוא יגיש לנו את ההצעה שלו ואנחנו.

דן תיכון: אגב, תכנון.

דובר:הוא תכנן את העיר עפולה?

אברהם בינמו: לא את העיר עפולה. רק את הפארק שלה.

דן תיכון: תכנון בנושא הזה של השיפוץ, את הרחבה של היכל התרבות, זה משהו נוראי שם. זה נראה, לא יאה.

אברהם בינמו: דן, אני רוצה להגיד לך. אתה זוכר שהערת לי על השלט של עירוני נשר נגד בקעה אל-גרבייה?

דן תיכון: כן, כן.

אברהם בינמו: הערת לי.

דן תיכון: עלית ליגה אגב?

אברהם בינמו: עליתי ליגה.

דן תיכון: ואתה עושה להם חגיגה?

אברהם בינמו: עושה להם חגיגה.

דן תיכון: יופי.

אברהם בינמו: לא רק שהיה, לא, אבל תקשיב כמה ההערה שלך הייתה במקום. עשיתי שלט חדש, יפה, אני אשלח לך אותו הביתה במסגרת.

דן תיכון: אין צורך.

אברהם בינמו: לא, לא, יש צורך, יש. טוב, מי בעד תב"ר 2271? מי נגד? 3 נגד, 1 נמנע.

אביגיל דולב: לא הספקתי לספור.

אברהם בינמו: 7 בעד, 3 נגד, 1 נמנע. עוד פעם, בעד תב"ר, אביגיל, בעד תב"ר 2271, בעד תב"ר 2271 – 7 הצביעו בעד, 3 נגד, 1 לא משתתף. תב"ר 2273,

מוטי חן: 72.

אברהם בינמו: 22?

מוטי חן: 72.

דן תיכון: 72.

מוטי חן: פספסת אחד.

אברהם בינמו: אה, סליחה, תב"ר 2272– רכישת רכבי טיאוט, ההצעה היא.

דן תיכון: מה זה? מה זה המילה הזאת?

אברהם בינמו: אני אסביר.

מוטי חן: מטאטא רחובות בשפת העם.

דן תיכון: טאטוא.

מוטי חן: ככה זה נקרא.

דן תיכון: בסדר. למדנו משהו.

מוטי חן: רכבי טאטוא. מאחר והיום השיטה הנהוגה היא בעיריית נשר שיש מטאטא גדול שעובד על הציר של הכבישים הראשיים, ובכל המדרכות והצירים המשניים יש אנשים.

רועי לוי: שמככב היום בדו"ח מבקר העירייה.

מוטי חן: יש אנשים שפיזית הולכים ברגל שמטאטאים ועם מטאטא ועם פח ועגלה. הרעיון הוא להתקדם קצת ולרכוש רכבים קטנים שיכולים גם לעלות על המדרכה, גם לשלוח זרוע אל המדרכה, מסביב איפה שיש עצים ולחסוך בכך את כוח האדם שמושקע בטאטוא או בניקיון.

דן תיכון: תן לנו סקירה על כלי הרכב, על צי הטאטוא שיש לך בעיר כדי שנבין. יש לך מכונית אחת?

מוטי חן: היום יש לנו שני רכבי טיאוט. אחת מאוד מאוד ישנה.

דן תיכון: זו עם ה.

מוטי חן: שניים כאלה.

דן תיכון: עם המברשות האלה?

מוטי חן: כן, כן.

דן תיכון: וזו שמשפריצה מים?

מוטי חן: נכון.

דן תיכון: יש לך שתיים, בטח אחת תמיד מקולקלת.

מוטי חן: העלות שלה מטורפת.

דן תיכון: איך אתה מחדש? איך אתה מביא ציוד בהזדמנות זו שנולדה הנהלה חדשה, איך אתה קונה ציוד מודרני?

מוטי חן: הנה, אז קודם כל אנחנו שיפצנו.

דן תיכון: ראית את הרחבה לפני היכל התרבות איך היא נראית?

דובר:מה האורך של המשאית? תענה, מה, אתה לא יודע?

מוטי חן: אני פעם אחרונה שהסתובבתי עם ... ברחוב היה מזמן אז אני לא מודה.

דובר:6 מטר.

דן תיכון: אני מתקשה להבין את חוש ההומור שלך אבל זה בסדר.

דובר:לא, אני שואל את מוטי.

מוטי חן: דן, אני אסביר שוב. יש כרגע רכבים שהם רכבים גדולים. יש שני רכבים, אחד שפחות או יותר גיבוי לרכב הנוסף.

דן תיכון: רכב לרחבה אין לך.

מוטי חן: נכון.

דן תיכון: עכשיו.

מוטי חן: אנחנו מדברים בין 2 ל-3 רכבים קטנים שיעלו על המדרכות.

דן תיכון: בנוסף?

מוטי חן: נכון, נכון. בדיוק כך.

דובר:זה עם נהג או בלי נהג?

דן תיכון: זה במקום המטאטא רחובות?

אברהם בינמו: לא במקום, בנוסף, בנוסף, אבל יחד עם זאת.

דן תיכון: אבל אין כאן על המדרכות, אין כאן שום טיפול. כמה שהוא יבוא עם המטאטא זה לא יעזור כלום. זה כתמים שלא יורדים כבר.

אברהם בינמו: נכון.

דן תיכון: לכן הוא קונה עכשיו רכב, ציוד מיוחד כדי לטפל בעיקר במדרכות שהן במצב גרוע ביותר.

אברהם בינמו: נכון.

איגור גורוביץ': זה מזמן היה צריך לעשות.

אברהם בינמו: כן.

רועי לוי: וזה לא בא במקום מטאטא רחוב?

מוטי חן: לא.

אברהם בינמו: שנייה, שנייה, מרבית מטאטאי הרחוב הם אצלנו באמצעות כוח אדם. יחד עם זאת, לא יהיה 100 אחוז.

דן תיכון: זה בא על חשבון.

אברהם בינמו: נפחית ב-10 אחוז. זה בא על חשבון.

דן תיכון: זה בא על חשבון.

יחיאל אדרי: היתרון רבותיי, אני רוצה.

רועי לוי: לא כוח אדם. אני לא חושב שזה כוח אדם.

יחיאל אדרי: רגע.

מוטי חן: לא, לא, זה רק כוח אדם.

יחיאל אדרי: אני רוצה להגיד לכם דבר אחד.

רועי לוי: איזה חברה עכשיו?

מוטי חן: קלין-סטאר. זה מכרז של ..., זה לא מכרז שלנו.

דובר:זה מעניין. את זה צריך לבדוק.

מוטי חן: נכון.

יחיאל אדרי: אחת הסיבות שאנחנו מדברים על עיר נקייה לאורך כל הדרך, אז כדי להגיע לעיר נקייה אז יש לנו את המדרכות, יש לנו את המדרכות והשטחים הגדולים קרי היכל התרבות, קרי במקומות מסוימים שמטאטא עושה את הסיבוב הזה ומנקה את זה ב-10 דקות שעובד טאטא ביום שלם לא מסיים אותו ואז אפשר לקחת חלק מהקרקע, החבר'ה שמטאטאים להכניס אותם למעברים ושבילים ומדרגות ששם לא משתלטים על הכמות. זאת הסיבה שצריך.

רועי לוי: אבל למה הקבלן לא עושה את זה לצורך העניין?

יחיאל אדרי: הוא לא מסוגל. הוא יעשה כמה שתבקש ממנו.

רועי לוי: לא, למה הוא לא מביא את הרכבים האלה? למה העירייה צריכה לרכוש אותם?

דן תיכון: המחיר שהוא נותן.

רועי לוי: השאלה מה המחיר.

יחיאל אדרי: 3 אלפי ומשהו ₪ ליום.

רועי לוי: של מה? של הרכב?

יחיאל אדרי: כן.

אברהם בינמו: מי בעד תב"ר 2272– רכישת רכב טיאוט? 10 בעד, 1 לא משתתף. תב"ר 2273 –שדרוג מערכות תקשורת ומחשוב בעירייה.

מירית קרוגליאק: זה כולל צילום ושידור ישיבות?

אברהם בינמו: מה?

מירית קרוגליאק: זה כולל גם שידור והקלטה של הישיבות?

אברהם בינמו: איזה ישיבות?

מירית קרוגליאק: שאתם פה מדברים?

אברהם בינמו: הקלטה כן, שידור וצילום לא.

מירית קרוגליאק: למה? אם אתם כבר משקיעים.

אברהם בינמו: כי אני רוצה לחכות לראות מה קורה בבית המשפט העליון. אם שם יתחילו לצלם, לפי ההצעה של השרה ציפי ליבני, נצלם גם אנחנו.

דן תיכון: מה הקשר?

אברהם בינמו: אין קשר. אני לא חושב שיש צורך.

דן תיכון: אולי נבחרי ציבור מעוניינים.

אברהם בינמו: אני לא חושב שיש צורך.

מירית קרוגליאק: לשיפוץ יש כסף ולפה אין כסף?

יחיאל אדרי: סליחה, אבל זה לא זה. לא על זה מדובר.

אברהם בינמו: היא כבר העלתה את הנושא.

רועי לוי: למה? היא העלתה את זה.

יחיאל אדרי: הדבר הזה הוא לא זה בכלל.

רועי לוי: תקשורת, מערכות תקשורת ומחשוב.

יחיאל אדרי: יפה, אז הוא יגיד לכם הגזבר.

דן תיכון: אדוני ראש העיר, תמשיך להסביר מה זה רכישת ציוד יסודי, כתוב כאן.

אברהם בינמו: אני אסביר.

דן תיכון: מה מחליף את מה?

אברהם בינמו: אני עדיין לא דיברתי. זה החלפה של מרכזיות תקשורת ישנות.

דן תיכון: אני קטעתי אותו.

אברהם בינמו: אה, קטעת.

מוטי חן: טוב, מדובר פה בעצם על שלושה מרכיבים. מרכיב ראשון זה מרכזי התקשורת, טלפונים. העירייה עוברת עם מרכזי התקשורת בת 30 שנה. מרכזיה שכבר לא מקבלת תמיכה. היא גם יקרה, גם לא מקבלת תמיכה וגם אפשר לחסוך הרבה מאוד כסף על תעבורה בין מוסדות העירייה. יש המון תעבורה, טלפוניה בין העירייה לבין בתי הספר, שהיא יכולה להיחסך בטכנולוגיה של VIP וזה דבר שאנחנו מחויבים לעשות אותו. פעם ראשונה. פעם שנייה, שרתי המחשב. שרתי המחשב של העירייה הם בין 7 ל-9 שנים. סחבנו איתם תקופה מאוד מאוד ארוכה. הגיע זמנם להיות מוחלפים. זה תהליך טבעי שצריך לבצע אותו. כחלק, כפועל יוצא מזה, אנחנו מכינים את עצמנו לקראת מהלך של מעבר לסריקת מסמכים והקמת ארכיון ממוחשב שהמטרה שלו, הייעוד שלו לאורך זמן או לטווח הארוך, לא נהייה יומרניים מדי, אבל הוא יגיע להפחתת כמות הנייר באופן משמעותי בעירייה. כלומר כל המסמכים יוחזרו דרך המחשב במקום להיות נשמרים מודפסים ונשמרים. זה תהליך שקורה בגופים וגם ברשויות. זאת המטרה כאן בתהליך הזה.

יחיאל אדרי: זה גם ייתן, זה גם ייתן יותר שירות לתושב כי אני אתן לכם דוגמה היום ואני נתקל בזה. היועץ המשפטי שיש לנו, בקשה מבית משפט לגבי תיק רווחה מסוים ופשוט אי אפשר למצוא אותו. הארכיונים אצלנו מפוזרים בעירייה מקצה לקצה, בעיר, לא בעירייה.

דן תיכון: זה ארכיון מרכזי?

יחיאל אדרי: אין, הכול מפוזר בכל מיני מקומות.

דן תיכון: בניירות הכול? לא צילמתם את הכול?

יחיאל אדרי: לא, אני אומר, הארכיון מפוזר. אנחנו היום באנו ואמרנו תשמע, צריך לעשות רה-אורגניזציה בכל נושא הארכיון. הגזברות עם הרווחה, הרווחה עם הפסיכולוגים, מזכיר העיר צריך לשמור פרוטוקולים משנת, במקום העירייה, מכיוון העירייה, פרוטוקולים סרוקים בכל מיני מקומות בעיר הזאת. מחלקת ההנדסה כשמגיע בן אדם בשביל לדבר על תוכנית של הבית שלו או שהוא רוצה לעשות שדרוג לתוכנית שלו, הוא לפעמים יכול לחכות חודש ימים עד שיאתרו לו את התוכנית. ברגע שאנחנו נבצע את הסריקה הזאת, הכול במחשב, לא צריך בשביל זה לרוץ הרבה, כותבים את השם ומוציאים את התיק של הבן אדם. זה לגבי העניין של הסריקה, כי אני חושב שגם זה יפתור לנו. יש דברים שאנחנו חייבים.

דן תיכון: זה לא היה בעירייה הזאת?

יחיאל אדרי: לא, ממש לא.

דן תיכון: פשוט א היה.

יחיאל אדרי: נאדה.

דן תיכון: כמו בימי הביניים.

יחיאל אדרי: נכון. ולכן אנחנו באים ואומרים צריך לשדרג את זה. כדי לשדרג את זה וכדי לשדרג את זה צריך כסף וכסף אנחנו פה בשביל לאשר אותו.

דן תיכון: כאן אני מגיע לשאלה. יש לך תוכנית מפורטת? אתה יודע בדיוק איזה ציוד אתה קונה ב-800 אלף ₪? יש לך יועץ לעניין הזה?

מוטי חן: בהחלט כן.

דן תיכון: מה?

מוטי חן: בהחלט כן.

דן תיכון: בסדר. זאת אומרת אם אני אבקש ממך שתפרט את ה-800 אלף, אתה תפרט לי מכשיר-מכשיר?

מוטי חן: אחד לאחד.

דן תיכון: אחד לאחד.

מוטי חן: אני יכול לתת לך את האומדנים שלי.

דן תיכון: אומדנים, בוודאי.

אברהם בינמו: מי בעד התב"ר?

מירית קרוגליאק: רגע, רגע, יש לי הצעה חלופית. אני מאוד מתרשמת ממה שאתם בעצם אומרים פה, על כל השדרוג, מערכות, תקשורת.

דן תיכון: פשוט בושה.

מירית קרוגליאק: אז אם כבר, אז אם כבר עושים משהו, עושים אותו על הכול, גם למטרת הציבור.

יחיאל אדרי: ראש העיר אמר, עד הסוף.

מירית קרוגליאק: נכון, אז אני מציעה להעלות, להגדיל את התב"ר כדי שגם יהיה צילום של ישיבות מועצה.

אברהם בינמו: רבותיי, מי בעד הצעת הנהלה, תב"ר 2273 על סך 800 אלף ₪ הצטיידות תקשוב ומערכות העירייה? מי נגד?

אביגיל דולב: 3.

אברהם בינמו: 3. מי בעד ההצעה של מירית, להגדיל את זה ב-200 ולעשות את הנושא של, להגדיל את הסכום ב-200.

מירית קרוגליאק: לא, לא אמרתי סכום.

(מדברים ביחד)

אברהם בינמו: את חייבת להגדיל.

מוטי חן: ב-300.

אברהם בינמו: ב-300. מי בעד ההצעה של מירית שהתב"ר יעמוד על 1.100 מיליון ₪ כאשר 300 אלף ₪ מתוך זה לטובת עניין של צילום ישיבות העירייה?

מירית קרוגליאק: 3 בעד.

אברהם בינמו: 3. מי נגד?

מירית קרוגליאק: המגשה לציבור.

אברהם בינמו: מי נגד? 7. מי נמנע?

דובר: אחד לא משתתף.

אברהם בינמו: אחד לא משתתף. בבקשה, תעבור בבקשה תב"ר. תב"ר 2274 שיפוץ מוסדות חינוך.

יחיאל אדרי: אני אמשיך.

דן תיכון: אתה מציג את זה.

יחיאל אדרי: רבותיי.

דן תיכון: אבל לפני שאתה מתחיל. אני ראיתי שהתחלת בזה. כל מה שעשית עד עכשיו זה חלק מהתב"ר?

יחיאל אדרי: ממש לא. אי אפשר לעשות משהו עם תב"ר בדיעבד.

דן תיכון: זה נכון אבל השאלה.

יחיאל אדרי: יש לנו גזבר קשה בעניין הזה, מאוד אפילו. טוב רבותיי, מה שקורה אנחנו נכנסים עכשיו כרגע לקראת הקיץ. זה תב"ר שצריך להיות פעולות בקיץ. יש לנו בעיות קשות מאוד בתיכון של נזילות מים, נזילות מים, יש שם כל שנה היו מחליפים את הקרמיקה ואת הרצפה ואת הקירות בתיכון. כל שנה קומה אחרת וקירות. השנה צריך לעלות על הקומה התחתונה, שם צריך להחליף את זה, יש בעיה של חלונות, ויש בעיה של רטיבות בבתי ספר אחרים, יש לנו בעיה קשה מאוד בבית ספר ישורון רבותיי, קשה מאוד.

דן תיכון: זה בעיות חדשות שנוצרו?

יחיאל אדרי: זה בעיות של רוב, שהיו הרבה שנים.

אברהם בינמו: הרבה שנים. יושב כאן מי שהיה יושב ראש ועד ההורים המרכזי. הוא יכול להגיד. יש לנו כאן בתי ספר של 75 שנה, של 60 שנה, לא מעט, יש לנו גבעון, יש לנו את בית יהושע שהוא הוותיק, יש לנו את התיכון שהוא, כל המיקום שלו הוא מיקום של קו השבר, קו השבר הסורי אפריקאי, קו השבר של יגור. מה שכן אני יכול לבקש במעמד הזה שהעירייה צריכה לבחון שילוב של תלמידי תיכון בקיץ על מנת לסייע להם גם באמצעות הקבלנים. זה מה שאני יכול לבקש.

דן תיכון: אגב, אם נגעת בעניין הזה.

יחיאל אדרי: רציתי להוסיף רק ברשותכם, אני יכול להגיד לכם ככה, אני עשיתי בדיקת מהנדס מבחינת מבנים, חיזוק מבנים לגבי עניין של רעידות האדמה. למשל בית ספר ישורון הוא בית הספר הראשון למעשה שאנחנו צריכים לבצע.

אברהם בינמו: לא נכון. בית יהושע.

יחיאל אדרי: את ישורון.

אברהם בינמו: לא נכון.

זאב שפיגלר: שניהם יחד גם.

יחיאל אדרי: ישורון, ישורון.

זאב שפיגלר: שניהם מבנים לא עמידים.

יחיאל אדרי: זה מבנה מאוד מסוכן.

רועי לוי: עד לרמה של צו.

אברהם בינמו: בידיעות אחרונות בפרסום שהיה באוגוסט 2011, פורסם על שלושה בתי ספר מתוך 20 בתי הספר הכי מסוכנים במדינת ישראל, אחד מהם היה בית יהושע, השני היה תיכון מקיף נשר.

זאב שפיגלר: כן, אבל בדיעבד נעשתה ביקורת נוספת על ידי ראש העיר, ששכר חברה שהיא מרחוב השיטה, שקבעה שהתיכון לאחר חיזוק שבוצע עמיד בצורה סבירה, ושני בתי הספר היסודיים ישורון.

יחיאל אדרי: ובית יהושע אחר כך.

זאב שפיגלר: על הפנים.

אברהם בינמו: בסדר גמור.

יחיאל אדרי: עכשיו, יש לנו בעיה עם הסיפור הזה שם. יש לנו בעיה בריאותית, נקרא לזה, כי ישורון.

רועי לוי: למה אנחנו לא נכנסים, זאת אומרת למה התב"ר לא נוגע בזה?

יחיאל אדרי: כי התב"ר לא צריך לגעת, זה כסף שמשרד הפנים נותן אותו לטובת השיפוץ. יש כסף עומד מבחינת משרד הפנים לשיקום וחיזוק המבנים האלה.

