פרוטוקול ישיבות מועצה מס' 12



עיריית נתיבות

לשכת מנכ"ל העירייה

פרוטוקול ישיבת מועצה

שלא מן המניין מס' 12

מיום רביעי, י"ח בטבת תשע"ה, 30.12.2015

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

השתתפו ה"ה:

יחיאל זוהר - ראש העירייה

צ'לצו וונדמגאי - חבר המועצה

עדי חורי - חברת המועצה

עו"ד שלומי חן - חבר המועצה

אנטולי אברבוך - חבר המועצה

יצחק אפשטיין - חבר המועצה

עידו לוי - חבר המועצה

הרב דוד פורטל - חבר המועצה

ישראל חניה - חבר המועצה

משה פרץ - חבר המועצה

אשר ביטון - חבר המועצה

מוזמנים קבועים:

משה מימון - מנכ"ל העירייה

עו"ד טל שלומי - יועץ משפטי

מזל רוטשטיין - גזברית העירייה

יוליוס יחימוביץ' - מהנדס

מרים דידי - המחלקה לשירותים חברתיים

ד"ר יוחנן דורון - מינהל החינוך

חסרים:

הרב מעלימי יעקב - חבר המועצה

איליה אטינגר - חבר המועצה

יובל לוגסי - חבר המועצה

אבי מור-יוסף - חבר המועצה

סדר יום:

1. אישור תקציב העירייה לשנת 2016.

יחיאל זוהר: אפשר לפתוח. שני נושאים עיקרים שיכריעו וישפיעו מאוד על ההתנהלות שלנו ועל התפתחות העיר. אחד כבד מאוד – אנחנו מדברים על הסכם גג, שאני אביא אותו לישיבת מועצה כאשר הוא יתבשל. אנחנו בהליך מול המינהל ומשרדי ממשלה נוספים. אנחנו מדברים על הסכם גג, בדומה למה שבוצע בבאר שבע ואשקלון ובמקומות נוספים בארץ. למדנו מכל הטעויות של האחרים. יש הסכמי גג שאפילו נמצאים עכשיו במצב של כישלון, שבוכים עליהם מי שחתם. עשינו את כל שיעורי הבית הנדרשים ואנחנו באים עם הסכם גג ל-14,000 יח"ד, מהנדס העיר?

יוליוס יחימוביץ: 14,000 יח"ד כרגע.

יחיאל זוהר: 14,000 יח"ד שהן מתוכננות ומאושרות לבנייה. זה אומר שבטווח של 3 חודשים, יש לנו אפשרות לשווק, אם היינו יכולים, את כל ה-14,000 יח"ד. אנחנו לא הולכים לעשות את זה ביום אחד, אנחנו הולכים על תכנית של 10 שנים.

המתנה שאנחנו נקבל במרכאות, אני מדגיש במרכאות, משום שיש לזה גם חישובים וחישובים שונים, שאנחנו נצטרך לאפשר שיווק של היח"ד האלה באיך הם קוראים לזה היום, מחיר למשתכן. מחיר למשתכן, אני מאוד חושש וגם חבריי ראשי הערים חוששים מזה שזה יוריד את הסטנדרט המוכר בעיר היום.לשמחתנו אנחנו הצלחנו במידה רבה להעלות את הסטנדרטים של הבנייה למגורים גם בבנייה רוויה, גם בצמודי קרקע. עשינו את זה גם בפיתוח, וגם עשינו את זה בכפייה על קבלנים שרוכשים קרקעות בעיר. במצב שאישרנו תב"ע שהיא תב"ע דורשת ותב"ע שמאלצת אותם לבנות לפי סטנדרטים גבוהים מאוד.

אני חושש שבמחיר למשתכן, במחירים שהולכים היום, יהיה קשה לעמוד על הסטנדרטים האלה. ומפה כל העיכוב וכל מה שעשיתי היום זה לעכב את הדברים האלה עד שנראה מה מוצע לנו. אז היו צריכים לשווק 150 ועוד 300, בערך 450 יח"ד. אני עצרתי את זה במכתב קשה למינהל אמרתי 'אתם לא משווקים כלום לפני שחותמים איתנו'. ובינתיים מתנהל איתנו משא ומתן שמהנדס העיר ומהנדס העיר הקודם מלווים את זה צמוד בהרבה מאוד ישיבות והרבה מאוד דיונים. ואנחנו להערכתי נהיה מוכנים בתוך חודשיים מהיום עם הסכם גג שייתן לנו אפשרות לפיתוח בערכים של מאות מיליונים, ואפילו מתקרב למיליארד ₪ תוך 10 שנים. כאשר חלק ניכר מהכספים האלה יושקעו בתוך ה-3 שנים הראשונות. זה הפיתוי בעצם שמוצע לנו. ניתן לכם כספים כאלה, תוכלו לפתח את העיר.

הכנו רשימות של כל מיני דברים שצריך, זה לא בינוי. תקשיבו טוב, זה לא בינוי וזה לא מוסדות לפיתוח ותשתיות. זה מאוד משמעותי לנתיבות. נתיבות היא גם עיר הפיתוח הראשונה בארץ שהולכת לעניין הזה. אני אומר שאחרי שאנחנו נביא את זה לישיבת מועצה, אתם תראו את כל הנתונים, תראו את הכל, אבל גם תראו שעשינו הכל כדי לעמוד על הדרישות שלנו ועל המחויבות שלנו לציבור. והקפדנו שהסטנדרטים לא ייפלו. הם אולי יהיו קצת יותר רכים. אבל לא ייפלו לגמרי, כדי שנוכל לעמוד גם במחויבות וגם במחויבות שלנו לזוגות צעירים שהמדינה עושה הכל כדי לאפשר להם לרכוש בית במחיר סביר. אז ההערכה היא שמחירי הדירות שעולים היום משהו כמו 800,000 ₪ ל-4 חדרים, יעלו 700,000 ₪.

עדי חורי: יותר, יותר מ-800,000 ₪.

יובל לוגסי: ... מדבר על 910,000 ₪ בסך הכל. אבל המחיר הכללי היום 910,000 ₪, יגיע ל... זה מה שהתכוונתי. התכוונתי שאנחנו נרד למשהו כמו 120,000-130,000 ₪ ממחיר שיש בשוק, וזה מחיר יפה מאוד.

ישראל חניה: אני אגיד מה הבעיה האמיתית, במיוחד בבנייה הרוויה וגם בבנייה בבני ביתך שמשווקים קצת. צריך לשווק מסות. עכשיו כשיצאו 30 מגרשים, ניגשו 360 אנשים, אז בטח שהמחירים יהיו גבוהים. זה שווה כמויות.

עדי חורי: הלוואי והיו.

