פרוטוקול ועדת מליאה מס' 12

עיריית נשר

ישיבת מליאת מועצת העיר שלא מן המניין

מס' 12/2014 (796)

התקיימה בתאריך 27.10.2014, יום שני, ג' בחשון, תשע"ה

נוכחים:

אברהם בינמו, ראש העיר

יחיאל אדרי, מ"מ וסגן ראש העיר

משיח עמר, סגן ראש העיר

נעמי כספי, סגנית ראש העיר

איגור גורביץ', חבר מועצה

דן תיכון, חבר מועצה

רועי לוי, חבר מועצה

בוריס אייזנברג, חבר מועצה

גיאורגי גרשקוביץ, חבר מועצה

ישי איבגי, חבר המועצה

עו"ד אלכסנדר טנדלר, יועץ משפטי

מירית קרוגליאק, חבר מועצה

אביגיל דולב, מנכ"לית העירייה

לאון גורודיצקי, מהנדס העיר

גלעד הישג, מבקר העירייה

רו"ח מוטי חן, גזבר העירייה

ניב רוסו, עוזר ראש העיר

על סדר היום:

דו"ח כספי 30.6.2014.

עדכון תקציב 2014.

פרוטוקול

אברהם בינמו: אני מתכבד לפתוח ישיבת מליאת מועצת העיר נשר, שלא מן המניין, מספר 12/2014, 796. על סדר היום. דו"ח כספי רבעוני, 30.6.2014, ועדכון תקציב 2014. אני יש לי רק בקשה, כל מי שרוצה להתייחס אנחנו נאשר לו, בואו רק נעשה את זה בצורה שאנשים מצביעים, יקבלו את רשות הדיבור ממני, על פי הסדר. כשאני קורא את הפרוטוקולים, הפרוטוקולים לא מוסיפים לנו, בלשון המעטה, כבוד, בזה שאנחנו נכנסים אחד לדברי השני לאורך כל הדרך. אז, ברשותכם, הייתי מבקש, אם ישנה כבר בקשה להתייחסות, אז אני זה, ואחרי זה אני אבקש מגזבר העירייה להציג את הנושא. כן, ישי לוי.

ישי איבגי: אוקי, יש לי קודם כל התייחסות לדבר אחד שקיבלנו במכתב, לא נראה לי שהייתם רוצים להתייחס אליו במהלך הישיבה, זה לא על סדר היום, אבל קיבלנו מכתב של הענקת אזרחות כבוד לשר סילבן שלום.

אברהם בינמו: בוא תגיד את זה בישיבה הבאה, תשמור את זה לישיבה הבאה, יש ישיבה,

ישי איבגי: זה אמור להיות נושא?

אברהם בינמו: זה לא, זה ישיבת כספים, תגיד את זה בישיבה שמן המניין, בסדר?

ישי איבגי: אוקי.

אברהם בינמו: תודה רבה. מוטי.

דו"ח כספי רבעוני ליום 30.6.14

מוטי חן: אוקי, נתחיל עם, ערב טוב לכולם. נתחיל עם הדו"ח הכספי הרבעוני ליום 30.6.14. נציין שוועדת הכספים, בישיבתה מלפני מספר ימים, דנה בדו"ח ואישרה אותו. נתחיל עם, אני אציג אותו בקצרה, אם למישהו יהיו שאלות לאחר מכן. המאזן מסתכם בסך 260,688,000, נכון ליום 30.6.14. אתם רואים שנקודתית, לאותה נקודת זמן, דרך אגב, מיד, יום יומיים אחר כך השתנה בנושא של התקציב הבלתי רגיל, היו גירעונות מימון זמניים, אבל הם זמניים, עד לרישום ולקבלת כספים ממקורות מממנים. אין גירעונות בתב"רים, זו שורה תחתונה. מבחינת הנתונים במאזן, אנחנו רואים כאן את הקרן לעבודות פיתוח השקעות. בקרן עבודות פיתוח שעומדות על 209 מיליון שקלים, נכון ליום 30.6.14. וזה בנובע ממה שהצגתי קודם, מאותם גירעונות מימון זמניים. הקרן, בפועל, עומדת על 214,304. מבחינת נתונים של דו"ח כספים, אני אעבור לדף הבא. קודם כל, אותם 214 יתרות בקרנות הרשות, נכון ליום 30.6.14, נחלקות לפי החלוקה של הקרנות הבאות, היטל השבחה, אתם רואים כאן את הנתונים, מים, ביוב, קרנות אחרות. נכון ליום 31 לדצמבר 14', עמדנו על 2.458 מיליון, ונכון ל-30.6, עומדים על 214,304.

דן תיכון: על איזה דו"ח אתה מדבר?

מוטי חן: אני מדבר על הדו"ח הכספי הרבעוני, ליום 30.6.14, נושא ראשון לסדר היום.

דן תיכון: זה נדמה לי, הסעיף השני.

מוטי חן: תזכירו לי, אולי אני טועה.

אברהם בינמו: לא, לא, זה הסעיף הראשון.

מוטי חן: זה הסעיף הראשון.

דן תיכון: זה דו"ח כספי, הסעיף הראשון.

מוטי חן: הדו"ח הכספי הוא סעיף ראשון.

דן תיכון: זה דו"ח כספי.

מוטי חן: כן, זה הנושא שאני נוגע בו כרגע, הדו"ח הכספי.

דן תיכון: בסדר.

מוטי חן: אוקי.

דן תיכון: זאת אומרת, על הנייר הזה?

מוטי חן: לא, לא, לא, זה עדכון התקציב.

דן תיכון: מה?

מוטי חן: זה עדכון התקציב, מה שאתה מחזיק מתחת מיד, זה הנושא הראשון לסדר היום.

דן תיכון: זה הסעיף השני.

מוטי חן: לא, לא, הנושא הראשון לסדר היום, זה דו"ח כספי.

דן תיכון: אתה צודק, אצלי זה ככה,

מוטי חן: אולי בסדר אצלך, כן.

דן תיכון: כך שלחת לי את זה.

מוטי חן: בסדר.

דן תיכון: לא, הוא שלח לי הפוך את החומר.

מוטי חן: אני הוריתי לשלוח, אני לא אחראי על מה נכנס למה קודם. אוקי. בעמוד ארבע, אנחנו מגיעים כרגע לנושא ביצוע התקציב הרגיל, נכון ליום 30.6. סך הכל התקציב היחסי בהכנסות, נכון ליום זה, עומד על 87.255 מיליון, הביצוע הוא קצת יותר גבוה, ב-5%, 91.360. בצד של ההוצאות, הביצוע הוא יותר גבוה ב-6%, 92.376 מיליון, מה שנותן כאן גירעון יחסי לתקופה, של כמיליון ₪. אני אסביר, אני אתחיל ואסביר שעיקר הגירעון, הגירעון הוא יותר גדול מבחינת, אחוז ההוצאות יותר גדול מבחינת מה שקורה כאן בפועל, כי מדובר בעיקר על נושא של סחר, ואני אסביר גם למה. שיטת חישוב הנוכחות, ימי הנוכחות של העובדים בעיריית נשר, לאורך השנים,

דן תיכון: לא הבנתי את ה-,

מוטי חן: אני אסביר, ותכף נגיע לזה. שיטת חישוב הנוכחות לטובת שכר של העובדים בעיריית נשר, לאורך השנים, עד 2014, נהגה כך שמידי חודש חושבה הנוכחות מ-21 לחודש ועד 20 לחודש העוקב, והנוכחות בחודש הזה, היא זו שנכנסה לשכר. נוצר מצב, לאורך השנים, וזה משהו שהתחיל עוד לפני, שאותם עשרה ימים, אותו שליש חודש, בעצם, בחודש הראשון של קבלתו הראשונה של העובד לעבודה, לא שולמו לו, הם נדחו לתשלום ביום סיום עבודתו. הייתה כאן פנייה, או איזושהי חוות דעת, שיכול להיות שיש בזה משום איזושהי הלנת שכר, וכדי להימנע, למרות שלצורך העניין, באופן עקבי ושוטף, זה כבר לא, מכאן ואילך הוא קיבל מידי חודש בחודשו את השכר, כדי להימנע מאיזושהי טענה כזו, החליטה הנהלת העירייה, בעצם, לשלם באופן חד פעמי, בתחילת 2014, את אותם עשרה ימים, או פחות, תלוי לפי העובד. המשמעות של הדבר הזה היא עלות של 1.5 מיליון שקלים, שלא תוקצבו לשנת 2014. ולכן, הם נמצאים כאן במסגרת חריגה של שכר. ולכן אתם רואים שהביצוע גבוה, בפועל, כאן.

דן תיכון: אתה קיבלת איזה חוות דעת, עשית את זה, על סמך מה עשית? מישהו התעורר פתאום בבוקר?

מוטי חן: הייתה פנייה, בדקנו את הנושא משפטית, לא נטען שזה הלנת שכר, חד משמעית. את השכר הזה ממילא, זה שכר שמגיע לעובד ומשולם לו, יכול להיות משולם לו בשנת פרישתו, אין שום מניעה חוקית לשלם את זה כיום, כדי להימנע מחשש של הלנת שכר על התקופה הזו, שילמנו את זה היום, ויישרנו קו.

דן תיכון: בעדכונים, ניפגש בזה עוד פעם.

מוטי חן: נכון. יישרנו קו, ולצורך העניין, כיום אנחנו עובדים כמו בשירות המדינה. החישוב הוא ראשון לחודש עד 31 לחודש, 30, 31, כאשר הנושא של השעות הנוספות, או התוספות, מתבצעות בחודש עוקב. זה מבחינת הנתונים של התקציב הרגיל. מבחינת נתוני התב"רים, נכון לנקודת הזמן הזו, כפי שהצגתי קודם, התקבולים, נכון ליום 30.6, עמדו על 3.5 מיליון. התשלומים על 20 מיליון, ולכן זה נתן גירעון מימוני יחסית. הגירעון הזה נסגר כבר בחודש העוקב. בשנת, בתקופת הדו"ח סגרנו פרויקטים באישור המועצה, בהיקף של כמעט 9 מיליון ₪. עמוד מספר שש נותן פירוט של אותו דבר, רק ברמה של פרקי התקציב, את אותם תב"רים ברמה של פרקי התקציב. אני עובר לעמוד שבע, היבט הגבייה. הגבייה השוטפת מחיובים שוטפים, נכון ל-30.6, עומדת על,

רועי לוי: עמוד שבע?

מוטי חן: עמוד שבע. בארנונה, עומדת על 93%, מקביל רבעון,

רועי לוי: רגע, רגע, מוטי, איפה אנחנו?

מוטי חן: עמוד שבע.

רועי לוי: מה זה, החיוב תקופתי שוטף מצטבר?

מוטי חן: אני מסתכל כרגע על ארנונה, אני אומר, אחוז הגבייה השוטפת בחיוב תקופתי לגבייה, בניכוי הנחות, עומד על,

רועי לוי: מה זה, המצטבר, כאילו?

מוטי חן: מה?

רועי לוי: גבייה שוטפת, חיוב תקופתי שוטף מצטבר?

מוטי חן: לא, לא מצטבר, חיוב, סך הכל, באחוזים למטה, הסכומים הם רלוונטיים באחוזים, אני מראה את האחוזים. ברבעון, בחצי שנתי מסתכם ב-93%, המקביל,

רועי לוי: סלח לי, אני לא מוצא. סליחה שאני עוצר אותך עוד פעם.

אברהם בינמו: תסתכל בטור הרביעי.

מוטי חן: תסתכל בטור הראשון ורד למטה. אתה רואה, הפעם השנייה, השורה שנייה שבה מופיעים אחוזים, זה אחוז הגבייה השוטפת מסך הכל חיוב תקופתי לגבייה בניכוי הנחות. 93%.

רועי לוי: אוקי, הבנתי.

מוטי חן: תקופתי עומד על 93%. המקביל, ברבעון מקביל, 94%, והשנתי 95%. זאת אומרת, אנחנו נמצאים במסגרת היעד שלנו.

דן תיכון: אתה ירדת ב-2%.

אברהם בינמו: ירד באחוז.

מוטי חן: מ-94% ל-93% מקביל שנתי, 95% זה שנתי, לא הגענו לשנתי עדיין.

אברהם בינמו: חכה, אולי בשנתי עוד נגיע לשם.

מוטי חן: במים דווקא עלינו, אחוז הגבייה הרבעוני, או החצי שנתי, עומד על 93% לעומת 88% מקביל רבעוני, ו-91% שנתי בשנה קודמת. אחוז הפחת לשנה, לתקופה, לחצי שנתי, עומד על 6%, אני יכול להגיד לכם שבמונחים של היום הוא כבר ירד לכיוון 5%. זה הנורמאלי שמתנהל כאן לאורך השנים.

אברהם בינמו: על מה אתה מדבר?

מוטי חן: אחוז הפחת במים, השנתי. עמוד שמונה, זה החיוב הראשוני.

אברהם בינמו: לא, אני רוצה שיבינו, רשויות אחרות מגיעות לפחת מים של 20, 30, 40 ו-50%, ואחת הסיבות שבמדינת ישראל החליטו להקים תאגיד מים, זה כתוצאה מבזבוזי המים המטורפים, וברוך השם, אצלנו הפחת הוא בין הנמוכים במדינת ישראל. זהו, תמשיך.

רועי לוי: כמה זה בחיפה?

אברהם בינמו: שבעה, תשעה.

רועי לוי: בחיפה 9%?

אברהם בינמו: היא מערכת מאוד ישנה.

רועי לוי: בחיפה זה 9%?

אברהם בינמו: כן, מערכת ישנה.

רועי לוי: אתה אומר את זה באחריות, את המספר?

אברהם בינמו: כן, כן. מערכת מאוד מיושנת.

רועי לוי: באחריות?

אברהם בינמו: כן, עכשיו, בעקבות תאגידי המים, בעקבות התאגיד, התאגיד, מן הסתם, כאשר עשו את כל הסיפור של המטרונית, לדוגמא, החליפו את כל קווי המים בהדר, החליפו את כל קווי המים בחליסה. כלומר, מן הסתם, זה יוריד להם את הפחת על המים.

רועי לוי: טוב.

מוטי חן: עמוד שמונה נותן פירוט לחיוב הראשוני, לתחילת שנה, של הארנונה. גם מבחינת סיווגים ושטחים, וגם מבחינת הסכום. הוא לא השתנה גם ברבעון הקודם, זה הנתון לתחילת שנה.

רועי לוי: לא השתנה?

מוטי חן: לא, זה חיוב ראשוני לתחילת שנה. מה שאתה רואה כאן, זה החיוב הראשוני שהוצא, לפני,

רועי לוי: כמה היה מבני מגורים בשנה הקודמת? ב-2013 ברבעון השני?

מוטי חן: מה, סך הכל מטר, סך הכל כסף?

רועי לוי: כן, סך הכל מטר.

מוטי חן: לא הבאתי את הנתון כאן, לא הבאתי את הנתון המקביל.

רועי לוי: כמה עלה המטרז', מ-2012?

דן תיכון: יש לך הנחה באחוזים?

מוטי חן: במגורים, מ-2013 ל-2014 לא היה אכלוס נוסף של מבני מגורים.

רועי לוי: אבל מדדת. אבל מדדת יותר.

אברהם בינמו: לא, לא.

מוטי חן: זה חיוב ראשוני לתחילת שנה, לתחילת שנה, לפני שמדדתי.

רועי לוי: כאן עדיין עוד לא רואים את המדידות שלך?

מוטי חן: לפני שמדדתי כלום.

אברהם בינמו: המדידות,

רועי לוי: כאן עדיין לא רואים את המדידות. אוקי.

אברהם בינמו: רועי, המדידות התחילו בערך לפני כחצי שנה, על פי הנחית הממונה על המחוז במשרד הפנים, לצאת למדידה כל חמש שנים. לפי דעתי, השינוי הזה במדידה, יבוא לידי ביטוי,

דן תיכון: מה זה העניין של המדידה? אין לנו מושג.

אברהם בינמו: מדינת ישראל מחייבת אותך לצאת אחת לתקופה למדידת נכסים. בעיר נשר הן במסחר והן במגורים. כן? ראש העיר הקודם קיבל הנחיה כזו, לא עמד בה מסיבותיו שלו, אולי זה הייתה שנת בחירות, או לא יודע מה, לא רוצה,

רועי לוי: מתי הייתה המדידה לפני כן?

אברהם בינמו: לפני עשר, 12, 13 שנים.

רועי לוי: אז לא כל חמש שנים, כמו שאמרת.

אברהם בינמו: כל חמש שנים צריך להתבצע.

ישי איבגי: לא, אבי, זה גם מראה שזה לא לקראת בחירות.

אברהם בינמו: מה?

ישי איבגי: עשר, 12 שנה.

אברהם בינמו: לא משנה,

ישי איבגי: זה לא הוא החליט לא לעשות.

אברהם בינמו: ב-2013 הוא קיבל הנחיה ברורה לבצע את זה.

רועי לוי: ולפני כן לא הייתה הנחיה?

אברהם בינמו: אני לא מכיר, אני יכול להגיד לך מאז שנכנסתי לתפקיד.

רועי לוי: אמרת אבל כל חמש שנים, אז תחליט, תדייק, אבי, בעובדות.

אברהם בינמו: אני אדייק.

רועי לוי: רק תדייק בבקשה בעובדות.

אברהם בינמו: כאשר נכנסתי לתפקידי,

רועי לוי: לא לספר, אנחנו לוקחים את המילים שלך, אתה יודע.

אברהם בינמו: כאשר נכנסתי,

רועי לוי: וסומכים עליהם, אז אל תבלבל אותנו.

אברהם בינמו: כאשר נכנסתי לתפקידי, מצאתי על שולחני דרישה של המחוז לבצע, הממונה על המחוז, לבצע סקר ארנונה בכל הישוב. מאחר ולא נתקיים כחמש שנים לפני כן סקר שכזה. ייתכן והיו בקשות כאלה שנים קודמות לכן, שאין לי, אני לא מודע להם, עוד לא הסתכלתי את כל ההיסטוריה. מה שאנחנו עשינו באופן מיידי, לקחנו מערכת סוקרת, שתבצע לנו את זה, הן בבנה ביתך,

רועי לוי: מי המערכת שסוקרת?

אברהם בינמו: תכף מוטי יענה לך. הן בגבעת נשר, הן בנשר, הן באזור התעשייה, אין מקום שאנחנו לא נגיע אליו.

דן תיכון: לאיזה תוצאות הגעת?

ישי איבגי: מה היעד, תוך כמה זמן אתה רוצה לגמור את כל העסק?

אברהם בינמו: אני רוצה לגמור את זה תוך שנה וחצי.

ישי איבגי: הכל?

אברהם בינמו: הכל. עכשיו, יותר מזה. אתם יודעים שזה אנחנו נביא את זה לדיון בתקופה הקרובה, שמדידה שכזו מחייבת אותנו, או מאפשרת, או נותנת לנו את האפשרות לגבות ארנונה שבע שנים אחורה. אין לנו כוונה, לי אין כוונה לעשות זאת,

רועי לוי: אז למה ביקשת שדויד עמר יגיש שבע שנים אחורה?

אברהם בינמו: שנייה, שנייה, שנייה. אבל אני לא רוצה להביא את זה לדיון עכשיו.

רועי לוי: אבל למה ביקשת ממנו, אתה אומר, אין לי כוונה, אז למה ביקשת ממנו?

אברהם בינמו: כי אני חושב, אני חושב שנבחר ציבור, הוא עומד וצריך לשלם יותר מהאזרחים, כי הוא לא היה צריך לעשות את המעשה הזה. זה מה שאני יכול להגיד.

רועי לוי: ושאתה עשית ובנית ארכיון לא חוקי, זה בסדר?

אברהם בינמו: מי? לא בניתי ארכיון לא חוקי.

רועי לוי: לא אתה?

אברהם בינמו: לא. לא.

רועי לוי: אוקי, אז אולי מישהו אחר.

אברהם בינמו: לא, לא.

יחיאל אדרי: מה הקשר?

אברהם בינמו: כן, הלאה.

רועי לוי: לא, הוא אומר שנבחר ציבור לא צריך לעשות, אז בוא נחיל על עצמנו,

אברהם בינמו: נבחר ציבור צריך להחמיר איתו.

יחיאל אדרי: אין, לא הייתה,

רועי לוי: אני מסכים, אגב, עם מה שאתה אומר, עם המשפט שלך שנבחר ציבור צריך להחיל על עצמו, אבל בואו נחיל כולנו.

יחיאל אדרי: אף אחד, סליחה, אף אחד לא ביקש מראש העיר הקודם לשלם שבע שנים.

אברהם בינמו: הוא בא מיוזמתו,

יחיאל אדרי: הוא מיוזמתו עשה את זה.

רועי לוי: אתה אמרת, אתה, אתה, אתה, אני אצטט אותך, אני אביא לך גם את הכתבות מהעיתון, שאמרת שבע שנים אחורה.

יחיאל אדרי: הלוואי והוא היה משלם שבע שנים.

רועי לוי: כולל על סכומי כסף.

יחיאל אדרי: הלוואי והוא היה משלם על הכל.

רועי לוי: כולל סכומי הכסף, נתת.

יחיאל אדרי: הלוואי והוא היה משלם על הכל, הוא לא שילם חצי, על מה אתה מדבר?

אברהם בינמו: הנושא הזה יבוא לדיון, אבל, מוטי. בבקשה.

רועי לוי: אגב, מה ששמו לך גם על השולחן בתחילת הקדנציה, זה את תאגיד המים ובסוף לא הקמנו אותו.

אברהם בינמו: יפה.

רועי לוי: אבל זה כן.

דן תיכון: אני לא זוכר איך אתה, אני לא זוכר את עמדתך בנושא תאגיד המים. אני זוכר איך התבטאת לפני כמה ימים בטלוויזיה.

אברהם בינמו: אני מוכן לדבר על זה תכף. אני מבטיח שנדבר על זה תכף.

דן תיכון: אוקי, אני רוצה לשמוע את דעתך.

אברהם בינמו: אני מבטיח לך, וודאי.

דן תיכון: זה מאוד מעניין, מסקרן אותי.

אברהם בינמו: כן. כן, מוטי.

מוטי חן: בעמוד תשע, טופס שבע, מציין את פריסת תקן כוח אדם, המשרות והביצוע שלהם לאורך החצי שנה.

דן תיכון: באיזה עמוד אתה?

מוטי חן: תשע, קוהרנטי למה שאמרתי קודם, הביצוע, 1.8 כמעט, ביחס לתקציב היחסי לאותה נקודת זמן. צריך לזכור שיש כאן גם נושא של עונתיות, הבראה וכן הלאה. אבל בסך הכל הכללי, הביצוע משרות הוא בהתאם לתקן, מתחת. אתם רואים את זה בכל הרמות, 393 לעומת 403. העיגול כאן זה 401.75, אבל העיגול כאן, כי המערכת לא יודעת לייצר חלקיות, זה טכני.

דן תיכון: למה אנחנו לא יכולים לקבל טבלה השוואתית של 2013 ל-2014, בנושא הזה, כדי לראות את השינויים?

מוטי חן: אתה יכול לקבל כל דבר, צריך רק לבקש אותו.

דן תיכון: הרי מה שמעניין כאן, זה דווקא דו"ח השינויים.

מוטי חן: אפשר לבקש כל דבר, בהקשר הזה אני מציג כרגע דו"ח רבעוני.

דן תיכון: בסדר, אז אני מבקש, ולא בפעם הראשונה, שתיתן לנו את הדו"ח משנת 2013, מה שנקרא, גם אנשים וגם שכר.

מוטי חן: מועצת העיר אישרה אותו, דרך אגב.

דן תיכון: מה?

מוטי חן: מועצת העיר הנוכחית אישרה אותו, דרך אגב, את דו"ח 2013, דנו בו. בדיוק באותו פורמט.

רועי לוי: מוטי, לגבי המשרות, אני רואה שיש הפרשים בין המשרות, גם למטה וגם למעלה, ממה נובעים ההפרשים?

מוטי חן: החלוקה כאן היא, המשרות הן משרות לתקנון לשנה, והביצוע הוא ביצוע יחסי על פני תקופה. ככל שעובד עבד חלק מהתקופה, סתם לדוגמא, עובד שהתקבל ב-1 למרץ, ועבד שלושה חודשים, החלקיות משרה שלו לא תהיה מלאה, כי היא ממוצעת, היא פונקציונאלית לחלק היחסי של השנה.

רועי לוי: את הפחות אני מבין, את היותר אני לא מבין, איך יכול להתקבל בן אדם בלי משרה?

מוטי חן: זה לא מה שאתה רואה כאן.

רועי לוי: למה?

מוטי חן: זה לא מה שאתה רואה כאן, הנושא של המים, יש כאן עניין של עיגול, זה 5.5 משרות.

דן תיכון: אין לך תקן? אין לך תקן?

מוטי חן: יש, עובדים בדיוק לפי תקן.

דן תיכון: כשאתה חורג מהתקן.

מוטי חן: עובדים בדיוק לפי תקן.

דן תיכון: כשאתה חורג מהתקן, לא אתה, כמובן, אבל כשהעירייה חורגת מהתקן, איך אתה מבצע את זה?

מוטי חן: לא, לא, לא, עובדים בדיוק.

דן תיכון: אתה מקבל את אישור המועצה? אתה מביא לידיעת המועצה?

מוטי חן: אני יכול גם להשלים, להגיד תשובה? היום, בעדכון התקציב הזה, מובא לפניכם גם תקן כוח אדם מעדכן לשנת 2014.

דן תיכון: איפה?

מוטי חן: קיבלת אותו, כחלק מה-, היית אמור לקבל אותו כחלק מעדכון התקציב.

רועי לוי: אבל בדיעבד.

מוטי חן: מה?

רועי לוי: בדיעבד, כל מה שאתה אומר עכשיו זה בדיעבד.

מוטי חן: אתה רואה שב-30,

רועי לוי: זה אומר שקיבלו את העובד, ועכשיו בדיעבד אתה מבקש מאיתנו לעדכן.

מוטי חן: לא בהכרח.

רועי לוי: אז?

מוטי חן: לא בהכרח. אתה רואה של-30.6 אנחנו לא בחריגה.

רועי לוי: רגע, מוטי, רשום לי, נגיד, סך הכל מפעלים, תוקצבו 11 משרות, בפועל יש 12 משרות.

מוטי חן: זה, יש 11 משרות, התוכנה, אני יכול להוכיח לך את זה. אין כאן תוספת של תקן אחד. התוכנה הספציפית הזו לא יודעת לייצר חלקיות משרה, כי זה 5.5 משרות, פעם אחת היא סופרת אותם כחמש, פעם אחת כשש. אני אוכיח לך,

רועי לוי: זה יכול להיות גם לצד שני.

מוטי חן: אני אוכיח לך שאין כאן סטיות.

רועי לוי: אבל זה יכול להיות, ובמים, חמש ושש?

מוטי חן: המפעלי זה המים, זה נובע מהמים.

רועי לוי: אה, אתה אומר, זה בעצם.

מוטי חן: זה נובע מהמים.

רועי לוי: זה הסכימה של המים, אוקי.

מוטי חן: כן. העמוד האחרון,

רועי לוי: זה גם רווחי.

דן תיכון: זה 13' ל-14', ולא 14' ל-14'.

מוטי חן: אין בעיה, ה-13' אושר במועצת העיר, תרצו לקבל אותו שוב, תקבלו.

דן תיכון: אני מבקש לקבל פעם אחת ולתמיד.

מוטי חן: אביגיל את רושמת, נכון?

דן תיכון: את מצבת כוח האדם שהייתה ב-2013, ואז נוכל להשוות.

מוטי חן: אוקי.

רועי לוי: אני כבר ביקשתי את זה גם במייל.

מוטי חן: והטופס האחרון, העמוד האחרון, מציין את עשרת בעלי השכר הגבוה לאותה נקודת זמן, שימו לב שיכול להיות כאן גם. עשרת בעלי השכר הגבוה ברשות. מי שצריך. זו מבחינת הסקירה, אלא אם כן יש לכם שאלות.

דן תיכון: גם זה היה מעניין יותר אם היית משווה את זה ל-2013.

מוטי חן: אני מציג כאן דו"ח בפורמט של משרד הפנים. אתה רוצה לקבל כל דבר.

דן תיכון: לראות את השינויים, רציתי למצוא את זה בסעיף הבא.

אברהם בינמו: מוטי, סיימת? יש לך מה להוסיף?

מוטי חן: אני סיימתי את הנושא של הדו"ח הזה.

אברהם בינמו: יש למישהו שאלות? רועי? מי בעד הדו"ח הכספי?

דן תיכון: רק רגע, עוד לא גמרנו.

אברהם בינמו: אני שואל, הוא סיים.

דן תיכון: הוא סיים, לא אנחנו.

אברהם בינמו: אז אני שואל אם יש למישהו מה להגיד.

דן תיכון: אנחנו לא.

אברהם בינמו: אתה, יש לך, בבקשה.

דן תיכון: אני חוזר לעמוד עשר. אני רואה כאן שגזבר העירייה מקבל 232,000, מהנדס העיר 209, מבקר העירייה 188. אתם עובדים על פי איזה דירוג, או שיש לכם חוזה אישי, ולכל אחד יש חוזה אישי עם משכורת משלו?

מוטי חן: הבכירים בעירייה עובדים על פי חוזה אישי, שאושר על ידי מועצת העיר ומשרד הפנים. גם האחוזים לא זהים בין כל הבכירים, וגם הסולמות, או הטבלאות, לא זהות בין הבכירים. יש בכירים שהתקבלו, יש בכירים, שזה מהנדס העיר וגזבר העירייה, שהם וותיקים יחסית, והם יושבים על טבלאות וותיקות של שכר, צמוד שכר ממוצע. ויש חדשים יותר, שהם צמודי מדד, זה טבלאות שונות.

דן תיכון: אתה לא עונה לשאלה שלי, זה בסדר.

מוטי חן: עניתי בדיוק על השאלה שלך. יש טבלאות שונות ואחוזים שונים.

דן תיכון: אני אשאל אותך בדרך אחרת. בכל מוסד ציבורי, לפחות כאלה שאני ניהלתי אותם והיו כמה וכמה, היועצים המשפטיים תמיד עמדו בראש דירוג השכר, איך קורה שדווקא בעיריית נשר, הוא מקבל פחות, הרבה פחות משאר הבכירים.

מוטי חן: מועצת העיר נשר אישרה,

דן תיכון: יש להם את הדירוג הכי גבוה, הם דאגו לעצמם.

מוטי חן: לא, זה לא דירוג, זה לא דירוגים, תנו לי להסביר. תנו לי להסביר.

דובר:היועץ המשפטי, בין 75 ל-85%.

מוטי חן: תנו לי להסביר, בבקשה. בכירים בעירייה, מועצת העיר מאשרת את שכרם, את האחוז של שכרם בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד הפנים. אחרי אישור מועצת העיר, משרד הפנים מאשר. מועצת העיר רשאית, רשאית לאשר אחוז יותר נמוך מהאחוז התחילי המותר בחוזר המנכ"ל.

דן תיכון: אך לא יותר.

