פרוטוקול ישיבות מועצה מס' 22 · 15/02/2017

עיר: נתיבות
תאריך: 15/02/2017
מקור: הקובץ המקורי באתר נתיבות

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

עיריית נתיבות

לשכת מנכ"ל העירייה

פרוטוקול ישיבת מועצה

שמן המניין מס' 22

מיום רביעי, י"ט בשבט תשע"ז, 15.2.2017

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

השתתפו ה"ה:

יחיאל זוהר - ראש העירייה

הרב מעלימי יעקב - חבר המועצה

איליה אטינגר - חבר המועצה

צ'לצו וונדמגאי - חבר המועצה

עדי חורי - חברת המועצה

אנטולי אברבוך - חבר המועצה

יצחק אפשטיין - חבר המועצה

עידו לוי - חבר המועצה

יובל לוגסי - חבר המועצה

ישראל חניה - חבר המועצה

משה פרץ - חבר המועצה

מוזמנים קבועים:

עו"ד טל שלומי - יועץ משפטי

ברק ישראל - רואה חשבון

חסרים:

עו"ד שלומי חן - חבר המועצה

אבי מור-יוסף - חבר המועצה

הרב דוד פורטל - חבר המועצה

אשר ביטון - חבר המועצה

סדר יום:

1. אישור מתווה הניהול המשותף בפארק נ.ע.מ.

2. אישור הצעה להסדר פשרה – בנוגע לתביעה בגין איחור במסירת מגרשי מגורים ונזקים שנגרמו בשל כך בשכ' החורש. במסגרת ההסדר תשלם עיריית נתיבות סך 1,105 מלש"ח בסך הכל. מצ"ב מסמכי ההצעה.

3. אישור תב"ר ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בסך 522,800 ₪, עבור הנגשת תחנות אוטובוס.

4. אישור תוספות לתב"ר מס' 1385 המיועד לב"ס מקיף דרכא, ממשרד החינוך, בסך כולל 1,008,444 ₪, לתוספות בנייה על פי הפירוט הבא:

תוספת 1 בסך 719,299 ₪

תוספת 2 בסך 289,145 ₪

5. אישור תוספות לתב"ר מס' 1284 המיועד לבניית גני ילדים, ממשרד החינוך, בסך 236,498 ₪ עבור השלמות בנייה.

6. אישור מרשות מקרקעי ישראל בסך 293,491 ₪ עבור שיווקים שוטפים. (במסגרת תב"ר מוס"צ מס' 1352).

7. אישור הרשאות ממשרד הפנים בסך כולל של 3,894,974 ₪ תקציבי פיתוח לפי הפירוט הבא:

הנגשת שצ"פ ומתקני ספורט בסך 300,000 ₪

סידורי נגישות בריכה עירונית בסך 400,000 ₪

הנגשת מוסדות ציבור בסך 756,974 ₪

הנגשת מקלטים ציבוריים בסך 350,000 ₪

הצללת גני משחקים בסך 300,000 ₪

שיקום כבישים ומדרכות בסך 700,000 ₪

שדורג תאורת רחובות בסך 588,000 ₪

גני משחקים בסך 380,000 ₪

קידום ושיפור איכות הסביבה בסך 120,000 ₪

8. אישור תב"ר מוועדת העזבונות בסך 130,000 ₪, עבור הקמת גינות קהילתיות בבניינים.

9. אישור הסכם עם הרשות לפיתוח הנגב בדבר הוצאת מכרז לבחירת חברת ייעוץ לעריכת תכנית אסטרטגית לעיר בהתאם למפורט בהסכם. מימון הרשות לא יעלה 225,000 ₪, והשתתפות העירייה לא יפחת מ 22,500 ₪.

10. אישור תב"ר מהמשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל בסך 200,676 ₪, למימון פעילות מרכז צעירים. (במסגרת תב"ר 1604).

11. אישור הרשאה ממשרד החינוך, לפרסום מכרז לבניית 2 כיתות גן במגרש 9077 (ירושלים). ההרשאה ע"ס 1,482,382 ₪ (במסגרת תב"ר 1574).

12. אישור הרשאה ממשרד החינוך, לפרסום מכרז לבניית 3 כיתות גן במגרש 601 (גן קטיף). ההרשאה ע"ס 2,223,573 ₪ (במסגרת תב"ר 1575).

יעקב מעלימי: ישיבת מועצה מן המניין 22 נפתחת... ראש העיר הגיע. פרשת השבוע שאנחנו נקרא פרשת יתרו. אנחנו רואים שמה שיתרו בא למשה בא למדבר, הרי יתרו היה כהן מדיין אומר המדרש הוא עבד את כל העבודה הזרה שהיה בעולם יתרו עבד. כל העבודה הזרה שהייתה עבד אותה. ופתאום עזב הכול והוא בא למדבר למשה רבנו, הוא והבת שלו אשתו של משה והנכדים שלו שהם ילדים של משה. יתרו בא למשה רבנו למדבר. שואלים במדרש מה יתרו כל כך שמע שהוא הגיע למדבר, מה השמועה, על מה הוא בא, ככה המילים של המדרש. איזה שמועה שמע יתרו שהגיע למדבר. אומרים שמע על מלחמת עמלק וקריעת ים סוף. שואלים המפרשים: מה זה קריעת ים סוף? כל העולם שמע על קריעת ים סוף, מי לא שמע? כתוב שכל מי שהיה לו כוס ביד עם שתייה נחצה המים לשניים. כל מקום בעולם שהיה מים נחצו לשניים בקריעת ים סוף. לא משנה איפה זה היה בכל מקום בעולם, נחצו המים לשניים. אז מה רק יתרו שמע שנחצה קריעת ים סוף? כל העולם שמע ראה, כל אחד הרגיש את זה על בשרו בכל מקום שהוא היה. אז למה דווקא יתרו הגיע והשאר כל העולם אתה רואה שאף אחד לא עניין אותו לא אכפת לו, הם ראו קריעת ים סוף עבר להם ליד האוזן והמשיכו. אומר המדרש יתרו היחיד שהפנים את השמועה. הוא שמע שמועה אבל הוא הפנים. מה הוא הפנים? תראה מה קרה שמה. התבונן בדברים בדק אומר איך זה יכול להיות? אני עבדתי עבודה זרה כל עבודה זרה בעולם אף דבר בעולם לא יכול לעשות דבר כזה. היחיד שיכול לעשות את זה זה בורא עולם, זה מישהו שברא את הים שברא את המים שברא את הזה, שכל מקום בעולם יחתך ל-2. יותר מזה אומר המדרש יתרו נולד במצרים, הרי הוא אחד מהיועצים של פרעה, לפרעה היו 3 יועצים: בלעם, יתרו ואיוב. איך המדרש אומר בלעם שייעץ להרוג את כל הבנים שישליכו ליאור נהרג בחרב. יתרו שדיבר על עם ישראל זכות, ניצל זכה למלכות החתן שלו היה מלך. ואיוב ששתק סבל ייסורים. אז 3 יועצים שהיו לפרעה שמה אחד מהם זה היה יתרו, הוא גדל במצרים. והוא שהוא שמע מה שקרה למצרים במצרים כל בשרו נעשה חידודין חידודין. אומר המדרש איך הבשר שלו נעשה חידודין חידודין. מה אתה יודע כל מה שפרעה עשה לעם ישראל, שנים עינה אותם, שנים בפרך נתן להם לעבוד קשה, ועכשיו שהם... אתה מרחם עליהם? אומר המדרש: יתרו בגלל שהוא גדל במצרים, כל אחד ואחד במקום שהוא גודל בו יש לו זיקה למקום. לא משנה מה יש למקום טוב לא טוב, כל אחד שגודל במקום מסוים יש לו זיקה למקום והוא אוהב את המקום שלו יש לו את הילדות את הנערות שלו שמה, הוא אוהב את המקום שלו. יתרו אהב כל כך את מצרים שהוא גדל שם והתחנך שמה, לכן כשהוא שמע שהמצרים טבעו נעשה בשרו חידודין חידודין. ואז כשהוא שמע על קריעת ים סוף הוא הפנים עוד יותר מכל אחד אחר בעולם על הקריעה של המים שראו כולם, רק הוא הפנים את זה, לקח את זה... גם אנחנו בכל מקום כל אחד כל מי שנמצא כל מי שזה שומעים כל מיני דברים, יש כאלה מפנימים לוקחים את זה עושים מזה מעשה, ויש כאלה לא מפנימים עובר להם ליד האוזן ממשיכים הלאה. אז יהי רצון שבעזרת השם כל אחד ואחד יפנים וייקח את הדברים, כמו שיתרו לקח, והפנים את הדברים ועשה מעשה ובא. בעזרת השם כל אחד ואחד שרואה משהו שצריך עזרה לזולת או כל דבר כזה אחר או עזרה במקום מסוים, שייקח את הדברים ויפנים ויעשה אותם.

