פסק דין ועדת ערר, משה ימין, 20.3.2017

בפני ועדת הערר לארנונה

ערר מס' 10/2014

שליד עירית נתניה

בפני ועדת הערר: עו''ד חימי יהודה - יו''ר הועדה

העורר:

המשיב: מנהל הארנונה של עירית נתניה

*ועץ מס , סופר יוסי - חבר

עו'יד ורו''ח שרון חייט - חבר

משה ימין ת.ז. *********

משרד עו"ד ימין ושותי עו"ד

רחי גיבורי ישראל 24 נתניה

טל: 09-8657257, פקס: 09-8657258

=בג ד=

מרחי הצורן 8 אי , אזור תעשיה החדש נתניה

ע"י בייכ עוהייד נ.ארז וואו שצ רגב ו\או אח!

טלי 09-8603308/9 , פקס' 09-8654506

פסק דין

עו'יד חימי יהודה , יו'/ר הוועדה:

א' - העובדות:

ב -

העורר הינו המחזיק של 2 חניות המצויות ברח' גיבורי ישראל 24 בנתניה בגוש 7962 חלקה 22.

שטח כל קומת החניה הנו 3,870 מ"ר.

בשטח וה מסומנים 129 מקומות חניה .

בטרם הוגשה השגה ע"י העורר - הוצאה ביום 18.12.13 הודעת שומה ע"י המשיבה (מסי 297274 ) הקובעת

כדלקמן:

''החל מ- 1.1.2014 שינוי גודל הנכס מ- 26 מ''ר ל- 60 מ''ר בגין 2 חניות עפ''י ביקורת במקום''י.

עוד עולה מהודעת השומה הנייל כי חיוב הארנונה בגין חניה בשטח של 19.50 מ"ר חושב בעבר לפי 26 מ"ר ברוטו -

ולא הוגשה השגה בעבר.

על הודעת השומה הנייל הגיש העורר השגה ביום 13.1.2014.

ההשגה נדחתה בהחלטת המשיב מיום 20.1.2014 -- ומכאן לערר.

נו ים:

ב/- טענות העורר:

.10

המשיב טעה בקביעת גודל הנכס ובחייבו את העורר בגין שטח החניה העולה על כ- 19.50 מ"ר .

לטענת העורר , גודל הנכס לא השתנה מאז נמדד עבור המשיב ביום 6.5.09 - וזאת על פי מפת מדידה אשר צורפה כנספח 3 להודעת הערר .

על פי נספת 3 - מדידה שנערכה עבור המשיב - השטת המדוד של החניה הינו 19.54 מ"ר.

על פי נספת 4 אשר צורף להודעת הערר השטח ברוטו שחויב העורר בעבר בגין שטח החניה היה 26 מ"ר.

.1[

.12

.3

4

.5

.6

7

.8

9

.20

.1

בשנים עברו לא היתה זהות בין שטח החניה המדוד 19.54 מ"ר (נטו) לבין שטח החניה לחיוב - 26 מ"ר (ברוטו)

המדובר בתוספת של כ- 6.5 מ"ר בגין שטתי גישה תמרון וכיובייז.

בהעדר טענת תיקון טעות שלא נטענה על ידי המשיב בשלב ההשגה, מוחזק המשיב בחזקת התקינות ששטת מדוד 568 מ"ר שווה לשטח חיוב של 26 מ"ר ברוטו כולל חלק יחסי בשטחים לתמרון ולגישה.

החיוב של 26 מ"ר ברוטו בגין 19.54 מ"ר נטו - אף הוא לכשעצמו גבוה אך מידתי ככל שמוסיפים יירקיי 1/3 מן השטח המדוד בגין יישטתים משותפיסיי.

העורר טוען כי עמד בנטל הראיה משהציג את המדידה שנערכה על ידי המשיב עצמו משנת 2009 כמדידה המקובלת עליו.

המשיב אינו מתמודד עס תוצאות המדידה אשר נערכה עבורו בנספת 3 (19.54 מ"ר בנטו) ולפיה חייב בעבר בגין 5 מ"ר בנטו 26 מ"ר בברוטו, יוצא איפוא כי המשיב חייב גה מכבר את העורר בשטת נוסף עבור שטחים ציבוריים (ברוטו) וחרי מוסכם כי לצורך ערר זה כי אין שינוי בשיטת החישוב .

המשיב אינו מבסס בצורה מתקבלת על הדעת כיצד שטח חניה יינטויי של 19.54 הופך לשטת חניה ברוטו של 60 מ"ר כאשר קודם לכן לשיטת המשיב הברוטו היה 26 מ"ר - נמצא כי חישוב המייחס לראשונה שטח גדול פי שלוש -

מופרך על פניו.