מוטי חן: אך לא יותר. מותר לקבל עובדים בכירים בעירייה, אני כרגע שם בצד את נושא המבקר, כי זה משהו נפרד והוגדר בחוזר מנכ"ל בנפרד, שם הוגדר ששכרו הוא 85% מהטבלה. כל שאר הבכירים צריכים להיכנס בלא יותר מ-85%, יכולים להתקדם ב-5% מידי שנתיים, באישור מועצת העיר, עד לדרגה מקסימאלית של 95%. אחד ברשות יכול להיות על 100%.

רועי לוי: ומי אצלנו 100%?

מוטי חן: עבדך הנאמן.

רועי לוי: אה, אוקי.

דן תיכון: איפה מנכ"לית העירייה כאן?

מוטי חן: מנכ"לית העירייה, בנקודת הזמן הזו, לא נמצאת בין עשר בעלי השכר הגבוה, כי היא התחילה רק במאי. החלק היחסי,

רועי לוי: וכמה אחוז,

מוטי חן: החלק היחסי, רגע, חברים נכבדים. במאי,

דן תיכון: היא תהיה למעלה, נניח שהיית,

מוטי חן: ברבעון הבא, היא,

דן תיכון: שהיית מחייץ אחורנית, איפה היא הייתה בדרגת השכר? זה חוק שלי, לציין את עשרת המרוויחנים הגדולים.

מוטי חן: כן, כן, כן.

דן תיכון: בפעם הראשונה אני נתקל בזה ברשויות המקומיות.

מוטי חן: מוצעת העיר הנוכחית, הזו, אישרה את שכרה, למשל, של המנכ"לית, כ-80% משכר בכירים, תחילי.

דן תיכון: איך היא תהיה בדירוג?

מוטי חן: איפה היא תהיה בדירוג של הרבעון הבא? אני לא ערכתי אותו כרגע, אבל היא תהיה בתוך הדירוג.

דן תיכון: אתה הרי יודע, אתה הרי יודע.

יחיאל אדרי: מקום 17.

מוטי חן: תבהיר את שאלתך קצת יותר מפורש?

אברהם בינמו: השאלה שלו ברורה, השאלה של, דן תיכון אומר, לאור מה שאמרת, שהיא תהיה 80% משכר בכירים, איפה היא תהיה במעמד הזה, ברישומים האלה, שהוצאת כאן.

דן תיכון: אני אגיד לך למה אני שואל, כי בדרך כלל זה מקור להתמרמרות. כשאתה מציג את ה-, אני חשבתי שהם יתביישו כולם ויורידו את השכר שלהם, אבל מה שקרה, קרה ההפך, הם מתגאים בטבלה, כל אחד רוצה להתקדם, ומכאן תוספות השכר.

אברהם בינמו: למה להתבייש בזה שאתה מרוויח?

מוטי חן: למה צריך להתבייש בעבודה שלך?

דן תיכון: בגלל תוספות השכר ה-,

מוטי חן: אין כאן תוספות שכר, הכל באישור מועצת העיר ומשרד הפנים, במסגרת הטבלאות המאושרות.

דן תיכון: אני זוכר שאישרנו רק את השכר של היועץ המשפטי.

מוטי חן: יש חוזר מנכ"ל, זה לא קשור, זה לאור חקיקה.

דן תיכון: אתה מביא כל שנה, או רק בשעה שקבעת את שכר הבסיס שלו?

מוטי חן: ברגע שקובעים את שכר הבסיס, אז קובעים אותו. ואם עושים עדכון לשכר,

דן תיכון: מה זה העדכון, זה ה-5% מידי שנתיים? אתה מקבל את אישור המועצה לזה?

מוטי חן: נכון. אלא אם כן קיבלתי את אישור המועצה.

דן תיכון: אני לא זוכר שהשנה.

מוטי חן: כן, כן, כן.

דן תיכון: תזכור שאנחנו כבר שנה כאן, מלאה שנה.

מוטי חן: נכון. במסגרת, לא עושים את זה אוטומטי, במסגרת הפעמים האחרונות שקיבלנו בכירים, מועצת העיר אישרה טווח, ואתה שאלת אותי למה יש טווח. והטווח הוא כדי לכסות את האפשרות לעלות כל שנתיים. בדיוק העניין הזה.

דן תיכון: לא זוכר מה שאני שאלתי אותך.

אברהם בינמו: טוב, אני, ברשותכם, מבקש לאשר.

רועי לוי: רגע, שאלה.

דן תיכון: אני לא זוכר ששאלתי אותך את זה.

מוטי חן: יש בפרוטוקול.

דן תיכון: שאלתי אותך הרבה דברים.

רועי לוי: מוטי, מה זה, יש כאן עמודה של החזר הוצאות, מה זאת אומרת? פרט, נמק.

מוטי חן: יש, בהחזר הוצאות יש כמה,

רועי לוי: מה נכלל?

מוטי חן: במסגרת הזו נכלל נושא של כלכלה, בנושא של בכירים היא וודאי קבועה. אחזקת רכב, למי שמקבל אחזקת רכב, ואין לו רכב צמוד. אלה הדברים.

רועי לוי: זהו?

אברהם בינמו: רגע, לי יש הערה לנושא הזה, אני רוצה,

דן תיכון: אתה ראית שם ...

אברהם בינמו: בנושא של החזר הוצאות, אני רוצה לציין,

דן תיכון: לאיזה מורה אחד יש יותר החזר, חכה, רק רגע.

אברהם בינמו: אבל אני כאן,

דן תיכון: תשיב בסוף.

אברהם בינמו: אני לא משיב, אני רוצה להוסיף, אני לא משיב, תן לי רגע, ברשותך. בנושא של החזר ההוצאות, אני יכול לציין את בכירי העירייה הנבחרים, שלא תראה אותם יושבים במסעדות, לא מארחים עשרות אנשים, להבדיל, ואפשר לציין את זה, מה שקרה כאן בשנים קודמות, שההיקפים היו מטורפים,

רועי לוי: ועדיין היה נשאר 10 מיליון כל שנה מהתקציב.

אברהם בינמו: לא השתמשו לדברים אחרים.

רועי לוי: אז עדיף לא לדבר.

אברהם בינמו: למה, לא עדיף לא לדבר? אנחנו נדבר, יש לנו מספיק זמן לדבר על זה.

רועי לוי: אוקי.

אברהם בינמו: לא, לא, וודאי שנדבר.

רועי לוי: השתיקה יפה להם.

אברהם בינמו: הצנעה יפה לנו, לא השתיקה יפה לנו.

בוריס אייזנברג: שהם עולים 100 משאיות של זבל מהעיר.

אברהם בינמו: טוב, שאלת שאלה.

רועי לוי: אני אומר, כלכלה ואחזקת רכב.

ישי איבגי: די, הם כבר הפכו להיות אספנות המשאיות האלה שאתה מדבר עליהם.

רועי לוי: אם ככה, מוטי, ממה נובע הפערים, יש כאן פערים, הרי, אדירים, זה נע מ-1,899 ועד 29,000.

מוטי חן: נכון. כי יש מורים שאין להם אחזקת רכב, ולא מקבלים, מורים בדרך כלל לא מקבלים אחזקת רכב, רק,

רועי לוי: אז מה זה מנהלת חטיבה, 22,400?

מוטי חן: מנהלת חטיבה, כן.

רועי לוי: זה חודשי, או שנתי?

מוטי חן: לא, זה חצי שנתי.

רועי לוי: 22,000 לחצי שנה?

מוטי חן: נכון.

רועי לוי: לשישה חודשים.

מוטי חן: נכון.

דן תיכון: זה הרי אבסורד, הרשימה הזאת.

מוטי חן: למה היא אבסורד?

דן תיכון: יש כאלה שחיים מהוצאות. אתה רואה סכומים של 22,000, כמה זה, זה לתשעה חודשים, רגע, זה לתשעה חודשים?

מוטי חן: שישה. שישה חודשים, כל החזר ההוצאות כאן הוא על פי ההסכמים, הוא לא מה ש-,

דן תיכון: מה זה הסכמים? אני רוצה להבין מה זה החזר הוצאות.

מוטי חן: אני אסביר.

דן תיכון: כשהוא בא לעבודה, הוא מקבל אשל?

מוטי חן: אני אסביר, אני אסביר. בנושא של בכירים, הדבר פשוט. בכיר, כל הבכירים מקבלים אשל, לפי ההסכם שלהם,

דן תיכון: כל יום הם מקבלים אשל?

מוטי חן: כלכלה, הם מקבלים כלכלה, סכום חודשי.

דן תיכון: כל יום?

מוטי חן: גלובאלי, סכום חודשי, גלובאלי, שהוא יחסי. אתה יודע את זה, רועי.

רועי לוי: סליחה, אני לא מקבל.

מוטי חן: אז, אתה רואה, לאחר כך אני אלמד אותך מה צריך לקבל. תבוא אלי אחר כך, אני אראה לך מה אתה צריך לקבל.

דן תיכון: זה לא הגון, אדוני, ולא שייך לנושא.

יחיאל אדרי: גם באחוזי משרה, וגם,

מוטי חן: שהוא לא מקבל. אין בעיה. אבל, זה אחד. שתיים, נושא של החזר הוצאות טלפון, כנ"ל, הוא החזר הוצאות, הוא לא שכר, הוא לא שכר שיש כנגדו הפרשים פנסיוניים. נושא של אחזקת רכב.

דן תיכון: מה זה, הוא נותן לך חשבון טלפון כל חודש?

מוטי חן: לא, הוא לא נותן לי, יש סכום קבוע, שקבוע בחוזר מנכ"ל, של החזר הוצאות טלפון לטובת שימוש של העובד הבכיר בטלפון בבית.

דן תיכון: אז אמרת אשל וטלפון, מה עוד?

מוטי חן: כן. והדבר השלישי, זה אחזקת רכב. עובד שיש לו רכב צמוד, הבכירים משתנים כאן, חלק מהם יש להם אחזקת רכב, לחלק יש רכב צמוד. מי שיש לו אחזקת רכב, מקבל אחזקת רכב. וזה יכול להשתנות, כי רכבים יכולים להשתנות. עד גבול התקרה, הסכומים יכולים להשתנות. ומי שהוא רכב צמוד, לא תראה כאן החזר הוצאות.

דן תיכון: אז איך אתה מסביר את זה שבאמת ישנה שונות כזו?

מוטי חן: זה בדיוק מה שהסברתי הרגע. בדיוק מה שהסברתי הרגע.

דן תיכון: אחד מקבל מכונית ואחד לא?

מוטי חן: יש כאלה שמקבלים,

דן תיכון: או אחד יש לו רכב של העירייה?

מוטי חן: יש כאלה שיש לו רכב של העירייה.

דן תיכון: אבל יש לו העמסה.

מוטי חן: שווי שימוש יש לו. אבל השווי שימוש לא מופיע פה בהחזר הוצאות.

דן תיכון: למה לא?

מוטי חן: שווי שימוש הוא למס, הוא לא שכר.

דן תיכון: אבל אתה משלם את זה.

מוטי חן: אתה לא משלם לעובד את זה. שווי שימוש הוא לעולם,

דן תיכון: בסדר, אבל אתה משלם את זה.

מוטי חן: בסדר, אתה משלם את זה, אבל הוא לא חלק מהשכר שלו, הוא מופיע בהוצאות אחרות, הוא לא שכר,

דן תיכון: למה לא?

מוטי חן: כי הוא לא שכר, מה לעשות? לפי חוק ,הוא לא שכר.

מירית קרוגליאק: זה אחזקה לפי הסכם?

מוטי חן: מה?

מירית קרוגליאק: יש הסכמים?

מוטי חן: כן.

דן תיכון: אתה מדבר על הזקיפה?

מוטי חן: הזקיפה היא לא שכר, היא זקיפה לצורך חישוב מס בלבד, היא לא מופיעה בשכר שלו. היא מופיעה בתלוש שלו כזקיפה, לא כשכר.

דן תיכון: אני מוכרח לומר לך שבמקומות שאני,

יחיאל אדרי: איך זה הולך בכנסת, של חברי הכנסת?

מוטי חן: בכל המקומות כך, תאמין לי, אני רואה חשבון מספיק שנים. בכל המקומות זה ככה עובד.

יחיאל אדרי: דן, איך זה הולך בכנסת? אותו דבר?

מוטי חן: אותו דבר.

מירית קרוגליאק: רגע, מוטי, איך מחליטים?

מוטי חן: מה?

מירית קרוגליאק: למי שיהיה שווי, ומי,

דן תיכון: כל אחד מקבל אותו דבר.

יחיאל אדרי: כולם אותו דבר?

דן תיכון: כולם אותו דבר.

יחיאל אדרי: גם למשל אם הוא היה שר או חבר כנסת?

מוטי חן: הבכירים זכאים לרכב צמוד, חלקם בחרו כך, חלקם בחרו אחרת.

דן תיכון: הכנסת נתנה להם מכוניות, ולכן. קבוצה אחת של מכוניות, מאזדה שש.

רועי לוי: מוטי, מה זה העמודה של תוספת שכר?

מוטי חן: כאן, בחלקה היא שלילית, אתה שואל למה היא שלילית?

רועי לוי: כן. לא, מה זה אומר התוספת שכר הזאת?

מוטי חן: תוספות שכר, הם בעיקר רלוונטיות, תשים לב, למורים. כי השכר שלהם מורכב משכר בסיס, תוספות אחוזיות, ים של תוספות אחוזיות, שהם נכנסות פה ולא בשכר הבסיס. אצל האחרים, שהם לא מורים, שים לב שבדרך כלל זה מינוס, למה זה מינוס? כי יש כאן את חוק ההסדרים, שעשה הפחתה של אחוז אחד משכר העובדים, משכר כל העובדים. ואז תוספת שכר היא שלילית.

רועי לוי: מנהלת חטיבה, יש לה כאן 122,000 שקל תוספת שכר.

מוטי חן: נכון.

רועי לוי: לעומת השכר המשולב, 43, זה הגיוני?

מוטי חן: נכון, אבל זה בסיס הסכם השכר של המורים.

רועי לוי: 43?

מוטי חן: בסיס הסכם השכר שלה אומר שיש לה שכר יסוד בסיסי מאוד, יחסית נמוך והרבה מאוד תוספות. תוספת ... מורה, תוספת גמול ניהול, אלף ואחת תוספות אחרות, שהם לא פה. הם נמצאות בתוספות,

דן תיכון: אבל זה צריך ללכת לאורך כל ה-.

מוטי חן: כן, אבל, הרלוונטיות, או האבסורד, בקיצוניות של הדבר הזה, היא בשכר המורים.

רועי לוי: ומה זה עבודה נוספת של מנהל מחלקת חינוך?

מוטי חן: שעות נוספות.

רועי לוי: אה, זה שעות נוספות שהוא מקבל?

מוטי חן: כן, כן.

רועי לוי: מעבר.

דן תיכון: רק הוא מקבל שעות נוספות בעירייה?

מוטי חן: כן. הבכירים הם לפי חוזה אישי גלובאלי, אין כאן שעות נוספות.

רועי לוי: זהו, הוא לא אמור להיות בכיר שמה? הסכם בכיר?

מוטי חן: הוא לא על הסכם בכירים.

דן תיכון: יש כאן שעות שמחתימים?

מוטי חן: כן. כולם מחתימים, כולם מחתימים בכל מקרה, פעמיים ביום, ביומטרי, ברמה היומית. כולם מחתימים בכל מקרה.

דן תיכון: ומחלק מהאנשים קיבלת כסף בחזרה?

מוטי חן: הכסף בחזרה, זה מדינת ישראל קבעה בחוק ההחזרים שצריך להוריד אחוז משכר העובדים. משכר כל העובדים במגזר הציבורי, כאיזשהו צעד של התייעלות.

דן תיכון: זה היה לפני שנים.

אברהם בינמו: אבל לחברי הכנסת,

מוטי חן: זה היה לעידוד הצמיחה, בזמנו.

אברהם בינמו: אבל לחברי הכנסת העלו ב-4%.

מוטי חן: זה משהו דומה לעידוד הצמיחה, בחוק ההסדרים האחרון.

דובר:אני משלם 5% כל חודש.

דן תיכון: לא, לא, אני לא הבנתי בכל זאת, בוא נתייחס מעבר להתלהמות כאן,

אברהם בינמו: לא התלהמות, חברי הכנסת היה להם תוספת של 4%. למה התלהמות?

מוטי חן: דן, בדיוק כמו עידוד הצמיחה שהיה בתקופתך,

דן תיכון: אני לא חבר כנסת, להזכירך.

מוטי חן: בשנים 2003,

אברהם בינמו: היית שותף לזה.

מוטי חן: 2004,

דן תיכון: אני וודאי שלא הייתי שותף.

אברהם בינמו: היית.

דן תיכון: אני כבר לא שותף 15 שנים.

מוטי חן: בדיוק כמו עידוד הצמיחה שהיה ב-2003, 2004,

דן תיכון: היחידי שמבין את הבסיס, כן. תסביר לי,

מוטי חן: שוב, בדיוק,

דן תיכון: הרי התשלומים בחזרה,

מוטי חן: בחוק ההסדרים.

דן תיכון: סליחה. תשלומי בחזרה, זאת אומרת, המיסוי המיוחד, המצחיק את זה, שהוטל על העובדים ואף פעם לא הבנתי למה הבכירים לא משלמים והזוטרים כן משלמים.

מוטי חן: הם גם משלמים, כולם משלמים.

דן תיכון: את היטל הצמיחה.

מוטי חן: כולם שילמו גם אז.

דן תיכון: רק רגע, מה שאני בא ורוצה לומר לך, אז ממני זה היה צודק, אבל מהבן שלי, ששילם יותר ממני, זה הרי אבסורד. אבל נחזור לעניין הזה,

מוטי חן: לא, זה אחוזים, לא יכול להיות שהוא שילם יותר ממך.

דן תיכון: איך נוצרו הפרשים להחזרים? הרי זה כבר מת מזמן, מהקדנציה שביבי נתניהו היה שר אוצר.

מוטי חן: בחוק ההסדרים האחרון, באישור התקציב האחרון, הולידו את זה מחדש, אחוז אחד, 0.999 משהו.

אברהם בינמו: טוב, אני מבקש להעלות את הנושא לדיון, מי בעד דו"ח כספי 30.6.2014? שישה בעד, שבעה? שבעה בעד, מי נגד? ארבעה.

דן תיכון: אני מציע לך, אדוני.

אברהם בינמו: ארבעה נגד, כן.

דן תיכון: בפעם הבאה, את ההצבעה תעשה לאחר שידונו שני הדוחות גם יחד, כי אחד משלים את השני,

אברהם בינמו: אני מקבל את עמדתך.

דן תיכון: יש כאן פירוטים.

יחיאל אדרי: לא, אבל זה חייב לפי החוק.

מוטי חן: ממש לא, הוא חייב לפרק את זה.

דן תיכון: בסדר, בסדר, הוא יעשה לא ביחד הצבעה אחת, שתי הצבעות יחד.

אברהם בינמו: עדכון תקציב 2014. מוטי, ברשותך.

מוטי חן: אוקי.

אברהם בינמו: איפה העדכון שלי?

מוטי חן: עדכון לתקציב לשנת 2014.

אברהם בינמו: רגע, אני רק רוצה להעיר. מועצת העיר מאשרת ברוב של שבעה מול חמישה את הדו"ח הכספי 30.6.2014. מול ארבעה, סליחה.

דן תיכון: איך זה נולד לך חמישה פתאום?

אברהם בינמו: סליחה, מול ארבעה. אני אחזור. מועצת עיריית נשר מאשרת את הדו"ח הכספי ליום 30.6.2014, ברוב של שבעה מול ארבעה, תודה רבה.

עדכון תקציב לשנת 2014

מוטי חן: אוקי. עדכון תקציב לשנת 2014. התקציב הכולל שאושר על ידי מועצת העיר לשנת 2014 עמד על סך 174.509 מיליון. מוצע להגדיל תקציב זה בסך של 12.634 מיליון, לסך כולל של 187.143 מיליון. וגם בצד ההכנסות, כמובן, וגם בצד ההוצאות, כאשר נתתי פירוט מסודר עם הסברים, אני אעבור עליו, לגבי השינויים. שינוי הראשון, הוא יחסית קטן, בנושא של מכירת מים. אני מציע להגדיל את ההכנסות ב-100,000 ₪. יש כאן אלמנט של גבייה משנים קודמות. ראיתם את זה גם באחוזים שהיו יותר גבוהים. בנושא של עצמיות חינוך, הגדלה של 123,000 ₪. סכום יחסית קטן. בנושא של עצמיות רווחה, בדיוק הפוך, יש כאן הקטנה של 124,000 ₪. בעקבות פרויקט הצהרונים וסגירה של מועדוניות, יש לנו צפי לקיטון, כמובן, בהכנסות צד ג', אז אנחנו מפחיתים את הסכום. בנושא של עצמיות אחר, גידול של,

רועי לוי: 400,000 שקל היית מקבל, בעצם, מהצהרונים?

מוטי חן: לא, אתה רואה שהקיטון הוא 124,000.

רועי לוי: איך מ-604 ל-123.

מוטי חן: לא, אתה מסתכל, לא, לא, אני בהסבר שלוש, עצמיות רווחה, מ-721 ל-597.

רועי לוי: אה, סליחה. זה מה שהייתם מקבלים החזר מהתמ"ת?

מוטי חן: זה לא תמ"ת, זה גבייה מההורים על מועדוניות רווחה, מועדוניות משותפות. היות והצהרונים נתנו פתרון ונסגרו מועדוניות,

יחיאל אדרי: במסגרת הצהרונים, אנחנו ביטלנו את המועדוניות והכנסנו אותם לצהרונים, כדי שקודם כל לא יהיה כתמים לאנשים, כי זה מועדונית מועדונית, כולם, את אותו שירות שנותנים במועדונית.

דן תיכון: צמצמת את המועדוניות.

יחיאל אדרי: סליחה?

דן תיכון: כתוב שצמצמת את התקציב למועדוניות. הגדלת לצהרונים.

יחיאל אדרי: הגדלתי את זה בתוך הצהרונים, כדי שהילדים האלה, כי הם היו מסתובבים עם כתם, בוא נקרא לזה, אלה ילדי מועדונית.

רועי לוי: אבל זה ילדים שצריכים מועדונית.

יחיאל אדרי: הם מקבלים, מה שקיבלו,

רועי לוי: זקוקים לתמיכה של מועדונית.

יחיאל אדרי: מה שקיבלו ב-,

רועי לוי: זה לא נכון, אל תגיד את זה.

יחיאל אדרי: סליחה, אל תגיד לי מה לא נכון, רועי.

רועי לוי: אל תגיד את זה סתם.

יחיאל אדרי: אז אני אומר את מה שיש לי להגיד, תבדוק.

רועי לוי: אני בדקתי.

יחיאל אדרי: אז אני, תאמין לי שאני בדקתי. אנחנו לקחנו את המועדוניות המשפחתיות שהיה לנו, בבתי הספר של מחלקת החינוך, ישנן מועדוניות של מחלקת הרווחה, מה שקשור לרווחה, ששמה צריך טיפול מעבר, זה נשאר המועדוניות האלה, את המועדוניות שנתנו במסגרת מחלקת החינוך, שיש שתי מועדוניות כאלה, צירפנו אותם לטובת הצהרונים, מה שהם מקבלים בצהרון, במועדונית, הם מקבלים בצהרון באותה מידה.

רועי לוי: מה הם היו מקבלים במועדונית?

יחיאל אדרי: הכנת שיעורים, אוכל,

רועי לוי: כמה מורים על כמה ילדים היו במועדונית?

יחיאל אדרי: אחד על אחד.

רועי לוי: אחד על אחד?

יחיאל אדרי: לא, זאת אומרת, היה סייעת, סליחה, היה, לא.

רועי לוי: גם בצהרונים אחד אחד?

יחיאל אדרי: היה, לא, סייעת אחת שהייתה גם מכינה את האוכל ומנקה ועושה את הכל, ומורה שיושבת איתם שמה על השיעורים.

רועי לוי: על כמה ילדים?

יחיאל אדרי: 15, 17 ילדים.

רועי לוי: והיום כמה זה?

יחיאל אדרי: היום יש בין אחד לעשר.

רועי לוי: היום זה אחד לעשר?

יחיאל אדרי: פחות אפילו. בדוק.

רועי לוי: טוב, נבדוק.

יחיאל אדרי: אין בעיה.

בוריס אייזנברג: מה, אתה לא מאמין בסגן ראש העיר?

רועי לוי: זה אתה אמרת, אני אמרתי שאני אבדוק, אתה אמרת שאני לא מאמין.

בוריס אייזנברג: אם אתה אומר שאתה תבדוק.

יחיאל אדרי: יש מקומות שזה אחד לחמש אפילו.

מוטי חן: בנושא של עצמיות אחר, אנחנו מציעים להגדיל את ההכנסות ב-2.209 מיליון. הדבר הזה נובע משלושה פרמטרים.

דן תיכון: תלך לאט לאט, כי בלאו הכי נחזיר אותך. אז תהיה יותר ארוך בהסברים שלך, כי נחזיר אותך לזה.

מוטי חן: בסדר. נובע, אני מציין את הסכומים המשמעותיים. גידול בהכנסות של מורדות הכרמל, של הוועדה, ב-1.280 מיליון, מפיקדונות. אני מזכיר שכבר במהלך השנה, שעשינו את תקציב 2013, ביצוע 2013, ראינו שהשתנתה הנחיה של משרד הפנים לגבי רישום הפיקדונות. זה משפיע גם על התקבולים השנה. יש לנו גידול בתקבולים, יש גם גידול בהוצאות, מצד שני. יש לנו גידול בהכנסות משכירות, ויש גם גידול בהחזרה מהקרנות לכיסוי מחלקת הנדסה. כי הגידול בתקבולים של וועדת מורדות הכרמל, לא מספיק לכסות את הגידול הכולל בהוצאות של הוועדה, ובהוצאות מחלקת ההנדסה. ולכן, אנחנו נזקקים לעוד 668,000 שקלים, תוספת מהקרן. בנושא של תקבולי משרד החינוך, זה רק התאמה לצפי. תקבולים, משרד הרווחה, הקטנה של 658,000. לצערי, נכון לנקודת הזמן הזו, התחומים שחשבנו שנקבל עליהם כיסוי תקציבי, גם בתחום הילדים וגם בתחום הקשישים, אנחנו לא צופים את התקבול הזה, ולשם הזהירות,

רועי לוי: למה?

מוטי חן: כי הסיטואציה היא תמיד שאנחנו מבצעים מעבר למכסות המותרות לנו, ומה שקורה,

בוריס אייזנברג: תמיד קיבלנו את זה, תמיד יותר מאוחר, אבל זה התקבל. גם היום זה יתקבל, רק תמתין בסבלנות.

מוטי חן: אנחנו רוצים להיות זהירים, כי נאמר לנו שלא בטוח, ביחס לשנים. מה שקרה זה שרשויות שלא ביצעו, ולא ניצלו תקציב בסביבות נובמבר, דצמבר, למשרד נותרו עודפים, ואז הוא כיסה. האמירה כלפינו השנה היא שלא בוודאות זה יקרה, ולכן אני זהיר ורוצה להיות שמרן לגבי התקבול הזה. בנושא של תקבול ממשלתי אחר כאן, יש לנו סוף סוף פרויקט של עיר ללא אלימות נכנס להילוך יותר גבוה, עם המנהלת החדשה, יחסית, אנחנו צופים שננצל את התקציב במלואו, אז יש כאן איזה הגדלה.

רועי לוי: מי זו המנהלת?

מוטי חן: ענת ביליה ראובני.

רועי לוי: לא מביאים אותה למועצת העיר, שתציג את עצמה, שנדע מי היא, מה היא?

אברהם בינמו: לא. אני אשמח להציג אותה.

רועי לוי: מה היא עושה, מה התוכניות שלה?

דן תיכון: מה זה, תצוגת אופנה?

רועי לוי: חס וחלילה, היא לא מעניין אותי החיצוני שלה, אלא דווקא החזון שלה לגבי מה שהיא צריכה לעשות.

דן תיכון: איך אמר הרצוג, באין חזון, ייפרע עם.

מירית קרוגליאק: אנחנו לא מסתפקים בתמונות, בגלל זה אנחנו רוצים להבין ולהכיר.

אברהם בינמו: בסדר גמור.

יחיאל אדרי: אני מסתפק במה שאני רואה.

מוטי חן: בנושא של המענקים המיועדים ממשרד הפנים, תמיד הם היו בסכומים נמוכים. הנושא של תקבול משרד הפנים ממעבר לפנסיה צוברת, כנראה מופסק השנה, ולכן הסכום הזה, זה לא סכום גדול, 30,000 שקל מופחת כאן מהתקציב. בנושא של תקבולים אחרים, אז המאסה הגדולה של הגידול, אנחנו רואים כאן גידול ב-10.950 מיליון. הדבר הזה נובע, בגדול, אפשר להגיד משלושה, או ארבעה דברים. פעם אחת זה נושא של רישום תקבול מרשות מקרקעי ישראל בגין שיווק 192 יחידות דיור. הסכום הזה הוא פיצוי לפי הסכם שאושר במועצת העיר, ואושר במנהל מקרקעי ישראל, 5 מיליון ₪.

דן תיכון: מתי?

מוטי חן: האישור הזה היה בקדנציה הקודמת. התקבול הראשוני היה לפני כחודש, של 1.5 מיליון, ואנחנו צופים עד סוף שנה לקבל את היתרה של 3.5 מיליון. היות ואנחנו,

רועי לוי: זה לאל אמור ללכת לפיתוח?

מוטי חן: לא. לא, הדבר הזה הוא חלף אצטדיון הכדורגל, או השקעות באצטדיון הכדורגל החדש. אצטדיון הכדורגל החדש מומן, ברובו המכריע,

דן תיכון: אתה יודע שקראתי בעיתון שנשר היא במקום השני תודות לבינמו.

מוטי חן: הוא הבקיע את הגול.

דן תיכון: וראיתי בידיעות אחרונות איזה כתבת ענק על משחק הצמרת שהיה שם.

מירית קרוגליאק: חבל על הזמן, לנצח את הרצלייה בבית זה לא פשוט.

דן תיכון: בידיעות אחרונות, במדור הספורט.

אברהם בינמו: מה שמלמד שאתה קורא ספורט, על כל ענפיו, עד הליגות הנמוכות.

דן תיכון: תאמין לי שאני קורא הכל.

מוטי חן: אוקי, זה 5 מיליון. גידול בתקבולים,

מירית קרוגליאק: ראש העיר רק לעודד את השחקנים והתחבק והתנשק איתם.

מוטי חן: גידול בתקבולים בגין,

יחיאל אדרי: יש לו נחת, לפחות לא, אם לא במכבי חיפה, אז בעירוני נשר.

אברהם בינמו: כן, מוטי.

מוטי חן: גידול בתקבולים בגין שנים קודמות, בחלקו בגלל אישור הכנסות ספייס.

דן תיכון: זה מה שנקרא, נחמת עניים.