יחיאל זוהר: אני אומר משהו, מי שירצה להבין אותו – יבין אותו. אני מאוד-מאוד חושש מהשיווקים הגדולים, שלא ניפול כמו כמה ערים בארץ, שהמבין יבין. אז אנחנו עושים את זה לאט-לאט, כדי שלא ייכנסו לנו קבוצות, שאוי ואבוי אם הם ייכנסו, אנחנו נהיה בבעיה. אז אנחנו עושים את זה בכמויות. אגב, 45 או 50 יח"ד שישווקו בחודשיים-שלושה הקרובים, הם יהיו לבני המקוםישאז זה הפתרון.

יחיאל זוהר: זה לא הפתרון. כי אתה לא יכול לשווק את הכל.

עדי חורי: יש להם כאילו זכות ראשונים בעצם. אבל אנשים יכולים לבוא גם מבחוץ.

יחיאל זוהר: ב-45 מגרשים הראשונים האלה שאנחנו מוציאים, יהיו רק לבני המקום, זה יוריד את האפשרויות של מה שכולנו לא רוצים שיקרה.

הדבר השני, בשעה טובה ומוצלחת נחתם איתנו הסכם הגבולות. קיבלנו את אישור שר הפנים של היום, ראש הממשלה. הוא חתם על ההמלצה של ועדת הגבולות. ההמלצה הזו קבעה העברת אזור התעשייה נ.ע.מ על 3,200 הדונם שלו לשטח שיפוט של נתיבות.

עדי חורי: כולו, 100%?

יחיאל זוהר: כולו. תיכף אני אסביר הכל. החיבור מהצומת של חיים כהן החוצה לכיוון המושבים, ושמאלה לכיוון באר שבע ועד לחיבור לאזור התעשייה נועם, זה עובר לשטח שיפוט נתיבות. כי החוק קובע שאתה צריך חיבור עם אזור התעשייה, אז כל הכבישים האלה בדרך יהיו שלנו. הנושא השלישי שעובר אלינו זה 460 דונם מאחורי כב"א ומד"א כל השטח ההוא ברצועה מתמשכת עד לאזור של המסוף מטענים. אגב, מסוף המטענים כולו אצלנו. ונושא המגורים, לא דחו אותנו. המשולש באזור תקומה, שלחו אותנו להכין תכנית ולבוא עם תכניות, להוכיח שנתיבות זקוקה לזה. ואני יכול לומר לכם שאחרי שנגמור תכנית, נתיבות תזדקק לזה, כי אנחנו כבר 2 התב"עות האחרונות שנתקעו בעיר, אנחנו כבר נמצאים בוועדה איתם לאישור. כמה זה ביחד 2 התב"עות הגדולות?

יובל לוגסי: הגדולות, 9,400 יח"ד.

יחיאל זוהר: ב-2 התב"עות האחרונות שמכסות את כל שטח השיפוט הישן של נתיבות. זה אומר שגם אם זה עניין של 10 שנים, עדיין זה לוח זמנים קצר בשביל להתחיל לדבר על העברת שטחי בנייה לעיר.

באשר לחלוקה של אזורי התעשייה 34%, שדות נגב ומרחבים 28% כל אחד, ואופקים 10%, שדרות דחו אותה. אבל זה מתוך 90%, לא מתוך 100%. כי 10% מההכנסות ממילא עוברים אלינו לנתיבות לאחזקה של המקום. זה אומר שבסך הכל זה 44%, אבל אנחנו מחויבים להחזיק את זה, זו ממילא הוצאה. כך שסך הכל קיבלנו לא את כל מה שרצינו, ידענו מראש שאנחנו לא נקבל את כל מה שרצינו, אבל קיבלנו הרבה מאוד.

היה מי שחשב שצריך לעשות מזה חגיגה אחת גדולה. אני בניגוד לעצה הזו בחרתי ההיפך, לשלוח מפה, ואני אומר את זה בגם בישיבת המועצה, מה שנקרא יד חמה לחברים שלנו, לשכנים שלנו, ולנסות כן ללכת לשיתוף פעולה בהמשך, כי בסך הכל ההחלטה קיימת. הרבה לא יכולים לשנות. אגב, שום בג"ץ במדינה מאז קום המדינה עד היום, בג"ץ לא שינה שום החלטה של ועדת גבולות. אז אפשר לעכב את זה בעוד חודש, בעוד חודשיים. אבל אין שום החלטה של בג"צ שביטלה החלטה מהסוג הזה של ועדת גבולות. כי ועדה מקצועית שישבה על המדוכה לא מעט זמן, שנה וחודשיים, החליטה מה שהחליטה. ואגב, השאירה לנו דברים פתוחים גם לבוא ולפנות בהמשך. זאת אומרת, גם המגורים לא דחו אותנו, וגם אזורי התעשייה הקיימים של שדות נגב כתבו 'בשלב זה לא יועברו לנתיבות'. יש אפשרויות אחרות.

אני אומר את זה משום שסך הכל העיר הזו הולכת וגדלה. אנחנו מתקרבים ל-34,000 תושבים, אנחנו אפילו עוברים אני חושב את ה-34,000. כך שעם קצב הבנייה בעיר, וקיבלתי היום את רשימת הרוכשים של היחידות, גם של שריקי וגם של אטיאס. אני מציע לכם אחר כך, מי שרוצה לראות, שיראה את הרשימות. יש 50% תושבי חוץ שמגיעים לפה. אומר שבצד הצעירים שלנו שרוכשים בתים שם, יש הרבה אנשים מבחוץ שבאים, מאשקלון ומבאר שבע וממושבים וממקומות אפילו יותר מרוחקים, לגור פה, ואין ברכה יותר טובה מזו, וזו אולי המילה האחרונה שלי בעניין הזה. נעבור לתקציב.

הרב יעקב מעלימי: גם בבני ביתך יש לך 50%.

יחיאל זוהר: בסדר. בני ביתך זה בני ביתך.

1. אישור תקציב העירייה לשנת 2016.

יחיאל זוהר: אני מציע שנעבור לישיבה הראשונה שדנה בתקציב העירייה ל-2016. ואני מציע שהגזברית תציג בקווים כלליים את התקציב לשנה 2016, התייחסות גם לסיומת של 2015. זאת אומרת, מה הצלחנו בכל הצמצומים המאוד משמעותיים שקיימנו ב-2014-2015, איפה אנחנו עומדים היום.

מזל רוטשטיין: תקציב 2015, בעצם אנחנו סיימנו שנה שמאתגרת-

יחיאל זוהר: אתה שומע אותה? תתקרבי קצת.

מזל רוטשטיין: 2015 שהסתיימה, זו השנה השנייה בעצם שאנחנו במסגרת תכנית ההתייעלות שחתמנו עם משרד הפנים, היא היתה בשבילנו שנה מאתגרת לעמוד קודם כל ביעד התקציב. 2 מיליון ₪ פחות מאשר שנה קודמת של שנת 2014. בפועל, אני מאוד מקווה שאנחנו נרד אפילו פחות מ-6 מיליון ₪. 2016 היא שנה ששוב מאתגרת אותנו, מהבחינה הזאת אנחנו צריכים להקטין מ-6 מיליון ₪ ל-3 מילון ₪ גירעון. התקציב בנוי, אם לקחנו בחשבון גם את ההכנסות של אזור התעשייה פארק נ.ע.מ-

???: החדש, מה שנוסף השבוע?

