פרוטוקול ועדת ערר ארנונה מס' 4



עיריית נתיבות

מחלקת הכנסות

פרוטוקול

ועדת ערר לארנונה – יראון עבודות חקלאיות

מיום ראשון, ט"ו בטבת תשפ"ב, 19.12.2021

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

ערר 12/21 – יראון עבודות חקלאיות

חברי הוועדה:

עו"ד טרבלסי נתן - יו"ר ועדת ערר

רו"ח בנימין יצחק - חבר ועדת ערר

עו"ד אורטל אל על - חברת ועדת ערר

משתתפים:

עו"ד עינב סילוורה - בא כוח העירייה – משרד חייקין-דרור-לזר גב' חן - מחלקת הכנסות

מטעם העוררת:

עו"ד אריק כהן - בא כוח העוררים

עו"ד אורן יעקב - בא כוח העוררים

מר ראובן עופר טרבלסי

מר אופיר טרבלסי

עו"ד נתן טרבלסי: לפני כן, 2, 3 שאלות ומשם תתקדמו לאן שאתם שרוצים. שכל אחד יאמר את שמו. יו"ר הוועדה, עו"ד נתי טרבלסי. חבר הוועדה, יצחק בנימין.

רו"ח אורטל אל על: אני גם חברת הוועדה, אורטל אל על.

עו"ד נתן טרבלסי: ונמצאים איתנו כאן.

מר ראובן עופר טרבלסי: טרבלסי ראובן.

מר אופיר טרבלסי: אופיר טרבלסי.

עו"ד אריק כהן: עו"ד כהן אריק.

עו"ד אורן יעקב: עו"ד יעקב נאג'י. אנחנו מייצגים את יראון, כן.

עו"ד עינב סילוורה: אני מטעם הישיבה, עו"ד עינב סילוורה.

המקליט: אם אפשר להגביר את הקול של כולכם, כי יש שיפוצים בחוץ, וזה מתערבב.

עו"ד אריק כהן: טוב, יש לי רק הערב מקדימה לפני שאנחנו מתחילים פה את הדיון. לגבי סעיף 26 לערר שלנו, אני רוצה רק להגיד שאנחנו מצאנו שם דברים שפשוט צריך להדגיש אותם. הפעילות שנעשית בנכס, זה שטיפה, אריזה וקירור של הגידולים שהעוררת מגדלת. לא, אין פה פעילות של עיבוד, והגיזום וחיתוך השתרבבו פה לערר פה בטעות, אוקי? לא נעשות פעולות של גיזום וחיתוך, לכן אנחנו נשארים פה אך ורק עם פעילות של שטיפה, אריזה ו... של הגידולים, שיראון מגדלת, אוקי?

עו"ד עינב סילוורה: עוד נקודה נראה לי שחשוב להבהיר, מבחינת הפעילות שם. שנדמה לי שאין חולק. שבמקום יש גם משרדים של החברה. במקום גם יש מגורים של העובדים-

עו"ד נתן טרבלסי: המשרדים שם משמשים-

עו"ד עינב סילוורה: ואני אשמח לצרף תמונות-

רו"ח יצחק בנימין: זה עובדים זרים. עובדים זרים.

עו"ד עינב סילוורה: עובדים זרים שמתגוררים במקום. ואנחנו מבקשים לסווג גם אותם כמבנה חקלאי. יש שם משרדים של החברה. אני ארצה לצרף תמונות. ואני אשמח אם ביחד אפילו ניכנס לאתר שלהם-

עו"ד נתן טרבלסי: אני חושב שאולי נתחיל עם העיקר, כי המשרדים זה 207 מ"ר, זה 3.5% מהשטח.

עו"ד עינב סילוורה: אז אוקי, אם אין חולק, אז בוא, אז תגיד שאין מחלוקת.

עו"ד נתן טרבלסי: רגע, לא, יש מחלוקת.

(מדברים ביחד)

עו"ד עינב סילוורה: להפך, אבל השאלה אם גם במשרדים ומגורים, אנחנו רוצים לחייב מבנה חקלאי. אנחנו רוצים קודם כל לדעת מה העובדות בשטח.

(מדברים ביחד)

מר ראובן עופר טרבלסי: קודם כל, אני רוצה להבין. אני יכול לספר על עצמי קצת, על העבודה שלנו, החקלאות מה היא? ככה... דור שלישי ודור רביעי חקלאים במושב... אנחנו מגדלים תפוח אדמה, מגדלים בצל, מגדלים סלרי, מגדלים צנונית. פעם, היינו מגדלים תפוח אדמה ובצל, שמים אותם בלול. היה לא טמפרטורה, מתקלקלים, ממיינים אותם. היום עשינו חדרי קירור מסודרים, עם יבשנים. אנחנו שמים את זה בחדרי הקירור. ומשם אנחנו מספקים את זה לשוק. ותפוח האדמה, יש לנו פה מכתב משטראוס. מה התהליך שתפוח אדמה תעשה.

אנחנו מאחסנים את זה אצלנו. אח"כ זה עובר לשטראוס. שטראוס מקלף, עושה מזה צ'יפס. אנחנו לא מפעל לעיבוד, ולא מפעל לייצור. אנחנו חקלאים בלבד. בית האריזה, זו המטרה שלו זה לאחסן, למיין ולשטוף. זה הכל. אנחנו לא מפעל יצור, אנחנו לא מעבדים, אנחנו לא מייצרים. לא מכניסים סוכר וביצים ויוצא קרמבו. אנחנו מכניסים תפוח אדמה, יוצא תפוח אדמה. מכניסים צנונית, יוצאת צנונית. מכניסים סלרי, יוצא סלרי. שום דבר אחר לא. כל מה שכותבים פה בעירייה, זה לא נכון.

עו"ד עינב סילוורה: יש לי שאלה, אפשר, ברשותך? אתם משווקים גם את המוצרים שלכם החוצה לחוץ לארץ?

מר ראובן עופר טרבלסי: כן.

עו"ד עינב סילוורה: אוקי, אז הם עוברים איזשהו תהליך שם של אריזה גם?

מר ראובן עופר טרבלסי: לא-

עו"ד עינב סילוורה: אתם ככה, כמו שהם לוקחים את הצנון מהשדה ומוציאים אותו לחוץ לארץ?

מר ראובן עופר טרבלסי: הצנון, אנחנו שוטפים אותו, ואורזים אותו בשקיות. הסלרי מגיע כבר חתוך, ארוז, ממוין מהשטח. כלום לא עושים. אנחנו, מגיע מהשטח, לוקחים אותו בתוך הקרטון, מכניסים אותו לקירור. בקירור, מהקירור, אנחנו מכניסים אותו למכולה, מהמכולה לחוץ לארץ. זה התהליך.

עו"ד עינב סילוורה: אבל הבנתי שאתם בתהליך שלכם עושים שימוש באמצעים טכנולוגיים. טוב, נצטרך, נראה לי לעשות חקירות.

עו"ד נתן טרבלסי: לפני שנתקדם לחקירות, קצת רקע ברשותכם. אני מבין נכון, השטח היה בעבר היה שייך למועצה אזורית שדות נגב, ובאיזו תקופה, מתי הוא עבר לנתיבות?

מר ראובן עופר טרבלסי: נובמבר 2019.

עו"ד נתן טרבלסי: נובמבר 2019. בזמן שהוא עבר לעיריית נתיבות, המפעל, המבנה, נשוא הערר הזה, היה שם.

עו"ד אריק כהן: הוא עדיין. לא השתנה המקום שלו, כבר שנים הוא באותו מקום בדיוק, עם אותה פעילות בדיוק.

עו"ד נתן טרבלסי: בנובמבר 2019?

עו"ד אריק כהן: זה לא בנובמבר 2019. השומה יצאה בנובמבר 2020, בתקופה שמאוגוסט 2020. זאת אומרת, אנחנו מדברים מחצית שנת 2020, וכל שנת 2021.

רו"ח יצחק בנימין: עכשיו רגע, זה עבר מפעל בשנת 2020, לפי מה שאתה אומר?

עו"ד אריק כהן: סליחה?

רו"ח יצחק בנימין: לפי מה שאתה אומר, זה עבר בשנת 2020.

עו"ד אריק כהן: השומה. הודעת השומה-

רו"ח יצחק בנימין: השומה התחילה לפי 2020. למרות שפה מ-2019-

עו"ד אריק כהן: לפי אוגוסט 2020.

עו"ד נתן טרבלסי: רגע, שניה. עכשיו, מנובמבר 2019 עד אוגוסט 2020, מהרגע, אני יודע, שמעתי מה הוא אמר. מנובמבר 2019, שעפ"י החלטת ממשלה, השטח עבר לעיריית נתיבות, עד אוגוסט 2020. מי קיבל, מי גבה את הארנונה?

מר ראובן עופר טרבלסי: עד סוף דצמבר 2020-

עו"ד נתן טרבלסי: מועצה אזורית-

מר ראובן עופר טרבלסי: והיא עוד שולחת לי שוברים לשלם, דרך אגב.

עו"ד אריק כהן: גם צירפנו את זה פה לערר. הוא טען לכפל.

עו"ד נתן טרבלסי: באוגוסט 2020, עיריית נתיבות הוציאה לראשונה הודעת שומה על התקופה של?

עו"ד אריק כהן: מאוגוסט. בנובמבר, היא הוציאה מאוגוסט 2020.

עו"ד נתן טרבלסי: בנובמבר 2020-

עו"ד אריק כהן: נובמבר 2020, מאוגוסט 2020.

עו"ד נתן טרבלסי: היא הוציאה שומה מאוגוסט 2020-

עו"ד אריק כהן: כן.

עו"ד נתן טרבלסי: ומאז, אתם, יראון שייכת כשומה לעיריית נתיבות.

עו"ד אריק כהן: כן.

עו"ד נתן טרבלסי: ואתם אומרים, בפועל, אתם עדיין גם מקבלים כפל שומה.

עו"ד אריק כהן: נכון.

עו"ד נתן טרבלסי: ולהם לא שילמתם.

עו"ד אריק כהן: גם צירפנו את ה-

עו"ד נתן טרבלסי: להם לא שילמתם. זאת אומרת-

עו"ד עינב סילוורה: רציתי לפנות בעתירה לבית משפט כנגד המועצה האזורית.

עו"ד נתן טרבלסי: שמעתי בין השורות, שיש איזה בג"צ כרגע.

מר ראובן עופר טרבלסי: כן, יש איזה בג"צ שאין הסכמה, ובדרך, שעד אז לא תיכנס, עד שתהיה החלטה של בג"צ. משום מה, באיזשהו שלב בדרך, הם נסוגו מההסכמה הזאת, והחליטו, אמרו לנו, תגישו עכשיו. ומתי אמרו לי את זה? בשבוע שאני יושב שבעה.

עו"ד נתן טרבלסי: לא הבנתי, סליחה.

עו"ד עינב סילוורה: אני אדייק, נכון לעכשיו, אין עיכוב ביצוע.

מר ראובן עופר טרבלסי: לא, סליחה רגע, תני לי לגמור את מה שרציתי.

עו"ד עינב סילוורה: אין עיכוב ביצוע.

מר ראובן עופר טרבלסי: תני לי לגמור מה שאני אומר-

עו"ד נתן טרבלסי: רגע, רגע.

מר ראובן עופר טרבלסי: אני אומר, קיבלתי התראה ללא, לאחר שהיה סיכום עם העירייה, שאנחנו לא נגיש ערר עד שיהיה-

עו"ד נתן טרבלסי: תהיה החלטה סופית בבג"צ.

מר ראובן עופר טרבלסי: בג"צ יחליט. בשבוע שאני ישבתי על אימא שלי, קיבלתי החלטה שעכשיו אם אני לא מגיש, אנחנו, דיברתי איתו. הוא הגיש את הערר, אפילו אני לא הייתי. לא הייתי, ולא דנתי בזה-

עו"ד נתן טרבלסי: לפני הערר, לפני הערר. הבג"צ הוגש על?

עו"ד אריק כהן: על ההעברה של השטחים משדות לנגב לנתיבות. האם זה נעשה כדין, לא נעשה כדין. כי כל הסיפור היה שזה נעשה ביום האחרון של נפילת הממשלה.

עו"ד נתן טרבלסי: אוקי. עכשיו, איפה-

עו"ד אריק כהן: ואז מה שקרה, בחדרי חדרים, את כל המעבר הזה של-

עו"ד עינב סילוורה: הגישו בקשה לעיכוב ביצוע ונדחה, והיום, למעשה, יש צו בתוקף. שלפי הצו בתוקף, נכון, צו הכרזה בתוקף של שר הפנים, שזה נמצא בתחום השיפוט של נתיבות. זאת אומרת, מבחינה חוקית, נתיבות מחויבת לגבות. מבחינה חוקית, מועצה אזורית לא רשאית לגבות.

עו"ד נתן טרבלסי: אוקי. עכשיו, זה לגבי עיכוב הביצוע. לגבי ההחלטה בבג"צ, היה כבר דיון סופי?

מר ראובן עופר טרבלסי: הם מנסים להגיע להסכמות, ולא הגיעו. אפילו טיוטה יש.

