פסק דין שילב ואחרים

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית 9- עררים מאוחדים מס' 32/14, 25/17, 8/17, שליד עירית נתניה 5, 50/14, 62/14, 12/15, 60/15, 45/16

רר: עו"ד חימי יהודה, יו'יר הועדה

*ועץ מס , סופר יוסי, חבר

עו'יד ורו''ח שרון חייט, חבר

בענין שבין העוררות: | 1. שילב- ערר 32/14

2. אופטיקה הלפרין ואח'- עררים 25/17, 8/17, 29/15

3. בריל תעשיות נעליים בע''מ שו- סטריט שווק בע''מ- ערר 50/14

4. נכסייסם במתחם פאוור סנטר- ערר 62/14

5. קבוצת פוקס ויזל בע''מ- ערר 12/15

6. ג.מ השקעות (גולברי)- ערר 60/15

7. בריל תעשיות נעלים בע''מ- ערר 45/16

ע"י בייכ עורכי הדין א. גל ו/או ורד ואו חני רובינשטיין וילציינסקי ו/או אח!

*%0(

לבין המשיב: מנהל הארנונה של עיריית נתניה

ע"י בייכ עוהייד צומן טל עונה ואתי ו/או בועז שמעוני

פסק די

יו!/ר הו - // ימי יהודה

./

4

2

בללי- דיוני:

פסק דין אה חובק 9 עררים אשר מספריהס בכותרת פסק הדין.

הדיון בכלל העררים- אוחד.

ביום 29/5/18 קיימה ועדת הערר סיור במתחם בנוכחות חברי הועדה, עוהייד חני רובינשטיין מטעם העוררות ועוהייד בועז שמעוני וטל עונה מטעם המשיב ונקבע כי הצדדיסם יגישו את סיכומי טענותיהם בכתב.

+,

העררים שלפנינו מתייחסים לנכסים המוחזקים על ידי העוררות במתחם סיטי פולג (ייפאוור סנטר יי לשעבר)

ואשר בגינם הוגשו עררים שונים כאשר בבסיסס עומדות טענות זהות.

כבר במהלך הסיור שתקיים ביום 29/5/18, ביקשה ב''כ העוררות למחוק מהעררים את חברת פוקס ויזל בע"מ ללא צו להוצאות.

לעניין בריל תעשלות נעלים- בייכ העוררות טענה כי יש לאחד את הנכסים המוחזקים על ידה בסיטי פולג שמטפרס 850570000 (יישו- סטריטיי- גלי) ו- 851410000 (יילי- קופריי - גלי).

מתחם סיטי פולג, מהווה מתחם אחד המורכב משלושה בניינים אשר כולם מנוהלים על ידי אותה חברת ניהול ומושכריס מאת אותו המשכיך.

כמו כן, התניון לסיטי פולג הינו חניון מרכזי הממוקם באמצע שלושת המבנים ולא בכדי מכונה המקום יימרכו קניותיי שכן בפועל כלל המתחם מהווה מרכז קניות אחד אלא שאילוציס קונסטרוקטיביים גרמו לבנייה של

1

.10

.1

.2

.3

המתחם בשלושת המבנים וכי אין הבדל בין סיטי פולג לבין כל קניון אחר בעיר נתניה- ואין כל רלוונטיות אם מדובר במתחם פתוח כמו זה שלפנינו לבין מתחם סגור- כמו קניון.

יתרה מכך, גם המשיב בחיובו מרכזי קניות (אף אס הינם פתוחים)- מחייב חלק מהשטחים הציבוריים ייכמעבריסיי כאשר יובהר כי סיווג המעברים לכשלעצמו ניתן על פי צו הארנונה רק לקניוניס (והמשיב מחייב כך הן קניונים פתותיס והן סגורים).

יובהר כי גס בסיטי פולג חלק מהשטחים הציבוריים מחויבים על פי סווג מעברים, מכאן, כי גם המשיב עצמו רואה בסיטי פולג כקניון.

המשיב אינו מכחיש כי מקום בו אותם בעלים עס אותו ח.פ. מחזיקים מספר חנויות באותו הקניון, העירייה תאחד חשבונותיהס לאחד ואין רלוונטיות האם כלל הנכסים צמודים אחד לשני או נמצאים באותה הקומה אלא האיחוד נובע מהתייחסות המשיב לקניון כיחידה אחת ועל כן יש לאחד את כלל חשבונות העוררת לחשבון אחד.