מזל רוטשטיין: כן.

יחיאל זוהר: לא נוסף. דרך אגב, בעניין הזה של הפארק, אנחנו לא לקחנו אגורה אחת, נתיבות לא לקחה אגורה אחת מההכנסות. כל ההכנסות נכנסו לקופה, יש קופה של 7-8 מיליון ₪ שהצטברו, שהולכים לעשות איתם את מה שצריך לעשות איתם באזור תעשייה נועם. מי שלקח עד היום את החלק שלו, זה שדות נגב, כי הוא גבה את הארנונה אצו ואת המיסים אצלו. הוא לקח במקור את מה שהוא צריך והעביר. נתיבות ומרחבים לא לקחו. כי היתה החלטה מלפני 10 שנים שאנחנו לא לוקחים כסף ב-5 שנים הראשונות. כי צריך עכשיו לעשות גדר, להכניס אבטחה, להכניס מצלמות, לעשות כל מיני דברים שמי יממן אותם? צריך מתוך הכסף הזה לממן. אבל לבי השנים הבאות, בהחלט אפשר לקחת בחשבון.

ישראל חניה: יכול להיות שאפשר להוסיף את זה לרווחים.

יחיאל זוהר: מ-2017 כן.

משה מימון: אני חושב מ-2016 אפשר כבר לקחת. בוודאות אפשר לקחת.

יחיאל זוהר: טוב, בוא נראה, לא יודע.

משה מימון: לפחות 1.5 מיליון ₪.

יחיאל זוהר: טוב, זה לא כסף. 1.5 מיליון ₪ זה כלום.

מזל רוטשטיין: זה בערך מה שתקצבנו, פחות או יותר.

עדי חורי: כבר מ-2016?

משה מימון: אה, תקצבת?

מזל רוטשטיין: מ-2016. כן. התקציב הוא יותר גדול משנה קודמת ב-2 מיליון ₪, למרות שיש ירידה בהוצאות החינוך מול הכנסות החינוך מכיוון שכל בתי הספר שלנו, התיכונים, למעט הישיבה התיכונית, עברו לניהול רשת... והם אלה שמקבלים את התקציבים וגם את ...

יש גידול בהוצאות רווחה של כמעט 3.5 מיליון ₪, מכיוון שהעיר גדלה והצרכים רבים, ואין ברירה אחרת. יש גידול בהוצאות ניקיון, גינון. גם כאן ההתפתחות של העיר מצריכה תקציבים נוספים. תקצבנו גם את חגיגות ה-60 שאנחנו חוגגים ב-2016. ובעצם התקציב פה שמובא הוא מביא לביטוי את ההתפתחות המהירה של העיר, גם בנושא רווחה, החברה ופיתוח מוניציפאלי. לתת שירות הולם וטוב לתושבים.

עומס המלוות שעומד לרשותנו בתחילת השנה זה משהו כמו 51.5 מיליון ₪. ולאחר קבלת ההלוואה של 4.5 מיליון ₪. בשנה הבאה, יעד הגירעון שלנו הוא עד 3 מיליון ₪ גירעון, כשאנחנו אמורים לקבל גם 4.250 מיליון ₪.

יחיאל זוהר: שנה הבאה? זו השנה הזו.

מזל רוטשטיין: 2016.

משה מימון: 2014 היינו 8 יכולנו, השנה עד 6 יכולנו לפי התכנית ושנה הבאה...

מזל רוטשטיין: ב-2017 מאוזנים, זה העניין.

עדי חורי: להתחיל את 2017 מאוזנים.

מזל רוטשטיין: כן, בוודאי.

הרב יעקב מעלימי: על אפס גירעון.

עדי חורי: כן, כן, להתחיל את 2017.

מזל רוטשטיין: בנוסף, דיברתי על הקטנת הוצאות החינוך בכמעט 13 מיליון ₪ בגלל התיכונים, אבל מנגד יש גידול, שזה פרויקט צילה של 4 מיליון ₪ פרויקט של סייעת שנייה לגני ילדים, שזה עוד כמה מיליונים.

משה פרץ: אנחנו מתקצבים? לא משרד החינוך?

מזל רוטשטיין: לא... הכנסה מנגד.

יחיאל זוהר: כמה אנחנו משתתפים בזה?

מזל רוטשטיין: לא משתתפים בזה.

משה מימון: כשהעירייה ניהלה את בתי הספר התיכוניים, העירייה קיבלה את הכסף וגם שילמה את הכל. היום דרכא מקבלים ומשלמים? אז יש הקטנה גם בהוצאות וגם בהכנסות, בסכום שבעצם דרכא עכשיו מתפעלת את בתי הספר.

מזל רוטשטיין: למעט הישיבה.

משה מימון: השנה קיבלו 3 תיכונים: אולפנא, תיכון בנות, תיכון בנים, עברו מהעירייה, תשע"ה היו בעירייה לדרכא.

הרב יעקב מעלימי: עכשיו זה כולם, חוץ מהישיבה התיכונית.

משה מימון: חוץ מהישיבה התיכונית.

מזל רוטשטיין: יעד הגירעון, בוא נגיד, הדו"ח הרבעוני השלישי של 2015 הסתיים ב-17 מיליון ₪ גירעון, ועוד לפני קבלת ההלוואה של ה-4.5 מיליון ₪ שקיבלנו אותה במהלך החודשיים האחרונים.

יחיאל זוהר: מה זה 17? מצטבר.

הרב יעקב מעלימי: כן, מצטבר.

מזל רוטשטיין: כן, המצטבר, בוודאי. להערכתי אנחנו נסיים את 2015 במצטבר יותר מ-12...

יחיאל זוהר: את יכולה להתחיל להלוות. 17 מיליון ₪ גירעון מצטבר זה לא מאיים על שום עיר בגודל של נתיבות. לא מאיים.

מזל רוטשטיין: אנחנו לא נגמור ב-17, נגמור בפחות.

יחיאל זוהר: נו, אז מה? תגידי לי, במדינת ישראל כולה, ולנו נעשה עוול, אני אגיד לכם איפה נעשה עוול. ברגע שביקשו מאיתנו להיכנס לתכנית הבראה כדי להצטמצם, כדי להגיע למצב שבו אנחנו נמצאים היום, אנחנו נכנסנו לאיזושהי מין, איך הם מסמנים אותם, בבנקים מסמנים אותנו כרשות לא איתנה.

הרב יעקב מעלימי: איתנות פיננסית.

יחיאל זוהר: וזה כל כך לא נכון. אבל בגלל שאנחנו נמצאים בתכנית אם משרד הפנים, אז אנחנו נכנסים לחבילה הזאת. אבל הבנקים פה בנתיבות מכירים אותנו. והם אלה שמידפקים על דלתנו.