עו"ד אריק כהן: הקימו וועדה מיוחדת, שתנסה לגשר בין המועצה לבין העירייה.

עו"ד נתן טרבלסי: עכשיו, אני שואל ככה לחלל האוויר את 2 הצדדים. מה הסיכוי שהבג"צ יתקבל, מה הסיכוי שהבג"צ יידחה?

עו"ד עינב סילוורה: אני, למיטב ידיעתי, מה שאני הבנתי, שיש קודם כל צו חתום של משרד הפנים, הסיכוי שיבטלו אותו הוא, אנחנו גם יודעים איך דברים מתנהלים, אם יבטלו את החלטות הממשלה שניתנו. וגם אם יתנו, אני מניחה מהניסיון שלי, יכול להיות שאני טועה, שבד"כ לא יעשו את זה רטרואקטיבית.

מר ראובן עופר טרבלסי: אי אפשר לדעת.

עו"ד עינב סילוורה: אם יעשו את זה, זה, אני יכול להיות שאני טועה. מהניסיון שלי, לא עושים.

מר ראובן עופר טרבלסי: אני רוצה גם משהו לוועדה. אני רוצה להגיד לוועדה שזה יהיה מוקלט, אף אחד מהם היום לא מוכן לתת לי שירותים. לא לגמור טופס 4. לא לקחת ממנה אשפה. אף אחד משניהם. אומרים לי, עד שייגמר הבג"צ, אנחנו לא עושים כלום. ארנונה שניהם רוצים. אף אחד לא נותן לי שום שירות. לא, אפילו אני מנסה להגיש אישורים לטופס 4. אף אחד מהם לא רוצה לתת לי. לא יחיאל ולא...

עו"ד נתן טרבלסי: טופס 4 על מה?

מר ראובן עופר טרבלסי: על המבנה. עוד לא גמרתי אותו. הייתי בשלבים מתקדמים.

רו"ח יצחק בנימין: אבל אתה אומר שהמבנה הזה קיים עשרות שנים.

מר ראובן עופר טרבלסי: לא, יש שם חלק-

(מדברים ביחד)

מר ראובן עופר טרבלסי: ואף אחד מהם לא רוצה לתת לי.

עו"ד נתן טרבלסי: עכשיו, מה העירייה אומרת בעניין הזה? שאני בכוונה מחבר את הכל ומפרק שוב.

עו"ד עינב סילוורה: אני אגיד כמה דברים. ראשית, אני לא יודעת על מה הוא מדבר, אבל בלי קשר, ארנונה זה מס, בעיקרון. אני לא מחויבת במתן שירותים. אני חושבת שלפני שבאים בטענות שלא מקבלים שירותים, דבר ראשון, צריך לשלם את הארנונה. זה לפני שבאים ודורשים ממני שירותים. אני לא יודעת על כזה דבר-

מר ראובן עופר טרבלסי: אני לא ביקשתי שירותים. אני רק הדגשתי, אני הדגשתי ששניהם, כרגע, לא נותנים לי שום דבר.

עו"ד עינב סילוורה: אני לא יודעת אם מעכבים איזשהם עניינים. לא ידוע לי על זה כזה דבר, בגלל שמחכים להחלטת בג"צ. כי כרגע יש צו חתום בתוקף.

מר ראובן עופר טרבלסי: אז תשאלי את...

עו"ד נתן טרבלסי: אוקי, בוא, עכשיו אני אתקדם צעד אחד קדימה. אתם מלינים על כך-

עו"ד אריק כהן: על הסיווג, בסופו של יום. יש לנו פה-

עו"ד נתן טרבלסי: כן, אבל לפי מה שאני מבין, הסיווג מחולק לכמה חלקים.

עו"ד אריק כהן: אנחנו לשיטתנו, לאור השימוש שהם עושים בנכס. לאור העובדה שהם מגדלים, ואחרי זה עושים פעילות של אריזה ושל שטיפה של הגידולים שלהם, הסיווג המתאים ביותר הוא מבנה חקלאי.

מר ראובן עופר טרבלסי: המלינים, ברגע שהביאו אותנו לרשות, הם בודקים לנו פי 10. פי 20.

עו"ד אריק כהן: הרי זה מה שגם בדיוק.

מר ראובן עופר טרבלסי: על זה הם מלינים. מה ההבדל אם הייתי מעבר לכביש 10 מ', או שעכשיו אני מעבר לצד השני של הכביש?

עו"ד אריק כהן: אבל הפעילות שלהם לא השתנה.

עו"ד עינב סילוורה: בוא אני אתן לך דוגמה חדשה.

(מדברים ביחד)

עו"ד עינב סילוורה: סליחה, בוא תבוא לרמת גן, בני ברק. מצד אחד, יש לך את בסר, ששייך לרמת גן. ומצד שמאל, יש לך את בסר ששייך לבני ברק. אתה יודע מה ההבדל בין הארנונה? הפערים עצומים.

מר ראובן עופר טרבלסי: אבל לא ברמות האלה, לא ברמות האלה.

עו"ד אריק כהן: העניין הוא השימוש-

עו"ד עינב סילוורה: ולכן, אתה לא יכול לטעון-

עו"ד אריק כהן: העניין הוא השימוש והסיווג. זה לא עניין של התעריף.

עו"ד נתן טרבלסי: אני, פחות מעניין, ואני לא נכנס כרגע, אם זה מטר לפה, או מטר לפה. יש אחריות בכל זה. השאלה, יש כמה שאלות, אבל לפני כן אני רוצה להתקדם. המבנה עצמו, אתם מלינים על כך שהוא חולק לכמה סיווגים, ואתם דורשים שיהיה סיווג אחד?

עו"ד אריק כהן: אנחנו רוצים לחייב אותנו ולסווג אותו, בדיוק כפי שהוא היה-

עו"ד נתן טרבלסי: כל המבנה?

עו"ד אריק כהן: כן.

מר ראובן עופר טרבלסי: על המשרד בנפרד, ועל המבנה הזה בנפרד.

עו"ד נתן טרבלסי: רגע, אני מבין מהדברים שלך, שעל המשרדים אין לך וויכוח?

(מדברים ביחד)

עו"ד אריק כהן: בוא אני אעשה רגע סדר, תן לי.

רו"ח יצחק בנימין: במחילה, רגע, סליחה, ברשותך.

עו"ד אריק כהן: כן.

רו"ח יצחק בנימין: רגע, משפט אחרון. אני מבין מהדברים של האדון, שלגבי המשרדים, אין וויכוח שזה סיווג נפרד.

עו"ד אריק כהן: לא, שניה, אז אני אעשה סדר.

רו"ח יצחק בנימין: זה מה שהוא אמר.

עו"ד אריק כהן: אז אני אעשה סדר. בסופו של יום, המשרדים האלה, הם משרדים. אין מחלוקת לגבי זה שהם משרדים, בסדר? אבל אנחנו אומרים, מדובר פה בהלכת הטפל ההולך אחר העיקר. ולכן, אם השטח העיקרי הוא מבנה חקלאי, לאור השימוש ולאור הפעילות שנעשית שם, אז כמובן שגם השטח שמשמש כאדמיניסטרציה, וכתפעול לשטח של המבנה החקלאי, אז כמובן שגם אותו צריך לחייב לפי מבנה חקלאי.

עכשיו, אנחנו מדברים פה, שהשטח של המשרדים הוא 3.5% מכלל השטח. שזה משהו מאוד מאוד מינורי. ולכן הלכת הטפל ההולך אחר העיקר בהחלט חלה פה.

אבל אני רגע רוצה לדבר על הסיווג העיקרי פה, שזה פה, מה שנקרא, קבור הכלב. בסופו של יום, יש לנו פה שטח שמשמש אותם לפעילות החקלאית שלהם, פר אקסלנס. עכשיו, העירייה באה ואומרת, לא, בגלל שעברתם עכשיו לנתיבות, אתם כבר לא מבחינתנו, אתם כבר לא מוגדרים כמבנה חקלאי שעושה פעילות חקלאית.

למרות שאתם מגדלים, ולמרות שאתם עושים פעילות של שטיפה, של אריזה ושל הקפאה. מהיום, אתם מהיום מייצרים. בקירור, סליחה. מהיום, אתם מייצרים. יש מוחשי ויש מוחשי אחר, ולכן אתם מלאכה. אתם תעשייה ונכסים אחרים. והסדירו להם את השומה. ככה, בשביל להבין המספרים, בערך מ-20,000 ₪ בשנה, שהם חויבו בשדות נגב, ל-600,000 ₪, אוקי? הכל בגלל שינוי הסיווג הזה. עכשיו, הפעילות לא השתנתה. השימוש לא השתנה. מדובר פה בחקלאים שמגדלים את התוצרת שלהם, והם משתמשים בנכס הזה בשביל הגידולים החקלאים.

ועכשיו, אנחנו דיברנו, אנחנו גם צירפנו פה לא מעט פסקי דין, שמדברים בדיוק על זה שהפעילות החקלאית, שהמבנה החקלאי, היא בין היתר, המיון, היא האריזה, היא הקירור, אוקי? אנחנו מדברים על הפעילויות שנעשות. אנחנו מדברים על פעילויות שנעשות בנכס הזה שהן פר אקסלנס, פעילויות חקלאיות. ולכן, המבנה, הסיווג המתאים הוא מבנה חקלאי.

מר ראובן עופר טרבלסי: ואני רוצה לציין עוד משהו. אם היינו מפעל... מפעל מזון. אנחנו צריכים להוסיף מע"מ על ירקות. אם היינו מחר לוקחים תפוח אדמה ומקלפים אותו, הוא היה צריך לשלם עליו מע"מ, כי הוא צ'יפס. אם הייתי לוקח את הצנונית, חותך אותה ועושה ממנה סלט, הייתי צריך, כמו הסלט. דוגמה קלאסית זה חסלט בשדות נגב, בפאב נועם. ואנחנו בסיווג אחר. כי זה מפעל מזון, אנחנו בית אריזה. זה בדיוק ההבדל.

עו"ד נתן טרבלסי: עכשיו, ברשותכם, אני מסתכל פה על הודעת השומה שפירטתם בתשובתכם. למה אתם מכוונים נכסים אחרים, שאתם מציינים פה גודל נכס, 4,352? מה זה נכסים אחרים?

עו"ד עינב סילוורה: זה כל המבנה שם.

רו"ח יצחק בנימין: 903.

עו"ד עינב סילוורה: על המבנה, זה כן, נכסים אחרים, 903.

דוברת: מה, בית אריזה, בית קירור, הכל?

עו"ד עינב סילוורה: כן. ועשינו אבחנה, לא, לחלק של פעילות שפע, שיש שם באמת פעילות שבאמת, הם מכניסים לאריזות ושוטפים, ועושים שם כל מיני פעילות, להשביח בעצם את הירקות, אז בעצם אנחנו נתנו מלאכה. שיש שם איזושהי פעילות במקום. אני רוצה רגע לתת, אני חושבת שצריך לראות. אנחנו מדברים פה-

עו"ד נתן טרבלסי: רק לפני-

עו"ד עינב סילוורה: לא, חשוב מאוד לראות את התמונות, על מה מדברים.

עו"ד נתן טרבלסי: כן, אוקי.

עו"ד עינב סילוורה: יש פה מבנה, אלפי מטרים. מבנה שיש בו משרדים, מטבחים ממוזגים. שטחים-

דובר: את חוזרת ומדגישה את המשרדים. אנחנו מדברים על משרדים... מ"ר, מתוך 6,000 מ"ר.

מר ראובן עופר טרבלסי: אתם רגילים לראות חקלאים עם בוץ, יושבים בשמש וזה. לא נחמד לכם לראות חקלאים שיושבים.

עו"ד עינב סילוורה: שיש שם פעילות אני חושבת שכדאי לראות...

(מדברים ביחד)

דובר: בא כוחו וכולם מסכימים, שיש משרדים והם בגודל מסוים, שהוא אומר זה שולי, 3.5% מסך כל השטח שלו. על זה אין לנו וויכוח. אז בוא רגע נשאיר את המשרדים בצד.

עו"ד עינב סילוורה: יש שם מגורים.

דובר: מ-2 הדברים של שניהם, יחד.

עו"ד עינב סילוורה: ולא נכנס פה. אני רואה, אני רואה עכשיו בתמונות שיש מגורים, ובכלל לא חייבו מגורים.

(מדברים ביחד)

עו"ד נתן טרבלסי: בואו רגע, ברשותכם, שניה, בואו נעשה סדר. אני-

עו"ד עינב סילוורה: אני רוצה שיראו, יש פה מכונות שעוברות, ויש פה מלגזות. אני לא יודעת להגיד לי שאין פו פעילות שהשבחת מוצר ויצירת מוצר חדש. אני חושבת שזה-

מר ראובן עופר טרבלסי: היית אצלנו?

עו"ד עינב סילוורה: ראיתי באינטרנט. קראתי, ראיתי-

מר ראובן עופר טרבלסי: חבל שלא באת.

עו"ד אריק כהן: רשום, גידול של החקלאות.

עו"ד עינב סילוורה: יש שם תהליכים. הם עוברים של תהליך של מכונות.

