פרוטוקול 1 ישיבת וועדת חינוך מתאריך 11.03.2025
טלי מולנר
סגנית ומ"מ ראש העיר
אכיפה פיקוח וביטחון, וטרינריה, מעמד האישה, להט"ב יו"ר ועדות חינוך ובטחון
רחוב הרצל 15, קומה ב- נתניה טל:09-8603221
דואר אלקטרוני iltali.mul@netanya.muni.
כ"ד ניסן תשפ"ה
יום שלישי 22 אפריל 2025
לכבוד
חברי הועדה:
גב' ורד פטל – חברת מועצה הממונה על החינוך
מר יעקב תורג'מן – חבר מועצה
עו"ד אירנה ליפשיץ – חברת מועצה
מר ים מאיר קרן – חבר מועצה
מר נאור אזולאי – חבר מועצה
עו"ד אמייה טגה – חבר מועצה
גב' אתי דהן – ראש מינהל חינוך וחברה
מנהלי אגפי חינוך
מר אורי כהן – מנהל ביה"ס תיכון ריגלר
גב' רחל שמואלי – מנהלת ביה"ס אילן רמון
הרב יעקב שמעון שר – מנהל ביה"ס יסודי בנים דרכי אבות מר אודי ארביב – יו"ר ועד הורים וחברי הועד
נציג יו"ר מועצת תלמידים
שלום רב,
הנדון: פרוטוקול ישיבת וועדת חינוך מס' 1 לשנת 2025 הועדה התכנסהבתאריך י" א באדר תשפ"ה, יום ג', 11.03.2025 בשעה 17:00 בחדר ישיבותמינהל חינוך , רח' טשרניחובסקי 12, נתניה
משתתפים:
גב' טלי מולנר – סגנית ומ"מ ראש העיר, יו"ר ועדת חינוך גב' ורד פטל – חברת מועצה הממונה על החינוך
מר נאור אזולאי – חבר מועצה
גב' אתי דהן – ראש מנהל חינוך וחברה
גב' חגית יודקוביץ - מנהלת אגף לצרכים מיוחדים
גב' מאריתו קבדה – מנהלת אגף נוער וצעירים
מר שגיא אבודרהם - מנהל האגף לגיל הרך
מר שלומי רוקח – ראש מטה מנהל החינוך
מר דרור קוטיגרו - מנהל אגף פיתוח מבני חינוך והסעים גב' נורית גבאי – מנהלת האגף לחינוך יסודי וחט"צ גב' יעל גלזנר - מנהלת אגף השירות הפסיכולוגי חינוכי- התפתחותי מר שי בראון – מנהל אגף שירותי חינוך
מר ברוך גרשטיין - רכז תוכניות חינוכיות על יסודי מר גלעד עזר – מנהל מחלקת תוכניות ומיזמים חינוכיים יסודי מר יהודה קלאורה – אחראי קידום נוער בבתי הספר גב' רחל שמואלי – מנהלת ביה"ס אילן רמון
מר אורי כהן – מנהל ביה"ס תיכון ריגלר
מר אודי ארביב – יו"ר ועד הורים וחברי הועד
גב' שמרית פריד הלוי – יו"ר ועד הורים ביה"ס בגין מר אשר בן אברהם - מנהל מחלקת מחשוב במינהל החינוך אנה לקאי-סיסולטין – מזכירת הועדה
הגב' אורית רז - יו"ר כנפי דרור ישראל
מר רז משולם - יו"ר כנפי דרור נתניה
מר דורון גלאם – מנהל היחידה לביטחון קהילתי
- 1 -
טלי מולנר
סגנית ומ"מ ראש העיר
אכיפה פיקוח וביטחון, וטרינריה, מעמד האישה, להט"ב יו"ר ועדות חינוך ובטחון
רחוב הרצל 15, קומה ב- נתניה טל:09-8603221
דואר אלקטרוני iltali.mul@netanya.muni.
גב' מיכל עוז– מפקחת יעוץ מתאם משרד החינוך
גב' שרית קרוק – מהחברה למתנ"סים רפרנטית של "כנפי דרור"
גב' אמה שחר – אמא לילדה שעברה חרם חברתי
נושאים לסדר היום:
א. הועדה תעסוק בנושא החרמות. הנושא יוצג ע"י:
הגב' אורית רז יו"ר כנפי דרור ישראל
מר רז משולם יו"ר כנפי דרור נתניה
מיכל עוז מפקחת יועצות ממונה תחום חרמות בעיר
הועדה תארח את נציגות הורים שילדם חוו חרם אשר ישתפו בסיפור האישי שלהם.
