תיק 56.20 קליסקי אתי - פסק דין

עיר
נתניה
ועדה
ועדת ערר
קטגוריה
ועדת ערר
תאריך
26/04/2021
מקור
הקובץ המקורי באתר נתניה

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

בפני ועדת הערר לארנונה מס' ועדת ערר 2020/56 ותהעורר: קליסקי אתי ומלי פרץ

אירוס הארגמן רח' 87/2 ,נתניה

- ד נג -

המשיב: מנהל הארנונה

עו"ד בועז שמעוניע"י

רח' הצורן 6, נתניה

המשיב 2 : צדוק חדד

ע"י עו"ד אליקים דרנג

אריאל שרון 4, גבעתיים

פסק דין

דיונירקע כללי –

1. החלטה זו ניתנת בהרכב חסר לאור פסילתו שליו"ר הוועדה עו"ד יהודה חימי מלדון

העוררותבערר שכן צוהתייע עמו ובין היתר גם ביחס לנכס נשוא הערר.

2. בדיון שהתקיים בערר ביום 26/4/2021 התקבלה הסכמת הצדדים לדון בערר בהרכב

חסר, כאשר בראש הועדה יעמוד עו"ד ורו"ח שרון חייט מ"מ היו"ר, אשר על כן פסק דין זה ניתן בהרכב חסר ובהתאם לסמכותנו שבתקנה 11 גלתקנות הרשויות המקומיות ועדת הערר(,)ערר על קביעת ארנונה כללית( )סדרי דין בו התשל"ז 1977 .

3. ק" רדהערר שבנדון נסב על חיובו של נכס המצוי ברחוב 27 בשטח שיפוטו של המשיב

ואשר מסומן בספרי המשיב כנכס 499880000 )להלן"הנכס" (.

4. הערר הוגש בהמשך לתשובת המשיב להשגת העוררות מיום 2/8/2020 בה דחה את

ההשגה אשר הוגשה על ידן , טענו בה :

- ואילוכי הן בעלות של חלק מהזכויות על הנכס אחיהן, צדוק חדד, רשום כבעלים של רוב הנכס ולכן אין לחייבן בכל חיובי הארנונה.

- נושא הבעלות והזכויות בנכס בעקבות פטירת הוריהן הינו בסכסוך משפטי אשר טרם מבקשות, לכל הפחות, לעכב הליכי גבייה נשוא הנכס עד אשר יתבהר הוכרע והן נושא הבעלויות בנכס.

- הנכס ללא שימוש והן לא יכולות למכור אותו בשל הנסיבות המשפטיות .

5. כאמור לעיל המשיב דחה את השגתן משני טעמים עיקריים :

- סופיות השומה שכן חלפו המועדים להגשת השגה לשנות המס 2019-2020 .

- ןהחבות בתשלום הארנונה על ידי העוררות הינו כדין וזאת בהיות בעלי חלק מבעלי הזכויות ובעלי הזיקה הקרובה לנכס.

6. בדיון אשר התקיים בפני הועדה ביום 26/4/2021 הובהר על ידי הצדדים כי

- העוררות רשומות כבעלות על הדירה בשיעור של כ20% .

- הבעלות בנכס אשר טרם הוחלט בו. יתרת מדובר בסכסוך משפטי בין האחים בדבר - חיובי הארנונה, הם נשוא נכס הערר בלבד.

7. בדיון הוחלט על הגשת תצהירים בתיק

8. ן,לבקשתבטרם הוגש תצהיר העוררות, ו ביום 28/6/2021, צורף לערר, משיב 2 מר צדוק

חדד, אחיהן של העוררות ,הנכסר מעל קומת המחזיק והמתגור .

9. יום בבהתאם להחלטה אשר ניתנה בדיון 26/4/2021 בה הצהירו הגישו תצהירן העוררות

כי

- בעלתכל אחת מהן 1/8 אמןמהנכס מכח העברת זכויות שבוצעה אליהם ע"י, צביה חדד ז"ל .

- בעלות זכויות נוספותהן , שטרם נרשמו, ועליהן על חלקו של אביהן סלימן חדד ז"ל הערת אזהרה .

- אחיהם, צדוק חדד, הינו הבעלים של יתרת הנכס ואף צירפו לתצהירן שטרי מכר שהוא זה הבעלים של יתרת הנכס. ים ומסמכים, אשר לטענתן, מוכיח - לא נעשה בדירה שימוש ולא מתגוררים בה שנים רבות.