(מדברים ביחד)

עו"ד נתן טרבלסי: מאחר ואני לא הייתי במפעל או בחברה, או מה שזה לא. ומאחר ואני אולי עו"ד קטן, אבל לא מבין גדול בחקלאות ובאריזה, אז קשה לי להבין ולדעת, אם יש מלגזה, אם היא חלק מייצור או שחלק משינוע של מוצר שכבר נארז, לצורך העניין, אני לא יודע. אני, לפני שאני מגיע למקום הזה. וזה משהו שקל מאוד לבדוק אותו, אני רוצה להבין.

אגב, זה שונה קצת מעררים הקודמים, יש פה איזשהו שינוי באמת שהוא לא תלוי לא בכם, לא בהם, לא באף צד. ממקום מסוים למקום אחר, בפרק זמן מסוים. שאני מבין שהוא עדיין איפשהו באוויר. זאת אומרת, זה לא איזשהו משהו חלוט, ואף אחד מאיתנו לא נביא ולא יודע לאן זה הולך. ולא נראה לי שיהיה נכון, אם תהיה תוצאה כזו או אחרת, לחזור לפה בעוד שנה, ולעשות עוד פעם זה.

עו"ד עינב סילוורה: זה לא לחזור. כי כל החלטה שהיא תתקבל, אנחנו נפעל בהתאם, ואם ישתנה השטח, כמובן שלא תהיה סמכות, בעצם, כל החיוב שלנו או שלהם לא יהיה חוקי. אני לא מכירה תקדים לזה. אני אמנם מאוד בקיאה בנושא, תקדים לזה שביטלו צו של משרד הפנים, ורטרואקטיבי למפרע, לא-

עו"ד נתן טרבלסי: אוקי, אנחנו לא נעסוק במשהו שהוא-

(מדברים ביחד)

המקליט: לא שומעים אתכם.

רו"ח יצחק בנימין: אני רוצה להסביר לך איך זה עובד. במפעלים כאלה, שזה יהיה סה"כ הייצור. עכשיו, אנחנו לא עושים שום פעילות שהיא מה שאמרת, להשביח את המוצר וכו'. הדברים היחיד שהם עושים זו האריזה. מה שאת רואה מלגזות, זה לשנע ממקום האריזה או ממקום ההגעה של התוצרת, לתוך בתי הקירור. וזה מה שעושים עם המלגזות.

המלגזות, אי אפשר להרים את זה ביד, אחד, אחד. גם אם הוא מייצא, הוא אמור, עפ"י חוק, ואם הוא רוצה שייצאו לו בכלל את הזה, מאגרסקו בנמל תעופה, להעלות את זה בכלל למטוס או לכל מקום אחר, זה חייב להיות באריזה מאוד מאוד מבוקרת ומסודרת. ואם הוא לא עומד בכללים האלה, המשטח פשוט יוצא החוצה וחוזר אליו לעסק. הוא צריך למיין אותו חדש ולסדר אותו.

עו"ד עינב סילוורה: הפעילות הזאת שציינת, דווקא היא, בדיוק פעילות שלא עונה על מבנה חקלאי. זה לא מבנה חקלאי.

עו"ד נתן טרבלסי: זה מבנה חקלאי, פר אקסלנס. אז אני מסביר לך-

עו"ד עינב סילוורה: זו שאלה משפטית. קודם כל, זו שאלה משפטית.

עו"ד נתן טרבלסי: שאלה משפטית, אני לא נכנס. אני לא משפטן.

עו"ד עינב סילוורה: לפי הפסיקה, סליחה, יש המון פסיקה בנושא. אני יכולה להגיד מה שאמרת. עם כל הפעילות הזאת שמתקיימת-

רו"ח יצחק בנימין: הם מסכימים עם כל מה שאמרתי, כי אני הייתי שם, אני מכיר את המקום.

עו"ד עינב סילוורה: בסדר גמור. האם פעילות כזאת, האם יש לראות אותה כמבנה חקלאי בתעריף של 0.39?

מר ראובן עופר טרבלסי: סליחה רגע, סליחה רגע, סליחה רגע. אני רוצה להגיד משהו.

עו"ד עינב סילוורה: לא נקבע תקדים לזה. אני אשמח לשמוע.

(מדברים ביחד)

מר ראובן עופר טרבלסי: סליחה רגע, אני רוצה שתביני אחד. היום, כל חקלאי במדינת ישראל, חייב לעבוד, יש תקן אירופאי, יורו, גם שנקרא. חקלאי בערבה, או חקלאי מושב שרשרת, או חקלאי בקדש ברנע או חקלאי ברמת הגולן. יש יורו גאפ. ביורו גאפ הזה חייב להיות שירותים, חייב להיות משרד, חייב לשטוף ידיים, חייב לעבוד באריזה, חייב להיות שבית האריזה יהיה נקי. זה לא מה שהיה.

את חיה בעולם שפעם חקלאי עם טוריה ועובד בשמש ובלי מזגן ובלי קרטונים, והצנונית, את מגיעה רק עם העלים הביתה. היום, הצנונית מגיעה, מה לעשות, היא מגיעה יפה, עגולה בתוך שקית. תפוח האדמה מגיע אליכם נקי, מסודר. זה לא מה שהיה פעם. אתם חיים עוד בעולם של טוריה ומעדר, ועובדים בשמש.

עו"ד עינב סילוורה: אני מסכימה עם כל מה שאתה אומר ומקבלת. השאלה היא, היום, אם החקלאות הזאת, מה שאתם עושים במבנה, השימוש הספציפי הזה, שמשביחים את הצנונית ומביאים אותה-

רו"ח יצחק בנימין: זה לא משביחים אותה.

עו"ד עינב סילוורה: סליחה, מביאים אותה בשקית נקייה ומסודרת למקרר שלי. האם כל הפעילות הזאת בכל המבנה הזה, צריכה לזכות בעצם לכמו פטור מארנונה ול-0.39 למ"ר, זו השאלה. זו שאלה משפטית.

עו"ד אריק כהן: אם אנחנו מדברים פה באמת על השאלה המשפטית, כמו שחברתי אומרת. והשאלה המשפטית, האם הפעילות שהם עושים שם, היא פעילות חקלאית? ואנחנו צירפנו פה, לעומת העירייה שלא צירפה פה פסקי דין. אנחנו צירפנו פה מספר פסקי דין, שמדברים על זה, מה היא פעילות חקלאית. ולמה זה מבנה חקלאי.

ואנחנו מדברים על... עיריית חדרה נגד סרנגה יצחק, של ערעור מנהלי בחיפה, שהוא אומר, שאין מחלוקת שהמבנה שימש אותם לשבילי מיון. אדמה, אריזה, לצורכי שיווק ואחסנה, אוקי? אנחנו מדברים על מועצה אזורית דרום השרון נגד תפודי חן. גם כן, עירוב מנהלי במרכז. מדבר שבית קירור משמש את החקלאי לצרכי חקלאות, הינו מבנה חקלאי, אוקי? אנחנו מדברים פה תנובה, על עתירה מנהלית תנובה, שגם שם, אמנם בית המשפט דן בהוצאת רישיון עסק, אבל הוא אבחן בדיוק מה הן פעולות שכלולות בשימוש חקלאי. וקבע ששימוש ספציפי של אריזה וקירור, משמשים את החקלאים לצורך שימוש חקלאי. כל זה, בסופו של יום, הוא שימוש חקלאי בלתי נפרד מהגידולים שהם עושים, אוקי? אני רוצה גם להדגיש פה משהו נוסף. חברתי צירפה פה 2 פסקי דין. אני צירפתי פסיקה-

(מדברים ביחד)

עו"ד אריק כהן: ברשותך, אבל לא לקטוע אותי בבקשה. אנחנו צירפנו פה פסיקה ענפה. מצד שני, חברתי צירפה 2 פסקי דין, שאני רוצה בהחלט להתייחס אליהם. 1, זה פסק דין של העליון, בעניין חולון נגד קרפרי. והוא דיבר על בתי אריזה. אלא ששם, בית המשפט העליון דן אך ורק-

עו"ד עינב סילוורה: סעיף 21 ל-

עו"ד אריק כהן: רק שניה, את שוב פעם נכנסת לי בדברים אבל.

עו"ד עינב סילוורה: אני רוצה להפנות אותם.

עו"ד אריק כהן: בית המשפט שם דן באופן ספציפי בדיני ההקפאה, והאם היה אפשר לשנות סיווג לאור חקיקת ההקפאה וחוק ההסדרים. בית המשפט קבע שם בצורה מפורשת, מפורשת, שהוא לא דן בעניין הסיווג. הוא קבע שאין בפסק הדין כדי להביע כל עמדה בשאלה, האם הוא מדבר על שאלת, האם הסיווג הוא נכון או לא נכון. זה דבר אחד.

פסק הדין השני שצורף ע"י חברתי, זה פסק דין בעניין עתירה מנהלית. יאיר ש.שיווק ועיריית חדרה. רק ששם דובר על גידול, על שיווק של ביצים. רק מה? שבית המשפט קבע, שבגלל שמי שמשווק את הביצים הוא לא מי שמגדל אותן, אלא הוא אוסף אותן מכל מיני מגדלים, מגדלי תרנגולות למיניהם, אז הוא אמר, הפעילות שלהם היא פעילות מסחרית. אבל הוא גם קבע שאם החקלאי ההוא, היה מגדל את העופות, הוא בהחלט היה נותן לו את הסיווג של מבנה חקלאי. כי זה חלק בלתי נפרד. הם קובעים שם, שהגידול הוא העיסוק העיקרי. והמיון והאריזה, הם התוצאה של העיסוק החקלאי.

ולכן, דווקא פסק הדין של חברתי, תומך דווקא בטענות שלנו. כי אם אנחנו חקלאים שמייצרים, שמגדלים את התוצרת, ואח"כ עושים את הפעילויות לצורך המיון, לצורך השטיפה, לצורך האריזה, זאת הפעילות של המבנה החקלאי. זה בדיוק מה שפסקי הדין מדברים עליהם.

(מדברים ביחד)

עו"ד אריק כהן: וכמובן, המנהל כרגע לא מאפשר לנו לעשות משהו אחר. הוא לא מאפשר לנו לעשות את זה עבור אחרים. הוא לא נותן לנו אפשרות לעשות את זה לחקלאים ממקומות אחרים, רק לעצמנו, אוקי? יש פה את כל המגבלות שחלות עלינו. אנחנו לא יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים. הכל, זה מה שאנחנו מגדלים, ואח"כ השטיפה והאריזה וכו', בשביל התוצרת שלנו.

עו"ד נתן טרבלסי: אגב, סליחה רגע, לפני שאתה עונה, שאלה מבחינת סיווג הקרקע במנהל.

מר ראובן עופר טרבלסי: לא, לא. יש לנו הגבלה שאסור לנו שימוש עצמי בלבד. ואסור לנו, אני, אגב, חצי מהזמן אנחנו ריקים. אפילו אני יכול לקחת תוצרת של מישהו אחר, אסור לי.

עו"ד נתן טרבלסי: אוקי, אבל האדמה, הקרקע שם.

מר ראובן עופר טרבלסי: הקרקע זה מבנה משק.

עו"ד נתן טרבלסי: היא מוגדרת? היא מבנה משק חקלאי?

מר ראובן עופר טרבלסי: כן, היא מבנה משק חקלאי.

עו"ד נתן טרבלסי: חקלאי.

מר ראובן עופר טרבלסי: כן.

עו"ד נתן טרבלסי: אוקי, זאת אומרת, אני לא יכול לצורך העניין, לעשות שם, אני שואל אותך, עינב.

עו"ד עינב סילוורה: כן.

עו"ד נתן טרבלסי: אני יכול לבנות שם, לצורך העניין, מפעל לברזל.

עו"ד עינב סילוורה: אתה יכול לעשות שימוש חורג.

עו"ד נתן טרבלסי: כשימוש חורג.

עו"ד עינב סילוורה: כן. אבל פה, הם בכלל לא ביקשו היתר. היום המבנה גם נמצא ללא היתר. לדעתי, אין שם היתר. יש לכם רישיון עסק?

מר ראובן עופר טרבלסי: יש היתר בנייה.

עו"ד עינב סילוורה: רישיון עסק, יש לכם?

מר ראובן עופר טרבלסי: אין לנו רישיון עסק. כי אף אחד לא מוכן לטפל בנו.

עו"ד עינב סילוורה: בשדות נגב, היה לכם רישיון עסק?

מר ראובן עופר טרבלסי: בשדות נגב, לא צריך רישיון עסק.

עו"ד עינב סילוורה: שם לא היה צריך רישיון עסק?

מר ראובן עופר טרבלסי: בחקלאות, לא צריך היתר.

עו"ד עינב סילוורה: אוקי, והיום אתם לא צריכים רישיון עסק?

מר ראובן עופר טרבלסי: אנחנו צריכים, ואף אחד לא מטפל בנו.

עו"ד נתן טרבלסי: למי אתם פונים, אם צריך רישיון עסק?

