פרוטוקול ישיבות מועצה מס' 16 · פרוטוקול דיונים נגיש · 29/12/2021
מסמכים נוספים באותה ישיבה: פרוטוקול דיונים סרוק
עיריית נתיבות
לשכת מנכ"ל העירייה
פרוטוקול ישיבת מועצה
שלא מן המניין מס' 16
מיום רביעי, כ"ה בטבת תשפ"ב, 29.12.2021
- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -
השתתפו ה"ה:
מר יחיאל זוהר - ראש העירייה
מר צ'לצו וונדמגאי - חבר המועצה
הרב מעלימי יעקב - חבר המועצה
מר יגאל פרץ - חבר המועצה
מר יאיר אלחדד - חב ר המועצה
ד"ר איליה אטינגר - חבר המועצה
גב' כנרת אגור - חברת המועצה
מר משה בנימין פרץ - חבר המועצה
מר יצחק אפשטיין - חבר המועצה
מוזמנים קבועים:
משה מימון - מנכ"ל העירייה
רו"ח ברק ישראל - גזבר העירייה
עו"ד טל שלומי - יועץ משפטי
ליהי אהרון פלקוביץ - מבקרת העירייה
גב' איריס כהן - לשכת מנכ"ל
גב' ליז זילכה - אגף הגבייה
גב' מרים דידי - מנהלת אגף רווחה
מר אבי אלישע - מנהל מינהל החינוך
גב' מיכל דניאלי - עוזרת מנהלת מחלקת הכנסות
גב' סתיו רזון - עוזרת מנהל מינהל החינוך
אלון אראל - עוזר גזבר
סרים:
גב' עדי חורי - חברת המועצה
מר יעקב יפרח - חבר המועצה
מר ישראל חניה - חבר המועצה
מר רפאל שריקי - חבר המועצה
עו"ד שלומי חן - חבר המועצה
מר גל פלד - חבר המועצה
סדר יום:
1. אישור תקציב העירייה לשנת 2022.
*** דברי תורה מפי יעקב מעלימי ***
1. אישור תקציב העירייה לשנת 2022.
יחיאל זוהר: בואו ניכנס לאישור התקציב. אני חושב שבמהותו הוא לא שונה משנה שעברה, אבל הוא שונה בכמה סעיפים משמעותיים. תיכף הגזבר יזכיר לכולנו. והעניין השני, אני יודע שחלק מהפעילות של איליה ושלך ושלכם, ושל המבקרת, ועוד מישהו נפגע, כמה יש קיצוצים כאלה?
רו"ח ברק ישראל: כולם קוצצו.
יחיאל זוהר: אז אני לא נכנס לסכומים. אבל היות ויש סיכוי סביר שגם נוכל לממן את הקיצוץ הזה, אז אנחנו נתקן אותו מותנה. זאת אומרת, אם אנחנו מקבלים את הכסף, והממשלה כפי שהבטיחו לי, אתם מקבלים חזרה את הכספים כולם, אם אנחנו לא נקבל, אז אנחנו נשוב ונדבר ונקצץ במקומות אחרים... בסדר? אז בואו נתחיל עם ההצגה של הדברים. יאללה, גזבר. דיברתי מספיק היום.
רו"ח ברק ישראל: טוב, תקציב העירייה לשנת 2022. סך התקציב עומד על 272.5 מיליון שח. זה בערך גידול של 20 מיליון שח ביחס לביצוע של שנת 2021, הביצוע הצפוי של שנת 2021. עדיין לא סגרנו ספרים, עוד מוקדם לסגור ספרים, אבל זו ההערכה נכון לעכשיו. זה סדר גודל של 20 מיליון שח יותר. למעשה התקציב משקף את השינויים המשמעותיים שחלים בעיר בשנים האחרונות, ובייחוד בשנת 2019 עד 2021, במסגרת מספר התושבים שברשות. זאת אומרת, מאחר ואנחנו...
יחיאל זוהר: צריך לתקן את זה, אני נתתי לך אישור עכשיו של 44,200. מספר התושבים מאושר על ידי משרד הפנים, הוא 44,200.
רו"ח ברק ישראל: קיימת הגירה חיובית.
יחיאל זוהר: אני מניח שתוך 3 חודשים... עוברים את ה-45,000. ועם האכלוסים הבאים בוודאי נעבור בהרבה יותר.