ב. שאלות פתוחות
טלי מולנר- יו"ר הועדה
פתחה את הועדה
כולם הציגו את עצמם
אנחנו התכנסנו היום כדי לדון בנושא החרמות, נידוי חברתי נושא חשוב מאוד שנקדיש לו את כל הועדה, עקב חשיבות הנושא החלטתי שנקדיש לו את כל הועדה, נושא זה גם עלה במועצת העיר האחרונה ושם הוחלט שהדיון החשוב והמשמעותי בנושא החרמות יעבור להיות בוועד ת החינוך עם גורמי המקצוע.
נושא החרמות ונידוי חברתי בכל מיני סקרים שנערכים ע"י כל מיני גורמים וארגונים , אנחנו רואים שהוא נמצא בסדר עדיפות ועליה מתמדת.
אנחנו כאן גם כהורים, נציגי ציבור ואנשי מקצוע יש לנו חובה להתייחס לנושא הזה, לטפל ולעשות כל מה שביכולתנו כד י לגרום לילדים ללמוד במקום בטוח.
יש דרכים לטפל ולמגר את התופעה. אנחנו כרשות נצא מכאן עם תובנות ואולי גם החלטות לראות איך אנחנו כאן בנתניה מטפלים בתופעה נעשים הרבה דברים ע"י גורמי המקצוע במערכת החינוך בעיר יש פעילות ענפה מאוד כבר מגיל הרך בנושא מניעת אלימות חברתית.
המערכת מטפלת במקרים, המערכת מתייחסת למקרים, נעשית עבודה מאוד ענפה בנושא.
מיכל עוז – מציגה מצגת מצ"ב בנספח א'
אני ממש שמחה על המפגש הזה, זה נושא מאוד חשוב , אני אציג את מה שאנחנו עושים בשנה הזאת.
אני מפקחת יעוץ ממלכתי מגילאי הגן עד גיל 21 כולל חינוך מיוחד קודם כל אני אגיד לפני שאני אדבר על חרם אני אדבר על צריכים חברתיים, לכולנו יש צרכים חברתיים אנחנו נחשפים לזה מהרגע שאנחנו נולדים ועד לרגע האחרון בחיינו, אנחנו זקוקים לקשר זקוקים שהיה לילדינו מישהו קרוב אלינו ברמה כזאת או אחרת זה משתנה ומתפתח עם הגילאים, בגיל הצעיר הדגש הוא יותר על שייכות משפחתית וככל שהילד גדל הצורך יוצא יותר לחברה בגילאי יסודי הם מרגישים את ההתחלה של ההשתייכות החברתית ועובר איזשהו שינוי בגיל ההתבגרות שהחלק החברתי תופס מרחב הרבה יותר משמעותי מהמשפחתי ומתאזן אחר כל ובעצם צורך הזה להשתייכות הוא מאוד אינדיבידואלי ומהצד השני אנחנו נמצאים באיזשהו מתח תמידי בצור ך בנפקדות כי ככל שאני משתייך למישהו אני מוצא את עצמי נבלע בתוך מישהו שני רואים את זה מאוד חזק בגילאי יסודי המאוחרים, זה גילאים שרואים את הילדים מתכופפים מהאני שלהם למען האחר כדי להשתייך ולפעמים יש את הצורך בנפרדות.
- 2 -
טלי מולנר
סגנית ומ"מ ראש העיר
אכיפה פיקוח וביטחון, וטרינריה, מעמד האישה, להט"ב יו"ר ועדות חינוך ובטחון
רחוב הרצל 15, קומה ב- נתניה טל:09-8603221
דואר אלקטרוני iltali.mul@netanya.muni.
הבעיה מתחילה בזה שהפרט יוצא מהאיזון הזה שבין הנפרדות לאינדיבידואליות שאנחנו מחזיקים בשני המצבים שיש חוסר איזון זה צובע לנו איזושה י מורכבות חברתית.
דחיה חברתית זה משהו שכולנו חווים בשלב כזה או האחר בחיים.
יש ילדים שיש להם פחות צורך בחיי חברה, ויש ילדים שזקוקים לחברה יש ילדים דחויים- אנחנו נזהה אותם בזה שהם יקבלו הרבה פעם לא בחוויה מצטברת של דחייה, ויש ילדים שקופים- זה ילדים שבכלל לא מקבלים שום בחירה אפילו לא אומרים להם לא.
ויש ילדים שמרגישים דחויים או מרגישים שקופים אבל הם לא בהכרח כאלה, גם צורך שלי בהשתייכות שהוא לא עולה למציאות.