המשיב מחייב את העוררות בגין שטתים שלטענתו הינם יימשותפיסיי בבנייניםיי 2 ו- 6 יי. אלא מאי: שטחים אלו אשר רובם נמצאים בקומת הקרקע מהווים למעשה שטחים, המשותפים לכלל הציבור וזאת משום שהינם גובלס ברתובות הסמוכים ומשכך מהווים הס למעשה המשכיות של הרחוב ועל כן מדובר ב''רחובי' כמשמעותו בפקי העיריות (נוסח חדש), אשר אינו בר חיוב בארנונה.

חלק ניכר מן השטתים שחויבו כשטחים משותפים מהווים למעשה שטחי מעברים ומשכך יש לתקן החיוב בגינם.

בתוך כך: שטחי השירותים , שטחי המדרגות ודרג- נועיות - יש לחייב ייכמעבריםיי.

שטחי הממ''/מ שהינם שטחים אשר נמצאים בשימוש בעיתות חירום בלבד, כאשר מבוצע בהם שימוש הס משמשים כחדרי הגנה לכל באי המרכז המסחרי כפי שיתרת המעברים במרכו מהווים מעברים לכל הבאים ומשכך יש לחייבס בהתאם כ- יימעבריסיי- בקניון.

אף השטחים המוגדרים כ'ישטח טכנייי- שהינם למעשה שטחי המעברים, יש לחייב כשטחי יימעבריסיי ובכל אופן אין לחייבס בתעריף מסחרי מלא.

לשטחי מעברים ציבוריים במרכוי קניות נקבעה הלכה שונה ונפסק כי יש להם מעמד ייחודי ועצמאי, וזאת בשל אופיים הציבורי של שטחים אלה ומהות השימוש הנעשה בהם, שכן דווקא במרכוי קניות השיטוט של אנשים במעברים אינו מוביל בהכרח לקניית מוצרים מהעסקים שבמרכז.

בפרשנות דיני מס- יש לאמף את הפירוש המקל עם הנישום.

חלק ב'- 2- טענות המשיב:

14

5

.6

.17

.8

9

המשיב משאיר לשיקול דעת הועדה אס לחייב בהוצאות בגין מחיקת ערר 12/15 והערריס על שס קבוצת פוקס ולול- בע"מ.

יש לדחות על הסף את העררים 29/15 ו- 60/15 בשל איחור בהגשת העררים בגין שנת 2015.

השטחים המשותפים ושטחי המעברים חויבו בשיעור של 50% משטחם, וזאת ביחס למבנן / 8 ו- 65// ואילו מבנן יי יי העומד בנפרד ממבנן יי 8 ו- 62 'י, לא חויבו כלל שטחים משותפים.

יש להוציא מסיכומי העוררות את הנכס המחויב בת-ן ארנונה מס' 849470000 עייש '/ביתילייי בכל הקשור לשנת הכספים 2014 שכן הוגשו השגה וערר לשנת הכספים 2014 ע"י משרד עו"ד אחר.

סיכומי העוררות כוללים טענות חדשות, הרחבת חצית אסורה שדינן להידחות- כך ביחס לטענה שיש לאמ את הפרשנות המקלה עס הנישום, וכך, ביחס לחיוב שטחים משותפים המשמשים כייממיימיו.

אין לקבל טענת העוררות המבקשות לאחד את הנכסים המחויבים בח-ן ארנונה מס' 85057000 (יישו- סטריטיי-

גלי) ו- 85149000(יילי- קופריי), משום שעל פי רישומי העיריה, במועד הרלוונטי להליך וה, הנכסים הנטענים

0

3

הוחזקו על ידי חברות שונות בעלות מספרי רישום (ח.פ.) שונים, וכן כיוון שבכל נכס מתקיימת פעילות מסחרית נפרדת וללא כל זיקה בין החנויות השונות.