יחיאל זוהר: אגב, לקחנו עוד משהו היום, לקחנו הלוואה של 7 מיליון ₪, לא לטווח ארוך, ל-4 שנים, שהיא תכסה את הבנייה של הגריאטרי והצטיידות שלו. זה אומר שאנחנו בפחות משנה פותחים 2 מחלקות נוספות, מכפילים כמעט את בית החולים. ואני אגיד לכם את האמת, אני יכול להחזיר גם את הכסף בשנתיים. בחרתי לקחת את זה ל-4 שנים, משום שיש גם הצטיידות שם, ויש גם תכנון לאגף נוסף שאנחנו רוצים להתחיל להוציא כסף על התכנון שלו. זה אומר שאנחנו נמצאים באיזשהו מעגל שהכסף שנכנס לשם לא נזרק לשום דבר, אלא הולך לבנייה ולבנייה ולבנייה. ולשמחתנו, בינתיים זה מלא ויש הרבה מאוד ממתינים בתור כדי להתקבל לטיפול שם. מה עוד?

מזל רוטשטיין: אם יש שאלות?

ישראל חניה: אם תיכנסי להכנסות בסעיף 1, ועדת הנחות. חסר כמעט 1 מיליון ₪ תוספת הנחות...

מזל רוטשטיין: ועדת הנחות...

עדי חורי: למי שמגיע.

הרב יעקב מעלימי: לפי הצפי...

מזל רוטשטיין: הצפי, כן.

ישראל חניה: מה, יש עכשיו אוכלוסיה יותר חלשה ש... בשנה האחרונה?

הרב יעקב מעלימי: כל האוכלוסייה גדלה.

מזל רוטשטיין: כל האוכלוסייה. אותה אוכלוסיה שנזקקת להנחות, גם גדלה בהתאם.

(מדברים ביחד)

מזל רוטשטיין: ... השנה סיימנו... מבחינת גביית הארנונה.

ישראל חניה: ראיתי, כן.

מזל רוטשטיין: גם חובות העבר וגם גבייה...

ישראל חניה: גם במס שילוט.

מזל רוטשטיין: בהחלט מרשימה.

משה מימון: מגיעה מילה טובה למנהלת הגבייה.

יחיאל זוהר: אבל אני כן רוצה לומר בעניין, מה שאני אומר כל שנה מחדש. אנחנו נמצאים במצב שאנחנו מקיימים הרבה מאוד פעולות עיקול שהן בעייתיות וקשות. הצלחנו בשנה האחרונה להגיע אל הבנק הספציפי שבו נמצא הכסף של האדם. זאת אומרת, אתה נותן לבנק ישראל כתב עיקול, מאותו רגע זה זורם לבנק איפה שיש כסף. לא כל הבנקים בארץ, אלא ישירות לאותם בנקים שבהם נתפסים הכספים. והרבה מאוד מגיעים להסדרים, מי ששם לב, הרבה מאוד מכירים פה לליז ויש הסדרים יפים. אז אם יש לכם אנשים שפונים אליכם עם חובות גדולים, ויש להם אפשרות להגיע להסדרים, אני אומר לכם את זה בוודאות, לא כל אחד יכול לקבל את ה... האלה. אבל מי שבאמת נמצא בצרות ויכול להוכיח את זה, מגיע לוועדות...

???: הסדרים מצוינים.

עו"ד שלומי חן: הליז הזאת בכלל לא היתה סימפטית. לא עשתה איתם שום דבר.

עדי חורי: אני שואלת כי יש מקרה שאני מכירה.

יחיאל זוהר: מי עוד יושב בוועדה הזו?

עו"ד טל שלומי: אני.

יחיאל זוהר: הנה, היועץ המשפטי.

משה מימון: ואפשטיין. הגענו להסדרים עם מאות אנשים בשנתיים האחרונות. באמת, מאות אנשים שגם עשו לעצמם טובה והורידו מעצמם עול כבד. קיבלו מחיקה...

עו"ד טל שלומי: מחלקים. חלק משלמים וחלק מוחקים.

ישראל חניה: תשמע, יש גם בעיה עם המס שילוט. הם מצלמים. סתם דוגמא, דבר שהוא כבר לא קיים, לא שייך. מחייבים אותך.

יחיאל זוהר: אבל כל מי שיבוא עם תלונה כזאת, יתקנו לו את זה. כל מי שיטען שהשלט הוא לא שלו. אם השלט קיים, אז תוריד אותו. אבל אם הורדת אותו וחייבו אותך...

ישראל חניה: אני, קרה ל.

עו"ד שלומי חן: אז תצלם.

יחיאל זוהר: ... אתה רוצה לפרק? תצלם, תבוא. אין שום בעיה. מה עוד?

ישראל חניה: במינהל כללי, עמ' 2, פרסום יחסי ציבור. גדל התקציב כמעט ב-100,000 ₪ משנה שעברה.

משה מימון: פרסום ויחסי ציבור.

יחיאל זוהר: זה לא כסף גדול 100,000 ₪. שנתי, ועבור כל הפרסום, זה לא הרבה.

משה פרץ: אני רק לגבי לי הערה, כי באמת פנו אליי כמה תושבים, וכל מי שפנה קיבל ממנה את מלוא תשומת הלב, והיא היתה... ויצירתית עד כמה שרק ניתן. באמת, ייאמר לזכותה. וגם מילה טובה, אני מציע לכולם לבקר בגני הילדים החדשים. השבוע חנכנו גן של הבת, גם מי שאין לו, שווה. השיפוץ של הגנים באמת ברמה גבוהה, מתוכנן היטב בקפידה, כל פרט.

משה מימון: איזה גן?

משה פרץ: אצלי גן מתילדה.

יחיאל זוהר: כל חודש עושים 2 כיתות גן. כל חודש.

אנטולי אברבוך: ... תכנון של הגנים. גנים כל כך קטנים.

הרב יעקב מעלימי: בשורה טובה להורים.

עדי חורי: יעשו את כולם. לוקח זמן, אי אפשר לעשות ביום אחד.

אנטולי אברבוך: ... למשפחה 4 אנשים, יותר גדולה, גן זה 30 ילדים. גן, כמה גן? 200 מ"ר, קטנים מידיי. צריך לשנות תכנון. וילות בונים למשפחה, יותר גדול מגן ל-30 ילדים. המדינה צריכה לשנות את זה כבר.

יחיאל זוהר: אם כבר דיברת על זה, יש לנו בישיבה הבאה אישור של 9 כיתות גן חדשות, שאנחנו הולכים להקים בעיר. אנחנו אמורים לקבל לדעתי בימים הקרובים 2 בתי ספר יסודיים נוספים.

משה פרץ: רשת כאילו?

יחיאל זוהר: 2 בתי ספר חרדים, אחד של אבוחצירא ושל הרנטגן. שניהם בתי ספר פחות או יותר באותו גודל. זה כבר בקנה וזה יגיע בחודש הקרוב. יש חוץ מזה עוד משהו של כיתות לקויי שמיעה. יש שם איזה 20 כיתות כאלה.