מוטי חן: זה לא משרד הפנים, זה משרד החינוך. יש הקצבה פתוחה. מתי מתחיל התהליך כי זה תהליך של בדיקות מטורף. מי שמוביל את זה הוא מהנדס העיר מול משרד החינוך. יש להם אגף שעובד מול הנושא הזה.

יחיאל אדרי: אנחנו רוצים להתחיל עם זה, בינתיים ראש העיר.

רועי לוי: חייב בקיץ לעשות את זה.

יחיאל אדרי: בינתיים ראש העיר ביקש לשפץ את בית הכנסת דוד המלך שהוא צמוד לבית ספר ישורון כדי שיוכלו לעשות שם את התפילה לבית ספר ישורון וכדי שאנחנו נראה איך אנחנו ממזערים את הנזק כי שיפוץ כזה וחיזוק כזה זה לא חודשיים. רבותיי, זה לא חודשיים.

דן תיכון: יש לך תוכניות עבודה?

מוטי חן: ברור.

יחיאל אדרי: זה לא חודשיים. זה הרבה יותר. בגלל זה הפחד איפה אנחנו שמים.

רועי לוי: אני שמח שיהיה בית כנסת להתפלל.

דן תיכון: בתב"ר רשום שאתה רוכש ציוד יסודי. למה הכוונה? במסגרת הסעיף הזה של שיפוץ. איזה ציוד?

יחיאל אדרי: יש ציוד שצריך לרכוש שם, שולחנות לבתי הספר וכיסאות לבתי הספר, גם לתיכון, שהם ישנים. הם מהיום הראשון שרועי התחיל ללמוד בבית ספר.

דן תיכון: גם מזכירת העיר למדה שם.

יחיאל אדרי: ויחד עם הבן שלי. אני זוכר שהבן שלי אמר לי תשמע, אני ורועי כתבנו בכיסא מאחורה וכתבנו את השם שלנו.

אברהם בינמו: מצאת את הכיסא. טוב, מי בעד תב"ר 2274? 10 בעד, 1 לא משתתף. תב"ר 2275.

רועי לוי: אגב, רגע, רק עוד שאלה לגבי זה. יחיאל, למי הוגשה הבקשה במשרד החינוך? הוגשה הבקשה במשרד החינוך.

אברהם בינמו: אני ברשותכם רוצה.

דובר:נדמה לי שמשרד החינוך כבר הקציב כסף, 2 מיליון ₪ לטובת זה.

אברהם בינמו: אני ברשותכם רוצה להסתייע במה שאמר רועי לוי. אנחנו נתאם פגישה עם השר שי פירון, שר החינוך, נתאם את הפגישה הזאת יחד עם רועי ובמקביל נזמין אותו לאחר מכן לביקור ממלכתי, אבל קודם כל נעשה את הפגישה אתו. אנחנו יכולים להפיק מזה תועלת. תב"ר 2275 – השלמות אצטדיון נשר.

דן תיכון: עלית ליגה, זה כבר עולה לך כסף. עוד לא התחלת, ואתה כבר עולה לך.

אברהם בינמו: כן.

רועי לוי: זאת רק ההתחלה.

אברהם בינמו: אמר רועי דבר נכון, הוא אמר רק ההתחלה. בדיוק. יש חשיבה.

דן תיכון: לאן אתה הולך?

אברהם בינמו: לעשן, לעשן. יש לנו מצוקה מאוד גדולה מאחר וכ-20 קבוצות משתמשות במגרשים האלה, אלה הקבוצות של ברקוביץ' והקבוצה של עירוני נשר ועוד כהנה וכהנה אבל אלה המסה המרכזית. המסה המרכזית הזאת לא יכולה לעשות את זה על אצטדיון אחד ואז יש שתי אפשרויות. אפשרות אחת, זה להחליף את הדשא הסינטטי ואפשרות שנייה זה להרחיב את המגרש הסינטטי. אני מעדיף ללכת להרחבה של המגרש הסינטטי.

רועי לוי: ואם תרחיב, לא תצטרך להחליף את הדשא הסינטטי?

אברהם בינמו: לא, בוודאי, אבל אם כבר אנחנו נעשה את העבודה. עכשיו מה שקורה,

דן תיכון: היות ואני לא הייתי, אז תסביר לי, תסביר לי למה אתה מתכוון כשאתה אומר שאתה רוצה להרחיב את הדשא הסינטטי.

אברהם בינמו: את המגרש.

דן תיכון: את המגרש. מה, המגרש הוא לא תקני? הוא לא 100X50?

אברהם בינמו: לא. יפה, אבל זה לא. לא.

אברהם בינמו: יש בעצם שני מגרשים. מגרש אחד שיכולים לשחק בו ליגה א' וליגה לאומית בהנחה שאתה תוסיף, תעשה שני דברים, תוסיף מושבים ותוסיף מצלמות.

דן תיכון: כמה מושבים יש שם?

אברהם בינמו: 2,528. ואם אתה הולך למצלמות, אז אתה חלק מהפיתרונות נותן. המגרש הסינטטי הוא לא תקני, ואז קבוצות נוער לא יכולות לשחק שם, וזה מחייב אותנו להרחיב.

דן תיכון: ובליגה אישרו לך? ועדת הליגה אישרה לך?

אברהם בינמו: לא משחקים שם. משחקים במגרש הגדול. עכשיו, המגרש הגדול לא יכול להכיל כמויות כאלה של שחקנים, של משחקים ולכן זה מחייב אותנו. יחד עם זאת, מאחר ואני ... עם כלל על קבלת שטחים של כלל, מרבית השטחים מפעל נשר שייכים לחברת כלל, במידה ואנחנו נצטרך להגיע איתם להבנות, אנחנו ניצור כאן עוד מגרש כדורגל.

דן תיכון: אני חושב שזה כבר לא כלל אבל זה בסדר. זה היה פעם של כלל. החלק הזה נמכר על ידי כלל. זה שייך היום לתעבורה.

אברהם בינמו: לא נכון. תעבורה, תעבורה היא חלק קטן מאוד שם. תעבורה מכרה את החלק שלה. זה נכון, היה מעורבב. תעבורה עשתה עכשיו שינוי. זה גם נמכר לחברה,

דן תיכון: חברת כלל תעשיות הפרידה את החלק שלה.

אברהם בינמו: אבל הרעיון, הרעיון הוא מאחר ואנחנו הולכים להיות באמת לעשות הדגשה בכל נושא הספורט, הרעיון הוא ליצור שני מגרשים ראויים. אני יכול להגיד לכם שיש.

רועי לוי: עוד שני מגרשים?

אברהם בינמו: לא, עוד מגרש. שניים ועוד אחד. אני אומר לכם מה החלום שלי.

דן תיכון: בתחומי האצטדיון?

אברהם בינמו: מחוץ. יש אלינו פניות רציניות מאוד הן מהפועל חיפה והן ממכבי חיפה. אני מקווה שנגיע להבנה ולהסכמות עם ברקוביץ'. זה אני מספר לך מהיום בבוקר רועי. היו שיחות מאוד מעניינות.

(מדברים ביחד)

דן תיכון: אדוני ראש העיר, אני לא מבין את הסיפור שלך עם ברקוביץ'. זה אהבה-שנאה כל הזמן.

אברהם בינמו: חס וחלילה. קודם כל.

דן תיכון: לאן אתה חותר בעניין הזה?

אברהם בינמו: אני אגיד לך לאן אני חותר.

דן תיכון: הוא היה אוהד של ראובן עטר.

אברהם בינמו: לא. אני אגיד לך לאן אני חותר. דן תיכון תשמע, באמת, אין קשר, יש לנו כאן קבוצת כדורסל, ליגת הבוגרים, נוער, נערים וכיוצא בזה. בנוסף לכדורסל יש 300 ילדים מכיתות א' עד כיתות ח', 300 ילדים, כולם תושבי נשר, אולי 2-3 לא תושבי נשר, שפשוט זה תענוג ותאווה לעיניים לראות אותם כספורט חובבני, לאו דווקא ספורט תחרותי והישגי. מה שקורה לנו בכדורגל, שיש לנו 300 ילדים ש-10 מהם הם מנשר. היה כאן תהליך והייתה כאן מגמה של ליצור שחקנים מהסביבה כדי שיוכלו למכור אותם בעתיד וכיוצא בזה. זאת לא יכולה להיות שאיפה של ראש עיר. זה יכולה להיות שאיפה של יזם. לכן, ואני אומר עוד פעם, לי ברמה האישית אין כלום נגד ברקוביץ'. ממש לא.

דן תיכון: אז לאן אתה מוביל?

אברהם בינמו: רגע, אני אגיד לך לאן אני חותר. אני חותר שבית הספר לכדורגל שיהיה בעיר נשר יכיל 60-70 מתושבי העיר.

ישי איבגי: אז תציגו את זה כתנאי.

אברהם בינמו: שנייה, אז אני מספר. אמרתי לרועי את המשפט הזה, אני רוצה שתקשיב.

ישי איבגי: או קיי.

אברהם בינמו: בעקבות שיחות שהיו ביום שישי והיום, כנראה נגיע להבנות בעזרת השם, שכל בית הספר לכדורגל יבוא אלינו, נשאיל לו את הנערים, הכול בשיחות באמת ברוח מאוד טובה, ואם אנחנו נגיע לזה המערכת תישאר רק שהכדורגל של הילדים יעבור לטובת תושבי נשר. אני אין לי ציפיות ליצור כאן שחקן גדול. אני רוצה ליצור פלטפורמה עבור הילדים שיתפתחו במקומות אחרים. אני צריך לתת להם פלטפורמה חינוכית וספורטיבית. זה התשובה.

איגור גורוביץ': בשביל זה צריך לבנות עוד מגרש?

אברהם בינמו: מה?

איגור גורוביץ': בשביל זה צריך לבנות עוד מגרש?

אברהם בינמו: לא, לא בשביל זה. אם אתה רוצה ללכת ואתה יכול לכמה תחומים להוביל במדינת ישראל, אתה יכול בחינוך לעשות את זה, אתה יכול לעשות את זה בתרבות, אתה יכול לעשות את זה בספורט. והספורט אצלי זה לא רק כדורגל וכדורסל. יש מגמה להקים כדורעף נשים. יש מגמה לפתוח בית ספר לשחמט מסודר. יש מגמה לתמוך בג'ודו. ויש מגמה גם למוך בספורטאים יחידניים. יש לנו כאן בחור שהיה רץ אולימפי. אם היא הייתה רשות מקומית שמסייעת לו, יכול להיות שהוא היה מתקדם.

רועי לוי: ויעקב שחר לקח אותו תחת חסותו.

אברהם בינמו: נכון. אבל הרעיון הוא.

ישי איבגי: אבי, לאן אתה רוצה להגיע?

אברהם בינמו: ליגה לאומית.

דן תיכון: מכאן השאלה שלי אדוני ראש העיר, מכאן השאלה שלי אדוני ראש העיר.

אברהם בינמו: בבקשה.

דן תיכון: האם עלה בדעתך להוסיף לאצטדיון, כשאתה משלים את האצטדיון, להקים מסלולי ריצה, אתלטיקה? יכול להיות שאם אתה תקים פה מתקן, אתה יכול ישר לקפוץ לליגת העל.

אברהם בינמו: אז אני יכול להגיד לך, התשובה היא לא מסיבה אחת. יש לנו בסמוך אלינו 100 מטר מאיתנו את האצטדיון האתלטיקה של נווה שאנן שכל השנה הוא עומד ריק, כל השנה הוא עומד ריק, הוא כל השנה עומד ריק, אצטדיון האתלטיקה עומד ריק.

דובר:אני וחן רצים שם.

אברהם בינמו: אז אנחנו יכולים.

רועי לוי: אותו הדבר אתה יכול להגיד על כדורגל.

אברהם בינמו: לא. שאל דן תיכון שאלה והתשובה הייתה שבמידה ואנחנו נזדקק לספורטאים שעוסקים בנושא האולימפי, בנושא של ריצות, יש לנו מקום לדו שיח עם עיריית חיפה. בסך הכול מערכת היחסים שלנו היא מאוד טובה עם עיריית חיפה אז אני לא רואה בעיה.

רועי לוי: הוא כבר נתן פיתרון בקיים.

אברהם בינמו: אין מקום להוסיף.

מר רועי לוי: אבל אם אתה מגדיל את הסינטטי, אתה יכול גם את זה להזיז אותו, להגדיל קצת את הרגיל ולייצר מסביבו אולי.

יחיאל אדרי: אתה לא יכול להגדיל את הרגיל.

רועי לוי: אפשר, בטח שאפשר. זה יכול להיות אחלה רעיון.

אברהם בינמו: בליגה לאומית אתה צריך 5,000 מקומות.

מירית קרוגליאק: הסכום הזה כולל הורדת אנטנות?

אברהם בינמו: שאלה מצוינת.

דן תיכון: אם אתה רוצה לשדרג את הספורט, אז תתלבש על האתלטיקה. זה מקצוע אולימפי כידוע לך חשוב ביותר ואתה יכול להגיע להישגים די מהר יחסית.

אברהם בינמו: יש לנו בג'ודו. אני לא פוסל את מה שנאמר כאן בנושא של האתלטיקה. צריך לבחון את זה. לשאלתה של מירית קרוגליאק, האנטנות הסלולאריות היו בניגוד לדעתי ועמדתי כחבר מועצת עיר וניסינו לעשות הרבה מאוד מלחמה. הם קיבלו את כל ההיתרים. כשיבוא הנושא של חידוש היתרים, מאחר ואנחנו היום חברי הוועדה.

רועי לוי: מתי נגמר להם החוזה?

אברהם בינמו: לא יודע.

דובר:זה לצמיתות.

אברהם בינמו: לא, לא יודע.

יחיאל אדרי: מה זה לצמיתות.

רועי לוי: אפשר לקבל החלטה להוריד אותם.

אברהם בינמו: אני יכול להבטיח לך שאני אבדוק את הנושא הזה. אני לא מכיר את החוזה שלהם ולתת לך תשובה.

ישי איבגי: אגב, אנחנו מצפים שהנושא הזה אתה תדע אותו כמו עם הפרטים של ה-28.

אברהם בינמו: אל תשכח שאת האנטנה בכניסה לבן דור, אני ישנתי שם בלילות כדי להוריד אותה וזה היה לפני שהגעת.

יחיאל אדרי: במגדל?

אברהם בינמו: לא, בכניסה לטכניון, בדרך, לא דרך, איך נקרא הרחוב הזה?

מירית קרוגליאק: בגבוה.

אברהם בינמו: לא, ב-18, מל ה-18.

מירית קרוגליאק: גם שם יש עדיין.

דובר: יש עדיין.

(מדברים ביחד)

אברהם בינמו: א' התשובה היא כן. אני חושב שהתפיסה במדינת ישראל היא תפיסה שגויה. היו צריכים ללכת לפי אלף אנטנות מאשר אנטנות מרכזיות. פי אלף אנטנות הן פחות ... הן פחות מקרינות, עשו אנטנה מרכזית אחת.

רועי לוי: אם היית אומר את זה לפני חצי שנה.

אברהם בינמו: אבל אי אפשר לא להגיד.

מירית קרוגליאק: אבל מה אתה מתכוון לעשות עם זה?

יחיאל אדרי: עשינו מלחמת עולם באלון ובכל מיני מקומות שלא יהיה אנטנות ואנחנו מתקשרים ומתנתק לנו השיחה ואומרים הכול בגלל.

אברהם בינמו: כל השכנים שלי כועסים כי אין אצלנו קליטה.

מירית קרוגליאק: עדיף שלא יהיה קליטה. ככל שמורידים אנטנות הקרינה עולה וזה יותר מסוכן.

רועי לוי: תגידי למי שגר מתחת לאנטנה שערך הדירה שלו יורד.

מירית קרוגליאק: לא, זה במקומו ואגב, ... רק מי שמתחת לאנטנה אלא הרדיוס.

רועי לוי: תלכי לרחוב צה"ל, שם מעמידים אנטנות משני הצדדים, מעמיגור, מעמוס 18 א' ומדרך הטכניון.

מירית קרוגליאק: אני אמרתי ליחיאל שצריך לבדוק את זה.

(מדברים ביחד)

רועי לוי: לא הצלחנו להוריד אותם. אני אשב איתך, אני אתן לך, נתתי לאבי גם את העצה, הכי טוב להוריד את האנטנות.

אברהם בינמו: יש כאן פרוטוקול מוקלט. לא להגיד כאלה.

רועי לוי: לא, זה בבדיחות הדעת.

אברהם בינמו: אני מבטיח לך לבדוק את הנושא הזה.

מירית קרוגליאק: מה אתה בתור ראש עיר מוכן לעשות עם האנטנות בעיר?

אברהם בינמו: להוריד אותן.

מירית קרוגליאק: בדיוק.

אברהם בינמו: להוריד אותן. אני יכול להגיד לך שלא כראש עיר הצלחתי יותר. אנחנו הצלחנו להוריד בגבעת נשר, הצלחנו להוריד ברחוב השושנים, הצלחנו להוריד בכניסה לבן דור. לא הצלחנו והיו שם פיצוצים ושריפות והכול בצה"ל, גבעת נשר.

דובר:בדרך הטכניון גם יש.

אברהם בינמו: יש עוד כמה שלא רואים אותן. יש גם מול ה.., טוב, מי בעד תב"ר 2275? מי בעד תב"ר 2275? 10 בעד, 1 לא משתתף.

רועי לוי: הנושא של ה-1.5 מיליון כאן, זאת אומרת זה אחרי אומדן?

אברהם בינמו: בוודאי.

רועי לוי: יש אומדן?

אברהם בינמו: אני אתן לך דוגמה. לפני ההרחבה, החלפת הדשא הסינטטי, העלות שלה היא בערך 600 עד 700 אלף ₪. רק ההחלפה שלה. עשינו הערכה כמה יכול להיות ההרחבה שלה, באנו לדיון עם מפעל נשר, ואנחנו צריכים להביא את זה עד לעמוד חשמל וזה המחיר.

רועי לוי: כמה זה יעלה לנו?

אברהם בינמו: בערך 2 מיליון.

רועי לוי: לא, לא, כמה זה יעלה לנו?

אברהם בינמו: לנו?

רועי לוי: להרחיב את זה?

אברהם בינמו: יכול להיות שלא יעלה לנו גרוש.

רועי לוי: אין חינם, אין מתנות חינם. כמה זה יעלה לנו?

אברהם בינמו: אמרתי לך, יכול להיות שזה לא יעלה לנו.

דובר:זה שטח שלהם.

אברהם בינמו: זה שטח של כלל.

רועי לוי: לכן אני שואל, כמה זה יעלה לנו להרחיב את זה מעבר ל, כאן יש אומדן של שיפוץ אני מבין של החומרים עצמם.

אברהם בינמו: אתה שואל שאלה אסטרטגית. אנחנו לא עונים על השאלה הזאת.

דובר:זאת שאלה טקטית, לא אסטרטגית.

אברהם בינמו: לא, לא, הוא שואל שאלה אסטרטגית. הוא שואל שאלה אסטרטגית ועל פניה של נשר בנושא הזה, זה השאלה. כאשר יהיה לנו משהו, נביא את זה למועצת העיר, אנחנו נביא, אין לנו עדיין.

רועי לוי: אבל אנחנו נשלם להם על ההרחבה הזאת?

אברהם בינמו: למי? מה פתאום.

רועי לוי: לכלל?

אברהם בינמו: לא נשלם להם. אנחנו נשלם עבור עצמנו. אני מנסה להוציא את זה כתרומה מהם.

רועי לוי: כאילו כמה זה יעלה לנו התרומה?

אברהם בינמו: אז אמרתי, זו שאלה אסטרטגית שאני אתן עליה את התשובה במועד. כרגע, כרגע אנחנו נשקיע את הכסף. במידה ואנחנו לא נשקיע את הכסף.

רועי לוי: וכמה הם רוצים?

אברהם בינמו: מה הם רוצים?

רועי לוי: עבור השטח שאנחנו גוזלים מהם?

אברהם בינמו: מה זאת אומרת? זכותנו כרשות מקומית להפקיע 40 אחוז מהשטח.

רועי לוי: אנחנו מה?