מר ראובן עופר טרבלסי: באנו לעירייה, לא הסכימו לדבר איתנו. באנו לשדות נגב, הם לא מוכנים לדבר איתנו. אף אחד לא מוכן לדבר-

עו"ד נתן טרבלסי: יש לכם תיעוד לעניין הזה?

מר ראובן עופר טרבלסי: גם יחיאל לא יכחיש את זה. הוא אמר לי במפורש.

(מדברים ביחד)

מר ראובן עופר טרבלסי: לא, יש שם מישהו שהלך לשם לעירייה, ואמרו לו, אנחנו לא מקבלים אותך. הלכנו לשדות נגב, אני אביא את זה משניהם. אני אשלח אותו, אני אביא משניהם.

עו"ד נתן טרבלסי: עינב, יש לי עוד שאלה.

עו"ד עינב סילוורה: כן.

עו"ד נתן טרבלסי: אני חוזר עוד פעם, לפני אני מתייחס למה שנאמר פה, ולפני שאת עונה, תשלבי בתוך התשובות שלך. אני חוזר לנתוני השומה. אז אני מבין שמשרדים, אני לא מתייחס כרגע. אני מבין, בתוך הנכסים האחרים, נכנסים גם המגורים. ומה שאני רואה פה, את התמונות שלהם, נכון?

עו"ד אריק כהן: המגורים, רק לסבר את האוזן, זה בערך 20 מ', 30 מ'.

עו"ד נתן טרבלסי: לא, אני לא נכנס כרגע לחלוקה של מטרים. אבל מה עוד יש בנכסים האחרים, מעבר למגורים? איפה נכנסים בתי הקירור?

עו"ד עינב סילוורה: הכביש מחויב כקרקע תפוסה.

עו"ד נתן טרבלסי: אין בעיה, אין בעיה. אז הכביש הוא בסיווג 700.

עו"ד עינב סילוורה: כן.

עו"ד נתן טרבלסי: אוקי. מה עוד מסווג ב-700, חוץ מהכביש? כל החנייה והאזור שבחוץ?

עו"ד עינב סילוורה: חנייה, כן. יש שם שטחים מקורים וחנייה. יש שם מבנים.

עו"ד נתן טרבלסי: אוקי, אז זה כל מה שבחוץ. אז אני חוזר שוב ל-903, חוץ מהמגורים, מה עוד נכנס בתוך ה-903?

עו"ד עינב סילוורה: כל שטחי הקירור, וכל המבנה עצמו.

עו"ד נתן טרבלסי: כל שטחי הקירור. אז מה-

עו"ד עינב סילוורה: במלאכה עצמה, לקחו את כל השטח ששם ראו שיש באמת איזושהי פעילות. שעושים שם בעצם, כמו שהוא אמר, החיתוך, האריזה, השטיפה.

מר ראובן עופר טרבלסי: אין חיתוך, לא אמרתי חיתוך. לא אמרתי חיתוך.

(מדברים ביחד)

עו"ד נתן טרבלסי: אז מה זה 600? מה אתם מכניסים ב-600?

עו"ד עינב סילוורה: 600 זו אדמה חקלאית.

(מדברים ביחד)

עו"ד נתן טרבלסי: יש לי הרגשה, או שאני טועה, שיש פה חיוב על אותו מקום גם פה וגם פה.

עו"ד עינב סילוורה: מה זה, גם פה וגם פה?

עו"ד נתן טרבלסי: מה סה"כ השטח שלהם?

עו"ד עינב סילוורה: הנה, יש פה את כל השומה.

עו"ד נתן טרבלסי: לא, סה"כ השטח נראה לי יותר מדי גדול.

(מדברים ביחד)

עו"ד עינב סילוורה: הם לא טענו על השטח. אבל אם הם טוענים על השטח, אנחנו עושים עכשיו מדידה נגדית.

(מדברים ביחד)

עו"ד נתן טרבלסי: 451 זה הסיווג החדש, של כמה יש פה, 903, כמה שטח?

(מדברים ביחד)

עו"ד נתן טרבלסי: אז כמה השטח הכולל של כל האזור הזה?

עו"ד אריק כהן: 14,000 זה המבנה והקרקע-

עו"ד נתן טרבלסי: בדונם, בדונם. כמה?

מר ראובן עופר טרבלסי: 14 דונם.

עו"ד נתן טרבלסי: 14 דונם.

עו"ד אריק כהן: כן, ומעבר לזה, יש לנו עוד חיוב של 95 דונם, על שטח שאנחנו בכלל לא מחזיקים. אנחנו טענו את זה, אוקי?

עו"ד נתן טרבלסי: איפה הוא מופיע פה?

עו"ד אריק כהן: הוא מופיע כאדמה חקלאית, 600.

עו"ד נתן טרבלסי: 600. מי הבעלים שלו? מי בעל הבית שלו?

עו"ד אריק כהן: מושב שרשרת. זה לא אנחנו. אנחנו טענו, גם אין התייחסות לזה בתשובה.

עו"ד נתן טרבלסי: אז למה זה בעלי הקרקע?

עו"ד אריק כהן: לא יודע למה, אנחנו טענו שאנחנו לא-

עו"ד נתן טרבלסי: רגע, כשהייתם בא בשדות נגב, זה גם חויבתם על 5 דונם?

עו"ד אריק כהן: לא, זה לא שלנו בכלל. זה לא קשור אלינו.

עו"ד נתן טרבלסי: אז איך זה נכנס פה? מאיפה זה מגיע?

עו"ד אריק כהן: תשאל אותה.

עו"ד עינב סילוורה: על מה מדברים?

עו"ד אריק כהן: על 95 הדונם.

עו"ד נתן טרבלסי: 95 דונם, מאיפה נכנסו?

עו"ד אריק כהן: אנחנו גם טענו שאנחנו לא מחזיקים.

עו"ד עינב סילוורה: איפה אתה? רגע, תפנה אותי בבקשה, איפה הפנית שאתה-

(מדברים ביחד)

עו"ד אריק כהן: העירייה בכלל לא השיבה דרך אגב לטענה הזאת.

עו"ד עינב סילוורה: אז אני אשמח לראות איפה הטענה כנגד החיוב שלהם-

עו"ד אריק כהן: אני אומר, ה' 2. פרק ה' 2.

עו"ד נתן טרבלסי: בערר?

עו"ד אריק כהן: כן.

עו"ד אריק כהן: פרק ה' 2 מדבר על זה שכבר אמרנו גם, לא התייחסו.

עו"ד עינב סילוורה: אני מוכנה לבדוק את זה.

עו"ד נתן טרבלסי: הסיכום שלכם, אתם מתייחסים פה, 95 פונה. ואני רואה שכל השטח שאתם מדברים עליו זה 14 דונם. ולכן, 95 דונם ועוד 14, הגעתם שם לשטח יותר מדי גדול. לכן, זה נראה לי קצת לא מסתדר לי. עכשיו יש, זה 1, זה נתון אחד של הבדיקה. נתון שני שזה מחייב בדיקה, לטעמי, לפחות, וזה נדמה לי נקודת המחלוקת. אתם, עיריית נתיבות טוענה שמדובר בשטח שהוא מלאכה. בגלל שמשבחים שם את המוצר, משביחים, סליחה, את המוצר, עד שהוא יוצא החוצה.

העוררת טוענת, שאנחנו לא משביחים שום דבר. לוקחים את המוצר, שוטפים אותו, אורזים אותו, ומשווקים אותו החוצה. שוטפים, לא משנה, אבל אין שם עבודה כאילו. מה, לשיטתכם, ומה לשיטתכם, העירייה, מה זה השבחה? למה אתם קוראים השבחה? זאת אומרת, אם אני לוקח, סתם לצורך העניין, את אותו, מה אמרת, צנון? צנון. לוקח צנון ומנקה אותו, שוטף אותו, מכניס אותו לאריזה. האם זו השבחה, או שיש פעולה אחרת שהוא צריך לבצע, כדי שתהיה השבחה?

עו"ד עינב סילוורה: אני אומר, אני חושבת שאפילו במבחן הכלכלי, אפשר לראות. כי את הצנון, כמו שהוא, as is, אם היו לוקחים אותו מהשטח. אם היה אפשר לעשות איתו משהו? התשובה היא, לא. כדי שיוכלו למכור אותו, לשווק אותו ולהפיץ אותו, הוא צריך לעבור תהליך. והשאלה, אם התהליך, מה הוא אותו תהליך. התהליך הזה, אני הולכת, לומדת מהפסיקה. הפסיקה לדוגמה נתנה בעיריית תל אביב חברה, שלקחה כלים של חד פעמי, וארזה למתנות. ארזה רק למתנות, והפיצה אותם. ואז אמרו, השאלה אם פה השביחו את המוצר. אז בית משפט אמר, לא רק שהוא לא קבע מלאכה ותעשייה, אלא שהוא קבע שיש פה בעצם פעילות עסקית.

עו"ד אריק כהן: כי הוא לא מייצר את המוצרים החד פעמיים, זה בדיוק העניין.

עו"ד עינב סילוורה: פעילות עסקית. רק האריזה, רק אותה אריזה של אותם כלים חד פעמיים. זה פסק דין, אני אפנה 5256810/17. זה הררי חברה לשיווק נגד מנהל הארנונה בעיריית חולון משנת 2019. והוא אומר, שאפילו חברה שהיא רק מכינה את המארזים בתקופת החגים ומפיצה, זה הכל, מפזרים את המארזים, זו פעילות עסקים. אפילו לא מלאכה.

זאת אומרת, כי כשאנחנו מדברים פה על מלאכה, אנחנו הולכים בעצם אפילו על הסיווג הנמוך יותר. אי אפשר להתעלם היום, והם בעצמם אומרים, שהיום זה לא מה שהיה פעם. היום, את תפוחי האדמה לא לוקחים כמו שהם, עם כל החול. ואי אפשר למכור אותם ואי אפשר לשווק אותם. תפוחי האדמה, מה השווי שלהם? לבד אפשר ללמוד. אם השווי שלהם לפני שהם נכנסו לתהליך, ובסוף של יציאה מהתהליך. השווי הוא משתנה בהרבה.

מר ראובן עופר טרבלסי: שניה. קחי את זה, אני רוצה שתקראי את זה, אולי תביני.

עו"ד עינב סילוורה: מה זה? רגע, רק חשוב פה עוד דבר. עכשיו, רק נחזור רגע אחורה לעניין של האדמה החקלאית, זה זוכה מיום החיוב, בסדר? זה זוכה מיום החיוב. אין בכלל חיוב כזה. על אדמה חקלאית, אין חיוב.

עו"ד נתן טרבלסי: ביטלו אתה...

עו"ד עינב סילוורה: אין חוב.

עו"ד נתן טרבלסי: אוקי. עכשיו, רק אני רוצה לראות. לפי-

(מדברים ביחד)

עו"ד אריק כהן: למה במקרה שלנו זו השבחה?

עו"ד נתן טרבלסי: אני אתן לך להשיב. לעניין פסק הדין שעכשיו הפנית אותנו, אותו מוצר, אותה חברה שאורזת למעדנות. אז אם אני מבין נכון, מבין השורות, מבלי להיכנס כרגע, לקרוא את פסק הדין שם, אבל ממה שאני רואה פה, יש הבדל אחד מבין השניים. ששם... אם אני בא כבן אדם, כבעל עסק, קונה מפה סוכריות, קונה מפה פסק זמן, קונה משם צלחת פעמית. אורז את הכל, אני יוצר מוצר חדש. בית המשפט אומר, אתה פה עושה איזשהו משהו, פעילות עסקית. כי בעצם אתה יוצר מוצר חדש לשוק. האם זה דומה לכך, שאם אני מגדל, מה אמרנו, צנונית. לוקח אותה, שוטף אותה.

אני מגדל אותו. שוטף אותו כדי להוציא אותו החוצה, האם זו פעילות עסקים שהיא משנה את הייעוד? 1. 2, אני בכוונה הולך לקיצון, מקום אחר. אם אני הולך לשוק העירוני, איפה שיש היום באסטות. החקלאי שמגדל את הצנון, לא שוטף אותו ואורז אותו, אלא שם אותו על הדוכן, כדי שיוכלו לקנות אותו. האם יש הבדל בין זה לבין זה?

עו"ד עינב סילוורה: בוודאי, אני אומרת-

מר ראובן עופר טרבלסי: אני רוצה לומר גם הפוך. היום, הצנונית המלוכלכת והתפוח אדמה בבאסטה, עולים יותר יקר מ..., עולים יותר יקר, כי זה יותר טבעוני כאילו.

מר אופיר טרבלסי: יותר גם כאילו ירוק בעיניים. מה שאנחנו מוכרים בצרורות, עולה יותר יקר מאשר אנחנו מוכרים שטוף וארוז.

עו"ד עינב סילוורה: עכשיו, קשה לי גם, כשבאותו מבנה, כשקוראים לו 'חקלאי', כשיש שם, לשיטתם, אנשי צוות. שיש שם אגרונומים, אנשי שירות, טכנאים, תחזוקה. אנשים שמפעילים שם. קשה לי להבין איך אנשים, מעבר לפועלים, זה מדברים פה על מבנה חקלאי.