יעל גלזר
מצבים כאלה קורים בדרך כלל בגלל אינטראקציה בשלבים מוקדמים של החיים הרבה פעמים בתוך המשפחה למשל ילד אמצעי ואז בעצם הילד הולך עם הסיפור הזה הלאה, הוא מרגיש את הדחיה שיש בבית שהוא לא מקבל כמו האחרים ואז הוא מספר לעצמו כשחוזר משהו הכי קטן "הינה דוחים אותי" כי יושב על תשתי לא טובה למרות שבמציאות עכשיו לא קורה הרבה אלה רק מדי פעם.
מיכל עוז
נושא החרם – חרם עצמו להבדיל מדחייה חברתית הוא אקט כאשר אומרים לאחרים למשל "לא לשחק איתי", "לא להזמין אותי" וכדומה.
חרם בדרך כלל אם הוא קורה הוא יופנה לילד חזק יותר, חרם לרוב לא נמשך לפרק זמן ארוך הוא לרוב נמשך כחודשיים והוא מטופל לרוב מכיוון שהוא מאוד גלוי ואנחנו נפגוש בו פחות.
מה שמטריד יותר היא דחיה חברתית זו חוויה מאד קשה היא בלתי נסבלת עבור הפרט.
מה נעשה במשרד החינוך:
התחלנו לפני שנתיים בכל מני ועדות היגוי פנימיו ת במחשבה של מה אנחנו יכולים לעשות ומה לקדם, ימי שיא, התערבות מנהי בתי ספר, יועצים ושל ההורים וגם כקהילה.
עשינו כנס עירוני עם תלמידים, הורים, יו "רים, יועצים, פסיכולוגים סביב הנושא הזה, וגם יצאנו לעשיה יותר רחבה אנחנו רוצים שכל המערכת תפעל במהלך הזה, התחלנו להכשיר יועצים ופסיכולוגים, כל יועץ שמוכשר מחויב להכשיר לפחות קבוצה אחת של אנשי צוות ולעבוד עם לפחות קבוצה אחת של תלמידים המטרה לעלות את המסוגלות של כל הצוות להתמודד עם הסוגיה.
יעל גלזנר
הסבר תאורתי כדי להבין את הבעיה – כאשר הילדים קטנים אז הם קשורים להורים ומחפשים את הקשר להורים, בכיתות א', ב' רוצים את הקשר למורה בעצם במחשבה שלהם זה כדאי להיות קרוב למבוגר מכיתה ד', ה', ו' חל שינוי יציאה מהאני שלי לאנחנו ובעצם הם מתחילים ללמוד להיות בלהקה הם צריכים ללמוד לזרום ביחד, בשביל לזרום ביחד אתה צריך לשחרר את האישי שלך לעזוב את הצרכים שלך וזרום עם הכלל כי רק ככה הם לומדים לחיות בחברה "היום הוא זורם עם הכלל ומחר הוא מציע לאן יזרום הכלל" זו דינמיקה שחייבת להיות.
ברגע שילד לא עושה את זה הוא נקלע לבעיה ובמקרים חריגים גם מגיע למצב של חרם, אבל פה ניתן לזהות את הבעיה ולעבוד עם הבעיה.
ברגע שזיהינו שיש פה סיפור התפתחותי, הבאנו ולמדנו ויצאנו כל הפסיכולוגים בתוכנית "מאני לאנחנו" שעובדת בשת "פ עם אגף יסודי ובעצם הרעיון הוא איך אנחנו מנבטים את הילדים למקום הזה ואיך אנחנו עובדים עם הורים בגדי להסביר להם את הדבר מאוד קטן הזה שיכול ליצור את השינוי.
עוד דבר נוסף שאנחנו בשירות הפסיכולוגי עושים זה יצאנו בשני סרטונים להורים שנמצאים במדיה ובאתר העירוני זה מה התפקיד של הורים שנמצאים במצב הזה.
נאור אזולאי
תודה רבה על ההסבר מלא תוכן ומידע.
ראיתי לפי הנתונים של אלה שמדווחים ואלה שמרגישים יש פער עצום מהמציאות.
מיכל עוז
כאשר מדובר על ילדים שמרגישים שהם דחויים או שקופים אבל הם לא בהכרח שקופים או דחויים מדובר בתופע ה שקיימת. לפי הנתונים מדובר על שאלות שאנחנו שואלים את התלמידים, יש 3% שעונים על שאלה ספציפית כאשר שואלים אותם האם החרימו אותך בחודש או שנה האחרונה והם עולים כן אבל 21% עונים על שאלות רחבות יותר על דחיה חברתית - 3 -
טלי מולנר
סגנית ומ"מ ראש העיר
אכיפה פיקוח וביטחון, וטרינריה, מעמד האישה, להט"ב יו"ר ועדות חינוך ובטחון
רחוב הרצל 15, קומה ב- נתניה טל:09-8603221
דואר אלקטרוני iltali.mul@netanya.muni.