0. כל אחד מהנכסים האמורים נמצאים בבניינים נפרדים (נכס המחויב בח-ן ארנונה מס' 85057000 (יישו-

סטריטיי- גלי)- מצוי במבנן יי .4*/. ואילו הנכסים המחויבים בח-ן ארנונה מס' 851410000 (יילי- קופריי) ו-

0 נייניין ווסטיי) מצויים במבנן יי 8 יי ויש להם כניסה נפרדת, צוות עובדים נפרד, ומערכת קופות רושמות נפרדת. לקוח הנכנס לתנות אחת אינו יכול לעבור ולשלם בחנות אחרת ו/או לבצע כל פעולה המצביעה על אפשרות שהחנויות מתנהלות במשותף ולפיכך, אין מקום לקבל את טענות העוררות לאיחוד נכסים אלו.

1. טענת העוררת לענין השטחים המשותפים מיותרת לחלוטין שכן העיריה השיתה חיוב ארנונה מופחת בגין

השטחים המשותפים כדין יימעבריסיי - העומד על 50% מהתעריף העיקרי.

2. ביחס לשטחים הנטענים על ידי העוררות- אלה- אינם עונים כלל לתנאי הדווקני והברור של יימעבריס בלבדיי.

כך לגבי חדרי שירותים וכך לגבי חדרי ממיידים והחדרים הטכניים בהם ממוקמות יחידות מישוג וכך גס לגבי שטחי המעליות והמדרגות.

3. הטענה לגבי שטחי הממייד מהווה הרחבת חזית אסורה, ויש לדחותה על הסף ואף לגופה שכן אין ספק כל

הממדיייס הינם חלק של המבנה ולכן ניתן לתייבס בארנונה כייבניןיי.

4. אין מקום לפרש את צו המיסים באופן המקל עם הנישום ומה גס שטענה זו מחווה הרחבת חוית אסורה.

חלק ב'- 3- ב''כ העוררות הגיבה בסיבומי התשובה כך:

5. לענין פוקס ויול בע"מ- הואיל וכבר בדיון הראשוני שהתקיים בעניינן של כלל העוררות התבקשה מחיקת

העוררת שבכותרת- אין מקום לקבוע הוצאות.

6. באשר לטענות בדבר האיחור בהגשת העררים 29/15, 60/15 הרי משלא הועלתה טענה זו בדיונים עצמם ובפני

הועדה יש לראות טענה זו ככזו שננזחה ואין להציב מתסומים דיונייס בפני נישום המבקש לברר את עניינו בפני ועדת הערר.

7. אין לקבל טענת המשיב להעלאת טענות חדשות על ידי העוררות שכן הטענה לאיחוד נכסים הועלתה במשך כל

השנים וכך גס טענת חיוב שטחי כשטחי מעברים.

ההתייחסות באה כיום לאחר שנתקבלו תשריטים ברורים ומעודכניס של שטחי המתחם ואופן חיובס,

8. באשר לשטח הממייד הואיל ואין הממייד משרת קהל ספיצפי בזמן התגוננות אלא את כלל הציבור אשר נמצא

במרכז באותה העת, יש להורות על פטור בגין שטח זח.

9. בפרשנות דיני מס- יש לאמף את הפירוש המקל עס הנישום.

ק ג'- דיו רעת:

0. על אתר מבקשים הצדדים בפתח סיכומיהם כי נפיס את דעתם בנוגע לשאלת ההוצאות בגין מחיקת ערר

5 ועררים נוספים על שם קבוצת פוקס ויזל בע'ימ ובכן:

א. אין מתלוקת בין הצדדים כי בקשה זו למחיקה הועלתה על ידי בייכ העוררות בהודמנות הראשונה ובמהלך

הסיור שקיימה הועדה ביום 29/5/18.

ב. המשיב הביע דעתו על אתר, כי אינו מתנגד למתיקה ואולם השאיר את ענין ההוצאות לשקול דעת הועדה.

ג. | כיון שכך ומשמדובר בבקשה שהועלתה ונענתה בהזדמנות הראשונה, הננו מורים על מחיקת הערריסם

כאמור- ללא צו להוצאות.

1. האם יש לדחות על הסף את העררים 29/15 על שם '/אופטיקה הלפרין'' ו- 60/15 על שם ''גולברייי בשל

האיחור בהגשת העררים 1

4

א. אכן סעיף 6 (א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) התשלייו 1976 (להלן- ''חוק

הערר'') קובע מועד קצוב להגשת ערר ואם הערר איננו מוגש במועד כי או הופכת השומה חלוטה וסופית.