ישראל חניה מעלימי חזק וברוך.

יחיאל זוהר: היינו עכשיו בכנס עם נערים שפועלים במסגרת... עם המשטרה. היו שם כולם כל קציני משטרה שפועלים בעניין הזה. המפגש ה-13 שהתקיים עד היום. חשבתי שזה דבר מאוד מאוד חשוב להיות שם אבל יש דברים יותר חשובים בחיים, אז הספקתי רק לברך ולצאת.

ישראל חניה דוד רצה להיות פה היום.

יחיאל זוהר: ואני פה אתכם.

1. אישור מתווה הניהול המשותף בפארק נ.ע.מ.

יחיאל זוהר: יש לנו כמה נושאים חשובים, אני חושב שאחרי ברכות מעלימי, איפה החומר של אישור המתווה. אם תחסכו לי קריאה של כל המתווה וכל מה שכתוב פה-

משה פרץ: רק אם תוכל כאילו להסביר-

יחיאל זוהר: אני אומר-

משה פרץ: פערים שהיו בין מה שרצינו לבין מה ש-

יחיאל זוהר: אני אגיד הכול ואני-

משה פרץ: הפער היה 100%?

יחיאל זוהר: בין מה?

משה פרץ: בין הבקשה המקורית.

יחיאל זוהר: לא, אני אסביר הפער הוא לא קיים מבחינת ההחלטה. אני אזכיר לכולם שהייתה החלטה של ועדת גבולות שביקשה או החליטה, המליצה לספח את אזור תעשייה נועם כולו 3,300 דונם לשטח שיפוטה של נתיבות-

???: ב-100%?

יחיאל זוהר: 100%. כל השטח, תכף נדבר על הכסף אבל השטח עצמו עובר לשטח נתיבות. כמובן תוספת של 460 דונם בסמוך לאזור תעשייה הקיים שלנו שזה מאוד משמעותי, זה כמעט מכפיל את אזור התעשייה הקיים. והכבישים, הכביש שיוצא מחיים כהן עד הצומת-

ישראל חניה סוף סוף יהיה כיכרות שמה וב-

יחיאל זוהר: כולל כיכרות, שאגב יש כבר אישור לכיכרות, מחוץ להסכם יש לי אישור עם התחבורה לבצע כיכר ברבעון הראשון של 2017, שזה אוטוטו ואני מניח שאחרי שנשפץ גם את הכביש הזה ונחליף לו את התאורה ונעשה כל מה שצריך לעשות זו תהיה כניסה ישירה וחשובה מאוד לעיר. היום כבר משתמשים בה הרבה מאוד כלי רכב. המשמעות של כל החבילה הזו לטובת נתיבות היא מאוד חיונית בהדגשה שאנחנו בונים אלפי יחידות דיור, ואנחנו ביום רביעי לקראת סגירה גם של הסכם גג שיאפשר לנו לשווק בשנים הבאות 13,000 יחידות שהם מתוכננות כמעט מאושרות ממש לפני אישור, כך שנתיבות הולכת לעבור פזה לדעתי מעיירת פיתוח לעיר, עיר עם כל המשמעויות שלה, וברגע שאנחנו מאפשרים גם בנייה מסיבית ובנייה איכותית ועוד 2,000 ומשהו יחידות צמודי קרקע שיש עדיין לשווק, המשמעות של זה שאנחנו מגיעים ל-70,000 80,000 תושבים, ואז כל מה שאנחנו חלמנו עליו בעיר הזו יוכל להתקיים.

ישראל חניה דרך אגב היום פורסם יש 1.2% עצירה במכירת הדירות.

יחיאל זוהר: לא בנתיבות.

ישראל חניה בכל הארץ, חוץ מנתיבות.

יחיאל זוהר: יש כמה יישובים בארץ שפסח עליהם העניין הזה. דרך אגב זה נתון לוויכוח, כי יש ויכוח בין האוצר לבין הלשכה לסטטיסטיקה ששיטת החישוב של הסיפור הזה היא מעוותת והיא לא נכונה.

עידו לוי: בערים מסוימות זה יורד יותר בערים מסוימות-

יחיאל זוהר: לא, לא בגלל הערים בכלל.

ישראל חניה אבל הפריפריה עולה זה כן, הפריפריה עולה...

יחיאל זוהר: אני יכול להגיד לכם מה קורה אצלנו, בוא נאמר ככה מרבית הקבלנים שבונים אצלנו התחילו את העבודה כבר בונים בפועל לא על תכניות, ומרביתם גם נמצאים בשיווק מתקדם, זה אומר שחלק מהם, אפילו היה אצלי היום... שהוא בונה במערב 100 ומשהו יחידות דיור, הוא בנה בינתיים את שני הבניינים הראשונים, גם ה-2 האחרים שעדיין לא נבנו עוד לא שם בורג שם, נמכרו כבר. זה אומר שלשמחתנו הרכישות פה בעיר הם ממשיכות, אני מקווה שזה ימשיך גם בשנים הבאות, זה מכניס אוכלוסייה חזקה מכניס אוכלוסייה שתשנה קצת את התמהיל של סוגי האוכלוסיות שהיו לנו עד היום בעיר, כמובן שזה יחזק את המוסדות כמו מתנ"ס כמו מערכת החינוך כמו אותם מבנים מפוארים שבנינו ולא היה מספיק למלא אותם בתלמידים, אז אם היה לנו חלום אז הנה הוא מתחיל להתגשם.

עדי חורי: יש אבל איזה 2 בניינים, נראה לי זה קבוצת רכישה.

יחיאל זוהר: זה קבוצת רכישה, זה 2 הקבוצות האחרונות-

ישראל חניה אי אפשר לאכוף עליהם?

עדי חורי: אי אפשר לעשות כלום?

ישראל חניה זה מה זה מכער את ה-

יחיאל זוהר: אנחנו נמצאים כרגע במצב, רוב הסיכויים שהם גם יקבלו אישור מהבנק.

עדי חורי: גרים שם גם סודנים.

יחיאל זוהר: לא, הסודנים עובדים שם לא שהם גרים שם, עובדים שם-

ישראל חניה יש סינים קצת את צודקת.

יחיאל זוהר: אני ארגיע אתכם, רוב עובדי השטחים שנמצאים באזור נתיבות מערב מוצאים כל יום אחרי גמר העבודה למקומות שלהם, יש מעקב שמי של אנשים מועסקים שם, ואופק וגם השיטור העירוני והמשטרה יושבים עליהם כל לילה בודקים מי נמצא ומי חסר ומי נשאר לישון שם.

עדי חורי: אז מה עושים עם הבנייה שם?

יחיאל זוהר: בנייה חייבים לבנות-

ישראל חניה אי אפשר להכריח אותם, העירייה לא יכולה...

יחיאל זוהר: אנחנו לא יכולים לחייב אותם אבל אנחנו יכולים ללכת לבית משפט שיחייב אותם.

ישראל חניה לחייב אותם לבנות, מה זה מכוער.

יחיאל זוהר: לא, לא, הדרך היחידה זה ללכת לבית משפט וזה יכול להיות תהליך ארוך, לכן אנחנו מנסים לעזור להם עכשיו לקבל את הליווי, כי יש להם בעיה עם ליווי של הבנקים כדי להשלים. אני אגב לא הייתי שקט עם הסיפור הזה מלכתחילה, כל מי ששאל אותי וגם מי שלא שאל אותי אמרתי אל תיקנו מהם, אל תכנסו לסיפור הזה, לא יכולים במחירים האלה לתת לכם דירות, הנה עובדה שצדקתי. זה קורה לצערי בכמה מקומות בארץ קבוצות רכישה לא חזקות שלא לקחו את הסכום המינימאלי שנדרש לבנייה גם נופלים ויכולים ליפול.

עדי חורי: במחיר למשתכן ראיתי...

