סיכום הוועדה למיגור אלימות דצמבר 2024
17/12/24
סיכום הועדה למיגור האלימות מיום 16/12/24
הנושא: התכנית החינוכית "מאני לאנחנו" – גיבוש כיתתי כאמצעי למניעת אלימות.
השתתפו:
שירי חגואל סיידון – סגנית ומ"מ ראה"ע, יו"ר הועדה למיגור האלימות אתי דהן – ראש מינהל חינוך וחברה
יעל גלזנר – מנהלת אגף השירות הפסיכולוגי חינוכי – התפתחותי הילה אביטל – פסיכולוגית, רכזת בתי ספר יסודיים בשירות הפסיכולוגי נורית גבאי – מנהלת אגף חינוך יסודי וחט"צ
מר דורון גלאם- מנהל היחידה לביטחון קהילתי
קובי בוזגלו – רכז נוער משטרת נתניה
צחי יצחק – שיטור עירוני
ציפי קפל- חברת מועצה
שלו אלגלי – חבר מועצה
גב' נילי חומן- מנהלת יחידת נוער וצעירים בסיכון, אגף הרווחה ישעיהו דרוק – מנהל אגף ביקור סדיר
רחלי טוטיאן – מנהלת מח' קידום נוער ותכנית הילה מר אבי אדרי- תוכנית מצילה, אגף, החינוך
סמדר דרומי- מנכ"לית מרכז קהילתי מזרח נתניה
מר אלירן מויאל- מנהל מתנ"ס קריית השרון ומנהל תחום הנוער במזרח נתניה אפרת ברוך – מנהלת מתנ"ס נאות גנים
אודי ארביב – נציג ועד הורים עירוני של בי"ס
נתנאל אזרד – רכז מוגנות במרחב הציבורי, ומנהל ליגת שכונות מאריתו קבדה – מנהלת אגף צעירים ונוער
רחלי יצחק– מחלקת הנוער
מור ניסבויים – רכזת מועדוני נוער
גב' אילנה כתר – רכזת מוגנות
שמעון כחלון – נציג ציבור
רז משולם – נציג ציבור
סוף קרטיס – נציג ציבור
רכזי נוער ורכזי מוגנות בי"ס
שירי: ערב טוב לכולם, תודה לכל המשתתפים.
לאחר התייעצות עם מנהלת השירות הפסיכולוגי חינוכי, בחרנו להקדיש היום את הועדה לנושא של מניעת אלימות במיוחד בגילאי היסודי, שזה גיל של ילדים צעירים שמאוד מושפעים אחד מהשני. הנושא הזה דורש גישה מערכתית חינוכית שיכולה לסייע במניעה. היום תוצג לפנינו התוכנית הפסיכולוגית החדשנית "מאני לאנחנו" התוכנית בדיוק החלה כפיילוט באחד מבתי הספר היסודיים בעיר, כשהמטרה להרחיב ולהכניס אותה לעוד בתי ספר יסודיים בעיר.
לפני שאני מעבירה את רשות הדיבור להילה אני רוצה לתת סקירה קצרה על: חלק מהפעילויות והאירועים שהתקיימו ברחבי העיר בחודש נובמבר, חודש המודעות לאלימות כלפי נשים:
משחק ראווה בין בנות נתניה לנבחרת מועצת העירייה.
ההצגה "הגט"
ההצגה " שמלת גלולות.
הרצאה בנושא תקשורת חיובית במשפחה.
צעדות נשים.
הילה אביטל – ערב טוב לכולם,
היום נדבר על נושא חשוב וקריטי של "דחייה חברתית" שהוא הרבה יותר נפוץ ממה שהיינו רוצים לחשוב, ואנחנו עסוקים בו יום יום, גם אני אישית, בעבודה שלי במסגרות החינוך ברחבי העיר. ככל שאנחנו נכנסים לעומק הנושא החשוב הזה אנחנו מבינים שדרך הטיפול וההתערבות היא משתנה בין גילאים, אנחנו לא יכולים להתערב בגילאי גן או בגילאי הכיתות הנמוכות בבי"ס, כמו שאנחנו יכולים להתערב בכיתות ג' ומעלה, וההתערבות הזאת גם תשתנה בעל יסודי, ובמידה ואנחנו לא מתאימים את ההתערבות שלנו לגיל, ההשלכות עלולות להיות שלא רק שזה לא יעזור, אלה אפילו יחריף את הבעיה.