רק לפי המספר הפועלים שם וסוג המקצוע שלהם, והעיסוק שלהם, אפשר להבין שזה לא מבנה חקלאי. הם בעצמם. אני קוראת פה ממה שהחברה מתארת באתר האינטרנט. אני אשמח לקבל בתצהיר, מה מספר העובדים שם, מה העיסוק שלהם.

מר ראובן עופר טרבלסי: מכונאי, אגרונום בשטח, מכונאי הוא בשטח.

עו"ד עינב סילוורה: מכונאי. למה צריך מכונאי?

(מדברים ביחד)

עו"ד אריק כהן: אבל אנחנו לא מתמודדים עם השאלה, למה לשיטת-

עו"ד עינב סילוורה: אני חושבת שצריך להגיש תצהיר פה.

עו"ד אריק כהן: מה ההשבחה פה, ולמה נעשית פה השבחה? זו כבר פעם שלישית שאדוני שואל אותה, ואנחנו לא מתמודדים עם זה.

רו"ח אורטל אל על: האם אפשר לקחת את הפעילות הזאת. ולהחריג אותה ל-2 פעילויות. לדעתי, פעילות אחת, זה גידול חקלאי. ופעילות אחרת, זה לקחת את אותו גידול חקלאי. נניח, ואנחנו אפילו מניעים אותו למקום אחר. ולארוז אותו, לשטוף אותו, ולשווק אותו. האם אפשר, בוא נניח, ש-2 ישויות נפרדות יעשו את זה, או שמחויב שהם יעשו את זה?

(מדברים ביחד)

עו"ד אריק כהן: זה בדיוק מה שפסקי הדין מדברים עליהם. פסקי הדין אומרים כזה. הם אומרים, אם מי שמגדל את זה, גם עושה את זה, זה מבנה חקלאי. אם מישהו לא קשור לזה, לוקח, זה דווקא פסק הדין שאת צירפת, לא אני.

עו"ד עינב סילוורה: פסק הדין הוא מתייחס להגדרות בצו הארנונה. שיש בפנים סיווג שאומרים-

(מדברים ביחד)

עו"ד עינב סילוורה: לדוגמה, מועצת אזורית דרום השרון, שהצגתי אותה, בדיוק בעניין הזה שהראיתי פה. את דנג'ו, אני ייצגתי אותם. אני רוצה להגיד לך מה ההבחנה שלי. שם יש הבחנה-

עו"ד אריק כהן: אני לא יודע, אני לא ראיתי את זה. ואני יודע-

עו"ד עינב סילוורה: כמי שייצגה בדרום השרון-

עו"ד אריק כהן: אני יודע שצו הארנונה לא קובע את זה. עם כל הכבוד, צו הארנונה לא קובע מה הוא מבנה חקלאי. ולכן אנחנו הולכים פה לפסיקה. ולשאלתך, אוקי? הפסיקה דיברה בדיוק על זה. אם היא אמרה, אם אני בתור חקלאי, עושה את הפעולות האלה שנלוות לפעילות החקלאית של שטיפה ואריזה, זה מדובר במבנה חקלאי, שהוא חלק בלתי נפרד מהפעילות החקלאית שלי. אם אני בא, באופן פרטני, וקונה ממנו, וקונה ממנו וקונה ממנו, ואורז את זה, אז זו כבר לא פעילות חקלאית, אלא זו פעילות מסחרית. ולכן, בית המשפט חייבו את זה בסיווג אחר. אבל במקרה שלנו, זה בדיוק העניין.

עו"ד עינב סילוורה: אני חושבת שצריך להגיש פה תצהירים וגם חקירות על השימוש שם. זה מה שאנחנו נבקש.

עו"ד נתן טרבלסי: אני חושב עוד משהו.

עו"ד עינב סילוורה: תצהירים ושיגישו-

עו"ד נתן טרבלסי: יש עוד דבר חוץ מתצהירים. תצהירים זה בוודאי, אבל דקה. כן, תראו. יש לי משהו, אני עדיין לא קיבלתי 2 תשובות, ואני ממתין להן. אחת, אני חוזר ושואל, בתוך הנכסים האחרים, בתוך סיווג חדש 903, אתם מכניסים כעירייה את כל הפעילות בתוך המבנה המקורה?

עו"ד עינב סילוורה: נכון. איפה נמצא המבנה.

עו"ד נתן טרבלסי: ומה זה 451?

עו"ד עינב סילוורה: זה כאן.

עו"ד נתן טרבלסי: אז מה ההבדל ביניהם? זאת אומרת, מה נעשה בתוך 903, שלא נעשה ב-451 או להפך?

עו"ד עינב סילוורה: אז בית האריזה רק מחויב, זה 451. רק בית האריזה.

עו"ד נתן טרבלסי: בית האריזה זה המלאכה?

עו"ד עינב סילוורה: אנחנו יכולים לצרף תשריט. הוא לא כל כך ברור, אבל יש תשריט שבאמת מראה באמת את השטח, מה בית אריזה, מה חדרי קירור, איפה יש מכולות.

עו"ד נתן טרבלסי: אוקי.

עו"ד עינב סילוורה: יש תשריט כזה.

עו"ד נתן טרבלסי: מעולה. אז זה כולל בתוך 451-

עו"ד עינב סילוורה: יש שם גם חדרי קירור.

רו"ח יצחק בנימין: יש חדרי קירור בנפרד. זה אני רואה.

(מדברים ביחד)

עו"ד עינב סילוורה: זה אולי יעזור לכם?

עו"ד נתן טרבלסי: רגע, שניה, שניה, ברשותכם, קצת סדר. בתוך 451, אתם מכניסים את כל מה שקשור לחדרי קירור ואריזה. אני צודק? ואת האריזה, בבקשה. תני לה את זה בחזרה. אז תגידי לי, לתוך 451, מה אתם מסווגים כ-451, מלאכה?

גב' חן: יש לך פירוט שם למעלה. פשוט זה לא-

עו"ד נתן טרבלסי: איפה נמצא הפירוט?

גב' חן: בטבלה, בצד.

(מדברים ביחד)

עו"ד נתן טרבלסי: אוקי, אז בואו, אוקי, שימו את זה, את השאלה הזאת בצד. בתוך 903, אותה שאלה. מה נכנס ל-903? אבל הם אומרים פה, 451. יופי, אז 903, אתם מכניסים-

עו"ד אריק כהן: 903, אתם סיווגתם כחדרי קירור.

עו"ד נתן טרבלסי: חדרי קירור. ככה זה עולה מהכתב.

רו"ח אורטל אל על: זה מה שכתוב גם אצלך בטבלה.

עו"ד עינב סילוורה: אני, פשוט כאן אני לא מצליחה לקרוא.

עו"ד נתן טרבלסי: הנה, פה, פה, הם מצליחים לקרוא.

עו"ד אריק כהן: בתי האריזה חויבו לפי מלאכה. כל השאר, חויב לפי נכסים אחרים.

עו"ד נתן טרבלסי: אז אנחנו אומרים ש-903, מה שחייבו אותך פה, זה בתי הקירור בלבד, בסדר?

עו"ד אריק כהן: בתי הקירור ועוד ועוד ועוד, כן.

עו"ד נתן טרבלסי: לא, רגע. אז 903 זה אך ורק בתי הקירור. לפי מה שהם כותבים פה.

עו"ד אריק כהן: לפי מה שאני רואה פה בתשריט שלהם.

עו"ד עינב סילוורה: כן.

עו"ד נתן טרבלסי: בתשריט שלהם, זה 903, זה בתי הקירור בלבד. עכשיו, אנחנו רוצים לבדוק, אנחנו רוצים לבדוק, מה הכניסו ב-451. אבל זה מה שאנחנו מנסים להבין.

עו"ד אריק כהן: עכשיו, ממה שאני מבין, שוב פעם, יש פה הרבה דברים שהם לא ברורים, אבל...

עו"ד נתן טרבלסי: אני רוצה לשאול אתכם, אוקי? אני חוזר לשאלה הראשונה, הראשונה, הראשונה.

עו"ד אריק כהן: כן.

עו"ד נתן טרבלסי: כשאני מסתכל על כל הסיווגים של העירייה-

עו"ד אריק כהן: כן.

עו"ד נתן טרבלסי: ואני מסתכל על הנכס. הנכס אצלכם מחולק לשיטתכם לשניים. לקרקע התפוסה, שזה הכביש וכל החניון בחוץ.

עו"ד אריק כהן: ואדמה חקלאית.

עו"ד נתן טרבלסי: אדמה חקלאית הם הורידו.

עו"ד אריק כהן: לא, לא. קרקע התפוסה צריכה להיות מחויבת לפי אדמה חקלאית. אבל זו טענה אחרת, שאנחנו כרגע, בוא נניח אותה כרגע בצד.

עו"ד נתן טרבלסי: אוקי. בין אדמה חקלאית לקרקע תפוסה, אוקי?

עו"ד אריק כהן: כן.

עו"ד נתן טרבלסי: גם במושבים, נדמה לי, אם אתה שם אספלט זה כבר לא עובד. זה עדיין-

עו"ד אריק כהן: לא, זו עדיין אדמה חקלאית, דרך אגב.

עו"ד עינב סילוורה: אם אתה שם אספלט?

עו"ד אריק כהן: כן, כן.

עו"ד עינב סילוורה: כדי שתהיה אדמה חקלאית, יש הגדרה בפקודת העיריות, שלצורך גידול וגידול חקלאי.

עו"ד אריק כהן: אם אתם שואלים-

עו"ד עינב סילוורה: אז אין שם גידול חקלאי באספלט.

עו"ד אריק כהן: אז אני אפנה את הוועדה לערעור מנהלי.

עו"ד עינב סילוורה: אבל אם זה חנייה, איך חנייה יכולה להיות גידול חקלאי.

עו"ד אריק כהן: זה לא חניה. אני לא מדבר על החניות. השטח שם משמש לפריקה וטעינה.

עו"ד נתן טרבלסי: לא, לא, אני מבין מה הוא אומר. אם אני יש לי במושב בית אריזה, לצורך העניין, את לא תעשי בתוך המושב, צריכים להעמיס משטחים עם מזלג, אז את לא מבקשי ממנו לקחת את האדמה חול והוא ישקע כל הזמן.

עו"ד אריק כהן: נכון.

עו"ד נתן טרבלסי: אז מאפשרים להם לעשות את זה כאספלט, אבל לטובת העניין הזה.

עו"ד אריק כהן: בדיוק.

עו"ד עינב סילוורה: נכון, אבל הסיווג הוא קרקע תפוסה, כי הוא לא יכול-

עו"ד אריק כהן: לא, לא, לטובת-

עו"ד נתן טרבלסי: אבל זו השאלה.

עו"ד עינב סילוורה: פקודת העיריות מגדירה אדמה חקלאית.

עו"ד אריק כהן: לפני זה הראיתי פסק דין שמדבר בדיוק על זה.

(מדברים ביחד)

עו"ד עינב סילוורה: כן, וגם בנכסים אחרים מגורי העובדים.

עו"ד נתן טרבלסי: לא, ב-451 אתם מציינים.

עו"ד נתן טרבלסי: הכנסתם את זה ב-451.

עו"ד עינב סילוורה: כן, כן, 451.

עו"ד נתן טרבלסי: במלאכה, לא בנכסים אחרים.

עו"ד עינב סילוורה: לא. את מגורי העובדים לא ב-

עו"ד נתן טרבלסי: הכנסתם במלאכה, ב-451.

עו"ד עינב סילוורה: 451, זה נכסים אחרים.

עו"ד נתן טרבלסי: לא.

(מדברים ביחד)

עו"ד עינב סילוורה: הנה, אני מול הצו. 451, זה נכסים אחרים.

עו"ד נתן טרבלסי: זה לא מה שכתבתם פה. אתם כתבתם פה, אנחנו מסתכלים ביחד מה שכתבת. אי אפשר להגדיר משהו אחר, ולהגיד משהו. אתם מבקשים בעצם שהאדמה התפוסה תהיה חקלאית. נעזוב את הדיווח הזה בצד. ושאר המבנה-

עו"ד אריק כהן: שכל המבנה, יהיה מבנה חקלאי. כמו שהיה-

עו"ד נתן טרבלסי: יהיה מבנה חקלאי, שהסיווג שלו, מה, אתה יודע להגיד לי?

עו"ד אריק כהן: שהסיווג שלו?

עו"ד נתן טרבלסי: לא, אדמה חקלאית. מה היה-

עו"ד עינב סילוורה: כן, אני רוצה להסביר רגע. מה שרשמנו, שניה. כשרשום, 451-

עו"ד נתן טרבלסי: רק שניה, עו"ד, רק שניה, אנחנו פה במשהו באמצע. 801.

עו"ד עינב סילוורה: אני רוצה להסביר שאנחנו רשמנו 'מלאכה'. אני מול הצו. תחת מלאכה יש סיווגים ככה: מסגריות, מוסכים בתי מלאכה ואחרים. 451 זה תחת 'אחרים' ב'במלאכה', בסדר?: אני רק מבהירה.

עו"ד נתן טרבלסי: זה 451?

עו"ד עינב סילוורה: כשרשום פה, 451 לפי הצו, זה הכוונה לאחרים במלאכה. זה צו הארנונה.