רו"ח ברק ישראל: קיימת הגירה חיובית מאוד מאסיבית לעיר, כמובן בגלל הסכם הגלל. אם בשנת 2018, אם תוכלו להסתכל בתקציר המנהלים בעמוד הראשון, אם בשנת 2018 עמדנו על בערך 38,000 תושבים, נכון לעכשיו, לרגע זה ממש, אנחנו נמצאים על 44,000 תושבים לפי התיקון של ראש העיר, ואנחנו צפויים אפילו לעבור אותו להגיע ל-45,000 ו-46,000 עוד בשנת 2022 אם אני לא טועה. זה גידול של בערך נכון לעכשיו 6,000 תושבים ב-3 שנים, זה 15%. זה בערך 5% בכל שנה בממוצע. וזה הרבה מעבר לערים נוספות שאנחנו נמצאים במרחב שלהן. נראה אם יש לי פה את הנייר. לא משנה.
בכל אופן, אף אחת מהערים שסובבות סביבנו, לא נמצאות בקצב הגירה שכזה. אם אנחנו מסתכלים על אופקים, אנחנו יכולים לראות שהגידול במהלך אותן שנים עמד על בערך 5,000 תושבים, לדימונה 1,500 תושבים, נתיבות כמו שאמרנו, ושדרות בערך 3,900 תושבים, 4,000 תושבים לכל היותר. זאת אומרת, מה שקורה אצלנו בעיר, זה משהו שכרגע, לפי מה שאנחנו מזהים, אין לו אח ורע פה במרחב שלנו, והוא משפיע ישירות על התקציב.
אפשר לראות את זה ב-2 מקומות, אחד זה במסגרת הארנונה הכללית, הארנונה עלתה בערך השומה ולמעשה הגבייה בפועל, השומה יותר, אבל הגבייה בפועל בערך ב-10 מיליון שח אם אני לא טועה, סדר גודל של 10 מיליון שח ביחס לביצוע שנת 2021 וכמובן גם התקציב. ובנושא החינוך. גם בנושא החינוך אנחנו רואים גידול מאסיבי בערך של כ-15 מיליון בהכנסות. ובהוצאות אפילו אף יותר. יוצא שלמעשה העירייה מכניסה את היד לכיס, עמוק לכיס ושמה את כל התוספת הזאת, בעיקר בתחום החינוך, ואפשר גם לראות את זה במסגרת הדלתא בין ההכנסות להוצאות בפרק החינוך וגם ברווחה. ליז, את רוצה להגיד משהו לגבי הארנונה?
הגרף השני שבמסגרת תקציר המנהלים, הוא למעשה מספר הכיתות לשנים 2018 עד 2022. אנחנו רואים גידול ניכר, ממש עלייה משמעותית במספר הכיתות, גם ביסודיים תסתכלו זה בצבע הכתום, וגם בקדם יסודי, שזה הצבע הירוק. אנחנו רואים שבשנת 2018 עמדנו על 68 כיתות בית ספר ביסודי ו-36 כיתות גן. ובשנת 2022, כרגע אני מדבר על שנת הלימודים הנוכחים שזה תשפ"ב, אנחנו עומדים על 61 כיתות גן ו-88 כיתות בית ספר. ובתשפ"ג שזה מספטמבר 2022, אנחנו נגדל אפילו בעוד 10 כיתות קדם יסודי גן, ועוד 6 כיתות ביסודי. זאת אומרת, בסך הכל גידול משנה קודמת לשנה של 12 כיתות ביסודי ועוד 15 כיתות בקדם יסודי. זה משמעותי מאוד, וזה גם למעשה נותן את אותותיו גם ברמת ההכנסות ממשרד החינוך, ועוד יותר ברמת ההוצאות.
אם נעבור לשקף השלישי שמתייחס להכנסות העירייה פר תושב לפי סוג הכנסה, למעשה זה גרף שמשקף את ההכנסות העצמיות והממשלתיות בסך ההכנסות ברשות לשנים 2018 עד 2022. אנחנו יכולים לראות שבשנת 2018 אנחנו התחלנו בהכנסות העצמיות לתושב כמובן, לפי סדר גודל של 2,500 שח לתושב. בשנת 2020 ו-2021, אנחנו חווינו ירידה בגלל הקורונה שלמעשה נעצרה, ובשנת 2022 אנחנו בחזרה ב-2,362 שח לתושב.