אברהם בינמו: אתה כרשות מקומית רשאי להפקיד לצורכי ציבור 40 אחוז מהשטחים של אנשים.

רועי לוי: לשלם?

אברהם בינמו: לא לשלם כסף. אתה לא משלם כסף.

רועי לוי: אתה ... מהם כסף לצרכי ציבור?

אברהם בינמו: שטח, לא כסף.

רועי לוי: מכל נכס?

יחיאל אדרי: לא, לא.

(מדברים ביחד)

אברהם בינמו: בוא, אני אתן לך בחוק התכנון והבנייה, יש היום ברחוב המסילה כשאתה יוצא לרחוב של השיש, לרחוב של אלוני.

רועי לוי: נכון.

אברהם בינמו: נכון? שם אנחנו צריכים לעשות צומת, כיכר. ממי אני אקח את השטחים? מאלוני. אנחנו מפקיעים לו 10 אחוז, 12 אחוז.

דוברת:זה מאוד מוגדר.

רועי לוי: ולמגרש כדורגל גם?

אברהם בינמו: עדיין.

דוברת:כן, כי זה לצורכי ציבור.

אברהם בינמו: זה צורכי ציבור. זה צורכי ציבור. עכשיו, כדי לא.

רועי לוי: כל הציבור, מה מוגדר צורכי ציבור, אגב?

דוברת:מבני ציבור.

רועי לוי: לא, זאת אומרת גישה חופשית לכל התושבים?

אברהם בינמו: כן.

רועי לוי: זאת אומרת אם אני ארצה לשחק עם הילדה שלי שם כדורגל, אין בעיה.

אברהם בינמו: כן.

רועי לוי: אני לא צריך אישור מאף אחד.

אברהם בינמו: אם הילדה שלך תאהב כדורגל.

רועי לוי: רגע, חשובה לי השאלה הזאת. באמת, זה מעניין הסוגיה הזאת.

אברהם בינמו: אז אני אומר.

רועי לוי: זאת אומרת הכניסה שלי לשם, אני יכול זאת אומרת להיכנס חופשי ולשחק?

אברהם בינמו: תראו רבותיי.

רועי לוי: כי היום אני רוצה להגיד לך, כי היום כשאני רוצה ללכת לשחק במגרש, יש איזשהו מישהו שמשכיר אותו, זה נקרא, לא זוכר איזה חברה.

אברהם בינמו: תיכף אני אגיד לך את השם שלהם.

רועי לוי: באים כל מיני חבר'ה.

אברהם בינמו: אירופה בישראל.

רועי לוי: מתארגנים שבעה-שבעה, משלמים לו כסף כדי לעלות על המגרש הזה.

יחיאל אדרי: והם משלמים לנו כסף.

רועי לוי: רגע, זה ציבורי.

אברהם בינמו: כן.

רועי לוי: זה לא מבנה ציבורי.

אביגיל דולב: אני מנסה למצוא את החוק.

אברהם בינמו: היום כשאתה רוצה לשחק באולם הספורט, למה אתה הולך לכדורגל? אנחנו עכשיו יצרנו מערכת תשלום.

רועי לוי: לא, אבל השאלה האם אתה יכול להפקיע בשביל זה?

אביגיל דולב: אתה יכול להפקיע לצורכי.

ישי איבגי: אבי, יש לי שאלה.

אברהם בינמו: אני רק רוצה להגיד הערה אחת. אנחנו יכולים לשבת כאן עד שש בבוקר כדי שתדעו שהשמש זורחת.

ישי איבגי: בסדר, דווקא היום זה נראה לי, זה יחסית קצר. יש לי שאלה שבעצם תוחמת את תחילת המפגש שלנו היום ואת התב"רים האלה. בתחילת הדרך אמרת שהמוקד העירוני אמור גם איפשהו לחסוך כסף, בין היתר שמירה באצטדיון שעולה בערך בעלות של.

אברהם בינמו: 900 אלף ₪.

ישי איבגי: לא משנה. בערך. בגדול כשאני מסתכל על התב"רים שהובאו עד היום, על כולם, אני קולט שמפעל הפיס נותנים את החלק שלהם בכמה תב"רים, גם היסטוריים שדנו בהם, והיה איזה פנייה או שתיים למשרד החינוך, ושם התב"רים כולם מקרנות הרשות. השאלה אם יש לך איזה דמות אסטרטגית אצלך שהיא אמונה על העניין הזה של להביא תקציבים ממשרדי ממשלה רלוונטיים?

יחיאל אדרי: ראש העיר.

ישי איבגי: רגע, שנייה, תכלס, סליחה, לא על מנת ... באמת, סליחה.

יחיאל אדרי: לא, הוא יכול גם למנות בן אדם מטעמו.

ישי איבגי: לא הכול על הכתפיים שלו.

יחיאל אדרי: יש הגדרות ספציפיות בעירייה, רק כדי שתבין. אבי צריך ללכת להביא את הכסף.

ישי איבגי: או קיי.

יחיאל אדרי: מוטי צריך לסדר אותו ואני צריך להוציא אותו.

ישי איבגי: רגע.

מוטי חן: מה עם משיח?

דובר:משיח מוציא דברים.

(מדברים ביחד)

אברהם בינמו: תנו לאיבגי לשאול את השאלה.

ישי איבגי: במבחן התוצאה, אני מסתכל על התב"רים, אני לא יודע להגיד לך באחוזים אבל אם אני מסתכל באחוזים, למיטב זיכרוני אולי 5 אחוז היה שהוא לא מקרנות האחוז, וכל השאר היו מקרנות הרשות. אולי זה טבעי, אני לא הייתי פה לפני כן, אולי זה טבעי, אולי ככה זה מתנהל בשאר העיריות.

אברהם בינמו: השאלה שלך היא שאלה במקום ואני אענה עליה. אני מתפקידי ליצור את הקשר ואת השגת התקציבים מרשויות במדינת ישראל. יש את השרה לימור ליבנת שהיא אמונה על הנושא של התרבות והספורט. אנחנו נהייה אצל השרה ליבנת גם בנושא הזה. אני אתן לך דוגמה. ישראל כץ נפגש איתי השבוע. סילבן שלום אני נפגש אתו בשבוע הבא. כל זה על מנת שחלק גדול מהתקציבים אנחנו נוציא מהם. אני נמנעתי עד היום מלהגיע למפגשים עם שרים מאחר ולא הייתי מספיק עם ידע מקצועי וענייני כדי לדעת מה לדרוש. אני יכול להגיד לך שהיום אחרי חמישה שישה חודשים, אני יודע כמעט בדיוק מה לדרוש, בקרן לשיפור מחצבות, בנושא של איכות סביבה, בנושא של הפארק, בנושא של המים, יש לנו בעיית חירום מאוד קשה בנושא המים. אז אני עד היום נמנעתי להגיע לפגישות האלה ולי אין זמן לפגישות קפה כאלה כשאני מוזמן לפגישות עבודה. אני אתן לך דוגמה. אנחנו עכשיו מקבלים כ-2 מיליון ₪ ממשרד הפנים לתוכנית מתאר שזה הדבר הכי גדול, אולי זה ההישג הכי גדול שאני יכול להסתכל עליו ולזקוף את זה לזכות העירייה בקדנציה הזאת. ברגע שיש לך תוכנית מתאר, אתה יודע מה הולך לקרות כאן עוד 30 שנה. אז השאלה שלך היא במקומה ואני אומר היו צריכים.

דן תיכון: אין תוכנית מתאר?

אברהם בינמו: מ-1973.

אביגיל דולב: יש משנת 1973.

אברהם בינמו: יש תוכנית מתאר משנת 1973, ואני אומר עוד פעם, השאלה שלך במקומה. אני נעזר עם חברים, אני אתן לך דוגמה, אני נעזר עם נושא משרד /.. עם אלי פרץ, אני איעזר בנושא של החינוך עם שר האוצר. אני נעזר בנושא של משרד הפנים והמשרד לביטחון פנים עם איגור גורוביץ'. יש מספיק אפשרויות לפתוח דלתות. המקומות שבהם, יש לי עכשיו תוכנית, פגישה עם השר אורי אריאל, כדי לראות מה אנחנו עושים עבור העיר שלנו. אנחנו הכנו תוכנית, אם בתחילת הקדנציה ידעתי על ארבעה סעיפים שאנחנו הולכים לדרוש מהשר כץ, היום אני יכול לדבר איתכם על 40 סעיפים. מה יאשרו מתוך זה? אני לא יודע. לא יודע, אבל השאלה שלך, אני נותן לך את התשובה. יש אפשרויות להשיג. אני אתן לך דוגמה ששנים לא נגענו בצורה רצינית, שזה אני אומר לך בוודאות, יש במשרד הרווחה תקציבי ענק לכל מיני תוכניות, הורים וילדים, ילדים נטושים, ילדים בסיכון וכיוצא בזה. מסתבר שמשרד הרווחה כמעט על כל תוכנית נותן 75 אחוז ואנחנו צריכים לתת 25 אחוז. שנים אף אחד לא הגיע אליהם. אף אחד לא הגיע אליהם. אנחנו יכולים, משרד הרווחה רציני, אפשר להגיע אליו, להכין תוכניות, מחלקת הרווחה צריכה להכין את התוכניות ואז לצאת ולדרוש.

רועי לוי: יש מנהל למחלקה?

אברהם בינמו: יש, הייתה עכשיו ועדת בחינה, הגיעו 16 מועמדים אולי מהטובים ביותר במדינת ישראל, מתוך ה-16 עלו לגמר 6, כתוצאה מחוסר יכולת ולהגיד זה אנחנו רוצים, אמרנו שנעשה דיון מחודש בפני הוועדה, אמיתי. באו אנשים מהכי טובים שבארץ.

רועי לוי: ולא נבחר אף אחד?

אברהם בינמו: לא נבחר. יש 6 שעלו לגמר. 6 שעלו לגמר, מתוכם 2 מהמערכת. טוב, מה הסעיף הבא? אישרנו, אישרנו.

סעיף מספר 3 – נוהל השתתפות בשכר לימוד.

מוטי חן: נוהל השתתפות בשכר לימוד.

אברהם בינמו: נוהל השתתפות בשכר לימוד. מוטי, אתה מוכן לתת הבהרות?

מוטי חן: כן. בגופים ציבוריים רשויות מקומיות ושירות המדינה יבואו במקרים מסוימים כחלק ממגמה של פיתוח להשתתף בשכר לימוד של עובדים בלימודים שהם תורמים למערכת ונחוצים לתפקוד השוטף שלהם. בעיריית נשר לא היה נוהל כזה, לא היה קיים נוהל כזה. בעקבות פניות שנעשו לא רצינו לאשר את התהליך הזה מבלי שיהיה איזשהו דיון בנושא וקביעה שבמסגרת נהלים, מצאנו שהמסגרת, הנוהל שקבע משרד הפנים לגבי עובדים בכירים שהיא מחמירה לצורך העניין עם עובדים שלכאורה שכרם גבוה יותר, כאילו עדיין היא גוזרת גזירה מתאימה לעובדים ברמת שכר יותר נמוכה, כמו רמה של מנהלי מחלקות. מה שמוצע בפניכם, יש גם את חוות הדעת של היועץ המשפטי שניתנה לנושא הזה, לאמץ את חוזר המנכ"ל שנוגע, שמחייב לגבי נושא של עובדים המועסקים בחוזה אישי, גם לרמה של עובדים ברמת מחלקה שהם מועסקים לפי מסלול של דירוג דרגה, תוך אישור של הרכב ועדת הרשות לקביעת דרך ההשתתפות בשכר הלימוד, כמובן תוך עיגון הנושא של הבטחת התחייבות העובד להמשך העסקה בתום לימודיו כנגד כמובן החזר אם הוא יפר את זה.

רועי לוי: כמה עובדים כאלה יש מוטי?

מוטי חן: כמה עובדים ש?

רועי לוי: שעונים על הקריטריון הזה?

מוטי חן: כרגע יש שני עובדים שנמצאים, שרלוונטיים לדיון הזה. זה לא שאין עובדים שרלוונטיים. יש מספר 7-8 מנהלי מחלקות.

דן תיכון: מה היה בעבר?

מוטי חן: לא היה. לא היה השתתפות בשכר לימוד.

דן תיכון: כולם מושלמים כאן?

מוטי חן: לא, לא הייתה השתתפות שכר לימוד, לא היה מנגנון כזה.

דן תיכון: אתה מתחיל השנה?

מוטי חן: אנחנו רוצים לאמץ את זה. כחלק מהתהליך, תסביר את זה אולי המנכ"לית ... פיתוח כוח אדם, שימור עובדים, תחזוקת עובדים.

ישי איבגי: אבל דיברנו פה, אם אני הבנתי נכון, על דרגת מנהלים ומעלה.

אביגיל דולב: תיכף אני ארחיב.

יחיאל אדרי: החוזר מדבר על מנהלים ואנחנו מדברים לרדת אתו למטה.

אברהם בינמו: תן לי להשלים משפט אחד לפני שאביגיל ממשיכה.

ישי איבגי: או קיי.

אברהם בינמו: ברמת העובדים היותר זוטרים, נקרא להם כך.

ישי איבגי: כן?

אברהם בינמו: יש את הנושא של גמול השתלמות. אנחנו בהקשר הזה כן מבצעים את זה כבר בימים אלה, השתתפות בשכר הלימוד של עובדים גמול השתלמות, שזה גם נותן להם את מסגרת השעות ללימוד, גם נותן להם מחצית מסכום התשלום ובסופו של דבר הם מתוגמלים בשכר השוטף שלהם כשהם ישלימו את הלימודים יקבלו תגמול. זה דרך לתגמל עובדים, זה דרך לייצר עובדים טובים במערכת.

ישי איבגי: ואם עובד פחות מדרג של מנהל מחלקה, הוא רוצה ללמוד מקצוע שהוא יש לו זיקה למקצוע שהוא מתפעל בעיר, לדוגמה סייעת שהולכת ללמוד להיות גננת או לצורך העניין הוראה או משהו?

אברהם בינמו: אני אומר מוקמת ועדה מקצועית ואני אתן לאביגיל.

אביגיל דולב: אני בסך הכול שבוע וחצי אבל אחד הדברים, באמת, אחד הדברים שאני, לא, אבל זה שאלה בהחלט במקומה מאחר ואחד הדברים שבאמת כשאני הגעתי זה תוכנית העשרה לעובדים באשר הם בכל הדרגים. כרגע מה שמוצע פה זה דרג מנהלים. אנחנו בכלל רוצים שיהיה גמול א', גמול ב', כנסים. למשל עכשיו יש כנס לחוק התכנון והבנייה, ישר העברתי את זה שכל התהליך של חוק התכנון והבנייה לכל הרכב הוועדות. מהנדס העיר צריך לעמוד שם ולשבת בכנס שיש שם שני מפגשים וללמוד את הנושא כדי שנדע מה הרכב ועדה מקומית, מה הסמכויות של ועדה מקומית שהולכת להשתנות. זה למשל דוגמה. אז זאת אומרת יש לנו גמול א'.

ישי איבגי: כן, אבל הדוגמה היא לא טובה כי זה מהנדס העיר.

אביגיל דולב: בסדר. רגע, אבל אמרתי גמול א', גמול ב', השתלמויות. למשל הנה היום ישבתי.

דובר:אולי אפילו יוסי וקנין. אפילו מילה הוא לא פוצה, למה הוא קיבל כל מה שהוא רצה. אמת?

דן תיכון: הוא בטח לא היחידי.

דובר:רק הוא קיבל.

אביגיל דולב: רק עד מילה אני אגיד. אני אשמח לשמוע אבל המטרה של תוכנית העשרה שכל העובדים יקבלו ריענון.

(מדברים ביחד)

אביגיל דולב: זה בדיוק מה שאני הולכת לעשות. אני הולכת לבנות תוכנית של תוכנית העשרה לעובדים.

דן תיכון: יש לך מחלקת הדרכה?

אביגיל דולב: יש לי את כוח האדם ואיתם ביחד אנחנו הולכים, בכלל, אני יכולה לפרוש את כל מערך כוח האדם.

(מדברים ביחד)

אברהם בינמו: אי אפשר רבותיי, המערכת לא מצליחה לקלוט את הדברים.

יוסי וקנין: אני יכול להגיד לכם כיו"ר ועד עובדים.

אברהם בינמו: כן יוסי?

יוסי וקנין: כיו"ר ועד עובדים אני יכול להגיד לכם שהשנה היה שותף ראש העיר עם חברי מועצת העיר, עם ההנהלה, והשתתפו בגמול ב' 50 אחוז לעובדים, זה ממש ברכה. רק יש פה בעיה עם החבר'ה למטה-למטה, זה הסייעות, אנשי האחזקה, מנקות, שגם אם הן מסיימות את הגמול א' ו-ב', כן? ממשלת ישראל וההסתדרות ומשרד האוצר והשלטון המקומי לא שינו את הדרגה. אם לא תהייה דרגה 9 לעובדים, הם לא יקבלו את הגמול הזה כתוספת. כי למה? ה-300 ומשהו שקל תוספת הם לא יקבלו את זה. זה יובלע בתוך השכר מינימום, וכשזה נבלע בתוך השכר מינימום, אז אין להם שום תוספת. אתה מוציא את הכספים מכספך.

דן תיכון: כמה עובדים יש לך כאן בדרגה הנמוכה ביותר בעירייה?

יוסי וקנין: יש בסביבות ה-, אם אנחנו 250 היום, בסביבות ה-180-200 מערך. עובדים שלא יכולים.

ישי איבגי: מה העירייה יכולה לעשות? סליחה שאנחנו שואלים אותך בצורה ישירה.

יוסי וקנין: אז העירייה לא יכולה לעשות כלום כי זה בא ממשלת ישראל. מה שכן, אני תמיד אומר וגם הצעתי את זה לראש העיר, שאפשר מסביב. קודם כל אני בעד לשלוח את כל העובדים לצאת להשתלמויות, כי יש לנו, ראש העיר משלם היום בסביבות אלפי שקלים בשנה לעמותות לקידום מקצועי וכן אפשר הוציא אותנו. גם אם זה לא גמול א', אני חושב שראש העיר צריך להוציא את כל העובדים שיקבלו קצת השכלה.

דן תיכון: יש לך ימי גיבוש לעובדים?

יוסי וקנין: ימי גיבוש אנחנו פעם בשנה עשינו וראש העיר לשעבר עשה לי קצת בלגן בתקציב שהגשתי וכן פעם היה משחק. גם היום.

יחיאל אדרי: אבי החזיר את זה.

יוסי וקנין: גם היום אין תקציב מסודר ולא נעים להגיד את זה.

אברהם בינמו: לא הגשתם.

יוסי וקנין: הגשנו. קודם כל הגשנו אבל זה לא,

אברהם בינמו: לא, זה לא הנושא.

עו"ד טנדלר: אני רוצה להדגיש שמדובר בנוהל של חוזר מנכ"ל משרד הפנים שמדבר על לימודים אקדמיים. צריך להבחין בין דרגות של בכירים לבין דרגות של עובדים הם לא בכירים. לדעתי ואני כתבתי את זה בחוות הדעת, מאוד חשוב עיקרון השוויון, זאת אומרת לאפשר עקרונית לכל סוגי העובדים להציע את הלימודים האלה. לצורך החלטה הנוהל שאנחנו מבקשים לאמץ מדבר, זאת אומרת קובע הקמת ועדות, ועדה לבכירים וועדה לעובדים הלא בכירים, שההרכב קבוע כאן, שמחליטה. עכשיו, העיקרון.

יוסי וקנין: מה מחליטה?

עו"ד טנדלר: שמחליטה אם להעניק את התמיכה הזאת או לא. עכשיו, העיקרון המנחה פה של הנוהל מנכ"ל הוא התועלת שהלימודים האלה עתידים להביא לעירייה. זה העיקרון המנחה, כי אנחנו לא, רשות ציבורית לא מממנת סתם לימודים.

