ועדת ערר - פסק דין גוש 8237 חלקה 46

בפניועדת הערר לארנונה ערר מס' 44/2021

שליד עירית נתניה

--------------------

בפני ועדת הערר: עו"ד חימי יהודה, יו"ר הועדה

יועץ מס , סופר יוסי, חבר

עו"ד ורו"ח שרון חייט, חבר

בענין העוררת:

- נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה של עיריית נתניה

רח' הצורן 4 ג' , אזור תעשיה החדש נתניה

ע"י ב"כ עו"ד בועז שמעוני

פסק דין

עו"ד חימי יהודה - יו"ר הוועדה:

א' – העובדות וטענות הצדדים בקצירת האומר:

1. העוררת היא בעלת זכויות החכירה של חלק ממגרש בשטח של 3 דונם המצוי ברחוב הרכבת 6 נתניה

והידוע כגוש 8237 חלקה 46 (להלן :"הנכס

2. מתחת לפני הקרקע בקרקעית הנכס מוטמנים קווי דלק מטעמה של חברת תשתיות נפט ואנרגיה , וכן

קיימים קווי דלק ברצועה בת 15 מ"רהמונעים שימוש בחלק המגרש ובשטח הרצועה.

3. ביום 14.7.2020 שלחה העירייה לעוררת הודעהבדבר שינוי חזקה בתחולה רטרואקטיבית מיום 16.2.2020

ולפיה נרשמה העוררת כמחזיקה בנכס, ודרשה לשלם ארנונה לפי שטח קרקע תפוסה של 862 מ"רושטח בנוי של 164 מ"ר ובסה"כ1,026 מ"ר (במעוגל).

4. עם קבלת הדרישה פנתה העוררת לעירייה והודיעה כיהמחזיקים בנכס מיום 16.2.2020 – הםה"ה שמואל

וקנין ומשה מומולדזה .

5. ביום 22.8.2021 תיקנה העירייה החיוב כך שגודלהשטח הבנוי הוקטן משטח של 164.32 מ"רואילו שטח

המגרש הוגדל מ 862 מ"ר ל920.61 מ"ר ובסה"כ1,026 מ"ר וזאת על בסיס מדידה שנערכה בנכס מיום 10.8.2021 .

6. העוררת הגישה השגהולאחר מכן ערר בה טענה גם כי איננה "מחזיקה " וכי מדובר ב שטחי חיוב שגויים.

7. טענות העוררת נדחו על ידי המשיבההן בתשובה להשגה והן בתשובה לערר כאשר ,בין היתר, הוסיף וטען

המשיב טענות מקדמיות בדבר סופיות השומה , אי הגשת השגה כדין והגשת השגה באיחור -זאת- לצד טענתו לגופו של ענין כי אין לקבל את טענת העוררת הן לענין שטחי החיוב והן בדבר שינוי המחזיק רטרואקטיבית על סמך הסכם שכירות שאיננו חתום ועל כן - כך טען - בדין ,הופקה הודעת השומה המתוקנת כאמור והשתת החיוב על העוררת כבעלת הזיקה הקרובה ביותר לנכס.

8. בסופו של יוםצמצמה העוררת את המחלוקת לדרישתה (בתגובה שהגישה לתיק ביום 21.12.2022 )לזיכוי

בגין ההפרש של 58.90 מ"ר שחויב ו מיום 16.2.2020 בגיןשטח בנוי של 164.32 מ"רוכך עד תאריך 31.10.2021 במקום שטח של 105 מ"ר וכאשרלטענתה הסכום לזיכוי הינו: 17.5 חודשים כפול 58.90 מ"ר כפול 158 ₪ למ"ר לשנה = סה"כ 13,624 ₪ (קרן) ו כן טענה ל חיוב שגוי בגין סככה שהוקמה מיום 15.7.2020 בסך של 1,657 ₪.