ב. בייכ המשיב האריך בדבר ואף הביא אסמכתאות רבות התומכות בענין וה ולעומתו- טענה בייכ

העוררות כי אף אס היה איחור, הרי שיש למצוא בקיעיס בחומת ההלכות הבצורה שטען לה בייכ המשיב- כשהיא משליכה את יהבה על פסק הדין בענין בר''מ 901/14 עבוד ויקטור נגד עירית חיפה, ממנו עולה כי הועדה רשאית להאריך המועד להגשת ערר וכי מכל מקום ועל יסוד הלכות קיימות אותן שטחה בפנינו בייכ העוררת בסיכומיה אין להציב מחסומים דיוניים בפני נשוס המבקש לברר ענייניו בפני טריבונל שפוטי מטעמים פרוצדורלייס וכי חקר האמת גובר על כללים כאלה ואחי.

ג. | האמת ניתנת להיאמר- כי אין לנו הכרח להניח ראשנו בין הרים גבוהים בנידוננו- שכן המשיב לא נעמד

על רגליו האחוריות בטענה מקדמית זו ונראה כי אף הוא דילג עליה וחפץ ולא הביע התנגדות להיכנס לעובי הקורה, ומשכך אכן ניתן לראות הטענה ככזו שנזנחה על ידו.

ד. ואם כך הדבר, נעשה כן גס אנחנו כמו המשיב, ונתקדם ונעבור מהפרוזדור - וניכנס לטרקלינה של

המחלוקת שבין הצדדים.

2. התייחסות לערר 64/14 -- עייש '/ביתילייי:

א. טוען בייכ המשיב בסיכומיו, כי יש להוציא נכס זה (ייביתילייי) מסייכומי העוררת המתייחס לשנת המס

4 כיון שביחס לנכס זה הוגשו השגות וערר על ידי משרד עו"ד אחר.

ב. דא עקא, לא זו בלבד שמס' ערר זה לא מופיע בכותרת סיכומיה של בייכ העוררות אלא שלא ראינו

התייחסות לגביו ונראה כי המשיב בענין זה התפר לדלת פתוחה.

ג. | וברי הוא, כי אס תלויים ועומדים ערר והשגה שהוגשו על ידי משרד עו"ד אחר בענין ייביתילייי כי אז

יש לדון בו- '*שם'י!!!

45 האם טענות בענין אחוד נכסים וחיוב שטחים משותפים ושטחי מעברים- מהוויסם הרחבת חזית 1

א.

ג.

לטענת בייכ המשיב, מדובר בטענות חדשות אשר הועלו בסיכומי העוררות וככאלה הרי הס בגדר הרחבת חזית אסורה ויש לדחותן על הסף -וברור הוא שהרחבת חצית אסורה, כמו שברור שאין להעלות טענות חדשות אשר לא בא ויכרן בהשגה.

אלא מאי שאין הנידון דומה לראיה שכן:

לטענת בייכ העוררות אשר לא נסתרה- במהלך שנת 2017 אחרי הגשת העררים ולפני הגשת הסיכומים העביר המשיב תשריטים ברורים ומעודכניס של שטחי המתחם ואופן חיובס.

אס כך הדבר הרי שאין לראות בניתות ופילוח נתונים אלה מצד העוררות משום ייטענות חדשות'י- אלא טענות אשר הועלו במשך כל השנים ואשר המשיב היה מודע וער להן- אלא שהגיעה העת להכריע בהן לגופו של ענין.

ואם כך אנו קובעים שאין מדובר בהרחבת חזית אסורה.

6. האם יש לאחד את הנכסים נשוא העררים כטענת העוררת או שמא לא- כטענת המשיב!

א

יאמר מיד כי התשובה לשאלה וו כרוכה מעצם טיבה וטבעה באופיו והגדרתו של המתחם בו מצויים נכסי העוררת.

על כן דרשנו במקרה וח- כהכרת בל יגונה- סיור בשטח.

ואכן ביום 29/5/18 קיימה הועדה סיור בשטח בהשתתפות נציגי הצדדים ובאי- כחס.