יובל לוגסי: מעון לבעלי מוגבלויות?

יחיאל זוהר: חוץ מהמעון. אני מדבר על מה שיש כבר בבנייה. רבותיי, אני מציע ככה. התקציב הוא לא שונה בהרבה מתקציבים קודמים, מהתקציב של השנה שעברה. הלוואי ויכולתי לבוא לפה עם איזה שהן בשורות על גידול משמעותי בתקציב. אבל אנחנו לקראת יציאה מהברוך שאליו נקלענו לפני 4 שנים. אנחנו כבר מסיימים... שנה הבאה אנחנו כבר נהיה מחוץ לתכנית ההבראה. ואז נהיה זכאים קצת לסייע... קצת גם לפתוח את הידיים, לפתוח גם את הכיסים. כי אנחנו סגרנו. מי שמלווה את זה ביומיום בפעילות העירייה יודע שקשה מאוד להוציא ממני חתימה על כל מיני הזמנות, הרבה מאוד צמצומים, הרבה מאוד סגירה. כי ידעתי שאנחנו חייבים לסגור את השנה הזו במצב שאליו לשמחתי הגענו. ואני מקווה שבשנה הבאה זה כבר יותר קל. כי זה לא 6 מיליון ₪, זה יהיה 3 מיליון ₪. וב-17 אנחנו כבר נהיה במצב שאנחנו יכולים גם להוציא את מה שיש לנו, גם בלי להשתגע, וגם בלי לעשות שום דבר.

אני חושב שבסך הכל חיינו טוב כל השנים במצב שהיינו מאוזנים. ברגע שקצת הרשינו לעצמנו לחרוג והגענו ל-20 ומשהו מיליון ₪ מצטבר, אז נאלצנו לצמצם ולצמצם, והיו לנו 3 שנים קשות, ואנחנו עוברים אותם עכשיו. אני חושב שבסך הכל אנחנו צריכים ללמוד איך להתנהל, ולהמשיך להתנהל בצורה שבה פעלנו בעשורים הקודמים. שהוצאנו את מה שיש, לא הוצאנו שום דבר שאין. וככה סיימנו את השנה מאוזנת.

ישראל חניה: בגלל שהאוכלוסייה גדלה, ההכנסות גדלו.

יחיאל זוהר: זה לא רק ההכנסות שגדלו, זה ההוצאות גדלו.

משה מימון: אוכלוסייה לא מוסיפה הכנסות.

ישראל חניה: ה'ביג', מרכזי הקניות.

משה מימון: חצי שדות נגב, חניה.

מזל רוטשטיין: תעשייה.

משה מימון: אין הרבה הכנסות. תראו את התעשייה שלנו, היא פחות משל מרחבים. מה לעשות? ואין שם תעשייה. ההכנסות של מרחבים בארנונה, הן יותר גבוהות. .

ישראל חניה: יש להם בסיסים.

יחיאל זוהר: הם יותר מנתיבות, אז תאר לך שנתיבות צריכה להתקיים, 20% פחות מאשר מועצה אזורית... זה לא הגיוני. לכן אני לא אומר מרכזים מסחריים ולא כלום, והתעשייה הלכה לאזור התעשייה נ.ע.מ, המבנים האלה התחלפו במסחר. זה לא הכניס ארנונה ממשהו שאין. זו ארנונה שהיתה קיימת. ההוצאה הגדולה זה דווקא בינוי למגורים. שם אתה צריך להכניס את הטיאוט ואת החשמל, ואת המים, ואת הגינון ואת התשלומים. כל ההוצאות באות על המגורים, לא על האזורים האלה.

ישראל חניה: תגיד לי, שאלה, בשמירה וביטחון, אנחנו מוציאים בערך 5 מיליון ₪ בשנה בהוצאות.

הרב יעקב מעלימי: באיזה עמ', חניה?

ישראל חניה: עמ' 7. ובגדול בהכנסות שלנו יש לנו בערך 3 מיליון ₪. מאיפה אנחנו מביאים את הכסף, את ה-2 מיליון ₪ הנוספים?

יחיאל זוהר: איפה?

ישראל חניה: בהוצאות עמ' 7, ובהכנסות עמ' 2.

יחיאל זוהר: אם אתה מתכוון לביטחון באופק?

ישראל חניה: כן, אני מאמין שזה אופק.

יחיאל זוהר: אין מצב שאופק חורג בשקל.

ישראל חניה: יש פה 2 מיליון ₪ הוצאות.

יחיאל זוהר: לכן אמרתי, אם אתה ממקד רק את זה באופק, אופק עומד על קופה סגורה, מה שנכנס, יוצא.

ישראל חניה: כולל מקלטים, המקלטים 19,000 ₪.

מזל רוטשטיין: מקלטים זה כל הדברים האלה... זה תקציב...

ישראל חניה: אין בעיה, אני רק שואל מאיפה מגייסים את עוד 2 מיליון ₪.

מזל רוטשטיין: זה היה מענק האיזון, הכנסות ארנונה. בעצם כל ההכנסות העצמיות הן הכנסות...

יחיאל זוהר: מזל, השאלה היא שאלה פשוטה. יש הכנסות לביטחון, לסעיף ביטחון, שכולל את כל מה שאת אומרת, 3 מיליון ₪, וההוצאה היא 5 מיליון ₪.

משה מימון: לא, יחיאל, רגע, רגע.

יחיאל זוהר: זה מה שהוא שאל. אני לא ראיתי.

משה מימון: ההכנסה זה 3.1 מיליון ₪, זה הכל של אופק, זה הכל מאגרה של השמירה. ההכנסה הזאת 3.1 מיליון ₪, אם תסתכלו בעמ' 6 בהוצאות, יש 2.590 מיליון ₪ של אופק, פלוס הוצאות תקשורת, פלוס דברים אחרים. מה שאמר ראש העיר, ההוצאה מותנית בהכנסה סגור. יש פה בביטחון, יש סעיפים נוספים שהתקצוב שלהם הוא לא מגיע בכלל ממשרד ממשלתי מסוים, אלא מתוך מענק האיזון של העירייה. זה חלק ממענק האיזון של העירייה.העירייה מחויבת להחזיק את המקלטים, מחויבת להעמיד צוות עובדים, שאמור לתחזק את המקלטים. ומבחינת משרד הפנים, כמו שהפער בהוצאות מסוימות, כמו הרווחה של 25%, כמו פסיכולוגים 32% הפערים, זה בעצם מענק האיזון.

מזל רוטשטיין: כמו עצמיות.

משה מימון: כל נושא הג"א, התקציב שלו בעצם מגיע מתוך אותו...

יחיאל זוהר: איזה הוצאה יש לך על מקלטים 2 מיליון ₪ בשנה-

משה מימון: לא... שכר תחזוקת מקלטים-

ישראל חניה: איפה אתה דוחף 2 מיליון ₪? זו השאלה.