9. ביום 31.10.2022 התקיים דיון פתוח בין הצדדיםבפני הוועדה בסופו ניתנה ההחלטה הבאה:

"הצדדים הסמיכו את הוועדה להכריע בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט ואולם לאור הערת העוררת תדחה הוועדה את החלטתה בענין עד ליום 30.11.22.

ככל ולא תוגש בקשה ו/או ראיות כאמור כי אז תינתן החלטה בהתאם לכל מה שמצוי בתיק עד כה ובהתאם לסמכות שניתנה לוועדה.

ככל ותוגשנה ראיות נוספות תינתן אפשרות למשיב להגיב ובהתאם הצורך יקבע התיק לישיבה נוספת."

10. ואכן בסמוך הגישה העוררת צילומים מטעמה לתמיכה בטענותיה .

המשיב הגיב עליהם מטעמו וצרף אף הוא תמונות שצולמו בין השנים 2018-2021 מהם ועלפיהם – כך טען- ניתן ללמוד כי הייתה " פעילות בשטח " נשוא הערר לכל אורך התקופה והשטח לא היה ריק .ועם זאת חזר על הסכמתו כי הוועדה תכריע במחלוקת בהתאם לסעיף 79 אכאמור בהחלטתה מיום 31.10.2022.

11. העוררת התבקשה להשיב הן על טענות המשיב בתגובתו והןעל ההצעה ביחס להכרעה בהתאם לסעיף

79א. ואכן העוררת הגישה תגובה ביום 21.12.2022 -אליה צירפה ראיות , חזרה על טענותיה והביעה את אי הסכמתה להחלטה ע"פ סעיף 79א

ב' – דיון והכרעה:

12. יאמר מיד,כי בהעדר הסכמה הדדית ומשותפת לא ניתן להכריע בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט

ועל כן ההכרעה בערר תהא בהתאם לטענות הצדדים ולחומר הראיות שהוגש מטעמם .

13. עוד ראוילחזור ולציין כבר בפתח ,כי העוררת לא עמדה עוד על כלל טענותיה אות ן העלתה בהשגה ובערר -

זולת טענתה לזיכוי בגין הפרש בשטח של 58.9 מ"ר לתקופהכמפורט להלן וכן ביחס לסככה .

14. גםהמשיב לא עמד עוד על טענותיו המקדמיות אותן פרט בתשובתו לערר.

15. ונמצא כי משלל טענות הצדדים נותרה להכרעה אך ורק השאלה האם יש לתקן את החיוב בגין השטח

הבנוי משטח של 164.32 מ"ר לשטח של 105.42 מ"ר– דהיינו האם יש לזכות בגין ההפרש בשטח של 58.90 מ"ר לתקופה שמיום 16.2.2020 ועד ליום 31.10.2021 ובכלל זה ענין הסככה

16. לתמיכה בטענתה הגישה העוררת במסגרת תגובתה מיום 21.12.2022 תשריטמדידה (סומן "א") מיום

4.2.2018 אותוערך המודד מטעם העירייה כאשר לפיו שטח הבנוי הכולל 2 קונטיינרים ו2 סככות בשטח כולל של 164.32 מ"רלטענת המשיב זה היה המצב מבחינתו לאורך כל התקופה עד שיצא מודד וערך מדידה מחודשת ביום 12.8.2021 -ולפיו שטח הבנוי הינו 105.42 מ"ר

17. העוררת צירפה גם תמונה ( מסומנת "ב" ) מאתר נתניה ממנה עולה כי המגרש פנוי בשנת 2022 ללא כל

קונטיינרים - אין צריך לומר כי אין בכך שום ראיה לתקופה שבמחלוקת שהינה לפני שנת 2022 .

18. הוסיפה וצירפה העוררת תמונה (שסומנה "ג") אשר לטענתה זו תמונה שהשוכר שלח -וממנה ניתן לראות

שהמגרש פנוי -ללא קונטיינרים אלא מאי ? שלא ברור באיזה מועד מדובר?!