אברהם בינמו: אני יכול להציע שאנחנו נתמוך במה שהעלה כרגע עורך דין אלכס טנדלר, לתמוך בחוזר המנכ"ל, להקים שתי ועדות לבכירים ולעובדים שהם לא בכירים על מנת לבחון את האפשרות שלהם לצאת להשתלמויות ללימודים באמצעות המלצה שתאשר כך או אחרת. מה שאני מציע שבאמת מנכ"לית העירייה תכין לי דו"ח לגבי הרכב הוועדה או לפי חוזר המנכ"ל, נאשר את זה, נביא את זה, זאת אומרת נעשה חלוקה שוויונית בין חברי מועצת העיר.

עו"ד טנדלר: תוספת קטנה. אני מציע שהחלטות הוועדות האלה יובאו לאישור מועצת העיר. הדבר הזה צריך להיות ציבורי, פומבי, גלוי וזה יובא לידיעת מועצת העיר, מה החליטו ולגבי מי. שזה יהיה הכול גלוי.

אברהם בינמו: בסדר גמור. זה יוגש ואני מבקש ברשותכם לאשר.

רועי לוי: אז מה ההצעה?

אברהם בינמו: ההצעה, אנחנו מאשרים את חוזר המנכ"ל בנושא לימודים, השתלמויות עובדים לעובדים בכירים ולעובדים לא בכירים באמצעות שתי ועדות שאחת לבכירים ואחת לא לבכירים.

רועי לוי: ומוסיפים את הנושא של דיווח?

אברהם בינמו: ודיווח למועצת העיר.

רועי לוי: ועובד שיקבל, זאת אומרת יהיה דיווח.

אברהם בינמו: ודיווח למועצת העיר.

רועי לוי: או קיי.

אברהם בינמו: מי בעד? 10 בעד, 9 בעד, 1 יצא החוצה ו-1 לא משתתף.

רועי לוי: זה קבוע עכשיו?

דן תיכון: לא קבוע.

אברהם בינמו: עד שילמד.

יחיאל אדרי: בסוף הקדנציה הוא ילמד.

אברהם בינמו: איפה היינו? באיזה סעיף?

סעיף מספר 4 - הגדלת קרן לממון ביניים בשיתוף האגודה לתרבות הדיור

מוטי חן: קרן למימון ביניים.

אברהם בינמו: קרן למימון ביניים בשיתוף האגודה לתרבות הדיור.

מוטי חן: אתה רוצה שאני אציג יחיאל?

אברהם בינמו: תציג, תציג.

מוטי חן: טוב, כבר היום בעצם יש קרן למימון ביניים בסך 400 אלף ₪ בשיתוף האגודה לתרבות הדיור, כאשר המטרה של הקרן הזו היא כדי לסייע.

דן תיכון: מי מביא את הכסף?

מוטי חן: מה?

דן תיכון: מי מביא את הכסף?

מוטי חן: עיריית נשר. יש היום כבר 400 אלף ₪.

דן תיכון: זה מענק?

מוטי חן: זה לא מענק. זה הלוואות. הלוואות לתושבים. מה הרעיון? הרעיון שדיירים יתארגנו, רוצים לשפץ את המבנה, אין להם את היכולת הכלכלית להוציא את הסכום הזה באופן מיידי כנגד קבלן. באים ואומרים להם או קיי, אם תתארגנו בשיתוף עם האגודה לתרבות הדיור, תבצעו את העבודה, העירייה תעשה את מימון הביניים, בעצם תלווה לכם את הכסף הזה בפרמטרים מאוד ברורים, אתם כנגד תתנו צ'קים.

דן תיכון: ומה תרבות הדיור נותנים?

מוטי חן: את הליווי, את הליווי, כסף הם לא נותנים.

דן תיכון: אז מי צריך אותם.

מוטי חן: זה המנגנון, הליווי, המעטפת.

דן תיכון: יש להם סניף כאן בנשר?

מוטי חן: יש להם סניף בנשר אבל העובדת היא עובדת עירייה.

דן תיכון: בסדר.

מוטי חן: זה הרעיון. הדבר הזה מקבל משנה תוקף בהתייחס לזה שאם מקודם פעלנו במסגרת של מה שנקרא מתיחת פנים, כלומר שמשרד השיכון ישתתף בחלק מהכסף, הדבר הזה נגמר, אין יותר את המתיחות פנים האלה מה שביצענו בכיכר ההסתדרות ובמעלה הגיבורים. כלומר יש יותר דרישה היום לשיפוץ בניינים, זה גם אני חושב רצון של כולנו.

דן תיכון: באיזה ... אתה נותן את הכסף?

מוטי חן: יש כאן את המסמך המסודר של האגודה לתרבות הדיור. הנהלים האלה ברורים.

דן תיכון: אתה, הרי אתה נותן את הכסף.

מוטי חן: אני נותן, אני נותן, אני מעמיד את המיליון ₪, את התוספת של ה-600 אלף ₪ לטובת האגודה לתרבות הדיור כנגד אירוע.

דן תיכון: והיא מחלקת את הכסף?

מוטי חן: לא, לא, אני.

אברהם בינמו: ברשותך רק שנייה, תן לי רק כמה הבהרות.

מוטי חן: כן.

אברהם בינמו: הרעיון הוא לאשר את קבלת הקרן מימון ביניים לשיפוץ מבנים מ-400 אלף למיליון ₪. המטרה היא לסייע לבתים פרטיים לשפץ את הבית המשותף, כשהקרן מסייעת לכל הדיירים ללא יוצא מן הכלל הגרים בבית משותף. הקרן אינה מסייעת לבעל נכס שדירתם מיועדת לעסקים. יש כמה נקודות. האישור על גובה הקרן יתקבל במועצת העירייה וניהולה השוטף יתבצע על ידי גזבר העירייה, נציגי ציבור ונציג האגודה לתרבות הדיור. עלויות השיפוץ הממוצעת לשיפוץ בניין בן 4 קומות לשיפוץ סטנדרטי נע בין 8,000 ל-10,000 ₪ ליחידת דיור.

דן תיכון: ליחידת דיור או לבית?

אברהם בינמו: ליחידת דיור. תראה, יש אפשרויות, יש מקומות שה קרן הזאת היא עד 3 מיליון ₪. אנחנו בהתאם ליכולות שלנו ולרצון שלנו נעלה אותה למיליון ₪. הקרן מלווה לדיירים סכום שנע בדרך כלל בין 5,000 ₪ ליחידת דיור, עושים פרישת תשלומים בין 24 ל-36.

דן תיכון: חודשים?

אברהם בינמו: כן. החזר התשלומים של הדיירים לקרן הוא ללא ריבית וללא הצמדה. עכשיו אני רוצה, יש כאן מי אחראי על הגבייה וכיוצא בזה. אני רוצה להבהיר ככה. אם אנחנו הולכים לבן דור, לרחוב מעלה הגיבורים, אם אנחנו הולכים לכל מיני מקומות שבאמת גרה שם אוכלוסייה שמאוד מאוד מתקשה, חלק מהגבייה שלנו מתבצעת דווקא באמצעות התשלום הדו חודשי של הארנונה והמים, הם יכולים לשלם 200 ₪ בחודש. מדובר באנשים בני 90 ובני 100, שהנכדים שלהם באו שנסייע להם. אנחנו רוצים ללכת לקראת הנושא הזה. שיפצנו קרוב ל-5 בניינים בעיר נשר, 2 בתשבי ו-3 בבן דור. אנחנו רוצים ללכת לקרן היסוד ולמקומות נוספים כדי לעשות גם חזות יפה וגם טיפול בצנרת וכיוצא בזה. הכול נעשה בהתאם לכללים מאוד מסודרים. בבקשה, עכשיו דן תיכון אתה יכול לשאול.

זאב שפיגלר: מה הם-?

אברהם בינמו: הם מרכזים, הם מנהלים, תחשוב שאתה לוקח מנהל אצלך, אותם אתה לא צריך, יש לך מנהל שהוא מרכז את המתכננים.

זאב שפיגלר: לא, בעבר הם היו נותנים מענקים ואז היה להם משקל. הם גם בצורה כזו או אחרת כפו עליכם סטנדרט מסוים. היום אין להם משקל.

אברהם בינמו: המדינה לאט לאט יוצרת מצב שהיא לא נותנת כלום. האגודה לתרבות הדיור היה חלק ממשרד השיכון.

גאורגי גרשקוביץ': לי יש שאלה לגבי שיפוצים של הבתים האלה. לגבי השיפוצים של הבתים, אני יודע שלא אנחנו שהיינו חברי מועצה, עשו את השיפוץ בבן דור, נכון? 3 הבתים האלה. זה בושה לשיפוץ שנעשה. 17 אלף ₪ שילם כל דייר ועכשיו מחייבים אותם. יש לי מכתב לעירייה מהתושבים עם חותמות, שאנשים לא ישלמו אגורה אחת שעיריית נשר מבקשת. אדוני היועץ המשפטי, אתה יודע את זה, נכון?

עו"ד טנדלר: שמה?

גאורגי גרשקוביץ': על השיפוץ של הבתים שנעשה בבן דור, שזה בושה לראות את הבתים האלה. העבודה לא הסתיימה במאה אחוז בכלל ודורשים מהם עד 17 אלף ₪ לדירה. הדייר לא יכול לשלם את זה ולא ישלמו. יש לי מכתב של כל האנשים הדיירים.

דובר:יש להם התחייבות.

גאורגי גרשקוביץ': אין שום התחייבות, אין שום דבר.

אברהם בינמו: חמשת המבנים האלה נעשו ערב כניסתנו לתפקיד. זה לא אומר שאין לנו אחריות כלפיהם אבל יש לנו אולי ניסיון להיעזר במימון. אי אפשר להגיד שלא נעשה כלום. אפשר להגיד שמה שנעשה הוא לא מספיק טוב, אבל אי אפשר להגיד שלא נעשה כלום. אבל שדייר לא רוצה לשלם הוא לא ישלם. אנחנו צריכים לבוא לקראת האנשים ולפנות בדרך איך עושים את זה, אז אני אומר כתוצאה מהניסיון הזה אנחנו מחויבים ללכת קדימה לדרך אחרת. מה אומר שפיגלר? הוא אומר, תיכף נשמע את יחיאל. מה אומר שפיגלר? מה הם נותנים לנו בכלל תרבות הדיור שאנחנו צריכים ללכת באמצעותם. לכן יבוא יחיאל שהוא קצת יותר.

גאורגי גרשקוביץ': אני שיפצתי בבניין שלי, הכי הרבה שמישהו שילם זה כמו 6,800, 7,000 שקל.

יחיאל אדרי: רבותיי, אני 9,800 ₪. אני רוצה להגיד לכם. הייתה פגישה בהתחלה ראשונית עם ראש העיר ומנכ"ל האגודה לתרבות הדיור, מנהל המחוז, שושנה, ישבנו ודיברנו והכרנו ואז אמרנו איך אנחנו נכנסים ומשלימים כי זה נראה לא טוב. ברחוב התשבי שיש שני בלוקים יחידים שם ומאחורה זה גרוטאה, אמרנו איך אנחנו עושים את זה. ראש העיר הטיל עלי, ישבתי עם האגודה לתרבות הדיור כבר שתי פגישות ביחד עם שושנה דנון, אחר כך אתה תשאל משהו ואני לא אסכים לענות לך.

דובר:סליחה.

יחיאל אדרי: כן, ישבנו יחד איתם ועם שושנה דנון שהיא עושה עבודת קודש ברחובות שם, וחבל שהיא לא יכולה פשוט להמשיך כי היא עברה את הגיל אבל אני מקווה שנצליח ואמרנו איך אנחנו עושים מתיחת פנים, איך אנחנו עושים מתיחת פנים בצורה כזאת שזה לא כמו שהיה מתיחת פנים שהייתה, לא שיש במדרגות ולא להחליף את ה..., אלא לעשות מעטפת פנים-חוץ, קצת בגינון ובבלוקים שיש בעיות של צנרת לעשות שם צנרת, ואז אתה לא מגיע לסכומים שהיום פה הגיעו 16-17 אלף ₪ שלדעתי זה קטסטרופה.

רועי לוי: אבל השאלה מה היה בשיפוץ הזה.

יחיאל אדרי: אז רגע, אני אומר לכם מה היה שם. מה אנחנו חושבים שהם באו ואמרו, הם האגודה לתרבות הדיור אמרו תשמעו, אנחנו עשינו בפרדס חנה, בפרדס חנה לקחנו שכונה שלמה יחד עם העירייה ואמרנו אנחנו הולכים לשפץ מעטפת את כל הבלוקים האלה, מעטפת חוץ, גינון ואם צריך צנרת בבלוקים או לא צריך ואז העלויות, לא נכנסו לחשמל, בחדר מדרגות אם צריך להחליף מנורה, ואז באנו ואמרנו אתה יודע מה, לי מתאים היום להיכנס לנישה הזאת, הבלוקים נראים זוועה, אם אנחנו ניכנס בשכונות מסוימות בתל חנן, בשכונות מסוימות בבן דור ששם חבר'ה, אם אנחנו לא ניכנס, אם אנחנו לא ניכנס לזה, אנחנו נחזור למעברות ולכן אמרנו אנחנו עושים בחינה קודם כל. אגודת תרבות הדיור נותנת את התכנון ואת הייעוץ ואת הליווי של הדבר הזה, כולל הבחורה שושנה שהיא הולכת בית-בית ומחתימה, יש עורך דין, הם עושים את כל הדבר הזה. אנחנו על מנת להוזיל את זה לתושבים ולא להגיע ל-17 ו-18 אלף ₪ אלא להגיע לסכום סביר של 3-4 אלף ₪, תלוי בגודל השיפוץ, אז דיברנו על מעטפת פנים חוץ, גינון. אז עכשיו זה גם ייראה טוב, גם ההשקעה היא לא בשמיים וגם אנחנו מדברים על המחזוריות, בגלל זה ביקשנו להגדיל את זה למיליון ₪ שזה יהיה המחזוריות. אני אומר לכם בבדיקה שבדקתי נכון להרגע, שילמו פחות מ-50 אחוז, פחות מ-50 אחוז עבור המתיחות פנים שנעשו עד היום, לכן אמרנו בואו נקל על התושבים, אז לא יהיה שיש במדרגות.

אברהם בינמו: טוב, שאלות נוספות?

ישי איבגי: כן.

אברהם בינמו: בבקשה.

ישי איבגי: השיפוץ של הבניינים.

אברהם בינמו: רבותיי, לא שומעים.

ישי איבגי: שיפוץ של בניינים שהם ממש ישנים, כלומר יש שיפוץ ביניים כמו לדוגמה שאנחנו עשינו משהו של בניין של 20 שנה, תבוא תעשה לו סוג של פינוי בינוי, או אולי בניינים שאנחנו יד לשיפוץ שלהם, צריך לבחון את זה, אני לא אומר שלא ולא אומר שכן, אבל אולי צריך לבחון את זה כשאתה נותן תמ"א 38, מחזק את הבניין, משפץ אותו ונותן שיפוץ דרך תרבות הדיור, אתה יודע, אחר כך אם אתה רוצה לעשות פינוי בינוי לדוגמה כמו בשכונת בן דור או גבעת נשר או לא משנה איפה, התושב בא אליך באיזה עמדה של כוח שהוא יכול להחליש אותך לבצע מהלך גדול, להוריד שלישייה של קומות או שתי קומות ולבנות בקומם מגדל גדול כי הבניין שלו משופץ ואין לו את הלחץ הזה, הוא ישתדל להגיע במשא ומתן איתך למקסימום ויאריך את הזמן של יכולת לפינוי בינוי. השאלה איך אנחנו נותנים על זה את הדעת?

דן תיכון: לפי דעתי.

אברהם בינמו: בבקשה.

דן תיכון: כל מה שנקרא אגודה לתרבות הדיור מת מהרגע שאין יותר מענקים, האגודה משמרת את עובדיה ותו לא. פרויקט שיקום שכונות גם הוא עבר מן העולם וחבל. לפי דעתי העירייה צריכה להיכנס לנושא הזה כי מדובר בדרך כלל באוכלוסייה חלשה. היא גם לא תחזיר לך את הכסף לעולם. יפה תעשה העירייה באם תתייחס לנושא הזה בצורה רצינית כי מדובר כאן באמת בחוליה החלשה ביותר. בבית שלנו לא צריך לשפץ. הם כבר ידאגו לעצמם. לכן אני לא מבין את כל ההצעה הזאת של האגודה לתרבות הדיור אלא אם כן רוצים שלמר את מקום העבודה של הגברת שושנה.

יחיאל אדרי: היא יוצאת לפנסיה.

דן תיכון: שזה כשלעצמו דבר חשוב. לכן זה לא מעלה ולא מוריד מהפרויקט הזה. לא תצמח ישועה בכל מה שנקרא שיפוץ שכונות או שיפוץ בתים.

אברהם בינמו: אני ברשותכם חושב שאנחנו כן צריכים לאשר לקרן למימון ביניים שיפוץ בניינים. יכול מאוד להיות, בהתחשב במה שנאמר כאן גם על ידי דן תיכון ואחרים, שאנחנו צריכים לבחון את זה באמצעים שלנו, לאו דווקא עם תרבות הדיור. מה שאני מציע כרגע, בהחלט, מה שאני מציע כרגע גם בעקבות מה שאמר זאב קודם, שאנחנו מאשרים את הגדלת קרן מימון הביניים מ-400 אלף ₪ למיליון ₪. מי בעד?

רועי לוי: אני רק לא הבנתי מה היתרון אבי.

אברהם בינמו: מי בעד?

רועי לוי: לפני שמצביעים, אני רוצה להצביע גם בעד, אני רוצה להבין את העיקרון.

אברהם בינמו: העיקרון להגדלת הקרן? הגדלת הקרן מאפשרת לנו כרשות ביחד עם ועדי הבתים וביחד עם נציגי ציבור לבוא ולהחליט שאנחנו משפצים בניין כזה, מסייעים בשיפוץ בעצם מתן הלוואה. אנחנו רק קובעים את הבניין יחד איתה, ומסדרים חזות מכובדת לאנשים.

יחיאל אדרי: יש קריטריונים כמעט ברורים לדבר הזה.

אברהם בינמו: מדובר באוכלוסייה מאוד קשה.

יחיאל אדרי: למה הבלוק הזה כן ולמה הבלוק לידו לא.

אברהם בינמו: מדובר באוכלוסייה מאוד קשה שאנחנו מחפשים דרך לסייע לה ולכן אמרנו את הנושא הזה. זה לא אומר ש, אני אומר לכם שההערות שהעלו כאן היו הערות רציניות, גם של שפיגלר, גם של דן תיכון, גם של איבגי, אנחנו נבחן אותן, אבל קודם כל בוא נאשר את הגדלת הקרן. זה לא אומר שנוציא מחר את הכסף.

איגור גורוביץ': לגבי האוכלוסייה הזאת, אני חושב שזה רק פינוי בינוי.

אברהם בינמו: עזוב, זה לא קשור לפינוי בינוי.

דובר:לא כל דבר זה פינוי בינוי.

אברהם בינמו: אנחנו יכולים לעשות פינוי בינוי בכל קרן היסוד?

איגור גורוביץ': אבל נתת להם את ההלוואה, הם לא יכולים להחזיר.

אברהם בינמו: למה הם לא יכולים להחזיר? אם הוא מחזיר 100 ₪ בחודש, הוא יכול להחזיר.

דובר:זה 34 תשלומים.

אברהם בינמו: כן.

איגור גורוביץ': הקבלן לא נתן יותר משש תשלומים.

אברהם בינמו: מי בעד? מי נגד? 1 לא משתתף. אישור המלצת ועדת המכרזים למינוי מנהלי תיקי השקעות.

דובר:זה דו"ח מבקר. איפה דו"ח המבקר?

דן תיכון: הוא עושה בסדר. הוא בסוף יעביר את זה כשאף אחד לא יהיה כאן.

רועי לוי: יש לו שלוש שעות ישיבה.

דן תיכון: עזוב, שלוש שעות כבר עברו.

אברהם בינמו: אישור המלצת ועדת מכרזים. אני מבקש לדון באישור המלצת ועדת המכרזים למינוי מנהלי תיקי השקעות מגדל שוק ההון, מיטב דש ו.. לפי דמי ניהול. אני מבקש רק שנייה שיציג את זה הגזבר. ברשותך, תציג את זה.