מוטי חן: קיטון בהכנסות מימון, בשל ירידת הריבית, במיליון ₪. וגידול בהעברת יתרות עודפים משנים קודמות בתקציב הרגיל, ב-5.6 מיליון ₪. זה בצד ההכנסות. בצד ההוצאות, בהיבט של השכר, אני אתייחס כרגע לשלושת מרכיבי השכר, שכר כללי, שכר רווחה ושכר חינוך ביחד, אבל אתם תראו שאני מתייחס לזה גם בתקן כוח אדם בצורה מפורטת יותר. מתוך הגידול הזה, הסך הכל הכללי, אנחנו מדברים על 1.5 מיליון שהגדרתי והסברתי כבר קודם לגבי הנושא של העשרה ימים, בצורת חישוב הנוכחות. והיתר, זה גידול גם בתקנים, שאנחנו נביא לאישור תכף, גם בתקנים וגם,

רועי לוי: כמה זה היתר?

מוטי חן: סך הכל השכר הכללי, אם היה 57.199 מיליון בתקציב המקורי, אנחנו מגיעים כרגע ל-60.622 מיליון, אוקי?

רועי לוי: וכמה היה הגידול לעומת 2013?

מוטי חן: מה זאת אומרת לעומת 2013?

רועי לוי: לתקציב השכר של 2013.

מוטי חן: לעומת ביצוע 2013? לא הבאתי את הנתון הזה איתי.

רועי לוי: מה היה התקציב ב-2013?

מוטי חן: אני לא נבחן כאן על 2013, לא הבאתי את 2013 כאן לדיון.

רועי לוי: לא, אני לא בוחן אותך, אני רק שואל.

מוטי חן: לא זוכר בעל פה את הסכום המדויק.

רועי לוי: אז תגיד 'אני לא זוכר'.

מוטי חן: לא זוכר בעל פה את הסכום המדויק.

דן תיכון: תפקידנו לשאול.

מוטי חן: לא, לשאול, כן, אבל אני לא יודע בעל פה להגיד, אם תרצו, אני אעצור רגע ואביא, אין בעיה.

אברהם בינמו: מוטי.

מוטי חן: אוקי, זה בהיבט השכר. בנושא של פעולות כלליות, גידול של 4.3 מיליון ₪. הסבר מספר 11 מראה לנו, בעצם, את הסכומים הגדולים. נכנסנו לפרויקט של קבלני גינון חדשים, הערכנו כמות דונמים מסוימים, מגוננת, שלא היה, בתחילת התהליך, שלא הייתה, כפי הנראה, קרובה למציאות בפועל, בשטח. האילוץ הוא לגנן, או לתחזק שטחים הרבה יותר גדולים, מעבר למה שהערכנו, וזה גורר גידול של כ-800,000 ₪ בהוצאות האלה. אני חושב שכולם רואים את השינוי בטיפול בגינון.

רועי לוי: לא, אני לא.

יחיאל אדרי: אתה לא מסתכל.

מוטי חן: אני חושב, אמרתי.

רועי לוי: אוקי.

מוטי חן: בנושא פינוי אשפה, יש גידול, של 800,000 ₪, גם בעלות של היטל הטמנה, גם בכמות, גם בכמות הגזם המפונה, רואים את זה, בביצוע שלנו. בנושא של כוח אדם זמני, יש גידול של 300,000 ₪. כאשר, כאן זה נובע,

רועי לוי: באיזה אתה, באיזה הסבר?

מוטי חן: 11.

רועי לוי: אוקי, סליחה.

מוטי חן: הסבר מספר 11. בנושא של הוצאות משפטיות, יש גידול של 300,000 ₪. בנושא של הוצאות פרסום, 200,000 ₪.

ישי איבגי: מה זה פרסום? מה זה תחת פרסום, אצלך?

מוטי חן: כל מה שקשור, כל מה שקשור לפרסום, ידיעות, יחסי ציבור, טיפול באתר האינטרנט. שדרוג של אתר האינטרנט, וכן הלאה.

ישי איבגי: אפשר לקבל את הפירוט של זה?

אברהם בינמו: יש.

מוטי חן: בהחלט אפשר. לא בשלוף, אבל אפשר. זה פה, אתה רוצה שאני אתחיל להקריא לך דבר דבר?

ישי איבגי: כן.

מוטי חן: אתה לא תראה את זה פה, כי צריך להיכנס לתוך הכרטיס, אני מביא לכאן את הטוטאל.

ישי איבגי: העלות של אתר האינטרנט, עולה, נכנס לתוך העלויות האלה?

מוטי חן: כן.

ישי איבגי: מכספי ציבור. אוקי, של הפרסום. האם יכול להיות שתושב עיר , מוציאים אותו מלהיות חבר, לדוגמא, בפייסבוק?

אברהם בינמו: באתר אינטרנט לא מוציאים אותו.

מוטי חן: הגזבר לא יודע לענות על שאלות כאלה.

ישי איבגי: בפייסבוק?

אברהם בינמו: האם בפייסבוק?

ישי איבגי: אתם מנהלים את הפייסבוק.

אברהם בינמו: וודאי.

ישי איבגי: מישהו מנהל את זה, נכון?

אברהם בינמו: וודאי.

ישי איבגי: זה עולה למישהו כסף.

אברהם בינמו: מה השאלה?

ישי איבגי: האם יכולים להוציא אזרח, תושב נשר, מלהיות חבר של העיר נשר, שהוא רוצה להיות חבר בעיר נשר?

אברהם בינמו: השאלה שלך היא שאלה, השאלה שלך היא שאלה מאוד מעניינת, אנחנו נבדוק את זה, אני לא מודע למה שאתה אומר.

ישי איבגי: להעביר לכם את השם?

אברהם בינמו: אני, לא, לא צריך, אתה שאלת שאלה, אני שואל אותה קודם כל ברמה העקרונית, לא ברמה הפרטנית. אני מבטיח לך בדיקה, תוך יומיים תשובה. אייל, שמעת?

(מדברים יחד)

אברהם בינמו: אני לא אמרתי הגיוני.

ישי איבגי: אם מישהו מקלל, אני מסכים.

אברהם בינמו: אז לכן אנחנו נבדוק את זה, אולי יש תקנות וסדר, שמה שאומר, שמי שמנהל ... ישראל, למשל, צריך להעיף אותו משם.

מוטי חן: אוקי. גידול בנושא של הוצאות תכנון, מדידות.

אברהם בינמו: תתייחסו לזה שניכם, בבקשה, תודה.

מוטי חן: תכנון, מדידות, תחשיבים לחוקי עזר. אנחנו נמצאים כרגע בהליך, זה יבוא לישיבת מועצת העיר הבאה, שלושה חוקי עזר ראשונים, שבעצם כרגע, נכון לרגע זה, אושרו,

דן תיכון: באיזה הסבר אתה?

מוטי חן: אני עדיין באותו הסבר 11. שאושרו על ידי אגף התחשיבים, או החברה המנהלת שמטעם משרד הפנים, לעדכון, כפי שמחייב אותנו, גם חוזר מנכ"ל וגם דו"ח מבקר המדינה. יובאו לאישור מועצת העיר בישיבה הבאה, נכון, אלכס?

דן תיכון: מה זה גידול בהוצאות פינוי אשפה? אבל אני אשאל בסוף.

אברהם בינמו: כן, בדיוק, ככה זה נכון.

מוטי חן: גידול בהוצאות חשמל 200,000, אירועים 200,000, וההוצאות של תכנון ובנייה 300,000, וזה מה שנותן את ההסבר לגבי סך הכל הגידול הכולל. בנושא הסבר מספר 12, בנושא של רכישת מים, יש לנו גם גידול בצריכת המים העירונית, מן הסתם, כשמגננים יותר שטחים, אז צורכים יותר מים.

דן תיכון: אל תעשה את המשוואה הזאת, זה לא נכון.

מוטי חן: כרגע, במצב הקיים, גיננו יותר, צרכנו יותר, לא מעבר לזה, בלי קביעות. גם הנושא של תוספת מרכיב לקרן לשיקום מים, אבל זה הולך להתבטל, לפי ההודעה שקיבלנו על ביטול התאגידים.

אברהם בינמו: ג'ינו, אתה רואה מה היתרון בעיריית נשר? אתה גם יכול לצלם את הישיבה, גם ממלא בטריה, מה רע לך?

(מדברים יחד)

מוטי חן: בנושא של שכר החינוך, הגידול כאן נובע מכמה דברים, פעם אחת,

אברהם בינמו: ג'ינו, רק אני רוצה לשאול, בצילומים, עניבה ... ירוקה, תגיד לי עם איזה עניבה להופיע. מאחר ואתה מתמקד בי, באמת, ואני מייצג את הישוב הזה, אני מניח שאתה גם מנסה לתפוס אותי בפוזות יפות, או פוזות מרשימות. לכן אני שואל את דעתך.

דן תיכון: אני מציע לך לרדת מהדברים האלה. זה לא מתאים לך.

(מדברים יחד)

אברהם בינמו: ברמה החברית, אני לא נגד.

דן תיכון: לא, לא, אבל זה נכנס לפרוטוקול, אם זה נכנס לפרוטוקול.

אברהם בינמו: אז אנחנו נבקש למחוק את זה מהפרוטוקול, תודה.

דן תיכון: אתה לא יכול.

אברהם בינמו: אני יכול, הכל אני יכול. אתה דן תיכון, ממך למדתי.

דן תיכון: נדמה לך שהכל אני יכול.

אברהם בינמו: ממך למדתי, מי שלומד,

דן תיכון: אני, דע לך, מעולם לא נתתי למחוק בתקנות, מהפרוטוקול מילה.

אברהם בינמו: כן, תודה, סליחה. כן.

מוטי חן: בנושא של שכר חינוך, היות ושכר חינוך הוא, מבחינה כמותית, מרכיב משמעותי מאוד בשכר הכולל, יש כאן גם את אותו הסבר שנתתי קודם לגבי העשרה ימים, וגם נושא של מענקים לעובדי הוראה, שלא ניתן היה להעריך אותם קודם. בית הספר שלנו קיבל מענקים בשל הישגים של בית הספר, משרד החינוך תקצב חלק מהסכום, אנחנו תקצבנו חלק מהסכום. מדובר כאן על מאות אלפי שקלים שאי אפשר היה להעריך אותם קודם. סעיף 14, פעולות חינוך. הגידול כאן הוא נושא בעיקר של נושא של הצהרונים ,יש כאן גידול משמעותי מאוד במספר המשתתפים ביחס למה שהערכנו וצפינו, וכדי לא לפגוע ברמת השירות ולהמשיך אותה, החליטה ההנהלה להגדיל כאן את הסכום הזה ב-1.635 מיליון. שכר רווחה, ראינו קיטון דווקא, מצד שני. פעולות רווחה, הסבר מספר 16, יש גידול של 644. בהקשר למה שאמרתי קודם, למרות הקיטון, או צפי לקיטון בתקבול, לא הפחתנו את רמת השירות לתושב, ונתנו מענה לכל המכסות שנדרשות, ולכן, זה מצריך מאיתנו גידול של 644,000 שקל.

אברהם בינמו: אני רק מבקש שבמשפט שם, גידול בפעולות תחומים ילדים נכים ומפגרים, את המילה מפגרים למחוק.

מוטי חן: לא אני קובע את השם הזה, זה משרד הרווחה קובע אותו.

אברהם בינמו: לא משנה, לי, אתה, לי לשולחן תביא בעלי מוגבלויות.

מוטי חן: צרכים מיוחדים.

אברהם בינמו: בדיוק, צרכים מיוחדים.

מוטי חן: בסדר, אני מקבל את זה.

אברהם בינמו: בסדר?

מוטי חן: אבל לצערי, משרד הרווחה עדיין לא השכיל לשנות את ההגדרה.

אברהם בינמו: שהם ימשיכו בשלהם.

בוריס אייזנברג: מענה לצרכים מיוחדים, ככה זה יוגדר?

אברהם בינמו: כן, כן.

מוטי חן: לא בתקצוב של המשרד.

אברהם בינמו: 17, כן.

מוטי חן: 17 פירעון מלוות. בעצם מדובר כאן על אותה הלוואה שנלקחה לטובת ההלוואה למשרד הפנים, עכשיו צריך גם לשלם אותה. אז הדבר הזה צריך לבוא לידי ביטוי באופן שוטף.

דן תיכון: אתה ממשיך באיוולת הזאת.

מוטי חן: לא אני ממשיך, הם ממשיכים.

דן תיכון: אתה מסביר את דברי האיוולת.

מוטי חן: מה אני יכול לעשות? אני רק מסביר אותם, זה לא הופך אותי לשותף להם. הסבר מספר 18, הוצאות מימון, אני אמרתי קודם, גם בקיטון בהכנסות הצפויות, מוביל גם קיטון בזקיפה היחסית שצפינו לזקוף לקרנות חזרה. הסבר מספר 19,

דן תיכון: אני מוכרח לומר לך שלא הבנתי את הניסוח הזה.

מוטי חן: אני אסביר. היות,

דן תיכון: של 18.

מוטי חן: אני אסביר. נושא של הכנסות מימון.

דן תיכון: אני אקרא לך איך ניסחת את זה.

מוטי חן: אני אסביר את זה.

דן תיכון: הקיטון נובע מקיטון בזקיפת הכנסות המימון. מה זה זקיפת הכנסות?

מוטי חן: אני אסביר.

דן תיכון: אתה מפצל את זה?

מוטי חן: אני אסביר. קרנות הרשות בעודפי התב"רים, כמו יתרת ההון החוזר של העירייה, מייצרים ריבית על הפעילות וריבית על ההשקעות.

דן תיכון: מייצרים הכנסות.

מוטי חן: מייצרים הכנסות ריבית, בסדר? הכנסות מימון.

דן תיכון: לא רק מריבית.

מוטי חן: הכנסות מימון, בוא נדייק.

דן תיכון: כן.

מוטי חן: הכנסות המימון האלה מוחזרות, נזקפות חזרה, כולם נרשמות כהכנסות בתקציב הרגיל בסעיף ההכנסות, באותו חלק יחסי, שנבע מקרנות הרשות ועודפי התב"רים, מוחזר אליהם באמצעות הוצאות המימון. כריבית רעיונית. זה הזקיפה.

דן תיכון: אבל את הריבית אתה מקבל.

מוטי חן: אני אומר, אני מקבל את הריבית,

דן תיכון: אז למה רעיונית? זה כסף בפועל.

מוטי חן: לא, ההוצאה נרשמת, ההוצאה נרשמת, אני לא לוקח כסף פיזית ומעביר אותו כרגע לקרנות, זה רישומי, ההכנסה נרשמה.

דן תיכון: זה רישומי, אבל למה זה רעיוני?

מוטי חן: אם זה לא,

דן תיכון: זה לא מילה נכונה.

מוטי חן: לא משוכנע, אבל נניח.

דן תיכון: רעיוני זה הכנסה שיש לך תיאורטית, ואתה מחשב את זה, מוסיף את זה לקרן.

מוטי חן: לא, רעיונית הכוונה שאתה עושה כאן חישוב יחסי, כי זה לא חישוב מדויק לרמה היומית, זה חישוב על פני רבעון, ועל פני השתנות היתרות ברבעון.

דן תיכון: מה שמעניין אותי, יש לך הכנסות,

מוטי חן: אני מפצל אותן לפי העניין.

דן תיכון: אתה מחזיר אותם?

מוטי חן: כן, למקום שיצר אותם.

דן תיכון: באופן יחסי למקום שיצר אותם.

מוטי חן: שיצר אותם, נכון, בדיוק. כן. וההסבר האחרון,

רועי לוי: כדי להשלים את דן, כדי שאני אבין, זאת אומרת, אם יש לך, בעצם, ריבית על הקרנות, את הרווחים בריבית אתה מכניס, מחזיר באופן יחסי לאותן קרנות?

מוטי חן: נכון.

רועי לוי: לא לתקציב השוטף?

מוטי חן: לא.

רועי לוי: אז למה פה אני רואה אותם בתקציב השוטף?

מוטי חן: אתה מראה אותם בהכנסה ומראה אותם בהוצאה.

רועי לוי: למה?

מוטי חן: כי ככה צריך להציג את זה, חשבונאית.

רועי לוי: אבל ההוצאה היא לא מפה, ההוצאה היא מהתברים, בעצם.

מוטי חן: עוד פעם,

רועי לוי: מהקרנות, סליחה.

מוטי חן: עוד פעם, לא, לא, קרן, אם אתה תיקח חשבון של קרן לאורך שנה, אתה תראה יתרת פתיחה, תוספות במהלך השנה, הפחתות או העברה, ויתרת סגירה. ההכנסות של הקרן נובעות מכמה מקורות, הם נובעות מהכנסות מימון באמצעות העברה דרך התקציב הרגיל. הם נובעות מתקבול של אגרות והיטלים רלוונטיים, קרן מים, הטלת אגרות מים, תיקח את הכסף לשם וכן הלאה. ההכנסות נובעות מכמה מקורות. אתה רואה פה, בתקציב הרגיל, היות והוא יודע לדבר על אותה שנה, הוא לא יודע לדבר רב שנתי, והקרן היא רב שנתית, אתה רואה בתקציב הרגיל את ההכנסות ואת ההוצאות. ההוצאות הם בעצם זקיפה, החזרה חזרה של אותה הכנסה למקור שיצר אותה, כמו שאמר דן קודם. אם זה הקרן, או עודפי התב"רים.

דן תיכון: איך תרשום את זה כשיהיה לך הפסד הוני?

מוטי חן: אני מקווה שלא יהיה לי הפסד הוני.

דן תיכון: יהיה לך, מה זה, אתה לא קוסם.

מוטי חן: אני לא קוסם, יש קרן שערוך,

דן תיכון: זה דבר מסוכן מאוד שאתה אומר, אני מקווה שלא יהיה לי.

מוטי חן: מה זה מקווה? תשמע, קוסם אני לא, כמו שהגדרת.

דן תיכון: בדרך כלל מה שעולה, הוא שגם יורד.

מוטי חן: אנחנו, לאורך השנים, ובצורת ההשקעות של העירייה, בצורה אחראית, לאור חוזר מנכ"ל, במצטבר, לא מגיעים להפסדים, לפחות ב-15 שנים האחרונות. אני לא רואה סיבה שנגיע לשם.

דן תיכון: מה אמרת, 15? אתה רוצה לומר שהאגרות חוב הצמודות, ב-15 שנים האחרונות, רק עלו?

מוטי חן: ב-15 שנים, זה לא מה שאמרתי, הרכב התיק כולל לא רק אגרות חוב צמודות, בהרכב תיק של עיריית נשר, לאורך 15 שנים האחרונות שאני משמש כגזבר העירייה, תמיד הצגנו הכנסות ריבית ולא הפסדים. תמיד.

דן תיכון: הכנסות מריבית יש לך תמיד.

מוטי חן: לא, הכנסות,

דן תיכון: אני מדבר על הכנסה הונית.

מוטי חן: הכנסה הונית לאורך השנים,

דן תיכון: כשאתה משערך את הקרן שלך שירדה.

מוטי חן: כשיש שיערוך קרן שירדה, היא כנגד קרן שיערוך, שהיא חלק מקרנות הפיתוח, חשבונאית, עשינו דיון חשבונאי מעמיק, אבל לא נוצר מצב שבו ההפסדים ההוניים, כמו שאתה מתאר אותם, יצרו מצב שלילי של רישום שלילי.

דן תיכון: תיאורטית, נניח, בחמש שנים האחרונות,

מוטי חן: תיאורטית יכול לקרות, אני לא אומר שזה לא אפשרי.

דן תיכון: אז איך תרשום את זה?

מוטי חן: אנחנו בעולם שבו הכל אפשרי.

דן תיכון: זה מביא אותי לשאלה, איך אתה משקיע, אבל זה במקום אחר.

אברהם בינמו: טוב, מוטי, תודה רבה לך, אני מבקש את ההתייחסות של חברי מועצת העיר.

מוטי חן: הנושא השני, רגע. הנושא השני שאני מציע, לא, סליחה.

דן תיכון: לא הבנתי את האחוז הזה.

מוטי חן: בהתאם לחוק ערים איתנות שאושר בכנסת, ואנחנו הוכרזנו כעיר איתנה, תקציב העירייה אמור לכלול שני מרכיבים, פעם אחת נושא של רזרבה מפעולות, בסך אחוז אחד מסך התקציב, לא פחות מאחוז אחד מסך התקציב. ופעם שנייה, לצרף מה שעשינו כל השנים, תקן כוח אדם לתקציב. לאישור התקציב.

דן תיכון: מה? לא הבנתי.

מוטי חן: מה שעשינו לאורך כל השנים זה לצרף להצעת התקציב תקן כוח אדם. עשינו את זה כל השנים, וגם עכשיו אנחנו עושים את זה. ומה שיש כאן בסעיף 19, זה אותה רזרבה של אחוז אחד.

דן תיכון: אז יש לך תקן כוח אדם.

מוטי חן: כן.

דן תיכון: הוא חלק בלתי נפרד.

מוטי חן: הוא חלק בלתי נפרד, וקוהרנטי עם סעיפי התקציב.

דן תיכון: אפשר לראות אותו?

מוטי חן: צירפתי לכם אותו. בהמשך עדכון הצעת התקציב, קיבלתם.

אברהם בינמו: רגע, רועי, ברשותך.

רועי לוי: בהסבר 19.

אברהם בינמו: רועי, ברשותך. אני עכשיו אשאל את השאלות, דן.

דן תיכון: אני אפילו כתבתי שאין השוואה.

רועי לוי: בהצבעה או בדיון בנושא הזה, עד להסדר של הוועדה לניגוד עניינים, עד אז, אפעל על פי חוות דעתו של היועץ המשפטי לעיריית נשר. ולכן, ברשותכם, אמשיך, ואני מסתכל על סעיף ההכנסות של הארנונה, ואני חוזר עוד פעם לזה שישי איבגי מציין, וכבר אומר בתחילת שנה, שהתקציב, בלי להבין יותר מידי, בגלל שהוא חדש, והוא כבר רואה את הנולד, ורואה שיש כאן בעיה עם התקציב. ומבקשים מאיתנו היום, ראש העיר מבקש מאיתנו לעדכן את התקציב מ-174 מיליון ל-187 מיליון, תוספת של 12.634 מיליון, שזה לאחר תוספת כבר של כ-10 מיליון שקלים, שזה לאחר שבכל שאר השנים היו חוסכים מהתקציב כ-20 מיליון שקלים,

נעמי כספי: בטח, כי לא עשו כלום.

רועי לוי: ש-10 מיליון היה הולך לחינוך ועוד 10 מיליון, בבקשה?

נעמי כספי: לא עשו כלום, רועי, בוא אלי לגבעת נשר.

רועי לוי: אבל תני לי לדבר.

נעמי כספי: לא עשו שום דבר.

רועי לוי: אבל תדברי אחר כך את.

נעמי כספי: אצלך בבית לא עשו כלום, בבנדור.

רועי לוי: נעמי, זה לא יפה שאת קוטעת אותי.

נעמי כספי: אוקי, סליחה.

רועי לוי: אני לא קוטע אותך ולא נכנס לדבריך, אגב, כל הישיבות, מהתחלת הקדנציה הזאת, תמיד שאני מדבר את קוטעת אותי, את יודעת, זה לא ייאמן.

נעמי כספי: זה סימן שאני מעריכה את מה שאתה אומר.

רועי לוי: זה בסדר גמור, רק אל, רק בוא נעריך אחד את השני.

נעמי כספי: ישי רק מעצבן אותי. לך אני עונה.

רועי לוי: בואי נעריך אחד את השני בכבוד. בוא נעריך אחד את השני בכבוד ובתרבות דיבור ולא בלקטוע אחד את השני. ויש כאן תוספות על תוספות, אני מעריך, משנת 2012, או 13', כ-30 מיליון שקלים תוספת. עכשיו,

יחיאל אדרי: אני מבקש אותך, סליחה, ברשותך.

רועי לוי: אתה מפריע לי, אבל.

יחיאל אדרי: בטח.

רועי לוי: אבל אל תפריע לי.

אברהם בינמו: מה שמלמד שאתה קורא ספורט, על כל ענפיו, עד הליגות הנמוכות.

דן תיכון: תאמין לי שאני קורא הכל.

מוטי חן: אוקי, זה 5 מיליון. גידול בתקבולים,

מירית קרוגליאק: ראש העיר רק לעודד את השחקנים והתחבק והתנשק איתם.

מוטי חן: גידול בתקבולים בגין,

יחיאל אדרי: יש לו נחת, לפחות לא, אם לא במכבי חיפה, אז בעירוני נשר.

אברהם בינמו: כן, מוטי.

מוטי חן: גידול בתקבולים בגין שנים קודמות, בחלקו בגלל אישור הכנסות ספייס.

דן תיכון: זה מה שנקרא, נחמת עניים.

מוטי חן: קיטון בהכנסות מימון, בשל ירידת הריבית, במיליון ₪. וגידול בהעברת יתרות עודפים משנים קודמות בתקציב הרגיל, ב-5.6 מיליון ₪. זה בצד ההכנסות. בצד ההוצאות, בהיבט של השכר, אני אתייחס כרגע לשלושת מרכיבי השכר, שכר כללי, שכר רווחה ושכר חינוך ביחד, אבל אתם תראו שאני מתייחס לזה גם בתקן כוח אדם בצורה מפורטת יותר. מתוך הגידול הזה, הסך הכל הכללי, אנחנו מדברים על 1.5 מיליון שהגדרתי והסברתי כבר קודם לגבי הנושא של העשרה ימים, בצורת חישוב הנוכחות. והיתר, זה גידול גם בתקנים, שאנחנו נביא לאישור תכף, גם בתקנים וגם,

רועי לוי: כמה זה היתר?

מוטי חן: סך הכל השכר הכללי, אם היה 57.199 מיליון בתקציב המקורי, אנחנו מגיעים כרגע ל-60.622 מיליון, אוקי?

רועי לוי: וכמה היה הגידול לעומת 2013?

מוטי חן: מה זאת אומרת לעומת 2013?

רועי לוי: לתקציב השכר של 2013.

מוטי חן: לעומת ביצוע 2013? לא הבאתי את הנתון הזה איתי.

רועי לוי: מה היה התקציב ב-2013?

מוטי חן: אני לא נבחן כאן על 2013, לא הבאתי את 2013 כאן לדיון.

רועי לוי: לא, אני לא בוחן אותך, אני רק שואל.

מוטי חן: לא זוכר בעל פה את הסכום המדויק.

רועי לוי: אז תגיד 'אני לא זוכר'.

מוטי חן: לא זוכר בעל פה את הסכום המדויק.

דן תיכון: תפקידנו לשאול.

מוטי חן: לא, לשאול, כן, אבל אני לא יודע בעל פה להגיד, אם תרצו, אני אעצור רגע ואביא, אין בעיה.

אברהם בינמו: מוטי.

מוטי חן: אוקי, זה בהיבט השכר. בנושא של פעולות כלליות, גידול של 4.3 מיליון ₪. הסבר מספר 11 מראה לנו, בעצם, את הסכומים הגדולים. נכנסנו לפרויקט של קבלני גינון חדשים, הערכנו כמות דונמים מסוימים, מגוננת, שלא היה, בתחילת התהליך, שלא הייתה, כפי הנראה, קרובה למציאות בפועל, בשטח. האילוץ הוא לגנן, או לתחזק שטחים הרבה יותר גדולים, מעבר למה שהערכנו, וזה גורר גידול של כ-800,000 ₪ בהוצאות האלה. אני חושב שכולם רואים את השינוי בטיפול בגינון.

רועי לוי: לא, אני לא.

יחיאל אדרי: אתה לא מסתכל.

מוטי חן: אני חושב, אמרתי.

רועי לוי: אוקי.

מוטי חן: בנושא פינוי אשפה, יש גידול, של 800,000 ₪, גם בעלות של היטל הטמנה, גם בכמות, גם בכמות הגזם המפונה, רואים את זה, בביצוע שלנו. בנושא של כוח אדם זמני, יש גידול של 300,000 ₪. כאשר, כאן זה נובע,

רועי לוי: באיזה אתה, באיזה הסבר?

מוטי חן: 11.

רועי לוי: אוקי, סליחה.

מוטי חן: הסבר מספר 11. בנושא של הוצאות משפטיות, יש גידול של 300,000 ₪. בנושא של הוצאות פרסום, 200,000 ₪.

ישי איבגי: מה זה פרסום? מה זה תחת פרסום, אצלך?

מוטי חן: כל מה שקשור, כל מה שקשור לפרסום, ידיעות, יחסי ציבור, טיפול באתר האינטרנט. שדרוג של אתר האינטרנט, וכן הלאה.

ישי איבגי: אפשר לקבל את הפירוט של זה?

אברהם בינמו: יש.

מוטי חן: בהחלט אפשר. לא בשלוף, אבל אפשר. זה פה, אתה רוצה שאני אתחיל להקריא לך דבר דבר?

ישי איבגי: כן.

מוטי חן: אתה לא תראה את זה פה, כי צריך להיכנס לתוך הכרטיס, אני מביא לכאן את הטוטאל.

ישי איבגי: העלות של אתר האינטרנט, עולה, נכנס לתוך העלויות האלה?

מוטי חן: כן.

ישי איבגי: מכספי ציבור. אוקי, של הפרסום. האם יכול להיות שתושב עיר , מוציאים אותו מלהיות חבר, לדוגמא, בפייסבוק?

אברהם בינמו: באתר אינטרנט לא מוציאים אותו.

מוטי חן: הגזבר לא יודע לענות על שאלות כאלה.

ישי איבגי: בפייסבוק?

אברהם בינמו: האם בפייסבוק?

ישי איבגי: אתם מנהלים את הפייסבוק.

אברהם בינמו: וודאי.

ישי איבגי: מישהו מנהל את זה, נכון?

אברהם בינמו: וודאי.

ישי איבגי: זה עולה למישהו כסף.

אברהם בינמו: מה השאלה?

ישי איבגי: האם יכולים להוציא אזרח, תושב נשר, מלהיות חבר של העיר נשר, שהוא רוצה להיות חבר בעיר נשר?

אברהם בינמו: השאלה שלך היא שאלה, השאלה שלך היא שאלה מאוד מעניינת, אנחנו נבדוק את זה, אני לא מודע למה שאתה אומר.

ישי איבגי: להעביר לכם את השם?

אברהם בינמו: אני, לא, לא צריך, אתה שאלת שאלה, אני שואל אותה קודם כל ברמה העקרונית, לא ברמה הפרטנית. אני מבטיח לך בדיקה, תוך יומיים תשובה. אייל, שמעת?

(מדברים יחד)

אברהם בינמו: אני לא אמרתי הגיוני.

ישי איבגי: אם מישהו מקלל, אני מסכים.

אברהם בינמו: אז לכן אנחנו נבדוק את זה, אולי יש תקנות וסדר, שמה שאומר, שמי שמנהל ... ישראל, למשל, צריך להעיף אותו משם.

מוטי חן: אוקי. גידול בנושא של הוצאות תכנון, מדידות.

אברהם בינמו: תתייחסו לזה שניכם, בבקשה, תודה.

מוטי חן: תכנון, מדידות, תחשיבים לחוקי עזר. אנחנו נמצאים כרגע בהליך, זה יבוא לישיבת מועצת העיר הבאה, שלושה חוקי עזר ראשונים, שבעצם כרגע, נכון לרגע זה, אושרו,

דן תיכון: באיזה הסבר אתה?