יחיאל זוהר: אבל בואו אנחנו נדבר אחר כך אם תרצו. ביום רביעי אנחנו נפגשים לסיום של גם מחיר למשתכן וגם הסכם גג, אם הוא יסתיים ונחתום אז יהיה טקס חתימה ואחרי הטקס נוכל לומר לעצמנו השגנו עוד כמה דברים מאוד מאוד חשובים לעיר. המשמעות של הסכם גג זה לא רק שאני פותר את בעיית הבנייה או תשתיות של 13,000 יחידות, אלא אנחנו מקבלים קרוב למיליארד שקל עבור התפתחות העיר במקומות הלא חדשים הוותיקים, השלמה של הרבה מאוד פיתוח, השלמה של הרבה מאוד גינון, כל שכונת החורש נכנסה פנימה לחזור על כל מה שעשו בצורה נאותה, כל שכונת נווה נוי מערב ההשלמות שלה נכנסה פנימה. סגרנו הסכם, אנחנו נאשר את זה כבר בישיבה הבאה של 20 מיליון ₪ ממשרד השיכון לגבי השלמות פיתוח של קריית מנחם באזור של הספרייה והאזור של בית החולים הגריאטרי, בסך הכול די בהצלחה עם לא מעט מטלות שלקחנו על עצמנו בשנה האחרונה. אני רוצה לומר לכם שגם הסיפור של המתווה שאנחנו מאשרים כרגע, זה הישג משמעותי מאוד. לצערי היה מישהו שלא הסכים להצעה של ועדת הגבולות, אבל היות וראש הממשלה בהיותו שר הפנים תקופה של שבועיים, הסכים וחתם לי על הגבולות. כבר מלכדנו את כל הסיפור הזה לטובת העיר. אגב ההסכם, אני אומר את זה כאן בהקלטה ואני אומר את זה לכולם, ההסכם שמוצע כרגע אני הצעתי להם לפני 10 חודשים הסכם יותר טוב, לפחות מבחינת שדות נגב... מה הוא מציע להם? לנהל את אזור התעשייה ב-10% לטובת הגינון והחשמל והאשפה הדברים הרגילים שבהם מתקיים אזור תעשייה, כל ה-90% הכנסות מתחלקות 34% נתיבות-

ישראל חניה חסר 7% איפה הם פה? תסתכל ב-6, 33% 25% 25% ו-10%.

יחיאל זוהר: עזוב את ההסכם תסתכל בהסבר-

עדי חורי: לא יש 34% 10% 28% 28%.

יחיאל זוהר: אנחנו תיקנו את זה 34% 10% 28% 28% זה בדיוק.

עדי חורי: הנה כתוב נפלה טעות... חלוקת ההכנסות.

יחיאל זוהר: זה האחוזים, ההצעה הזאת הייתה בפניהם לפני 10 חודשים-

משה פרץ: 34% זה מול 100% כביכול נכון מלכתחילה שהייתה?

יחיאל זוהר: לא, 34% מ-90% שהופכים להיות 100%, לא הגשת לקבל 100% גבייה, עיריית נתיבות גובה את הכול. גובה 100%, 10% היא משאירה לנועם למנהלת ו-90% מתחלקים לפי האחוזים האלה.

משה פרץ: אבל מלכתחילה היית אמור לקבל את הכול.

יחיאל זוהר: לא, אני הצעתי להם להשאיר 33% 33% 33% כל צד רק ללכת להעביר לי את הקרקע והם לא הסכימו.

יובל לוגסי: אני חושב שאתה מדבר על זה שמלכתחילה-

משה פרץ: הסיפוח היה אמור להיות מלא כולל הכול לא?

יובל לוגסי: נתיבות ביקשה את כל הקרקע.

יחיאל זוהר: אני אסביר לכם, בוועדת גבולות נאבקנו על דבר אחד, אמרנו אנחנו לא מפריע לנו שהחלוקה תישאר אותה חלוקה, אנחנו רוצים שאזור התעשייה יעבור לשטח שיפוט של נתיבות. למה לשטח שיפוט של נתיבות? כי כל השליטה על השיווק ועל הניהול, לא על המנהלת אני מדבר... על התכנון על הפיתוח על חוקי העזר על שירותי הדת-

ישראל חניה בקיצור הכול.

יחיאל זוהר: הכול לפי חוקי עזר של נתיבות. השאר של אחזקה השוטפת היא מתוך ה-10% האלה תלך לטובת העניין הזה, כאשר-

משה פרץ: אבל... של הארנונה כולה הייתה אמורה להיות שלנו.

יחיאל זוהר: לא, לא.

משה פרץ: אם היה סיפוח מלא-

יחיאל זוהר: אבל אנחנו לא ביקשנו את זה, אפילו בבקשה שלנו אנחנו לא אמרנו שאנחנו מתעלמים גם היום-

משה פרץ: זה לא היה חשוב מבחינת ההכנסות?

יחיאל זוהר: זה חשוב, זה חשוב מאוד אבל היות והיינו ריאליים, אי אפשר גם לקחת את הקרקע וגם לקחת להם את ההכנסות, כי גם הם צריכים להתקיים, אז אנחנו אמרנו בהצעה בואו נשאר על 33% 33%, אלא שברגע שהתחילו כבר צרות וזה נכנסו כבר לוויכוחים אחרים. בכל מקרה ההצעה שמוצעת כרגע זה תנהלו ביחד במשותף, אני 3 שנים ראשונות אחר כך 3 שנים עובר עוד 3 שנים... אבל זה רק על ה-10% של התחזוקה.

ישראל חניה האחוזים נשארים אותם אחוזים, 34% 28%-

יחיאל זוהר: כן, כן, זה תיקון שהם מבינים אותו.

יצחק אפשטיין: שטח שיפוט יהיה של?

יחיאל זוהר: שטח שיפוט נתיבות, זה אומר שאופק שם והמשטרה שלנו שם והמועצה הדתית שלנו שם והתכנון שלנו והפיקוח שלנו והניהול שלנו והכול שלנו באחזקה של הזה. בתחזוקה של הקיים זה המשותף.

???: זה 3 שנים ראשונות.

יחיאל זוהר: כן, זה לא משנה אני גם על זה ויתרתי, אני הצעתי להם קחו אתם 3 שנים...

ישראל חניה אין בזה כסף.

יחיאל זוהר: לא, זה... שום דבר.

עדי חורי: ... מה יפתחו שם לא יפתחו.

יחיאל זוהר: איך?

עדי חורי: זה בעצם נותן את ההחלטה, אתה יכול להחליט נגיד איזה עסקים יפתחו שם איזה לא, ייסגר ייפתח בשבת זה כאילו ה-

יחיאל זוהר: לא, לא, ייפתח בשבת לא ייפתח בשבת משום שזה עובר... ונגמר הסיפור. גם אצלם לא היה נפתח בשבת, גם שדות נגב-

ישראל חניה משהו אחד שיכול כן להשפיע אצלנו יש מס שילוט ואצלם אין מס שילוט, אז אם יהיה שמה-

???: ... של הבנייה...

ישראל חניה לא, אני מדבר כרגע מה שיש... יש בכל מקום.

יחיאל זוהר: לא, אין להם חוקי העזר שלהם לא כאלה-

ישראל חניה שונים, שונים.

יחיאל זוהר: שונים. אבל זה לא רק שילוט.

יובל לוגסי: הלוואי שאלה יהיו הבעיות ישראל.

יחיאל זוהר: זה לא רק שילוט, הרבה מאוד דברים אחרים. תראה אני יכול להגיד לך... מרגע שאנחנו נכנסים זה כמו הבנייה אצלנו כמו אזורי התעשייה... אנחנו עושים את זה בקצב הרבה יותר מהר מאשר המדינה. אני יכול להיכנס עכשיו לקבל את הקרקע לקבל החלטה שאנחנו רוצים לפתח לא 500 דונם אלא 2,000, 2,000 מתוך ה-3,000, אני מכניס תמיכה מפתח את כל ה-2,000 ומעלימים את זה הכול עף, כי אנשים זקוקים לקרקעות האלה... עכשיו אני כן רוצה לשלוט, למה אני שולט? כי אז גם בעיות איכות סביבה זה לפי התקנון שלנו. האישורים של הבנייה זה בוועדה שלנו, ההשבחה זה אצלנו, כל מה שקשור לכל הביצוע השוטף של הקמת פארק זה שלנו לא שלהם, כי שטח שיפוט שלנו, אז תחזוקה בסדר הסכמתי והקדמתי את זה ואמרתי שזה הצעתי להם הרבה יותר טוב, הם קיבלו עכשיו פחות אבל בסדר. אנחנו נמצאים בבג"ץ, ויש שם-

ישראל חניה על מה?