נאור אזולאי
לא ראיתי פעולות מנע, ראיתי שמשרד החינוך משקיע כדי להכשיר צוותים ולעשות אבל לא ראיתי מה עושים כדי למנוע אנחנו לא ראינו מה האפקט של כל הדבר הזה.
מיכל עוז
התחלנו לפני שנתיים בצוות היגוי וביוזמה סיירת והשנה התחלנו בהכשרה והיא כבר קורת.
זה לא שע ד לפני שנתיים לא נעשה דבר בנושא, יועצות כולן, אנשי חינוך ופסיכולוגים עבירים תוכניות פרו חברתיות שהמטרה שלהם זה לקדם את כל המיומנויות הפרו חברתיות.
מה שאנחנו עושים עכשיו זה אנחנו מרחיבים את ההיבטים הפרו חברתיים האלה עוד יותר וגם אנחנו נותנים כלים במקרה שכבר כן קיים חרם או דחיה חברתית כדי לטפל בזה.
נאור אזולאי
אני העליתי במועצה הצעה לסדר בנושא החרמות ובנושא "סיירת חרם" זה כותרת שהיא מכילה בתוכה איזושהי פעולת מנע מידית.
מבחינתי כשאני שומע את המדדים ואת כל הכלים, אני רואה צורך באמת לעשות יותר מערבות של כאן ועכשיו כמו "כנפי דרור", אני רואה צורך מאוד גדול לקדם יוזמות, לעלות מודעות בתוך המערכת בשיתוף הילדים, מורים וכולם.
יוצר מצב שאני רואה פעולות של זיהוי כבר, אני מחפש פעולות לפני שזוהו, שאני יכול למצוא אותם בתחילת דרכם, פעולות לזיהוי מקדים שהוא יכול לבוא בשת"פ.
מיכל עוז
קודם כל, כל הזמן, כל חיי ביה"ס, כל הוויב של ביה"ס הוא כל פעולות המנע שאתה מדבר עליהן זה ביום יום. מנהלי ביה"ס מלבד ההוראה עשוקים בהיבט החברתי ונמדדים על זה. ברגע שמדווח על מקרה כולם פועלים במידי.
נאור אזולאי
אנחנו נמצאים בשלב שבו אנחנו צריכים לעשות יותר מוערבות של ההורים והתלמידים להכניס להם את המודעות שהם יהיו חלק בכל התהלך הזה ולא רק הצוות המקצועי.
מיכל עוז
יש תוכניות חדשות שאנחנו עושים לילדים הבוגרים יותר איך לערב אותם בתהליך טלי מולנר
בסוף הועדה אנחנו נעלה כאן ראיונות לצעדים אופרטיביים
רז משולם
העמותה "כנפי דרור" עוסקת בעזרה לילדים ונוער שעוברים דחיה חברתית או בריונות, יש לנו מוקד טלפוני עם אנשי מקצוע שנותנים מענה. בקבוצה שלנו יש כ - 40 ילדים שמקבלים מענה, אנחנו יוצאים יחד לפעילויות שונות כמו ימי הולדת, טיולים, הרצאות ועוד.. שבעצם גורמים להם לעלות את הבטחון העצמי ובקבוצה, יש לנו מקום קבעו במתנ"ס נאות שקד פעם בשבוע לפעילויות.
תווך הגילאים הוא 8-13 יש לנו גם בני נוער שאיתם אנחנו נעזרים כדי להעצים את הילדים לרוב אנחנו מקבלים שיחה מההורים, לאחר מכן מדברים עם הילדים, מגיעים אליו הביתה ומתחילים את התהליך.
אתי דהן
אנחנו נשמח לפרסם את העמותה לציבור.
אנחנו יכולים לסייע לכם עם אנשי מקצוע כמו שירות הפסיכולוגי.
זה מאוד חשוב בסופו לסייע לילדים לקבל את השירות הרחב.
כמובן שיש מקרים שההורים או לילדים מעדיפים לפנות לעמותה ולא לצוות החינוכי לכן חשוב שנעבוד בשת"פ.