בפרוטוקול מיום 29/5/18 המתאר ומתעד את מהלך הסיור- צוינו בין היתר הדברים הבאים :

ייגב' לבנח: מבקשת לציין את מה שאנחנו רואים כאן. בנין בצד צפון בכניסה למתחם שנקרא ייגיי ומימינו

מצפון לדרום מחובר וממשיך ממזרח למערב מבנה הידוע כ- ייב'י ו- ייל)יי בעוד ש- ייביי ו- ייסיי מחוברים בינהם בצורת האות ייריי הרי שבנין ייביי נפרד ועומד בפני עצמו.

אנו טוענים כי מדובר בשני בנינים נפרדים ולכן אין לקבל את טענת העוררים המבקשים לאחד את השטחיסם המשותפים של בניינים יימ'יי ו- ייליי עס בניין .4 ".

כמו כן, אנחנו מבקשים לדחות את הטענה באשר לשטתים משותפים שהעורריס טוענים כי הס צריכים להיות שטתי מעבר.

על מעברים- העיריה מחייבת בהפחתה של 50% ואת השטחים המשותפים היא מחייבת באופן יחסי.

עו'יד חני: אכן אנו טוענים לאיחוד השטחים השותפים. מדובר במתחם אחד עם כניסה משותפת במגרש

חניה אחד. את השטחים למעלה בקומה השניה של ייפ'י ו- יייי צריך לחייב ואולם למטה אין לחייב כי זה נחשב יירחוביי.

גב' לבנה: איך אפשר לומר על השטחים למטה שזה יירחוביי: מדובר בבעלות פרטית.

עו'יד חני: בעניין השירותים גס אותם יש לחייב ייכמעבריסיי.

עו'יד בועז: השירותים הינם תחנה סופית ולא מעבר בדרך ל... השירותים משמשים את באי המתחסם

והעובדים בו. אס כך לשיטתך גס חנות היא מעבר יישירותיסיי כשמס כן הם.

עו"ד חני: ביחס יילפוקסיי אנחנו מבקשים למחוק ללא צו להוצאות. ביחס לכל העררים האחרים נבקש

להגיש סיכומים.

אס נלך מהסוף להתחלת הדברים המצוטטים לעיל - מפרוטוקול הסיור בשטח, מתברר, כי המתחם כולו מהווה חלקה רישומית אחת ללא תתי חלקות. כמוייכ נגלו לפנינו 2 מבנניס בחלקה (מבנן אחד המכונה

יי ומבנן שני המכונה יי 3 יי ו- יייי) המחובריס בינהם בצורת האות 7/- ובתווך מגרש חניה אחד.

אומנם לא היה מענה בפי בייכ העוררות לשאלת חברי הועדה. אס ידוע על חיבור פיזי או מתקנים משותפים

המשמשים את מבנן ייגיי עס המבנן יי'י + ''0''- אך הועדה התרשמה באופן בלתי אמצעי כי לפחות ב- ?

עניינים יש- (אומנם לא חיבור פיזי אלא):

1. יימתקן משותף'י - השירותים- שכן חייבים לעלות ממערב למזרח במדרגות הנעות הקיימות במבנן

ייפיי ו- ייכסיי- על מנת להגיע לשירותים המצויים שס בקצה הקומה השניה במזרח.

2 הממ''מ הנמצא: במבנן ייביי + יייי בהיעדר ממיימ במבנן יי\+י:

אףעל פי כן- וחרף האמור לעיל- דהיינו: מגרש החניה במרכו המתחם והצורך יילהתפנותיי בבנין יי ו-

'יכיי- תרתי משמע- לשירותים ו/או לממיימ בשעת חירום- לא מצאנו כי יש בסממניס אלה די כדי לראות

במבנן + מבנן יי 3י ו- יי מבנן אחד ומאוחד.

אכן יש וניתן לראות את המתחם כולו כיימרכו קניותיי- אלא שהמבנן ייפ + )יי אכן מהווים יחידה

הומוגנית אחת המחובר פיזית עס כל הזיקות ואולם כל ניסיון יילצרףיי ויילהדביקיי את מבנן יי.4/י/ למבנן

יי + יליו יהיה ניסיון מלאכותי לכלוא מין בשאינו מינו ובכך לעבור על ',אסור כלאייסיי (בהשאלה).