מוטי חן: אני עדיין באותו הסבר 11. שאושרו על ידי אגף התחשיבים, או החברה המנהלת שמטעם משרד הפנים, לעדכון, כפי שמחייב אותנו, גם חוזר מנכ"ל וגם דו"ח מבקר המדינה. יובאו לאישור מועצת העיר בישיבה הבאה, נכון, אלכס?

דן תיכון: מה זה גידול בהוצאות פינוי אשפה? אבל אני אשאל בסוף.

אברהם בינמו: כן, בדיוק, ככה זה נכון.

מוטי חן: גידול בהוצאות חשמל 200,000, אירועים 200,000, וההוצאות של תכנון ובנייה 300,000, וזה מה שנותן את ההסבר לגבי סך הכל הגידול הכולל. בנושא הסבר מספר 12, בנושא של רכישת מים, יש לנו גם גידול בצריכת המים העירונית, מן הסתם, כשמגננים יותר שטחים, אז צורכים יותר מים.

דן תיכון: אל תעשה את המשוואה הזאת, זה לא נכון.

מוטי חן: כרגע, במצב הקיים, גיננו יותר, צרכנו יותר, לא מעבר לזה, בלי קביעות. גם הנושא של תוספת מרכיב לקרן לשיקום מים, אבל זה הולך להתבטל, לפי ההודעה שקיבלנו על ביטול התאגידים.

אברהם בינמו: ג'ינו, אתה רואה מה היתרון בעיריית נשר? אתה גם יכול לצלם את הישיבה, גם ממלא בטריה, מה רע לך?

(מדברים יחד)

מוטי חן: בנושא של שכר החינוך, הגידול כאן נובע מכמה דברים, פעם אחת,

אברהם בינמו: ג'ינו, רק אני רוצה לשאול, בצילומים, עניבה ... ירוקה, תגיד לי עם איזה עניבה להופיע. מאחר ואתה מתמקד בי, באמת, ואני מייצג את הישוב הזה, אני מניח שאתה גם מנסה לתפוס אותי בפוזות יפות, או פוזות מרשימות. לכן אני שואל את דעתך.

דן תיכון: אני מציע לך לרדת מהדברים האלה. זה לא מתאים לך.

(מדברים יחד)

אברהם בינמו: ברמה החברית, אני לא נגד.

דן תיכון: לא, לא, אבל זה נכנס לפרוטוקול, אם זה נכנס לפרוטוקול.

אברהם בינמו: אז אנחנו נבקש למחוק את זה מהפרוטוקול, תודה.

דן תיכון: אתה לא יכול.

אברהם בינמו: אני יכול, הכל אני יכול. אתה דן תיכון, ממך למדתי.

דן תיכון: נדמה לך שהכל אני יכול.

אברהם בינמו: ממך למדתי, מי שלומד,

דן תיכון: אני, דע לך, מעולם לא נתתי למחוק בתקנות, מהפרוטוקול מילה.

אברהם בינמו: כן, תודה, סליחה. כן.

מוטי חן: בנושא של שכר חינוך, היות ושכר חינוך הוא, מבחינה כמותית, מרכיב משמעותי מאוד בשכר הכולל, יש כאן גם את אותו הסבר שנתתי קודם לגבי העשרה ימים, וגם נושא של מענקים לעובדי הוראה, שלא ניתן היה להעריך אותם קודם. בית הספר שלנו קיבל מענקים בשל הישגים של בית הספר, משרד החינוך תקצב חלק מהסכום, אנחנו תקצבנו חלק מהסכום. מדובר כאן על מאות אלפי שקלים שאי אפשר היה להעריך אותם קודם. סעיף 14, פעולות חינוך. הגידול כאן הוא נושא בעיקר של נושא של הצהרונים ,יש כאן גידול משמעותי מאוד במספר המשתתפים ביחס למה שהערכנו וצפינו, וכדי לא לפגוע ברמת השירות ולהמשיך אותה, החליטה ההנהלה להגדיל כאן את הסכום הזה ב-1.635 מיליון. שכר רווחה, ראינו קיטון דווקא, מצד שני. פעולות רווחה, הסבר מספר 16, יש גידול של 644. בהקשר למה שאמרתי קודם, למרות הקיטון, או צפי לקיטון בתקבול, לא הפחתנו את רמת השירות לתושב, ונתנו מענה לכל המכסות שנדרשות, ולכן, זה מצריך מאיתנו גידול של 644,000 שקל.

אברהם בינמו: אני רק מבקש שבמשפט שם, גידול בפעולות תחומים ילדים נכים ומפגרים, את המילה מפגרים למחוק.

מוטי חן: לא אני קובע את השם הזה, זה משרד הרווחה קובע אותו.

אברהם בינמו: לא משנה, לי, אתה, לי לשולחן תביא בעלי מוגבלויות.

מוטי חן: צרכים מיוחדים.

אברהם בינמו: בדיוק, צרכים מיוחדים.

מוטי חן: בסדר, אני מקבל את זה.

אברהם בינמו: בסדר?

מוטי חן: אבל לצערי, משרד הרווחה עדיין לא השכיל לשנות את ההגדרה.

אברהם בינמו: שהם ימשיכו בשלהם.

בוריס אייזנברג: מענה לצרכים מיוחדים, ככה זה יוגדר?

אברהם בינמו: כן, כן.

מוטי חן: לא בתקצוב של המשרד.

אברהם בינמו: 17, כן.

מוטי חן: 17 פירעון מלוות. בעצם מדובר כאן על אותה הלוואה שנלקחה לטובת ההלוואה למשרד הפנים, עכשיו צריך גם לשלם אותה. אז הדבר הזה צריך לבוא לידי ביטוי באופן שוטף.

דן תיכון: אתה ממשיך באיוולת הזאת.

מוטי חן: לא אני ממשיך, הם ממשיכים.

דן תיכון: אתה מסביר את דברי האיוולת.

מוטי חן: מה אני יכול לעשות? אני רק מסביר אותם, זה לא הופך אותי לשותף להם. הסבר מספר 18, הוצאות מימון, אני אמרתי קודם, גם בקיטון בהכנסות הצפויות, מוביל גם קיטון בזקיפה היחסית שצפינו לזקוף לקרנות חזרה. הסבר מספר 19,

דן תיכון: אני מוכרח לומר לך שלא הבנתי את הניסוח הזה.

מוטי חן: אני אסביר. היות,

דן תיכון: של 18.

מוטי חן: אני אסביר. נושא של הכנסות מימון.

דן תיכון: אני אקרא לך איך ניסחת את זה.

מוטי חן: אני אסביר את זה.

דן תיכון: הקיטון נובע מקיטון בזקיפת הכנסות המימון. מה זה זקיפת הכנסות?

מוטי חן: אני אסביר.

דן תיכון: אתה מפצל את זה?

מוטי חן: אני אסביר. קרנות הרשות בעודפי התב"רים, כמו יתרת ההון החוזר של העירייה, מייצרים ריבית על הפעילות וריבית על ההשקעות.

דן תיכון: מייצרים הכנסות.

מוטי חן: מייצרים הכנסות ריבית, בסדר? הכנסות מימון.

דן תיכון: לא רק מריבית.

מוטי חן: הכנסות מימון, בוא נדייק.

דן תיכון: כן.

מוטי חן: הכנסות המימון האלה מוחזרות, נזקפות חזרה, כולם נרשמות כהכנסות בתקציב הרגיל בסעיף ההכנסות, באותו חלק יחסי, שנבע מקרנות הרשות ועודפי התב"רים, מוחזר אליהם באמצעות הוצאות המימון. כריבית רעיונית. זה הזקיפה.

דן תיכון: אבל את הריבית אתה מקבל.

מוטי חן: אני אומר, אני מקבל את הריבית,

דן תיכון: אז למה רעיונית? זה כסף בפועל.

מוטי חן: לא, ההוצאה נרשמת, ההוצאה נרשמת, אני לא לוקח כסף פיזית ומעביר אותו כרגע לקרנות, זה רישומי, ההכנסה נרשמה.

דן תיכון: זה רישומי, אבל למה זה רעיוני?

מוטי חן: אם זה לא,

דן תיכון: זה לא מילה נכונה.

מוטי חן: לא משוכנע, אבל נניח.

דן תיכון: רעיוני זה הכנסה שיש לך תיאורטית, ואתה מחשב את זה, מוסיף את זה לקרן.

מוטי חן: לא, רעיונית הכוונה שאתה עושה כאן חישוב יחסי, כי זה לא חישוב מדויק לרמה היומית, זה חישוב על פני רבעון, ועל פני השתנות היתרות ברבעון.

דן תיכון: מה שמעניין אותי, יש לך הכנסות,

מוטי חן: אני מפצל אותן לפי העניין.

דן תיכון: אתה מחזיר אותם?

מוטי חן: כן, למקום שיצר אותם.

דן תיכון: באופן יחסי למקום שיצר אותם.

מוטי חן: שיצר אותם, נכון, בדיוק. כן. וההסבר האחרון,

רועי לוי: כדי להשלים את דן, כדי שאני אבין, זאת אומרת, אם יש לך, בעצם, ריבית על הקרנות, את הרווחים בריבית אתה מכניס, מחזיר באופן יחסי לאותן קרנות?

מוטי חן: נכון.

רועי לוי: לא לתקציב השוטף?

מוטי חן: לא.

רועי לוי: אז למה פה אני רואה אותם בתקציב השוטף?

מוטי חן: אתה מראה אותם בהכנסה ומראה אותם בהוצאה.

רועי לוי: למה?

מוטי חן: כי ככה צריך להציג את זה, חשבונאית.

רועי לוי: אבל ההוצאה היא לא מפה, ההוצאה היא מהתברים, בעצם.

מוטי חן: עוד פעם,

רועי לוי: מהקרנות, סליחה.

מוטי חן: עוד פעם, לא, לא, קרן, אם אתה תיקח חשבון של קרן לאורך שנה, אתה תראה יתרת פתיחה, תוספות במהלך השנה, הפחתות או העברה, ויתרת סגירה. ההכנסות של הקרן נובעות מכמה מקורות, הם נובעות מהכנסות מימון באמצעות העברה דרך התקציב הרגיל. הם נובעות מתקבול של אגרות והיטלים רלוונטיים, קרן מים, הטלת אגרות מים, תיקח את הכסף לשם וכן הלאה. ההכנסות נובעות מכמה מקורות. אתה רואה פה, בתקציב הרגיל, היות והוא יודע לדבר על אותה שנה, הוא לא יודע לדבר רב שנתי, והקרן היא רב שנתית, אתה רואה בתקציב הרגיל את ההכנסות ואת ההוצאות. ההוצאות הם בעצם זקיפה, החזרה חזרה של אותה הכנסה למקור שיצר אותה, כמו שאמר דן קודם. אם זה הקרן, או עודפי התב"רים.

דן תיכון: איך תרשום את זה כשיהיה לך הפסד הוני?

מוטי חן: אני מקווה שלא יהיה לי הפסד הוני.

דן תיכון: יהיה לך, מה זה, אתה לא קוסם.

מוטי חן: אני לא קוסם, יש קרן שערוך,

דן תיכון: זה דבר מסוכן מאוד שאתה אומר, אני מקווה שלא יהיה לי.

מוטי חן: מה זה מקווה? תשמע, קוסם אני לא, כמו שהגדרת.

דן תיכון: בדרך כלל מה שעולה, הוא שגם יורד.

מוטי חן: אנחנו, לאורך השנים, ובצורת ההשקעות של העירייה, בצורה אחראית, לאור חוזר מנכ"ל, במצטבר, לא מגיעים להפסדים, לפחות ב-15 שנים האחרונות. אני לא רואה סיבה שנגיע לשם.

דן תיכון: מה אמרת, 15? אתה רוצה לומר שהאגרות חוב הצמודות, ב-15 שנים האחרונות, רק עלו?

מוטי חן: ב-15 שנים, זה לא מה שאמרתי, הרכב התיק כולל לא רק אגרות חוב צמודות, בהרכב תיק של עיריית נשר, לאורך 15 שנים האחרונות שאני משמש כגזבר העירייה, תמיד הצגנו הכנסות ריבית ולא הפסדים. תמיד.

דן תיכון: הכנסות מריבית יש לך תמיד.

מוטי חן: לא, הכנסות,

דן תיכון: אני מדבר על הכנסה הונית.

מוטי חן: הכנסה הונית לאורך השנים,

דן תיכון: כשאתה משערך את הקרן שלך שירדה.

מוטי חן: כשיש שיערוך קרן שירדה, היא כנגד קרן שיערוך, שהיא חלק מקרנות הפיתוח, חשבונאית, עשינו דיון חשבונאי מעמיק, אבל לא נוצר מצב שבו ההפסדים ההוניים, כמו שאתה מתאר אותם, יצרו מצב שלילי של רישום שלילי.

דן תיכון: תיאורטית, נניח, בחמש שנים האחרונות,

מוטי חן: תיאורטית יכול לקרות, אני לא אומר שזה לא אפשרי.

דן תיכון: אז איך תרשום את זה?

מוטי חן: אנחנו בעולם שבו הכל אפשרי.

דן תיכון: זה מביא אותי לשאלה, איך אתה משקיע, אבל זה במקום אחר.

אברהם בינמו: טוב, מוטי, תודה רבה לך, אני מבקש את ההתייחסות של חברי מועצת העיר.

מוטי חן: הנושא השני, רגע. הנושא השני שאני מציע, לא, סליחה.

דן תיכון: לא הבנתי את האחוז הזה.

מוטי חן: בהתאם לחוק ערים איתנות שאושר בכנסת, ואנחנו הוכרזנו כעיר איתנה, תקציב העירייה אמור לכלול שני מרכיבים, פעם אחת נושא של רזרבה מפעולות, בסך אחוז אחד מסך התקציב, לא פחות מאחוז אחד מסך התקציב. ופעם שנייה, לצרף מה שעשינו כל השנים, תקן כוח אדם לתקציב. לאישור התקציב.

דן תיכון: מה? לא הבנתי.

מוטי חן: מה שעשינו לאורך כל השנים זה לצרף להצעת התקציב תקן כוח אדם. עשינו את זה כל השנים, וגם עכשיו אנחנו עושים את זה. ומה שיש כאן בסעיף 19, זה אותה רזרבה של אחוז אחד.

דן תיכון: אז יש לך תקן כוח אדם.

מוטי חן: כן.

דן תיכון: הוא חלק בלתי נפרד.

מוטי חן: הוא חלק בלתי נפרד, וקוהרנטי עם סעיפי התקציב.

דן תיכון: אפשר לראות אותו?

מוטי חן: צירפתי לכם אותו. בהמשך עדכון הצעת התקציב, קיבלתם.

אברהם בינמו: רגע, רועי, ברשותך.

רועי לוי: בהסבר 19.

אברהם בינמו: רועי, ברשותך. אני עכשיו אשאל את השאלות, דן.

דן תיכון: אני אפילו כתבתי שאין השוואה.

רועי לוי: בהצבעה או בדיון בנושא הזה, עד להסדר של הוועדה לניגוד עניינים, עד אז, אפעל על פי חוות דעתו של היועץ המשפטי לעיריית נשר. ולכן, ברשותכם, אמשיך, ואני מסתכל על סעיף ההכנסות של הארנונה, ואני חוזר עוד פעם לזה שישי איבגי מציין, וכבר אומר בתחילת שנה, שהתקציב, בלי להבין יותר מידי, בגלל שהוא חדש, והוא כבר רואה את הנולד, ורואה שיש כאן בעיה עם התקציב. ומבקשים מאיתנו היום, ראש העיר מבקש מאיתנו לעדכן את התקציב מ-174 מיליון ל-187 מיליון, תוספת של 12.634 מיליון, שזה לאחר תוספת כבר של כ-10 מיליון שקלים, שזה לאחר שבכל שאר השנים היו חוסכים מהתקציב כ-20 מיליון שקלים,

נעמי כספי: בטח, כי לא עשו כלום.

רועי לוי: ש-10 מיליון היה הולך לחינוך ועוד 10 מיליון, בבקשה?

נעמי כספי: לא עשו כלום, רועי, בוא אלי לגבעת נשר.

רועי לוי: אבל תני לי לדבר.

נעמי כספי: לא עשו שום דבר.

רועי לוי: אבל תדברי אחר כך את.

נעמי כספי: אצלך בבית לא עשו כלום, בבנדור.

רועי לוי: נעמי, זה לא יפה שאת קוטעת אותי.

נעמי כספי: אוקי, סליחה.

רועי לוי: אני לא קוטע אותך ולא נכנס לדבריך, אגב, כל הישיבות, מהתחלת הקדנציה הזאת, תמיד שאני מדבר את קוטעת אותי, את יודעת, זה לא ייאמן.

נעמי כספי: זה סימן שאני מעריכה את מה שאתה אומר.

רועי לוי: זה בסדר גמור, רק אל, רק בוא נעריך אחד את השני.

נעמי כספי: ישי רק מעצבן אותי. לך אני עונה.

רועי לוי: בואי נעריך אחד את השני בכבוד. בוא נעריך אחד את השני בכבוד ובתרבות דיבור ולא בלקטוע אחד את השני. ויש כאן תוספות על תוספות, אני מעריך, משנת 2012, או 13', כ-30 מיליון שקלים תוספת. עכשיו,

יחיאל אדרי: אני מבקש אותך, סליחה, ברשותך.

רועי לוי: אתה מפריע לי, אבל.

יחיאל אדרי: בטח.

רועי לוי: אבל אל תפריע לי.

אברהם בינמו: מה שמלמד שאתה קורא ספורט, על כל ענפיו, עד הליגות הנמוכות.

דן תיכון: תאמין לי שאני קורא הכל.

מוטי חן: אוקי, זה 5 מיליון. גידול בתקבולים,

מירית קרוגליאק: ראש העיר רק לעודד את השחקנים והתחבק והתנשק איתם.

מוטי חן: גידול בתקבולים בגין,

יחיאל אדרי: יש לו נחת, לפחות לא, אם לא במכבי חיפה, אז בעירוני נשר.

אברהם בינמו: כן, מוטי.

מוטי חן: גידול בתקבולים בגין שנים קודמות, בחלקו בגלל אישור הכנסות ספייס.

דן תיכון: זה מה שנקרא, נחמת עניים.

מוטי חן: קיטון בהכנסות מימון, בשל ירידת הריבית, במיליון ₪. וגידול בהעברת יתרות עודפים משנים קודמות בתקציב הרגיל, ב-5.6 מיליון ₪. זה בצד ההכנסות. בצד ההוצאות, בהיבט של השכר, אני אתייחס כרגע לשלושת מרכיבי השכר, שכר כללי, שכר רווחה ושכר חינוך ביחד, אבל אתם תראו שאני מתייחס לזה גם בתקן כוח אדם בצורה מפורטת יותר. מתוך הגידול הזה, הסך הכל הכללי, אנחנו מדברים על 1.5 מיליון שהגדרתי והסברתי כבר קודם לגבי הנושא של העשרה ימים, בצורת חישוב הנוכחות. והיתר, זה גידול גם בתקנים, שאנחנו נביא לאישור תכף, גם בתקנים וגם,

רועי לוי: כמה זה היתר?

מוטי חן: סך הכל השכר הכללי, אם היה 57.199 מיליון בתקציב המקורי, אנחנו מגיעים כרגע ל-60.622 מיליון, אוקי?

רועי לוי: וכמה היה הגידול לעומת 2013?

מוטי חן: מה זאת אומרת לעומת 2013?

רועי לוי: לתקציב השכר של 2013.

מוטי חן: לעומת ביצוע 2013? לא הבאתי את הנתון הזה איתי.

רועי לוי: מה היה התקציב ב-2013?

מוטי חן: אני לא נבחן כאן על 2013, לא הבאתי את 2013 כאן לדיון.

רועי לוי: לא, אני לא בוחן אותך, אני רק שואל.

מוטי חן: לא זוכר בעל פה את הסכום המדויק.

רועי לוי: אז תגיד 'אני לא זוכר'.

מוטי חן: לא זוכר בעל פה את הסכום המדויק.

דן תיכון: תפקידנו לשאול.

מוטי חן: לא, לשאול, כן, אבל אני לא יודע בעל פה להגיד, אם תרצו, אני אעצור רגע ואביא, אין בעיה.

אברהם בינמו: מוטי.

מוטי חן: אוקי, זה בהיבט השכר. בנושא של פעולות כלליות, גידול של 4.3 מיליון ₪. הסבר מספר 11 מראה לנו, בעצם, את הסכומים הגדולים. נכנסנו לפרויקט של קבלני גינון חדשים, הערכנו כמות דונמים מסוימים, מגוננת, שלא היה, בתחילת התהליך, שלא הייתה, כפי הנראה, קרובה למציאות בפועל, בשטח. האילוץ הוא לגנן, או לתחזק שטחים הרבה יותר גדולים, מעבר למה שהערכנו, וזה גורר גידול של כ-800,000 ₪ בהוצאות האלה. אני חושב שכולם רואים את השינוי בטיפול בגינון.

רועי לוי: לא, אני לא.

יחיאל אדרי: אתה לא מסתכל.

מוטי חן: אני חושב, אמרתי.

רועי לוי: אוקי.

מוטי חן: בנושא פינוי אשפה, יש גידול, של 800,000 ₪, גם בעלות של היטל הטמנה, גם בכמות, גם בכמות הגזם המפונה, רואים את זה, בביצוע שלנו. בנושא של כוח אדם זמני, יש גידול של 300,000 ₪. כאשר, כאן זה נובע,

רועי לוי: באיזה אתה, באיזה הסבר?

מוטי חן: 11.

רועי לוי: אוקי, סליחה.

מוטי חן: הסבר מספר 11. בנושא של הוצאות משפטיות, יש גידול של 300,000 ₪. בנושא של הוצאות פרסום, 200,000 ₪.

ישי איבגי: מה זה פרסום? מה זה תחת פרסום, אצלך?

מוטי חן: כל מה שקשור, כל מה שקשור לפרסום, ידיעות, יחסי ציבור, טיפול באתר האינטרנט. שדרוג של אתר האינטרנט, וכן הלאה.

ישי איבגי: אפשר לקבל את הפירוט של זה?

אברהם בינמו: יש.

מוטי חן: בהחלט אפשר. לא בשלוף, אבל אפשר. זה פה, אתה רוצה שאני אתחיל להקריא לך דבר דבר?

ישי איבגי: כן.

מוטי חן: אתה לא תראה את זה פה, כי צריך להיכנס לתוך הכרטיס, אני מביא לכאן את הטוטאל.

ישי איבגי: העלות של אתר האינטרנט, עולה, נכנס לתוך העלויות האלה?

מוטי חן: כן.

ישי איבגי: מכספי ציבור. אוקי, של הפרסום. האם יכול להיות שתושב עיר , מוציאים אותו מלהיות חבר, לדוגמא, בפייסבוק?

אברהם בינמו: באתר אינטרנט לא מוציאים אותו.

מוטי חן: הגזבר לא יודע לענות על שאלות כאלה.

ישי איבגי: בפייסבוק?

אברהם בינמו: האם בפייסבוק?

ישי איבגי: אתם מנהלים את הפייסבוק.

אברהם בינמו: וודאי.

ישי איבגי: מישהו מנהל את זה, נכון?

אברהם בינמו: וודאי.

ישי איבגי: זה עולה למישהו כסף.

אברהם בינמו: מה השאלה?

ישי איבגי: האם יכולים להוציא אזרח, תושב נשר, מלהיות חבר של העיר נשר, שהוא רוצה להיות חבר בעיר נשר?

אברהם בינמו: השאלה שלך היא שאלה, השאלה שלך היא שאלה מאוד מעניינת, אנחנו נבדוק את זה, אני לא מודע למה שאתה אומר.

ישי איבגי: להעביר לכם את השם?

אברהם בינמו: אני, לא, לא צריך, אתה שאלת שאלה, אני שואל אותה קודם כל ברמה העקרונית, לא ברמה הפרטנית. אני מבטיח לך בדיקה, תוך יומיים תשובה. אייל, שמעת?

(מדברים יחד)

אברהם בינמו: אני לא אמרתי הגיוני.

ישי איבגי: אם מישהו מקלל, אני מסכים.

אברהם בינמו: אז לכן אנחנו נבדוק את זה, אולי יש תקנות וסדר, שמה שאומר, שמי שמנהל ... ישראל, למשל, צריך להעיף אותו משם.

מוטי חן: אוקי. גידול בנושא של הוצאות תכנון, מדידות.

אברהם בינמו: תתייחסו לזה שניכם, בבקשה, תודה.

מוטי חן: תכנון, מדידות, תחשיבים לחוקי עזר. אנחנו נמצאים כרגע בהליך, זה יבוא לישיבת מועצת העיר הבאה, שלושה חוקי עזר ראשונים, שבעצם כרגע, נכון לרגע זה, אושרו,

דן תיכון: באיזה הסבר אתה?

מוטי חן: אני עדיין באותו הסבר 11. שאושרו על ידי אגף התחשיבים, או החברה המנהלת שמטעם משרד הפנים, לעדכון, כפי שמחייב אותנו, גם חוזר מנכ"ל וגם דו"ח מבקר המדינה. יובאו לאישור מועצת העיר בישיבה הבאה, נכון, אלכס?

דן תיכון: מה זה גידול בהוצאות פינוי אשפה? אבל אני אשאל בסוף.

אברהם בינמו: כן, בדיוק, ככה זה נכון.

מוטי חן: גידול בהוצאות חשמל 200,000, אירועים 200,000, וההוצאות של תכנון ובנייה 300,000, וזה מה שנותן את ההסבר לגבי סך הכל הגידול הכולל. בנושא הסבר מספר 12, בנושא של רכישת מים, יש לנו גם גידול בצריכת המים העירונית, מן הסתם, כשמגננים יותר שטחים, אז צורכים יותר מים.

דן תיכון: אל תעשה את המשוואה הזאת, זה לא נכון.

מוטי חן: כרגע, במצב הקיים, גיננו יותר, צרכנו יותר, לא מעבר לזה, בלי קביעות. גם הנושא של תוספת מרכיב לקרן לשיקום מים, אבל זה הולך להתבטל, לפי ההודעה שקיבלנו על ביטול התאגידים.

אברהם בינמו: ג'ינו, אתה רואה מה היתרון בעיריית נשר? אתה גם יכול לצלם את הישיבה, גם ממלא בטריה, מה רע לך?

(מדברים יחד)

מוטי חן: בנושא של שכר החינוך, הגידול כאן נובע מכמה דברים, פעם אחת,

אברהם בינמו: ג'ינו, רק אני רוצה לשאול, בצילומים, עניבה ... ירוקה, תגיד לי עם איזה עניבה להופיע. מאחר ואתה מתמקד בי, באמת, ואני מייצג את הישוב הזה, אני מניח שאתה גם מנסה לתפוס אותי בפוזות יפות, או פוזות מרשימות. לכן אני שואל את דעתך.

דן תיכון: אני מציע לך לרדת מהדברים האלה. זה לא מתאים לך.

(מדברים יחד)

אברהם בינמו: ברמה החברית, אני לא נגד.

דן תיכון: לא, לא, אבל זה נכנס לפרוטוקול, אם זה נכנס לפרוטוקול.

אברהם בינמו: אז אנחנו נבקש למחוק את זה מהפרוטוקול, תודה.

דן תיכון: אתה לא יכול.

אברהם בינמו: אני יכול, הכל אני יכול. אתה דן תיכון, ממך למדתי.

דן תיכון: נדמה לך שהכל אני יכול.

אברהם בינמו: ממך למדתי, מי שלומד,

דן תיכון: אני, דע לך, מעולם לא נתתי למחוק בתקנות, מהפרוטוקול מילה.

אברהם בינמו: כן, תודה, סליחה. כן.

מוטי חן: בנושא של שכר חינוך, היות ושכר חינוך הוא, מבחינה כמותית, מרכיב משמעותי מאוד בשכר הכולל, יש כאן גם את אותו הסבר שנתתי קודם לגבי העשרה ימים, וגם נושא של מענקים לעובדי הוראה, שלא ניתן היה להעריך אותם קודם. בית הספר שלנו קיבל מענקים בשל הישגים של בית הספר, משרד החינוך תקצב חלק מהסכום, אנחנו תקצבנו חלק מהסכום. מדובר כאן על מאות אלפי שקלים שאי אפשר היה להעריך אותם קודם. סעיף 14, פעולות חינוך. הגידול כאן הוא נושא בעיקר של נושא של הצהרונים ,יש כאן גידול משמעותי מאוד במספר המשתתפים ביחס למה שהערכנו וצפינו, וכדי לא לפגוע ברמת השירות ולהמשיך אותה, החליטה ההנהלה להגדיל כאן את הסכום הזה ב-1.635 מיליון. שכר רווחה, ראינו קיטון דווקא, מצד שני. פעולות רווחה, הסבר מספר 16, יש גידול של 644. בהקשר למה שאמרתי קודם, למרות הקיטון, או צפי לקיטון בתקבול, לא הפחתנו את רמת השירות לתושב, ונתנו מענה לכל המכסות שנדרשות, ולכן, זה מצריך מאיתנו גידול של 644,000 שקל.

אברהם בינמו: אני רק מבקש שבמשפט שם, גידול בפעולות תחומים ילדים נכים ומפגרים, את המילה מפגרים למחוק.

מוטי חן: לא אני קובע את השם הזה, זה משרד הרווחה קובע אותו.

אברהם בינמו: לא משנה, לי, אתה, לי לשולחן תביא בעלי מוגבלויות.

מוטי חן: צרכים מיוחדים.

אברהם בינמו: בדיוק, צרכים מיוחדים.

מוטי חן: בסדר, אני מקבל את זה.

אברהם בינמו: בסדר?

מוטי חן: אבל לצערי, משרד הרווחה עדיין לא השכיל לשנות את ההגדרה.

אברהם בינמו: שהם ימשיכו בשלהם.

בוריס אייזנברג: מענה לצרכים מיוחדים, ככה זה יוגדר?

אברהם בינמו: כן, כן.

מוטי חן: לא בתקצוב של המשרד.

אברהם בינמו: 17, כן.

מוטי חן: 17 פירעון מלוות. בעצם מדובר כאן על אותה הלוואה שנלקחה לטובת ההלוואה למשרד הפנים, עכשיו צריך גם לשלם אותה. אז הדבר הזה צריך לבוא לידי ביטוי באופן שוטף.

דן תיכון: אתה ממשיך באיוולת הזאת.

מוטי חן: לא אני ממשיך, הם ממשיכים.

דן תיכון: אתה מסביר את דברי האיוולת.

מוטי חן: מה אני יכול לעשות? אני רק מסביר אותם, זה לא הופך אותי לשותף להם. הסבר מספר 18, הוצאות מימון, אני אמרתי קודם, גם בקיטון בהכנסות הצפויות, מוביל גם קיטון בזקיפה היחסית שצפינו לזקוף לקרנות חזרה. הסבר מספר 19,

דן תיכון: אני מוכרח לומר לך שלא הבנתי את הניסוח הזה.

מוטי חן: אני אסביר. היות,

דן תיכון: של 18.

מוטי חן: אני אסביר. נושא של הכנסות מימון.