משה מימון: חשמל ומים 250,000 ₪, ... והג"א 181,000 ₪, שכר אחזקת מקלטים 500,000 ₪. זה כבר 1 מיליון ₪. אין מה לעשות.

ישראל חניה: שכר תחזוקת מקלטים 500,000 ₪.

משה מימון: נכון. זה ההוראות של הג"א. אגב, אני חייב גם להגיד את זה ככה.

יחיאל זוהר: שכר אחזקה או אחזקה?

מזל רוטשטיין: שכר אחזקה.

יחיאל זוהר: זה רק השכר.

משה מימון: ... עובדים קיימים.

ישראל חניה: אחי, את ה-500,000 ₪, תרשום את זה כהוצאה.

משה מימון: אין לי פה שיקול דעת.

יחיאל זוהר: רק חשמל ומים זה 250,000 ₪ בשנה. כאשר הוצאנו את הרוב כבר...

ישראל חניה: יש חשמל ומים, זה חוץ מחשמל ומים.

יחיאל זוהר: אז מה אני אומר, תוסיף את זה, זה כבר 750,000 ₪. תוסיף עוד 180,000 ₪ תשלום להג"א, זה כבר הגיע ל-1 מיליון ₪.

עדי חורי: יש פה כיבוי אש.

יחיאל זוהר: חבר'ה, הולך להיות גשם 3 ימים רצוף, מבול. ואני מציע שתעשו מחר ישיבה עם אופק, כי צריך להיערך גם למצב של עצים ושל חשמל וזה.

עדי חורי: מספיק היה לנו נזק היום ברחוב.

משה מימון: הגיע הזמן שיכתבו עלינו. כתבו על אשקלון, כתבו על אופקים.

(מדברים ביחד)

יחיאל זוהר: רבותיי, בואו, אם יש שאלות נוספות בנושא התקציב.

???: איפה אבי מור יוסף?

משה מימון: נתקע, נתקע בדרך בגלל הגשם.

(מדברים ביחד)

משה מימון: מזל, בהוצאות עמ' 11, אין תקציב מלגות?

עדי חורי: יש, הוא ירד קצת. ראיתי.

יחיאל זוהר: בואו נעשה גם משהו מועיל. כמה תקציב המלגות?

עדי חורי: היה 840,000 ₪, ירד ל-760,000 ₪.

יחיאל זוהר: אז תעלו את זה ל-900,000 ₪ חזרה. לפחות תיקון אחד כן לעשות. אני אגיד לכם גם למה. אנחנו החלטנו החלטה לפני שנה לתת מלגות גדולות ללומדי הרפואה. ונתנו שנה שעברה ל-5 בני נתיבות שלומדים רפואה, והשנה נתנו לאותם 5 ו-6 אפילו, נוסף עוד אחד. נתנו 4,000 ₪, כולם קיבלו 1,000 ₪, הסטודנטים.

הרב יעקב מעלימי: ... 100,000 ₪ תקציב מה-

יחיאל זוהר: אז זה לא מופיע פה. תתקני את התקציב ל-900,000 ₪ של הסטודנטים ובני ישיבות, הכל ביחד, ותראי מאיפה את מורידה ממקום אחר.

עדי חורי: השנה באמת שמעתי מהמון סטודנטים, עוד לא קיבלו את זה הביתה, אבל זה אמור להגיע כל יום. ... שנים אחורה, ממש יפה.

יחיאל זוהר: בואו רבותיי, אם יש שאלות – בבקשה, ואם לא-

ישראל חניה: רק עוד שאלה קטנה. שכר פיקוח חנייה, עמ' 11 בהוצאות, התקציב היה ב-2015 266, קפץ לכמעט 900,000 ₪.

משה מימון: נכון. תשמע, היה פעם פיקוח בתברואה, כל הפיקוח של איכות הסביבה. אנחנו מהיום איחדנו את הכל, הקמנו מחלקת פיקוח.

הרב יעקב מעלימי: ... 555,000 ₪.

משה מימון: הקמנו מחלקת פיקוח שכפופה לאגף הביטחון. זו מחלקה נפרדת שיש לה 2 דברים. אחד – פיקוח חניות ואחד פיקוח כללי. שימו לב היום, יש גם דו"חות על מי שזורק גזם, ודו"חות הלכלוך. זו יחידה שיש לה גם, קיבלה הצטיינות. מסתובבת בעיר כמעט 15 שעות כל יום. ואני יכול להגיד לכם, ראש העיר ביקש ממני לצאת לעשות סיבוב ביום ראשון. נווה נוי ונטעים שהיו פעם נראות ממש גרוע.

ישראל חניה: גם היום. תשמע, אם יש מקום אחד שבאמת דרוש שיפור, זה ז'בוטינסקי. אני אומר לכם, השתנה שם-

יחיאל זוהר: אני אומר משהו בעניין הזה. כדאי גם שחברי המועצה יידעו את זה. אנחנו התחלנו בפיקוח על התנועה בעיר, בעיקר על הסימונים של אדום לבן באיסור חנייה באותם מקומות, מעברי חצייה, חניות נכים. ודי הלכנו בכוח בחודשים הראשונים. ואני אגיד לכם, היה ממוצע של 200-250 דו"חות בשבוע.

ישראל חניה: עכשיו הוא נרגע קצת אני ראיתי.

יחיאל זוהר: היום יש פחות מ-20 דו"חות בחודש. למה? כי אנשים למדו והדוחות הצטמצמו. ולכן העברנו את הכוח, הרי עד שטיפלנו בסיפור של משאיות ואוטובוסים. גמרנו את העיר, אין היום אוטובוס ומשאית שחונה בעיר.

משה מימון: אגב, בשנה טובה, חברת דן מתחילה לפעול שבוע הבא בעיר.

יחיאל זוהר: חברת דן, עם 5 מסלולים, הגדירו את המסלולים שלהם. הם גם חתמו איתנו הסכם על חנייה מחוץ.

משה מימון: 30 אוטובוסים.

יחיאל זוהר: 30 אוטובוסים של העיר יחנו שם. ניקינו את העיר מאותם סמי טריילרים ומשאיות שהיו בעיר. ותאמינו לי שזה מאוד הדאיג אותי, עד שגמרנו את הסיפור הזה, ובכוח גם. הרבה מאוד דו"חות. טיפלנו בסימונים במקומות שאסור לחנות, ואנחנו הולכים עכשיו לעבור לכחול לבן ולמקומות חנייה מסודרים. גם חלקם אולי יהיו בתשלום. אני עוד לא מתחיל עם זה, עד שאנחנו נקבל את המסמך המסודר, ההמלצה לגבי נתיבות, אנחנו נביא את זה לישיבת מועצה, נאשר את זה פה. ומאותו רגע, אנחנו נאכוף את התנועה בכל מקום בעיר, לא רק באזורי תעשייה, לא רק באזורי מסחר.

הדבר הנוסף שעשינו, לקחנו את חוקי העזר, כל הסיפור הזה של השקעה בניקיון, והרבה מאוד תלונות שאני מקבלת ואני אגיד לך, זה לא ז'בוטינסקי. עיקר התלונות ועיקר הבעיות זה בנטעים.