נאמן לשיטה זו, נהג המשיב בהגינות עקבית וקונסיסטנטית בהתייחסו למבנן 'י3'י+ ייכיי ובהחילו הדין

הקיליס בקניון- ואילו ביחס למבנן ''4/ -לא!

הפועל היוצא מכך- שהמשיב ניאות אף לאחד את הנכסים מס' 85149000 ו- 851410000 הנמצאים שניהם

במבננים יי 3 יי ו- ייל)יי מכח אותה ראיה עקבית. וכך גם נהג בחיוב המופחת ביחס לשטחים המשותפים

ולשטחי המעבר.

לא.

?ב

יג.

יד.

6

מאידך גיסא, מאחר והנכס המצוי במבנן יי 4/יי איננו קשור פיזית בשום צורה כי אז לא ניתן לאחדו עס הנכסים המצויים במבנן יים'י + 'יל)יי.

באותה נשימה גס לא חויבו השטחים המשותפים ושטחי מעבר ואף לא באופן היחסי- הנגור ממבנן יי ו-

ייסיי- ואידך זיל גמור.

לעומת המשיב- ייפוגשים אנו טיעון די דואלי מצד העוררות ,כאשר מחד גיסא, טוענות הן בקול גדול כי יש לאחד הנכסים הפזוריס ב- 3 המבנים לחשבון אחד. אך מאידך גיטא, לא ראינו שמבקשות הן להעמיס על הנכס המצוי במבנן יי 4 יי גם חיובים בגין השטחים המשותפים ושטתי המעבר היחסייס הנובעים ממבנן יימיי ו- ייכ)'י והדבר מדבר בעד עצמר.

אנו קובעים אפוא כי צודק המשיב בהפרדה ובהבחנה שעשה בין מבנן יי 4'' לבין מבנן יים'י+ יישיי,

הפועל היוצא מכך הוא שאין לאחד שלושת הנכסים לנכס אחד ודי במה שעשה המשליב החל מ- 1/1/2016 באגדו את הנכס מס' 851490000 עס נכס מס' 851410000 המצויים שניהם במבנן ייב + ייל)יי. ואילו הנכס מס' 850570000 הנמצא במבנן יי\/י' הותיר כעומד בפני עצמו.

כחזוק לכך- נוסיף ההנמקה של המשיב אשר לא נסתרה ולפיה כל אחד מהנכסים האמורים נמצאים בבניניס נפרדים (נכס המתויב בח-ן ארנונה מס' 85057000- מצוי בבנין א. נכסים המחויבים בח-ן ארנונה מס' 851410000 ו- 851490000 מצויים בבנין ₪) ויש להם כניסה נפרדת, צוות עובדים נפרד, ומערכת קופות רושמות נפרדת. לקוח הנכנס לחנות אחת אינו יכול לעבוד ולשלם בחנות אחרת ו/או לבצע כל פעולה המצביעה על אפשרות שהתנויות מתנהלות במשותף!!!

וכאמור, ואעפייכ ולפנים משורת הדין אישר המשיב- בסעיף 47 לסיכומיו כי:

'י47.את ועוד יובהר, כי נכס המחויב בת-ן ארנונה מס' 851490000 אוחד עס נכס המחולב בח- ן ארנונה מסי 0 שני הנכסים מחויבים במסגרת ח-ן ארנונה 851410000 וזאת לפנים משורת הדין. על אף שאין כל מקום לקבל טענת האיחוד), לאחד נכסים אלו, ואת החל מיום 1/1/2016 יי.

אנו סבורים כי ככל ואותן הנסיבות חלות על 2 נכסים אלה הן אותן נסיבות שהיו בשנות המס 2014 ו-

5 הרי שיש ליישם האיחוד אף ביחס לשנים אלה ולא רק משנת המס 2016 - ולא יילפנים משורת הדדנניי אלא מן הדין- לאור קבלת הטענה כי מבנן יי 3'י + ייכ)יי דינן כדין כמבנה אחד.

א.