אורית רז - מציגה מצגת מצ"ב נספח ב'
אנחנו מדברים על פעולות משלימות לפעילויות הבית ספריות, אנחנו יודעים שבוך מערכת החינוך יש המון שנעשה אבל אנחנו גם יודעים לפגיע חברתית או חרם זה דבר נסתר.
אנחנו מבינים שצריך כפר שלם שמתבסס על שותפות בכדי לתת מענה לטובת הילד.
- 4 -
טלי מולנר
סגנית ומ"מ ראש העיר
אכיפה פיקוח וביטחון, וטרינריה, מעמד האישה, להט"ב יו"ר ועדות חינוך ובטחון
רחוב הרצל 15, קומה ב- נתניה טל:09-8603221
דואר אלקטרוני iltali.mul@netanya.muni.
עמותת "כנפי דרור" הוקמה ע"י זוג הורים שהבן שלהם דרור ילד רביעי במשפחה עבר חרם בכיתה א' והם לא הצליחו לעזור לו ונמשך גם בכיתה ב', ג', ד', ה', ו' עד שבסוף הילד שם קץ לחייב כבר בשבעה ההורים החליטו שהם מקימים מנגנון שישנה תפיסה בנושא החרם ודחיה חברתית שצריך כפר שלם לטובת הנושא.
אנחנו בעמותה הקמנו מוקד פניות שכולם יכולים לפנות אליו הורים, יו"רים, יועצות, מחנכות ועוד..
אנחנו עובדים בשת"פ מלא עם מערכת החינוך.
אנחנו עובדים עם שני תחומים: הראשון זה מניע והסברה שמדבר על "מאני לאנחנו" חינוך למודעות, לסיפור הקבוצתי, לסיפור של הבדידות, חוויה הרגשית.
השני הוא הטיפול, עבודה עם הפרט, נותנים מענה לפי צורך כמובן שהכל באופן אנונימי בהתאם לבקשה.
טלי מולנר
תודה רבה לכם, אני באופן אישי מכירה את כל הפעילות שרז עושה בעיר וחשוב שנעבוד כולם בשיתוף פעולה מלא לטובת הנושא.
אודי ארביב
תודה רבה לרז
אמה שחר
אני פה כדי לספר את הסיפור שהבת שלי עבר, היא הייתה ילדה שקופה בביה"ס, הילדה הייתה סופר חברתית. בכיתה א' בית ספר חדש ואף אחד לא ראה אותה, לא הזמינו אותה וכשהיא הזמינה אף אחד לא רצה לבוא, פניתי לביה"ס כבר בכיתה ב' ואמרו לי שאין שום בעיה, אני שמעתי מאמא אחרת שהילדה שלי מסתובבת לבד בביה"ס. הבנתי שבביה"ס אני לא אקבל שום פתרון, בכיתה ג'
החלטתי שאני מוציא אותה למסגרת של חינוך מיוחד כי במקביל התגלו עוד בעיות אצל הילדה והיא התחילה לפרוח שם ובמקביל הכרתי את רז שהיה ב"ים של חברים" והוא משך אותי להיות פעילה בעמותה עשינו פעילויות לילדים שמוחרמים, תוך כדי פעילות הכרנו את "כנפי דרור" ואני מאוד שמחה על כך "כנפי דרור" עושים המון לטובת הילדים יחד עם ההורים והצוו ת החינוכי והיום לילדה של יש המון חברים.
נאור אזולאי
כמה מתוך הילדים שלא מוגדרים ככאלה שעברו חרם עוברים את הגדר לחרם? האם קיים נתון כזה אתי דהן
לפי נתוני משרד החינוך ניתן לראות
כן הנתונים הם אובייקטיבים וסובייקטיביים, הילד עצמו מדווח.
זה לנון שפסיכולוג בדק והבחין , זה לפי התחושות של הילד עצמו שדיווח.
נאור אזולאי
לדעתי בכל ההגדרות שקבלנו המעבר בין השקופים והדחויים לחרם בהגדרה סובייקטיבי זה תופע ה הרבה יותר רחבה.
אנחנו צריכים לגעת בכלים שיכולים לזהות בטרם.
טלי מולנר
אני רוצה לשתף בשיחת טלפון שקבלתי לפני שבוע מקצין בצנחנים, יש לו ילד באחת החטיבות בעיר.
לדבריו הילד לא הולך לביה"ס באופן סדיר אין לו חברים והוא ילד מאוד מוכשר וחכם. שאלתי אותו אם הוא פנה לצוות החינוכי, הוא פנה למחנכת ושאל אם היא מודעת לזה שהילד לא מגיע לביה"ס כי אין לו חברים, התשובה שהוא קבל הבעיה היא לא בביה"ס אלה בילד האם לקחת אותו לפסיכולוג.