גם אותה מגמה אנחנו מזהים במסגרת ההכנסות הממשלתיות, שמתנהג בדיוק באותו אופן, ואנחנו עומדים שעל 3.877 מיליון לתושב. הכנסות העירייה מארנונה שזה הגרף הבא, אנחנו יכולים לראות שההכנסה מארנונה השוטפת, שזה החלק היותר מעניין, שזה בצבע ירוק, מ-42.800 מיליון שח בשנת 2018 אנחנו למעשה הגענו ל-61.600 מיליון שח בשנת 2022. זה יעד שהוא לא פשוט, אבל זה יעד שהוא אפשרי.
יגאל פרץ: ... כאילו?
רו"ח ברק ישראל: נכון, בגבייה בארנונה בפועל.
יגאל פרץ: בגלל הגידול של התושבים?
רו"ח ברק ישראל: בטח. הגידול המשמעותי ביותר ניתן לראות אותו בין השנים 2021 ל-2022. אם תשים לב, בשנת 2021 אנחנו צפויים לגבות סדר גודל של כמעט 51 מיליון שח, ובשנת 2022 כמעט 62 מיליון שח, זה הצפי. 10 מיליון שח גידול בארנונה בעקבות הכניסה של התושבים. בסדר?
יחיאל זוהר: ובצד ההכנסה, קחו בחשבון שיש גם יותר מה-10, 20 מיליון שח להוצאה.
משה מימון: על כל בית אב, 6,000 שח.
רו"ח ברק ישראל: הגרף הבא למעשה זה הוצאות העירייה פר תושב. כאן אפשר לראות למעשה גם כן את ההוצאה של העירייה ברמת התושב עצמו, סדר גודל של 6,000 עד 6,300 שח בשנת 2022. כאשר הגידול למעשה הוא כתוצאה מהכנסה העודפת. זה לא העודפת, זה הנוספת. ככל שהעירייה גובה יותר, ככה היא יכולה להוציא יותר. כי בסוף המטרה היא להוציא את מה שאנחנו למעשה מכניסים בגין הארנונה, אם זה על חינוך, אם זה על רווחה, אם זה על תברואה, בריאות, תרבות וכדומה. ניתן לראות שוב את הירידה בשנים 2020 ו-2021 שזה נובע מהקורונה. אבל בסך הכל אפשר לומר שאנחנו במגמת גידול, שלפני רגע הוסבר גם למה.
הגרף הבא זה גרף למעשה מאוד מעניין, שאנחנו למעשה מבצעים פה השוואה ברמת ההכנסות וההוצאות בין הרשויות השונות במרחב. אם זה שדרות, שדות נגב, דימונה, אופקים ונתיבות. אם אנחנו נלך לעמודה הימנית ביותר, שזו למעשה העמודה שמשקפת את מענק האיזון לנפש, זאת אומרת, התמיכה הממשלתית המאסיבית ביותר. אני לא מדבר על חינוך ורווחה, אני מדבר כביכול על האיזון בין ההכנסה להוצאה של הרשות, שזה מה שאמור לתת מענק האיזון, שהוא גם לא נותן מענה באופן מלא, אבל זו המטרה שלו. אנחנו רואים שאנחנו נמצאים ברמה הנמוכה ביותר, 980 שח לאדם לשנה. משרד הפנים נותן לנו מענק איזון. אופקים 1,260 שח, דימונה 1,050 שח, שדות נגב 1,220 שח, שדרות 890 שח, אבל יש להם מענקים אחרים הרבה יותר גבוהים, שמאפילים על מענק האיזון.
כנ"ל לגבי סך ההכנסות העצמיות לנפש, שזה הגרף הצהוב. גם שם אנחנו רואים שההכנסות העצמיות שלנו לנפש בין הנמוכות ביותר. אף על פי שיש שינוי חיובי בין השנים אצלנו, שזה נובע מתהליך התייעלות שאנחנו ממצים, אבל עדיין אנחנו נמצאים יחסים באופן נמוך, בגלל שאנחנו לא יכולים להוציא את כמות ההוצאות שהיינו רוצים, כי ההכנסות הן בהתאם.