בהמשך לניתוח ולמסקנות שהגענו אליהם בסעיף הקודם של פסק דין וה - נכון וראוי נהג המשיב בכך שלא חייב כלל וכלל את מבנן י'ג יי בגין השטחים המשותפים.

לאור הלכת ''אלקנית'י (ה'יפ 782/93 עייש אלקנית פיתוח בע"מ נגד עירית נתניה) קבע ביחמייש כי *'מעברים'י אינם רחוב הפטור מחיוב בארנונה אס כי יש לחייבס בסבירות.

מועצת העיר נתניה קבעה שעור של 50% ושעור זה אושר בבית המשפט בהייפ 2385/15 ובעייא 5408/97 ביום 30/5/99.

כך שהחיוב של שטחי המעברים בלבד (להוציא יישטחיס משותפיטיי עליהם נעמוד להלן) במרכזי קניות וקניוניס הינו עומד על 50% מהתעריף העיקרי.

בייכ העוררות מבקשת לטעון כי יש לסווג השטחים המשותפיסם ייכמעברים'יי וגם אותם לחייב במחצית מתעריף הארנונה.

7

ד. דא עקא- שלא ניתן לאחוז החבל משני קצותיו:

מחד גיסא- לטעון כפי טוענת בייכ העוררות, כי המתחם הינו יימרכז קניות''- ומאידך גיסא- היא מבקשות

לעצוס עיניים ולהתעלם מצו המיסים המגדיר באופן ברור לענין מרכז קניות כך:

''מרכז קניות- קניון או בנין שלו כניסה משותפת אחת לפחות ובו חנויות (למעט סניפי רשת שיווק)

המחוזקות ע''י מחזיקים שונים כגון: קניון השרון, קניון האירוסים וכדומה. וכל השטח הכלול בו לרבות

דוכנים בין קבועים ובין ארעים ומעברים.

למרות האמור לעיל שטחים המשמשים למעברים בלבד בקניון יחויבו במחצית התעריף של מרכז

.תוינק‎

ה. הנה כי כן, בהתאם להוראה ברורה זו, שטתים המשמשים ''למעבריט בלבד'י חויבו במחצית התעריף של

מרכז קניות. כל יתר השטחים בנכס ובכלל זה 'יהשטתיס המשותפיטיי - יש לחייב בהתאם לתעריפים

המלאים הקבועים בצו המיסים.

ו טוען המשיב - וטענתו לא נסתרה- כי בהתאם למדידת העיריה, ביימתחס סיטייי קיימים שטחי מעברים בגודל של 2,520 מ"ר, ושטחים אלו אכן חויבו במחצית התעריף. כל יתר השטחים בנכס, שאינם מעברים, חויבו בתעריף חיוב מלא.

ז. הניסיון לטעון כי שטחים משותפים מסוימים יכולים לחסות תחת הגדרת שטחי מעבר איננה ממין הענין

ונבאר:

חדרי שירותים אינם יימעבריסיי - וכמו שאמר- ובצדק- בייכ המשיב עו"ד שמעוני תוך כדי סיור:

'יהשירותים הינם תחנה סופית ולא מעבר ל...'/.

חדרי ממ'ידים וחדרים טכניים בהם ממוקמות יחידות מיזוג, אינם יימעבריסיי, כך גס מורה השכל הישר.

שונה הדבר ביחס למעליות ולמדרגות לגביהם דווקא הדעת נותנת כי הינם שטחים המשמשיסם יילמעבריס בלבדיי.

אלא מאי! שאז גובר צו הארנונה של עירית נתניה הקובע, כי במבנים המורכבים ממספר יחידות ויש בהם שטחים משותפים, כי א) יתווסף לשטחה של כל יחידה החלק היחסי בשטחים המשותפים.

כך עולה מסעיף 3 (ג) לצו הארנונה- המפרט כך:

''בשטח היחידה וכלל כל שטח שבתוך יחידת בנין, לרבות חדר כניסה, פרוודור, מטבח, הול, אמבטיה, מקלחת, שירותים, מחסן, מרתף, לציע, גוווטרא, קירות פנימיים ותיצונייס וכל שטח מקורה אחריי.

גודל השטח המשותף שיוצמד לכל *חידה יחושב בהתאמה לגודל היחידה וחלקה היחטי מתוך כלל היחידות במבנה.'י ונמצא כי מעליות ומדרגות נכללות בהגדרה זו.