דן תיכון: אני אקרא לך איך ניסחת את זה.

מוטי חן: אני אסביר את זה.

דן תיכון: הקיטון נובע מקיטון בזקיפת הכנסות המימון. מה זה זקיפת הכנסות?

מוטי חן: אני אסביר.

דן תיכון: אתה מפצל את זה?

מוטי חן: אני אסביר. קרנות הרשות בעודפי התב"רים, כמו יתרת ההון החוזר של העירייה, מייצרים ריבית על הפעילות וריבית על ההשקעות.

דן תיכון: מייצרים הכנסות.

מוטי חן: מייצרים הכנסות ריבית, בסדר? הכנסות מימון.

דן תיכון: לא רק מריבית.

מוטי חן: הכנסות מימון, בוא נדייק.

דן תיכון: כן.

מוטי חן: הכנסות המימון האלה מוחזרות, נזקפות חזרה, כולם נרשמות כהכנסות בתקציב הרגיל בסעיף ההכנסות, באותו חלק יחסי, שנבע מקרנות הרשות ועודפי התב"רים, מוחזר אליהם באמצעות הוצאות המימון. כריבית רעיונית. זה הזקיפה.

דן תיכון: אבל את הריבית אתה מקבל.

מוטי חן: אני אומר, אני מקבל את הריבית,

דן תיכון: אז למה רעיונית? זה כסף בפועל.

מוטי חן: לא, ההוצאה נרשמת, ההוצאה נרשמת, אני לא לוקח כסף פיזית ומעביר אותו כרגע לקרנות, זה רישומי, ההכנסה נרשמה.

דן תיכון: זה רישומי, אבל למה זה רעיוני?

מוטי חן: אם זה לא,

דן תיכון: זה לא מילה נכונה.

מוטי חן: לא משוכנע, אבל נניח.

דן תיכון: רעיוני זה הכנסה שיש לך תיאורטית, ואתה מחשב את זה, מוסיף את זה לקרן.

מוטי חן: לא, רעיונית הכוונה שאתה עושה כאן חישוב יחסי, כי זה לא חישוב מדויק לרמה היומית, זה חישוב על פני רבעון, ועל פני השתנות היתרות ברבעון.

דן תיכון: מה שמעניין אותי, יש לך הכנסות,

מוטי חן: אני מפצל אותן לפי העניין.

דן תיכון: אתה מחזיר אותם?

מוטי חן: כן, למקום שיצר אותם.

דן תיכון: באופן יחסי למקום שיצר אותם.

מוטי חן: שיצר אותם, נכון, בדיוק. כן. וההסבר האחרון,

רועי לוי: כדי להשלים את דן, כדי שאני אבין, זאת אומרת, אם יש לך, בעצם, ריבית על הקרנות, את הרווחים בריבית אתה מכניס, מחזיר באופן יחסי לאותן קרנות?

מוטי חן: נכון.

רועי לוי: לא לתקציב השוטף?

מוטי חן: לא.

רועי לוי: אז למה פה אני רואה אותם בתקציב השוטף?

מוטי חן: אתה מראה אותם בהכנסה ומראה אותם בהוצאה.

רועי לוי: למה?

מוטי חן: כי ככה צריך להציג את זה, חשבונאית.

רועי לוי: אבל ההוצאה היא לא מפה, ההוצאה היא מהתברים, בעצם.

מוטי חן: עוד פעם,

רועי לוי: מהקרנות, סליחה.

מוטי חן: עוד פעם, לא, לא, קרן, אם אתה תיקח חשבון של קרן לאורך שנה, אתה תראה יתרת פתיחה, תוספות במהלך השנה, הפחתות או העברה, ויתרת סגירה. ההכנסות של הקרן נובעות מכמה מקורות, הם נובעות מהכנסות מימון באמצעות העברה דרך התקציב הרגיל. הם נובעות מתקבול של אגרות והיטלים רלוונטיים, קרן מים, הטלת אגרות מים, תיקח את הכסף לשם וכן הלאה. ההכנסות נובעות מכמה מקורות. אתה רואה פה, בתקציב הרגיל, היות והוא יודע לדבר על אותה שנה, הוא לא יודע לדבר רב שנתי, והקרן היא רב שנתית, אתה רואה בתקציב הרגיל את ההכנסות ואת ההוצאות. ההוצאות הם בעצם זקיפה, החזרה חזרה של אותה הכנסה למקור שיצר אותה, כמו שאמר דן קודם. אם זה הקרן, או עודפי התב"רים.

דן תיכון: איך תרשום את זה כשיהיה לך הפסד הוני?

מוטי חן: אני מקווה שלא יהיה לי הפסד הוני.

דן תיכון: יהיה לך, מה זה, אתה לא קוסם.

מוטי חן: אני לא קוסם, יש קרן שערוך,

דן תיכון: זה דבר מסוכן מאוד שאתה אומר, אני מקווה שלא יהיה לי.

מוטי חן: מה זה מקווה? תשמע, קוסם אני לא, כמו שהגדרת.

דן תיכון: בדרך כלל מה שעולה, הוא שגם יורד.

מוטי חן: אנחנו, לאורך השנים, ובצורת ההשקעות של העירייה, בצורה אחראית, לאור חוזר מנכ"ל, במצטבר, לא מגיעים להפסדים, לפחות ב-15 שנים האחרונות. אני לא רואה סיבה שנגיע לשם.

דן תיכון: מה אמרת, 15? אתה רוצה לומר שהאגרות חוב הצמודות, ב-15 שנים האחרונות, רק עלו?

מוטי חן: ב-15 שנים, זה לא מה שאמרתי, הרכב התיק כולל לא רק אגרות חוב צמודות, בהרכב תיק של עיריית נשר, לאורך 15 שנים האחרונות שאני משמש כגזבר העירייה, תמיד הצגנו הכנסות ריבית ולא הפסדים. תמיד.

דן תיכון: הכנסות מריבית יש לך תמיד.

מוטי חן: לא, הכנסות,

דן תיכון: אני מדבר על הכנסה הונית.

מוטי חן: הכנסה הונית לאורך השנים,

דן תיכון: כשאתה משערך את הקרן שלך שירדה.

מוטי חן: כשיש שיערוך קרן שירדה, היא כנגד קרן שיערוך, שהיא חלק מקרנות הפיתוח, חשבונאית, עשינו דיון חשבונאי מעמיק, אבל לא נוצר מצב שבו ההפסדים ההוניים, כמו שאתה מתאר אותם, יצרו מצב שלילי של רישום שלילי.

דן תיכון: תיאורטית, נניח, בחמש שנים האחרונות,

מוטי חן: תיאורטית יכול לקרות, אני לא אומר שזה לא אפשרי.

דן תיכון: אז איך תרשום את זה?

מוטי חן: אנחנו בעולם שבו הכל אפשרי.

דן תיכון: זה מביא אותי לשאלה, איך אתה משקיע, אבל זה במקום אחר.

אברהם בינמו: טוב, מוטי, תודה רבה לך, אני מבקש את ההתייחסות של חברי מועצת העיר.

מוטי חן: הנושא השני, רגע. הנושא השני שאני מציע, לא, סליחה.

דן תיכון: לא הבנתי את האחוז הזה.

מוטי חן: בהתאם לחוק ערים איתנות שאושר בכנסת, ואנחנו הוכרזנו כעיר איתנה, תקציב העירייה אמור לכלול שני מרכיבים, פעם אחת נושא של רזרבה מפעולות, בסך אחוז אחד מסך התקציב, לא פחות מאחוז אחד מסך התקציב. ופעם שנייה, לצרף מה שעשינו כל השנים, תקן כוח אדם לתקציב. לאישור התקציב.

דן תיכון: מה? לא הבנתי.

מוטי חן: מה שעשינו לאורך כל השנים זה לצרף להצעת התקציב תקן כוח אדם. עשינו את זה כל השנים, וגם עכשיו אנחנו עושים את זה. ומה שיש כאן בסעיף 19, זה אותה רזרבה של אחוז אחד.

דן תיכון: אז יש לך תקן כוח אדם.

מוטי חן: כן.

דן תיכון: הוא חלק בלתי נפרד.

מוטי חן: הוא חלק בלתי נפרד, וקוהרנטי עם סעיפי התקציב.

דן תיכון: אפשר לראות אותו?

מוטי חן: צירפתי לכם אותו. בהמשך עדכון הצעת התקציב, קיבלתם.

אברהם בינמו: רגע, רועי, ברשותך.

רועי לוי: בהסבר 19.

אברהם בינמו: רועי, ברשותך. אני עכשיו אשאל את השאלות, דן.

דן תיכון: אני אפילו כתבתי שאין השוואה.

רועי לוי: בהצבעה או בדיון בנושא הזה, עד להסדר של הוועדה לניגוד עניינים, עד אז, אפעל על פי חוות דעתו של היועץ המשפטי לעיריית נשר. ולכן, ברשותכם, אמשיך, ואני מסתכל על סעיף ההכנסות של הארנונה, ואני חוזר עוד פעם לזה שישי איבגי מציין, וכבר אומר בתחילת שנה, שהתקציב, בלי להבין יותר מידי, בגלל שהוא חדש, והוא כבר רואה את הנולד, ורואה שיש כאן בעיה עם התקציב. ומבקשים מאיתנו היום, ראש העיר מבקש מאיתנו לעדכן את התקציב מ-174 מיליון ל-187 מיליון, תוספת של 12.634 מיליון, שזה לאחר תוספת כבר של כ-10 מיליון שקלים, שזה לאחר שבכל שאר השנים היו חוסכים מהתקציב כ-20 מיליון שקלים,

נעמי כספי: בטח, כי לא עשו כלום.

רועי לוי: ש-10 מיליון היה הולך לחינוך ועוד 10 מיליון, בבקשה?

נעמי כספי: לא עשו כלום, רועי, בוא אלי לגבעת נשר.

רועי לוי: אבל תני לי לדבר.

נעמי כספי: לא עשו שום דבר.

רועי לוי: אבל תדברי אחר כך את.

נעמי כספי: אצלך בבית לא עשו כלום, בבנדור.

רועי לוי: נעמי, זה לא יפה שאת קוטעת אותי.

נעמי כספי: אוקי, סליחה.

רועי לוי: אני לא קוטע אותך ולא נכנס לדבריך, אגב, כל הישיבות, מהתחלת הקדנציה הזאת, תמיד שאני מדבר את קוטעת אותי, את יודעת, זה לא ייאמן.

נעמי כספי: זה סימן שאני מעריכה את מה שאתה אומר.

רועי לוי: זה בסדר גמור, רק אל, רק בוא נעריך אחד את השני.

נעמי כספי: ישי רק מעצבן אותי. לך אני עונה.

רועי לוי: בואי נעריך אחד את השני בכבוד. בוא נעריך אחד את השני בכבוד ובתרבות דיבור ולא בלקטוע אחד את השני. ויש כאן תוספות על תוספות, אני מעריך, משנת 2012, או 13', כ-30 מיליון שקלים תוספת. עכשיו,

יחיאל אדרי: אני מבקש אותך, סליחה, ברשותך.

רועי לוי: אתה מפריע לי, אבל.

יחיאל אדרי: בטח.

רועי לוי: אבל אל תפריע לי.

אברהם בינמו: מה שמלמד שאתה קורא ספורט, על כל ענפיו, עד הליגות הנמוכות.

דן תיכון: תאמין לי שאני קורא הכל.

מוטי חן: אוקי, זה 5 מיליון. גידול בתקבולים,

מירית קרוגליאק: ראש העיר רק לעודד את השחקנים והתחבק והתנשק איתם.

מוטי חן: גידול בתקבולים בגין,

יחיאל אדרי: יש לו נחת, לפחות לא, אם לא במכבי חיפה, אז בעירוני נשר.

אברהם בינמו: כן, מוטי.

מוטי חן: גידול בתקבולים בגין שנים קודמות, בחלקו בגלל אישור הכנסות ספייס.

דן תיכון: זה מה שנקרא, נחמת עניים.

מוטי חן: קיטון בהכנסות מימון, בשל ירידת הריבית, במיליון ₪. וגידול בהעברת יתרות עודפים משנים קודמות בתקציב הרגיל, ב-5.6 מיליון ₪. זה בצד ההכנסות. בצד ההוצאות, בהיבט של השכר, אני אתייחס כרגע לשלושת מרכיבי השכר, שכר כללי, שכר רווחה ושכר חינוך ביחד, אבל אתם תראו שאני מתייחס לזה גם בתקן כוח אדם בצורה מפורטת יותר. מתוך הגידול הזה, הסך הכל הכללי, אנחנו מדברים על 1.5 מיליון שהגדרתי והסברתי כבר קודם לגבי הנושא של העשרה ימים, בצורת חישוב הנוכחות. והיתר, זה גידול גם בתקנים, שאנחנו נביא לאישור תכף, גם בתקנים וגם,

רועי לוי: כמה זה היתר?

מוטי חן: סך הכל השכר הכללי, אם היה 57.199 מיליון בתקציב המקורי, אנחנו מגיעים כרגע ל-60.622 מיליון, אוקי?

רועי לוי: וכמה היה הגידול לעומת 2013?

מוטי חן: מה זאת אומרת לעומת 2013?

רועי לוי: לתקציב השכר של 2013.

מוטי חן: לעומת ביצוע 2013? לא הבאתי את הנתון הזה איתי.

רועי לוי: מה היה התקציב ב-2013?

מוטי חן: אני לא נבחן כאן על 2013, לא הבאתי את 2013 כאן לדיון.

רועי לוי: לא, אני לא בוחן אותך, אני רק שואל.

מוטי חן: לא זוכר בעל פה את הסכום המדויק.

רועי לוי: אז תגיד 'אני לא זוכר'.

מוטי חן: לא זוכר בעל פה את הסכום המדויק.

דן תיכון: תפקידנו לשאול.

מוטי חן: לא, לשאול, כן, אבל אני לא יודע בעל פה להגיד, אם תרצו, אני אעצור רגע ואביא, אין בעיה.

אברהם בינמו: מוטי.

מוטי חן: אוקי, זה בהיבט השכר. בנושא של פעולות כלליות, גידול של 4.3 מיליון ₪. הסבר מספר 11 מראה לנו, בעצם, את הסכומים הגדולים. נכנסנו לפרויקט של קבלני גינון חדשים, הערכנו כמות דונמים מסוימים, מגוננת, שלא היה, בתחילת התהליך, שלא הייתה, כפי הנראה, קרובה למציאות בפועל, בשטח. האילוץ הוא לגנן, או לתחזק שטחים הרבה יותר גדולים, מעבר למה שהערכנו, וזה גורר גידול של כ-800,000 ₪ בהוצאות האלה. אני חושב שכולם רואים את השינוי בטיפול בגינון.

רועי לוי: לא, אני לא.

יחיאל אדרי: אתה לא מסתכל.

מוטי חן: אני חושב, אמרתי.

רועי לוי: אוקי.

מוטי חן: בנושא פינוי אשפה, יש גידול, של 800,000 ₪, גם בעלות של היטל הטמנה, גם בכמות, גם בכמות הגזם המפונה, רואים את זה, בביצוע שלנו. בנושא של כוח אדם זמני, יש גידול של 300,000 ₪. כאשר, כאן זה נובע,

רועי לוי: באיזה אתה, באיזה הסבר?

מוטי חן: 11.

רועי לוי: אוקי, סליחה.

מוטי חן: הסבר מספר 11. בנושא של הוצאות משפטיות, יש גידול של 300,000 ₪. בנושא של הוצאות פרסום, 200,000 ₪.

ישי איבגי: מה זה פרסום? מה זה תחת פרסום, אצלך?

מוטי חן: כל מה שקשור, כל מה שקשור לפרסום, ידיעות, יחסי ציבור, טיפול באתר האינטרנט. שדרוג של אתר האינטרנט, וכן הלאה.

ישי איבגי: אפשר לקבל את הפירוט של זה?

אברהם בינמו: יש.

מוטי חן: בהחלט אפשר. לא בשלוף, אבל אפשר. זה פה, אתה רוצה שאני אתחיל להקריא לך דבר דבר?

ישי איבגי: כן.

מוטי חן: אתה לא תראה את זה פה, כי צריך להיכנס לתוך הכרטיס, אני מביא לכאן את הטוטאל.

ישי איבגי: העלות של אתר האינטרנט, עולה, נכנס לתוך העלויות האלה?

מוטי חן: כן.

ישי איבגי: מכספי ציבור. אוקי, של הפרסום. האם יכול להיות שתושב עיר , מוציאים אותו מלהיות חבר, לדוגמא, בפייסבוק?

אברהם בינמו: באתר אינטרנט לא מוציאים אותו.

מוטי חן: הגזבר לא יודע לענות על שאלות כאלה.

ישי איבגי: בפייסבוק?

אברהם בינמו: האם בפייסבוק?

ישי איבגי: אתם מנהלים את הפייסבוק.

אברהם בינמו: וודאי.

ישי איבגי: מישהו מנהל את זה, נכון?

אברהם בינמו: וודאי.

ישי איבגי: זה עולה למישהו כסף.

אברהם בינמו: מה השאלה?

ישי איבגי: האם יכולים להוציא אזרח, תושב נשר, מלהיות חבר של העיר נשר, שהוא רוצה להיות חבר בעיר נשר?

אברהם בינמו: השאלה שלך היא שאלה, השאלה שלך היא שאלה מאוד מעניינת, אנחנו נבדוק את זה, אני לא מודע למה שאתה אומר.

ישי איבגי: להעביר לכם את השם?

אברהם בינמו: אני, לא, לא צריך, אתה שאלת שאלה, אני שואל אותה קודם כל ברמה העקרונית, לא ברמה הפרטנית. אני מבטיח לך בדיקה, תוך יומיים תשובה. אייל, שמעת?

(מדברים יחד)

אברהם בינמו: אני לא אמרתי הגיוני.

ישי איבגי: אם מישהו מקלל, אני מסכים.

אברהם בינמו: אז לכן אנחנו נבדוק את זה, אולי יש תקנות וסדר, שמה שאומר, שמי שמנהל ... ישראל, למשל, צריך להעיף אותו משם.

מוטי חן: אוקי. גידול בנושא של הוצאות תכנון, מדידות.

אברהם בינמו: תתייחסו לזה שניכם, בבקשה, תודה.

מוטי חן: תכנון, מדידות, תחשיבים לחוקי עזר. אנחנו נמצאים כרגע בהליך, זה יבוא לישיבת מועצת העיר הבאה, שלושה חוקי עזר ראשונים, שבעצם כרגע, נכון לרגע זה, אושרו,

דן תיכון: באיזה הסבר אתה?

מוטי חן: אני עדיין באותו הסבר 11. שאושרו על ידי אגף התחשיבים, או החברה המנהלת שמטעם משרד הפנים, לעדכון, כפי שמחייב אותנו, גם חוזר מנכ"ל וגם דו"ח מבקר המדינה. יובאו לאישור מועצת העיר בישיבה הבאה, נכון, אלכס?

דן תיכון: מה זה גידול בהוצאות פינוי אשפה? אבל אני אשאל בסוף.

אברהם בינמו: כן, בדיוק, ככה זה נכון.

מוטי חן: גידול בהוצאות חשמל 200,000, אירועים 200,000, וההוצאות של תכנון ובנייה 300,000, וזה מה שנותן את ההסבר לגבי סך הכל הגידול הכולל. בנושא הסבר מספר 12, בנושא של רכישת מים, יש לנו גם גידול בצריכת המים העירונית, מן הסתם, כשמגננים יותר שטחים, אז צורכים יותר מים.

דן תיכון: אל תעשה את המשוואה הזאת, זה לא נכון.

מוטי חן: כרגע, במצב הקיים, גיננו יותר, צרכנו יותר, לא מעבר לזה, בלי קביעות. גם הנושא של תוספת מרכיב לקרן לשיקום מים, אבל זה הולך להתבטל, לפי ההודעה שקיבלנו על ביטול התאגידים.

אברהם בינמו: ג'ינו, אתה רואה מה היתרון בעיריית נשר? אתה גם יכול לצלם את הישיבה, גם ממלא בטריה, מה רע לך?

(מדברים יחד)

מוטי חן: בנושא של שכר החינוך, הגידול כאן נובע מכמה דברים, פעם אחת,

אברהם בינמו: ג'ינו, רק אני רוצה לשאול, בצילומים, עניבה ... ירוקה, תגיד לי עם איזה עניבה להופיע. מאחר ואתה מתמקד בי, באמת, ואני מייצג את הישוב הזה, אני מניח שאתה גם מנסה לתפוס אותי בפוזות יפות, או פוזות מרשימות. לכן אני שואל את דעתך.

דן תיכון: אני מציע לך לרדת מהדברים האלה. זה לא מתאים לך.

(מדברים יחד)

אברהם בינמו: ברמה החברית, אני לא נגד.

דן תיכון: לא, לא, אבל זה נכנס לפרוטוקול, אם זה נכנס לפרוטוקול.

אברהם בינמו: אז אנחנו נבקש למחוק את זה מהפרוטוקול, תודה.

דן תיכון: אתה לא יכול.

אברהם בינמו: אני יכול, הכל אני יכול. אתה דן תיכון, ממך למדתי.

דן תיכון: נדמה לך שהכל אני יכול.

אברהם בינמו: ממך למדתי, מי שלומד,

דן תיכון: אני, דע לך, מעולם לא נתתי למחוק בתקנות, מהפרוטוקול מילה.

אברהם בינמו: כן, תודה, סליחה. כן.

מוטי חן: בנושא של שכר חינוך, היות ושכר חינוך הוא, מבחינה כמותית, מרכיב משמעותי מאוד בשכר הכולל, יש כאן גם את אותו הסבר שנתתי קודם לגבי העשרה ימים, וגם נושא של מענקים לעובדי הוראה, שלא ניתן היה להעריך אותם קודם. בית הספר שלנו קיבל מענקים בשל הישגים של בית הספר, משרד החינוך תקצב חלק מהסכום, אנחנו תקצבנו חלק מהסכום. מדובר כאן על מאות אלפי שקלים שאי אפשר היה להעריך אותם קודם. סעיף 14, פעולות חינוך. הגידול כאן הוא נושא בעיקר של נושא של הצהרונים ,יש כאן גידול משמעותי מאוד במספר המשתתפים ביחס למה שהערכנו וצפינו, וכדי לא לפגוע ברמת השירות ולהמשיך אותה, החליטה ההנהלה להגדיל כאן את הסכום הזה ב-1.635 מיליון. שכר רווחה, ראינו קיטון דווקא, מצד שני. פעולות רווחה, הסבר מספר 16, יש גידול של 644. בהקשר למה שאמרתי קודם, למרות הקיטון, או צפי לקיטון בתקבול, לא הפחתנו את רמת השירות לתושב, ונתנו מענה לכל המכסות שנדרשות, ולכן, זה מצריך מאיתנו גידול של 644,000 שקל.

אברהם בינמו: אני רק מבקש שבמשפט שם, גידול בפעולות תחומים ילדים נכים ומפגרים, את המילה מפגרים למחוק.

מוטי חן: לא אני קובע את השם הזה, זה משרד הרווחה קובע אותו.

אברהם בינמו: לא משנה, לי, אתה, לי לשולחן תביא בעלי מוגבלויות.

מוטי חן: צרכים מיוחדים.

אברהם בינמו: בדיוק, צרכים מיוחדים.

מוטי חן: בסדר, אני מקבל את זה.

אברהם בינמו: בסדר?

מוטי חן: אבל לצערי, משרד הרווחה עדיין לא השכיל לשנות את ההגדרה.

אברהם בינמו: שהם ימשיכו בשלהם.

בוריס אייזנברג: מענה לצרכים מיוחדים, ככה זה יוגדר?

אברהם בינמו: כן, כן.

מוטי חן: לא בתקצוב של המשרד.

אברהם בינמו: 17, כן.

מוטי חן: 17 פירעון מלוות. בעצם מדובר כאן על אותה הלוואה שנלקחה לטובת ההלוואה למשרד הפנים, עכשיו צריך גם לשלם אותה. אז הדבר הזה צריך לבוא לידי ביטוי באופן שוטף.

דן תיכון: אתה ממשיך באיוולת הזאת.

מוטי חן: לא אני ממשיך, הם ממשיכים.

דן תיכון: אתה מסביר את דברי האיוולת.

מוטי חן: מה אני יכול לעשות? אני רק מסביר אותם, זה לא הופך אותי לשותף להם. הסבר מספר 18, הוצאות מימון, אני אמרתי קודם, גם בקיטון בהכנסות הצפויות, מוביל גם קיטון בזקיפה היחסית שצפינו לזקוף לקרנות חזרה. הסבר מספר 19,

דן תיכון: אני מוכרח לומר לך שלא הבנתי את הניסוח הזה.

מוטי חן: אני אסביר. היות,

דן תיכון: של 18.

מוטי חן: אני אסביר. נושא של הכנסות מימון.

דן תיכון: אני אקרא לך איך ניסחת את זה.

מוטי חן: אני אסביר את זה.

דן תיכון: הקיטון נובע מקיטון בזקיפת הכנסות המימון. מה זה זקיפת הכנסות?

מוטי חן: אני אסביר.

דן תיכון: אתה מפצל את זה?

מוטי חן: אני אסביר. קרנות הרשות בעודפי התב"רים, כמו יתרת ההון החוזר של העירייה, מייצרים ריבית על הפעילות וריבית על ההשקעות.

דן תיכון: מייצרים הכנסות.

מוטי חן: מייצרים הכנסות ריבית, בסדר? הכנסות מימון.

דן תיכון: לא רק מריבית.

מוטי חן: הכנסות מימון, בוא נדייק.

דן תיכון: כן.

מוטי חן: הכנסות המימון האלה מוחזרות, נזקפות חזרה, כולם נרשמות כהכנסות בתקציב הרגיל בסעיף ההכנסות, באותו חלק יחסי, שנבע מקרנות הרשות ועודפי התב"רים, מוחזר אליהם באמצעות הוצאות המימון. כריבית רעיונית. זה הזקיפה.

דן תיכון: אבל את הריבית אתה מקבל.

מוטי חן: אני אומר, אני מקבל את הריבית,

דן תיכון: אז למה רעיונית? זה כסף בפועל.

מוטי חן: לא, ההוצאה נרשמת, ההוצאה נרשמת, אני לא לוקח כסף פיזית ומעביר אותו כרגע לקרנות, זה רישומי, ההכנסה נרשמה.

דן תיכון: זה רישומי, אבל למה זה רעיוני?

מוטי חן: אם זה לא,

דן תיכון: זה לא מילה נכונה.

מוטי חן: לא משוכנע, אבל נניח.

דן תיכון: רעיוני זה הכנסה שיש לך תיאורטית, ואתה מחשב את זה, מוסיף את זה לקרן.

מוטי חן: לא, רעיונית הכוונה שאתה עושה כאן חישוב יחסי, כי זה לא חישוב מדויק לרמה היומית, זה חישוב על פני רבעון, ועל פני השתנות היתרות ברבעון.

דן תיכון: מה שמעניין אותי, יש לך הכנסות,

מוטי חן: אני מפצל אותן לפי העניין.

דן תיכון: אתה מחזיר אותם?

מוטי חן: כן, למקום שיצר אותם.

דן תיכון: באופן יחסי למקום שיצר אותם.

מוטי חן: שיצר אותם, נכון, בדיוק. כן. וההסבר האחרון,

רועי לוי: כדי להשלים את דן, כדי שאני אבין, זאת אומרת, אם יש לך, בעצם, ריבית על הקרנות, את הרווחים בריבית אתה מכניס, מחזיר באופן יחסי לאותן קרנות?

מוטי חן: נכון.

רועי לוי: לא לתקציב השוטף?

מוטי חן: לא.

רועי לוי: אז למה פה אני רואה אותם בתקציב השוטף?

מוטי חן: אתה מראה אותם בהכנסה ומראה אותם בהוצאה.

רועי לוי: למה?

מוטי חן: כי ככה צריך להציג את זה, חשבונאית.

רועי לוי: אבל ההוצאה היא לא מפה, ההוצאה היא מהתברים, בעצם.

מוטי חן: עוד פעם,

רועי לוי: מהקרנות, סליחה.

מוטי חן: עוד פעם, לא, לא, קרן, אם אתה תיקח חשבון של קרן לאורך שנה, אתה תראה יתרת פתיחה, תוספות במהלך השנה, הפחתות או העברה, ויתרת סגירה. ההכנסות של הקרן נובעות מכמה מקורות, הם נובעות מהכנסות מימון באמצעות העברה דרך התקציב הרגיל. הם נובעות מתקבול של אגרות והיטלים רלוונטיים, קרן מים, הטלת אגרות מים, תיקח את הכסף לשם וכן הלאה. ההכנסות נובעות מכמה מקורות. אתה רואה פה, בתקציב הרגיל, היות והוא יודע לדבר על אותה שנה, הוא לא יודע לדבר רב שנתי, והקרן היא רב שנתית, אתה רואה בתקציב הרגיל את ההכנסות ואת ההוצאות. ההוצאות הם בעצם זקיפה, החזרה חזרה של אותה הכנסה למקור שיצר אותה, כמו שאמר דן קודם. אם זה הקרן, או עודפי התב"רים.

דן תיכון: איך תרשום את זה כשיהיה לך הפסד הוני?

מוטי חן: אני מקווה שלא יהיה לי הפסד הוני.

דן תיכון: יהיה לך, מה זה, אתה לא קוסם.

מוטי חן: אני לא קוסם, יש קרן שערוך,

דן תיכון: זה דבר מסוכן מאוד שאתה אומר, אני מקווה שלא יהיה לי.

מוטי חן: מה זה מקווה? תשמע, קוסם אני לא, כמו שהגדרת.

דן תיכון: בדרך כלל מה שעולה, הוא שגם יורד.

מוטי חן: אנחנו, לאורך השנים, ובצורת ההשקעות של העירייה, בצורה אחראית, לאור חוזר מנכ"ל, במצטבר, לא מגיעים להפסדים, לפחות ב-15 שנים האחרונות. אני לא רואה סיבה שנגיע לשם.

דן תיכון: מה אמרת, 15? אתה רוצה לומר שהאגרות חוב הצמודות, ב-15 שנים האחרונות, רק עלו?

מוטי חן: ב-15 שנים, זה לא מה שאמרתי, הרכב התיק כולל לא רק אגרות חוב צמודות, בהרכב תיק של עיריית נשר, לאורך 15 שנים האחרונות שאני משמש כגזבר העירייה, תמיד הצגנו הכנסות ריבית ולא הפסדים. תמיד.

דן תיכון: הכנסות מריבית יש לך תמיד.

מוטי חן: לא, הכנסות,

דן תיכון: אני מדבר על הכנסה הונית.

מוטי חן: הכנסה הונית לאורך השנים,

דן תיכון: כשאתה משערך את הקרן שלך שירדה.

מוטי חן: כשיש שיערוך קרן שירדה, היא כנגד קרן שיערוך, שהיא חלק מקרנות הפיתוח, חשבונאית, עשינו דיון חשבונאי מעמיק, אבל לא נוצר מצב שבו ההפסדים ההוניים, כמו שאתה מתאר אותם, יצרו מצב שלילי של רישום שלילי.