10. גם מר צדוק חדד, משיב 2, הגיש תצהירו בו הצהיר כי

- אינו גר בנכס, לא עושה בו שימוש ואינו מחזיק בו באף צורה ודרך.

- שידוע לו הנכס מוזנח, שומם וריק. ככל

- , המתגורר בקומת הקרקע של המבנה בו נמצא הנכס עושה שימוש, אחיו, רפאל חדד לאחסוןבהסכמה ואישור של העוררות, ציוד ורכוש בבעלותו.

- נייני משפחה בפתח תקווה תמ"ש בהליך משפטי שהתקיים בבית המשפט לע 32708-

04-16 ותמ"ש16589-01-17 שבוטל ונסגר ,בו הוא ועוררות הגישו תביעות הדדיות, העוררות הצהירו כי הנכס הינו בבעלותן המלאה.

11. בהמשך לתצהירו ביקש משיב 2 לצרף לערר, תחילה, את מר רפאל חדד אחיו של משיב

2 מר עדן חדד, בנו של מר רפאל חדד ואחיינו של משך גם את הואחיהם של העוררות וב משיב 2 והעוררות. הועדה צירפה לבקשת משיב 2 את ה"ה רפאל ועדן חדד ואף קבעה את המועדים להגשת תצהירים מטעמם.

ה"ה רפאל ועדן חדד לא הגישו תצהירם במועד אשר נקבע ,בדיקה שנעשתה עם מו מזכירות ועדת ערר לא הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעמם גם לאחר ארכה נוספת אשר ניתנה, ובוטל ובנסיבות אלה ותההחלט בדבר צירופם לערר.

12. המשיב הגיש תצהירו אילו צירף מסמכים אשר לטענתו ותצהירו

- עוררותל , ביחד, זכויות במחצית מחלקה 237 .

- הבנויהנכס הינו דירת מגורים המצויה בקומה האמצעית של מבנה מגורים על חלקות 237 ו56 בגוש 8238, כמו כן הדגיש המשיב כי הנכס מצוי ברובו בחלקה 237 .

- העוררות נכחו ביום 4/12/2012 במשרדי אגף ההכנסות וטענו כי הן זכאיות לפטור והעובדה שהעוררות פנו בעבר וביקשו כי יינתן , בשל היותו ריק הנכסמארנונה בגין פטור לנכס בשל היותו ריק, מעידה על זיקתן הברורה לנכס.

13. משהוגשו תצהירי עדות ראשית על ידי הצדדים החליטה הועדה על סיור בנכס

14. ביום ה8/9/2022 בסיור התקבל הרושם כי איש אינו נערך סיור בנכס במעמד הצדדים

כמו כן במעמד הסיור צומצמו המחלוקות רק לגבי ה הנכס נטוש. מתגורר בנכס ולמעש חלקה 237 )ראה פרוטוקול הסיור פסקאות 7 ו8 .(

15. הועדה הסבירה לצדדים כי אין בשל סערת הרגשות של העוררות, במעמד הסיור

בסמכותה לדון בנושא בעלות על הנכס אשר הביא לסכסוך בנוגע לתשלום מסי הארנונה .הבהירה לעוררות כי בנושאהועדה הבעלות עליהם לפנות לבית המשפט המתאים על מנת שיכריע בעניין.

16. משהוגשו תצהירים בתיק ונערך סיור בנכס ניתנה לצדדים האפשרות לקבוע מועד

לחקירות על תצהירים בטרם יוגשו סיכומים בתיק.

17. המשיב ומשיב 2 ויתרו על זכותם לחקירה על תצהירים רות ביקשו להתייעץ עם ואילו העור

עורך דין בטרם יקבלו החלטה. בהמשך הוגשו סיכומים על ידי העוררות ולמעשה ויתרו על זכותן לחקור את המשיבים על תצהירים.

טענותיהםתמצית הצדדים הגישו סיכומים ולהלן -

טענות העוררותעיקרי

- מחזיקות בנכס, אין להן זיקה לנכס אין הן מחויבות לשלם את הארנונה שכן הן אינן ויש להפנות את חיובי הארנונה לאח, משיב 2 .

- המשיב מבצע אבחנה מלאכותית בין חלקה 56 וחלקה 237 זהו בית מגורים הבנוי על שתי חלקות באופן שלא ניתן להפריד האחד ממשנהו.

- העוררות מחזיקות 1/8 יובי )כ"א( מהנכס נשוא הערר ונדרשות לשלם את מלוא ח הארנונה.