ובתוך כך גם ביחס לממ''דים- אין מנוס מלקבל הטענה כי השטח חויב כדין בהיותו חלק משטח ייבניןיי בר חיוב בארנונה על פי צו חמיסיס של עירית נתניה שאיננו פוטר שטחי ממייד מתשלום ארנונה ואין ספק כי הממיידיס הינם חלק של המבנה ולכן ניתן לחייבס בארנונה כייבנין'י.

ח. משכך אנו קובעים כי החיובים בגין השטחים המשותפים הוטלו כדין.

6. מא יש מקום לרש אנ ג המיסים ומר הפקל על מישו 1

. לענין זה קיימא לן ההלכה הפסוקה לפיה יש לנקוט בפרשנות תכליתית, המגשימה את ההגיון והתכלית המצויים בבסיס החקיקה.

ב. בית המשפט העליון קבע כי אין לפרש את החוק לטובת הנישום, כפי שאין לפרשו לרעתו:

ג. יש לפרש את החוק לפי התכלית החקיקתית - ייוהתכליתיי- הרי היא התכללות הכל- וכל המוסיף גורע.

-/

.7

.8

.9

: 9

המורם מכלל האמור והמפורט לעיל אנו קובעים כדלקמן:

א. מחיקת הערר 12/15 וערריס נוספים על שס קבוצת פוקס ויול בע"מ- נמחקיס ללא צו להוצאות.

ב. אין לדחות על הסף עררים 29/15 ו- 60/15 אך בשל האיחור בהגשתס.

ג. | ההכרעה בעניינם נעשתה בפסק הדין לגופו של ענין וכמפורט בפסק הדין.

ערר 64/14 בענין 'יביתילייי- לא נדון ולא הוכרע בפסק דין זה.

הטענות בענין אחוד הנכסים וחיוב בשטתים משותפים ומעברים אינם מהווים הרתבת חזית- והן נידונו לגופן כמפורט בפסק דין וה.

ו אין לאחד הנכסים המצויים במבנן 'יגיי עס הנכסים המצוליס במבנן 3+ 6'י.

=

ז. יש לראות את מבנן יים+ ליי כקניון ולהחיל עליו אותן עקרונות הקיימים בקניון ייהשרוןיי, 'יהאירוסיסיי

וכדומה- ומה לנו אס הקניון פתוח או סגור! אתמהה.

כך גם לענין מדיניות האיחוד המיושמת בין נכסים בתחומם וכך גס לענין ייהשטחים המשותפיסיי ולענין ייהמעבריס'י.

ח. יש ליישם האמור בסעיף 34. יב לפסק הדין- בכפוף, כמובן ,לבתינת התנאים שפורטו בסעיף זה כאמור.

חיוב המעברים והשטחים המשותפים נעשה כדין.

יש לפרש את צו המיסים בהתאם להלכה הפסוקה ועל פי התכלית החקיקתית- ולא מצאנו שהמשיב נהג שלא כדין נוכח צו המיסים ולשונו הברורה והמפורשת.

יא. לא מצאנו ליתן צו להוצאות.

בהתאם לתקנה 20(ב) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בפני ועדת העור) התשלייו-1977, קיימת זכות ערעור על החלטה זו לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת תוך 45 יום מיום מסירת פסק הדין.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בפני ועדת הערר) התשלייז-1977, החלטה זו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית נתניה, הצדדים יוכלו להביע את התנגדותם לפרסום ההחלטה בתוך 5 ימים מיום קבלת פסק הדין ותינתן החלטה בהתאם.

1

לענ

2

נתניוד

עו"ד חימי יהודה

יו"ר הוועדה

אני מסכים לפסק דינו של יו''ר הוועדה.

ג מס יוסי לופר

חבר הוועדה

אני מסכים לפסק דינו של יו'יר הוועדה.

הוחלט כאמור בפסק דין של יו'יר הוועדה - עו''ד חימי יהודה

ניתן היום טו' תמוז תשפ'/ד 21.7.2024

ו

4

עו"ד ורו'יח ו עו"ד חימי יהוקה, יו'יר *ועצ מסי סופ טי , חבר