19. בתמונה(שסומנה "ד" ) מתאריך 1.6.2020 נראים רק הקונטיינרים צמוד למגרש בצד הרכבת ששטחם

הכולל תואם את המדידה שנעשתה ביום 12.8.2021 .

לתמיכה בטענתה הוסיפה חשבוניות רכישה המתייחסות לחודש 07/2020 .

20. נמצא איפה שלכל היותר וגם אם נקבל את הראיות-אותן הגישה העוררת- כהוויתן הרי שלא עלה בידיה

להוכיח כי הקונטיינרים אשר נמדדו במדידה מיום 4.2.2018 הוסרו ו\או סולקו מן המגרשלפני 1.6.2020 .

21. ומשכך ומאחר ונטל ההוכחה בכגון דא מוטל על כתפי העוררת מתחילה ועד סוף הרי שלא עלה בידה

להוכיח את המצב לאשורו לפני 1.6.2020 אולם ביחס למצב בשטח לאחר 1.6.2020 אכן עלה בידיה להוכיח ואנו מקבלים את הטענה כי לפחות מאז 1.6.2020 השטח השתנה והוקטן

22. בתוך כך לא ניתן לקבל במלואה את טענת המשיב לפיה "מצויות בידיו תמונות שצולמו בין השנים 2018-

2021 שעל פיהם ניתן ללמוד כי הייתה פעילות בשטח הנ"ל לכל אורך התקופה וכי שטח זה היה נתון בחזקה ולא עמד ריק " – (סעיף 2 לתגובתו האחרונה - כדי להשית חיוב מלא על סמך מדידה שנעשתה בשנת 2018 ולא לוקחת בחשבון את הראיות האובייקטיביות שהציגה העוררת לפיהן לפחות מאז 1.6.2020 המצב בשטח (הבנוי-השתנה !

23. מאידך גיסא הטענה בדבר חיוב שגוי בגין הסככה נדחית שכן לא מוכח מהמסמכים שהציגה העוררת כי

אכן הקמת הסככה הסתיימה ביום 15.7.2020 דווקא ואפילו היה כך הרי שמדובר בפרק זמן הנכלל בתקופת 3 החודשים של הזיכוי בארנונה. אם מונים את התקופה מיום 1.6.2020 ואילך

24. אכן לא נדרש מהמשיב לבדוק את מצבו האובייקטיבי של הנכס בזמן אמת ואולם משמונחות לפניו ראיות

אובייקטיביות המוכיחות מצב של עובדה לפיו שטח המבנים עבר שינוי יש לתקן השומה -בדיוק כפי שהיה זכאי המשיב להגדיל החיוב אילו שטח המבנים היה גדל והיו בידי הרשות ראיות אובייקטיביות על כך (כפוף למגבלות בדבר הטלת חיובים רטרואקטיבית כמובן ).

ג' סיכום:

25. לאור כל האמור ולאחר שלא נותר אלא להכריע בשאלת התקופה לגביה יש להחיל את זיכוי ההפרש-אנו

קובעים כי הערר מתקבל בחלקו ולפיו על המשיב לתקן את החיוב באופן שינתן זיכוי בגין ההפרש בשטח של 58.90 מ"ר אך זאת אך ורק לתקופה שמיום 1.6.2020 ואילך ולא מיום 16.2.2020 ולענין הסככה הטענה נדחית כאמור.

26. בנסיבות העניןאין צו להוצאות.

27. בהתאם לתקנה 20(בלתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בפני ועדת

הערר) התשל"ז-1977, קיימת זכות ערעור על החלטה זו לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת תוך 45 יום מיום מסירתפסק הדין.

28. בהתאם לתקנה 20(גלתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בפני ועדת

הערר) התשל"ז-1977, החלטה זו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית נתניה, הצדדים יוכלו להביע את התנגדותם לפרסום ההחלטה בתוך 5 ימים מיום קבלתפסק הדין ותינתן החלטה בהתאם.