- המשיב מבצע אכיפה בררנית ביחס לחיובי הארנונה בעוד שמשיב 2 הוא הבעלים של 3/4 בזכויות בנכס שכן חלק מהנכס הינו בחלקה 56 וחרף הרישום בטאבו שלפיו למשיב 2 אין בעלות בחלקה 237 הרי שמכח הבניה המשותפת והעדר האפשרות ייב את משיב להפריד בין חלקה אחת למשנהו אזי יש לח 2 גם בחלקים המשותפים - הנכס נטוש, המשיב החליט לחייב את בעל הזיקה הקרוב ביותר ומשום מה החליט שאלו הן העוררות כאשר מי שבפועל מחזיק בנכס ובעל הזיקה הקרוב ביותר ובעל השטח הגדול ביותר הינו משיב 2 .

- , ואף חלקו של האב המנוחהמשיב מתעלם מכך שהעוררות אינן רשומות בטאבו על הוצגו בפני המשיב שטרי מכר המעידים על העברת הזכויות של ההורים ז"ל לטובת משיב 2 ויש לחייבו בארנונה בהתאם

משיב עיקרי טענות 2

- משיב 2 אינו רשום כבעלים של חלקה 237 או חלק ממנה - ורה ודרך ולא מחזיק הוא אינו גר ו/או שוהה בנכס נשוא הערר ואיננו מחזיק בה באף צ ולא החזיק בנכס נשוא הערר רכוש ו/או מיטלטלין שבבעלותו.

- ניהעוררות בהליך משפטי בבית משפט לעניי משפחה בפתח – תקווה , שבוטל ונסגר, בו הוגשו תביעות הדדיות, טענו והצהירו העוררות כי הדירה בבעלותן המלאה וכי קיבלו אותה במתנה מהוריהם המנוחים.

- לנכס פלש אחיהן של העוררות ומשיב 2, מר רפאל חדד, ואף ביצע בניה בלתי חוקית בקומת הקרקע של חלקה 237 פעולות בלתי בו נמצא הנכס נשוא הערר, ובעקבות חוקיות אלה הורשע והוצא צו הריסה לבניה הבלתי חוקית, הריסה שטרם יצאה אל הפועל .

- המשיב ביצע חלוקה, לצרכי ארנונה בלבד, בגוש 8238 חלקה 237 אותה החלקה של הנכס, לבנייה הבלתי חוקית עם מספר נכס 49980200. המשיב שולח חיובי ארנונה בחלק הלא חוקי של חלקה למר רפאל חדד בגין שימוש 237 ויצר, הלכה למעשה אבחנה בתוך חלקה 237 בין החלק החוקי לבין החלק הבלתי חוקי - לחלקה 237 צמוד מקלט המשמש את בנו של רפאל חדד, עדן חדד, אחיינם של העוררות ומשיב 2 למגוריו .

- יםהמתגוררובני משפחתו אחיו, רפאל חדד, ה בו בפועל בקומת הקרקע של המבנ בנכס, עושה שימוש לבדו הנכס בבחינת ומאחסן בה ציוד ורכוש בבעלותו. ולכן הוא "מחזיק" חלקי בלתי חוקי ואשר יש לחייבו בארנונה שכן גם אם הוא עושה שימוש בחלקה 237 .

- במקלט אשר הינו חלק מחלקה למגורים מר עדן חדד עושה שימוש 237 הרי שהוא בדירה כולה.הנישום לצרכי ארנונה

- בדירה והבעלות בעניין ההחזקה וחלופיות עובדתיות סותרות טענות העוררות טענו , ני בפני הועדה ובפני בית המשפט לעניי משפחה בפתח – תקווה ככל שהדבר משרת אותן.

משיב ה עיקרי טענות

- סופיות השומה, טענה מקדמית כי יש לדון אך ורק בנוגע לשנת המס 2020. שומות המס לשנים קודמות הפכו לחלוטות.

- חלק מחובות הארנונה אשר הוטלו לחובת העוררות, מצויים בגביה במסגרת הליך הוצל"פ ומכאן כל טענה הנוגעות לחובות אלה מקומה להידון במסגרת תיק ההוצל"פ ולא בפני הועדה.

- ס. המשיב מחייב את העוררות בארנונה בהיותן בעלות הזיקה הקרובה ביותר לנכ - המשיב הגיע למסקנה כי העוררות הן בעלות הזיקה הקרובה ביותר לנכס על פי שהוצגומסמכים םאימבפניו ובין היתר שטרי מכר חתומים על ידי המנוחה של העוררות מכוחם נרשמו בעלותן על 1/8 כל אחת בגוש 8238 חלקה 237, ייפוי כח בלתי חוזר שניתן מהורי העוררות, אל עו"ד יוסף אלברק, לצורך העברת זכויותיהם בדירה אל העוררות, הערת אזהרה שנרשמה לטובת העוררות על זכות הבעלות של אביהן המנוח.