ישראל חניה: גם נטעים.

יחיאל זוהר: נטעים... בגלל הבטונים האלה שנמצאים שם, כל אחד שיוצא מהבית, שופך את הזבל שלו שם. והתחלנו לתת שם דו"חות, והתחלנו לפנות. אני לא אומר שהצלחנו בהכל, אבל כמו שעשינו מאמצים בדברים אחרים והצלחנו, אני מאמין שבעוד 3 חודשים נתיבות תהיה הרבה יותר נקייה, הרבה יותר מסודרת. אז אם שאלת לאן הפיקוח, זה הכסף של הפיקוח, זה אותם אנשים. אגב, אני לא יודע מה ההכנסות.

ישראל חניה: 700,000 ₪. כמעט מכסה. יש לך תקציב בהוצאות, עמ' 28, ספורט, חשמל במגרשי ספורט, קפץ כמעט ב-500,000 ₪, מתקציב 2015 לתקציב 2016. 400,000 ₪, סליחה.

משה מימון: לא, קודם זה לא היה מתוקצב, לא?

ישראל חניה: לא, מתוקצב, 187,000 ₪

משה מימון: עכשיו זה ריאלי.

מזל רוטשטיין: כן, בדיוק.

הרב יעקב מעלימי: תראה את ההוצאות, יש לך 442,000 ₪.

ישראל חניה: אה, זה לא היה ריאלי מה שתקצבת ב-2015 כאילו?

הרב יעקב מעלימי: בדיוק.

יחיאל זוהר: לא, לא, השאלה, אני לא יודע אם הוא התכוון. אני אומר לכם, יש פה משהו אחר. אנחנו החלפנו לתאורת לד את כל אזור התעשייה, את כל השכונות החדשות. עכשיו מחליפים גם ברח' ירושלים כל האורך עד הסוף, החליפו עוד רחובות, כל כביש 1 מהכניסה הצפונית ועד לחיים כהן, הכל לד. זה היה חייב להביא לחיסכון, לא יכול להיות. אז אם הגדלתם את הסכום הזה, צריך לבוא ולהסביר למה הגדלנו.

ישראל חניה: לא. הוצאתם הוצאה חד פעמית, ובעתיד ירד החשמל.

עדי חורי: בדיוק. יכול להיות שזה בגלל הוצאה של-

יחיאל זוהר: לא, לא, ההוצאה החד פעמית זה תב"רים.

ישראל חניה: נו, אז מה? אז למה...?

יחיאל זוהר: ההתקנה וההחלפה זה תב"רים, זה לא קשור בכלל לתקציב הזה. אנחנו מדברים על צריכת חשמל.

ישראל חניה: אז היא צריכה לרדת.

יחיאל זוהר: אלא אם כן לא קראתם את זה נכון. אבל אם יש... 500,000 ₪-

משה מימון: סליחה, ב-2015 תקצבו 187,000 ₪. הביצוע ב-9 חודשים היה 442,000 ₪. היו 2 אופציות: או לשים רטיות בעיניים ולהגיד 'לא ראינו, לא שמענו, לכתוב סכום סתם, לכתוב 200,000 ₪, בסוף יצא 500,000 ₪. או לכתוב את האמת.

יחיאל זוהר: מה זה כולל?

ישראל חניה: אבל אם תסתכל ב-2014...

יחיאל זוהר: מה זה כולל שם התאורה?

הרב יעקב מעלימי: חשמל ומים, מגרשי ספורט.

יחיאל זוהר: איזה מגרשי ספורט?

משה מימון: כל מתחם הספורט.

ישראל חניה: כמה, חצי מיליון ₪ בשנה?

משה מימון: המים שלו כולל מגרש כדורגל, כולל בריכת שחייה, כולל הכל.

יחיאל זוהר: אה, רק המים של בריכת השחייה זה 200,000 ₪.

משה מימון: לא, הכל, כל המתחם.

הרב יעקב מעלימי: לא. בריכת השחייה לא עלינו.

משה מימון: הגינון של בריכת השחייה מחובר לשם.

מזל רוטשטיין: הגינון.

משה מימון: ודאי, הכל מחובר לשם. כל זה ביחד. ברגע שראינו את ההוצאה הריאלית, אנחנו חייבים לתקצב את זה ריאלית, זהו. זה מאוד פשוט.

יחיאל זוהר: אבל בלי קשר, צריך לעשות בדיקה, כי לא הכל... חבר'ה, יש גם דברים שצריך לבדוק אותם.

ישראל חניה: אולי באמת צריך לבדוק את זה.

יחיאל זוהר: הסיפור הזה של ה-500,000 ₪ לגידול בצריכת מים וחשמל, או זה רק חשמל?

משה מימון: מים וחשמל.

מזל רוטשטיין: מים וחשמל.,

יחיאל זוהר: אז אני אגיד לך ממה זה נבע. היה פיצוץ מים בבריכת שחייה שנה שעברה, שחייבו אותנו ב-300,000 ₪ ומשהו. את מכירה את הסיפור? צריך לבדוק, אם יחזור על עצמו הפיצוץ, אז יש לי הסבר למה זה הגיע ל-400,000 ₪ ומשהו.

ישראל חניה: אולי לא צריך את התקציב הזה.

משה מימון: זה לא קשור.

יחיאל זוהר: אז בוא תסביר לי איך אנחנו מגיעים לסכום כזה של חשמל, רק על המתחם הזה?

משה מימון: יחיאל, עוד פעם, כל המתחם של הספורט, כולל הטניס, כולל כדורגל, כולל מגרש אימונים, כולל תאורה שדולקת שם בלילות.

יחיאל זוהר: ואם אני אגיד לך... הכנסתם גם את השוק ואת התאורה שעובדת כל הלילה על המשאיות, נכון?

משה מימון: לא, אני לא חושב. מה פתאום.

יחיאל זוהר: מה לא? כי לזה אתה צריך לתת תשובה.

משה מימון: אב, שתדע, אני לא הייתי מעורב במה שקורה פה.

יחיאל זוהר: הוא מרוויח בחברה הכלכלית כסף על השכירויות שם של המשאיות. אם התאורה שם עובדת שם, 20 ומשהו פרוג'קטורים עובדים כל הלילה, לא מכבים אותה. לא יכול להיות...

משה מימון: מינואר אנחנו נשלים את החשמל שם, בסדר?

יחיאל זוהר: אוקיי.

הרב יעקב מעלימי: אז הנה יש לך מאיפה להעביר 100,000 ₪ למלגות.

משה מימון: אין בעיה. גם אם יעלה 50,000-60,000 ₪.

ישראל חניה: אני אגיד לך למה. אם תעשי 200,000 ₪ יותר, יש 400,000 ₪, אפשר להעביר אותם לילדים. בעמ' 36.

יחיאל זוהר: מה יש בעמ' 36?