פניתי לאתי ובאמת נעשה פגישה בין ההורה למנהלת ביה"ס אני מספרת את הסיפור כי אי אפשר להכליל מקרים קורים בביה"ס יכול להיות שהמצב בנתניה הוא טוב פלוס, אבל עדיין יש מקרים.
יעל גלזנר
אני יכולה להגיד שלכל אחד יש תגובות שונות יש מצב שהתשובה שמקבלים מיד באותו הרגע היא מתוך מגננה לכן לא צריך מיד לקבל החלטות אלה לתת זמן ועוד ניסיון יש עוד מספיק גורמים כדי לחדור לביה"ס.
- 5 -
טלי מולנר
סגנית ומ"מ ראש העיר
אכיפה פיקוח וביטחון, וטרינריה, מעמד האישה, להט"ב יו"ר ועדות חינוך ובטחון
רחוב הרצל 15, קומה ב- נתניה טל:09-8603221
דואר אלקטרוני iltali.mul@netanya.muni.
טלי מולנר
יש לי הצעה לכמה פעולות אקטיביות בנושא שחלק כבר כן קיים:
- הכשרות צוותי חינוך וסדנאות למורים זיהוי מוקדם וטיפול באירוע – קיים - להטמיע בתוך מערכת החינוך תוכניות כמו תוכנית ליבה לפיתוח קישורים חברתיים לאמפטיה וקבלת האחר - קיים קבוע במערכת שעות שבועית - רכז אקלים חברתי בביה"ס – קיים לפי החלטת מנהל ביה"ס, למנהל יש גמישות פדגוגית להחליט איזה רכז הוא בוחר. מינהל חינוך מקפיד למרו ת שיש מצב של מחסור ביועצות, שבכל ביה"ס ימומש התקן או יהיה רכז שי לוב והכלה. בנוסף יש רכזי מוגנות בחלק מבתי הספר, איפה שיש אתגרים לאחר שיחות שותפות עם מנהלי בתי ספר ויועצות.
- האם בכל ביה"ס יש קבוצת גישור, כאשר מכשירים ילדים למגשרים לפתרון סכסוכים בין תלמידים – קיים, בכל בית ספר בדרך שלו.
- ארועים חברתיים בתוך מערכת החינוך שיעודדו שיתוף פעולה בין כל החברים – קיים - שיתוף פעולה עם ההורים – נעשה ע"י הנהגות ההורים - לפתוח קו חם עירוני שיהיה מנגנון דיווח אנונימי להורים ולתלמידים על ילדים שחווים חרם וחוששים לפנות ישירות – קיים קו חם בשירות הפסיכולוגי, בנוסף תבחן אופציה להכשיר נערים ונערות ע"י השרות הפסיכולוגי לתת מענה בקו החם.
- האם קיים בבתי ספר חונכות אישית לתלמידים בסיכון להדרה חברתית - הנושא מאוד מורכב אבל קיים בדרכים כאלה ואחרות.
אתי דהן
אנחנו נפתח עוד הדרכות להורים, נסביר איך ביה"ס מנמיך להבות ואיך אנחנו יוצרים מהלך של שקט כדי להיכנס לפרופורציות מבחינת הילדים ולנו כקהילה בכלל.
אני קוראת להורים לבוא להכשרות.
סיכום:
כפעולה ראשונה נקדם מוקד חדש קו חם לדיווח על ארועי חרמות ואלימות המיועדת לתלמידים ותאויש ע"י בני נוער בוגרים שיוכשרו לכך.
נספחים:
נספח א' - מצגת ראשונה - חרם ודחייה חברתית
נספח ב' - מצגת שניה – תוכנית עירונית "כנפי דרור" להתמודדות עם אתגר החרם
בכבוד רב,
טלי מולנר
סגנית ומ"מ ראש העיר
יו"ר ועדת חינוך
העתקים:
גב' מרים פיירברג -איכר – ראש העיר
מר' יורם כהן – מנכ"ל העירייה
גב' מוניק בניסטי- עוזרת בכירה למנכ"ל
- 6 -
SLIDESMANIA.COM
ועדת חינוך עירונית
חרם ודחייה חברתית
מערך היעוץ החינוכי בנתניה
ברשות מיכל עוז
מפקחת הייעוץ ממ'
מרס 2025
SLIDESMANIA.COM
c
SLIDESMANIA.COM
חרם ודחייה חברתית-
מושגים ונתונים מהשטח
SLIDESMANIA.COM
c
SLIDESMANIA.COM
גילאים שונים–צרכים חברתיים שונים
הגיל הצעיר: הדגש הוא על השייכות המשפחתית
גיל יסודי: הדגש ההתפתחותי הוא על השייכות החברתית
גיל חטיבה ותיכון: הדגש ההתפתחותי הוא על יצירת זהות ייחודית
הצורך להשתייכות חברתית ניצב בכל גיל
במנעד שונה גילאית
ואנידיווידואלית
SLIDESMANIA.COM
c
צורך בנפרדות
(פחד מזרות)צורך בשייכות
(פחד מהיבלעות)
בתהליך ההצטרפות לקבוצה חווה כל אדם מתח (מודע יותר או פחות)
בין שני צרכים מנוגדים:
הגישה הסוציואנליטיתלהבנת יחסים בקבוצה.