- העוררות עצמן במשרדי המשיב כי הן זכאיות לפטור מארנונה בגין הנכס בשל טענות היותה ריקה.

- טענת העוררות כי הנכס נטוש ואין בו כל שימוש ולא טענו כי גורם אחר עושה בו שימוש.

- הנכסבמהלך הסיור שהתקיים בנכס, הוכח כי נטוש ובה מונח ציוד של ההורים נו עושה בה שימוש בפועל.שנפטרו וניכר בעליל כי איש אי - העוררות ויתרו מיוזמתן על חקירת המצהירים ועל כן יש להתייחס לכל הממצאים העובדתיים כאל ממצאים מחייבים.

- בהתאם לראיות אשר הוצגו, העוררות נכנסו בנעליהן של הוריהם כבעלים של הנכס.

- ןהעוררות מציינות בסיכומיה כי הן בעלות של 36% ן של תשאף לשיטמהנכס, מכאן העוררות כי מין הדין חייבן המשיב בתשלום ארנונה כל זאת, מאחר שלמשיב נתונה הסמכות לחייב חלק מבעלי הנכס במלוא תשלום הארנונה מכח סעיף 316 לפקודת העיריות )נוסח חדש(.

- אין בכוחו של היתר הבניה להועיל לעוררות. אכן, מבנה המגורים בנוי על שתי חלקות אלא שבמבנה המגורים מצויות דירות נפרדות המחולקות ליחידות שומה נפרדות אחת מדירות אלו, הינן בבעלות העוררות.

למשיב עיקרי טענות המשיב 2

- לא ברורה למשיב טענת משיב 2 הינו חלק בלתי נפרד, לצרכי ארנונה, בדבר כי הנכס מהמקלט המצוי בקומת הקרקע. לטענת המשיב כל עוד ניתן להפריד שני נכסים אלו ליחידות שומה שונות ונפרדות, הרי שהן אינן בהכרח מהוות יחידת שומה אחת.

- לא ברורה קביעת משיב 2 ימוש במקלט המצוי בקומת כי רפאל חדד העושה ש . הסיור בנכס מפריך טענתו של משיב בנכסהקרקע הוא זה שעושה גם שימוש 2 ניכר בעליל כי הדירה נטושה ומוזנחת

- לאור התמונה שהתגלתה בסיור לפיה הנכס נשוא המחלוקת נטושה הרי שאין כל הזיקה הקרובה מחזיק בפועל בנכס )לרבות פולש( ולפיכך העוררות הינן בעלות ביותר לנכס.

כרעה הסיכום הדברים ו

18. פתח דבר

הלוועד עלאין את הסמכות לקבלת החלטה בדבר בעלות ו/זכויות קנייניות הנכס.

יובהר כי סמכות ועדת הערר נגזרת מסמכותו של מנהל הארנונה.

סמכות ועדת הערר קבועה בסעיף 6)א( לחוק הערר לפיו בתשובת מנהל הארנונה"הרואה עצמו מקופח על השגתו רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו התשובה, לערור עליה לפני ועדת ערר".

סמכות ועדת הערר נגזרת מכוח סמכותו של מנהל הארנונה, וזו קבועה בסעיף 3)א( לחוק הערר

"3 השגה

א( מי שחויב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד קבלת

טענה מטענות אלה:

1) ( הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי האזור כפי שנקבע

בהודעת התשלום ;

2) ( נפלה טעות בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג

הנכס, גודלו או השימוש בו ;

3) ( הוא אינו מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו269 פקודות ל

העיריות ;

4) ( היה הנכס עסק כמשמעותו בסעיף 8)ג( לחוק ההסדרים

התשנ"ג –שהוא אינו בעל שליטה או שחוב הארנונה הכללית בשל אותו הנכס נפרע בידי המחזיק בנכס;"

19. ן לבעלות, גם, של משיב ת בכתבי טענותיהות העוררוטענ 2 על הנכס אינו חוסה

הבסמכויותי של ועדה זו ועליהן לפנות לערכאה שיפוטית מתאימה על מנת שזו היא תקבע מי הם הבעלים הנוספים וחלקם בנכס .