ישראל חניה: תעבירו לילדים, טיפול בנוער ובצעירים, ב-36, תעביר 400,000 ₪ ממים וחשמל בספורטק.

יחיאל זוהר: אגב, טיפול נוער וצעירים-

ישראל חניה: 26,000 ₪, 21,000 ₪.

יחיאל זוהר: איזה, זה רווחה?

הרב יעקב מעלימי: כן, רווחה.

יחיאל זוהר: רווחה אם אתה מוסיף, זו המדינה צריכה להוסיף, לא אנחנו. המדינה תצטרך להוסיף 125%. הנה, הוספנו עכשיו למלגות לסטודנטים.

מזל רוטשטיין: לא, גם ברווחה הגדלנו ב-3.5 מיליון ₪ נוספים.

יחיאל זוהר: אני לא רוצה לגעת במה שקורה. הרווחה זה סיפור. אגב, מרים דידי יכולה להגיד לכם, בלי להזכיר שמות, כמה עולות 4 משפחות חדשות שהגיעו לנתיבות.

מרים דידי: רק אתמול היתה הוועדה.

יחיאל זוהר: משפחה אחת-אחת.

מרים דידי: 3 משפחות הגיעו חדשות לנתיבות. העלות הכוללת של 3 המשפחות האלה, זה כמעט 1 מיליון ₪.

ישראל חניה: שנתי?

מרים דידי: ... עלות זה... העלות הכוללת.

ישראל חניה: מי מסבסד את זה, אנחנו?

יחיאל זוהר: אלא מה? אני אגיד לך מה מצער אותי בכל העניין. באה אישה לבד, הבעל זרוק במקום אחר, עם 3 ילדים.

מרים דידי: 8.

יחיאל זוהר: לא, יש לה 8. 3 נמצאים במקום אחר. היא באה לנתיבות עם 3 מתוך ה-8, שלושתם לפנימיות והיא עשתה עוד אחד עכשיו בנתיבות. ואף אחד לא יודע מי האבא שלו.

עדי חורי: אולי היא לא בסדר.

משה מימון: ביקשנו מהמשכיר של הבית לתת לה שכירות...

יחיאל זוהר: מה הבעיה? יכול להיות שבאמת אנשים אומללים, יכול להיות שבאמת המשפחה הזו מסכנה. אבל מה עשו? לקחה עיר מסוימת בארץ באזור ירושלים. אמרו להם 'בואו, תעברו לנתיבות, נשכיר לכם', אולי אפילו הם השכירו להם את הבית. העבירו, הבעל רצה להישאר שם עם חלק, היא באה עם חלק, וזה נופל עלינו, כי אתה חייב על פי חוק לקחת את הילדים האלה לפנימיות. מה לעשות? 3 משפחות כאלה, מה לעשות שזה...

משה מימון: המדינה את החלק שלה, אבל אנחנו כעירייה עכשיו צריכים להוציא 250,000 ₪ מהעירייה.

יחיאל זוהר: יותר, יותר. כי זה יותר ממיליון. אז 25% מ-1.5 מיליון ₪.

מזל רוטשטיין: הילד, אחזקה שלו 250,000 ₪ לפנימייה שנתי, ילד אחד.

יחיאל זוהר: זה לא פשוט.

מרים דידי: יש מקרים מאוד קשים. יש גם הרבה תינוקות שנולדו, עם בעיות קשות. בשנה שעברה היו לנו 8 ילדים שהם היו במעונות טיפוליים, והשנה יש לנו 16 ילדים כאלה, שמתחת לגיל 3, שמשולבים במעון שהעלות לחודש זה 5,000 ₪. יש לנו ילד שעולה לנו 25,000 ₪ בשנה. זה תינוק שעולה 250,000 ₪ בשנה.

עדי חורי: מה יש פה לילדים עם צרכים מיוחדים? בנתיבות אני שואלת, אין כלום? שאלו אותי.

משה פרץ: אם יש הערות ענייניות, משהו? אם לא, אז...

יחיאל זוהר: רבותיי, אם יש שאלות – בבקשה, אם אין – בואו נאשר את התקציב כמו שהוגש. נוסיף תודה לגזברית שעבדה קשה השנה כדי גם להגיע למצב שהגענו. זה לא היה קל. אני יודע שהרבה מאוד צעקות ועצבים התנהלו סביב כל הקיצוצים למיניהם שהתרחשו בעירייה. אבל בסופו של דבר, עמדנו במטרה שהצבנו לעצמנו. גם עמדנו בהחלטה שמשרד הפנים העביר יחד איתנו, כדי לקבל את אותה הלוואה, מתי צריך לעמוד בכך וכך תנאים. עמדנו בזה, ואני חושב שהשנים הבאות יהיו יותר טובות לטובת כולנו. אני מתכוון למה שאמרתי, לטובת כולנו זה אומר שכל מי שנמצא פה, את מי שהוא מייצג ומה שהוא מייצג, לדעתי כל תושבי נתיבות בסך הכל יקבלו שירות יותר טוב, כי העיר תהיה נכונה ומצויה במצב יותר טוב, כדי לתת את השירות. אני חושב שנעשה... ובעזרת ה' גם בהצלחה. אז בואו נאשר את התקציב המוצע. סך הכל כמה? 150.

מזל רוטשטיין: בהכנסות...

יחיאל זוהר: כמה סך הכל התקציב?

הרב יעקב מעלימי: 158.

מזל רוטשטיין: 155 זה, ו-158.5 בהוצאות.

משה מימון: רק בשביל לסבר את האוזן, נתיבות עם 34,000 תושבים, 158 מיליון ₪ תקציב. ושדרות עם 24,000 תושבים, 230 מיליון ₪ תקציב.

יחיאל זוהר: מה יש להם שם? עוטף עזה.

ישראל חניה: עוד מעט זה ייפסק.

משה מימון: תראו איך המדינה הזו מתנהלת.

יחיאל זוהר: קשה מאוד למדינה להפסיק דברים שנותנים.

עדי חורי: אל תקווה שזה ייפסק. שיביאו גם לנו.

משה מימון: אני אוכל את הלב כשאני רואה את המספרים שלהם.

ישראל חניה: ואיך זה שהם כל הזמן בגירעון?

משה מימון: סיימו שנה שעברה ב-16 מיליון ₪ גירעון, ב-2014.

יחיאל זוהר: טוב, רבותיי, אם יש מתנגדים, אם אין התנגדות, פה אחד? תודה רבה.

משה מימון: תסגור את הישיבה לא מן המניין.

החלטה: הוחלט פה אחד לאשר את תקציב העירייה לשנת 2016 בסך 158.5 מיליון ₪.

_______________

מר משה מימון

מנכ"ל העירייה ________________

מר יחיאל זוהר

ראש העירייה

קובץ החלטות

1. אישור תקציב העירייה לשנת 2016.

החלטה: הוחלט פה אחד לאשר את תקציב העירייה לשנת 2016 בסך 158.5 מיליון ₪.