לגבי ההוצאה לנפש שזה הגרף הירוק, אנחנו גם כאן יכולים לראות שלמעשה במסגרת ההוצאה לנפש, אנחנו נמוכים משמעותית משדרות, שעומד על 10,840 שח לנפש לאדם בשדרות. אנחנו מוציאים 5,900 שח לנפש. שדות נגב 11,000 שח לנפש, דימונה כמעט 8,000 שח לנפש, ואופקים 6,600 שח לנפש. אנחנו הכי נמוכים.שוב, אנחנו יכולים לראות ולהצביע ולומר באופן ברור, שככל שהתמיכה הממשלתית יותר נמוכה, זה מאפשר לרשות פחות ופחות לתת לתושבים שלה.
יחיאל זוהר: ... ככל שייכנסו... לעיר, ככה אנחנו נישאר באותו מקום... מרים דידי יכולה לך על משפחה אחת שאני לא נגד חס וחלילה, אבל היא נכנסה חדשה... בשכירות... משפחה אחת מיליון שח. מיליון שח 4 ילדים במוסדות... אבל מה לעשות.
רו"ח ברק ישראל: דרך אגב, בנושא רווחה, אנחנו נראה את זה גם בגרף הקרוב, אבל בשנה הקרובה אנחנו מוציאים, אנחנו העירייה עצמה, במסגרת ה-25% שלנו, עוד 1 מיליון שח. זאת אומרת, הוצאה כללית של 4 מיליון שח ברווחה, והוצאה אישית ישירה של העירייה-
יחיאל זוהר: איזה 4 מיליון שח?
רו"ח ברק ישראל: כללי, בסך ההוצאה, בין השנים 2021 ל-2022, ולעירייה עצמה עוד 1 מיליון שח.
יחיאל זוהר: חלק של העירייה?
רו"ח ברק ישראל: חלק העירייה זה עוד 1 מיליון שח. לגבי תקציב החינוך, גם כאן אנחנו רואים שאם בשנת 2018 אנחנו עמדנו על סדר גודל של 73 מיליון שח הוצאת חינוך מלאה, כאשר חלק משרד החינוך עומד על 49 מיליון שח והרשות על 24 מיליון שח, בשנים 2020-2021 אנחנו רואים קיטון משמעותי, כמובן בגלל הקורונה. ובשנת 2022 אנחנו גדלים בצורה משמעותית. אם התקציב עמד על 80 מיליון שח בשנת 2021, בשנת 2022 הוא עומד על 95, כמעט 96 מיליון שח. חלק הרשות למעשה בתחום החינוך, חלק הרשות זה הכסף שהרשות עצמה שמה מעבר לתקציב משרד החינוך. גדל ב-5 מיליון שח מ-21 מיליון שח לכמעט 25 מיליון שח. בעיקר בתחום הגיל הרך, הגנים, הסייעות, בעיר סייעות רפואיות, נכון?
אבי אלישע: בעקבות החוק לחינוך המיוחד ששינו את החוק.
רו"ח ברק ישראל: וכל מה שנלווה לזה כמובן. בתחום תקציב הרווחה, גם כאן אנחנו רואים את הגידול שהרשות עוברת עם השנים. אם אנחנו התחלנו בתקציב של 33 מיליון שח, אנחנו היום נמצאים בתקציב כולל של 40 מיליון שח. חלק הרשות שעמד על 8 מיליון שח בשנת 2019, עומד כרגע על 9.7 מיליון שח. גם כאן אנחנו שומרים באדיקות ומצליחים גם לעמוד ביחסים של 755;25%. אבל שוב, משנה לשנה יוצא שאנחנו מוציאים מהכיס-
דוברת: הרווחת איזה אחוז אחד...
רו"ח ברק ישראל: אני באמת מרגיש מורווח. גם כאן למעשה אנחנו מזהים גידול, כמו שראש העיר אמר, זה בעקבות אוכלוסיות שאנחנו צריכים לתת להם מענה. הוצאות התברואה, שזה הגרף האחרון למעשה, אנחנו רואים את השתלשלות ההוצאות משנת 2018 עד שנת 2022. אנחנו רואים את הגידול שוב, שלמעשה משקף את הגידול בכמות התושבים ובצרכים, צרכי העיר. אם בשנת 2018 עמדנו על בערך 16.5 מיליון שח, היום אנחנו כבר עומדים על כמעט 20.5 מיליון שח. הייתה איזושהי ירידה מסוימת בשנת 2020-2021, יותר 2021, שלמעשה כבר לא קיימת. ובשנת 2022 זה משקף את המצב האמיתי.