20. עיון שתי וערב בכלל כתבי בילאחר-הדין, המסמכים, האסמכתאות והראיות אשר הונחו

ת להידחות, כמבואר ודין טענות העוררוהסיור אותו ערכה הועדה בנכס בפני הוועדה

ט להלןוכמפור :

21. ין שאלת זהות "המחזיק" בנכס לצורך חיובו בארנונה יהדין והפסיקה ידועים וברורים בענ

וברי הוא כי מדובר בשאלה עובדתית, במסגרתה יש לבחון מיהו בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס ובאין "מחזיק" בנכס – כי אז הבעלים הוא אשר נחשב "למחזיק" בהיותו בעל הזיקה "הקרובה ביותר לנכס".

לטענת העוררות ,כי אין הן מחויבות לשלם את היטל הארנונה ,שכן הן אינן מחזיקות בנכס, אין להן זיקה לנכס ויש להפנות את חיובי הארנונה לאחיה )סעיף 2 לסיכומי חלקן של העוררות בבעלות בנכסהעוררות( דינה להידחות שכן ,ובמרשם הוא השלב המשפטי האחרון בקשר עם הנכס כלפי כל העולם, מבחינה קניינית.

לעניין זה, הוראת סעיף 7)א( לחוק המקרקעין, התשכ”ט 1969 גמר " , אשר כותרתה

העסקה”, קובעת:

"עסקה במקרקעין טעונה רישום; העסקה נגרמת ברישום, ורואים את השעה שבה אישר הרשם את העסקה לרישום כשעת הרישום

בפנקסי שמעות רישום זכויות בלשכת רישום מקרקעין )טאבו( היא, כי מי שרשום מ המקרקעין כבעלים, הוא הבעלים החוקי של הנכס.

מהעתק רישום מפנקס הזכויות המנוהל בלשכת רישום מקרקעין: נתניה של גוש 8238 חלקה 237 העוררות רשומות כחלקן בנכס 1/8 כל אחת וכאמור לעיל המרשם הוא השלב המשפטי האחרון בקשר עם הנכס כלפי כל העולם, מבחינה קניינית .

כן ובנוסף בתצהיר שהגישו, הן מצהירות כי בבעלותן כ36% מהנכס נשוא הערר )ראה סעיפים 2-4 ןלתצהיר (

בסיור אשר נערך בנכס ביום 8/9/2022 נשוא הערר, הועדה התרשמה שאיש אינו מחזיק בנכס גם לא משיב 2 לרבות פולש

הנכס נראה מוזנח, נטוש, מאובק ואינו ראוי למגורים.

22. ן לטענת העוררות כי המשיב עורך אבחנה מלאכותית בין חלקה כמו כ 56 לחלקה 237

אין מחלוקת כי ההורים המנוחיםדינה להידחות שכן ,של העוררות ומשיב 2, חויבו ושילמו זאת למרות שהיאאת מסי הארנונה על דירת המגורים נשוא החיוב כיחידת שומה עצמאית בנויה על שתי חלקות, חלקה 56 וחלקה 237 .ראה סעיפים 2 ו3 לתצהירה מטעם המשיב של גב' יפה דויד.

במהלך הסיור בנכס הובהר כי אין מחלוקת כי המבנה כולו רשום על 2 חלקות, כאשר הדירה רשומה, לצרכי ארנונה, רק על חלקה 237 .

כי הנכס העובדתית העוררות ויתרו על חקירתה של יפה דויד ולכן מתקבלת הצהרתה נשוא הערר שבנדון מצוי ברובו בחלקה 237 .

על יתרה מכך, זכויותיהם של הורי העוררות, עברו אל העוררות, הן ברישום הבעלות חלקה 237 והן בהערת אזהרה לטובתן ולמעשה נכנסו העוררות בנעליהם של הוריהם לכן מחויבותהמנוחים ו בתשלום ארנונה.