עו"ד נתן טרבלסי: ולמה לא 903? סתם אני שואל.

עו"ד עינב סילוורה: 903, זה אפילו הרבה יותר יקר. ורצינו לתת תחת מלאכה, כי הכל משמש אותם מלאכה. זה הצו, אתם רואים? שזה תחת 451, זה תחת מלאכה. אנחנו נתנו את ההיתר הזה, תחת מלאכה.

עו"ד אריק כהן: אני מסכים איתך 100%. אני הפניתי אותו להראות לו שזה אכן יותר...

עו"ד עינב סילוורה: הנה, אני מול הצו.

עו"ד אריק כהן: בסדר, כנראה שזו הסיבה שבגללה אנחנו לא מחויבים לפי מבנה חקלאי.

עו"ד נתן טרבלסי: תסתכל, תסתכל רגע, מה שהקפתם בעיגול-

עו"ד אריק כהן: כן, זה בשדות נגב, כן?

עו"ד נתן טרבלסי: נכון. ותתאים את זה עכשיו למבנה, למה שיש לך.

עו"ד אריק כהן: מבנה חקלאי.

עו"ד נתן טרבלסי: כן, מה זה מפרט? תפרט.

עו"ד אריק כהן: מבנה חקלאי אחר.

עו"ד נתן טרבלסי: זה מופיע לך-

עו"ד אריק כהן: זה מה שחויבנו. מה הוא מבנה חקלאי? מה הוא מבנה חקלאי? מבנה של קבע, אוקי? יש 3 תנאים להגדרת מבנה חקלאי.

עו"ד נתן טרבלסי: כן.

עו"ד אריק כהן: 1, שהוא מבנה של קבע.

עו"ד נתן טרבלסי: כן.

עו"ד אריק כהן: 2, שהוא על אדמה חקלאית. פה אין מחלוקת לגבי הדברים האלה.

עו"ד נתן טרבלסי: 3?

עו"ד אריק כהן: והדבר, לא, משמש לצרכי חקלאות.

עו"ד עינב סילוורה: הוא משמש לצורך פה מכירה ושיווק.

עו"ד אריק כהן: לא. הוא משמש לצרכי החקלאות. לא מכירה.

עו"ד נתן טרבלסי: יש לי שאלה, יש לי שאלת גג, עינב. שאלת גג. בעירייה, זה יכול להיות נתיבות, או כל עירייה אחרת-

עו"ד עינב סילוורה: הם משווקים. משווקים.

(מדברים ביחד)

עו"ד נתן טרבלסי: שניה, שאלת גג. יש בארץ עיר שבתוך תחומי השיפוט שלה... לשטח חקלאי? מוגדר כשטח חקלאי?

עו"ד עינב סילוורה: בוודאי, פתח תקווה.

עו"ד נתן טרבלסי: פתח תקווה. גם בכפר סבא.

עו"ד עינב סילוורה: כן.

עו"ד אריק כהן: יש חקלאי שלא מוכר את התוצרת שלו? בוא נשאל ככה. בסופו של דבר, זה חלק בלתי נפרד.

עו"ד עינב סילוורה: אני יכולה להגיד לך דוגמאות, מרמת השרון, שיש שם המון שטחים חקלאיים.

עו"ד אריק כהן: כולם, כולם מוכרים את התוצרת שלהם.

עו"ד עינב סילוורה: רמת השרון, המון שטחים חקלאיים-

(מדברים ביחד)

עו"ד עינב סילוורה: אני אתן שוב לך ערעור, שאני הייתי, קנטור רמת השרון. ערעור בבית המשפט המחוזי נגד חקלאי שמגדל. והוא מוכר שם. אתה יודע מה הוא מחויב? 380 ₪ למ"ר.

מר ראובן עופר טרבלסי: את צודקת. אם הייתי פותח שם חנות ירקות, המינהל היה בא סוגר לי את המקום.

עו"ד עינב סילוורה: כי הוא מוכר שם. אני אומרת לך, קנטור... קרקע חקלאית שיש לו.

מר ראובן עופר טרבלסי: כי אם היית יכולה להיכנס אליי ולקנות ממני את הירקות. יש לנו תקדים בשרשרת שמישהו פתח חנות ירקות במושב, בתקופת הקורונה. הגיע אליו המינהל... אמר לו, אסור לך למכור ירקות.

עו"ד עינב סילוורה: נכון.

מר ראובן עופר טרבלסי: נכון, אז אני לא מוכר ירקות. אני לא חנות ירקות. אני חקלאי.

עו"ד עינב סילוורה: ברגע שאתה כן מבצע עסקת מכירה, לשיווק.

מר ראובן עופר טרבלסי: אנחנו חקלאים. אין אחד שלא מוכר לכל דבר. גם מהשטח אני מוכר, דרך אגב, גם לפני שהיה בית האריזה, עדיין...

עו"ד עינב סילוורה: אין בעיה. לא מוכרים פיזית, אבל לא חייב...

(מדברים ביחד)

עו"ד עינב סילוורה: אני חושבת שחייבים פה תצהירים וחקירות, שעובדות יהיו.

עו"ד נתן טרבלסי: לפני שתצהירים וכו', אתם תתייחסו לזה בתוך התצהירים. בסוף, בסוף, בסוף, השאלה המהותית היא, האם בנסיבות שלהם, של יראון, שהם, את איתי?

עו"ד עינב סילוורה: כן.

עו"ד נתן טרבלסי: שהם גם המגדלים וגם האורזים, ומשנעים את זה החוצה, כשיש כמה תחנות. יש תחנה אחת בשטח החקלאי, שהצנון גדל בתוכו. משנעים את זה לתוך אותה חברה, לתוך אותם משרדים של המפעל. ושם, השטיפה והאריזה ושינוע החוצה, אוקי? זה התהליך. האם לזה, אתם קוראים השבחה. לעובדה שהחלק של המקום הזה, הוא שטיפה ואריזה ושינוע החוצה, האם זו השבחה? בהינתן, שגם הם מגדלים.

להבדיל מאותה החברה, שקונה, קונה, קונה ואורזת מתנות. או להבדיל מזה שהם היו קונים מצד ג', שוטפים ואורזים. האם זו השבחה? אם כן, אז ידכם על העליונה. אם לא, אז זו לא השבחה, וזה חלק מה... זה שאת חושבת, זה בסדר. הם חושבים אחרת. ואנחנו נצטרך להחליט של מי המחשבה יותר חזקה.

(מדברים ביחד)

עו"ד אריק כהן: לא, השאלה שלך מבוססת על מה הבסיס של החשיבה שלך?

עו"ד עינב סילוורה: לא, אני חושבת ואני אומר-

רו"ח יצחק בנימין: הקביעה שלך, סליחה רגע, על סמך מה הקביעה?

עו"ד עינב סילוורה: על הפעילות שנעשית במקום. יש שם פעילות, יש שם פעילות של מלאכה.

רו"ח יצחק בנימין: יש לזה תקדים?

עו"ד עינב סילוורה: מייצרים, בוודאי, אני הפניתי-

רו"ח יצחק בנימין: לא, הוא לא מייצר, סליחה. הוא מייצר לעצמו-

עו"ד עינב סילוורה: אבל יש, השאלה, אם אתה מסתכל על הפעילות. אתה נכנס למפעל, אתה רואה שם מכונות, יש שם פועלים, יש עובדי ייצור. וזה מגדיר-

מר ראובן עופר טרבלסי: הם לא מייצרים. יש עובדי מיון, לא ייצור.

עו"ד עינב סילוורה: סליחה, מיון, אוקי. האם יש עובדים-

מר ראובן עופר טרבלסי: יש הבדל גדול בין ייצור.

עו"ד עינב סילוורה: או שיש שם גידול? זו השאלה. האם יש שם פעילות, שהיא פעילות ייצורית?

(מדברים ביחד)

מר ראובן עופר טרבלסי: אין ייצור. תמחקי את המילה הזאת, ייצור, מהלקסיקון שלך.

רו"ח אורטל אל על: הוא אומר לפי הפסיקה, הפעילות המסחרית שנלווית לפעילות החקלאית, היא חלק המסחרית.

רו"ח יצחק בנימין: גם לפי הפסיקה שהבאת, גבירתי, את אמרת, גם הוא הסכים איתך, שאם הוא היה קונה ממקור אחר את התוצרת שלו, וממיין אותה וכו', אז הגדרת את זה כפעילות עסקית לכל דבר. וגם בא הכח הסכים עם זה, נכון? עד כאן, אין לנו וויכוח.

עו"ד עינב סילוורה: נכון.

רו"ח יצחק בנימין: אבל זה לא המצב שם. כי הוא מגדיר והוא אומר והוא מדווח לנו דיווח שאני, מקובל עליי, באמינות שלו וכו'. חס ושלום. שמה שהוא עושה שם, זה אך ורק הפעילות של הגידולים שלו. ולכן, ולכן, ולכן, בניגוד למה שהגדרנו כפעילות עסקים, פה יש פעילות שהיא שלו לבד. עכשיו, כל מה שיש מסביב, זה המכונות החקלאיות, המכונאים וכו', זה חלק מהתפעול היומי של העסק. אין מה לעשות.

עו"ד עינב סילוורה: אתה אמרת, עסק.

רו"ח יצחק בנימין: לא, שזה עסק לכל דבר. הוא לא אומר שזה לא עסק. לא, סליחה, הוא לא אומר שזה לא עסק. גם הוא מגדיר את המקום כעסק.

עו"ד אריק כהן: חקלאי.

רו"ח יצחק בנימין: כי הוא חקלאי. אבל זה עסק חקלאי לכל דבר. על זה הוא בונה את העניין.

מר ראובן עופר טרבלסי: אני גם עוסק מורשה.

עו"ד עינב סילוורה: השאלה, השאלה, אם זה עסק חקלאי שיש פעילות בפנים. כמו שאתם רואים, כל הפעילות הזאת, היא צריכה לקבל, ליהנות מהתעריף המופחת של כמעט תשלום אפסי ביחס לכל עסק אחר. הצביעות הזאת לשלם 0.34, שהוא תעריפים שלגידול חקלאי, הוא גם לא סביר בכלל, על כל הדרישה. כי יש פעילות עסקית, זה עניין.

עו"ד אריק כהן: אבל יש דברים, אמרנו, יש דברים-

עו"ד עינב סילוורה: יש מכונות ומיזוג, ומבנה מגורים והכל, ומבנה חקלאי. התעריף-

עו"ד נתן טרבלסי: יש לי, אני רוצה רגע להתקדם. חבל על הזמן. הבנו פחות או יותר על מה מדובר.

עו"ד אריק כהן: רגע, אני אגיד לך מה לשיטתי פה, משהו ככה שקופץ לי, אני שומע את חברתי. בנתיבות, בגדול, אין הרבה שטחים חקלאיים, מה שנקרא. ולכן, מלכתחילה כל התעריפים פה היו נמוכים במקור. כשמסביב יש לנו את כל המושבים: שדות נגב וזה. שהם, באמת יש להם את העניין של חקלאות ענפה יותר. עכשיו, בגלל שעכשיו עיריית נתיבות לקחה את השטח הזה, עכשיו היא אומרת, אה, בגלל שהתעריף שלי הוא נמוך, אז אני לא-

עו"ד עינב סילוורה: זה לא מה שאמרתי.

עו"ד אריק כהן: אתה לא תהנה מתעריף נמוך.

עו"ד עינב סילוורה: זה לא מה שאמרתי.

עו"ד אריק כהן: בגלל שהסיווג שלך-

עו"ד עינב סילוורה: אבל זה לא מה שאמרנו, צר לי. זה לא, אני לא מסכימה. זה לא מה שאמרתי. אני בודקת את הסיווג לפי השימוש שנעשה. השימוש שנעשה שם-

עו"ד נתן טרבלסי: אני לא סתם שאלתי את אותן שאלות מקודם, על האם יש עיר בארץ עם שטח חקלאי, ואמרתם לי שכן. ואני לא סתם מנסה להתעקש ולהבין מה ההבדל בין מלאכה לנכסים אחרים בתוך הסיווג שלכם. אני כבר אומר שיש לפה ולפה. התשובות הן לא חד משמעיות, כשאני קורא את הפירוט שאתם צירפתי לי. ואני גם רוצה ללכת צעד אחד קדימה, ולשאול את השאלה הבאה, שאתם גם תצטרכו להביא לי תשובות. אבל גם אתם תצטרכו להביא תשובות. זה בגלגול הקודם, לשדות נגב, זה היה מבנה חקלאי.

עו"ד אריק כהן: כן.

עו"ד נתן טרבלסי: ואתם היום, באים ואומרים לי, אנחנו רוצים, אומרים לנו, אנחנו רוצים-

עו"ד אריק כהן: להמשיך להיות מבנה חקלאי.

עו"ד נתן טרבלסי: להמשיך להיות מבנה חקלאי. ואתם באים ואומרים, לא זה כבר לא מבנה חקלאי. אז אני רוצה שלדיון הבא, לפני שתציגו, מצידי שנעשה עוד ישיבה באמצע. שזה יהיה בכתב, איך שאתם רוצים, בסיכומים. למה אתם חושבים שזה צריך להיות להמשיך ולהיות, מה השתנה. מעבר לעובדה-

עו"ד אריק כהן: לא השתנה.