ולכן אנחנו, בשירות הפסיכולוגי, מתמקדים השנה באופן ספציפי בפיילוט של התערבות בבי"ס היסודיים, בתוכנית החינוכית "מאני לאנחנו":
התכנית מיועדת לילדים בכיתות ג' – ו'. היא מבוססת על ממצאי עבודת מחקר וכן על ניסיון של פסיכולוגים חינוכיים, מורים ומנהלים בבתי ספר. הילדים בכיתות יעברו תהליך של גיבוש עצמאות חברתית, שתאפשר את התפתחותם הנפשית הטובה ובכך הדבר יתרום לשיפור האקלים הכיתתי ולשיפור הרווחה הרגשית של הילדים בבית ספר. בתהליך שהם עוברים הם מגיעים לבית ספר בשמחה. התכנית נבנתה על בסיס ניסיונה וממצאי מחקרה של ד"ר חנה פישר (גרפי), פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכותרפיסטית, שעבדה בשרות הפסיכולוגי החינוכי ופתחה פרדיגמה שעל פיה ניתן למורים להבין כיצד עליהם להתייחס ולהגיב אל ילדים בגיל הזה, כך שגם להם קל יותר להתמודד עם הילדים בגיל הזה והילדים מקבלים מענה לצרכים שלהם.
מטרת התוכנית: לשפר את האקלים החברתי ואת הרווחה הרגשית של הילדים בבית הספר.
הילה משתפת מצגת:
הצגת נתונים על בדידות חברתית – בשכבת כיתות ג' – ו' היא הדגולה ביותר 23% רמת דחיה חברתית גבוהה בגילאי 9-11 – למה?
גורמים שהם מעבר לגיל.
שני גורמים התפתחותיים נוספים.
הרצף ההתפתחותי:
עד גיל 8 – "אני"
גילאי 9-11 – "אנחנו"
גיל 12 ומעלה – בין אני לאנחנו... מי אני?
"מאני לאנחנו"
בגיל 9-11 מתפתח חלק חדש בעצמי:
עצמי חברתי קבוצתי – "אנחנו"
שונה מה"אני" האגוצנטרי שהתפתח בשלבים המוקדמים עם ההורים והמשפחה חלק חדש שמתפתח ושמתקיים בקהילה, בקבוצה גדולה.
כל תחומי ההתפתחות עם הקבוצה:
מיומנויות חברתיות – סנכרון וזרימה עם הקבוצה (נורמות חברתיות שרירותיות)
דימיון מגדרי (קבוצת הבנים וקבוצת הבנות)
התפתחות רגשית – מערכות יחסים שטחיות בתוך הקבוצה אמפתיה ומוסריות כלפי הקבוצה (ולא כלפי מי שמחוץ...)
התנסות בעצמאות ונפרדות ממבוגרים – עם הקבוצה
הקבוצה המשמעותית ביותר בגילאים אלה – הכיתה!
רמת דחיה חברתית גבוהה בגילאי 9-11 – למה???
גורמים שהם מעבר לגיל
שני גורמים התפתחותיים נוספים:
נורמות חברתיות שליליות
דחייה חברתית כסנקציה על ילדים ב "אני"
תכנית התערבות "מאני לאנחנו בכיתה:
הבחירה בידי הילדים
רווח והפסד ב"אני"
רווח והפסד ב"אנחנו"
"מאני לאנחנו" בכיתה:
פנייה לקבוצה כאתם, ופחות פנייה לפרט
חיזוק בחירה וקבלת החלטות קבוצתיות
עידוד הצטרפות ב"זרימה" לקבוצה
עידוד וחיזוק התנהלות קבוצתית מגובשת ועמצאית
יחד עם שמירה, פיקוח והצבת גבולות במקומות האסורים.
נבחין בין התנהגות שלילית של הילד המקובל חברתית ונמצא במצב של "אנחנו"
תטופל באופן כיתתי ולא כתופעה פתולוגית או לא מוסרית.
התנהגות שלילית של ילד במצב של "אני", לרוב דחוי חברתית – תטופל באופן אישי, אמפתי לקשיים, תוך דגש על התפעלות מיכולתיו, ללא שיפוט על הלשנות, תוך הגנה מפני פגיעה חברתית וסיוע בהתאמה לקבוצה.
לסיכום:
העניין הזה של "אנחנו" החזק והעוצמתי זה שמפחית מה"אני" הוא עניין זמני בהתפתחות של בערך כ- שנתיים. ובגיל ההתבגרות אנחנו כבר נוכל לדבר איתם אחרת (בגיל 12 ומעלה) זה מתחיל להיות בין "אני" ל"אנחנו" מ"אני" ומה מתאים לי, ומתי.
מי שמגיע לגיל ההתבגרות מתוך "אנחנו" שהוא הרגיש בו טוב להיות חלק מקבוצה, שהיתה כיתה מגובשת ומלוכדת, שכל ילד הרגיש בה טוב ושייך – אז כל משבר גיל ההתבגרות, כמו שאנחנו מכירים אותו, ההגעה אליו תהיה ממקום הרבה יותר בריא רגשית!!!