המשיב אינו מביא בחשבון כי בעל הזיקה הקרוב ביותר לשטחים העודפים על שטח החניה איננו העורר - שמחזיק בשטח 19.54 מ"ר - ברירת המחדל על פי חוק ההסדריט היא פניה לבעלים.

בעל הזיקה הקרובה ביותר ביחס לשטת התחורג מן החניה המסומנת הינו הבעלים אשר יכול גס להתמודד עס טענות המשיב הקובעות כי שטח חניה מדוד של 19.54 מגלם 60 מ"ר לחיוב - פי שלוש!!!

זאת ועוד יימגרש החניהיי אינו מגרש חניה בלבד אלא ממוקמים בו 3 כניסות לאגפי הבניה וכן 2 חדרי מדרגות למרתף חניה - ועל כן לא מן הנמנע כי חלק משטחים אלה כבר הובאו בחשבון בחישוב שטחים משותפים בשטח העיקרי בו מחויב העורר.

נוסחת חישוב הברוטו החדשה המובאת לראשונה על ידי המשיב בתשובה להשגה - מופרכת, חסרת תקדים וסותרת את חישוב הברוטו הקודם אשר נהג בשנים קודמות כפי שהוכת.

עוד סבור העורר כי הדרך הראויה להטיל חיוב בעבור שטחים הנלווים בגין חניות ודרכי מעבר אינו בהכרח על בעלי זכות חניה אלא על מחזיקי נכסים במבנה המשרדים אשר יוצמדו כשטח משותף לכל יחידה על פי גודלה בהתחשב בחלקה היחסי מתוך כלל היחידות במבנה.

ב/2- טענות המשיב:

2

.5

4

5

.6

7

תיקון שומת המס שבוצע על ידי המשיב בנכס העורר נעשתה החל מיום 1.1.2014 ואין מדובר כלל בתיוב רטרואקטיבי.

זוהי זכותה ואף חובתה של העיריה לבדוק מדי שנת מס את הנכסים המצויים בתחומה ולבדוק את שטחם, שימושיהס והמחזיקיס בהם וזאת כקבוע בסעיף בס' 287 לפקודת העיריות ובהלכות הפסוקות בעניינים אלו.

כאשר העיריה מבצעת ביקורת בנכס מסויים כפי שזכותה ואף חובתה לבצע מפעם לפעם, היא פועלת לתקן את הנתונים הרשומים אצלה על פי ממצאי הבדיקה, וזאת לגבי אותה שנת מס בה בוצעה הבדיקה ולא רטרואקטיבית, מבחינה זו אין כל משמעות לטענות העורר המתייחסות למדידה שבוצעה בשנת 2009, העורר לא העלה כל טענה הנוגעת למדידה שבוצעה על ידי המשיב בשנת 2014 ועל כן דין טענותיו - להדחות.

ההלכה הפסוקה קובעת, כי כאשר נישום לא מביא מטעמו מדידה נגדית כדי לתקוף את מדידת העיריה, נשוא התיקון, עומדת לעיריה חזקת התקינות כי המדידה אשר בוצעה על ידה תקינה, לענין וה מפנה המשיב לסעיף 318 לפקודת העיריות, הקובע את חזקת הכשרות של ספרי העיריה.

מסקנות, מדידת העבר אינה רלבנטית , העיריה תיקנה את החיוב על סמך מדידה חדשה משנת 2014 אשר לא נסתרה כלל על ידי העורר, המשיב אינו טוען כלל לתיקון טעות, מאחר והוא מתקן את השומה מיום חמדידה ואילך ואינו מתיל אותה רטרואקטיבית.

יש לדחות טענת העורר כי אין הוא המחזיק בשטחים המשותפים (השטחיט העודפים, כפי שהוא מכנה אותם) וכי יש לפנות אל הבעלים לצורך התיוב בשטחים המשותפים מאחר וטענה זו הועלתה לראשונה בסיכומי העורר ולא הועלתה לא בהשגה ולא בערר.

ג' - דיון והכרעה:

.8

כ

.0

1

2

3

8

5

.%6

7

.8

צו הארנונה העירוני קובע במפורש בסעיף ההגדרות - עמי 4:

'"*במבנה המורכב ממטפר *חידות ויש בו גס שטח משותף, יתווטף לשטחה של כל *חידה חלק מהשטח המשותף.

גודל השטח המשותף שיוצמד לכל יחידה יחושב בהתאמה לגודל היחידה וחלקה היחסי מתוך כלל היחידות במבנה'"י.

הפסיקה הכירה בחבות המחזיק בארנונה לא רק בגין השטח יינטוי' אלא גס בגין השטחים המשותפים - ובכלל זה בגין שטחים משותפים בתניון.

רי לענין זה עמיינ (תייא) 134/07 חב' לבן גן העיר בע'ימ נ. מנהל הארנונה בעירית תא יפו.