דן תיכון: את דו"ח מבקר המדינה תעשו בפעם אחרת, ממילא זה היסטוריה.

מוטי חן: ועדת הכספים ב-2011 אישרה לוועדת השקעות לצאת בהליך של מכרז לבחירת מנהלי תיקים על פי חוזר המנכ"ל משרד הפנים לניהול נכסי הרשות. ועדת ההשקעות פנתה לשבעה מנהלי תיקים, והגישה לוועדת המכרזים את המלצתה לבחור בשלושה מנהלי תיקים שזה מגדל שוקי הון, מיטב דש ו... לפי דמי ניהול של 0.18 אחוז בתוספת מע"מ. ועדת המכרזים בישיבתה מיום 30.4.2014 אישרה את המלצת ועדת ההשקעות. אני מדגיש שמדובר כאן על השקעות בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד הפנים שהן מאוד מאוד ברורות, השקעה שמרנית, יש אפס מניות. מדובר כאן על אג"ח ממשלתי וקרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח ממשלתי ולא יותר מ-25 אחוז השקעה באג"ח קונצרני .. ומעלה, לא יותר השקעה של 3 אחוז בכל נייר ערך בודד. זה מה שאני, זה מה שהוצג לוועדת המכרזים, זה מה שוועדת המכרזים אישרה.

דן תיכון: מוטי, זה נושא רציני.

מוטי חן: בהחלט.

דן תיכון: זה נושא רציני ביותר. אני מבקש לדעת בכמה כסף מדובר כאן. עכשיו, היה לך פרפורמנס בעבר. על סמך מה בחרת את מגדל ואת מיטב דש ואת ...? האם היה לך ניסיון בעבר איתם? אם מדובר בסכום גדול ואני לא יודע בכמה מדובר, זה נושא שכל טעות כאן יכולה לעלות הרבה כסף לרשות המקומית, ולכן אמרתי לך בשעתו שאני מעדיף שהתשואה שלך תהייה סבירה ולא גבוהה מדי לסיכון. אתה יודע שישנו היום תספורות לאלה שהשתכרו הולכים ומגייסים עכשיו מאות מיליונים. אני למשל במקומות שהייתה לי השקעה, אני נקטתי בשיטה הבאה. אני בחרתי, שוב פעם, מדובר בהרבה כסף, אני בחרתי ב-10 קבוצות, בכל שנה הייתי מפעיל את שתי הקבוצות הקבועות ביותר. עכשיו, מאחר ואני לא יודע בכמה כסף מדובר, אני לא יודע מה היו התשואות שלך בעבר, אני גם לא יודע מי בחר את שלושת הקבוצות האלה, איזה מומחיות יש לו בשוק ההון, אבל הכלל שאני הייתי מתווה לך שתבנה לך תשואה סבירה, תעדיף אותה על פני תשואה גבוהה ולקיחת סיכון גדול כי זה כספי ציבור והיו כבר אפס-אנד-דאון ב-20 או 30 השנים שאני עוקב ואולי יותר, ואתה צריך להיות זהיר. עכשיו, איך קבעת את דמי הניהול של 0.18? הרי זה לא כולם יתיישבו לפי דמי הניהול. האם ניהלת, ראשית זה סכום יפה. האם הם משלמים עמלה באמצעות בנק ומשלמים לבנק עמלה נוספת או שאתה ניהלת את הכספים? אבל כאמור שאלת המפתח שלא עסקת בה זה הסכום שאתה משקיע, אם זה ועדת ההשקעות שלך שמפתחת, האם אתה מקיים דיון באמצעות ועדת ההשקעות כל רבעון בנושא הזה ועוקב מקרוב אחר מה שקורה כאן? ולא, אתה ואנחנו בצרות.

מוטי חן: אני אסביר. קודם כל אני קונה כל מילה שאמרת. קונה כל מילה.

דן תיכון: תשמע, כל פעם שאומרים לי שאמרתי דברים חכמים.

דובר:השאלה בכמה הוא קונה. הוא קונה אבל הוא לא אמר בכמה.

מוטי חן: אני קונה כל מילה שאמרת ואני רוצה להבהיר.

דן תיכון: הייתה לך יקיצה כאן.

מוטי חן: הגישה שלי, הגישה שלי כגזבר העירייה וכשיושב ראש ועדת ההשקעות לאורך השנים הייתה שמרנות יתר. הייתה ונותרה שמרנות יתר. המחשבה לצאת לניהול תיקים באה בדיוק מתוך אותו קו שאומר שאני כגזבר העירייה במטלות שמוטלות עלי היום, בטח בחודשים האחרונים שתפקדתי בתפקידים נוספים, לא מספיק פנוי מבחינת הזמן לנהל את השקעות הרשות באופן שוטף. מה שקרה עד היום, עיריית נשר תחת ניהולי הכספי לצורך העניין, מקיימת או מחזיקה תיק השקעות בניירות ערך בסדרי גודל של כ-100.

דן תיכון: היא מחליטה במה להשקיע?

מוטי חן: אני אסביר, אני אסביר, לא אמרתי, זה לא מה שאמרתי.

דובר:מחזיקה.

מוטי חן: מחזיקה בתיק ניירות ערך בסכום כולל של כ-190 מיליון ₪, נכון לנקודת הזמן הזו, לפני התהליך הזה.

דן תיכון: התקציב של העירייה השנתי הוא 230?

אברהם בינמו: 174.

מוטי חן: 174, נכון.

דן תיכון: זאת אומרת יש לך קרנות יותר מתקציב לשנה.

מוטי חן: נכון. השאר היה בפיקדונות לפרקי זמן מוכתבים לפי צורכי העירייה.

יחיאל אדרי:

דן תיכון: אני עושה השוואת משקל, האמין לי. אל תפריע לי.

אברהם בינמו: אבל רגע, רגע, לפני השוואת משקל ברשותך, אני הלכתי לעשות שיעורי בית. שני המפגעים שהעלה חבר המועצה דן תיכון אז ככה, מפגע אחד מספר 4357 אוטובוס חונה בניגוד לחוק, טופל, נמסר לסדרן אגד.

דן תיכון: תודה.

אברהם בינמו: האוטובוס הוצא, טופל על ידי הגברת ..., מפגע מספר 2 רמזור, מחר חברת הרמזורים תגיע. טופל על ידי שירן אסולין. מספר מפגע 4358. הם היו שם במקום. מסתבר שאכן ב-19:49 זמן ההמתנה הוא 50 שניות ו-19:56 זמן ההמתנה היה 1:20 דקות. לכן מחר תתבצע עבודה של חברת הרמזורים.

דן תיכון: יופי. אני מציע שתודיע לוועדים שמחר יהיה האבא הרוחני, אז תודיע להם. תודה רבה.

אברהם בינמו: בבקשה.

מוטי חן: נחזור לענייננו.

דן תיכון: זה יפה.

מוטי חן: נחזור לענייננו. נכון לעד רגע זה איך שהדבר עובד, אנחנו עובדים במסגרת של מה שנקרא ייעוץ יזום ולא ניהול תיקים. כלומר אנחנו עובדים מול מחלקות הבנקאות הפרטית של שלושה בנקים, הגדול מביניהם, הסכום המסיבי זה בנק לאומי, בנק הפועלים ובנק המזרחי, שנותנים לנו גם סקירה מקרו-כלכלית וגם ייעוץ שוטף לוועדת ההשקעות שמתכנסת אד-הוק.

דן תיכון: מה זה ועדת ההשקעות?

מוטי חן: ועדת ההשקעות שאישרה מועצת העיר מורכבת משלושה חברים: יושב ראש הוועדה זה אנוכי, גזבר העירייה, מנהלת החשבונות הראשית בעירייה, כרגע היא מתחלקת תחת הנטל עד רגע זה והיא עוברת תפקיד ואנחנו נביא לאישור את המחליפה שלה ומנהלנית או חשבת מינהל החינוך בתוך הגזברות. תפקיד בתוך הגזברות.

דן תיכון: אני מציע לך לקחת לוועדה מומחים.

מוטי חן: אבל החוזר מנכ"ל קבע את המסגרת.

דן תיכון: זה נושא יותר מדי רציני.

מוטי חן: והשלישי זה מנכ"ל החברה הכלכלית. המסגרת הזו, המסגרת של ועדת ההשקעות נקבעה בחוזר המנכ"ל כגזבר העירייה ושני עובדי עירייה. מה לעשות שהעובדים או ההתעסקות או הזיקה או המומחיות.

דן תיכון: יש לך זמן להתעסק בעניין הזה?

מוטי חן: החוק קבע שאני יושב ראש, רגע, שנייה.

דן תיכון: מה?

מוטי חן: החוזר מנכ"ל קבע שאני יושב ראש גם אם אין לי זמן.

דן תיכון: אני מכבד אותך.

מוטי חן: אני רוצה להשלים, אני רוצה להשלים. בתוך האחריות שלי כגזבר העירייה וכיושב ראש ועדת ההשקעות, אני באתי ואמרתי גם לראש העיר הקודם, לקח המון זמן לשכנע, אני לא מרגיש, לא מרגיש מספיק שלם עם עצמי עם הזמינות שלי ליועצי ההשקעות בצורה שזה בא. לא מרגיש מספיק פנוי. כלומר אם מנסים להשיג אותי ואני עסוק בישיבות או what ever במהלך היום וישנה איזושהי החלטה חשובה לגבי נייר ערך ואני לא יכול לקבל את הדיווח הזה ולהיכנס אד-הוק לוועדת השקעות ולתת החלטה, משהו כאן לא דופק נכון. אין בשום מקום במדינת ישראל, לא ברשויות מקומיות, לא בגופים ציבוריים, שהשקעות כספיות בהיקף כזה מתקבלות או מנוהלות באמצעות ייעוץ יזום. כולם עובדים בשיטת הליגה בניהול תיקים. אתה בוודאי מכיר את זה מהגופים שאתה מתאר, זה לא חדש. מה שאנחנו מציעים פה זה להתחיל תהליך מדורג של שלושה מנהלי תיקים בהיקף של עד 50 מיליון ₪ לתיק בשיטת הליגה שאתה מציע, כדי שאני לא אהיה היחידי שפנוי להתייחס לנושא הזה, לקחנו יועץ חיצוני שמלווה את ועדת ההשקעות ועזרנו גם בבניית המכרז. מדובר ברואה חשבון אופיר בוחניק שמלווה כבר היום ועדות השקעות בעיריות כמו נתניה וגבעת שמואל, להתמקצע בתחום הספציפי הזה. להתמקצע בתחום הספציפי הזה. זה לא משנה כרגע מי זאת הרשות, ועדת ההשקעות היא הגורם הרלוונטי. אנחנו הולכים לקראת מהלך פעם אחת של מעבר לניהול תיקים בשיטת הליגה ופעם שנייה, לא פחות חשוב, ויסות של הסכומים של הרשות, סכומי העודפים של הרשות, אם זה בניירות ערך ואם זה פיקדונות, שמווסתים היום בגדול ברובם לבנק לאומי ואנחנו רוצים להסיט אותם ולווסת אותם בין שני הבנקים האחרים שנמצאים בנשר שזה מזרחי ופועלים.

דן תיכון: אני לא כל כך הבנתי את הקשר.

מוטי חן: אני אסביר שני דברים שקורים כאן.

דן תיכון: בין הבנקים לבין מנהלי התיקים.

מוטי חן: לא, לא, זה לא קשור. אין קשר. הניהול תיק יכול להיות בכל בנק לצורך העניין. אין שום קשר. אנחנו אבל הגדרתית, הנחייה של ראש העיר היא לווסת ולא להחזיק את כל הכסף, את רוב הכסף רק בבנק לאומי אלא לווסת בבנקים האחרים. הדרך היא גם באמצעות ניהול התיק.

דן תיכון: כל העודפים שלך בבנק לאומי ומשם אתה נותן למנהלי התיקים לנהל את הפיקדונות?

מוטי חן: היום אין מנהלי תיקים. אנחנו הולכים להיכנס למנהלי תיקים. עד היום לא היו מנהלי תיקים. זה מה שאמרתי קודם. אני ניהלתי את זה. זה מה שהסברתי קודם.

אברהם בינמו: אני ברשותך רוצה להעיר.

דן תיכון: אני מציע לך להקים ועדת השקעות רצינית.

מוטי חן: ועדת השקעות נקבעה בחוזר מנכ"ל.

דן תיכון: נכון להיום אין מנכ"ל במשרד.

אברהם בינמו: יש. רבותיי, ד"ר שוקי עמרני נבחר למנכ"ל משרד הפנים. השבוע, השבוע, שבוע שעבר נבחר למנכ"ל משרד הפנים. הוא קיבל את ההסברה.

דן תיכון: שלחתם לו מכתב?

אברהם בינמו: שלחנו לו היום. אני הולך ומציע שאנחנו נעבוד על פי חוזר מנכ"ל. יחד עם זאת, כולל היועץ אופיר בוחניק, אני מציע שנצרף עוד שניים שייתנו לנו עצה. מדובר כאן בעסק מאוד כבד ומאוד רציני שמבינים בהשקעות, נבחן אותם ביחד ונראה מי האנשים המתאימים, פעם אחת. פעם שנייה, אני רוצה להעיר כאן הערה. תראו, אנחנו.

דן תיכון: אני מציע גם שוועדת ההשקעות תתכנס פעם בשלושה חודשים ותוציא פרוטוקול.

מוטי חן: היא מתכנסת, מה שרציתי להוסיף זה משפט אחד, שראש העיר קטע אותי. ועדת ההשקעות מתכנסת יותר מפעם בשלושה חודשים.

דן תיכון: לפחות פעם אחת.

מוטי חן: היא מתכנסת יותר מפעם, לפחות פעמיים בחודש היא מתכנסת הוועדה. הוועדה הזאת לצורך העניין מוציאה דו"ח. בישיבת ועדת הכספים הבאה יוצג דו"ח מקצועי מסודר לגבי השקעות הרשות 2012-2013 בוועדת הכספים והוא יובא לדיון במועצת העיר.

אברהם בינמו: אני ברשותך רוצה להגיד כמה מילים. אחד, אני שמח שהנושא הזה עלה. אני שמח שהנושא הזה עלה משום ש-90 אחוז מכספי עיריית נשר במהלך ה-20 שנה האחרונות היו מושקעים בבנק אחד. מעולם אנחנו כמועצת עיר לא קיבלנו דיווח. פתחנו את הנושא הזה לדיון.

רועי לוי: השקעת אותם בבנק אחד. לא, אבי אמר הושקעו בבנק אחד.

מוטי חן: בכמה בנקים.

רועי לוי: אבל אני שומע אותו.

דן תיכון: לא זו הבעיה. בנק לאומי מספיק טוב.

אברהם בינמו: מה שאני מציע, אני מציע לקבל את ההחלטה של ועדת מכרזים, לאשר את ניהול מנהלי תיקי השקעות. מה שאני מוסיף שלוועדה הזאת יצטרפו שני חברים. הוועדה הזאת תיתן לנו דו"ח אחת לשלושה חודשים בצורה מסודרת. עכשיו אנחנו נבחן מה התועלת שלה אולי בסוף שנה או בטווח של שנה וחצי. אני יכול להגיד ואמרתי את זה דן תיכון, אנחנו עושים כל דבר מהיסוד וההערות שלכם הן הערות חשובות. אנחנו מתחשבים בהן ולוקחים אותן לתשומת ליבנו מאחר ואנחנו עוסקים בכסף ציבורי. מי בעד?

רועי לוי: אני מבקש גם כן להעיר. אני נכחתי בוועדת מכרזים בחבר בוועדה כשהגיע הנושא הזה לדיון של ההשקעות. שם יותר שוחחנו על הנושאים הטכניים בשכירה של השירותים של היועץ. אני העליתי מספר שאלות שמוטי אחרי כמה ימים גם שלח מייל מסודר עם תשובות לשאלות שהעליתי שם, כולל החוזה שיש לנו עם אותו אופיר, הרואה חשבון אופיר בוחניק, כולל טופס היעדר ניגוד עניינים שהוא חתם עליו, שהוא חתום עליו. אני רוצה לשאול אותך מוטי, זאת אומרת מה היתרון ומה החיסרון כאן בלהשקיע כספים מכספי ציבור כדי לבצע השקעות שכאלה?

מוטי חן: היום חובתי כגזבר העירייה לשמור על ערך הכסף. אפשר לשים בפיקדונות ולשבת בשקט.

דן תיכון: אז אתה מפסיד כסף.

מוטי חן: ואז אתה מפסיד כסף.

רועי לוי: למה?

מוטי חן: ריאלית אתה בוודאי מספיד כסף.

דן תיכון: ריאלית ונומינלית.

מוטי חן: נכון.

רועי לוי: תסביר.

מוטי חן: רועי, השקעות הרשות מניבות, אתה יכול לראות את זה בדו"חות מדי שנה, אתה מכיר את זה בתקופות שהיית גם קודם במועצות הגדולות, בסכומים משתנים בין 7 ל-8, 9 מיליון ₪ בשנה. מאיפה הקרנות צומחות? הן צומחות מכאן. הכסף שמאפשר לך לייצר לצורך העניין פעילות, השקעה, פיתוח, הוא לא מגיע מהאזרח, הוא מגיע מכאן. עכשיו, הכסף הזה, הריבית על השקעות הרשות לא חוזר לתקציב הרגיל, הוא לא משמש לפעילות השוטפת. אלא חוזר חזרה להוצאה וזקיפה ישירה שמרנית למקורות שיצרו אותו. אם זה התב"ר, נושא התב"ר, אם זה קרנות הרשות. זה מה שמאפשר את החמצן הזה שיש דיבר עליו קודם, כי אנחנו באשכול 7 כמעט ולא מקבלים מענקים ממשרדי ממשלה.

יחיאל אדרי: ומה קורה בהפוך?

רועי לוי: מה החיסרון? איפה החיסרון?

יחיאל אדרי: אין לו אפשרות להפסיד.

דן תיכון: אני אסביר לך.

מוטי חן: שאל עניתי, האם יש אפשרות להפסיד.

דן תיכון: יש אפשרות. תביט, אתן לך דוגמה. אני רוצה לומר לך מבין השלושה האלה, אתה יודע שכל חודש יש דירוג.

מוטי חן: נכון.

דן תיכון: של קרנות ההשתלמות, והדירוג מתפרסם ויש בתי השקעות שמובילים שנים. למשל אני לא זוכר, אני שואל אותך למה אתה לא לוקח את ...? הם מובילים אבל הם רוצים עמלה גבוהה ובטח אתה נבהלת מה-0.6 שהם רוצים.

מוטי חן: אנחנו פנינו לצורך העניין, ניתחנו 15 בתי השקעות מובילים לאור המדדים שאתה מציג.

דן תיכון: אני לא לוקח כאן את הליגה איך אתה קורא לזה בכדורגל, ליגת על, ליגת העל.

מוטי חן: אני לא חושב.

דן תיכון: אתה לקחת בתי השקעות גדולים, גדולים מדי אבל הם לא בין המובילים.

דובר:יש שם גם גדולים וגם קטנים.

מוטי חן: אנחנו בחנו כמה פרמטרים. גם פרמטר של דמי ניהול, גם פרמטר של מובילות, גם פרמטר של התמקצעות בתיקים. בחנו גם פרמטרים של התמקצעות בתיקים מוסדיים. זה אחד הפרמטרים שבחרנו אותו. כי ההתמקצעות בתיקים מוסדיים מכתיבה את השמרנות שמופקדת מכוח חוזר המנכ"ל. זה פעם אחת. פעם שנייה, גם המחיר.

דן תיכון: הוא לא מבין בדברים האלה.

מוטי חן: אבל מה לעשות, הוא הקובע.

דן תיכון: בסדר, אבל אתה צריך להיות זהיר וחכם ולנהוג על פי ידע מקצועי.

מוטי חן: מה שאני עושה כאן, ניהול התיקים הוא יותר שמרני.

דן תיכון: תחזק את יועצי ההשקעות שלך.