דן תיכון: תיאורטית, נניח, בחמש שנים האחרונות,

מוטי חן: תיאורטית יכול לקרות, אני לא אומר שזה לא אפשרי.

דן תיכון: אז איך תרשום את זה?

מוטי חן: אנחנו בעולם שבו הכל אפשרי.

דן תיכון: זה מביא אותי לשאלה, איך אתה משקיע, אבל זה במקום אחר.

אברהם בינמו: טוב, מוטי, תודה רבה לך, אני מבקש את ההתייחסות של חברי מועצת העיר.

מוטי חן: הנושא השני, רגע. הנושא השני שאני מציע, לא, סליחה.

דן תיכון: לא הבנתי את האחוז הזה.

מוטי חן: בהתאם לחוק ערים איתנות שאושר בכנסת, ואנחנו הוכרזנו כעיר איתנה, תקציב העירייה אמור לכלול שני מרכיבים, פעם אחת נושא של רזרבה מפעולות, בסך אחוז אחד מסך התקציב, לא פחות מאחוז אחד מסך התקציב. ופעם שנייה, לצרף מה שעשינו כל השנים, תקן כוח אדם לתקציב. לאישור התקציב.

דן תיכון: מה? לא הבנתי.

מוטי חן: מה שעשינו לאורך כל השנים זה לצרף להצעת התקציב תקן כוח אדם. עשינו את זה כל השנים, וגם עכשיו אנחנו עושים את זה. ומה שיש כאן בסעיף 19, זה אותה רזרבה של אחוז אחד.

דן תיכון: אז יש לך תקן כוח אדם.

מוטי חן: כן.

דן תיכון: הוא חלק בלתי נפרד.

מוטי חן: הוא חלק בלתי נפרד, וקוהרנטי עם סעיפי התקציב.

דן תיכון: אפשר לראות אותו?

מוטי חן: צירפתי לכם אותו. בהמשך עדכון הצעת התקציב, קיבלתם.

אברהם בינמו: רגע, רועי, ברשותך.

רועי לוי: בהסבר 19.

אברהם בינמו: רועי, ברשותך. אני עכשיו אשאל את השאלות, דן.

דן תיכון: אני אפילו כתבתי שאין השוואה.

רועי לוי: בהצבעה או בדיון בנושא הזה, עד להסדר של הוועדה לניגוד עניינים, עד אז, אפעל על פי חוות דעתו של היועץ המשפטי לעיריית נשר. ולכן, ברשותכם, אמשיך, ואני מסתכל על סעיף ההכנסות של הארנונה, ואני חוזר עוד פעם לזה שישי איבגי מציין, וכבר אומר בתחילת שנה, שהתקציב, בלי להבין יותר מידי, בגלל שהוא חדש, והוא כבר רואה את הנולד, ורואה שיש כאן בעיה עם התקציב. ומבקשים מאיתנו היום, ראש העיר מבקש מאיתנו לעדכן את התקציב מ-174 מיליון ל-187 מיליון, תוספת של 12.634 מיליון, שזה לאחר תוספת כבר של כ-10 מיליון שקלים, שזה לאחר שבכל שאר השנים היו חוסכים מהתקציב כ-20 מיליון שקלים,

נעמי כספי: בטח, כי לא עשו כלום.

רועי לוי: ש-10 מיליון היה הולך לחינוך ועוד 10 מיליון, בבקשה?

נעמי כספי: לא עשו כלום, רועי, בוא אלי לגבעת נשר.

רועי לוי: אבל תני לי לדבר.

נעמי כספי: לא עשו שום דבר.

רועי לוי: אבל תדברי אחר כך את.

נעמי כספי: אצלך בבית לא עשו כלום, בבנדור.

רועי לוי: נעמי, זה לא יפה שאת קוטעת אותי.

נעמי כספי: אוקי, סליחה.

רועי לוי: אני לא קוטע אותך ולא נכנס לדבריך, אגב, כל הישיבות, מהתחלת הקדנציה הזאת, תמיד שאני מדבר את קוטעת אותי, את יודעת, זה לא ייאמן.

נעמי כספי: זה סימן שאני מעריכה את מה שאתה אומר.

רועי לוי: זה בסדר גמור, רק אל, רק בוא נעריך אחד את השני.

נעמי כספי: ישי רק מעצבן אותי. לך אני עונה.

רועי לוי: בואי נעריך אחד את השני בכבוד. בוא נעריך אחד את השני בכבוד ובתרבות דיבור ולא בלקטוע אחד את השני. ויש כאן תוספות על תוספות, אני מעריך, משנת 2012, או 13', כ-30 מיליון שקלים תוספת. עכשיו,

יחיאל אדרי: אני מבקש אותך, סליחה, ברשותך.

רועי לוי: אתה מפריע לי, אבל.

יחיאל אדרי: בטח.

רועי לוי: אבל אל תפריע לי.

יחיאל אדרי: אתה אמרת לפרוטוקול שאני שקרן, אז אני מבקש, אני מבקש שתחזור בך, תקרא בדיוק מה יש כאן, אחד לאבן צור, אחד לראש העיר, ואתה תתנצל על העניין של שקרן.

רועי לוי: כשאני אסיים, כשאני אסיים,

יחיאל אדרי: לא, עכשיו, כי אתה לא יכול לסיים לדבר, לפי המכתבים האלה.

רועי לוי: כשאני אסיים לדבר, אתה תיתן לי, כשאני אסיים לדבר, נפנה אליך, מוזר בעיני שהגיע אליך המכתב של אדלסון, זה צריך לבדוק.

יחיאל אדרי: זה הגיע, העתק לראש העיר. תסתכל, הנה.

רועי לוי: אחד עם העתק לראש העיר.

יחיאל אדרי: לא אלי, זה הגיע לראש העיר.

רועי לוי: אחד עם העתק לראש העיר, אחד משניהם.

יחיאל אדרי: שניהם עם העתקים לראש עיריית נשר ולראש עיריית קריית ים.

רועי לוי: עוסקים ברועי במקום לעסוק בתקציב, וזה טוב, זה אחלה, זה מראה,

יחיאל אדרי: המכתבים האלה לפני חודש, ואף אחד לא עסק בזה, רועי.

רועי לוי: זה מראה שאנחנו הולכים בכיוון הנכון.

יחיאל אדרי: אף אחד לא דיבר איתך על זה.

רועי לוי: ואנחנו מדברים על הכיוון הנכון.

דן תיכון: חכה, עוד לא התחלת להתרגז, עוד מעט תתחיל, יהיה לך סיבה. יהיה לך סיבה, תאמין לי.

יחיאל אדרי: עצם זה שהוא אמר לי שקרן, אני רוצה שהוא יקרא את זה כדי שהוא יחזור בו.

רועי לוי: למי פניתם? איך פניתם?

דן תיכון: אתה לא היית מל"ו צדיקים בענייןה זה.

יחיאל אדרי: לא צריך להיות ל"ו, מה פתאום? ל"ו, מה יש אחרי ל"ו, אני לא רוצה.

דן תיכון: לאיזה רמה אתה יורד? תגיד לי.

נעמי כספי: דן, אתה יודע שהחברים שלך באופוזיציה מתעצבנים ומדברים מדם ליבם, אתה יושב בצד ומבסוט ונהנה ושומע. כשמישהו מאיתנו, מהקואליציה מרים טיפה את קולו, משום שהוא מדבר גם מדם ליבו, אז אתה אומר 'איך אתם מדברים ואתם מורידים את הרמה'.

דן תיכון: אני מציע לך, אני,

נעמי כספי: אנחנו לא מורידים את הרמה.

דן תיכון: אני אשיב לך כשאדבר. אז תמתיני בסבלנות.

נעמי כספי: אני אמתין בסבלנות.

דן תיכון: תמתיני בסבלנות ואז תביני מה זה דיון על עדכון התקציב.

נעמי כספי: כן, בסדר גמור.

דן תיכון: איך מגדירים את זה.

נעמי כספי: תלמד את החברים שלך באופוזיציה איך מתנהלים.

דן תיכון: אני לא מלמד אף אחד, קטונתי מללמד.

נעמי כספי: למה אתה רוצה ללמד אותי?

דן תיכון: אני מלמד אותך?

נעמי כספי: כן, אתה אומר, תחכי ותמתיני ואני אלמד אותך.

דן תיכון: חכי תשמעי, אני עוד לא דיברתי. התאזרי בסבלנות.

נעמי כספי: תדרוש את אותה נורמה התנהגותית גם מהחברים.

דן תיכון: את יושבת כאן, כל פעם זה עולה הדבר הזה, וכבר הוסכם שזה ייבדק, שמעת. אז מה זה חוזרים לעניין הזה?

נעמי כספי: יש תרבות דיבור שהיא צריכה להיות נחלת הכלל.

דן תיכון: שאין לך,

נעמי כספי: לא רק של הקואליציה.

דן תיכון: תראי, כשאין, מניסיוני, והוא רב, כשאין למישהו מה לענות זכות לענות, או שהוא לא יודע מה לענות, אז עוברים לבסיס אישי, וזה לא מקובל עלי. כל הדיון הזה על בסיס אישי, לא מקובל עלי.

נעמי כספי: וההתנצחות שלך עם אבי, היא על בסיס לאומי? זה רק על בסיס אישי.

דן תיכון: איזה?

נעמי כספי: כשאתה עונה לו, כשאתה פוגע בו.

דן תיכון: הוא אומר לי מלח הארץ, אני רוצה לשמוע מה זה.

נעמי כספי: אתה לועג לאמירה שלו, מלח הארץ.

דן תיכון: אני לא לועג.

נעמי כספי: לעגת לו.

דן תיכון: תשמעי, אני לא רוצה לחזור לפרוטוקולים, לפרוטוקולים הקודמים.

נעמי כספי: אף אחד לא מקיים כאן תרבות שיח, לאף אחד אי אפשר להצמיד את התואר שהוא, יש לו תרבות של שיח. אז אם כולם מתנהלים באופן הזה, אל תיתן ציונים לאנשים.

דן תיכון: עם מלוא הכבוד, אני לא נותן ציון לאף אחד, את שומעת?

נעמי כספי: אני מקשיבה לך, לכל מילה.

דן תיכון: אבל כשזה מתדרדר לרמה כזאת, אז תסלחי לי. עם כל הכבוד לך.

רועי לוי: יחיאל ביקש שאני אתייחס, הוא אמר שאמרו לראש העיר לבחון את הנושא, ואם תקרא טוב ותבין הבנת הנקרא, רשום שעיריית נשר רשאית לבחון באמצעות היועץ המשפטי, ומי שקובע, זה ראש העיר, לפי סעיף 120.6, הוא זה שקובע, לכן, אני חוזר ואומר,

יחיאל אדרי: שאני שקרן.

רועי לוי: שאתה שקרן, כי אתה אמרת שראש העיר קובע, וראש העיר, וראש העיר לא קובע, מי שקובע זה היועץ המשפטי, באמצעות ראש העיר.

יחיאל אדרי: נו, אז מה זה אומר?

רועי לוי: שמי שקובע ניגוד עניינים, לפי הסעיף הזה,

יחיאל אדרי: אתה אמרת שהמכתבים האלה לא היו, מה, אתה רוצה שאני אחזיר לך את ההקלטה?

רועי לוי: אני לא אמרתי שלא היו.

יחיאל אדרי: אמרתי שקיבל את זה, היועץ המשפטי של קריית ים, והיועץ המשפטי של עיריית נשר, ואתה אמרת לי שקרן.

רועי לוי: אני לא אמרתי שהם לא היו, אפשר לחזור לפרוטוקול.

יחיאל אדרי: תחזור.

רועי לוי: אין שום בעיה, אפשר לחזור לפרוטוקול. אני מבקש להמשיך.

אברהם בינמו: אני מבקש להתייחס לעדכון תקציב, בסדר?

רועי לוי: אני מבקש להמשיך.

אברהם בינמו: בבקשה.

רועי לוי: עוד פעם, אני שמח, שוב, במירכאות, שזה ישיבה שלישית שאתם עוסקים בתפקיד שלי, ובעבודתי,

יחיאל אדרי: אני מציע לך לחזור בך על מה שאמרת לי.

רועי לוי: אני לא חוזר, הנה.

יחיאל אדרי: אני מודיע לך, אני אתבע אותך על הוצאת דיבה ולשון הרע.

רועי לוי: אין שום בעיה, נגיע לבית משפט.

יחיאל אדרי: אין בעיה.

רועי לוי: אין שום בעיה, נגיע לבית משפט.

יחיאל אדרי: אוקי.

רועי לוי: אין שום בעיה, בשמחה.

משיח עמר: אני יודע ששניכם לא תעמדו בזה.

אברהם בינמו: רועי, תמשיך בבקשה בנושא של התקציב.

רועי לוי: אני אסיים להתייחס לזה. אז אני שמח שראש העיר, כולם, שוב, מתעניינים בכיסי ופרנסתי ומשפחתי, זה יפה מאוד. לא ציפיתי שזה מה שיהיה בישיבת מועצת עיר, לא ציפיתי שזה מה שיהיה, אבל זה בסדר. אבל אני חושב שנפתחה, היום בעיקר, איזושהי תיבה, וכשתיבה נפתחת, היא נפתחת לכל הכיוונים, ולא רק לכיוון אחד, וזה בסדר.

אברהם בינמו: אנחנו שמחים לשמוע את האיום שלך,

רועי לוי: אני לא מאיים, אני אומר, שתיבה נפתחת,

אברהם בינמו: אני שמח על האיום שלך,

רועי לוי: כשתיבה נפתחת, היא תמיד נפתחת.

אברהם בינמו: נכון, אני מסכים איתך.

רועי לוי: להכל,

אברהם בינמו: אין לי ספק.

רועי לוי: להכל, לכולם.

אברהם בינמו: רק תזכור, שאתה מקבל משפט, שלא יצא נשפך.

רועי לוי: שמה?

אברהם בינמו: יש, כתוב בספר ישעיהו, הבא לצדקה יצא לצעקה. אני מציע לך, תתייחס לתקציב.

רועי לוי: אני רוצה, אבל ... מתייחס אלי באופן אישי, כשאני רוצה להתייחס, כשאני רוצה להתייחס לתקציב. לא אישי, סליחה, אתה מתייחס לפרנסתי.

אברהם בינמו: חס וחלילה.

רועי לוי: אך ורק לפרנסתי.

אברהם בינמו: אני מאוד ממליץ לך להיות מבקר עיריית קריית ים.

רועי לוי: אך ורק לפרנסתי.

אברהם בינמו: אני מציע לך להיות מבקר עיריית קריית ים.

רועי לוי: וזה רק מוכיח עד כמה ביטחונך העצמי הוא כל כך נמוך, שאתה מפשפש בכיסיו ובעבודתו של מישהו אחר, ועבודתו של מישהו אחר, בגלל שהוא מפריע לך לעשות את השטויות שאנחנו רואים פה בתקציב.

אברהם בינמו: קדימה, תתעסק בתקציב.

רועי לוי: להגדיל תקציב ב-12 מיליון שקלים.

אברהם בינמו: תתעסק בתקציב.

רועי לוי: כאשר בתקציב הזה יש הוצאות קבועות, שלא משתנות, ולא השתנו, ולא השתנו, אדוני ראש העיר. אתה הגעת לא מוכן, לא לתקציב, לא לתפקיד, בלי אנשים מקצועיים, שיוכלו לתת לך אולי איזה עצה טובה. במשך שנה, אמנם, התנהגנו כאופוזיציה, אבל בסך הכל, מאוד אפשרנו לך לעבוד, לא נכנסנו ולא חפרנו ולא פשפשנו יותר מידי בתוך התקציב, בתוך,

אברהם בינמו: מה אתה רוצה להגיד לגבי התקציב?

רועי לוי: מתוך רצון,

אברהם בינמו: אתה נותן את ההיסטוריה הזאת.

רועי לוי: לתת לראש העיר את היכולת, באמת, לתת לו קרדיט של שנה, לעבוד.

אברהם בינמו: תודה רבה.

רועי לוי: ואנחנו רואים, כעבור שנה, שאין שום דבר מסודר בעיר, אמרת שתסגור את בית ספר גבעון, ובסוף הוא נשאר, אמרת שיהיו לימודים,

אברהם בינמו: תגיד לי, זה קשור לעדכון תקציב?

רועי לוי: אמרת שיהיו לימודים חינם, וזגזגת.

דן תיכון: אתה שוב פעם, אני חייב להעיר לך, כשדנים על תקציב, אפשר להעלות כל נושא, כי זו תוכנית העבודה של העירייה, ולכן כל נושא שהוא רוצה,

אברהם בינמו: זו מדיניות העירייה, בהחלט.

דן תיכון: כל נושא שהוא מוצא לנכון, הוא יכול להעלות.

אברהם בינמו: אני שמח.

דן תיכון: תתאזר בסבלנות, מה שחסר לך היום.

רועי לוי: אדוני ראש העיר, אמרת וועדה מקומית, בנית ארכיון ופירקת, אפילו אני לא יודע אם חברי המועצה יודעים, בטח מהקואליציה שלך, הבאת איזה פסל של נשר ב-58,000 שקל, שאף אחד לא יודע מי הזמין אותו, מה פשר הפסל,

אברהם בינמו: ההזמנה נעשתה טרום תקופתי.

רועי לוי: איך הוא הגיע לפה, איך הוא הגיע לפה, אף אחד לא יודע כלום, פסל הניחו ב-58,000 שקל, של נשר. מדובר בחוסר אחריות,

אברהם בינמו: איפה הפסל הזה?

רועי לוי: בכניסה לעירייה. בחוסר אחריות. אני רוצה להגיד שכשאני רואה כאן את ההכנסות, שנובעות מהפרשים שיצרו בשנים קודמות, וכל ההפרשים האלה בשנה אחת נעלמים, ונאכלים בתוך התקציב, אני מודאג. ואני מודאג בגלל שאני יודע מאיפה יביאו את הכסף לתקציב הבא, והנה אני אומר את זה פה לפרוטוקול, ויזכרו חברי הקואליציה, ויזכרו חברי מועצת העיר, התקציב הבא ייפול כולו מהציבור, מהארנונה לציבור, ממשיכת עוד כספים, ממדידות ועסקים, במקום לעודד עסקים, אני שומע שמבקשים מעסקים כאן עוד 160,000 שקל ארנונה, עסקים שמעסיקים,

אברהם בינמו: תציין ממי. תציין ממי, שנקשור אותך ישירות אליו, תציין שאתה מייצג את הינומה בישיבה.

רועי לוי: מאולמי הינומה.

אברהם בינמו: תציין את זה, מה זה נשר, מה זה, אני אחשוף לך את כל הקשר.

רועי לוי: אני מייצג את,

אברהם בינמו: אתה אומר לי למה אני מתרגז? הנה לך ההתרגזות. כל הקשר, לשים את כל הקשר על השולחן.

(מדברים יחד)

רועי לוי: אני מייצג את תושבי נשר ואת בעלי העסקים, ואת האינטרס הציבורי, ואולמי הינומה, אני חושב שזה אינטרס ציבורי מובהק של עיריית נשר. יש עשרות עובדים, עשרות חבר'ה צעירים שעובדים שמה, וכמו אולמות הינומה יש עוד עסקים בנשר, שצריך להתחשב בהם ולהקל עליהם ולא להכביד עליהם. ובשביל הערתו של ראש העיר, בעלי הינומה הוא מכר שלי, הוא חבר שלי, ובהחלט, דרך זה, גם של ראש העיר, נפגשתי איתו שמה כמה פעמים, אם זה באקראי ואם לא. וראש העיר יושב שמה, וזה חלק מלהיות בעיר, להכיר את האנשים, ולייצג אותם כשהם מעלים דברים. אבל אולמי הינומה זה רק נקודה אחת בתוך מכלול של ארנונה, שהולכת לעלות, ודרכה יביאו את ההכנסות. אז הפעם, אדוני ראש העיר, יכולת להתגלח על הזקן של דויד עמר, על כל הכספים שהוא חסך במשך שנים ולהוציא אותם, אבל מה יהיה שנה הבאה? שנה הבאה, חבר'ה, יהיה ארנונה יותר גדולה, יגדילו לכולם את המטראג', יתחילו לגבות מהם כספים שלא גבו עד היום, וככה יכסו את כל הגירעונות כאן. עכשיו, מה גם מפתיע אותי בגירעון הזה? שהעירייה יצרה? שאתם הולכים לאשר היום תוספת תקציב בדיעבד. חבר'ה, אין כאן כמעט בכלל תכנון. יש כאן הוצאות שכבר הוצאו, ומבקשים מאיתנו היום, בדיעבד, לאשר אותן. ואני אשמח, מבקר העירייה לא נמצא פה, אבל אני אשמח שיעבירו לו בקשה לבדוק את הליכי התקצוב. האם קודם מוציאים, ואז מתקצבים, או קודם מתכננים, ואחרי שמתכננים, באמת הולכים, פורטים את זה לכסף ו מתקצבים? אני חושב שזו הדרך הנכונה. ואני בטוח שכל אחד ואחת מכם, בסתר ליבו, חושב שזה הדרך הנכונה, לתכנן, ואז לתקצב. חבר'ה, לא יכול להיות שבמהלך שנה, לאחר שהתקציב גדל, מבקשים מאיתנו עדכון תקציב, ואני מקבל את מה שיחיאל אמר, והוא אמר, חבר'ה, רציתי לתת שירות יותר טוב, והנה, יחיאל, אני אומר לך, אני מקבל את מה שאתה אומר, ואני מקבל את חלק מהדברים שראש העיר אומר, רציתי לתת יותר שירות, זה בסדר. אבל תכננו את זה בתחילת שנה, למה באמצע שנה? למה אנחנו משנים באמצע שנה? למה בדיעבד? למה לא באים למועצת העיר, מבקשים מאיתנו תקציב על פעולות שהולכות להיות ולא פעולות שכבר נעשו? ואני אגיד לכם למה, כי הכל נשלף מהמותן, אין תכנון, אין מעוף, אני מציע לכולם לשמור על כבודם וכבוד העיר. חבר'ה, לא בחרו אתכם רק בשביל להצביע ולהגיד כן. לא בשביל זה בחרו אתכם. אמנם אנחנו באופוזיציה, ואני אומר לכולם, לא עושים חיים באופוזיציה, זה לא הכי כיף בעולם, אנחנו בהצבעות קשה לנו, אנחנו קשה לנו ביום יום ,הרבה יותר נוח להיות בקואליציה, הרבה יותר נוח להיות קרוב לצלחת, הרבה יותר נוח להשפיע משמה, אין ספק. אבל למה בחרו אתכם? כדי שתאשרו 13 מיליון שקל בדיעבד? מי בבית שלו, במשק הבית הפרטי שלו היה מוכן לקבל כזאת הוצאה בשנה? מעבר למשכורת שהוא ואשתו מכניסים? מאיפה תביאו את הכסף? תלכו לעבוד בלילות? תלכו לעשות עוד משמרות? מה תעשו? בבית של כל אחד ואחת מכם? ועירית נשר, בתקציב עיריית נשר, אנחנו צריכים להסתכל עליו כאילו זה הבית של כל אחד ואחת מאיתנו, לא יכול להיות שאתם תלכו לסופר עם 100 שקלים, ותחזרו הביתה עם קניות של 140 שקלים, מישהו צריך לשלם על זה. ומי שהולך לשלם על זה, זה תושבי נשר. אני מבקש מראש העיר לעשות עדכון על העדכון. אם יש הוצאות שהוצאת כבר בדיעבד, ואתה מבקש לעדכן היום, תביא אותם למועצת העיר, תגיד את זה כאן, תהיה אמיתי, תהיה כנה, תגיד לו, חבר'ה, הוצאתי כבר, עשיתי טעות, אני מבקש שתאשרו, זה לא יקרה פעם הבאה. מה שלא, תוריד מעדכון התקציב, פשוט תסיר את זה מסדר היום, תגרום לאנשים במערכת להתכנס למספרים, תתכנס גם אתה למספרים, שממלא המקום יתכנס למספרים, שעובדי העירייה יתכנסו למספרים, שכולם ידעו שכשאנחנו מציבים מספר, גם אם אני מתנגד וגם אם אני תומך, מרגע שעברה החלטה במועצת העיר על התקציב, היא מחייבת גם אותי, כמו את כולם. אני לא בורח, זה הדמוקרטיה, אין מה לעשות. אבל כשאתם באים ומציבים בתחילת שנה 174 מיליון, שזה גדול כמעט ב-20 מיליון שקל משנה לפני כן, חבר'ה, תתכנסו לתקציב. תתכנסו לתקציב, מה ביקשנו? התכנסות לתוך תקציב? לא יכול להיות ששכר עבודה כאן עולה במהלך השנה, אחרי שכבר עלה, בעוד 4 מיליון שקלים. לא יכול להיות שהגינון בפריצה כזאת של תקציב. הרכישות מים עוד 1.8 מיליון. אז אני מבין שעושים גינות, אבל יש גם דרך לעשות גינות שיצרכו פחות מים, או לא לפתוח מים בצהריים. יש תקציב, וצריך לעמוד בתקציב. אני לא זוכר שעיריית נשר גדלה בכמות התושבים, אולי היא גדלה בכמות השירותים, לפי מה שיחיאל מציין, היא לא גדלה בכמות התושבים. פינו זבל גם בעבר, נתנו חינוך מעולה, גם בעבר, והיום, במקום להשקיע בחינוך, אנחנו כאן באים לאשר תקציב שעוסק בפרחים, עוסק במים, עוסק בחברים, עוסק בכל מיני, בדברים שלא קשורים. אז מתפארים בגינון ומתפארים בגיזום. אני לא מתפאר בגינון וגיזום, תסלחו לי, אני מתפאר ב-82% שראש העיר מציין ומנכס את זה לעצמו, של בגרויות. והלוואי, אני מאחל לך, ראש העיר,

אברהם בינמו: לא, זה רק קרה במשמרת שלי, זה רק קרה במשמרת שלי.

רועי לוי: שתגיע ל-100%.

אברהם בינמו: זה קרה במשמרת שלי.

רועי לוי: אני מאחל לך, תקשיב לי, אדוני ראש העיר, אני מאחל לך שתגיע לא ל-82, אני מאחל לך שגם תגיע ל-100%. אבל אל תתפאר בהישגים של אחרים, כי גם אחרים הביאו הישגים לעיר, ואתה יודע את זה, ו בתקציב הזה, ובעדכון שלו, אתה מתגלח על אותם זקנים שאתה כל היום הולך, לא רוצה להגיד מכפיש, אבל אתה מזלזל בעבודתם, עד היום שהייתה בעירייה.

אברהם בינמו: של מי?

רועי לוי: של כל מי שהיה אי פעם בקואליציה, וחסך את ה-12 מיליון שקלים.

אברהם בינמו: אתה טועה בגדול, אתה היית באופוזיציה ועברת לקואליציה, אבל אני מכבד את הקואליציה ואת ראש העיר הקודם.

רועי לוי: לא, לא את ראש העיר. אני גם לא מתייחס לפרסונה, אני מתייחס לעבודת העירייה כעירייה, כי גם אתה היית חלק מהעירייה, גם כשהיית אופוזיציה, היית חלק מהעירייה, ואני בטוח שגם היו השפעות בנושאים האלה. גם של התקציב.

אברהם בינמו: בהחלט.

רועי לוי: לכן אני אומר, אתה כאן הולך ומתגלח ב-12 מיליון שקלים, או ב-10 מיליון שקלים שנותרו, מי שלא יודע מחברי הקואליציה, רגע אני אסביר, נעמי, אם את קראת את,

אברהם בינמו: אני רוצה שתאפשר לקבל תשובות.

רועי לוי: הנה, אני מיד מסיים.

נעמי כספי: אני פשוט בונה את התשובה שלי בראש.

רועי לוי: זה נחמד שאת קוראת עיתון תוך כדי שאני מדבר.

נעמי כספי: אתה יודע, נשים הם מולטי טאסק, אתה יודע, אתה בטח נשוי לאישה כזו. אנחנו יכולים גם להסתכל, גם להקשיב וגם לחשוב על תשובה.

רועי לוי: אני חושב, אבל, אמרת קודם כל תרבות שיח.

נעמי כספי: אתה לא מאמין? יש לך אישה כזו גם.

(מדברים יחד)

דן תיכון: היא לא מסוגלת לעשות שני דברים בעת ובעונה אחת, כי אם היא עושה את זה, היא עושה לא טוב את שני הדברים.

נעמי כספי: אתה יודע, אומרים שאימהות הם הטייסות הכי טובות בעולם יכולות להיות, למה? משום שהם יכולות בעת ובעונה אחת לעשות המון דברים, חלוקת הקשב שלהם,

דן תיכון: זה לא נכון.

נעמי כספי: זה לא נכון, טוב, בסדר.

דן תיכון: מי שעושה שני דברים,

(מדברים יחד)

אברהם בינמו: רועי, תסיים, בבקשה.

רועי לוי: אדוני ראש העיר,

אברהם בינמו: כן.

רועי לוי: אני, ברשותך, אני רוצה להתכנס לסיום. אני חושב שאתה לא יכול להעביר את העדכון הזה כמו שהוא, אני חושב שאתה צריך לבדוק אותו. אתה לא יכול להעביר את האחריות, פעם לגזבר, פעם לממלא מקום שיאשר, פעם למנכ"ל. אתה לא יכול לברוח מאחריות. ומה שהכי מטריד אותי בכל זה, שעושה לי רושם שאתה באמת עדיין לא מבין מה לא בסדר בעדכון של התקציב הזה. ומה שלא בסדר, אדוני ראש העיר, זה שבכלל הגענו לחודש ספטמבר ואנחנו מוסיפים עוד 8% לתקציב, בהוצאות קבועות,

אברהם בינמו: 7.3.

רועי לוי: 7.3, בהוצאות קבועות, מבלי לייצר הכנסות קבועות, מלבד האמירה שלך שאנחנו השנה הבאה נגדיל את הכנסות מארנונה ב—9 מיליון שקלים, והנה אני אומר את זה, זה מה שאמרת בוועדת כספים. יש מקומות בעולם שכשהיו מייצרים גירעון של 7%, בטח ובטח בחברות הפרטיות, היו מחזירים את המפתחות.

אברהם בינמו: אני מצפה שיחזירו את המפתחות אנשים שעוברים מאופוזיציה לקואליציה, צריכים להחזיר מפתחות.

רועי לוי: אני מצפה ממך שתפסיק לברוח, שתפסיק לברוח מהספינים, למשחקי פינג פונג עם יניב קטן, ותתחיל לקבל אחריות,

אברהם בינמו: מה קרה, הקנאה אוכלת אתכם? מה.

רועי לוי: ולנהל את העיר.

אברהם בינמו: הקנאה העבירה אתכם על דעתכם? מה קרה?

רועי לוי: אני לא רציתי להגיד את זה, אבל רמת הדיבור שלך היום היא, היא גנון ואני בטוח שאתה, ואני בטוח שאתה תחשוב על מה שאמרת היום, כי זה לא יאה לראש עיר, אבל שוב, אתה לא מתנהג כראש עיר, אלא כאחרון האזרחים. תודה רבה, אני סיימתי.