עו"ד נתן טרבלסי: שניה. מעבר לעובדה שהקרקע עברה היום לתחת עיריית נתיבות משדות נגב, עברה לעיריית נתיבות. בפועל, מה השתנה מבחינת החברה, מבחינת המפעל.

עו"ד עינב סילוורה: לא, אני לא מסכימה לזה ואני אסביר. מה היה קודם בשדות נגב, לא רלוונטי, לא מעניין אותי. לא מעניין אותי הסיווג שם. לא מעניין אותי התעריף.

עו"ד נתן טרבלסי: למה?

עו"ד עינב סילוורה: אני בודקת היום, כי הם נמצאים תחת עיריית נתיבות-

עו"ד נתן טרבלסי: נכון.

עו"ד עינב סילוורה: לפי צו הארנונה שבוחן את השימושים למול צו הארנונה. אני אלך עוד צעד קדימה. אפילו אם היו תחת שיפוטי, והייתי מחייבת אותם, אני, כרשות מקומית, בסיווג של מבנה חקלאי. אני, לא רק שאני רשאית, אני מחויבת לתקן את השומה, ואז הייתי צריכה להסביר, אם הייתי משנה, הייתי צריכה להסביר, למה אני שיניתי בעצם את הסיווג בעצם, את השומה. היום אני לא יודעת-

עו"ד נתן טרבלסי: היום, את אומרת, אני פטורה מלשכנע.

עו"ד עינב סילוורה: אני לא יודעת מה הקריטריונים, מה שהנחה את מנהל הארנונה. אני לא יודעת מה הוא בחן שם. אני לא יודעת מה היה שם. אני גם לא יודעת מה היה שם הצו, וזה גם לא מעניין אותי. אני בודקת את השימוש היום. באים אליי, מנהל הארנונה. הוא מסתכל בשימוש, הוא רואה את השימושים, בודק אותם מו צו הארנונה ומסווג, לפי הסיווגים המתאימים ביותר. אני לא צריכה לתת הסבר, למה, מה היה קודם. בכלל לא רלוונטי.

עו"ד נתן טרבלסי: לא, אוקי, אבל עדיין אני מסתכל בסוף, מעבר לעירייה שזה בסדר. אמרת מקודם, יכולתי לתת סיווג איקס, ואחרי זה לשנות לסיווג וויי. אבל הייתי צריכה להסביר. היום-

עו"ד עינב סילוורה: אם אני הייתי מקבלת החלטה, כי מנהל הארנונה צריך להסביר למה הוא משנה את החלטתו.

עו"ד נתן טרבלסי: בסדר גמור.

עו"ד עינב סילוורה: מנהל הארנונה פה לא שינה את החלטתו. החלטתו מלכתחילה, זו ההחלטה.

עו"ד נתן טרבלסי: כן, אבל בסוף, יושב פה אזרח, ואומר, תשמע. לא אני ביקשתי להעביר את השטח לעיריית נתיבות. אני לפני בכלל שעיריית נתיבות חשבה שהשטח יעבור אליה, הקמתי שם מפעל שהוא לא מפעל לייצר, אלא מפעל שבעצם מעביר מצד א' לצד ב', כדי שאני אוכל לשווק את זה, לצורך העניין, אם היה לו מגרש גדול מאחורי הבית, אז הוא יכול לעשות את זה גם מאחורי הבית. זה לא היה הופך את זה לשינוי שונה, אוקי? לייעוד שונה. הוא אומר, אותו אזרח, אני לא עשיתי שום דבר. אני בסה"כ, קמתי יום אחד בבוקר, מקבל החלטה, עד עכשיו היית שייך לשדות נגב, עכשיו אתה שייך לנתיבות. אוקי.

הוא לא יכול לעשות נגד ההחלטה הזאת כלום. זאת החלטת ממשלה. אבל אתם גם באים ואומרים לו, אנחנו הולכים, במרכאות או לא במרכאות, לפגוע בך בכיס. במובן הזה, שמה ששילמת עכשיו, שילמת, לא מעניין אותי. אבל אני רוצה שלי תשלם משהו אחר. עכשיו, יכול להיות שאתם צודקים, אבל אתם צריכים לבוא ולהראות לדעתי לפחות, מה השתנה מבחינת החברה הזאת.

עו"ד עינב סילוורה: אני לא מסכימה איתך, צר לי. דעתי היא, דעתי היא אחרת-

עו"ד נתן טרבלסי: בסדר גמור.

עו"ד עינב סילוורה: אני לא צריכה להוכיח היום כרשות מקומית, מה השתנה ומה היה קודם. אני צריכה היום כרשות מקומית להסביר את השומה שהוצאתי היום. אני לא צריכה להסביר, מה היה קודם. גם אם הוא היה נישום שלי, לצורך העניין-

עו"ד נתן טרבלסי: אז היית מסבירה לו.

עו"ד עינב סילוורה: לא, אני רוצה לומר. היום יש לי נישום שלי. גם, מקרה שלי, בסדר? ברמת השרון. בא לי נישום, עשיתי מדידה, תיקנתי לו את השטח, השטח קפץ. ההוא בא לבית המשפט המחוזי ואמר, סליחה, שיסבירו לי מה השתנה. אמרתי, אני לא יודעת מה היה, אני יכולה להגיד לך, מה היום.

אני מוציאה לו את התשריט של המדידה היום, ומסבירה איך השומה היום. אני לא יודעת, זה גם לא רלוונטי מה היה. אני צריכה היום שהשומה תהיה כדין, שהיא תהיה תואמת את השימושים ואת צו הארנונה. אני לא יכולה, אני לא צריכה להסביר מה היה קודם. השאלה, אם באמת השומה היום הוצאה כדין.

עו"ד נתן טרבלסי: יכול להיות שהשומה הוצאה כדין. השאלה, עוד פעם, מעבר לשומה, אנחנו בסוף, בסוף, בסוף, מסתכלים על הכל לא רק בשחור-לבן. אלא יש גם באמצע קצת, אפור. והאפור מבחינתי, האם יש פה איזשהו משהו מעבר לסטנדרט, לרגיל. אז זה בסדר לבוא, תראי, אני מסתכל עכשיו, לצורך העניין, אני מסתכל, וגם אתם הרי, באים בסופו של יום ומחליטים לצורך העניין, שחדר מכונות יסווג כמלאכה. עכשיו, אנחנו גם מסכימים שבית האריזה מסווג 451 כמלאכה, ואתם באים ואומרים שחדרי קירור זה 903. ואני שואל, למה? הרי המנועים של 903, המנועים של חדרי הקירור, האם נמצאים בתוך חדרי המכונות. אז למה אתם מפרידים? זה חלק מבית הקירור.

עו"ד עינב סילוורה: זה 2 דברים-

עו"ד נתן טרבלסי: אגב, יכול להיות לרעתו גם. זה יכול להיות לטובתו, אני לא יודע.

עו"ד עינב סילוורה: זה כן אפשר, לשאול היום-

(מדברים ביחד)

עו"ד עינב סילוורה: זה לגיטימי לשאול. בשביל זה יש תהליכי השגה וערר. בדיוק על הסיווג. ולשאול, למה היום, סליחה רגע, ולשאול למה היום מסווג, זה לגיטימי ונכון, ולכן אנחנו נמצאים בוועדה הזו ובהליך הזה. אבל לא לשאול מה היה קודם. מה היה קודם, לא רלוונטי.

עו"ד נתן טרבלסי: לא, רגע, כשאתם, הרי אין מחלוקת שאתם, שוב, לא במרכאות, נכנסתם חדשים למקום שהוא קיים.

עו"ד עינב סילוורה: נכון.

עו"ד נתן טרבלסי: קיבלתם מקום חדש, שאולי קיים כבר שנים. ואמרתם, מהיום, אני בעל הבית, אוקי? מהיום אתה תשלם לי, לפי מה שאני חושב שמגיע לי, לפי הסיווג של עיריית נתיבות והסיווגים. אבל אתם רואים שגם אתם, עדיין לא הספקתם להבין, כנראה, אני מניח, לעשות את הסיווג המתאים או הנכון. עכשיו, את אומרת, על זה ההשגה, אני מסכים איתך. אבל ברור לי, ולא מפעם ראשונה, שלפני שאתם נותנים, אתם בודקים. אתם בודקים את הגודל, אתם בודקים את הייעוד, אתם בודקים את השטח-

עו"ד עינב סילוורה: יש תשריט.

עו"ד נתן טרבלסי: אתם בודקים הכל. השאלה היא פה, האם עשיתם גם את הבדיקה הזו, על עצם העובדה שזה היה חקלאי ושונה. אני אשאל את זה אחרת. האם את יכולה להראות לי מצב, שמבנה, לא של גודל השתנה, כמו שהצגת לי, או אולי יותר אולי פחות. או שינוי מבנה ייעוד וראינו את זה, מתעשייה לחנויות. יש את זה הרבה באזור התעשייה שם, עם כל הביגים האלה שנבנו שם. האם את יכולה להראות לי מקום שבו מבנה, שלא השתנה בו כלום, שונה מחקלאי למלאכה או נכסים אחרים, מבלי שנעשה שום שינוי במבנה הזה?

עו"ד עינב סילוורה: אז שוב, קודם כל, יש את-

עו"ד נתן טרבלסי: בבקשה, את יכולה להגיד לי?

עו"ד עינב סילוורה: לא, לא, לא. אני רוצה להסביר. לא, קודם כל, בפסק הדין בעניין קרפרי ועיריית חולון, בדיוק דיבר על מקרים כאלה. ועתרו כנגד שם באמת בדיוק מה שהוא אמר על שינוי, שחייבו אותם בהתחלה בסיווג אחד, ואז שינו להם את הסיווג והגדילו אותו. ואז טענו, שיש את חקיקת ההקפאה. ולמעשה, לא יכולים. ואז בית המשפט העליון, בעניין קרפרי אמר, לא. ברגע שמנהל הארנונה הולך ורואה שהשימוש המתאים זה השימוש, אז אין פה את חקיקת ההקפאה, והוא רשאי לשנות את הסיווג ולהתאים אותו לשימושים בפועל. וזה הלכה של העליון.

יש עוד פסק דין עליון, אלן גלבר נגד עיריית אשדוד. שם לא חייבו שם לא חניות ולא חייבו מרתפים. צו הארנונה קבע שהם ברי חיוב אבל לא חייב. בית המשפט העליון אמר, סליחה, ברגע שצו הארנונה קובע משהו מסוים, אתם חייבים, אתם לא לשיקולים דעתכם, אתם חייבים להתחיל לחייב. לא מעניין אותי מה היה עד היום, לא מעניין הסתמכות של הנישום, לא מעניין מדיניות.

והיום אתם תחייבו את כל השטחים, כי צו הארנונה קובע חיוב. ושוב, אני חוזרת בכוונה לסעיף 21, להפניה שלי לעליון עם קרפרי עם עיריית חולון, שם היה שם בית קירור. ובאמת טענו שם כנגד הסיווג שלהם, שהפכו אותם לסיווג של תעשייה-

עו"ד אריק כהן: הם טענו גם נגד השינוי של הסיווג.

עו"ד עינב סילוורה: ובאמת זכו גם בעליון.

עו"ד אריק כהן: אבל בית המשפט העליון, בית המשפט העליון לא דיבר על הסיווג עצמו. הוא אמר-

עו"ד עינב סילוורה: אנחנו נדבר על שינוי, כי הוא שאל אותי על שינוי. אז אני מסבירה איך אני יכול לשנות. כי הוא אומר לי, אני לא יכול לשנות. אז אני מסבירה, איך אני מחויבת לשנות, לא יכולה.

עו"ד אריק כהן: אני מציע אולי שחברי הוועדה יבואו לביקור בנכס. יראו באמת את הפעילות שאנחנו עושים שם. יראו שאין שם את הפעילות שחברתי מתארת כהשבחת מוצר. הרי בסופו של יום, הפעילות שנעשית שם היא פעילות-

עו"ד נתן טרבלסי: רק לפני שנראה, אני עדיין מחכה, מה זה השבחת מוצר? למה אתם קוראים, השבחת מוצר? למה אתם קוראים אותו מוצר?

עו"ד עינב סילוורה: אני לא אומרת יש פה השבחת מוצר. אני אומרת, ברגע שהמוצר נכנס, כמו שהוא אומר, במצב כמו שהוא, אני אחזור. ברגע שיש לי מוצר, שהוא אומר, כמו שהוא, במצב שהוא מוציא אותו מהשדות החקלאיים שלו, הוא לא יכול למכור אותו, הוא לא יכול לשווק אותו. הוא, כדי לשווק אותו, הוא צריך לעבור תהליכים.

עו"ד נתן טרבלסי: איזה?

עו"ד עינב סילוורה: הוא עובר תהליך של שטיפה, הוא אמר, אריזה, נכון? מה עוד, איזה תהליך?