יחיאל זוהר: על זה. יש שם הצהרה של שר הפנים באמצעות הפרקליטות, שהוא מרגע שאנחנו מאשרים את המהלך הזה, אגב הוא לא התנה את זה בהסכמה שלהם רק בהסכמה של נתיבות. מהרגע שאנחנו אומרים כן מאשרים הערב, אני מחר מוציא לו מכתב הוא כבר יתחייב לבג"ץ שהוא חותם על העברת הקרקע לפרסום ברשומות. כך שאני חושב שאנחנו נמצאים לקראת תהליך סופי של העניין. אני רוצה לומר אפילו משהו אחר, יכול להיות מאוד שזה פתח לשיתוף פעולה, לשיתוף פעולה של כל חברי המועצה, כולל אלה שלא נמצאים פה היום. לשיתוף פעולה לטובת העיר, משום שמשרד הפנים עדיין מעכב לי הרבה מאוד כספים. הפעילות הזאת של התנגדות ביני לבינו היא לא דבר-

???: לא טובה לך.

יחיאל זוהר: לא טובה לא לי ולא לו, כי גם הוא קיבל בג"צים קשים מאוד. גם הוא קיבל אמירות קשות מאוד-

משה פרץ: מה זאת אומרת שיש בסופו של יום נהלים ותקציבים ומה שמגיע מגיע, זה לא כסף שלו שהוא יכול לעשות איתו... אני מכיר את הפוליטיקות אבל איפה-

???: עובדה מה.

משה פרץ: שנייה בסדר, אני לא מנסה לעטוף איזה, אני רק שואל שאלה באמת, אם מגיע מגיע ואם לא-

יחיאל זוהר: ההיגיון זה כמו שאתה אומר-

משה פרץ: נו אז איפה?

יחיאל זוהר: אבל אני אגיד לך למשל מה-

משה פרץ: אני יודע למה אני שואל.

יחיאל זוהר: זה לקראת קבלת תשובות ממנו, אם לא יהיה תשובות שמספקות אותי אני לא פראייר אני לא אשב ואחכה. יש 2 דברים שאנחנו, כמה דברים אבל אני אגיד את העיקריים. מענק שר, כל שנה קיבלנו 3 מיליון ₪.

ישראל חניה עכשיו כבר אין.

יחיאל זוהר: בא... נתן מיליון ₪ זה זכותו, לך תתווכח איתו כמה שאתה רוצה זה זכותו, אבל אני יכול לעשות בג"ץ ישאלו אותו למה נתת לזה 3 מיליון ₪ לאופקים 3 מיליון ₪ לשדרות 3 מיליון ₪ לנתיבות מיליון ₪, מה זה בגלל שהוא רב איתך, מה? אותו דבר הוא אישר, קיבלנו לפני שהוא נכנס בכלל, קיבלנו אישור לשיפוץ של השוק הישן 3.5 מיליון ₪, אנחנו מחכים לכסף, הוא אומר: 'לא, אין מה פתאום טעות. טעות, זה אתם לא הייתם צריכים לקבל'. מה אני פראייר? יש הרבה מאוד דברים מהסוג הזה. יש לנו 6 מיליון ₪ שהפכו להיות 5 מיליון ₪, יש לנו עיכובים פה עיכובים שם. בסדר אנחנו מבינים את הפוליטיקה, בסדר רבתי איתו כתבתי לבג"ץ מאוד מאוד קשה, קודם לא היה בג"ץ יותר קשה מאשר הבג"ץ הזה.

ישראל חניה יש לנו עורך דין שמייצג אותנו?

יחיאל זוהר: כן חייקין, חייקין מייצג אותנו. אני לא מופיע בבג"ץ, אני נותן את הכיוונים נותן את הדברים את העובדות כמו שהם, אבל כן. הוא לא הסכים להרבה מאוד דברים, עכשיו יש הסכמה ואני חושב שצריך לנצל את זה לטובת העיר. עכשיו זה לא ביני לבינו, הוויכוח הוא לא ביני לבינו כרגע. הוא יכול להישאר אל תאהב אותי אני לא יאהב אותך, זה לא העניין של זה, אל תזיק לעיר זה המשמעות של אל תזיק לעיר, אל תזיק להרבה מאוד דברים. תראו זה שהוא לקח מאיתנו 2 מיליון ₪ מהשוטף זה ירד מהתקציבים של התיאום, זה ירד מפעולות כאלה מפעולות אחרות. לכן, אם הכיוון הוא באמת חיובי אז אני הראשון שמושיט יד. אתם יודעים מה, אין דוגמא יותר טובה ממה שאני תמיד אומר, אני... אני לא זוכר מה היה אתמול, זהו נגמר. אצלו זה כנראה שיחק אחרת, ולכן קרה מה שקרה. עכשיו אנחנו מבינים שנינו אנשים מבוגרים, אגב אני יותר מבוגר ממנו-

???: אולי נשלח עם מעלימי ארגז של בצל.

יחיאל זוהר: אם תשלח את מעלימי משם הוא לא חוזר חי. אז בואו רבותיי אני הסברתי אני חושב, אם יש שאלות בואו נשאל, אם לא אני מדלג על ההקראה של כל המנהלת הזו. כולכם קיבלתם את זה?

משה פרץ: קיבלנו את זה.

יחיאל זוהר: יופי, אז ההצעה כמו שהיא והיא כתובה בפניכם פה. מישהו מוכן לקרוא את זה, את החלק הזה רק את ההחלטה עצמה.

יעקב מעלימי: הצעת החלטה: עיריית נתיבות רואה חשיבות רבה ביישום המלצות ועדת הגבולות וחלוקת ההכנסות החיוני ביותר בהישרדותה ופיתוחה של העיר נתיבות. ולפיכך ונוכח דרישת משרד הפנים עיריית נתיבות מאשרת את מתווה הניהול המשותף שגובש על ידי משרד הפנים במכתבו של עורך דין דרור לוינגר מיום 5.12.16. כל שינוי עתידי במתווה כפוף לאישור מחודש של עיריית נתיבות. יודגש כי אישור מועצת העירייה ניתן בכפוף לאישור משרד הפנים במכתב מיום 2.2.17 לפיו עם מתן האישור של עיריית נתיבות והעומד בראשה יחתום שר הפנים על צווי שינוי הגבולות וחלוקת ההכנסות. ככול שלא יחתמו הצווים הנוגעים לכל הפחות לשינוי תחומי השיפוט של עיריית נתיבות ברי כי בטל הטעם שבאישור המתווה העקרוני ומועצה העיר שומרת לעצמה את הזכות לדון במתווה בשנית.

יחיאל זוהר: זהו אני אוסיף משהו שאני מברך את משרד הפנים על הכיוון לסכם ולסיים את הסגה הזו. אני מקווה שזה פותח לנו דף חדש בכל מה שקשור להתנהלות שלנו ושלו ושל המשרד מולנו. זהו, אז אם אין התנגדויות אנחנו נאשר את זה ונמשיך הלאה לסדר היום. אז אם יש רק איזה שאלות או משהו תשאלו, אם לא אז בואו נאשר את זה ונתקדם לסדר יום.

יובל לוגסי: יש כבר מתעניינים בכל הקרקעות האלה?

יחיאל זוהר: תראו אני לא משאיר דברים ליד המקרה. אזורי התעשייה שלנו שאגב הם עולים פי 3 ממה שעולה בנ.ע.מ. זכו אנשים פה ב-600,000 ₪ וב-700,000 ₪ לדונם תעשייה, אין דבר כזה במדינה. דרך אגב בשבוע הזה הקרוב יהיה פה שר התמ"ת החדש שאני מאמין שהוא ישנה את ההחלטה, הוא ייתן גם סבסוד פה בתוך נתיבות. בינתיים-

ישראל חניה כל העניין של ההקצאות אין יותר.

יחיאל זוהר: איפה?

ישראל חניה בנתיבות בנ.ע.מ.

יחיאל זוהר: למה יש.

ישראל חניה יהיה את העניין של ההקצאות?

יחיאל זוהר: כן, יש הקצאות יש מכרזים ויש גם דברים שהם... למשל מסחר אני לא יכול להקצות זה הכול הולך במכרזים. חלק מתעשייה שהולך במכרזים גם יוצא למכרזים, אז זה לא, אבל יש גם הקצאות, אין שום בעיה. אני אומר אחרי שאנחנו נאשר אני אוציא מחר מכתב לשר שיש הסכמה פה אחד של מועצה ואנחנו מבקשים ממנו לחתום ולקדם את סיום העניין הזה. אני אומר לכם לחברים לכולנו פה אני לא אכתוב את זה, אנחנו נמשוך את העתירה במידה ותהיה חתימה, אני לא מתכוון להמשיך לריב איתו, אני אמשוך את העתירה נגמור את הסיפור הזה. ואני אפנה אליו לגבי התקציבים שהתעכבו ומעוכבים, אני מניח שגם שם אם תהיה רוח כפי שהיא נושבת כרגע אז אני מקווה שגם זה ייסגר בלי מלחמות יהודים מיותרות. זהו זה הפרק הזה. ההחלטה היא כמו שאנחנו מבינים כולם? אז מאשרים פה אחד.