דרך אגב, חשוב להגיד שתקציב שנת 2022 נבנה ללא הנחת קורונה בכלל. זאת אומרת, בפול קפסיטי, פעילות מלאה. גם בתחום התרבות וגם בתחומים האחרים, אם זה חינוך ואם זה תרבות. זהו פחות או יותר, זה כל מה שיש לי להגיד לגבי התקציב.
יחיאל זוהר: טוב בואו, התייחסויות מי שרוצה מחברי מועצת העיר.
גב' כנרת אגור: שאלתי אותך כמה שאלות, אבל הצטברו לי עוד כמה. אני לא מבינה את העניין עם תאגיד המים. יש לנו הכנסות מתאגיד המים שמעבירים לעירייה. מצד שני יש לנו גם הוצאות ויש עובדים.
יחיאל זוהר: אני לא הבנתי את השאלה. איזה הכנסות יש לנו...?
משה מימון: כוח אדם...
יחיאל זוהר: מי משלם להם את השכר לעובדים?...
גב' כנרת אגור: זה העניין, זה קיזוז?
יחיאל זוהר: אין הכנסה.
גב' כנרת אגור: לא, כי כתוב פה.
רו"ח ברק ישראל: עובדים מושאלים, עובדים מושאלים.
יחיאל זוהר: לנו אין הכנסות...
רו"ח ברק ישראל: העירייה מעמידה לרשות התאגיד עובדים, שהם למעשה עובדי עירייה, הם לא הפכו להיות עובדי תאגיד המים. ולכן כל ההוצאה למעשה חוזרת אלינו, זה חייב להיות מוצג גם בצד ההוצאה כהוצאת שכר וגם בצד השני כהכנסה מתאגיד המים.
גב' כנרת אגור: הבנתי.
רו"ח ברק ישראל: ההכנסות היחידות העודפות שיש לנו במסגרת המים, זה רק על מים שנים קודמות, גביית חובות שנים קודמות, שהיא למעשה פחותה מאוד, היא עומדת על...
יחיאל זוהר: שזה לא שייך אליהם...
דוברת: 50,000 שח בשנה.
גב' כנרת אגור: בקיצור, אתה יודע, התחילו לדבר שתאגידי מים מעבירים, אז לא הבנתי בטבלאות. אוקיי. איש לי עוד שאלה. בנוגע לנתיבים, אני מבינה שיש גופים שהם שייכים לנתיבים, אבל בעצם אנחנו בתקציב השוטף מממנים אותם. לא נכנסת לאנשים למשכורות לעניינים. נניח מחלקת הספורט, הקונסרבטוריון, זה של העירייה, זה של נתיבים? איך זה עובד?
יחיאל זוהר: חלק מהפעולות זה העירייה. אני חושב שהספורט אצלנו, נכון? ספורט אצלנו. שאר הדברים-
יעקב מעלימי: ספריה גם אצלנו.
יחיאל זוהר: הספריה אצלנו, מה עם-
דובר: נוער אצלנו.
יחיאל זוהר: הקונסרבטוריון שלנו?
גב' כנרת אגור: כן.
משה מימון: כוח אדם? כן.
גב' כנרת אגור: בתחזוקה, אז איך...
יחיאל זוהר: קונסרבטוריון, ספורט וספריה, אנחנו מממנים ואנחנו מתקצבים. כל שאר הפעולות, המתנ"ס מפעיל עם 99% כספי העירייה.
רו"ח ברק ישראל: אנחנו המשתתף המשמעותי.
יחיאל זוהר: הם מביאים 1,000 שח ו...
משה מימון: המתנ"ס גובה את תשלום שכר הלימוד מההורים.
גב' כנרת אגור: כן, נכון. זה מה שאני משלמת באמת, זה הבנתי.
משה מימון: אז אני אומר לך, אז המתנ"ס גובה את תשלום שכר ההורים, המתנ"ס מתחזק את הבניין, חלק ממנו. כוח האדם העירייה משלמת אותו. בוא נגיד שהעירייה משלמת בערך 600,000 שח מעבר להכנסות. סבסוד של העירייה. אלא אם כן אתם רוצים שיהיה 700 שח לחודש לתלמיד ולא 300 שח.
גב' כנרת אגור: הבנתי. אוקיי. עכשיו נמשיך עם הנוער, הייתה ועדת קידום מעמד הילד, ביקשתי שיביאו את הפרוטוקול לאישור, כנראה לא הספקתם, אבל בכל מקרה-
משה מימון: לא, לא, אני דיברתי עם ראש העיר. מכיוון שוועדה, בשביל שההחלטות שלה יהיו חוקיות וגם יבוצעו, צריכה מועצת העיר בעצם לאשר את זה. אני הבאתי קודם כל לראש העיר שיעיין בזה. יש שם החלטות שיביע את דעתו.