מוטי חן: אני בעד.

דן תיכון: שידונו בזה ברצינות כל תקופה וידווחו ואתה תוכל לעקוב. אתה אין לך זמן ואין לך גם את היכולת לעקוב אחר מה שקורה כל חודש.

מוטי חן: חד משמעית דן. חד משמעית דן. זאת אחת הסיבות שהלכנו למהלך הזה.

דן תיכון: אז זה בסדר. זה לא בסדר, כולם תופסים את הראש.

אברהם בינמו: אני ברשותכם רוצה להעלות את זה להצבעה. לאשר את החלטתה של ועדת המכרזים ובנוסף להמליץ לצרף שני חברים, שני אנשים נוספים שייתנו ייעוץ לוועדה ואחת לשלושה חודשים.

רועי לוי: בשכר? יועצים בשכר?

אברהם בינמו: לא, לא, אחת לשלושה חודשים שמועצת העיר.

דובר:שזה יהיה תועלת למה לא.

אברהם בינמו: ואחת לשלושה חודשים שמועצת העיר תביא את זה לדיון. מי בעד? מי נגד? אני הפעם לא מקבל שלא תשתתף. אתה מבין בזה. 7 בעד, 3 נגד.

אביגיל דולב: 1 נמנע.

אברהם בינמו: ו-1 לא משתתף.

דן תיכון: אני צריך לבוא מוכן.

אברהם בינמו: טוב רבותיי, אנחנו מגיעים לאישור הגדלת שכר היועץ המשפטי.

דן תיכון: זה נושא הכי חשוב.

אברהם בינמו: בבקשה. רבותיי, אי אפשר להקשיב.

דן תיכון: הייתי רוצה לקבל ממך תשובה איך נקבע שהיועץ המשפטי הזה יקבל תמורה בשיעור של 75 אחוז משכר הבכירים? מדוע אתה עושה אתו חסד ומעלה אותו רק ל-80 אחוז? אולי זה יותר מדי? אולי זה פחות מדי? עכשיו, אני מבין שענף היועצים המשפטיים.

אברהם בינמו: רק רגע דן, אני ברשותך מאחר ואנחנו דנים בעניינו של אלכס טנדלר, אני מבקש מאלכס תמתין בחוץ כדי שיהיה לאנשים יותר קל לדבר, בסדר? תודה אלכס.

(עו"ד אלכסנדר טנדלר יוצא מחדר הישיבות)

דן תיכון: אני חוזר עכשיו. יש כאן קונפליקט שהולך ומעמיק ככל שאתה מעסיק יועצים חיצוניים אז נוצרת כאן כפילות ולא ברור מי אחראי וגם תחרות שהיא לא טובה. או שיש לך אמון ביועץ המשפטי או שאין לך אמון ביועץ המשפטי. אולי תסביר לנו כמה יועצים יש לך והאם נוצר מצב שבעצם אחד מהיועצים המשפטיים מקבל יותר מהיועץ המשפטי של העירייה ואז מה שתעשה הוא בלאו הכי יישאר ממורמר.

אברהם בינמו: כן.

דן תיכון: לא פשוט אבל.

אברהם בינמו: לא, פשוט, זה בסדר. היועץ המשפטי לעיריית נשר למעשה משמש גם כראש התביעה של העיר.

דן תיכון: כראש?

אברהם בינמו: ראש התביעה של העיר.

דן תיכון: הוא מופיע בבתי משפט?

אברהם בינמו: אלא מה, שלהבדיל מההתנהלות הקודמת של הנהלת העיר ב-20 שנה האחרונות.

דן תיכון: זה בטח אני אשם.

יחיאל אדרי: כמעט היית יכול להיות אשם.

אברהם בינמו: היקף הפעילות שיש לעיריית נשר מול יזמים, רשויות, משרדי ממשלה וכיוצא בזה הוא היקף עצום שבשנים קודמות הרשות המקומית אולצה לקחת יועצים משפטיים בסדר גודל של 2 עד 3 מיליון ₪ כמעט בשנה. זה הבכירים ביותר במדינת ישראל.

דן תיכון: הוא עובד לבד בטח? אין לו גם מזכירה בטח.

אברהם בינמו: לא, יש לו סטז'רית שעוזרת לו.

דן תיכון: יש לו?

אברהם בינמו: כן. אני יכול לתת דוגמאות לצורך.

דובר:אני היועץ שלו דרך אגב.

דן תיכון: הוא קרוב אליך.

אברהם בינמו: אני יכול לתת דוגמאות לצורך הנוסף, יועץ משפטי שהוא יהיה צמוד אלינו, יש לנו עניין היום עם חברת כלל שמדובר בהיקפים של פרויקטים, שבמידה ונלך אליהם, פרויקטים בהיקף של מיליארד דולר. יש לנו פרויקט משותף יחד עם המינהל ומחצבי אבן על 52 דונם ועוד 170 דונם. יש לנו סיפור מעניין עם עיריית חיפה על 700 דונם שמעוכבים 25 שנה.

דן תיכון: איזה סכסוך יש שם בינך לבין עיריית חיפה?

אברהם בינמו: לא ביני לבין עיריית חיפה. בין הקודמים לעירייה.

דן תיכון: בסדר, בסדר.

אברהם בינמו: לא, לא, זה חשוב.

דן תיכון: ביני לבין עיריית חיפה.

אברהם בינמו: השטח הוא בבעלות עיריית חיפה.

דן תיכון: לא, אני לא מכיר את ה.

אברהם בינמו: אז אני מספר, זאת הזדמנות לספר. השטח הוא בבעלות עיריית חיפה. בשטח המוניציפאלי של עיריית נשר.

דן תיכון: איפה זה?

אברהם בינמו: מתחת לבית שלך. מתחת לבית שלך יש שם 700 דונם.

דן תיכון: בהמשך של הבית שלי?

דובר:לכיוון הערבה.

אביגיל דולב: זה בהמשך לכביש.

דובר:לכיוון רחוב הערבה. מהבית שלך לכיוון רחוב הערבה.

אברהם בינמו: במשך 25 שנה.

דן תיכון: ליד הטכניון שם?

דובר:לא, לא. הבית שלך שיורדים למטה לרמות יצחק לכיוון רחוב הערבה.

אברהם בינמו: זה סכסוך של בערך 35 שנה, כאשר עיריית נשר תבעה שגם השטח וגם הבעלות יעברו לידיה. עיריית חיפה לא הסכימה לכך. יש שם 40 דונם ששייכים לאנשים פרטיים. התוצאה הישירה שהשטח הזה עומד שומם כאשר זה השטח הכי מבוקש באזור הצפון. כאשר נכנסתי לתפקידי, זימנתי את שמואל גנץ ואת ג'קי ... מעיריית חיפה על מנת לדון איך לקדם את זה.

דן תיכון: גנץ הוא תושב נשר.

אברהם בינמו: נכון.

דן תיכון: אם אני רואה נכון.

אברהם בינמו: נכון. כדי לראות איך מקדמים את המהלך הזה. מדובר בשאלה מי יקבל את היטלי ההשבחה, מי יקבל את הארנונה, אם נקבל את הארנונה במשותף, מי יעשה את השיווק,

דן תיכון: אבל מה אתה.

אברהם בינמו: רגע. כמה יחידות דיור. מה אני?

דן תיכון: מה אתה טוען כדי שהשטח יעבור אלינו?

אברהם בינמו: השטח לא יעבור אלינו. לא יעבור אלינו, אבל אנחנו צריכים להקים מה שנקרא, לא חברה משותפת, מינהלה משותפת, על מנת לקדם את הנושא. אפשר להקים שם קרוב ל-4,000, קרוב ל-2,500 יחידות דיור. יש לזה ביקוש. זה טוב לשני הצדדים. אני לא מוצא טעם להמשיך סכסוך עתיק יומין, אפשר לפתור אותו בדרך של WIN-WIN, שגם הם ירוויחו וגם אנחנו נרוויח ואנחנו מתקדמים. כדי להתקדם למהלך כזה, אתה צריך סט של יועצים משפטיים. כן? והיועץ המשפטי שלנו לא מסוגל לתת מענה למהלך כל כך כבד במסגרת הזאת. אז זו דוגמה אחת.

דן תיכון: מה זה לא מסוגל?

אברהם בינמו: הוא לא מסוגל. היקף העבודה שיש לו לא מאפשר לו להיכנס לדברים נוספים ומאוד מורכבים.

דוברת:והורדתם לו מהיקף העבודה.

אברהם בינמו: לא, לא, לא, לא הורדנו. אני אכן אומר לכם, אני נותן לכם דוגמה. כשהיה דיון מול מחצבי אבן למשך שנים.

דן תיכון: מה זה מחצבי אבן? זה לא לייש?

אברהם בינמו: לייש.

דן תיכון: כן?

אברהם בינמו: ראש עיריית נשר לקח את טובי היועצים המשפטיים במדינת ישראל, את החברות הכי גדולות במדינת ישראל, שילם סכומי עתק מפבליאן עד השר ניסים שהיה, אני מדבר איתכם באמת.

דן תיכון: משה ניסים.

אברהם בינמו: משה ניסים, נכון. היו כאן, כדי שתבין שהצד השני מעמיד מולך את סלומון ליפשיץ, המשרד של 80-90 עורכי דין, היועץ המשפטי שלנו, כמה שניתן לו כלים הוא לא יוכל להתמודד, לכן אנחנו, וזה לא המקרה היחידי שאנחנו נסתייע בעורכי דין נוספים. לכן אנחנו.

דן תיכון: תספר את מי אתה מעסיק.

אברהם בינמו: אני מעסיק, אתם יודעים את זה, אני מעסיק את עו"ד.

דן תיכון: אני לא יודע.

אברהם בינמו: אנחנו מעסיקים את עו"ד רון ברנד, זה משרד שמעסיק 12, ואני יכול להגיד לך שברגע שאנחנו ניכנס להיבטים כלכליים אז אני מחפש יועצים משפטיים בתחום הכלכלי, לא כל עורך דין מבין בתחום הכלכלי ברמות האלה. אני אומר לך, הסיפור עם כלל הוא סיפור מאוד מורכב.

דן תיכון: מה זה כלל?

אברהם בינמו: כלל, כלל תעשיות.

דן תיכון: טוב, בסדר. המלט אתה מתכוון.

אברהם בינמו: המלט.

דן תיכון: כן?

אברהם בינמו: כן, יש לנו עכשיו משא ומתן עם קיבוץ. יש לנו משא ומתן עם קיבוץ יגור. קיבוץ יגור רוצים שנפתח דברים משותפים, רוצים שנפתח בית מלון, רוצים שנפתח את כל השטח.

דן תיכון: מה הם בחגיגה הזאת? חלק מהקרקע שלהם?

אברהם בינמו: הקרקע.

יחיאל אדרי: הם באים לבית מלון.

אברהם בינמו: כן. הקרקע שלהם. אנחנו הולכים להקים כאן מתחם דיור על הרכס מתחת לגבעת נשר. תשמע, זה החלטות כבדות שאני כראש עיר חייב שיהיה לי את היועצים הכי טובים כדי לקבל, להביא את החוות דעת הזאת למועצת העיר ולקבל החלטה.

דן תיכון: חבל שאנחנו לא יודעים.

אברהם בינמו: חברים, זאת ההזדמנות לדעת.

יחיאל אדרי: אני רוצה להוסיף.

אברהם בינמו: רגע, רק עוד מילה אחת. יש לנו את הנושא של מחצבה ארבע וחצי ששם יש יזמים שכבר.

דן תיכון: היא שייכת לנשר, לא?

אברהם בינמו: לא, המינהל. המינהל מכר כבר את השטחים.

דובר:כן, לנשר.

אברהם בינמו: יש שם החלטות כבדות משקל מהטכניון להקים 50 קומות שישמשו את זה.

דן תיכון: 50 קומות?

אברהם בינמו: 50 קומות, שני מבנים של 50 קומות.

דן תיכון: על השבר הסורי אפריקאי?

אברהם בינמו: זה לא השבר. השבר הוא ימינה יותר.

דובר:10 מטר.

דובר:יותר ימינה.

ישי איבגי: יש לי שאלה בנושא של היועץ.

אברהם בינמו: רגע, תן לו לגמור.

ישי איבגי: בנושא של היועץ יש לי שאלה קטנה. אם אנחנו באמת, אם אני זוכר נכון, היועץ שלקחנו רון ברנד, מרוויח עם חשבונית, לא משנה.

דן תיכון: משתכר, משתכר.

ישי איבגי: הוא הרבה יותר.

אברהם בינמו: 38 אלף ₪ זה לא הרבה יותר.

ישי איבגי: זה יותר. למה בחרת דווקא ב-80? למה לא ל-100 אחוז משרה?

אברהם בינמו: אה, שאלה מצוינת.

ישי איבגי: סתם, סתם שאלה.

אברהם בינמו: שאלה מצוינת. פונים אלי בכירים בעיריית נשר.

ישי איבגי: נו?

אברהם בינמו: כל הבכירים פונים אלינו ואומרים תשמע, אנחנו חושבים שאפשר להוריד מ-100 אחוז. אני לשיטתי אומר רבותיי, תוכיחו לי שאתם שווים, אני אעלה לכם, חוץ מזה אני רוצה לחסוך כסף לעיר. במקום להעלות בבת אחת, אני מעלה להם כל תקופה. חוץ מזה תן להם לבקש, מה קרה?

ישי איבגי: כן, אבל אפשר להוריד ליועץ החיצוני מ-38 ל-80 אחוז משרה ותן לבן אדם שעליו מונח כל כובד המשקל החוקתי של העירייה, תן לו את ה-100 אחוז ואז חסכת כסף. לא הוצאת יותר.

אברהם בינמו: א' זו הצעה טובה אבל היא לא מתאימה במקרה דנן. אני אסביר לך למה. היא לא מתאימה משום שיש לנו עשרות, חבר'ה, יש לנו, אתם לא מבינים כמה עשרות מקרים יש לנו לדיון. יש לנו דיון עם חברת מקורות שכבר שנים אף אחד לא, היועץ המשפטי שלהם כשהוא רואה את זה, הוא לא מסוגל להתעסק עם זה. זה צריך משרד של 20 עורכי דין שכולם יתעסקו איתו. יש היבטים שאני אומר לך לא יכול התובע העירוני שלנו להתעסק איתו לבד. אין לנו מחלקה משפטית שמעסיקה 4-5 עורכי דין. יכול להיות שבעתיד נגיע גם לזה, אבל לא על כל השאלות אני יכול לענות, אני אומר לכם בכנות, לא על כל השאלות אני יכול לענות.

דן תיכון: חשבתי שעל הכול אתה יודע.

אברהם בינמו: לא, היועץ.

ישי איבגי: דווקא פה אני חש שרב הנסתר על הגלוי, אתה לא רוצה להגיד.

אברהם בינמו: לא נסתר, לא רב על הנסתר. פנה אלי היועץ המשפטי בתחילת הקדנציה, כמו שפנה אלי המבקר בתחילת הקדנציה, כמו שפנה אלי מנכ"ל החברה הכלכלית בתחילת הקדנציה, אנחנו דנים את זה בכובד ראש. אני יושב עם גזבר העירייה, בוחן את זה במסגרת התקציב כדי לא לחרוג מהתקציב ולשים את היד.

רועי לוי: המבקר לא יכול לפנות. המשכורת שלו קבועה בחוק. אם אתה זוכר בזמנו.

אברהם בינמו: היא קבועה בחוק והוא לא קיבל על פי החוק.

רועי לוי: הוא קיבל.

אברהם בינמו: אחר כך.

רועי לוי: אנחנו פנינו ואז העלו לו את השכר.

יחיאל אדרי: אני רוצה להגיד רבותיי, רבותיי, אנחנו פתחנו את הישיבה הזאת, אנחנו פתחנו את הישיבה הזאת בנושא המוקד.

רועי לוי: אין מים חמים.

יחיאל אדרי: תתקשר ל-106 תגיד שאין להם מים.

רועי לוי: אין, לא מגיעים למוקד מים.

יחיאל אדרי: אני בא ואני אומר רבותיי, אנחנו פתחנו את הישיבה הזאת בנושא המוקד.

רועי לוי: נו?

יחיאל אדרי: ואנחנו מדברים על זה שהיום הפקחים עובדים. זה לא מה שהיה קודם. הפקחים עובדים ומייצרים עבודה ליועץ המשפטי, עד כדי כך שהשבוע נצטרך לשבת, כי גם היועץ המשפטי ביקש את זה.

דן תיכון: יש לו מזכירה? אין לו?

אברהם בינמו: יש לו סטז'רית.

דוברת:סטז'רית.

יחיאל אדרי: יש מצב שהגענו למצב שאנחנו צריכים לעשות תרשים זרימה מרגע קבלת הדו"ח עד הרגע שהוא שולם ומה שיש את כל הדברים שבאמצע ובדרך, כי הרבה לצערנו, וזה אני מאמין שראש העיר יביא את זה בדו"ח בנפרד, הדו"חות שנפלו בין הכיסאות בשנים עברו.

דובר:הוא דיבר על זה.

יחיאל אדרי: לא, לא.

רועי לוי: אתם יכולים לקרוא בדו"ח מבקר העירייה.

יחיאל אדרי: יפה. עכשיו, אני רוצה להגיד, קראתי אותו בעיון רב, אני רוצה להגיד דבר נוסף.

רועי לוי: תקרא את התקציר של היועץ המשפטי.

יחיאל אדרי: אני לא מפריע לך. אתה מפריע לי.

רועי לוי: לו מותר.

יחיאל אדרי: אתה מפריע לי, אני חבר שלו. עכשיו, כשבאים ואומרים יש יועץ משפטי חיצוני, רבותיי, נכון, יש יועץ משפטי חיצוני אבל אם אנחנו נקרא מה צריך לעשות היועץ המשפטי שלנו והיועץ המשפטי החיצוני, זה לא מוריד אחריות מהיועץ המשפטי שלנו.

(מדברים ביחד)

אברהם בינמו: הוא מופיע בבתי משפט.

יחיאל אדרי: ולכן אני אומר, ולכן אני אומר שזה לא רב הנסתר, אלא ההפך, הבן אדם היום מבחינת החוק הוא היועץ המשפטי של העירייה. זה השני נותן לנו ייעוץ ושירותים ועוזר לנו זה מקל עליו אבל הוא עדיין אחראי.

אברהם בינמו: לשאלה שלך, הם עובדים בסנכרון, כאשר יש להם דיון בין עם עיריית חיפה ובין עם רשות אחרת, אנחנו מזמנים את שניהם לדיון, פעם אחת. לעיתים אנחנו מקבלים חוות דעת משניהם.

יחיאל אדרי: אני יכול להגיד משפט אחרון?

אברהם בינמו: מה שרציתי להגיד, הנושא של אישור הגדלת שכר היועץ המשפטי מ-75 אחוז ל-80 אחוז.

דן תיכון: זה לעג לרש.

אברהם בינמו: תן לי רגע לסיים. תן לי לסיים.

דן תיכון: אני במקומו הייתי אומר לך תשאיר אותי ככה 75 אחוז.

אברהם בינמו: אתה לא במקומו. אתה דן תיכון. היית יושב ראש הכנסת, אתה נוסע פעם בשבועיים לחו"ל, הוא נוסע פעם בשנתיים לחו"ל.

דן תיכון: בסדר, בסדר.

אברהם בינמו: יש לציין שההגדלה של היועץ המשפטי היא באישור משרד הפנים. ההגדלה של היועץ המשפטי מבוססת על חוזר מנכ"ל 1/2011. רבותיי, תנו לי רגע לסיים ואחרי זה תשאלו את השאלות. על פי חוזר מנכ"ל אחוז השכר המירבי הוא נע בן 85 אחוז ל-95 אחוז משכר קרן. העלייה המותרת היא 5 אחוז בשכר כל שנתיים.

רועי לוי: מעל ה-85 אחוז.(מדברים ביחד)אבל בין 85 ל-95.

אברהם בינמו: דן תיכון שאל.

רועי לוי: אז למה הוא אומר בין לבין?