החלטה: עיריית נתיבות רואה חשיבות רבה ביישום המלצות ועדת הגבולות וחלוקת ההכנסות החיוני ביותר בהישרדותה ופיתוחה של העיר נתיבות. ולפיכך ונוכח דרישת משרד הפנים עיריית נתיבות מאשרת פה אחד את מתווה הניהול המשותף שגובש על ידי משרד הפנים במכתבו של עורך דין דרור לוינגר מיום 5.12.16. כל שינוי עתידי במתווה כפוף לאישור מחודש של עיריית נתיבות. יודגש כי אישור מועצת העירייה ניתן בכפוף לאישור משרד הפנים במכתב מיום 2.2.17 לפיו עם מתן האישור של עיריית נתיבות והעומד בראשה יחתום שר הפנים על צווי שינוי הגבולות וחלוקת ההכנסות. ככול שלא יחתמו הצווים הנוגעים לכל הפחות לשינוי תחומי השיפוט של עיריית נתיבות ברי כי בטל הטעם שבאישור המתווה העקרוני ומועצה העיר שומרת לעצמה את הזכות לדון במתווה בשנית.

יחיאל זוהר: שאר הסדר יום הלאה.

עדי חורי: הצעת פשרה.

יחיאל זוהר: הצעת פשרה.

עידו לוי: נראה לי שיש איזה טעות בתאריך, הסכם גישור 2.8.17?

יחיאל זוהר: איפה?

עידו לוי: בהסכם גישור מופיע תאריך 2.8.17, תאריך שעדיין לא היה.

יעקב מעלימי: 8.2.17 אולי.

יחיאל זוהר: טעות כן. יועץ משפטי, אנחנו מתקנים את זה עכשיו בסדר?

עו"ד טל שלומי: לא, יש נוסח...

יחיאל זוהר: אז איך יש לך נוסח אחר מה? 2.8 יש אצלי גם.

עו"ד טל שלומי: לא, לי יש נוסח...

יחיאל זוהר: אני מקווה שהנוסח-

עו"ד טל שלומי: כן, אבל זה התהפך כנראה בגלל האנגלית-

יחיאל זוהר: אתה מדפים?

עו"ד טל שלומי: לא, זה המגשר.

יחיאל זוהר: אוקיי הנוסח פה מקובל קראת אותו?

עו"ד טל שלומי: כן.

יחיאל זוהר: אוקיי. עכשיו אני אסביר גם פה משהו. הייתה תביעה של תושבים בחורש שקיבלו באיחור רב את המגרשים שלהם בחורש לבנייה ותבעו את המינהל את גדיש ואת העירייה.

ישראל חניה תגיד לי זה רק בנה ביתך המגרשים או שזה גם קוטג'ים?

יחיאל זוהר: אני לא יודע מי הגיש את התביעה אני אפילו לא נכנסתי לשמות, אבל אני חושב שקוטג'ים יכול להגיש רק הקבלן והוא הפסיד.

???: הוא הפסיד?

יחיאל זוהר: כן. בוסקילה הגיש בנפרד, אם החכם היה מגיש עם כולם הוא הגיש בנפרד והוא הפסיד את העתירה, הוא הפסיד אגב גם בעליון הוא הפסיד, הוא המשיך והפסיד. עכשיו אנחנו מדברים על קבוצת אנשים תושבי העיר, כאלה שרכשו בזמנו את המגרשים, התביעה הייתה תביעה לגיטימית מבחינתם אני אפילו במידה רבה אמרתי שאני מבין אותם. אני הייתי פעם אחת בבית המשפט לפני למעלה משנה והוצע על ידי הנשיא שעמד בראש ההרכב שחייבים להגיע לפשרה כדי לקדם את זה, בדרך כלל בתי משפט רוצים לגמור תיקים מהסוג הזה בפשרות. ואז הוא הציע, הוא לא הציע הוא החליט שהוא מחלק את ההחלטה ל-2, החלטה אחת מי האחראי ומה גבול האחריות שלו, והחלטה שנייה תבוא אחר כך שתהיה חלוקה וחקירה נגדית ובדיקה ואז יגיע להחלטה. בינתיים התחלף, אחרי שהוא קיבל את ההחלטה הראשונה שאנחנו נושאים באחריות של 2/3 והם 1/3, משהו כזה נכון?

עו"ד טל שלומי: כן, כן, בדיוק כך .

יחיאל זוהר: אני יכולתי לערער לא על הפיתוח, על העיכוב במתן המגרשים. אני טענתי ואני חושב שגם פה אני צודק ב-100% אבל אני אגיד לך גם למה אי אפשר לעתור, אני לא צד בכלל לעתירה מלכתחילה.

ישראל חניה נכון, זה גדיש.

יחיאל זוהר: מי שחתם עם התושבים זה מדינת ישראל באמצעות גדיש מינהל מקרקעי ישראל, הם היו אמורים לתת את המגרשים. אם הם איחרו זה הם איחרו לא אני. אלא מה שהכניסו שמה את העניין של המט"ש, וכביכול אנחנו בזמנו לא היינו יכולים לבנות את המט"ש ולכן אנחנו נושאים באחריות. אנחנו יכולנו לערער על העתירה אבל בבית משפט כשיש החלטה, איך זה נקרא? זמני-

עו"ד טל שלומי: בגלל שזה פסק דין חלקי-

יחיאל זוהר: חלקי לא זמני, זה פסק דין חלקי אתה צריך להמתין עד שייגמר כל התיק ואז לערער. המשמעות של זה שאם היינו הולכים לבג"ץ בערעור אחרי זה הבג"ץ לא היה נכנס לזה, היה אומר: חבר'ה הלאה תכלס מה, פסק ובזה נגמר הסיפור. ולא כדאי היה לקחת את הסיכון ואני ביקשתי מהיועץ המשפטי שמייצג אותנו שפיר בעניין הזה להתחיל, אנחנו לא נסכים. דחינו את הפשרה, הצעתי להם מיליון ₪ בנוסף למה שיש בביטוח, הם לא הסכימו, לא הסכימו להצעה, נדחה קבעו מועדים לחקירה נגדית. התחילה חקירה נגדית התחילו להביא אחד אחד מהתובעים, ואז אנחנו הצגנו תמונת מצב אמיתית שחלק מהאנשים בכלל הם לא בעלים של המגרש, מכרו את זה ביד שלישית איזה תביעה יש להם, יש כאלה שבכלל לא הגישו היתר, אז על מה אתה תובע אם לא הגשת היתר? אם היית מגיש את ההיתר ודחו אותך אתה יכול לבוא בתביעה, אם לא אז אין לך שום תביעה.

ישראל חניה היו צריכים להישאר בתביעה קולקטיבית.

יחיאל זוהר: וגם בית משפט פסק מה לוח הזמנים שבו יש אחריות בכלל בתביעה הזו, מעבר לזה אפשר היה לזרוק אותם מהמדרגות. והצענו להם אמרנו להם בואו נגמור, זה עולה לנו כסף והרבה כסף, זה גם לכם עולה הרבה כסף, לוקחים לכם 20% חבל על התביעה הזאת שלכם, בואו נגמור יש לכם פה איזה 5 מיליון ₪ 5.5 מיליון ₪ 6 מיליון ₪ בואו נגמור את הסיפור הזה. לא הסכימו לא הסכימו משכו התחילה חקירה נגדית ה-20 הראשונים נחקרו כל הבאים בתור התחילו להבין את המשמעות של זה, חלק כבר ביקשו לא להיחקר מטעמים של בריאות מטעמים כאלה מטעמים אחרים. שאלתי את היועץ המשפטי: 'מה עושים, תן לנו תשובה מה עושים.' ואז היועץ המשפטי אמר: 'אני בודק את זה', הצד שלי שפיר. ואז הוא אמר: 'שווה לקנות סיכון, בוא נגמור את זה בפשרה ולא נצטרך להיכנס להמשך החקירות המשך הכול.' אמרתי לו: 'תשמע, זה הצעה שאני הצעתי לפני 9 חודשים, הם לא הסכימו.' ואז הוא אמר: 'תן לי לנהל משא ומתן', ניהלו ביניהם היועצים המשפטיים משא ומתן, האמת שזה גם בא מצדם, והגיעו לאיזה שהיא הצעה, היועץ המשפטי צרף חוות דעת, היא פה?