23. העוררות טוענות שהן מחזיקות 1/8 ומחויבותמהבעלות בנכס נשוא הערר ב100% מחיוב

הארנונה הינה בררנית )ראה סעיפים 4-8 לסיכומי העוררות( גם טענה זו דינה להידחות

כמבואר להלן:

חיוב הארנונה בגין נכס בבעלות ככלל, רשות מקומית )עירייה( רשאית לגבות את כלל משותפת מאחד השותפים / בעלי הנכס. וכך קובעת הוראת סעיף 316 לפקודת העיריות ]שנוסח חד[

מקום שהוטלה ארנונה לפי הוראות הפקודה על בעל של בניין או קרקע, שהם בבעלות נו משותפת, מותר לגבותה מאחד או מאחדים מתוך הבעלים המשותפים, ומשנגבתה ממ הארנונה יהיה זכאי להשתתפות של שאר הבעלים, באופן יחסי לחלקו של כל אחד בבניין או בקרקע, והוא רשאי לעקל את ההכנסה מן הבניין או הקרקע עד שיגבה את הסכום ".המגיע משאר הבעלים המשותפים

לאחרונה שב ונפסק כי, הוראה זו מתייחסת לכל מקרה של בעלים שהם בחזקת בעלים "תפים בכלל הנכס. במשופרשת עומר זועבי " –עת"מ )נצרת( 1970-04-21 עומר זועבי נ' עיריית נוף הגליל 26.5.21) – דן בית המשפט המחוזי בנצרת בהחלטת עיריית נוף הגליל לחייב במלוא חיוב הארנונה מי שמחזיק ב7.5% מזכויות הבעלות בנכס, בלבד מתחלקות בין שני שותפים נוספים()כאשר שאר זכויות הבעלות .

בית המשפט הבהיר כי, לפי דיני הקניין והוראת פקודת העיריות, כאשר לא ניתן לקבוע חלוקת חזקה מוגדרת בחלקים כאלה ואחרים בנכס, הרי שיש לראות את כל הבעלים המשותפים כבעלים המחזיקים בכל חלק וחלק בנכס באופן שמאפשר לחייב אותם וב ביחד ולחודבמלוא החי.

בפני העוררות עומדת האפשרות לדרוש ולתבוע את השתתפות שאר הבעלים )ככל שישנם, לטענתן, בעלים נוספים( להשתתפות באופן יחסי לחלקו בתשלומי הארנונה , ככל שיש כזאתאותן הן שילמו ואף לעקל את ההכנסה מהנכס .

24. כאמור לעיל ,הזיקה הקרובה ביותר לנכס הינן דין הערר להידחות לאור העבודה כי בעל

המערערות ,לטענות משיב אך למעלה מן הצורך אתייחס כבעלי הנכס, 2 בדבר פולש

כמבואר להלן :

בסיור אשר נערך בנכס ביום 8/9/2022, הועדה התרשמה שאיש אינו מחזיק בנכס ,לא מר רפאל חדד ו/או עדן חדד ולא כל פולש אחר .

הנכס נראה מוזנח, למגורים.לשימוש ונטוש, מאובק ואינו ראוי תצהירו של משיב ב 2 בסעיף 6 מצהיר כי הוא"...ככל שידוע לי, הנכס, מוזנח, שומם וריק מאדם..." ואילו בסעיפים 8-7 לתצהירו הצהיר ,בסתירה ,כי ".....אחי רפאל חדד, מחזיק גם בנכס )המצוי בקומה האמצעית( באופן בלעדי, עושה בו שימוש....."

"למיטב, ידעתי, אחיותיי.....נתנו לאחי רפאל רשות ואישור לעשות שימוש בנכס....."

לעיל, הוועדה התרשמה שאיש אינו מחזיק בנכס.כמפורט

25. , חיוב המשיב את העוררות בחיובי אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, הערר נדחה

הארנונה הינו כדין .

26. לנכון ליתן צו להוצאות.בנסיבות, לא מצאנו

27. המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים

28. בהתאם לתקנה 20)ב( ל תקנות הרשויות המקומיות )ערר על קביעת ארנונה

כללית( )סדרי דין בפני וועדת הערר(, התשל"ז 1977, קיימת זכות ערעור על פסק דין זה, לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת תוך 45 ום מסירת ההחלטה. יום מי

29. בהתאם להוראות תקנה 20)ג( לתקנות, פסק דין זה יפורסם באתר האינטרנט של עיריית

נתניה, וזאת תוך 10 ימים מיום הגעת פסק הדין לצדדים. הצדדים יוכלו להביא את התנגדותם לפרסום ההחלטה בתוך 5 ימים מיום קבלת פסק הדין ותינתן החלטה בהתאם.

---------------------

עו"ד רו"ח שרון חייט

מ"מ יו"רחבר, הועדה

אני מסכים לפסק דינו של מ"מ יו"ר הועדה

--------------------

יועץ מס סופר יוסי

חבר

הוחלט כאמור בפסק דינו של מ"מ יו"ר הועדה –עו"ד רו"ח שרון חייט

ניתן היום, 16 באפריל 2023