פרוטוקול דיון ועדת ערר, אשדוד סחר עץ, בתאריך 23.10.2019
בפני ועדת הערר לארנונה ערר מס' 7/17 ליד עירית נתניה
העוררת: אשדוד סחר עץ בע"מ
ע"י עוה"ד שימי גולן
שד' ירושלים 18, אשדוד
טל: 08-8650750 פקס 08-8650720
-נגד -
המשיב: מנהל הארנונה
ע"י עו"ד בועז שמעוני
רח' הצורן 4 א', נתניה
פסק דין
בישיבה מקדמית שהתקיימה בערר זה , הוסכם בין הצדדים כי השאלה שבמחלוקת הטעונה הכרעה בערר זה – הינה השאלה המשפטית כיצד יש לחייב נכס שאינו ראוי לשימוש בהתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות (נוסח חדש) האם לפי השימוש האחרון או לפי הסיווג האחרון.
לטענת העוררת :
יש לחייב את הנכס לפי השימוש האחרון וזאת בהתאם לפרשנות הדווקנית והתכליתית של סעיף 330 לפקודה וכפועל יוצא מכך יש לסווג את הנכס הלא ראוי בהתאם לסיווג תעשיה (מחסן ותעשיה) בסיווג המזערי לתעשיה כקבוע בתקנות ההסדרים, כאשר לטענתה אין מחלוקת כי השימוש האחרון היה מחסן.
לטענת המשיב:
לא ניתן להפריד את סוגית השימוש בנכס מסיווגו שכן סיווג הנכס נקבע על פי מס' מבחנים שהעיקרי שביניהם הינו השימוש העיקרי שנעשה בפועל ועל כן יש לדחות את טענת העוררת הטוענת כי יש להחיל על הנכס סיווג שונה מהשימוש האחרון שנעשה בו בפועל וכן לגבי הבסיס המשפטי עליו היא נסמכת כתימוכין לטענה זו.
דיון והכרעה
סעיף 330 (2) לפקודת העיריות קובע כך
"נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבנין לעיריה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבנין במצב של נכס הרוס או ניזוק...
חלפה תקופת הפטור הראשונה יהיה חייב בארנונה לגבי אותו בנין בחמש השנים שמתום אותה תקופה, בסכום המזערי בהתאם להוראות לפי סעיפים 8 ו- 9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג 1992 הקבוע לסוג הנכס המתאים לבנין על פי השימוש האחרון שנעשה בבנין (בסעיף זה תקופת התשלום)".
אין מחלוקת בין הצדדים כי במסגרת החיוב הקבוע בסעיף הנ"ל יש לחייב את הנכס על פי השימוש האחרון שנעשה בו כן אין מחלוקת כי הסיווג האחרון על פיו חויב הנכס היה קוד 311 דהיינו משרדים, שרותים ומסחר שכן הנכס שימש כמחסן מסחרי
ואולם חולקים הצדדים בכך שהעוררת טוענת כי - עתה משחלפה תק' הפטור יש להחיל על הנכס את הסכום המזערי על פי הסיווג של 401 תעשיה ומלאכה בשונה מהשימוש האחרון שנעשה בו בפועל שהיה בסיווג 311 – משרדים, שירותים ומסחר ואילו המשיב טוען לעקביות ולפיה יש לחזור לחיוב בהתאם לקוד הסיווג שהיה טרם ניתן הפטור.
על מנת לתמוך את טענתה מבקשת העוררת להוסיף את המילה "העכשווי" לתוך הטקסט וכי המבחן לחיוב נכס שאינו ראוי לשימוש צריך להיות לפי מבחן השימוש האחרון ולא הסיווג האחרון.
כך גם – לטענת העוררת מתקיימת תכלית ראויה שנכס שאינו ראוי לשימוש ישלם ארנונה אך בצורה מידתית (ס' 12 לסיכומיה
העוררת תומכת יתדותיה גם על פס"ד בענין חב' המגרש המוצלח בע"מ (עמ"נ (ת"א) 15095-10-16)
ומסקנתה מתיישבת עם הוראות משיקות נוספות בדין ובפסיקה.
העוררת גם מפנה לדין החל בקשר עם הטלת ארנונה על מבנים ריקים כפי שגם עולה בבר"מ 5045/02.
לאחר שהוגשו הסיכומים ביקשה העוררת לחזק טענותיה בהסתמך על פס"ד עמ"נ44143-11-16 בענין מתי נכסים ובנין בע"מ
לעומתה טוען המשיב - כאמור כי אין להפריד בין סוגית השימוש בנכס לבין סוגיית סיווגו שכן סווג הנכס נקבע על פי מס' מבחנים שהעיקרי ביניהם הינו השימוש שנעשה בנכס בפועל.