עו"ד טל שלומי: כן, כן.

יחיאל זוהר: צרף חוות דעת שלעירייה כדאי ללכת להסדר הזה.

ישראל חניה לא ראיתי את חוות הדעת.

יחיאל זוהר: יש, שפיר 2 3 עמודים נדמה לי. שכדאי להגיע להסדר לגמור את הסיפור. עכשיו אני רוצה להגיד לכם משהו, אני לא יודע איך תהיה החלוקה, שאלו אותי... זה לא מעניין אותי, אנחנו מעבירים את זה ליועץ המשפטי שלהם ומאותו רגע הוא גוזר את הקופון שלו ומשמה ממשיך החלוקה מי נחלש יותר מי נחלש פחות, תהיה מלחמת עולם ביניהם. דרך אגב דבר הכי חשוב שיש בשכונה שזה המראה של הפיתוח והטענות של כולנו נגד הפיתוח, על זה הם לא יכולים... הם רוצים רק כסף לא מעניין אותם... סליחה על הביטוי אבל זה מרגיז אותי, כי אני אומר להם חבר'ה תלכו גם לזה, למה אתם הולכים רק על זה, תלכו על הפיתוח תלכו לבית משפט. אני מקווה שעוד יעשו את זה. בכל מקרה הפשרה הזו המשמעות שלה מיליון ₪ העירייה תשלם, הביטוח שאגב כבר לא קיים אצלנו הוא לא הביטוח שלנו, זה ביטוח אחר כבר אנחנו עובדים ישלם את מה שהוא צריך לשלם-

???: מתקציב 2017.

יחיאל זוהר: לא, זה לא תקציב 2017 זה מתב"רים אי אפשר לשלם את זה משוטף. מתב"רים ואני עוד מסובך עם זה כי אנחנו צריכים לראות-

ישראל חניה איך מתב"רים משלמים דבר כזה?

יחיאל זוהר: כי אין לך, זה תביעה על קרקע אתה לא יכול לקחת מהשוטף, לא מהשוטף זה יותר פיתוח. לא משנה כרגע זה צריך לעבור מסננת נוספת, נכון? הסכמה שלנו עוברת לצד השני, הם מסכימים לאן זה עובר לצד שלישי ורביעי.

עו"ד טל שלומי: ... המדינה נתנה הסכמה-

יחיאל זוהר: לכל זה נתנו הסכמה?

עו"ד טל שלומי: יש הסכמה...

יחיאל זוהר: אם אנחנו מסכימים בזה נגמר העניין?

עו"ד טל שלומי: פחות או יותר כן.

יחיאל זוהר: פחות או יותר, ואז חוזרים לבית משפט מקבלים פסק דין.

עו"ד טל שלומי: לא, מגישים את זה מקבלים לזה תוקף של פסק דין.

יחיאל זוהר: פסק דין אוקיי. אז זה ההצעה אני חושב שכולה מדובר בתושבי העיר, גם אם יש לי נטייה לומר שלחלק מהם לא מגיע שום דבר מהתביעה הזו, אבל אני לא נכנס לזה כי הם הלכו ביחד הם ישברו את הראש ביניהם-

ישראל חניה למעשה כל אחד מהם מקבל 100,000 ₪.

יחיאל זוהר: כן, ואני היחידי שגר שמה שיש לי מגרש שמה שאני לא יכול לתבוע את עצמי. אז זה המצב ואם קראתם את הכול ויש שאלות אז בבקשה, ואם לא אז בואו נעבור גם כן לגמור את הסיפור הזה. תראו אם יש לכם שאלות.

???: אין, אין שאלות.

יחיאל זוהר: אין שאלות.

ישראל חניה בגדול העירייה לא אמורה לשלם על זה, אבל אם זה הפשרה זה הפשרה. מבחינת אחריות אין אחריות לעירייה.

יחיאל זוהר: כן, אבל חכה עד שתגמור את המשפט תלך לבג"ץ, רק עורך דין והבג"ץ והזה יכול לעלות לנו סכום דומה, אז לא כדאי לנו להיכנס לסיפור הזה. טוב בכל אופן אני השתכנעתי ואני אמרתי את זה ליועץ משפטי שלנו שגם הוא יבחן את העניין. סך הכול כולם השתכנעו שכדאי ללכת למתווה מהסוג הזה לגמור את זה ולדלג ל-, אני מקווה שיהיה להם את השכל להשאיר חלק מהכסף לממן עורך דין שיתבע את הפיתוח, אני מקווה מאוד שיהיה להם. טוב אוקיי, אז מסכימים הכול?

???: כן.

???: רק אחריות של מי-

יחיאל זוהר: של גדיש, גדיש שמה אחראי אבל גדיש זה המדינה זה לא גדיש.

החלטה: הוחלט פה אחד לאשר הצעה להסדר פשרה – בנוגע לתביעה בגין איחור במסירת מגרשי מגורים ונזקים שנגרמו בשל כך בשכ' החורש. במסגרת ההסדר תשלם עיריית נתיבות סך 1,105 מלש"ח בסך הכל. מצ"ב מסמכי ההצעה.

3. אישור תב"ר ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בסך 522,800 ₪, עבור הנגשת תחנות אוטובוס.

תוספת 1 בסך 719,299 ₪

תוספת 2 בסך 289,145 ₪

5. אישור תוספות לתב"ר מס' 1284 המיועד לבניית גני ילדים, ממשרד החינוך, בסך 236,498 ₪ עבור השלמות בנייה.

6. אישור מרשות מקרקעי ישראל בסך 293,491 ₪ עבור שיווקים שוטפים. (במסגרת תב"ר מוס"צ מס' 1352).

7. אישור הרשאות ממשרד הפנים בסך כולל של 3,894,974 ₪ תקציבי פיתוח לפי הפירוט הבא:

הנגשת שצ"פ ומתקני ספורט בסך 300,000 ₪

סידורי נגישות בריכה עירונית בסך 400,000 ₪

הנגשת מוסדות ציבור בסך 756,974 ₪

הנגשת מקלטים ציבוריים בסך 350,000 ₪

הצללת גני משחקים בסך 300,000 ₪

שיקום כבישים ומדרכות בסך 700,000 ₪

שדורג תאורת רחובות בסך 588,000 ₪

גני משחקים בסך 380,000 ₪

קידום ושיפור איכות הסביבה בסך 120,000 ₪

8. אישור תב"ר מוועדת העזבונות בסך 130,000 ₪, עבור הקמת גינות קהילתיות בבניינים.

10. אישור תב"ר מהמשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל בסך 200,676 ₪, למימון פעילות מרכז צעירים. (במסגרת תב"ר 1604).

11. אישור הרשאה ממשרד החינוך, לפרסום מכרז לבניית 2 כיתות גן במגרש 9077 (ירושלים). ההרשאה ע"ס 1,482,382 ₪ (במסגרת תב"ר 1574).

12. אישור הרשאה ממשרד החינוך, לפרסום מכרז לבניית 3 כיתות גן במגרש 601 (גן קטיף). ההרשאה ע"ס 2,223,573 ₪ (במסגרת תב"ר 1575).

יחיאל זוהר: משרד התחבורה מה זה שם?

יעקב מעלימי: תב"רים.

יחיאל זוהר: אוקיי אז בוא תקריא אם צריך משהו להקריא.

יעקב מעלימי: סעיף 3 תב"ר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים-

יחיאל זוהר: אז בואו אם יש שאלות לגבי התב"רים. כמה?

יעקב מעלימי: סעיף 3, 4, 5-

יובל לוגסי: עד הסוף.

יעקב מעלימי: לא, לא עד הסוף, 6-

יחיאל זוהר: 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9-

יעקב מעלימי: כולם, כולם.

יחיאל זוהר: כולם תב"רים.

עדי חורי: איפה זה אבל ב-7 באיזה שכונות? כל השיקום כבישים כל ה-

יעקב מעלימי: כל פעם זה אזורים אחרים.

יחיאל זוהר: איפה?

עדי חורי: ב-7.

יעקב מעלימי: על 7 היא שואלת, לאן זה שייך. הנגשת שצ"פ ומגרשי ספורט.

עדי חורי: הנגשת מוסדות שיקום כבישים.

יחיאל זוהר: איפה הגזברית פה?

???: לא...

יחיאל זוהר: אז בבקשה של הפירוט הזה של השצ"פים כתוב שמה לאיזה רחובות כל מקום, כתוב שם שמות כתוב הכול בבקשה עצמה. אישרו לך סכומים כתבו לך לאן. שיקום כבישים בבר אילן בזה בזה, תגיד להם מה, היא שואלת עכשיו מה עושים, איפה זה? הנגשת מה?