יעל גלזנר – כל הפסיכולוגים שעובדים בבתי הספר היסודיים, עוברים את ההשתלמות של התכנית מ"אני לאנחנו"
ואנו מתכננים להכין הרצאות ולהעביר אותן בחדרי המורים. גם ההורים מעורבים. הם מקבלים מכתב מעודכן המפרט על התכנית. ישנה אפשרות להרצאה בנושא, או לסרט וידאו של ד"ר גרפי – כל בי"ס יכול לבחור.
המטרה להכניס את התכנית לעוד בתי ספר יסודיים בעיר.
אתי דהן – במקביל לתכנית, יש לנו 120 יועצות חינוכיות שעוברות הכשרה של "תעצומות" שזו עמותה שעוסקת בנושא של מניעת דחייה חברתית וחרם, ובעצם היועצות מכשירות את מחנכי הכיתות להתמודדות בתוך הכיתה, כדי בדיוק למנוע משברים כאלה, כדי למנוע משברים כאלה בכיתה, שזאת לא תהיה כיתה לא מפוקחת שקורה בה משהו רע!
במקרים שאתם מקבלים פניות, אתם מוזמנים להפנות לשירות הפסיכולוגי, למרכז ענב"ל לקבלת מענה מתאים. חשוב לנו שהפניות יגיעו אלינו ויטופלו.
(השנה פנו למרכז ענב"ל – 5,783 הורים).
יעל גלזנר - קצת על מרכז ענב"ל: עירית נתניה בית (ספר) להורים הוקם בשירות הפסיכולוגי מתוך תפיסה כי ההורה הוא הגורם המשמעותי ביותר בחיי ילדיו, ולכן זקוק למקום בטוח שיאפשר לו למידה והעצמה של יכולותיו. המרכז עובד תחת עקרונות ההנגשה ו"התפירה האישית". כלומר: מערכת חינוכית, מתנ"ס, קבוצת הורים וכיוצ"ב יכולים לפנות בבקשה לקבל מענה, ובשירות הפסיכולוגי חושבים ביחד איתם מהו התוכן והתהליך הרצוי. הפסיכולוג מגיע למערכת עצמה ומספק שם את השירות. חלק מהשירותים ניתנים גם במשרדי השירות הפסיכולוגי שנמצאים במרכז העיר. שירותי המרכז כוללים הרצאות בנושאים התפתחותיים שונים מלידה, ינקות, ילדות מוקדמת ונערות, ובנושאים פסיכולוגיים כוללניים כגון: קשב וריכוז, לקויות למידה, סמכות הורית וכיוצ"ב. בנוסף למרכז יש תקציבים מתוכניות לאומיות שונות, המאפשרים לתת סדנאות והדרכות להורים לילדים בגילאים שונים ובשפות שונות ע"י פסיכולוגים דוברי השפות: אנגלית, צרפתית, רוסית, ספרדית, יידיש ועוד.
ניתן לפנות בטלפון 09-8609770/1 או למייל yael@netanya.muni.il דורון גלאם, מנהל היחידה לביטחון קהילתי – הנושא שעליו דיברנו היום בועדה אכן חשוב מאוד. הוא מטריד אותנו כל הזמן, הן במסגרות החינוך הפורמליים, והן בשעות אחה"צ, במסגרות הבלתי פורמליים.
לפני שבועיים, במסגרת התוכנית לביטחון קהילתי, קיימנו פה יום עיון מחוזי למדריכי מוגנות, ממחוז מרכז, (הגיעו כ- 140 מדריכי מוגנות) שעסק בנושא חרמות.
לקראת חד' פברואר, חודש המודעות לאלימות ברשת, אני מציע שנצא בקמפיין של סלוגנים על האוטובוסים בכל העיר, כדי להכניס לתודעה הציבורית את חשיבות הנושא, ובכך ננסה לעזור ולהבטיח את שלומם וביטחונם של הדור הצעיר.
(דורון יבדוק אפשרות לשיתוף פעולה ולקידום הנושא מול ראש מינהל חינוך וחברה)
עמותת "כנפי דרור" הוקמה על מנת למנוע חרם, ולהוביל שינוי חברתי משמעותי.
לתת הדרכה חברתית אצל ילדים ונוער ולהציל נפשות יוזמנו למפגש עם הנהגת ההורים (ע"י אודי ארביב מהנהגת ההורים)
נושא לוועדה הבאה – בעקבות מקרי אלימות שהתרחשו לאחר שעות הלימודים, נבחן את האפשרות להקדיש את הועדה הבאה לנושא: מענים לנוער משוטט במרחב הציבורי.
(תבחן האפשרות לקיים את הועדה הבאה באופן פרונטלי בשטח)
לבקשת ראש מינהל חינוך מצ"ב שני סרטונים של השפ"ח – פסיכולוגיה בגובה העיניים.
תודה לכולם על שיתוף הפעולה.
נתראה בוועדה הבאה.