ביון, 1961
SLIDESMANIA.COM
c
SLIDESMANIA.COM
בכל חיבור שלנו לקבוצה(שייכות) יש אלמנט של ויתור (על הייחודיות)
השאלה היא עד כמה אני מוותר ועל מה? על הנפרדות/ ייחודיות שלי או השייכות
במצבים של חוסר איזון מתחיל הקושי החברתי:
האם אני מוחק את עצמי לגמרי?
(נבלע בקבוצה/ מאבד את הסובייקטיביות שלי)
או האם אני מוחק את הקבוצה לגמרי?
(ונשאר זר/בודד)
המתח שבין החיבור לוויתור
להבנת יחסים בקבוצה.
SLIDESMANIA.COM
c
SLIDESMANIA.COM
מצבים של בדידות חברתית
ילדים
שמרגישים
דחויים/שקופים
יש פערבין המצוי לרצוי
בחוויה הסובייקטיבית
שלהם, ובאופן בו הם
נתפסים על ידי החברה
ילדים דחויים
מקבלים הרבה תשובות
שליליות
ילדים לא רוצים להיות
בקרבם
ילדים שקופים
לא מקבלים שום
בחירה-לא רואים
אותם
כל המצבים במתאם עם גורמי סיכון
SLIDESMANIA.COM
c
SLIDESMANIA.COM
שכבות
אחוז התלמידיםשחוו חרםודחיה חברתית
על פי דיווח ההורים (2018)גיל הגן(10)
על פי דיווח הילדים
ה –ו3%(21*)
ז-ט 2%(15*)
י–יא 2%(8*)
שאלון"תמונת מצב" (סקר ראמ"ה) משרד החינוך תשפ"ב מתוך סקר ראמ"התשפ"ב
לוח 10 :דיווחי התלמידים על מעורבות באירועי
אלימות: שיעור המסכימים (באחוזים) עם הנאמר
בהיגדים לפי שכבת גיל (תשפ"ב)
"בחודש האחרון הטילו עלי חרם"
*מדד מסכם
(חרם, שמועות, הדרה ממשחק או דיבור, פגיעה
ברשתות החברתיות, אלימות חברתית)
סקר ראמ"התשפ"ב
SLIDESMANIA.COM
c
SLIDESMANIA.COM
מחקרים מראים כי חשיפה של ילדים
למשברים עולמיים
(מלחמה, משבר כלכלי וגם קורונה)
משפיעה על הרווחה הנפשית שלהם.
תחושות של הילד ביחס לעצמו:
שביעות רצון עצמית, משמעות,
תכלית, שייכות.