אברהם בינמו: דן תיכון שאל, דן תיכון שאל אם יש לזה השלכות רוחב. הוא אמר האם זה מקיש על כל עובד. אז עניתי לך אני חושב בתחילת דבריי, אנחנו, אני יושב עם בכירי העירייה כאשר הם דנים איתי, אני מציג בפניהם יעדים. אם הם עומדים ביעדים, אני בהחלט הולך לקראתם. אם הם לא עומדים ביעדים אני לא אלך לקראתם.

רועי לוי: אז למה הלכת לקראתו?

אברהם בינמו: הוא עומד ביעדים.

משיח עמר: באופן כללי לגבי כל העובדים, מבחינתנו כהנהלה צריכים לשאוף שתמיד העובד יקבל שכר טוב. ככל ששכרו יהיה טוב יותר, הוא ייתן שירות טוב יותר ושירות טוב יותר שגם האזרח ייהנה מזה.

דן תיכון: מאיפה לקחת את זה?

משיח עמר: תן לי לסיים. אני הפרעתי לך פעם? עכשיו, לגבי היועץ המשפטי, לגבי היועץ המשפטי, אני חושב שהוא עושה את מלאכתו נאמנה, גם מבחינת התקן זה מאפשר וגם מבחינת אישור משרד הפנים זה מתאפשר. יש מקום להעלות את שכרו, כמובן, ששוב פעם, לדרוש ממנו את העבודה ולתת לו את השכר.

מוטי חן: אפשר להגיד שהאישור הזה כפוף לאישור משרד הפנים.

אברהם בינמו: בוודאי, בוודאי.

מוטי חן: האישור של המועצה כפוף.

אברהם בינמו: כן.

רועי לוי: אני מבקש להגיב גם כן על הסעיף הזה.

אברהם בינמו: בבקשה.

רועי לוי: תן לי את רשות הדיבור.

משיח עמר: אבי, תן לו את רשות הדיבור.

אברהם בינמו: כן?

רועי לוי: טוב, אני, האמת אני קצת מבולבל בדיון על היועץ המשפטי ואני אומר למה. כשפותחים את הדו"ח של מבקר העירייה בנוגע ליועץ המשפטי ויש שם, בפתיחת דו"ח על היועץ המשפטי ועל התפקוד שלו, אני לא בטוח שצריך להעלות את השכר.

משיח עמר: אני לא רואה את הדו"ח של המבקר כתורה שירדה מסיני. גם על זה אפשר לקיים דיון.

רועי לוי: רגע. אנחנו נתאם.

אברהם בינמו: תנו לו לסיים.

רועי לוי: אגב, מייד נקיים דיון גם על הנושא הזה. אבל אני מאמין.

משיח עמר: עם כל הכבוד.

רועי לוי: לפחות מראותי.

דן תיכון: אני צריך לקרוא עכשיו.

רועי לוי: בוא נגיד משיח, לא הייתי ממליץ לך לפקפק בדו"ח של המבקר.

משיח עמר: חס וחלילה. אני לא מפקפק. אני אמרתי שהדו"ח של המבקר זה לא תורה מסיני וגם אם אנחנו.

רועי לוי: אנחנו נקיים עליו דיון בוועדת ביקורת ואתה לא חבר בוועדת ביקורת.

משיח עמר: אם אנחנו מפלפלים, אם אנחנו מפלפלים על מה שכתוב בתורה, אז אנחנו יכולים להתפלפל גם בדו"ח.

רועי לוי: בהחלט. אני מסכים עם משיח אבל עדיין כשקוראים את הדו"ח של מבקר העירייה בנוגע לתפקודו של היועץ המשפטי של העירייה, מתגלה שם תמונה, אני חושב לא טובה.

דן תיכון: איבדתי את הסבלנות כבר.

רועי לוי: מתגלה שם תמונה לא טובה. יש שם הרבה, כלומר המבקר מצביע על הרבה ליקויים בעבודתו של היועץ המשפטי במיוחד.

יחיאל אדרי: רגע, אנחנו דנים על הדו"ח?

רועי לוי: לא, אני אומר אני דן על היועץ המשפטי. בעיקר מה שהזכיר נראה לי יחיאל את הנושא של הדו"חות, כל הדו"חות חנייה.

יחיאל אדרי: שזה לא באשמתו.

רועי לוי: של הדו"חות חנייה, שכל המעקב.

דן תיכון: זה ראש העיר הקודם.

רועי לוי: כל המעקב אחרי הדו"חות, אחרי תשלומים, אנשים שקיבלו הוצאה לפועל שלא היו אמורים לקבל אותם וכו' וכו' וכו'. להעביר היום את הסעיף הזה זה קצת מבלבל. שוב, כי מצד אחד יש את הדו"ח של המבקר.

יחיאל אדרי: באיזה שנה?

רועי לוי: שמראה לנו.

יחיאל אדרי: באיזה שנה?

רועי לוי: שמראה לנו, 2012 זה היה.

דובר:11.

רועי לוי: 11, סליחה. אמרתי שזה מבלבל. מצד שני.

דן תיכון: זה בעיתוי לא נכון. זה לא מבלבל.

אברהם בינמו: זה נכון. בעיתוי לא.

רועי לוי: בעיתוי לא נכון. מצד שני, שוב, יש כאן בהחלט אבי, גם ראש העיר מדווח על זה שהוא מרוצה מהיעדים והשגת היעדים של היועץ המשפטי על פי מה שהוא הציג לו ביעדים. לכן אני חושב שאם כבר אנחנו באים לדון בנושא הזה, יש דברים שאנחנו צריכים לתת עליהם את הדעת. אחד, אם יש לו עומס כזה גדול, למה אנחנו צריכים יועץ משפטי חיצוני? למה שלא נגדיל ואני העליתי את זה גם בישיבה שאישרנו, אושר היועץ המשפטי החיצוני. למה לא להקים לו יחידה שם? בטח ובטח שיש גם הרבה חבר'ה צעירים בנשר עורכי דין שאנחנו יכולים, ואני גם לא מתבייש להגיד גם תושבי המקום, שאנחנו יכולים להיות מועסקים בעירייה ועל ידי כך בעצם לייתר את הצורך ביועץ משפטי חיצוני כדי שהוא יעשה את זה. דבר נוסף שאני חושב שעלינו לתת את הדעת זה שבסופו של דבר, בינתיים אני מתחבר לדברים של יחיאל ואני רוצה לחזק אותם, האחריות המשפטית, מי שנושא בה זה אך ורק אלכס טנדלר. הוא לטוב ולרע. הוא הנושא. רון ברנד עם כל הכבוד לו יכול לתת לכם איזה ייעוץ משפטי שהוא רוצה, בסופו של דבר אם אלכס טנדלר לא חותם על הייעוץ הזה, הייעוץ הזה לא שווה כלום מבחינתנו כחברי מועצה, בכלל בעירייה, אלא אם מועצת העיר מאשרת את חוות הדעת של היועץ המשפטי ומי שזוכר את הסגה שהייתה כחצי שנה לפני הבחירות הוא יודע על מה אני מדבר. לכן אני חושב שאם כבר אנחנו באים להצביע על הנושא הזה, אני חושב שלא יכול להיות שיועץ משפטי שמקבל את כל האחריות ועליו רובצת האחריות המשפטית וראש העיר מדווח שהוא מרוצה מעבודתו, ישתכר פחות מעורך דין חיצוני שבא כאן, אני לא יודע, פעם, פעמיים, אין לי מושג כמה זמן הוא בא כי הוא לא נותן לנו גם דו"ח שעות

משיח עמר: יום וכל היום.

רועי לוי: אני לא יודע כמה זמן הוא פה. אין לי דו"ח שעות מול העיניים שלי. אם תיתן לי דו"ח שעות אני אוכל לדעת כמה זמן הוא פה, אבל לעורך דין חיצוני שמגיע לפה כפרילנס, אין לו שום אחריות משפטית, הוא לא נושא בשום חובה, בשום אחריות מלבד האחריות המקצועית שלו כעורך דין על פי האמנה שהוא חתום עליה, שהוא ישתכר יותר. לכן אני מציע לבדוק כיצד אנחנו משווים את השכר לשכר של היועץ החיצוני או לחילופין מקטינים את הריטיינר של היועץ החיצוני כך שלא יעלה הריטיינר שלו על השכר שהיועץ המשפטי מקבל, על אחת כמה וכמה, על אחת כמה וכמה שאין הצדקה, אני לא רואה הצדקה שמישהו מן החוץ ישתכר יותר ממנו, בטח ובטח בעבודה שוטפת. זה הכול.

אברהם בינמו: תודה.

יחיאל אדרי: טוב, אני מצטער שלא כולנו יודעים את כל הנתונים. נכון שזה לא בעיתוי לא נכון העניין שמצד אחד דו"ח מבקר על תפקוד ומצד שני זה העלאת שכר, כאשר אנחנו שוכחים שדו"ח המבקר מדבר על 2011. אני יכול להגיד מהתקופה הזאת שאני היה לי ביקורת קשה מאוד באותה תקופה שהייתי באופוזיציה, על המבקר, על היועץ המשפטי. להגיד לכם שמבחינתנו הוא תפקד כמו שאנחנו חשבנו - לא. אני אומר את זה על השולחן. להגיד שזה מה שאני ציפיתי מיועץ משפטי - לא, אלא פשוט היום כשאנחנו עושים השוואה ועושים בדיקה עם ההנהלה הקודמת, עם ראש העיר הקודם, סליחה שאני מכניס את זה כל פעם, לעומת ההנהלה החדשה עם ראש העיר הנוכחי, אז הפתיחות אצל העובדים, מנהלי מחלקות והעובדים בעירייה היא שונה ממה שהייתה היום, ולכן אני אומר ב-5 החודשים האחרונים, אני יכול להגיד לכם כי אני גם עובד איתו בצורה שוטפת ואני רואה את העבודה שלו והשיתוף פעולה שלו עם העורך דין החיצוני ורק ליידע אותך ולידיעת האנשים רבותיי, היועץ המשפטי שלנו עם 75 אחוז שכר, מקבל בשורה התחתונה יותר מהיועץ המשפטי החיצוני שאנחנו משלמים לו, אם אתה לוקח את עלות מעביד ואתה לוקח את הכול ואת הקרנות ואת הוותק ואת הרכב ואת כל מה שיש, הוא מרוויח הרבה יותר מהיועץ המשפטי החיצוני, ולכן צריך לדעת את הנתונים בעניין הזה. אבל אני בא ואני אומר.

רועי לוי: ממש לא. יש לך פה את השכר שלו.

יחיאל אדרי: אבל אני אומר לך, אני יודע מה השכר שלו.

רועי לוי: אבל יש לך פה בדו"ח הזה.

יחיאל אדרי: אני יודע מה השכר שלו.

רועי לוי: יש פה בדו"ח כמה.

יחיאל אדרי: אני יודע מה השכר שלו.

ישי איבגי: הוא עולה לעיריית נשר.

רועי לוי: לא עולה, משתכר.

ישי איבגי: משתכר, אבל באופן כללי עם רכב והכול.

(מדברים ביחד)

יחיאל אדרי: לא, לא, אתה צריך להסתכל על הכול. לכן אני בא ואני אומר, לכן אני בא ואני אומר רבותיי, אין קשר, אין קשר כרגע בין מה שהיועץ המשפטי החיצוני מקבל למה שהיועץ המשפטי העירוני מקבל. כל אחד עושה את עבודתו. הנגישות, רבותיי סליחה, הנגישות של היועץ המשפטי החיצוני רבותיי, זה 8 עורכי דין, הוא מגיע לעירייה, אתה שואל אותו את השאלות, היועץ המשפטי יחד עם הגזבר, יחד עם ראש העיר שואלים שאלה, יש לך כבר, אתה לא מרוויח יועץ משפטי אחד, אתה מרוויח 8 ועוד אחד. רבותיי, זה לא פשוט. זה משרד.

דן תיכון: אז תיקח עוד כמה.

יחיאל אדרי: לא, אני כרגע טוב לנו. אני אומר לכם שטוב לנו, לדעתי. אני בא ואני אומר לאותה נקודת זמן של 2011-2012 אם אני הייתי נדרש כחבר מועצת עיר להעלות את השכר של היועץ המשפטי, מהיכרותי בתקופה ההיא, אני אומר לכם שאני הייתי מבקש להוריד. אני יכול להגיד לכם שהשיפור הוא גדול, השיפור הוא ענק, אני לא אומר שהוא מאה אחוז אבל הוא ענק. מראים שהבן אדם רוצה, הוא מרגיש טוב כשהוא בא לעבודה ולא היה מתחבא כמו שהיה עושה בשנים עברו. ראש העיר מבקש ממנו מה שהוא מבצע. רבותיי, אני לא חושב שאנחנו באנו, העלאה שהוא מבקש היא בכלל לא ריאלית בדיון הזה. אנחנו מדברים, אין בכיר בעירייה, סליחה, אין בכיר בעירייה שמקבל 75 אחוז.

משיח עמר: מאחר ואני יודע את מעמדו של היועץ המשפטי לשנת 2011 והתדמית שהייתה לו היא הייתה תדמית מאוד ירודה אבל היא לא נבעה רק ממנו באופן אישי.

יחיאל אדרי: אמרתי את זה.

משיח עמר: סליחה, אני בא לחזק את הדברים שלך.

רועי לוי: דו"ח המבקר יחיאל לא מתעסק ברכילות.

משיח עמר: סליחה רגע.

רועי לוי: הוא מתעסק בעובדות.

משיח עמר: והמבקר יכול להיות שהוא צודק בכל מה שקרה ב-2011.

רועי לוי: מה זה קשור? תקרא את הדו"ח של המבקר.

משיח עמר: אז המבקר צודק ב-2011 והמבקר צודק ב-2012. אנחנו נמצאים ב-2014.

ישי איבגי: בסך הכול 4 חודשים, 5 חודשים. באף ארגון אין דבר כזה שבלי חוות דעת מחכים שנה לפחות, באף ארגון, שבכלל.

יחיאל אדרי: אנחנו מכירים את האזור הזה 30 שנה.

(מדברים ביחד)

אברהם בינמו: איבגי, תן למשיח לסיים ואני מבטיח לך שתקבל תשובות. אני אתן תשובות. תסתפק בהן על כל העניין.

משיח עמר: לגבי הדו"ח של המבקר זה נושא שיידון לגופו, התייחס למה שהיה אז ואפשר לבקר את מה שהיה אז ובצדק צריך לבקר. אני לא אומר שלא. אני רק יודע בידיעה מה היה מעמדו של היועץ המשפטי ואיזה רוח גבית הוא קיבל בזמנו מראש העיר ואיזה רוח גבית הוא מקבל היום ועל בסיס מה הוא מקבל היום ואנחנו גם רואים תוצאות אחרות ושונות וזה אדם, כמעט אדם שונה לגמרי.

דן תיכון: נולד מחדש.

משיח עמר: ואתם יודעים מה? בלי שום קשר לנושא של השכר. אני לא קושר את העניין של השכר לעניין האישי. כבודו האישי, אני פה חס על כבודו. אני אומר לכם כיועץ משפטי של העירייה. בלי שום קשר לעניין של השכר. כן יקבל, לא יקבל זה עניין אחר. חשוב לי מאוד שתבינו שהבן אדם היום עובד אחרת, חושב אחרת, מדבר אחרת וזה הודות למה שהוא מקבל כרוח גבית מראש העיר שמכהן היום. אז אני יכול להגיד לכם ביטוי אחד מה שהיה, שראש העיר אמר לו כמוך אני יכול להשיג ועוד עשרות. אתה היית באותה ישיבה ואתה יודע בדיוק איך התייחסו אליו וזה לא היה נכון ואני חושב שצריך להתייחס קודם כל לאנשים, לנושאי התפקידים בעירייה עם הרבה כבוד, לשמור על מעמדם. אנחנו כהנהלה חייבים לשמור עליהם כל הזמן. תודה.

אברהם בינמו: אני ברשותכם.

ישי איבגי: אני רוצה רגע.

אברהם בינמו: אני ברשותכם, רגע, אני רוצה להתייחס לכמה דברים. אין ספק, אין ספק שהעלאת שני הנושאים בו זמנית יש איתה, הטיימינג הוא לא נכון. אני יכול להגיד לרועי לוי שאני קורא את דו"ח הביקורת עשר פעמים כדי לדעת איך להגיב עליו. קראתי את הדו"ח הזה ואתה תראה את התגובות שלו. דבר נוסף, ההחלטה שקיבלתי זה לתת אפשרות לכל המנהלים הבכירים של העירייה להוכיח את עצמם בתקופה שלי. אז קודם הגעתי לתפקיד, מבקר העירייה לא דיבר עם היועץ המשפטי, הגזבר לא דיבר עם המנכ"ל, המנכ"ל לא דיבר עם היועץ המשפטי וככה התנהלו, ככה התנהלה עיריית נשר כשיש לה 5 בכירים שלא מדברים אחד עם השני. זה היה שערורייה. אני לא מבקש שיהיו חברים. אני הבקשה שלי כשהם באים לדיון, שיביאו את הדברים שלהם בצורה עניינית ורצינית, הם אנשי המקצוע. יש היום יועץ משפטי בעיריית נשר שאני קיבלתי החלטה לתת לו את כל הגיבוי לעבודתו, גם אם היא מבקרת אותנו או דברים אחרים. דעתי אולי לא נחשבת אצל אדם זה או אחר בעיריית נשר, אבל יחד עם זאת זו הרוח הגבית שאני נותן לאיש ואני אותה את הרוח הגבית הזאת עד אשר אני אחשוב אחרת ואז אני אביא את זה למועצת העיר. הוא עושה את העבודה שלו טוב יותר מאשר עשה אותה לפני כן. לבוא ולהגיד שהוא הגיע לשיא שאני מצפה, יהיה לו קשה. מעט מאוד אנשים בעירייה הזאת מגיעים לשיאים שאני רוצה. אני יכול להגיד שמנהל התחזוקה מגיע לדברים האלה ומנהל מחלקת הגינוי ומנהל המוקד, יש איזה ארבעה, והגזבר. רבותיי, יש אנשים מצוינים במערכת. אלה שלא מצוינים, התפקיד שלי זה להפוך אותם למצוינים. אני רוצה להגיד לך משהו מעולם הכדורגל, דווקא מעולם הכדורגל. אתה לעיתים כ... או כמוביל מערכת, יכול להחליט שאדם שמשחק כחלוץ, מתאים לו להיות קשר אחורי ואז אתה תפיק ממנו יותר.

ישי איבגי: כשהוא מתבגר.

אברהם בינמו: מה?

ישי איבגי: כשהוא מתבגר.

אברהם בינמו: כשהוא מתבגר. זה דוגמה. מה שאנחנו עושים לעיתים בעבודה אנחנו עושים הצרכות בין תפקידים על מנת למצוא לאנשים פיתרון. היה לנו במחלקת התחזוקה שכל בוקר היה בא בשמונה, מתעסק עד ארבע ב-ynet וב-Walla, מעולם הוא לא עבד במשך 10 שנים. הוא בא ואמר לי אני לא יכול להשתעמם יום. לא יכול להשתעמם יותר. אז הוא הפך להיות עוזר של מנהל מחלקת הגינון והיום יש לנו תוצרים ממנו. הרווחנו עובד, הרווחנו בן אדם מחייך ואני אומר עוד פעם, להבדיל אלפי הבדלות, באמת, יש כאן, לא פשוט היה להביא את זה לדיון. הנושא של הביקורת היה צריך להיות כאן לפני 3 חודשים. הוא לא היה צריך להיות היום. נכון המבקר? הנושא הזה היה צריך לבוא. מפאת העיסוקים.

רועי לוי: אבי, אני ממליץ לך להוריד את זה, להעביר את זה לוועדת ביקורת לדיון כי לא היה דיון על הדו"ח בוועדת ביקורת.

אברהם בינמו: לא צריך.

רועי לוי: ותחזיר את זה עוד פעם למועצת העיר.

אברהם בינמו: אה, את הנושא של המבקר?

רועי לוי: את הנושא של הביקורת.

גלעד הישג: החוק אומר מכיוון שזה כבר עבר, אז צריך להביא את ישר לחברי מועצת עיר.