והואיל ואין מחלוקת כי הנכס שימש את העוררת כמחסן לאחסון חומרים אשר שימשו את העוררת בנכס המסחרי המרכזי המצוי ברשותה באותו הבנין הרי שכדין ולא בכדי סווג כפי שסווג הנכס העיקרי דהיינו בסיווג 311 וזאת על פי הקבוע בעמ 13 לצו הארנונה
הטענה לפיה יש לסווג את הנכס כמחסן בפני עצמו הינה מנותקת מהמציאות שכן בצווי המיסים אין כל סיווג שעניינו מחסן לכשעצמו.
ומאחר ואין סווג של מחסן ככזה הרי שהסווג בעניינו לעולם נקבע על פי השימוש אשר נעשה בו בפועל.
מסכימים אנו עם ב"כ המשיב המסתמך על סעיף 8.א לחוק ההסדרים ולפיו "הארנונה תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס לשימושו ולמקומו".
בסעיף 1 לתקנת ההסדרים נקבע "סיווג נכס הינו קביעת סוג הנכס בהתאם לשימוש בו". מכאן נובע כי מבחן השימוש בנכס קובע את הסיווג המתאים לנכס.
וראה לענין זה בג"ץ 764/88 דשנים וחומרים כימיים , עמ"נ אביטל אברהם , ע"ש146/09 מנהלת הארנונה בראשל"צ ובר"ם 8828/16 מ"א בעירית תל אביב יפו
כן מקובלת עלינו האבחנה שעושה המשיב בין מצב שבו הנכס עומד ריק וללא שימוש שאז ניתן היה לסווג את הנכס כתעשייה ומלאכה כשימוש החוקי הזול ביותר המותר בו לבין העובדה שמדובר בבנין שנהרס או ניזוק עליו חלה הוראת סעיף 330 לפקודת העיריות.
בהיות המקרה שלפנינו – בנין שנהרס או ניזוק הרי שאין מקום להכיל את השימוש החוקי הזול ביותר המותר בו.
צודק ב"כ המשיב בנפקותו של פס"ד בענין חב' המגרש המוצלח בע"מ (עמ"נ 15095-10-16) שכן במקרה שלפנינו השימוש האחרון שנעשה בנכס היה גם השימוש החוקי ועל כן אין רלוונטיות לפס"ד בענין המגרש המוצלח שקבע כי "שימוש אחרון" נחשב רק השימוש החוקי האחרון שנעשה בנכס ובמידה שהשימוש האחרון הרשום בספרי העיריה איננו חוקי הרי שאין להתחשב ברישומי העיריה לצורך הקביעה מהו השימוש האחרון שנעשה בנכס.
עוד יש לדחות את הסתמכות העוררת על בר"ם 5045/02 מלק סלומון שכן בנידונו אין מחלוקת בדבר השימוש האחרון שנעשה בנכס כאשר זה נעשה בהתאם לייעודו התכנוני.
בקשת העוררת לתוספת המילה "העכשווי" ללשון החוק הינה מלאכותית וסוטה מלשון החוק.
לו רצה המחוקק יכול היה להוסיף מילה זו בעצמו ואדרבא העדרה של המילה הזו מחזק ביתר שאת וביתר עוז את עמדת המשיב והודפת את טענותיה של העוררת בענין זה.
סעיף 330 רישא קובע כי החיוב מוטל על הנכס על פי השימוש האחרון שנעשה בו ואין סיבה לצקת מלל אחר "יש מאין".
בעקבות הודעת העוררת לענין פסה"ד מתי נכסים ובנין בע"מ מסר המשיב תגובתו ובמסגרתה טען כי אדרבא פס"ד בענין מתי אך מחזק את פס"ד בענין חב' המגרש המוצלח בע"מ ומחזק עוד יותר את המסקנה כי יש לדחות את טענת העוררת המבקשת להחיל את התעריף המזערי על פי שימוש של תעשיה ומלאכה חרף העובדה שזה לא היה השימוש האחרון שנעשה בנכס ואף לא השימוש החוקי אשר היה רלוונטי לנכס.
בהתאם לתקנה 20(בלתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בפני ועדת הערר) התשל"ז-1977 ,קיימת זכות ערעור על החלטה זו לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת תוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה
בהתאם לתקנה 20(גלתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בפני ועדת הערר) התשל"ז-1977, החלטה זו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית נתניה, הצדדים יכולו להביע את התנגדותם לפרסום ההחלטה בתוך 5 ימים מיום קבלת ההחלטה ותינתן החלטה בהתאם.
לאור כל האמור דין הערר להידחות .
בנסיבות הענין לא מצאנו להטיל הוצאות.
_____________
עו"ד חימי יהודה
יו"ר הוועדה
אני מסכים לפסק דינו של יו"ר הוועדה.
_________________
יועץ מס יוסי סופר
חבר הוועדה
אני מסכים לפסק דינו של יו"ר הוועדה.
_________________
רו"ח ועו"ד שרון חייט
חבר הוועדה
הוחלט כאמור בפסק דין של יו"ר הוועדה – עו"ד חימי יהודה
ניתן היום כד' תשרי תש"ף (23.10.2019 )
H:\נירית\ניני\סופי פסק דין- אשדוד סחר עץ בעמ.doc