גב' כנרת אגור: כן, זה פשוט המשך לוועדה הזאת.
יחיאל זוהר: מה זה, הפרוטוקולים שלה?
משה מימון: כן.
יחיאל זוהר: החזרתי לך את זה ל...
משה מימון: ראיתי, הנה זה פה.
גב' כנרת אגור: זה לא העניין. פשוט שם הוצפה בעיה שגם ראיתי אותה פה בתקציב, שיש תנועות נוער שאין להן בית, אין להן מבנה. ופה אני מסתכלת בתקציב, ואני רואה שיש גם תנועות נוער, נניח צופים שמתוקצבת.
משה מימון: אני מציע לך בוועדה, תכינו המלצות. כוועדה, בסופו של דבר הוועדה ממליצה, היא לא מחליטה. תכינו המלצות בסוף הפרוטוקול מה אתם חושבים על נושאים מסוימים. ההמלצות יובאו למועצת העיר, מועצת העיר תחליט מה היא רוצה. או לאמץ את כולן, או לאמץ את חלקן. בסופו של דבר... שמועצת העיר תאשר את ההמלצות או את חלקן, מה שאושר יבוצע. הבנת?
גב' כנרת אגור: כן, אבל נניח פה כבר יאושר. שוב, אין לי משהו ספציפית נגד הצופים, להיפך. כמה שיותר, יותר טוב. פה יש תקציב לצופים ולתנועות נוער אחרות אין. אז איך הם זכו? למה להם התקציב תמיד ולאחרים אין, לבני עקיבא, לאריאל.
יעקב מעלימי: יש להם.
גב' כנרת אגור: זה לא מופיע, אני מסתכלת פה.
יעקב מעלימי: מופיעים בתקציב.
גב' כנרת אגור: זה כפול ואפילו יותר. לא ספציפית צופים, אין לי משהו נגדם, אני שואלת למה הם ואריאל ובני עקיבא לא.
אבי אלישע: כי חלק מהתנועות, גם התנועה עצמה מתקצבת חלק מהעלויות. זאת אומרת, בסוף אנחנו באים ומסתכלים מה הצרכים של אותה תנועה. לדוגמא לבני עקיבא הייתה השקעה מאוד גדולה במבנה, כשהעירייה נתנה את המבנה, מצד שני, גם התנועה היום לוקחת רכז של התנועה, שהיא הפכה את זה לרכז אזורים, ואנחנו מקבלים פה רכז יותר משמעותי. בעבר הייתה הוצאה יותר גדולה לבני עקיבא.
יחיאל זוהר: הוא שאל שאלה אחרת, באיזה מקום במדינה העירייה בנתה סניף לבני עקיבא.
אבי אלישע: באף מקום. אין מימון.
יחיאל זוהר: זה המקום היחידי בארץ, שהעירייה בנתה את הסניף הזה במלואו, ועכשיו בגאווה אז אני הולך לבנות גם לצופים. ויש גם אגודות של החרדים, עוד 100 סעיפים כאלה שצריך לממן אותם. אין כסף לכל דבר. אז מה?
גב' כנרת אגור: אז למה הצופים 92,000 שח ולא יודעת מה...
יחיאל זוהר: כי הצופים יותר גדולים בכמות חניכים.
גב' כנרת אגור: מבני עקיבא?
יחיאל זוהר: לא, לא מבני עקיבא.
גב' כנרת אגור: אז אני שואלת טכנית, למה זה התקציב הזה?
יחיאל זוהר: אז אמרתי, אני בני עקיבא בניתי להם בניין. הם היו צריכים לשים פה 10 מיליון שח... הם לא שמו אותו. אז אנחנו שמנו את הכסף, והם התחייבו לתת יותר פעילות, כאילו לממן את הפעילות. אני לא יודע אם מממנים, אבל...
גב' כנרת אגור: אני אשמח שנקיים ישיבה, זו אחת מההמלצות של הוועדה הזאת, לכל תנועות הנוער שמחפשות את עצמן, אריאל שעושים בחוץ פעילות, או כנפיים של קרמו שהם עדיין לא סגורים איפה הם מסתובבים.