אברהם בינמו: תודה רבה. אני, ברשותך, רוצה להתייחס לשני חלקים בנושא שלך. אחד, ישי, אתה מפריע לי.

ישי איבגי: אבל דיברתי.

אברהם בינמו: אתה מפריע לי, כשאני אסיים, תבוא ותצביע.

ישי איבגי: אה, אוקי, בסדר.

אברהם בינמו: אני רוצה להגיד לך, רועי לוי, לחברי הסיעה שלך, לחברי הקואליציה ולאזרחים. אחד, לדעתי, אינך ראוי לשבת במועצת העיר בגלל כפל התפקידים. אני אומר לך, מן הצדק, עוד לפני המשפט, מן הצדק, אני מציע שתבחן את זה אתה עצמך. יחד עם זאת, אני מבטיח לך שתוך עשרה ימים אתה תקבל ממני התייחסות מסודרת, בהתאם לדרישות או להבהרות החוק בנושא הזה. נקודה אחת. נקודה שנייה, שכן כרוכה בנושא הזה, ועכשיו, בעדכון תקציב ותקציב, דן בתאגידים משותפים, או במערכות משותפות בין העיר נשר לבין העיר קריית ים, מצאתי לנכון לבוא ולהגיד לך, אינך יכול להשתתף בדיון הזה. אבל, בכל זאת, אמרת כאן דברים מעניינים, אפילו באמת ככה, אפילו קצת פוגעניים, לא נורא, אנחנו נתייחס אליהם. בוא נתחיל. אין ספק שבכל מקום מצאתי לנכון, בעיקר לשבח את ראש העיר הקודם, על העשייה המדהימה שלו במשך 15 השנים האחרונות. אני אומר את זה מעל כל במה, בכנסת, במשרדי ממשלה, בכנסים עם תלמידים. יכול מאוד להיות שאני צריך לבחון היטב אם אני צריך ללמוד מניסיונם של אחרים, של קודמיי, שכרגע נמצאים באיזה מערכת משפטית מעניינת ומלומדת.

דן תיכון: לא הבנתי.

אברהם בינמו: אני אבהיר.

נעמי כספי: תבהיר.

רועי לוי: גם אני לא הבנתי.

אברהם בינמו: אני אבהיר.

דן תיכון: משפט מסובך.

אברהם בינמו: מאוד מסובך. נאמר כאן,

נעמי כספי: הוא מדבר על מנהיגות העיר הקודמת,ש אתה מתהדר בה.

דן תיכון: הוא היה שם בבר מצווה.

אברהם בינמו: נכון, הייתי בבר מצווה, אני, להבדיל ממך, יודע גם לעשות את ההבדלות. אני חושב שחלק מהניסיון שנצבר בעיריית נשר, היה מה ללמוד ממנו. הניסיון בעשר שנים האחרונות, לא היה מה ללמוד ממנו כמעט ולא כלום. לא בהיבטים של תכנון, לא בהיבטים ש-16 שנה לא נבנה פה אפילו גרם של בניין, לא בהיבטים של תקינה, לא בהיבטים של קליטת,

רועי לוי: רחוב התאנה זה לא בנייה?

אברהם בינמו: לא בהיבטים של,

רועי לוי: רחוב התאנה זה לא בנייה? עמוס 18 א' זה לא בנייה?

אברהם בינמו: לא, זה לא בנייה.

רועי לוי: יפה נוף זה לא בנייה?

אברהם בינמו: לא, זה לא בנייה, ביחס,

רועי לוי: אה, זה לא בנייה.

אברהם בינמו: לא, לא.

רועי לוי: ביחס לעיר, זה 10%, 12%.

אברהם בינמו: עיר שאין בה מנופים, היא עיר שהולכת אחורה.

רועי לוי: איזה מנופים הבאת לעיר?

אברהם בינמו: תן לי לסיים, אני לא הפרעתי לך, רועי, אתה לא יכול עכשיו להתפרץ לדבריי.

רועי לוי: כל הזמן הפרעת לי.

אברהם בינמו: לא, אתה לא יכול להתפרץ לדבריי, אתה תתפרץ לדבריי, אני אעלה את הכל להצבעה, בלי להשלים.

רועי לוי: אני לא אפריע לך, אתה הפרעת לי, אני לא אפריע לך.

אברהם בינמו: עיר שאין בה מנופים, ואין בה תכנון לטווח ארוך, לא יכולה להתפתח ולהתקדם. עיריית נשר בראשותי מאפשרת, הן לסגנים שלי והן למנהלים הבכירים שלי פיזור וטיפול בעבודות. לא יהיה נושא או שנושא שלא מגיע לשולחני, אני מאשר אותו כך או אחרת. אנחנו יצאנו לתכנון לטווח של 25 שנה. לא לטווח של שנתיים, ולא לטווח של שלוש שנים, שיבוא לידי ביטוי במישור אחד שנקרא תוכנית מתאר, מישור שני, זה תוכנית חזות העיר, שמובילה אותה נעמי כספי, שמה יהיה כאן בעוד שנה, שלוש שנים, שש שנים ושבע שנים. כאשר הוא לוקח את ההיבט החזותי והוא לוקח את היבט התוכנית, כאשר הוא לוקח את הדרישות לגני ילדים, גני משחקים, מוסדות ציבור ובתי ספר. כאשר הוא לוקח את האוצר הכי חשוב שיש לנו באזור, שנקרא את הטכניון ושיתופי הפעולה עם הטכניון. יכול להיות שחלק מהדברים האלה אתם רואים, חלק מהדברים אתם שומעים וחלק מהדברים אתם גם תדעו, אי אפשר לשתף אתכם על כל פיפס, על כל תנועה. אנחנו היינו במשאים ומתנים ארוכים ומעניינים עם מערכות כדי להבין מה ההתפתחויות שיכולות להיות בעיר נשר. עושים את זה בשלושה מישורים. מישור אחד זה סקר שנעשה, מישור שני זה עבודה משותפת עם הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, מישור שלישי, 12 יועצים מקצועיים שמשרד הפנים הקצה לנו, וזה גם בתשובה למירית קרוגליאק, כחלק מההכנסות שהובאו אלינו ממשרדי ממשלה, 2.2 מיליון שקל, כאשר יש בתוכם כיצד תיראה נשר בעוד 20 שנה. מה יקרה עם האגם, מה יקרה עם הבריכה, מה יקרה עם הכבישים, מה יקרה עם התיירות, מה יקרה עם הבנייה. כאשר, בהערכה זהירה מאוד, לאור מה שאני רואה, לאור העוצמה שיש לעיר הזו, גם מבחינה כלכלית, גם מבחינה אנושית, יש כאן חוזק אדיר בתוך העירייה הזאת, וגם בקרב תושביה, שהמצב שלנו סוציו אקונומי שבע, הולכת להיות כאן התפתחות מדהימה, שתכין כאן תוכנית אב לתיירות, יבחן את כל נושא מורשת נשר וההיסטוריה שלה, כולל מוזיאון, תבחן את הנושא של איך מקיימים ומשדרגים את מסילת הרכבת הישנה, רועי לוי היה שותף לזה לפני שש שנים, בניקיון של האזור. אין לנו פינה בעיר נשר שאנחנו לא נוגעים בה, אין לנו אדם שאנחנו לא מתייחסים אליו. ההתייחסות שלנו היא מאוד נקודתית, העלה ישי קודם ואמר, בנושא גינון וכיוצא בזה. אז אנחנו בגינון עושים ברחובות האחוריים, ובתוך שכונות ובתוך צירים ראשיים, מה שלא נעשה כאן עשר שנים ואני אגיד לך למה לא נעשה כאן עשר שנים. היו תקציבים, הם לא הלכו לגינון, הם הלכו לאנשים פרטיים, תרשום את מה שאני אומר. וזה משליך ללמוד מניסיונם של אנשים בעשר שנים האחרונות. היה לנו כאן העסקת עובדי כוח אדם בעירייה הזאת, ריבונו,

ישי איבגי: אבי, אתה לא מכבד את עצמך.

אברהם בינמו: למה שאני לא אכבד? אתם מעלים להנחתה, כשהנציג הבכיר שלכם היה חבר באותה קואליציה. באותה קואליציה.

רועי לוי: והממלא מקום שלך.

אברהם בינמו: הוא חזר בו, הוא התנצל.

רועי לוי: זה הממלא מקום שלך.

אברהם בינמו: הוא חזר בתשובה.

יחיאל אדרי: הממלא מקום שלו, הממלא מקום שלו, שאתה התפארת בפייסבוק שבשנת 2011, אני הייתי מחזיק תיק החינוך, ולא אתה. אז אל תתפאר.

דן תיכון: כולם יחד, התחברתם, התפלגתם.

אברהם בינמו: שנייה, כל תוכנית החזון, היא משנה סדורה וכתובה, אני רוצה שתדע את זה, דן, היא משנה סדורה וכתובה, שעבדו עליה במהלך חצי שנה, כאשר יש חזון לכל העיר, יש חזון ראש העיר, ויש חזון ודרכי פעולה בטווחים של שנים, לגזברות, להנדסה, לרווחה, לדת, למתנ"ס, כל אחד נכתב הספר, הספר הזה, לפי דעתי, הוא כבר מושלם, הדבר היחידי שאנחנו צריכים לעשות בו זה סדרי עדיפויות. אנחנו עבדנו עם הערכים, ואני אומר לך, רועי, איפה שאני לא יודע, אני מתייעץ, ואנחנו התייעצנו עם לא מעט אנשים, והבאנו אותם גם כיועצים שישבו בתוך העירייה, והדברים האלה יבואו לידי ביטוי. אני אתן לך דוגמא מאוד פשוטה. נבנה עכשיו, נבנות 580 יחידות דיור ברמות יצחק. אף אחד לא נתן תשובה, ברשות הקודמת, במועצת העיר הקודמת, להיבטים של מה קורה עם כניסתם של 120 ילדים נוספים למערכת החינוך. אף אחד לא נתן תשובה כיצד יחצו את הכביש מצד לצד. כי הדברים האלה לא נעשו בתיאום של שלוש רשויות מרכזיות.

ישי איבגי: אז איך רצית לסגור בית ספר, אם אתה אומר את מה שאמרת.

אברהם בינמו: שנייה. הן לגנים והן בתי ספר, אני אחזור. מה שקורה, כאשר אתה יודע לשלב,

רועי לוי: איך אישרת לעשות שבס ועוד קומות,

אברהם בינמו: אני אענה לך על שבס גם כן.

רועי לוי: אם אין מקום?

אברהם בינמו: אני אענה לך. אני אענה לך. אני אענה לך. כאשר אנחנו קיבלנו את הנושא הזה, השאלה המרכזית ששאלתי, כיצד משרד השיכון לא ישב יחד עם משרד התחבורה, וכל הגורמים האלה ביחד הביאו את הנושאים מהיבטים של מערכת החינוך? מסתבר שהיום אנחנו צריכים לרוץ אחרי כבר מה שנבנה ולאפשר, הן גשר, הן מעברים חדשים, הן כיתות לימוד, והן גני ילדים. זה נקודה אחת. הנקודה השנייה שאני יכול להגיד לך, נכנסתי לעיריית נשר, ככה, כל היבטי החירום, ציון אפס. אז היה לי מה ללמוד מקודמיי, שהזניחו את זה לחלוטין. אז לא למדתי מקודמיי, הלכתי וישבתי במשרדי ממשלה והזמנתי את האנשים לכאן, ונושא החירום, שעולה הרבה מאוד כסף, כדי להכשיר את העיר הזאת לשלושה מקרים מרכזיים, חלילה וחס, ירי טילים על העיר, שריפה או רעידת אדמה. אז מערכת החירום שלנו מוכנה עם דף פקודות מסודר, עם מתקני מים, עם מפקדים לנושא הזה בכל תחום, או עם אחראים לנושא הזה. הכישור שלנו, אז בוא נאמר, הורדנו נושא אחד, מה שנקרא, טיפלנו בו מההתחלה ועד הסוף. לקחנו את המוקד העירוני, טיפלנו בו מההתחלה ועד הסוף. בנוסף למוקד העירוני, בימים הקרובים אנחנו מכינים את תוכנית השיטור העירוני. וודאי שזה עולה כסף, כי השיטור העירוני יוביל לכך שאם הפשיעה והוונדליזם ירדו עד היום ב-43%, הם ירדו ב-90%, אתה יודע למה? כי השוטרים יהיו רק בתחומי העיר נשר, והעיר נשר, עיריית נשר, היא הסמכות להודיע להם איזה פעולות הם צריכים לבצע את זה. בחנו את זה במשך שנה, לא קפצנו לזה מיד, הלכנו ללמוד ממקומות אחרים. אני אומר לך, קח בחשבון, כל דבר נעשה כאן תוך כדי תכנון. הדבר היחידי שלא נעשה תוך כדי תכנון, שאנחנו רואים מדרכה שבורה ושולחים מישהו לתקן אותה. פעם אחת, פעם שנייה, אני יכול להודיע לך שאני, יחד עם חבריי, יחד בנפרד, ועם מנהלי המחלקות, עוברים רחוב רחוב, ועושים תוכנית לרחוב, ממש, לרחוב עצמו. כל רחוב, היום היינו במרגנית, והיינו ביפה נוף, היינו צריכים להיות באירוסים, ולא הספקנו, יש לנו להיות בסביון, יש לנו להיות בלילך, והיינו בסיני, כדי לבחון את כל ההיבט הזה.

ישי איבגי: תקציב של תשתיות ופיתוח ...

אברהם בינמו: שנייה, דבר נוסף, אני יכול להגיד לך שאני הולך לקדם, אתה יכול לשמוע את ראש העיר, ראש העיר הולך לקדם את הנושא של תוכנית פינוי בינוי, כי זה חלק אדיר בפיתוח של העיר הזו. אנחנו צריכים לתת מענה רציני לתושבים שמה. אנחנו צריכים להכשיר,

ישי איבגי: פעם רצית להוריד את זה, את פינוי בינוי.

אברהם בינמו: סליחה,

ישי איבגי: אמרת נעשה איזה שיקום שכונות, או איך שקראת לזה, אני לא יודע,

אברהם בינמו: אני לא מכיר את המושג שיקום שכונות.

ישי איבגי: זה לא רשום שיקום שכונות, אני יודע, דומה לזה.

אברהם בינמו: תקשיב, יש הכרזה לשנתיים נוספות בנושא של פינוי בינוי.

ישי איבגי: אבל בהתחלה היה משהו, נכון?

אברהם בינמו: אבל, שנייה אחת,

ישי איבגי: רצית להוריד את זה, עכשיו חוזרים. אני אוהב אותך, בקטע הזה אני אוהב אותך.

אברהם בינמו: אני יכול להגיד לך שהתחייבתי,

ישי איבגי: שמאל ימין בשנייה.

אברהם בינמו: אני התחייבתי לשפר ולהקדיש בנושא הדת את כל מה שהם צריכים, כולל בניית שני בתי כנסת חדשים, כולל שיפוץ של כל בתי הכנסת.

ישי איבגי: איזה בתי כנסת חדשים בנית?

אברהם בינמו: בונים, בונים. אני מתכנן אותם, אני.

ישי איבגי: איזה?

אברהם בינמו: אחד ברחוב הלוטם, אחד בגבעת נשר.

ישי איבגי: ברחוב הלוטם? ברחוב הלוטם התוכניות אושרו ותוכננו לפני תקופתך.

אברהם בינמו: אז אני יכול לספר לך שברחוב הלוטם בכלל לא היה תוכנית לבית כנסת, היה תוכנית ברחוב החרוב, אז אל תגיד לי איפה היה תוכניות, ברשותך. הבאנו אדריכלים, במקרה הזה חל שינוי. חל שינוי.

ישי איבגי: בגבעת נשר אתה מתכוון על השיקום של בית הכנסת?

אברהם בינמו: זה לא שיקום, זה בנייה מחדש. זה לא שיקום.

ישי איבגי: אה, לא, כי זה לא מה שהופיע במועצת העיר, יש לי את התמונה פה, אם אתה רוצה.

אברהם בינמו: בסדר, בסדר.

יחיאל אדרי: גם לזה אתה מתנגד, ישי?

ישי איבגי: התנגדתי. אני רוצה שיהיה 9.5 מיליון תב"ר שהיה, לכל בתי הכנסת. 2 מיליון לשיקום, אתה יודע מה, יחיאל, גם אני וגם אתה נוכל לעשות את זה, ברמה שתכבד את המתפללים שבאים לשם. אני לא רוצה שתוריד מה-9.5 מיליון, שישמעו כולם לפרוטוקול. אני רוצה שתשאיר 9.5 מיליון, לכל בתי הכנסת.

אברהם בינמו: אני רוצה להגיד לך, רועי, כאשר נכנסתי לתפקידי, אחד הדברים שכן למדתי מדויד עמר, כאשר הוא היה מתחיל בתקציב של 100 מיליון ₪, אני ידעתי אצלו תמיד שהתקציב יהיה גדול בשישה עד 7%. כי למה? זה מה שנקרא הקניפל המיוחד שהוא שומר לעצמו ... הוא גובה את הכסף. אבל מה אתה מלין, על מה אתה מלין?

רועי לוי: שמה?

אברהם בינמו: אני אומר, הקניפל, זה כיס נוסף, לי אין כיס כזה, כן? כיס רזרבה.

(מדברים יחד)

אברהם בינמו: לכן, כששאלו אותי בתחילת השנה מה יהיה תקציב העירייה בסוף השנה, יכול להעיד כאן גזבר העירייה, אני אמרתי, יהיה בסביבות 190 מיליון ₪. עכשיו, אני רוצה להגיד לך משהו,

רועי לוי: למה אישרת 174?

אברהם בינמו: אני? כי זה היה בנקודת הזמן ההיא.

רועי לוי: אז למה אישרת, לא, אתה אומר ששאלו אותך בהתחלה, כבר צפית 190, אז אישרת 174?

אברהם בינמו: תראה,

רועי לוי: תאשר 190.

אברהם בינמו: לא, אבל הצפי שלי עוד לא התבסס על עובדות, הייתי בכניסה לתפקידי. עכשיו אני רוצה להגיד לך משהו, הערה, שיכול להיות שמבחינה עניינית, מבחינה כזו או אחרת, היא יכולה להיות פופוליסטית. אם יש לי כאן מבנה, עזוב את הינומה, בוא ניקח מבנה אחר, מבנה אחר.

רועי לוי: לא, דווקא אני רוצה שתחשוף את הקשרים, אמרת משהו ורצת החוצה.

אברהם בינמו: אני אחשוף אותם, אני לא צריך לחשוף אותם עכשיו.

רועי לוי: אני רוצה שתחשוף אותם לפרוטוקול.

אברהם בינמו: אין מצב.

ישי איבגי: לא, אמרת שיש לנו קשר אליהם.

אברהם בינמו: לא אמרתי לכם.

רועי לוי: לא, לי, לי. הוא אמר לי.

ישי איבגי: הקשר ... גם לא פחות טוב, אבי, נכון?

אברהם בינמו: קשר זר.

ישי איבגי: מצוין, אז מה? אז תגיד.

יחיאל אדרי: מה רע? רגע, מה רע? בן אדם שגדל איתנו.

ישי איבגי: למה להציג את זה באור שלילי?

יחיאל אדרי: אף אחד לא הציג את זה לגביך.

(מדברים יחד)

רועי לוי: הוא איים עלי שהוא יחשוף את הקשרים, אני מחכה.

אברהם בינמו: כאשר, כאשר יש כאן בינוי רב, הוספת עשרות ומאות מטרים, אנחנו מחובתנו, כמו שאנחנו יודעים להשקיע ולתת, מחובתנו לגבות את הארנונה המתאימה והיאה מכך. כאשר אדם בונה בית של 100 מטר, ופתאום יש לו תוספת של עוד 100 מטר, אנחנו מחויבים לגבות 200 מטר. אז נכון שזה לא פופולארי, אני לא מחפש להיות פופולארי. התפקיד שלי להיות מנהיג. אני אומר לך,

ישי איבגי: אבל אבי, יש כאלה שקיבלו בתים מהקבלן ולא עשו כלום? בתים מהקבלן, אבי, ולא עשו כלום, אני יכול לתת לך דוגמאות כאלה. והעלו להם אחרי המדידות האלה את המטראז'. הם לא יודעים למה, אולי תצא, תסביר להם, אני לא רוצה לצאת להסביר.

אברהם בינמו: אנחנו בוחנים את הנושא הזה השקם וערב.

ישי איבגי: אבל הוא כבר קיבל שובר לתשלום.

אברהם בינמו: חלק מהיכולות שלנו למצוא דברים, זה בכלל, זה ככה ידוע בכל מקום, זה בעקבות מספר שאלות והערות והצעות שאנשים מציעים לנו. אנחנו לא יודעים את הכל, לא המצאנו את הגלגל, גם המהנדסים שלנו לא.

ישי איבגי: אז תמדוד את כל העיר,

אברהם בינמו: מודדים את כל העיר.

ישי איבגי: אבל תחליט ... אתה מודד אותו? אתה אומר לו 'אדוני, תתחיל לשלם', הוא לא מבין על מה, הוא רוצה להסתבך עם גוף כמו עירייה, הוא משלם. כמה כאלה יש?

אברהם בינמו: אבל מודדים את כל העיר.

ישי איבגי: אני נתקל באנשים כאלה,

יחיאל אדרי: זה ממש לא נכון, אנשים באים ויש השגות.

אברהם בינמו: יש השגות.

יחיאל אדרי: מוכיחים לכולם ואף אחד לא מתווכח.

ישי איבגי: יש כאלה שאומרים, תגיד לי, אני אכנס איתם? הם לא מבינים אפילו על מה, ואם יש להם גם כסף, משלמים ישר.

אברהם בינמו: אז אני יכול להגיד לך,

ישי איבגי: ואם יש להם הוראת קבע, על אחת כמה וכמה.

אברהם בינמו: אני גאה בתקציב של העירייה, אני גאה בצהרונים, שזה פרויקט הדגל של מדינת ישראל, לא רק של העיר נשר, באמת, זה עושה דבר מדהים, כי הצהרונים, מעבר להיבט שהם מאפשרים להורים עובדים חיסכון של משכנתא שנייה, יש להם תוכן. אז נכון שפה ושם חסרה לנו סייעת, וחסר זה, הופתענו מכמות המשתתפים, צפינו 500, אומר לכם פה התחזית עלתה על כל דמיון, הביצוע עלה על כל דמיון, הגיעו 1,100, אני אומר בכנות, 1,200, יצר לנו כמה בעיות, אבל זה לא אומר שאנחנו לא נמשיך ולא נתמוך בפרויקט ולא ניגע בו. אני רוצה רק להתייחס למה שאמר רועי,

רועי לוי: זה בדיוק הבעיה מה שאמרת, שאין תכנון.

אברהם בינמו: יש, לא, לא,

רועי לוי: תכננתי 500, יצא 1,000. תכננתי 174 מיליון, יצא 187 מיליון.

אברהם בינמו: רועי, אני לא הפרעתי לך, ברשותך.

רועי לוי: לא מהכיס שלי, יאללה.

אברהם בינמו: רועי, אני לא הפרעתי לך.

(מדברים יחד)

אברהם בינמו: לא הפרעתי לך. זה היה חלק מהחזון שלנו. אני יכול להגיד לך שבנושא הספורט, יש כאן התפתחות מדהימה, מדהימה, שלוקחת שבעה, שמונה ענפים פעילים, פעילים, כדורגל והכדורסל, הג'ודו, האושו, הטניס שולחן, הבטמינגטון והקמת אתלטיקה. עכשיו, אני אגיד לך מה אומרים לי התושבים, מה אומרים לי התושבים, מה שנעשה כאן בספורט לא נעשה כאן 20 שנה, ואני יודע את זה, כן? מחיר העלויות למשתתפים הוזלו, יש לנו נקודה אחת שאנחנו צריכים לטפל בה בימים הקרובים, זה נושא הכדורסל, אני לא מתכחש לזה.

יחיאל אדרי: גם שמה זה ירד.

אברהם בינמו: בסדר, אבל אני רוצה עדיין להתייחס לזה. אנחנו היום רוצים לקדם ספורטאים יחידניים יש אלינו פניות בנושא שיט, בנושא התעמלות, יש לנו כאן מתעמלות שהן אלופות הארץ. אז אין לנו מקום להקים את זה, אבל אנחנו יכולים לתמוך בהן, במתן מלגה וכיוצא בזה.

רועי לוי: יפה, אבל הספורט גם לא נכנס כאן לעדכון תקציב. אם היית אומר לי, יש לי 12 מיליון כי השקעתי בספורט, הייתי אומר לך ניחא, אבל זה לא פה. יש לך כאן, כל מה שתיארת עכשיו, שום דבר לא מתכנס ל-12 מיליון האלה.

יחיאל אדרי: זה ממש לא נכון, ממש לא נכון.

אברהם בינמו: אז אני אגיד לך במפורש.

יחיאל אדרי: לא שמעת מה שהגזבר אמר. לא שמעת מה שהגזבר אמר.

רועי לוי: אני לא שמעתי? שמעתי פעמיים.

יחיאל אדרי: לא שמעת, ... להוציא אותי שקרן.

רועי לוי: ואני מתייחס ברצינות למה שהוא אומר.

אברהם בינמו: אני יכול להגיד לך שבאמת נעשית כאן עבודה טובה, נעשית כל העבודה נעשית תוך תכנון, אין כאן שליפות מהמותן, אנשים מביאים דפי עבודה לעירייה. אם אני צריך לקבל דף עבודה בנושא המוקד העירוני, אני מקבל. אם אני מבקש מהגזבר תוכנית עבודה, אני מקבל. נעמי כספי, שמתעסקת בחזות העיר, יושבת ימים ולילות עם המתכננים, קרוב ל-14 ישיבות, אפילו עוד לא התקדמנו לשלב שאנחנו רוצים להציג את זה בפניכם. אני מניח שבימים הקרובים אנחנו נמצא את הדרך להציג את זה בפניכם. יושבים כאן האנשים ואומרים, רגע, חסר לי 1,500 מקומות חנייה בעיר. רחוב האבוב זה קטסטרופה, היציאה מההרדוף היא שערורייה, היציאה מהתשבי היא מסוכנת. היציאה מהשזיף היא מסוכנת, היציאה מפארק הכרמל היא מסוכנת.

ישי איבגי: חצי שנה כבר זה אחרי וועדת התנועה.

אברהם בינמו: חכה, אבל שנייה, שנייה. אז היום, ברוך השם, גמרו את התכנון, גמרו את התכנון, אני אומר, לנושא ההרדוף, גמרו את התכנון לנושא התשבי, הנושאים האלה יבואו לידי מכרז. תשמע, יכולתי באמת את הכספים האלה להסיט למקומות אחרים. נושא הבטיחות, עמד בראש סדר העדיפויות. הנושא השני, זה נושא הבטיחות והביטחון והנושא השני זה החינוך. אני לא אצעק את הצעקות שצעק קודמי. הבטיחות והביטחון, הם הדברים הכי משמעותיים, ותודה לאל, גם היום, אפילו תביעות ביטוח אנחנו יורדים ויורדים ויורדים. גם בעקבות התאונה שהייתה ברחוב הלוטם, שאני אומר לך, היום ישב, הוציאו לי דו"ח מה לעשות ברחוב הלוטם, בגלל השיפועים שלו והזוויות שלו. אנחנו מודדים את זה. לא, אנחנו מודדים, מה לעשות עם זה. אבל אתה צריך לדעת שגם אני קיבלתי ירושה טובה, אבל בחלק מהירושה הזאת יש גם פירות באושים. גם בפירות הבאושים האלה אנחנו מטפלים. באחד מהפירות הבאושים, חס וחלילה, זה היבטים פיזיים. אם היום רוצים לרדת בדרך תשע, היא נקראת דרך אורי, מרמות יצחק לדרך משה, אין לך אפשרות לצאת יותר משלוש מכוניות. מה יקרה כשייכנסו 582 יחידות דיור למקום הזה? מה יקרה מהיבטי החנייה באזור של חטיבת הביניים? חבר'ה, אנחנו נותנים מענה לכל הדברים.

רועי לוי: אבל איך אתה אומר את זה ואתה מאשר לבנות עוד בתים? הרי הטענה המרכזית שלך תמיד נגד דויד הייתה, היית אומר, אתה נותן לבנות בלי לתכנן חנייה, קבוע.

אברהם בינמו: אבל אני מתכנן.

רועי לוי: זה היה המנטרה שלך.

אברהם בינמו: אבל אני מתכנן.

רועי לוי: אז אתה אומר אין לי איפה לשים, אין לי איפה לשים, אבל יאללה, חבר'ה, תבנו.

אברהם בינמו: אני אתן לך משהו,

רועי לוי: מרכז מסחרי, רגע,

אברהם בינמו: אבל אני אתן לך משהו שאני מעורב בו ישירות.

רועי לוי: שמת בתים, אתה הלכת לוועדה מחוזית,

אברהם בינמו: איזה מרכז מסחרי?

רועי לוי: מאחורי מגדל האקדמיה. אתה הלכת לוועדה מחוזית בזמנו והגשת ערר על הפרויקט הזה,

אברהם בינמו: כן, כן.

רועי לוי: אז איך אתה נותן להם לבנות שם מבנה מגורים?

אברהם בינמו: הם נותנים לי פתרונות.

רועי לוי: ואין שם יציאה, אבל אין יציאה.

אברהם בינמו: סליחה.

רועי לוי: עכשיו אמרת אין יציאה לדרך משה. תתקן.

אברהם בינמו: לא, לא, אבל עכשיו, יש פרויקטים שהיום אני מעורב בהם, אני יכול להשפיע עליהם. הפרויקט של אלמוגים והפרויקט הזה של כיכר העיר. אני בא לאנשים ואני אומר להם, תקשיבו, רבותיי, אני רוצה 2.4 חנייה לבית, התקן הוא נניח 1.6, אנחנו מוצאים את הפשרה, אני רוצה חנייה ציבורית, אני רוצה שצ"פים, אני רוצה לראות צירי תנועה, אני רוצה לראות מה זה עושה לאזור שלי, אני רוצה גנים, גני משחקים, מעונות יום, תראו לי את התוכנית. יש לכם תוכנית, אני מאשר, אין לכם תוכנית, אני לא מאשר. זה אחד, שתיים.

רועי לוי: אבל זה, אתה כבר לא יכול להשפיע על זה, כי זה תוכניות קיימות.

אברהם בינמו: לא, אני יכול להשפיע, אני היום,

יחיאל אדרי: כשבאו עם השבס הוא השפיע עליהם.

רועי לוי: לא, דרך משה הוא לא יכול להשפיע.

אברהם בינמו: א', אני יכול להשפיע, תקשיב לי טוב,

רועי לוי: דרך משה אתה לא יכול להשפיע, אתה לא יכול להרחיב אותה פתאום לשלוש נתיבים.