עדי חורי: 7 שיקום כבישים הצללת גני משחקים-

יחיאל זוהר: יש לך את זה אצלך? תן לה את הטבלה וזהו, צריך להיות הכול. חבר'ה הגזברית לא הרגישה טוב, היום הודיעה לי בבוקר ולכן היא לא נמצאת פה, ביקשתי מהרואה חשבון שיהיה פה. יש לך את הטבלה?

???: שנייה אני אבדוק אם זה צורף.

יחיאל זוהר: אגב אני רוצה להסביר מה זה הנגשה הנגשה שאתם רואים פה.

???: הנמכה-

יחיאל זוהר: זה לא רק הנמכה זה מעליות בכל מקום זה מעקות, אני דווקא שמח שהמדינה לקחה את זה ברצינות הפעם והיא הולכת-

משה פרץ: ... בין כל החוק הזה לבין הביצוע שלו בפועל.

יחיאל זוהר: נכון. אבל מה עשו לנו? עשו לנו תרגיל. באו לראשי ערים שזה הכי קל להכות בהם ואמרו להם אחריות אישית, אתם נושאים באחריות אישית זה פלילי. אומרת אם אתה לא עושה משהו מזמינים אותך לבית משפט. אז אנחנו השלטון המקומי עשינו בלגן שלם, הלכנו גם לעתירה לבג"ץ וביקשנו אתם מחוקקים חוקים תגידו מאיפה הכסף, מאיפה אנחנו מביאים את הכסף. אז עכשיו הם הולכים איתנו לתקצובים, חלק מהדברים שאתם רואים פה זה תקציבי מדינה לטובת העניין, ואתם יודעים מה אני חשבתי שההנגשה זה רק בניינים זה אפילו מדשאה שיש בה מתקן משחקים, הם רוצים שתעשה עם הנגשה עד למתקן ובאופן מוצדק. תראו 10% מהאוכלוסייה הם נכי גפיים, זה גם ילדים זה הורים זה הכול. אז לכן החוק הזה תפס משקל מיוחד והיום גם משרדי ממשלה תומכים בעניין ומתקצבים. דרך אגב ביצענו הנגשה של 2015, 2016 ו-2017 כבר ביצענו הכול בהיקפים של מיליונים.

ישראל חניה רואים את זה... אבל קצת באזורים הישנים אולי צריך לשים שם קצת כספים, באזורים הישנים אלפסי-

יחיאל זוהר: לא בהנגשה.

ישראל חניה לא רק בהנגשה בכלל בנראות.

יחיאל זוהר: אז זה מה שאמרתי לכם שביום רביעי תהיה לי, אני מקווה שנגמור את זה, תהיה לי בשורה גדולה מאוד על ה-

ישראל חניה ומה זה הנגשה בבריכה העירונית? מה עושים שמה?

יחיאל זוהר: הם עושים שמהכניסה עד למים כל מי שצריך להגיע לשם-

ישראל חניה כיסא גלגלים-

יחיאל זוהר: והוא מוגבל הוא יוכל להגיע בלי שום סיוע של אף אחד ובלי שום ניסיון להעלות אותו מדרגות או להוריד אותו מדרגות. יותר מזה גם אם הוא נכנס למים יש לו שמה מנוף שמרים אותו ומסדר אותו גם. הנגשה היא לא רק הדברים האלה יש הרבה מאוד פעולות, מי ששם לב שבמרכז מדעים אנחנו מתקינים מעלית, בבתי הספר נועם אליהו ועוד ברבין, פה בעירייה, יש הרבה מאוד בניינים ישנים שאנחנו כבר נכנסו לביצוע. דרך אגב וזה כדאי שאתה תדע, כל המסחר והתעשייה בעיר מחויבים בהנגשה כמו העירייה. רק מה, מה עשו להם? אמרו להם אם אתם לא תבצעו את ההנגשה לפי תכניות שאנחנו מגישים לכם אין חידוש רישיון עסק עד שאתם לא גומרים את ההנגשה, אלא מה שהשלטון המקומי גם בזה הבין קצת ופתר כמעט 70% מרישיון העסק הקיימים שלא צריך רישיון עסק. אתה מבין איך ההתחכמויות? ככה זה התחכמויות... אני מקווה אבל שלטובת הציבור הזה שמי שזקוק לפעולות האלה צריך לעשות אותם ולפתור את הבעיה לטובת כולנו.

עידו לוי: יחיאל לגבי תב"ר 8 מוועדת העזבונות-

יחיאל זוהר: מה זה 8?

עידו לוי: 130,000 ₪ הקמת גינות קהילתיים ובניינים על מה מדובר?

יחיאל זוהר: מה יש שמה? תגידו לי אתם כל פעם אותם פטנטים. יש לך רשימה תכתבו פה לאן זה מיועד וגמרנו וחסכנו את כל השאלות. יש היום פעולה שאנחנו הולכים לבצע אותה, יש היום פעולה שנדמה לי 4 מיליון ₪ ומשהו שאנחנו הולכים לבצע עכשיו באלפסי ובשכונות שדיברת של גינות, אני לא יודע אם היא מופיעה פה של איכות הסביבה.

???: לא מופיע פה.

יחיאל זוהר: לא, אז נביא אותה לאישור, התב"ר הזה אומר שאנחנו מבצעים את הסלולר על גגות של בתי הספר וההכנסות מהחשמל יופעלו באותם שכונות שאמרתי, חזני, אלפסי, כל השכונות הישנות. אבל מה הפטנט שם? שאתה מבצע את הכול והמחשבה הייתה מי יחזיק? מי יחזיק?

???: העירייה.

יחיאל זוהר: אז באה המדינה ואומרת טוב אז עמיגור ושיקום שכונות וכולנו נשקיע ומי יחזיק? העירייה לא תוכל להחזיק. אז אמרו בואו ניתן לכם פתרון, אתם רוצים שיחזיקו את זה קבלנים? תנו להם את הגגות הם ישתמשו בזה לחשמל ואתם תקבלו את הכסף תשקיעו שם, בקיצור זה מן סמטוכה שאם היא תתנהל נכון ותהיה מסודרת היא גם יכולה לתת פתרון יעיל לטובת אותם מקומות מוזנחים שלא היה לנו יכולות עד היום להיכנס אליהם. דרך אגב אני לא בטוח שיש לכם כבר, חוץ מזה שההחלטה היא החלטה שצריך לבצע, אין פתרון איך אנחנו נכנסים לשטחים פרטיים בעובדים שם. כי זה לא מספיק שאתה עושה גינון. מחר לא גזמת ומישהו עובר וחוטף איזה מכה מאיזה גזע הוא תובע אותנו, אתם אחראיים. לכן הדברים האלה אחרי שאנחנו נגמור את החתימות נביא את זה נבחן איך אנחנו-

עידו לוי: לאן הוא מיועד לבניינים פרטיים לשכונות-

יחיאל זוהר: רק בנייה רוויה. שיכון שכונות הולך לבצע עכשיו כמעט את כל חזני, שיקום שכונות למבנים עצמם. אנחנו לקחנו את כל אלפסי וברית כהונה לבצע את התשתיות של הגינון בסיפור הזה שאמרתי לכם ביחד עם איכות הסביבה. ההסכם גג יוסיף הרבה מאוד מיליונים לשאר השכונות שאנחנו הולכים להשקיע בהם.

ישראל חניה תגיד מה קורה עם הטיילת בכניסה שמה? שיפוצים-

יחיאל זוהר: איפה?

ישראל חניה בטיילת בכניסה.

יחיאל זוהר: ... יש לנו קבלן זוכה, אני חושב שהוועדה-

ישראל חניה כל פעם אני בא משפצים קצת.

יחיאל זוהר: התכנסה הוועדה הזאת להחליט על הזה?

עו"ד טל שלומי: לא-

יחיאל זוהר: אז חבל-

עו"ד טל שלומי: זה עכשיו...

יחיאל זוהר: אנחנו עשינו את כל הפיתוח שם, אגב זה הולך להמשיך על לשדות נגב עד ל-

ישראל חניה זה צריך להיות מקום יפהפה זה.

יחיאל זוהר: הולך להיות מקום יפה, מאוד יפה. אני ראיתי את התוכניות ויש קבלן זוכה ויכנסו בשבוע הבא לדעתי אחרי החלטה, יכנסו לעבוד זה 7 חודשים עבודה המקום ייראה אחרת. דרך אגב אנחנו בוויכוח איתם עם משרד השיכון להריסה של המבנה השלישי הזה שם, הגישו לנו איזה שהיא הצעה לחיזוק המבנה בכל מיני... ומתכת דבר שהוא-

ישראל חניה באלפסי בירידה מצד ימין.