יחיאל זוהר: כנפיים של קרמבו, גם להם מגיע. הם יבנו להם לפני...
אבי אלישע: גם לאריאל, גם לתנועת הנוער בני עקיבא, גם לכנפיים של קרמבו.
משה מימון: תבקשי מחר את התקציב...
גב' כנרת אגור: זה כתוב פה, לא?
משה מימון: לא יודע.
גב' כנרת אגור: מה שכתוב פה זה לא התקציבים? מה שמתוקצב כתוב פה, ההוצאות.
יחיאל זוהר: נכון, נו.
גב' כנרת אגור: אז זה התקציב. אז אני רואה שפה הצופים זה 92,000 שח, ואריאל ובני עקיבא-
יחיאל זוהר: מי זה אריאל בכלל?
גב' כנרת אגור: לא, אני שואלת בני עקיבא כי זה יותר גדול.
צאלצ'ו וונדמגאיי: אריאל זו התפלגות מבני עקיבא.
יחיאל זוהר: מה אתה רוצה ממני?
גב' כנרת אגור: לא, אני לא שואלת ספציפית. למה הם יותר והם פחות.
משה מימון: אני סתם מנחש...
יחיאל זוהר: אני אמרתי לך לגבי הצופים, הצופים, היות ואנחנו לא בנינו להם, אנחנו רק מתקצבים את הפעילות, יש שם מדריך שאנחנו מממנים אותו. מדריך הוא חצי משרה, משהו כזה, נכון?
משה מימון: משתתפים.
יחיאל זוהר: משתתפים בחצי משרה. אבל זה... היא לא יותר גדולה מבני עקיבא, היא יותר קטנה. אבל בני עקיבא בנינו להם בניין, בניין מפואר. הם היו צריכים לבוא לשים כסף על הבנייה. אמרו תפעילו, אנחנו נסתדר, תנו לנו רק את השבת ארגון... זה מה שהיה הסיכום. אז מה עכשיו אומרים? למה הם מקבלים פחות, אז בוא נבנה לצופים ואחר כך נוריד להם גם את המחירים, אין בעיה.
גב' כנרת אגור: אז אתה אומר זה קיזוזים פנימיים...?
יחיאל זוהר: לא, זה לא קיזוזים פנימיים, צריך הגינות.
גב' כנרת אגור: אני רק אומרת שאני רואה פה מספרים שהם לא מסתדרים לי, לכן אני שואלת. כי גם בוועדה באו ואמרו בני עקיבא, התלוננו על זה שיש להם 3 חדרים ולא נותנים לעשות כלום במבנה. אז אני שואלת. במבנה שבנית להם, שיש לזה כמה חדרים.
יחיאל זוהר: מי זה לא נותן להם?
גב' כנרת אגור: הם לא נותנים להם לגעת בזה.
יחיאל זוהר: מי זה לא נותן?
גב' כנרת אגור: אני לא-
יחיאל זוהר: אז גם אני לא יודע.
גב' כנרת אגור: אני יודעת, אבל צריך לקיים על זה...
יחיאל זוהר: כל אלה שאמרו להם לא לגעת, הוציאו אותם מה...
אבי אלישע: לא נכון, יחיאל, הם... בוא תראה שבת ארגון...
(מדברים ביחד)
גב' כנרת אגור: יש לי עוד שאלה אחרונה שאני ככה, זה פשוט קפץ לי בעיניים. חגיגות ואירועים שפתאום השנה קפץ התקציב של יום השואה ויום הזיכרון בחצי. כאילו מה קרה השנה?
יחיאל זוהר: כי שנה שעברה-
גב' כנרת אגור: היה קורונה, אז למה זה קפץ?
יחיאל זוהר: שנה שעברה לא עשו כלום, אז זה נמוך.
גב' כנרת אגור: להיפך, הביצוע השנה היה כפול, מה קרה?
יחיאל זוהר: נכון, כי השנה אם לא יהיה קורונה, יבצעו מלא.
גב' כנרת אגור: לא, הביצוע שהיה, הוא כפול ממה שתקצבתם.
רו"ח ברק ישראל: לא, לא, לא, זה בסך הכל סיעוף.
גב' כנרת אגור: מה זה סיעוף.
רו"ח ברק ישראל: סיעוף בין 2 סעיפים. תסתכלי שמתנ"ס יום העצמאות בביצוע, אין שם כלום. למעשה זה סעיף פנימי.