רועי לוי: ואם הוא יביא את זה בכל זאת לוועדת ביקורת?

אברהם בינמו: אז אני דווקא רוצה לקבל את דעתו של רועי לוי. אני רוצה לקבל את דעתו של רועי לוי. אני רוצה לקבל דווקא את דעתו של רועי לוי. אני רוצה לאשר היום את השכר ובישיבה הבאה נדון בדו"ח, הסמיכות היא בעייתית, אני אומר בכנות הסמיכות היא בעייתית, אני מבקש לאשר את השכר של היועץ המשפטי.

דובר:לא, רועי אמר משהו אחר, להעביר.

אברהם בינמו: אני הבנתי מה רועי אמר. תסמוך עלי שהבנתי מה רועי אמר.

ישי איבגי: אבי, אמרת שתיתן לי רק לדבר. אני רוצה להגיד משהו בנושא. צריך לקבוע עיקרון שהעיקרון הזה צריך להנחות. קודם כל יש לי שאלה. אמרת שאתה נותן את ההזדמנות למנהלי מחלקות להוכיח את עצמם, ואם הם מוכיחים את עצמם אז הם מקבלים תגמול וזה בסדר.

אברהם בינמו: זה תלוי אם אני בכלל רוצה להשאיר אותם בעבודה.

ישי איבגי: רגע, שנייה, כמה אנשים שהוכיחו את עצמם בתקופה שאתה היית ראש העיר, העלית להם ב-5 אחוז את השכר כמו שאתה מעלה לו? זה אחד. זה שאלה ראשונה שמבחינתי אני רוצה לקבל עליה תשובה. כי לו יש ממשק אישי איתך ולכל מנהלי המחלקות זה קצת פחות, לדעתי.

אברהם בינמו: מה זה ממשק אישי?

ישי איבגי: ממשק אישי ... שהוא בתוך העירייה ואני הייתי רוצה לדעת אם יש עוד מנהלי מחלקות שיש לך פעילות איתם, שהם מקבלים, קיבלו בזמן הזה, הם עובדים, את ה-5 אחוז תוספת, זו שאלה אחת. עכשיו, ועובדים כמובן מבחינתי אפילו זוטרים, אין לי בעיה. אני רוצה לדעת מזה. אבי, תקשיב לשאלה.

איגור גורוביץ': מה שטוב במצב שלנו עכשיו, כן? שאנחנו יושבים פה מתחת לאדמה ויכולים להמשיך את הישיבה.

ישי איבגי: עד מחר.

איגור גורוביץ': אפילו אם יש מלחמה.

ישי איבגי: הוא אמר את זה, הוא אמר. אבי, עוד דבר אחד. אני מציע לך תתייעץ אפילו עם מנהלת משאבי אנוש או כוח אדם, מה שקוראים לזה בעירייה, בארגונים אתה לא יכול, כשאתה מעלה שכר לבן אדם בלי חוות דעת ולבן אדם שמבין בזה, זה לא נשמע רציני אחרי 4 חודשים שאתה ראש עיר. עד שאתה לומד את העניינים והכול.

משיח עמר: שישה, שישה.

ישי איבגי: רגע, עד שאתה לומד את העניינים והכול, אולי היית 4 חודשים, 3 חודשים ראש עיר נטו. עד שאתה לומד מי נגד מי, מה נגד מה והכול ואני לא רוצה להגיד לך אפילו פחות מזה. וכבר כל האנשים שהם על ידך והם בהנהלה וזה הגיוני וטבעי מדברים אז הוא היה ככה והיום הוא ככה. אנחנו מדברים על כמה ימים.

אברהם בינמו: לא.

ישי איבגי: על כמה חודשים.

אברהם בינמו: איבגי?

ישי איבגי: אבי, אני חושב, רגע, שנייה, שהיה יותר רציני מבחינתך, בכל ארגון, ואני אומר לך תתייעץ עם מנהלת כוח אדם שלך, בכל ארגון לבוא להמתין שנה, רגע, טנדלר היה, איך אומרים, עד לתקופה שאתם נבחרתם הכי גרוע שבעולם, בסדר? איך שאתם מתארים את זה, בסדר?

יחיאל אדרי: זה לא באשמתו, לא להגזים.

ישי איבגי: רגע, רגע.

אברהם בינמו: אני רוצה לענות משהו.

ישי איבגי: והיום, והיום הוא בא עם חשק והכול. אבל ה-היום הזה זה מעט זמן. תן לו קצת זמן לעבוד.

אברהם בינמו: איבגי, איבגי?

ישי איבגי: קח את הזמן ותבוא ואני רוצה גם לקבל תשובה כמה אנשים העלית להם ב-5 אחוז.

אברהם בינמו: אני אענה לך. אני לא אענה לך על הכול היום כי אנחנו היום דנים ביועץ המשפטי ולקחתם את זה ליועץ חיצוני ולקחתם את זה למקומות. בוא אני אתן לך תשובה. אני את היועץ המשפטי הזה מכיר 12 שנים.

ישי איבגי: או קיי.

אברהם בינמו: אני חבר מועצת עיר כמעט 26 שנים.

ישי איבגי: כן.

אברהם בינמו: אני מכיר את המערכת. אני לא עולה חדש. כל אדם במערכת אני מכיר אותו היטב. נתתי צ'אנס ואני נותן צ'אנס למנהל המתנ"ס, ואני נותן צ'אנס למנכ"ל החברה הכלכלית, אני נותן צ'אנס למנהל מחלקת הרישוי ונותן צ'אנס למנהלת התיכון, ואני נותן צ'אנס למנהל מחלקת החינוך.

ישי איבגי: ולעובדים גם.

אברהם בינמו: בוודאי.

ישי איבגי: הזוטרים.

אברהם בינמו: בוודאי.

ישי איבגי: אף אחד לא הוכיח את עצמו ברמה של להוכיח את עצמו?

אברהם בינמו: לא, לא, אבל אם אתה לא יודע אז אל.

ישי איבגי: אבל תענה לי על זה.

אברהם בינמו: אבל אם אתה לא יודע, אל תקבע.

ישי איבגי: בסדר, אז תגיד לי כמה אנשים.

אברהם בינמו: אבל קודם כל תאפשר לי להגיד את הדברים. אחרי שתאפשר לי להגיד את הדברים אתה תבין אותם. אנחנו, ואני אמרתי את זה בתחילת הדברים. כל גורם בתוך העירייה הזו שיגיע לו ועל פי החוק נוכל לצ'פר אותו, נצ'פר אותו. אנחנו בוחנים את זה בתהליך זמן. זה שאתה חושב שאני צריך להתייעץ עם מנהלת כוח אדם אי שם או שם אחרי שנה, אתה טועה. אני כבר 26 שנה במשחק הזה.

ישי איבגי: על התהליך אמרתי לך.

אברהם בינמו: אבל התהליך שאתה מציע הוא לא מתאים לי. הוא לא תהליך טוב. הוא לא תהליך שתואם את קצב העבודה שלי. קצב העבודה של עיריית נשר הוא קצב מטורף. האנשים כאן צריכים לתת תוצאות עבור התושבים. הם יעמדו בקצב שאני דורש אותו. גם קודמי היה לו קצב חזק מאוד. יחד עם זאת, אני חשבתי שצריך להתאים את השכר של היועץ המשפטי על פי החוק. יש ביקורת עליו? אני אומר לך אני לא אהיה זה שימנע את הביקורת. אם הייתי רוצה למנוע את הביקורת, הייתי מוצא את הדרכים. יש ביקורת מאוד נוקבת בדו"ח של מבקר העירייה על היועץ המשפטי. אני אתן עוד דוגמה. אני אמרתי אני קיבלתי את הצעתו של רועי לוי. יש גם שכל גם אצל האחרים, הוא לא נמצא רק אצלי, פעם אחת. פעם שנייה, אנחנו שולחים אנשים גם להשתלמויות, זה חלק מהצ'ופרים שאנחנו נותנים להם. אנחנו נותנים לאנשים אפשרויות, אנחנו נתנו דרגות קרוב ל-60 אנשים שעיכבו להם אותם כמעט 3 שנים. אז אם אתה חושב שאני יכול לדווח כל יום על מה שאני עושה, אני לא יכול לדווח כל יום.

ישי איבגי: מצוין.

אברהם בינמו: כתוצאה מישיבות מועצת עיר אנחנו באים ודנים. עכשיו, למה אני צריך להקים ועדה כשהוועדה הכי רצינית שיש לי בעיריית נשר זה מועצת העיר, יש כאן את הוועדה הכי טובה.

ישי איבגי: מצוין, אבל תגיד.

אברהם בינמו: אתה נמצא.

ישי איבגי: תענה לי על השאלה, אמרת בסוף אני אענה לך.

אברהם בינמו: עניתי לך.

ישי איבגי: כמה אנשים העלית להם את השכר ב-5 אחוז שהוכיחו את עצמם כמו שאתה אומר?

אברהם בינמו: בבכירים?

ישי איבגי: בבכירים.

דוברת:לאו דווקא.

ישי איבגי: וגם העובדים שהוכיחו את עצמם.

יחיאל אדרי: חלק מהעובדים קיבלו, חלק קיבלו דרגות.

אברהם בינמו: ראש העיר הקודם מנע את זה במשך 3-4 שנים. תן לי שנייה.

יחיאל אדרי: או קיי.

אברהם בינמו: מנע את זה מהם. אני לא מצפה מעובד שיעבוד אצלי 24 שעות ביממה. אני מצפה ממנו שבמסגרת שעות העבודה שלו ייתן לי 100 אחוז. אני יכול להבטיח לך שעובד במוקד שירים טלפון אישי בזמן עבודה, הוא יפוטר באותו רגע, כי למה? כי לקחתי מנהל מוקד שיודע לעשות סדר. לקחנו היום אנשים במערכות נוספות כולל הוותיקים שקיימים, כולל אלה שקיימים, אל תחשוב שהמצאנו את הגלגל רק האנשים שאנחנו הבאנו. יש בעיריית נשר עובדים מצוינים. בקרב המנהלים 90 אחוז מהמנהלים הם מנהלים מצוינים.

ישי איבגי: הם קיבלו?

אברהם בינמו: בוודאי שמקבלים.

ישי איבגי: קיבלו 5 אחוז?

אברהם בינמו: לא קיבלו כי לא מגיע להם על פי החוק.

יחיאל אדרי: יש בעיה של חוק. אתה לא יכול לשחק בחוק. אתה לא יכול.

ישי איבגי: למה לא?

(מדברים ביחד)

אברהם בינמו: איבגי, איבגי, השאלה שלך, שנייה, השאלה שלך צריכה להיות עקרונית ולא אישית. השאלה שלך צריכה להיות עקרונית ולא אישית. אני אסביר לך למה.

רועי לוי: אני לא מסכים.

אברהם בינמו: היום משרד מהנדס העיר הוא קורס תחת העומס. עכשיו, אין לי איפה להעלות לו את השכר. אבל מה כן יש לי לעשות לו? לשפר לו את איכות החיים במבנה שהוא יושב, להוסיף לו עובדים, להוסיף לו מהנדס ש.. הכנפיים שלו תהייה יותר גדולה. אז אני לא צריך להוסיף לו בשכר כי אני לא יכול, אבל אני יכול לתת לו אפשרויות שכתוצאה מכך ישפרו לי את השירות בעיריית נשר. זו המטרה. אין לי מטרה אחרת. זו המטרה.

ישי איבגי: ואין אנשים שאתה יכול להעלות להם?

אברהם בינמו: אבל אולי זה יקרה עוד חודש, אולי זה יקרה בעוד חודשיים.

ישי איבגי: אני מרגיש קצת, סליחה שאני אומר לך, אתה ראש העיר, כבוד ראש העיר, אבל יש לי טעם לפגם בנושא הזה.

אברהם בינמו: למה? למה?

ישי איבגי: כי אני לא, אני לא מצליח להגיד את זה ככה אבל אני אגיד את זה, אתה יודע מה, אני מרגיש שיש קשר בין המשרה שלו או התפקיד שהוא מייצג למה שהוא מקבל בעיתוי הזה.

אברהם בינמו: צר לי, צר לי מאוד על האמירה שלך.

ישי איבגי: אני אומר את זה.

אברהם בינמו: צר לי.

ישי איבגי: אבל לא רציתי אבל אני אגיד את זה.

אברהם בינמו: צר לי, צר לי מאוד על האמירה שלך. צר לי מאוד על האמירה שלך.

ישי איבגי: אני אמרתי אני אגיד את זה. כן, צר לי מאוד על האמירה שלך.

(מדברים ביחד)

זאב שפיגלר: איבגי, איבגי, אני אגיד לך את האמת, כבן אדם מהצד, אני מדמיין כאילו אני הייתי מהצד, לקחנו את היועץ המשפטי וכל ההצגה כאן שהוא, תצנזרו את מה שאני אומר אבל שהוא לא מבצע את עבודתו נאמנה, ישנם דברים חמורים ויותר, זה מה שמצטייר כאן כל הדין ודברים. אני רוצה רק להדגיש, המבקר לא בדק ולא נתן שום חוות דעת לגבי עבודתו המקצועית בנושא המשפטי. המבקר בדק אך ורק את עבודתו המינהלית שמעידה בצורה כזו או אחרת, סליחה, אני לא מזלזל, אבל מעידה לכאורה על מצב של היעדר זמן לבוא ולפעול לגבי מעקב, לגבי תיקים, לגבי חניות. מה שהיה בפועל, לקחנו את הבן אדם ונתנו לו כוח עזר. כלומר זיהינו שהבן אדם לא מסוגל להתמודד עם מספר התיקים מה שהיה בעבר. לכן היו ליקויים. היו ליקויים בחנויות, אני לא בא להקל ראש בנושא הזה, אבל אני אומר שחוץ מהדברים בפרופורציה, הבן אדם לא עמד מבחינת עומס ולכן היה.

ישי איבגי: ... על זה שהציפו.

זאב שפיגלר: לא, לא, סליחה, קח בחשבון גם שהמבקר בא ומעיר לא רק עליו. יש אחריות כוללת גם בנושא של הגבייה כאן. זה לא רק היועץ המשפטי. האחריות היא כוללת על כל הגופים, שלושה גופים יחד, לכן לבוא ולצייר את הגוף הספציפי של היועץ המשפטי כגוף הנושא באחריות כוללת לגבי דברים חמורים ביותר, זה לא נכון. אם הייתה כאן חוות דעת משפטית לגבי מקצועיותו, דבר שהמבקר לא רשאי מבחינה חוקית לעשות, אתם יודעים מה, יש מה לדון בזה, אתם יודעים מה, אולי לפטר אותו אפילו. לא יודע.

רועי לוי: הוא רשאי.

מר זאב שפילגר: לא יודע, הוא לא רשאי.

רועי לוי: הוא רשאי לכול.

זאב שפיגלר: סליחה, הוא לא רשאי מבחינה מקצועית משפטית לבקר את היועץ המשפטי. אין לו את הכישורים האלו.

רועי לוי: זה דיון אחר מה שאתה אומר.

זאב שפיגלר: א' זה דיון אחר.

רועי לוי: אני מסכים איתך אבל אחד הדברים החמורים, ולאו דווקא הנושא של החניות שהיו בדו"ח של המבקר, זה החוסר שיתוף פעולה מצד היועץ המשפטי שזה הוא מחויב על פי חוק.

זאב שפיגלר: אבל השיתוף פעולה.

רועי לוי: אם יש משהו חמור זה זה.

משיח עמר: הוא לא פעל על פי דעתו בלבד, נקודה.

אברהם בינמו: אני ברשותכם מבקש לאשר.

משיח עמר: אני אומר לך את זה בקול רם שהוא לא פעל על פי דעתו בלבד.

דן תיכון: אדוני ראש העיר?

אברהם בינמו: בבקשה.

דן תיכון: אני חושב שיש כאן נושא אחד שכולם מדברים עליו. האופוזיציה מרגישה שהיועץ המשפטי מוציא חוות דעת שמגבות את ראש העיר בכל עניין.

אברהם בינמו: איזה ראש עיר?

יחיאל אדרי: לא, לא, לא.

אברהם בינמו: איזה ראש עיר?

יחיאל אדרי: סליחה, אני חושב שאתה אומר דברים.

אברהם בינמו: איך אתה יכול להוציא כזה משפט?

יחיאל אדרי: אתה אומר דברים חמורים, זה לא במקום דן.

דן תיכון: אז אני אומר, רק רגע, אני אומר.

יחיאל אדרי: לא, זה לא מקובל, סליחה.

דן תיכון: רק רגע, יש לי זכות דיבור.

יחיאל אדרי: כן, אבל לא.

דן תיכון: אני לא פוגע באיש.

אברהם בינמו: אני עוד לא נזקקתי לחוות דעת מסוימת, אני ברוך השם בחור מספיק חזק.

דן תיכון: שב ותנוח ותשמע. כך אנחנו חשים. אני קורא את חוות הדעת שהוא מספק לכל מיני גורמים בענייננו ולהגיד לך את האמת, אני לא מכיר אותו, לא דיברתי איתו מעולם, אבל אנחנו חיים בהרגשה שהוא תמיד נגדנו, לא שיש לנו תסביך נחיתות ואנחנו לא נוכל לעבוד כאן כשהוא היועץ המשפטי. אבל יש לנו הרגשה ובכלל שאנחנו עושים חשבון נפש, אנחנו גם מניחים את הדברים הלא נעימים על השולחן הזה. תודה רבה שהזמנת.

אברהם בינמו: אני מודה לכם. אני מבקש להעלות את זה להצבעה. אישור הגדלת שכר היועץ המשפטי מ-75 אחוז ל-80 אחוז משכר בכירים החל מה-1.6.2014. מי בעד?

אביגיל דולב: 10.

אברהם בינמו: 10 בעד. 1 לא משתתף. אני רוצה להגיד לך דן תיכון, פשוט עברת את הגבול עם האמירה האחרונה שלך ואני אסביר לך למה. אני לא זקוק לחוות דעת שתשרת אותי. אני עובד מתוך שקיפות מלאה, תוך נאמנות מוחלטת. אני רוצה להגיד לך כשאני רוצה חוות דעת שתעזור לי, יש לי מספיק אנשים במדינת ישראל שיכולים לתת את חוות הדעת הכי מקצועית במדינת ישראל. כמו שאתה ידעת להתייעץ כיושב ראש הכנסת גם עם אנשים נוספים.

יחיאל אדרי: אבל היא לא מחייבת.

דן תיכון: אדוני ראש העיר?

אברהם בינמו: לא אמרתי שהיא מחייבת. (מדברים ביחד)מה חשוב? מה חשוב? דו"ח עירוני?

דובר:אבל הוא יש לו אחריות.

אברהם בינמו: כן. עוד שני סעיפים ואנחנו מסיימים.

רועי לוי: לא, לא נספיק. זה הרבה זמן.

(מדברים ביחד)

דובר:זה הכי חשוב לכן זה מעניין הדו"ח הזה.

אברהם בינמו: אתה יכול להתמהמה עם זה?

יחיאל אדרי: איזה דו"ח? איזה דו"ח, כספי?

אברהם בינמו: דו"ח כספי מבוקר ודו"ח מפורט מבוקר.

יחיאל אדרי: זה דו"ח כספים, מה.

רועי לוי: זה רבעון אחרון של 13.

יחיאל אדרי: קודם נגמור של 12.

(מדברים ביחד)

דובר:יש לו דו"ח חדש.

אברהם בינמו: קודם כל אני רוצה רגע לסכם את הישיבה. אני רוצה להגיד לכם שזאת אחת מישיבות מועצת העיר הטובות ביותר שאני נהניתי ממנה וגם מבחינת השאלות והתשובות.

יחיאל אדרי: אני גם מציע לראש העיר ולכם לעשות מי בעד חודש ישיבה כל פעם במבנה אחר.

אברהם בינמו: אני מציע להגיד שאני מסכים רק בפעם הבאה, בכל זאת חדר ישיבות.

יחיאל אדרי: ושיהיה מוקלט.

אברהם בינמו: אני רוצה להודות לכם.

*** נעילת דיון ***