יחיאל זוהר: הבניין האחרון לפני-

???: 1012?

יחיאל זוהר: כן 1012. ואנחנו לא הסכמנו להצעה שהם הגישו, אנחנו איתם במשא ומתן. הכיוון שלי ברור שאם לא יהיה משהו שהוא חזק ובטוח אנחנו נמשיך את התהליך איתם, הוצאתי צו הריסה מנהלי הם יצטרכו להגיב מה הם עושים, ואם לא זה ילך לבית משפט ושם תתקבל החלטה. מה שאתם צריכים גם לדעת נתיב המעלה סוף סוף קיבלנו החלטה טובה, היועץ המשפטי שלנו היה שמה נגד עמיגור ונגד משרד השיכון. אנחנו ביקשנו לפנות את נתיב המעלה כולו מכל הפעילות שלו כולל מי שגר שם לטובת בנייה של שכונה, לא הרבה 300 יחידות. וקיבלנו מהשופט צו של 3 חודשים 4 חודשים?

עו"ד טל שלומי: עד מאי.

יחיאל זוהר: נתן להם עד מאי לפנות את הכול ולהעביר לנו-

יעקב מעלימי: כולל בית כנסת שיש שם?

יחיאל זוהר: כולל הכול. לא, בית הכנסת נשאר אבל לא בתכונת הזו יתנו להם בית כנסת חדש. יש לנו הסכם עם הסוכנות, אם הסוכנות תהיה הבעלים אז אנחנו גם נרוויח כמה פעולות שם, אם לא אז אנחנו במסגרת של אגרות והיטלים נבנה את המקום הזה וגם נוכל, יש שם גם בית אבות נוסף בקומות 8, 10 קומות שיחסוך את כל השטח שמוחזק היום על ידי אנשים. זהו אז תודה רבה לכולם. התב"רים מאושרים?

יעקב מעלימי: מאושרים פה אחד.

החלטה: הוחלט פה אחד לאשר תב"ר ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בסך 522,800 ₪, עבור הנגשת תחנות אוטובוס.

החלטה: הוחלט פה אחד לאשר תוספות לתב"ר מס' 1385 המיועד לב"ס מקיף דרכא, ממשרד החינוך, בסך כולל 1,008,444 ₪, לתוספות בנייה על פי הפירוט הבא:

תוספת 1 בסך 719,299 ₪

תוספת 2 בסך 289,145 ₪

החלטה: הוחלט פה אחד לאשר תוספות לתב"ר מס' 1284 המיועד לבניית גני ילדים, ממשרד החינוך, בסך 236,498 ₪ עבור השלמות בנייה.

החלטה: הוחלט פה אחד אישור מרשות מקרקעי ישראל בסך 293,491 ₪ עבור שיווקים שוטפים. (במסגרת תב"ר מוס"צ מס' 1352).

החלטה: הוחלט פה אחד לאשר הרשאות ממשרד הפנים בסך כולל של 3,894,974 ₪ תקציבי פיתוח לפי הפירוט הבא:

הנגשת שצ"פ ומתקני ספורט בסך 300,000 ₪

סידורי נגישות בריכה עירונית בסך 400,000 ₪

הנגשת מוסדות ציבור בסך 756,974 ₪

הנגשת מקלטים ציבוריים בסך 350,000 ₪

הצללת גני משחקים בסך 300,000 ₪

שיקום כבישים ומדרכות בסך 700,000 ₪

שדורג תאורת רחובות בסך 588,000 ₪

גני משחקים בסך 380,000 ₪

קידום ושיפור איכות הסביבה בסך 120,000 ₪

החלטה: הוחלט פה אחד לאשר תב"ר מוועדת העזבונות בסך 130,000 ₪, עבור הקמת גינות קהילתיות בבניינים.

החלטה: הוחלט פה אחד לאשר הסכם עם הרשות לפיתוח הנגב בדבר הוצאת מכרז לבחירת חברת ייעוץ לעריכת תכנית אסטרטגית לעיר בהתאם למפורט בהסכם. מימון הרשות לא יעלה 225,000 ₪, והשתתפות העירייה לא יפחת מ 22,500 ₪.

החלטה: הוחלט פה אחד לאשר תב"ר מהמשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל בסך 200,676 ₪, למימון פעילות מרכז צעירים. (במסגרת תב"ר 1604).

החלטה: הוחלט פה אחד לאשר הרשאה ממשרד החינוך, לפרסום מכרז לבניית 2 כיתות גן במגרש 9077 (ירושלים). ההרשאה ע"ס 1,482,382 ₪ (במסגרת תב"ר 1574).

החלטה: הוחלט פה אחד לאשר הרשאה ממשרד החינוך, לפרסום מכרז לבניית 3 כיתות גן במגרש 601 (גן קטיף). ההרשאה ע"ס 2,223,573 ₪ (במסגרת תב"ר 1575).

_______________

מר משה מימון

מנכ"ל העירייה ________________

מר יחיאל זוהר

ראש העירייה

קובץ החלטות

1. אישור מתווה הניהול המשותף בפארק נ.ע.מ.

3. אישור תב"ר ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בסך 522,800 ₪, עבור הנגשת תחנות אוטובוס.

תוספת 1 בסך 719,299 ₪

תוספת 2 בסך 289,145 ₪

5. אישור תוספות לתב"ר מס' 1284 המיועד לבניית גני ילדים, ממשרד החינוך, בסך 236,498 ₪ עבור השלמות בנייה.

6. אישור מרשות מקרקעי ישראל בסך 293,491 ₪ עבור שיווקים שוטפים. (במסגרת תב"ר מוס"צ מס' 1352).

7. אישור הרשאות ממשרד הפנים בסך כולל של 3,894,974 ₪ תקציבי פיתוח לפי הפירוט הבא:

הנגשת שצ"פ ומתקני ספורט בסך 300,000 ₪

סידורי נגישות בריכה עירונית בסך 400,000 ₪

הנגשת מוסדות ציבור בסך 756,974 ₪

הנגשת מקלטים ציבוריים בסך 350,000 ₪

הצללת גני משחקים בסך 300,000 ₪

שיקום כבישים ומדרכות בסך 700,000 ₪

שדורג תאורת רחובות בסך 588,000 ₪

גני משחקים בסך 380,000 ₪

קידום ושיפור איכות הסביבה בסך 120,000 ₪

8. אישור תב"ר מוועדת העזבונות בסך 130,000 ₪, עבור הקמת גינות קהילתיות בבניינים.

10. אישור תב"ר מהמשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל בסך 200,676 ₪, למימון פעילות מרכז צעירים. (במסגרת תב"ר 1604).

11. אישור הרשאה ממשרד החינוך, לפרסום מכרז לבניית 2 כיתות גן במגרש 9077 (ירושלים). ההרשאה ע"ס 1,482,382 ₪ (במסגרת תב"ר 1574).

12. אישור הרשאה ממשרד החינוך, לפרסום מכרז לבניית 3 כיתות גן במגרש 601 (גן קטיף). ההרשאה ע"ס 2,223,573 ₪ (במסגרת תב"ר 1575).

החלטה: הוחלט פה אחד לאשר תב"ר ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בסך 522,800 ₪, עבור הנגשת תחנות אוטובוס.

תוספת 1 בסך 719,299 ₪

תוספת 2 בסך 289,145 ₪

החלטה: הוחלט פה אחד אישור מרשות מקרקעי ישראל בסך 293,491 ₪ עבור שיווקים שוטפים. (במסגרת תב"ר מוס"צ מס' 1352).

החלטה: הוחלט פה אחד לאשר הרשאות ממשרד הפנים בסך כולל של 3,894,974 ₪ תקציבי פיתוח לפי הפירוט הבא:

הנגשת שצ"פ ומתקני ספורט בסך 300,000 ₪

סידורי נגישות בריכה עירונית בסך 400,000 ₪

הנגשת מוסדות ציבור בסך 756,974 ₪

הנגשת מקלטים ציבוריים בסך 350,000 ₪

הצללת גני משחקים בסך 300,000 ₪

שיקום כבישים ומדרכות בסך 700,000 ₪

שדורג תאורת רחובות בסך 588,000 ₪

גני משחקים בסך 380,000 ₪

קידום ושיפור איכות הסביבה בסך 120,000 ₪

החלטה: הוחלט פה אחד לאשר תב"ר מוועדת העזבונות בסך 130,000 ₪, עבור הקמת גינות קהילתיות בבניינים.