רמת התפקודשל הילד:
אכילה, שינה, למידה,
תפקוד חברתי
SLIDESMANIA.COM
c
SLIDESMANIA.COM
חרם ודחייה
חברתית
:
פיתוח עירוני
קבוצות חשיבה ועשייה
SLIDESMANIA.COM
c
SLIDESMANIA.COM
מסוגלות
צוות
חיזוק
הזהות
מקצועית
עבודה
עד קצה
הקהילה
חיזוק מסוגלות צוות
המחנכים במיומנויות של:
-שיח רגשי חברתי
-יכולת הנחיה
-התבוננות על פרט
וקבוצה בהקשר החברתי
חיזוק הזהות
המקצועית של היועצת
-כמומחית תחום
טיפול בסוגיות
חברתיות,
-מקצוע הצוות החינוכי
-עבודה בקו עם
שותפי תפקיד
עבודה עם הכפר
כולו:
-מנהלי כלל בתי
הספר-דגש על
עבודה מקבילה עם
חדרי מורים
-פסיכולוגים-
שותפים להכשרה
משותפת, ושיתוף
בשטח
--יו"ריםהורים בבתי
הספר
מרכז
תעצומות
במימון
רשותי
חוסן
קידום חוסן חברתי במהלך עירוני בנתניה
חיזוק מיומנויות פרו
-
חברתיות וצמצום דחייה חברתית וחרם
מהלך יבוסס מחקר
-
בחינת התהליך לפי ואחרי בקרב תלמידים
ו
צוות
,
כולל קבוצת ביקורת
SLIDESMANIA.COM
c
SLIDESMANIA.COM
מערכת החינוך
מערכת
החינוך
קהילהמשפחה
מערכת
החינוך
קהילהמשפחה
הכפר כולו
דחייה חברתית
SLIDESMANIA.COM
c
SLIDESMANIA.COM
נ
פתוחים תמיד לעוד רעיונות
ושיתופי פעולה לקידום
SLIDESMANIA.COM
c
מערכת חינוך(בית ספר, כיתה, מורה, יועצות, שפח)
1
2
3
4
5
6
הכשרתהיועצות, על פי שלבי התפתחות-עירונית, ממוקדת הכשרת צוותי הוראה החינוך-לעבודה תוך כיתתית והדרכה הקצאת שעות ייעוץ מהמחוז
מערך הדרכתי מסייע -היוועצות מול מדריכות תחום
הרצאות להורים מטעם שפ"י, ומטעם השפ"ח
סיוע והתערבות מערך הדרכה ופיקוח במידת הצורך
SLIDESMANIA.COM
c
מערכת חינוך(בית ספר, כיתה, מורה, יועצות, שפח)
1
2
3
4
5
6
עבודה פרואקטיבית בכיתות בכל שלבי החינוך
,
מהגיל הרך
קבוצות חברתיות ורגשיות ייעודית לנושא דחיה חברתית וחרם בכל בתי הספר
מינימום
2
קבוצות
הפניה במידת הצורך לטיפול בסיוע
השפ
"
ח
או בקהילה
עבודה עם הורי התלמידים הנפגעים הפוגעים על ידי הייעוץ והפסיכולוגים בבה
"
ס
עמותת התדר
-
עבודה עם קבוצת תלמידים
SLIDESMANIA.COM
c
משפחה
1
2
3
טיפולפרטני ו/או משפחתי רגשי (אבחון-טיפול-זאת
השקעה)
שיתוף פעולה, פתיחות וקשר רציף עם מערכת החינוך שיתוף פעולה וקשר עם הקהילה-אחווה הדדית
SLIDESMANIA.COM
c
קהילה
1
2
3
4
כלל הורי בית הספר
קידום ערכי הקהילה
הנהגת ההורים
משאבים עירוניים
SLIDESMANIA.COM
c
המדד המסכם
והיגדיו כלל בתי הספר
מעורבות באירועי
אלימות
'ו-'ה
'ט-' ז
א"י-'י
בחודש האחרון מישהו
מהתלמידים העליב
אותי או קילל אותי או
צחק עליי כדי לפגוע בי.
'ו-'ה
'ט-' ז
א"י-'י
בחודש האחרון מישהו
מהתלמידים דחף אותי.
'ו-'ה
'ט-' ז
א"י-'י
בחודש האחרון מישהו
מהתלמידים הפיץ עליי
שמועות או שקרים כדי
לפגוע בי.
'ו-'ה
'ט-' ז
א"י-'י
בחודש האחרון מישהו
מהתלמידים נתן לי
מכות או סטירות או
בעיטות כדי לפגוע בי.
'ו-'ה
'ט-' ז
א"י-'י
בחודש האחרון אחד
התלמידים איים שיפגע
בי בבית הספר או
אחרי הלימודים.
'ו-'ה
'ט-' ז
א"י-'י
בחודש האחרון מישהו
מהתלמידים השתמש
ברשתות החברתיות
: לדוגמה(כדי לפגוע בי
, חסם אותי, העליב
הפיץ עליי שמועות או
הפיץ תמונה מעליבה
)שלי.
'ו-'ה
'ט-' ז
א"י-'י
בחודש האחרון הטילו
עלי'חרם'י .
'ו-'ה
'ט-' ז
א"י-'י
8%
15%
19%
18%
33%
43%
11%
24%
34%
10%
15%
17%
6%
12%
19%
4%
6%
10%
5%
8%
8%
3%
4%
5%
לוח 10 :דיווחי התלמידים על
מעורבות באירועי
אלימות: שיעור המסכימים
(באחוזים) עם הנאמר
בהיגדים לפי שכבת גיל
(תשפ"ב)
שאלון "תמונת מצב" משרד החינוך תשפ"ב