(מדברים ביחד)

מר ראובן עופר טרבלסי: יש לי בצל שם. יש לי בצל. מה אני עושה עם הבצל הזה? מוציא ממנו את הקטנים, שם אותו בארגז.

עו"ד עינב סילוורה: אתה חותך אותו, מנקה אותו?

מר ראובן עופר טרבלסי: לא חותך אותו.

עו"ד עינב סילוורה: מה זה מוציא את הקטנים?

מר ראובן עופר טרבלסי: מה?

עו"ד עינב סילוורה: את הרקובים.

מר ראובן עופר טרבלסי: לחתוך, להוציא את הקטנים.

עו"ד עינב סילוורה: אני חושבת שצריך, אני חושבת גם בגלל שזה הרבה מאוד כסף, ויש פה מחלוקת משפטית, חייבים לתת תצהירים על-

(מדברים ביחד)

מר ראובן עופר טרבלסי: אה, זה בשדות נגב היה. איך קוראים לו, הדס.

עו"ד נתן טרבלסי: זה שדות נגב?

מר ראובן עופר טרבלסי: כן.

עו"ד נתן טרבלסי: כן, זה עדיין בזה.

עו"ד עינב סילוורה: אני חושבת שבגלל שהעובדות פה, והפעילות שנעשית שם כל כך רלוונטית, הם חייבים להצהיר וחייבים לחקור אותם על זה. אנחנו מבקשים שיהיה תצהיר על הפעילות, מפורטת, שהם יתנו על הפעילות שנעשית בנכסים. ושיהיו חקירות על התצהירים.

עו"ד נתן טרבלסי: רגע, בתצהיר שלהם הם פה, מה שהם כותבים, הם אומרים שהם עושים רק שטיפה וכו'.

עו"ד עינב סילוורה: לכן אני רוצה לחקור.

עו"ד נתן טרבלסי: לא, הוא ירד מהחיתוך וזה. אבל הוא עדיין אומר שהוא שוטף ואורז.

עו"ד עינב סילוורה: אז לכן אני ארצה לחקור אותם, על הפעילות שם.

עו"ד נתן טרבלסי: אז בואו נסכם את זה ככה ברשותכם. 1, אתם תגישו תצהיר. אתם תביאו לי אסמכתאות לכך, אתם, זה עיריית נתיבות, נכון, צודק. עיריית נתיבות, שאתם בעלי מבנה, מסווגים כפי שהחלטתם, אם אתם רוצים לעשות ביקור בשטח.

אם אתם רוצים להביא תצהיר חדש. אם אתם רוצים לבחון עוד פעם. תביאו לי אסמכתאות לפני מה אתם מחליטים, מה שייך למה, ולמה, למה יש לכם, או למה אתם מחליטים, להתעלם מהעובדה שמדובר, או לא להתייחס, או לא לקבל את הטענה, שמדובר במבנה חקלאי. אתם טוענים שיש פה איזשהו שינוי או איזשהו ייצור של מוצר, תראו לנו. לא די בכך שתגידו...

(מדברים ביחד)

עו"ד עינב סילוורה: פעילות ייצורית. או מלאכה, זה מלאכה? זו עבודה.

עו"ד נתן טרבלסי: את הגדרת את זה כפעילות עסקית. אני רוצה-

עו"ד עינב סילוורה: כמלאכה.

עו"ד נתן טרבלסי: אה, אוקי. כמלאכה. עכשיו, את, לא די לי בזה שתגידו לי, תקשיבו, הם שוטפים את הצנון ואורזים אותו מבחינתי, זה עסקי. תראי לי מאיפה זה מגיע. זאת אומרת, שזה אכן זו פעילות נפרדת שהיא לא קשורה לכך שהוא זה גם שמגדל, אוקי?

עו"ד עינב סילוורה: כן, זה לא רלוונטי.

עו"ד נתן טרבלסי: אתם תציגו לי בבקשה, את ההבדל, אם אכן, ותרשמו את זה תצהירים, אם אכן זה אכן כך, אם נעשה שינוי במבנה מאז שהוא היה-

עו"ד עינב סילוורה: זה לא רלוונטי לי.

עו"ד נתן טרבלסי: אוקי, לא משנה, אני רוצה אבל להתייחס לזה.

עו"ד עינב סילוורה: השאלה, מה השימוש היום רלוונטית. הם צריכים להצהיר על הפעילות שנעשית היום.

עו"ד אריק כהן: אנחנו, למען הסדר הטוב, אנחנו מבקשים שגם העירייה תגיש פה תצהיר-

עו"ד עינב סילוורה: בוודאי.

עו"ד אריק כהן: לגבי השימושים.

עו"ד עינב סילוורה: בטח, חייב תצהיר. מה זאת אומרת? 30 יום ו-30 יום. בוודאי. הנחנו תצהיר איך אנחנו סיווגנו.

עו"ד נתן טרבלסי: אין מחלוקת לגבי הגודל.

עו"ד עינב סילוורה: בטח, אין כזה דבר. זה עפ"י חוק, מה זאת אומרת?

עו"ד נתן טרבלסי: אין מחלוקת לגבי השטחים, לגבי הגודל. אתם ירדתם מהעניין של האדמה-

עו"ד עינב סילוורה: כן, אמרנו, זה לא-

עו"ד נתן טרבלסי: 95 דונם ירדו.

עו"ד אריק כהן: השטחים הם שטחים. אנחנו מדברים פה על הסיווגים.

עו"ד נתן טרבלסי: אנחנו מדברים על סיווג-

עו"ד אריק כהן: על הסיווג של המבנה כמבנה חקלאי.

עו"ד נתן טרבלסי: מבנה חקלאי. והאדמה-

עו"ד אריק כהן: והקרקע כאדמה חקלאית.

עו"ד נתן טרבלסי: חקלאית. אתם טוענים שזו קרקע תפוסה ולא חקלאית, והמבנה הוא מחולק ל-2.

עו"ד אריק כהן: מלאכה ו... ויכול להיות גם 1,000 דברים אחרים, כי אין שום-

עו"ד נתן טרבלסי: 30 יום, 30 יום.

עו"ד אריק כהן: פרוטוקול, איך אנחנו מקבלים?

עו"ד נתן טרבלסי: יודפס, ויועבר אליכם ע"י העירייה.

עו"ד אריק כהן: תוך כמה זמן? כי אני צריך את זה-

עו"ד עינב סילוורה: 30 יום מיום הפרוטוקול, יהיה לך.

עו"ד אריק כהן: 30 יום מהפרוטוקול?

עו"ד נתן טרבלסי: נכון, נכון.

עו"ד אריק כהן: מצוין.

עו"ד נתן טרבלסי: אגב, עוד, שכחתי רק לשאול. לא קיבלתי, או שאמרתם לי, לגבי התקופה שמ-

רו"ח אורטל אל על: 2019.

עו"ד נתן טרבלסי: 2019 לחיוב.

עו"ד אריק כהן: אנחנו קיבלנו את החיוב-

עו"ד נתן טרבלסי: לא, לא.

רו"ח אורטל אל על: לצרף... לתצהירים מסודר. תראו, אני אסדר את הכל.

עו"ד נתן טרבלסי: האם קיבלתם חיוב למשהו-

מר ראובן עופר טרבלסי: אנחנו שילמנו עד סוף 2020 לשדות נגב.

עו"ד נתן טרבלסי: עד סוף 2020?

מר ראובן עופר טרבלסי: כן.

עו"ד נתן טרבלסי: שילמתם לשדות נגב?

רו"ח יצחק בנימין: רגע, זה אומר שעכשיו, יש לך חיוב כפול-

עו"ד עינב סילוורה: יש חפיפה, 4 חודשים.

רו"ח יצחק בנימין: על מאוגוסט עד סוף דצמבר.

מר ראובן עופר טרבלסי: כן, כן.

עו"ד עינב סילוורה: הוא צריכה להגיש עתירה לבית משפט על החיוב שלהם. אין להם סמכות חוקית לגבות.

רו"ח יצחק בנימין: הוא שילם להם כבר.

מר ראובן עופר טרבלסי: אבל בדיעבד.

עו"ד עינב סילוורה: מה זה בדיעבד?

מר ראובן עופר טרבלסי: כי אני שילמתי בינואר על כל השנה.

עו"ד עינב סילוורה: כן, אה.

מר ראובן עופר טרבלסי: אתם באתם באוגוסט, באתם ואמרתם שרק בספטמבר, אמרת שאתה מאוגוסט, שלנו.

עו"ד עינב סילוורה: אבל לא גביתי אחורה. אז אם יש לך את התקופה של כפל-

מר ראובן עופר טרבלסי: אני לא יודע גם אחורה. את לא גבית אחורה.

עו"ד עינב סילוורה: אז הם לא יכולים, יש-

עו"ד נתן טרבלסי: אני רוצה גם התייחסות של שדות נגב, למה הם עדיין מבקשים מכם-

עו"ד עינב סילוורה: מהיום שהוא בצו השיפוט שלי. כשהם לא בצו השיפוט שלי, אני לא יכולה לגבות מהם. אסור.

מר ראובן עופר טרבלסי: כי הם טוענים שזה בבג"צ, ועוד לא-

(מדברים ביחד)

עו"ד נתן טרבלסי: שיציגו את זה במסמך. בגלל הוויכוח הזה.

(מדברים ביחד)

רו"ח יצחק בנימין: עינב, הוא טוען שהוא שילם את זה מינואר עבור כל השנה, הוא משלם את הארנונה. אבל אם הוא שילם, את בא באוגוסט, הוא שילם בינואר.

עו"ד נתן טרבלסי: לא, לא, היא צודקת. לא משנה.

עו"ד עינב סילוורה: אין להם סמכות. על התקופה שהם לא בתחום שיפוט-

רו"ח יצחק בנימין: הם צריכים להחזיר לו, הם צריכים להחזיר לו.

עו"ד עינב סילוורה: והם צריכים להחזיר לו. אין להם סמכות חוקית לגבות.

רו"ח יצחק בנימין: אוקי, בסדר, אז זה זיכוי. אז זה זיכוי.

עו"ד עינב סילוורה: בית משפט קבע, זה לא אני.

עו"ד נתן טרבלסי: אני ביקשתי, רק שתדעי. הוא טוען בתחילת הדברים שהוא עדיין מקבל חיובים ממועצה אזורית שדות נגב.

עו"ד עינב סילוורה: הוא צריך לפנות אליהם.

עו"ד נתן טרבלסי: וביקשתי שיביא מהם מסמך, למה הם פונים אליו.

עו"ד אריק כהן: צירפתי לכם את חיובי הארנונה.

עו"ד נתן טרבלסי: ראיתי את החיובים. אבל נשמח, למה הם פונים אליכם, לכאורה, הם לא שייכים-

מר ראובן עופר טרבלסי: דרך אגב, עד היום, אני לא ראיתי בשום מקום שזה רשום שזה נתיבות. עד היום, לא הציגו לי את זה.

עו"ד נתן טרבלסי: עינב.

עו"ד עינב סילוורה: כן.

עו"ד נתן טרבלסי: תציגו לי במסגרת התצהירים שלכם גם מסמך שהשטח הזה-

עו"ד עינב סילוורה: בצו שיפוט, יש לנו, צירפתי את, אין מחלוקת. הוא לא חולק על זה.

עו"ד נתן טרבלסי: כן, אבל הוא אומר, לא ראיתי, וגם אני לא ראיתי.

עו"ד אריק כהן: לא, הוא כן חולק על זה.

עו"ד עינב סילוורה: רגע, אתה חולק שזה בתחום שיפוט של נתיבות?

מר ראובן עופר טרבלסי: אני חולק. ... ביקשתי אישור, אמרו לי אין דבר כזה.

עו"ד עינב סילוורה: אה, אתם אומרים שאתם לא נתיבות? שניה. אתם תוקפים-

מר ראובן עופר טרבלסי: לא, אני לא תוקף. אני ביקשתי, כשבאו אליי לפני זה, וביקשתי מהם נייר, שיגידו לי, שיראו לי שזה עבר לנתיבות. אין להם.

עו"ד עינב סילוורה: אבל הבנתי, אני שלחתי לעו"ד שלך, הוא ביקש את הצו, את המפה של המשרד הפנים. שלחתי לך, שלחתי. אנחנו צירפנו, סליחה, אני מבקשת, אני העברתי לעו"ד את צו ההכרזה. את צו ההכרזה של שר הפנים, שזה עבר לתחום שיפוט של נתיבות. העברתי לעו"ד.

עו"ד נתן טרבלסי: יש את זה?

עו"ד עינב סילוורה: אני יכולה לצרף.

עו"ד נתן טרבלסי: אוקי, תצרפו את זה.

עו"ד אריק כהן: תצרפו את זה בזה, בתצהיר.

עו"ד עינב סילוורה: אין שום בעיה.

עו"ד נתן טרבלסי: ותיתן לי התייחסות לגבי המצב, זה היה ברור, הפעילות לגבי, כי אני לא יכול להתעלם מזה, מהמחלוקת שנמצאת כרגע בבג"צ.

עו"ד אריק כהן: אוקי.

עו"ד נתן טרבלסי: שיהיה יום טוב.

________________________

עו"ד טרבלסי נתן

יו"ר ועדת ערר