שם - פסק בית המשפט כי שטחי המעבר והתמרון בתניון הינם בגדר שטחים משותפים, וכי המערערת הרשומה כמחויקה בשטתי החניון היא המתזיקה גס בשטחי המעבר והתמרון בו , בהיותס שטחים משותפים, וזאת כל עוד לא הצהירה על קיומו של מחזיק אחר בשטחים אלו.

קביעה זו אומצה גס בערעור אשר הוגש על פסק דין וה ונדחה במסגרת ברמ (עליון) 388/10 חב' לב גן העיר בע'ימ ואח' נ' מנהל הארנונת בעיריית תל אביב יפו.

בנידון דידן - העורר הסתפק בטענה סתמית , כי התייב ייהנכוןי בשטתים המשותפים בחניון הוא הבעלים בלא שצירף ראיה תומכת ועל כן לא התייחס לבחינת השאלה מיהו בעל הזיקה הקרובה ביותר לתניון ולשטחיס המשותפים בו - ועל כן אין לפטור אותו מחבות בארנונה ייכמחציקיי גס בשטתיס המשותפים בחניון.

העורר לא פנה לעיריה בדרישה לשנות את שס המחזיק בחניות ולא ביצע כל פעולה המשנה את ''הזיקה הקרובה ביותר'', כנדרש לפי סעיף 326 לפקודה.

ובעמנ 14107/02/11 קבוצת גולף בע'/מ נ' מנהל הארנונה - עיריית אילת נקבע, בין היתר, כך:

'לאחר שחזרתי ובחנתי את טענות הצדדים בנושא זה, סבורה אנוכי כי דין טענותיה של המערערת להידחות.

כאשר מדובר במבנה המכיל שטחים משותפים, לא יכול מחזיק נכס בקומת הקרקע לטעון להחרגתו מהשטחים המשותפים, למשל, בקומת הגג, ולהיפך, דייר בקומה הרביעית לא *וכל לטעון כנגד החזקתו היחסית ברכוש המשותף המצוי בקומה המסחרית הראשונה. כל השטחים המשותפים הקיימים במתחם מבנה עומדים לרשותם של כל מחזיקי הנכסים במבנה בין אם נעשה בהם שימוש בפועל ובין אס לאו ולפיכך, צדק המשיב כאשר לקת בחשבון את כלל השטחים המשותפים במבנה וחילק אותם באופן יחסי בין מחזיקי הנכסים./

העורר הוא המחזיק בשטחי החניה וכן בשטחי התמרון והמעבר הצמודים לחניה, המהווים שטחים משותפים, העורר החוא בעל הזיקה הקרובה ביותר - ועל כן - ולכן אין כל סיבה להעברת התבות בגין השטתיס המשותפים בתניון לבעלי התניון.

מקבלים אנו את טענת המשיב כי וכותה ואף חובתה של העיריה לבדוק מפעם לפעם את הנכסים המצויים בתחומה וברי איפוא כי מדידה אשר נערכה בשנת 2009 אינה מחייבת את העיריה ואינה פוגעת וגורעת מתוצאות המדידה העדכאנית אשר בוצעה בשנת 2014 .

אכן, העורר לא ביצע מדידה מטעמו ואף לא הביא כל טיעון הסותר את נכונות הנתונים שבמדידת המשיב משנת 64

הואיל וממילא המשיב לא חייב את העורר בתיוב רטרואקטיבי אלא החיוב הוטל אך ורק מיום 1.1.2014 הרי שאין רלבנטיות לטענות בדבר ייחיוב רטרואקטיבייי.

סוף דבר -- חיוב הנכס בדין יסודו, דין הערר לתידחות ובנסיבות הענין - ללא צו להוצאות.

א

אא"

עו"ד חימי '

יועצ מס יוסי סופר, חבר:

אני מסכים ומצטרף לפסק דינו של- היו''ר - עו'יד חימי יהודה.

יועצ מס, סופר יוסי, חבר

לאחר שעיינתי בכתב הערר, בתשובת המשיב לערר, בפרוטוקול הדיון, בסיכומי הצדדים ובפסק דינו המנומק של חברי, הריני נותן בזאת את הסכמתי לפסק הדין של יו'/ר הוועד'

עו"ד ורויית ו חיי

הוחלט כאמור בפסק דינו של יו''ר הוועדה - עו'יד יהודה חימי

ניתן בהעדר הצדדים ביום כבי אדר התשעייז (20.3.17)

)ו \\ ה 5 2

יועץ מ סופר יוסי) חבר עו"ד חימי יהודח)-יר. על עו"ד ורוייח שרון/?ט, חבר רּ

₪

\\016661-06\אפרת\וועדת ערר\פסק דין משה ימין.06