אברהם בינמו: לא לשלוש, אבל היציאה, אתה לא הבנת איפה אני מדבר. תקשיב, היציאה, לא דרך משה, היציאה מרמות יצחק לדרך משה, היא כרגע נתיב אחד, ניתן שם, בקצה היציאה, לעשות שני נתיבים. אני, אתה מכיר כבר את משפט המפתח שלי, טוב מראה עיניים מ-8200. היום ישבתי במרגנית, ראיתי את כל בעיות התחבורה שיש סביב הכניסה לטכניון, איך זה עושה, אולי יזיזו את השער. אנחנו כל הזמן בדו שיח. אני, בסופו של דבר, צריך להוביל מדיניות ולבוא למהנדסים, למתכננים שלי, לגזבר שלי ולאנשי האשפה שלי, תשמע, אנחנו כבר ארבעה חודשים עובדים רק על תוכנית איך ליצור פחים מוטמנים, שכל פחי הזבל שאתה רואה ברחוב עמוס, אני יושב שם ליד הבית של ההורים שלך ובוחן את זה, ובוחן מעמוס איפה שתיבות הדואר, אין מטמינים אותם? איזה אסתטיקה תהיה? איך זה יכול להיות שיש פחי זבל על רחובות העיר, בתוך המדרכות? אז תדע לך, למה אנחנו לא יוצאים לעבודה? לא יוצאים כי התוכנית עוד לא הושלמה, כשהתוכנית תושלם נצא לעבודה. הכל תוך כדי תכנון, ואז מתקצבים את הסיפור, ככה אנחנו עובדים. אין מצב ששולפים מהמותן, אמרתי לך,

רועי לוי: אז למה כאן, קודם ביצעת ואחר כך תקצבת?

אברהם בינמו: אין אצלי מצב כזה. אני לא זוכר כאלה דברים.

רועי לוי: שום דבר פה לא בוצע לפני תקצוב, זאת אומרת, 12 מיליון האלה זה רק עתידי, שום דבר לא בוצע?

אברהם בינמו: לא זוכר כאלה דברים.

יחיאל אדרי: עתידי, עובדה, זה 7% מהתקציב.

רועי לוי: יחיאל, כדאי לך לקרוא אז את הביאורים.

אברהם בינמו: דן תיכון ואנחנו נעשה הצבעה.

רועי לוי: כדאי לך לקרוא את הביאורים, אם ככה. כי הביאורים, סליחה רגע דן, ברשותך, כי הביאורים מדברים בדיוק על מה שאמרתי. על זה שהייתה הוצאה, ועכשיו יש תקצוב, המבקר לא היה כאן קודם וביקשתי, כי זה החלטה שלך, לבדוק את הנושא של איך זה שקודם מוציאים אחר כך מתקצבים.

אברהם בינמו: כן, דן תיכון, בבקשה.

דן תיכון: כן, אדוני ראש העיר. צריך להתרגל למחשבה שמערכת הבחירות הסתיימה. הסתיימה לפני שנה. אני יושב כאן ומאזין לתשובות שלך, נדמה לי שאתה ממשיך במערכת הבחירות שלך, אתה מאתר מצוין את הבעיות, ואתה ממשיך לאתר אותם, אבל חלפה שנה. אנחנו נמצאים עכשיו בעדכון תקציב. תקציב, מטבע הדברים, זה תוכנית העבודה של העירייה, אנחנו היינו עדיין מצפים לשמוע את החזון שלך, לאן אתה מוליך את העיר הזו. ויכול להיות, שאני שומע את התוכניות שלך, אל תפריע לי, בבקשה. אני שומע את התוכניות שלך, ואני קד קידה ואומר, אתה מאתר את הבעיות של העיר מצוין. אבל הגיע הזמן שתציג לנו קבלות. אישורים על מה שאתה עושה, לא הייתי ושמעתי וראיתי ואני עושה ואנחנו נעביר. בוא נבדוק כמה דברים. בעדכון התקציב, אין כאן מילה אחת על ציבור הקשישים, אין כאן מילה, יושבים בקואליציה שלך 40% רוסים, אף מילה על האוכלוסייה הרוסית בנשר. בכל זאת, 40% מהקואליציה.

דוברת:כי עובדים, לא מדברים.

בוריס אייזנברג: כי עובדים והם מקבלים כל מה שצריך. הם מקבלים בדיוק כל מה שצריך, יותר מישראלים הוותיקים.

(מדברים יחד)

בוריס אייזנברג: עכשיו נכנסת לי בליבי, כשאני עובד עם האוכלוסייה הרוסית יום יום.

אברהם בינמו: תנו לדן להמשיך.

דן תיכון: אתה תוכל להשיב לי, אתה תוכל להשיב לי.

ישי איבגי: הם אמורים, אגב, לייצ ג את כל העולים, לא רק את הרוסים.

בוריס אייזנברג: את כל העולים, אני מייצג את כל העולים.

דן תיכון: אני חוזר ואומר לאלה שלא שמעו טוב, מה שחסר לי בתקציב, בעדכון התקציב, זה בתקציב, זה התייחסות לאוכלוסייה הרוסית. הבנת נכון. אדוני ראש העיר, בוא נחזור, בוא נחזור, אם אין לך סבלנות, עכשיו הגיע תורך לקפוץ החוצה.

יחיאל אדרי: אני קופץ החוצה, נמאס לי לשמוע את השטויות שלך.

דן תיכון: נמאס לך זה בסדר.

אברהם בינמו: אני מבקש סליחה, אני מבקש סליחה.

דן תיכון: בסדר, נמאס לו, מה, אני אספר לך לכבודו את הסיפור של התיקון שם ברחוב התאנה, עם המים שהשקעתם שם 60,000 שקל, אני מציע לך לבוא ולראות היום. תעלת בלאומליך זה סיפור,

נעמי כספי: בלאומיך.

דן תיכון: תודה רבה. זה סיפור עצוב לעומת מה שקורה שם. המים כבר ירדו כמה קומות והם זורמים, יש כבר נחל בתוך הבניין, ככה, אל תוך החניות. זה לאחר שהשקעת 60,000 שקל. ראיתי שם את ממלא מקומך, בילה יום שלם שם, באמצעות צי שלם של אנשים, ואני מברך אותך על מה שאתם עושים, למשל, באי התנועה ברחוב הראשי, אני חושב שזה ניסיון יפה, נראה מה הוא יוליד, מכל מקום, אני רואה מה קורה, ועכשיו אני חוזר. תגיד לי, יש כאן התייחסות לאיכות הסביבה? אתה יודע שהאזור הזה נגוע בסרטן הריאות? אנחנו רוצים לדעת מה קורה,

בוריס אייזנברג: אם אתה תרשה לי לצאת לאוטו, אני אביא לך את הדו"ח שעשו גרף, שעשו איכות הסביבה,

דן תיכון: שבנשר הכל בסדר, נכון?

בוריס אייזנברג: לא, אני רק רוצה להראות לך משהו יפה.

דן תיכון: שבנשר הכל בסדר.

אברהם בינמו: דן, תמשיך הלאה.

רועי לוי: זה של איגוד ערים? אל תאמין להם. אל תאמין לדו"ח שלהם. הם מממנים את המחקר שהביא לך את הדו"ח.

דן תיכון: עכשיו, מוטי, אתה, היה לו נאום טוב מאוד, דיבר על גירעון של 7.4%, במונחים של תקציב ממשלתי, זה אומר שכל התקציב שהוגש בתחילת השנה, בעצם לא ממלא את תפקידו. במונחים של מדינה, כשמגיעים ל-3.3%, אז כל המדינה מזדעזעת, במונחים של עיר, 7.4% לשלושת רבעי שנה, אתה צריך לצייר ליד זה סימן שאלה, ולשאול לאן אנחנו נגיע בעוד שנה, אם הקצב הזה יימשך. עכשיו, לי אין התנגדות, הרי 174 מיליון שאישרנו בתחילת השנה, אמור היה לכלול את כל תוכניות ראש העיר. כחלוף שלושת רבעי שנה, יש לך גירעון של 12.634 מיליון שקלים. אתה מפריע, אדוני, אתה לא רוצה לשמוע, אתה יכול להמשיך לשבת בחוץ. כשאני בא ומבקש ממך, אני רואה שיש לך גירעון, אני רוצה שתראה לי לפי סעיף, מה שנקרא, מקורות ושימושים, שתראה לי מאיפה אתה לוקח את הכסף הזה, מאיפה,

אברהם בינמו: זה מושג של ימי הביניים מקורות ושימושים.

דן תיכון: מה?

אברהם בינמו: מושג שקיים בעמותות, זה לא קיים ברשויות.

דן תיכון: הוא מבין מה שאני אומר.

אברהם בינמו: גם אני מבין מה שאתה אומר.

דן תיכון: אני לא בטוח, אם אתה אומר, אם זו השאלה שלך, אני לא בטוח.

אברהם בינמו: תפסיק כבר עם הזלזול הזה.

דן תיכון: אני מבקש לדעת מאיפה, הרי אתה לוקח את הכסף ממשהו. אז אומר רועי שראש העיר מייסר אותנו במיסים, הוא החליט על מבצע של מדידות. אתה יודע שכל שיטת הארנונה כאן, בעיר הזאת, אין כמותה כמעט בשום עיר. יש לי דירה של 160 מטר ,ואני משלם על 250 מטר, וזו דוגמא לא אישית שלי. כך שאתה, האזרח לא מבין בכלל על מה הוא משלם מיסים. יכול להיות שהמיסים הם באמת נמוכים בהשוואה למיסים בחיפה, אבל כשאתה מצרף את כל השטחים, אני מגיע אליך, אדוני ראש העיר, ואני מבקש שתשמע. אתה בכל זאת צריך לדעת על מה אתה משלם מיסים, אתה לא יכול להגיד שאתה משלם על מעברים שנמצאים במרחק של 30, 40 מטר ... אדוני, מורדות הכרמל. אני יושב כאן שנה, שמעתי ממך, למעט בישיבה האחרונה, אף מילה על מה שהולך בצד ההנדסי של העיר הזאת. האם אתה חושב שאנחנו, חברי המועצה, חותמת גומי של אלה שיושבים הרחק הרחק, ואני אפילו לא יודע היכן יושבת הוועדה הזאת, מה היא עושה? במה היא דנה? את מה אתה מאשר כחריג? מי הנציג השני שלנו שם? איפה האופוזיציה בעניין הזה? למי אתה מדווח על מה שאתה עושה בוועדה הזו? האם אתה לא חושב שזכותנו לדעת מה קורה בצד הפיזי של העיר? עלה בדעתך שלפחות תבוא כל ישיבה, תפתח אותה ובעשר הדקות הראשונות תקדיש לנו את, תיתן לנו מידע באשר למה שקורה בצד הפיזי? אני לא יודע, גברתי, הוא בונה מגדלים שם, ליד ביתי, אני לא יודע איך הוא מתארגן בסביבה שם. אני לא יודע איזה אחוזי בנייה נתנו לזה, ואיזה אחוזי בנייה נתנו למישהו אחר. זה לא טוב שמועצת העיר בנשר לא יודעת דבר על הנושא הזה. אני לא יודע איך היה בקדנציות הקודמות, יכול להיות שזה היה. אבל אני נבחרתי בקדנציה הזאת, אני לא הייתי חבר של אף אחד, לא התחברתי ולא התפצלתי, אני באתי לכאן ושלחו אוי לאופוזיציה, ובתור אופוזיציה, אנחנו חייבים להציף את כל הנושאים האלה. עכשיו, אני יכול להיכנס, הנושא הזה של הארנונה שאתה עושה אותו, כמדידה מחודשת, יבורך ראש העיר, הוא רוצה לא להיבחר בפעם הבאה? שימשיך בדרך הזאת, שימשיך, זה מתכון מצוין לחילופי שלטון, לא כעבור חמש שנים, מפני שכשאנשים מקבלים שומה חדשה, והם לא יודעים לקרוא אותה, ויספר לך מוטי, בקדנציה של דויד עמר, אני ניסיתי לפענח את הארנונה שלי, ישבתי על זה שבועיים ימים, בסוף התייאשתי, נתתי את זה למתמטיקאי, הוא בסוף אמר לי, אני לא מגיע לתוצאה שמוטי מגיע אליה. זאת אומרת, חיוב הארנונה, ואני ראיתי בדיוק איך הוא עושה, הבנתי את השיטה, אבל לא הגעתי לעולם לתוצאה. אז לא אכפת לי, כנציג אופוזיציה, אני אומר לך, אתה הולך בדרך לא טובה, אם החלטת לעשות ריוויזיה ולבדוק את כל עניין הארנונה, אז תבנה אותו מחדש, בצורה שתהיה מובנת לכל אזרח, מה שקורה בנשר, ארנונה נמוכה, אבל בסך הכל, אני כבר לא יודע. אני כבר לא יודע.

אברהם בינמו: אתה יודע, אתה יודע מה אתה משלם, אתה יודע, כי אתה יודע מה אתה משלם.

דן תיכון: מה שאני משלם אני יודע.

אברהם בינמו: לעומת השכן שלך, אתה יודע שהארנונה היא נמוכה, ואתה נהנה ממנה, זה סתם.

דן תיכון: אני חוזר, אני חשבתי שהבנת מה שאני אומר.

אברהם בינמו: אני הבנתי, אתה צריך כנראה לקחת אקטואר, אני מניח שאתה יודע מה זה אקטואר, אקטואר יכול לסייע לך.

דן תיכון: אני חושב שאתה חושב שכל אזרח בעיר שלך הוא אקטואר.

אברהם בינמו: לא.

דן תיכון: אנחנו אזרחים פשוטים, אנחנו יודעים מה השטח שלנו בין הקירות החיצוניים שלנו, ואנחנו לא מבינים איך הגיעו כאן לאן שהגיעו. עכשיו, אני רוצה לומר לך,

יחיאל אדרי: אבל זה לא מה שהמציא ראש העיר הזה.

דן תיכון: מה?

יחיאל אדרי: זה לא ראש העיר הזה המציא את זה. אמרת שבדקת עם ראש העיר הקודם ולא הגעת.

דן תיכון: אתה כנראה החמצת כמה נקודות.

יחיאל אדרי: לא, לא, אני שומע אותך טוב.

דן תיכון: אני אמרתי שלא הבנתי את זה אצל ראש העיר הקודם, ואני ממשיך לא להבין את זה,

יחיאל אדרי: ואני מבין ממך שראש העיר, בשביל להיבחר, צריך לעשות עבירות, פשוט מאוד לבוא ולהגיד, רבותיי, לא צריך לשלם ארנונה, אתה משלם 20 שקל, מותר לך.

דן תיכון: אתה יודע מה,

יחיאל אדרי: ככה אני מבין ממך.

דן תיכון: אני נתתי עצה לראש העיר, עצה בחינם. יכול לקחת את העצה שלו, כמו שהוא עושה עם רבות מן ההצעות שלי ולזרוק אותה לפח האשפה.

יחיאל אדרי: אני חושב, כאיש חוק, שהיה בתור איש חוק, היה בכנסת, לא יכול לבוא היום עם הצעה כזאת, לראש עיר ולהגיד לו, תתעלם מבקשות של משרד הפנים, מעבירות בנייה, יאללה, בוא נחיה עם זה.

דן תיכון: אני עדיין לא צריך לקבל, שמעתי שיש לך איזה קרוב במ שפחה שמונה כמפקד מחוז ירושלים. אז אני מפחד להתעסק איתך.

אברהם בינמו: דן, ברשותך, תמשיך, אנחנו צריכים לסיים.

יחיאל אדרי: אם אתה מכיר את הקרובים, בוא תחבר ביני לבינם, כי אני לא יודע.

דן תיכון: אני נתתי לך לדבר כמה שאתה רוצה.

אברהם בינמו: בסדר, אל תעבור לי לנושאים אחרים.

(מדברים יחד)

דן תיכון: יש בעיר הזאת, אדוני ראש העיר, כל מיני ... שבחלקם רמזתי לך, באשר לשיתוף הפעולה שלך, עם חיפה, באמצעות אנשי עסקים. אתה חייב למסור לנו דו"ח אם אתה חושב לעשות משהו, ואם אתה עושה משהו, או שאם עשית משהו.

אברהם בינמו: כן, בחיפה.

דן תיכון: אנחנו רוצים לדעת, זה לא ארגון מחתרתי שבו אתה עושה מה שבא לך. אתה ראש עיר, אתה חייב להביא את הדברים לאישור מועצת העיר. כל אלה שביקרו כאן, השרים, אתה יכול,

(מדברים יחד)

דן תיכון: הזכיר כאן חברי, שי, שאתה מעניק אות כבוד, יקיר העיר נשר, לכל מיני חברים שלו, מכיר? יקיר העיר נשר, אזרח כבוד, אזרחות כבוד. אתה יכול להבין שאני לא בא לטקס של סילבן שלום, אז הוא שואל אותי מיד למה לא באת. בכל זאת, יש בינינו קשרים ארוכי שנים, לא רק איתו, תהיה גם ציפי לבני, כל אלה היו תלמידי. אתה לא יכול לתת אזרחות כבוד ללא קבלת אישור המועצה. כל התארים האלה שאתה נותן. אז יכול להיות שאתה מנוסה מאוד, ואני פחות ממך, אין ספק. אני חוזר כל פעם לביתי ואני שואל את עצמי, האם נגענו בבעיות העיקריות של העיר? אז אני מומחה למועצה הדתית, כי במקרה הנושא הזה צף ועלה, אתה לא היית. אבל אני מומחה, אני לא מומחה לענייני רוסים. כי המועצה הדתית נדונה כמה פעמים, הרוסים לא היו על שולחנך, ואפילו פעם אחת. ואני לא יודע, יכול להיות שאתה עושה שם המון. יכול להיות שאתה עושה שם המון.

נעמי כספי: איגור, אתה לא עושה כלום?

דן תיכון: אני מציע לך לא להתרגז.

רועי לוי: הוא לא אמר שהוא לא עושה כלום, תקשיבי למה שהוא אומר.

דן תיכון: אני לא אמרתי שאתה לא עושה כלום, יכול להיות,

רועי לוי: היא כל הזמן מנסה לחמם את האנשים.

אברהם בינמו: תנו לדן תיכון לסיים.

נעמי כספי: לא נכון, הוא אומר שהנושא של הרוסים לא נדונו כאן על השולחן.

(מדברים יחד)

רועי לוי: הוא אמר לראש העיר שהוא לא הביא את זה לשולחן.

נעמי כספי: ראש העיר מנחה אותם כל הזמן לעבוד, באמת.

(מדברים יחד)

דן תיכון: אתה בעצם בא אלינו עם התקציב הזה, ואת כל ההעברות שהיית צריך לבוא איתם, זה נקרא העברות. לשון של הכנסת והמדינה, זה נקרא העברות. אתה בא אלינו ומבקש שנאשר לך את כל ההעברות, שכבר ביצעת את הפעולות. זה לא ייתכן. אתה רוצה לעדכן את התקציב על ידי העברה ?תביא אותה לאישור מוקדם. כי אחרת בשביל מה אנחנו יושבים? אתה לא צריך אותנו. ותאמין לי, כשאני אומר לך שאני מרגיש שהלכה שנה לריק, אני שואל את עצמי, מה אתה בעצם עושה שם? אז הוא עושה מה שהוא רוצה, בסוף הוא יסתבך, בסוף לא יהיה טוב, כי הוא חוצה קו אדום והוא לא מרגיש, ויכול להיות שבשלטון המקומי זה מקובל, שאתה עובר קו אדום ושום דבר לא מצלצל ולא מזהיר אותך. אני אומר לך, אדוני ראש העיר, אני עוקב אחריך. אני מעריך מאוד את הידע שלך, אבל אני אומר לך, תיזהר, כי לעיתים אתה עובר קו אדום ולא מרגיש. עכשיו, מוטי, אליך יש לי המון שאלות לגבי עדכון התקציב. אני לא יודע איך אתה, ממה נובע הגידול, אני קראתי את דברי ההסבר שלך, קראתי את דברי ההסבר, ובחלק מהם אמרתי שדברי ההסבר זה חצי שורה שאני לא כל כך מבין. אם היית יכול, את ההערות שלך, שאתה ממספר אותם כהלכה, להאריך יותר, כדי שאנחנו נוכל לרדת, להבין גם בקריאה שוטפת ופשוטה, ולא נזדקק להסברים, שבדרך כלל אתה עושה די טוב, אבל מהר ובקיצור נמרץ, כדי שאיש מאיתנו לא יבין.

מוטי חן: לא, את הכדי אל תייחס לי. אתה יכול לחשוב, אל תייחס לי את הכוונה.

דן תיכון: אני לא מייחס לך אני רק אומר לך, שאני מציע שאת ההערות, תאריך בהערות שלך, כדי שנוכל להבין. אני יכול להראות לך את הנייר שרשמתי עליו את ההערות לגבי ההערות, ובכל מקום אני כותב, אין נתונים, לא ברור, לא ברור, פנסיה תקציבית, פנסיה צוברת, איך החלוקה כאן, איך זה משפיע על עובדי המדינה, על עובדי העיר, מי מקבל פנסיה צוברת, מי מקבל פנסיה תקציבית, מה המצב של הצוברת, איפה זה מנוהל, האם זה מנוהל כהלכה. אבל איך אומרים, אני החלטתי שכבר היו כאן הרבה חילופי מהלומות היום, אני חושב שאתה עושה עבודה טובה כגזבר. אני מציע לראש העיר להאזין להערות שאתה מעיר. בטכניקה, אפשר לבטל את הטכניקה ולהגיד, היא לא שווה כלום, אני אומר לך, תקציבי מדינה נפלו על פרוצדורה. צריך היה להתחיל את התהליך מתחילתו. כשאומר ראש העיר, טעיתי ולא העברתי את הפרוטוקול של וועדת הכספים.

אברהם בינמו: לא אמרתי טעיתי, אל תתקן אותי, לא טעיתי. וועדת הכספים דנה, אישרה את עדכון התקציב, את התקציב, זה מה שאמרתי.

דן תיכון: אני אדייק, אנחנו עוד נגיע,

רועי לוי: אבל לא קיבלתי את הפרוטוקול.

אברהם בינמו: זה עניין אחר, זה נכון.

דן תיכון: אנחנו נגיע, אגב, פרוטוקולים, אדוני ראש העיר.

אברהם בינמו: כן, אדוני, בנושא התקציב, הסתיים הדיון?

דן תיכון: לא, הכל קשור.

אברהם בינמו: לא הכל קשור. לא הכל קשור.

דן תיכון: הכל קשור. אמרתי לך, כל התקציב, כל נושא פתוח. תאמין לי, אני בקיא בזה.

אברהם בינמו: אז אני מציע, אבל, שתסיים, שתאפשר לנו לקיים הצבעה כמו שצריך.

דן תיכון: בכל זאת, הייתי אחראי על 19 תקציבי מדינה. אז תקשיב, תלמד להקשיב. אתה חסר סבלנות,

אברהם בינמו: אני לא חסר סבלנות.

דן תיכון: גם כשהשעה מאוחרת, אתה מגלה סימנים של עייפות.

אברהם בינמו: השעה, מבחינתי, מאוד מוקדמת.

יחיאל אדרי: דן, יש לי שאלה, אין סוף לבן אדם שרשאי לדבר בישיבת מועצה?

אברהם בינמו: לא, אתה יודע את החוקים, אתה יודע את הכללים.

יחיאל אדרי: יש כללים לדבר הזה.

אברהם בינמו: אתה משתמש בטוב לב שלנו.

דן תיכון: אני חושב שראש העיר דיבר ודיבר ודיבר, ואני ישבתי בשקט ושמעתי ולא מנעתי ממנו.

אברהם בינמו: אז אני מבקש ממך, ברשותך,

דן תיכון: למרות, אני אגמור כשאני אגמור. אני לא אדבר, אתה תמנע ממני,

אברהם בינמו: אני לא מנעתי ממך,

דן תיכון: אתה יכול לבקש ממני.

אברהם בינמו: אני לא מנעתי ממך, אני מבקש לסיים.

דן תיכון: אני חוזר שוב פעם ואומר, אדוני ראש העיר, אתה, אל תזלזל בפרוצדורה, אני מציע לך. ראיתי את קלות הדעת שלך, ואומר, אז מה קרה? לא קרה כלום.

אברהם בינמו: אני לא אמרתי כאלה דברים, ואל תגיד קלות דעת, קלות דעת תגיד לאנשים אחרים, שאיתם אתה מתכתב. קלות דעת גם אמרת על נשיא המדינה, רובי ריבלין. אל תגיד את המילה קלות דעת. תתייחס אלי בכבוד, אתייחס אליך בכבוד.

דן תיכון: תיארתי לעצמי שאתה תחזור לשטויות האלה.

אברהם בינמו: נכון. תסלח לי.

(מדברים יחד)

אברהם בינמו: תתייחס אלי בכבוד, אני אתייחס אליך בכבוד. מה נעשית, פסיכולוג?

יחיאל אדרי: אתה מטיף מוסר במשך חצי שעה וכולם שותקים, מה קרה?

דן תיכון: אני לא זקוק לכבוד שאתה מעניק לי, תעניק כבוד לתושבי העיר,

יחיאל אדרי: נותנים מעל ומעבר.

דן תיכון: שאני מדבר בשמם. אין לך סבלנות,

אברהם בינמו: בבקשה, אל תגיד את המילה קלות דעת.

דן תיכון: לשמוע ביקורת, אז הגיע הזמן.

אברהם בינמו: אל תגיד קלות דעת, תתייחס, אמרת דברים רציניים, אני אתייחס אליך.

דן תיכון: אתה קל דעת, אדוני.

אברהם בינמו: אתה קל דעת.

דן תיכון: אתה שומע, בסדר, תחזור, אני גם, אתה גם,

אברהם בינמו: לא, זה לא לעניין, זה לא לעניין.

דן תיכון: אני לא רוצה להגיד מה שאמרת עלי בפעם הקודמת, קודמת, לגבי,

אברהם בינמו: זה לא לעניין.

דן תיכון: אל תגרור אותי למקומות שאני לא רוצה ללכת אליהם.

אברהם בינמו: אני, לאן אני אגרור אותך , למקומות של שנאה, הרי משם אתה בא אלי, רק ממקומות של שנאה אתה בא אלי. ככה אתה בא אלינו, ככה אתה מתייחס לעיר שלנו, בזלזול מוחלט. מי אתם? בוא, אנחנו יודעים קצת איך אתה מתייחס לאנשים.

דובר:אני לא מסכים עם מה שאתה אומר.

אברהם בינמו: מה אתה חושב, אתה ממש קלות דעת?

דן תיכון: זה הרי נרשם בפרוטוקול.

אברהם בינמו: נכון.

דן תיכון: אתה שוב פעם חוזר ומתפלא,

יחיאל אדרי: אבל זה לא יכול להיות, זה לא מכבד, אתה לא מכבד את ראש העיר, את התפקיד אתה לא מכבד.

דן תיכון: כאחרון השוטים בעיר הזאת, אתה תלמד להקשיב. אין לך אפילו סבלנות לשמוע דברי ביקורת.

יחיאל אדרי: אל תפסיק, אבל זה לא ביקורת.

דן תיכון: וזה לא הפעם הראשונה שאתה עושה את זה.

יחיאל אדרי: דן, אתה לא יכול כל הזמן להשמיץ פה אנשים.

נעמי כספי: דן, שוטה, קל דעת.

יחיאל אדרי: די, תכבד את הסובבים. מה זה קלות דעת?

דן תיכון: מה שאני יכול, תשאיר לי.

אברהם בינמו: בבקשה, דן.

יחיאל אדרי: לא, לא מותר לך הכל, סליחה, עם כל הכבוד, לא מותר לך הכל.

דן תיכון: תשמע, טוב שאין לי פרשה של הינומה. פעם זרקו לי שאני חבר של פרדי מאליק, מעניין, אותי הוא לא הזמין לבר מצווה, או לבת מצווה שלו.

יחיאל אדרי: בסדר, אנחנו ביחד היינו באירוע אחר.

דן תיכון: כן, אבל את מישהו אחר הוא כן הזמין.

נעמי כספי: הם התכוונו לפרדי מרקורי, לא פרדי מאליק.

דן תיכון: שאני חבר, ויש לו תמונות שלי איתו, זה בכלל מעניין. אז אני,

יחיאל אדרי: למה, מישהו קבע שהוא מוקצה?

אברהם בינמו: דן, אני אודה לך אם תתייחס לתקציב.

דן תיכון: תשמע, אני מתייחס לתקציב, אתה לא מתייחס לתקציב. ולכן, אני רוצה, מוטי ,לומר לך. אנחנו, יש לנו אמון בך. אתה מבין מה שאני אומר, אתה הלורד שומר החותם. גירעון כזה, מזעזע את התקציב. תקציב זה לא עניין לשנה, אם זה יחזור בשנה הבאה, אנחנו במצב לא טוב. לא טוב. תודה רבה.

אברהם בינמו: תודה רבה. אני מבקש להעלות להצבעה. אתה גם לא תדבר, מספיק.

ישי איבגי: אני רוצה, שנייה.

אברהם בינמו: יאללה, 20 שניות.

ישי איבגי: כל הכבוד לראש העיר. יחיאל, אתה תראה שאני עומד במה שאני אומר.

דן תיכון: מותר לי לצלם אותך ולהראות לך איך את נראית?

נעמי כספי: כן, אני שמתי אודם עכשיו.

ישי איבגי: אני רק רוצה להגיד את זה לפרוטוקול.

דן תיכון: לא, איך את נראית כשאת כועסת?

אברהם בינמו: תנו לו להגיד, כן.

ישי איבגי: יחיאל, עוד לא התחלתי. רגע, אני רק רוצה להגיד משהו לפרוטוקול, שאני מאמין שחברי יזכיר אותו בישיבה, לא יאוחר היום. תזכרו גם מה שאמרתי פה, לא שאני ... עוד פעם. יש, לפי מה שאני שמתי לב בתקציב, 60 מיליון שקל ומשהו ,אל תתפסו אותי על המיליון, אני לא חזק בדברים האלה, 60 מיליון שקל ומשהו של תשתיות ופיתוח, כל השאר זה מים וביוב ודברים שכמעט אין מה לעשות. כל הפרויקטים שמנית, ראש העיר, 60 מיליון הם לא מכסים הם לא קרובים, אגב, בדיוק כמו שאמרתי לך על הנגישות, שאתה תצטרך להוסיף תקציב, והוספת. 60 מיליון זה לא קרוב לפרויקטים שאתה מסוגל לעשות, ואני אומר לך שאתה מבטיח הרבה, אתה תקיים, אפילו לא עשירית ממה שאתה מבטיח, זו דעתי, וזהו.

אברהם בינמו: אני מבקש להעלות את עדכון תקציב לשנת 2014.

דן תיכון: אתה לא משיב?

אברהם בינמו: מי בעד?

דן תיכון: אתה לא משיב?

אברהם בינמו: מי נגד?

נעמי כספי: שבעה בעד, ארבעה נגד.

אברהם בינמו: עכשיו אני רוצה להשיב במילה אחת, ואני רוצה גם לתת למשיח. אחרי ההקלטה. הישיבה הסתיימה. אני רוצה להגיד לך משהו, בוא תקשיב טוב, ישי איבגי, כשאתה מקצה 40 מיליון שקל לתשתיות, אתה מתחיל לעשות,

יחיאל אדרי: רגע, סליחה, אתה נועל את הישיבה?

אברהם בינמו: הישיבה הזו נעולה.

-סוף הישיבה-

אביגיל דולב אבי בינמו

מרכזת ישיבות המועצהראש העיר