גב' כנרת אגור: לא מעניין אותי חגיגת יום העצמאות. אני מדברת על יום השואה ויום הזיכרון.
רו"ח ברק ישראל: אז אני מסביר, חלק מההוצאה שרשומה, ה-204,000 שח וה-106,000 שח ביום הזיכרון וביום השואה, הם צריכים להיות למעלה בסעיף הראשון ביום הצמאות. כי פשוט כשאני שילמתי להם, שילמתי להם מלא. מי שרשם את זה אצלי, רשם את זה באופן הלא נכון, סיעוף.
גב' כנרת אגור: הבנתי, אוקיי, זה פשוט קפץ, לכן לא הבנתי למה זה ככה, מה קרה.
יחיאל זוהר: אל תדאגי, הוא לא מתנדב לתת כסף. הוא תימני... מה עוד?
גב' כנרת אגור: לא, זה דברים שככה קפצו לי ולא הבנתי.
יחיאל זוהר: אני ברשותכם רוצה באווירה הזו שבסך הכל מכבדת... אני מבקש 2 תיקונים לתקציב. אחד זה מה שאמרתי בהתחלה, כל אלה שקיצצת להם, תחזיר להם, מותנה בקבלת הרשאה מהמשרד, הכל בסדר. ואני צריך 50,000 שח לסגור את הסיפור הזה שכבר נמשך הרבה זמן, ולתקצב את זה, את אולם האירועים של החבר'ה של האתיופים. זה חייב להיות מתוקצב. 50,000 שח בנוסף למה שיש שם. כי אני כל פעם אומר להם, נותן להם דוחות על זה שעושים בר מצווה בחוץ, והם אומרים לי 'אין לנו אולם'. למה? כי חסר פה, כי חסר שם. תכניס 50,000 שח נוספים רק לסיפור הזה. בסדר? זהו, יש עוד משהו שאנחנו יכולים לתקן? אם לא, אז אנחנו ניגש להצבעה וכל אחד יאשר את זה ונאחל הצלחה יותר טובה מהשנתיים האחרונות שהיו לנו, שנתיים קשות.
גב' כנרת אגור: דרך אגב, איך אנחנו מתכוננים עכשיו בחינוך לגל הזה?
יחיאל זוהר: אנחנו כבר 3 שבועות מנסים להכין את מה אנחנו נידרש. אגב, היום היינו על הכתום. איפה אנחנו היום?
אבי אלישע: הגבול הירוק העליון.
יעקב מעלימי: ירוק לפני הצהוב. 3.9.
יחיאל זוהר: היו 11 חולים שדווח לי היום עליהם. אני מעריך שעם הקטסטרופה המתוכננת או מה שאומרים במשרד הבריאות שיכולה להתרחש, אז היא מדברת על מצבים, לא יודע כמה דברים יש היום במסגרת... אבל מדברים על הכפלה, כל יום של המספרים. זה אומר שאנחנו מגיעים בשבוע הבא לקראת ההילולה ל-10,000 נדבקים ביום. ואז תישאל שאלה אם יהיה עוצר, סגירה או סגר או כל מה שהם קוראים לזה, זו אפשרות אחת.
אפשרות שנייה, זה שאנחנו מצליחים במישור המקומי להמשיך ולהישאר נמוך, אנחנו די נמוכים היום, ולא מתפרסים לכיוון האדום. אם אנחנו נצליח, זה יהיה בעזרת כולכם. כולכם, בכל מקום שאתם נמצאים תדברו. כל מי שצריך להתחסן – שיתחסן, וכל האנשים האלה שמנסים למכור סיפור אחר שהקורונה... על החיסונים, והחיסונים גורמים למוות... סיפורים הזויים. אני חייב לציין שבעניין הזה הרב מונטג היה מספיק חזק ותקיף. ראיתי סרטון שלו, שבו הוא אמר את מה שצריך לומר לאיש, ואני מקווה שהוא יוכל לשמור על איזושהי רמת תחלואה נמוכה, וגם בחינוך מתארגנים לזה, וגם בגני הילדים. אני מציע שגם מעונות היום וכל מקום שיש בו ילדים, צריך להיות מודאגים, וצריך לדאוג שהכל יהיה בסדר.
גב' כנרת אגור: השאיפה שלך שנלמד מהבית או שזה יהיה באוויר הפתוח כמו שמציעים.
יחיאל זוהר: אם לא היה חורף, הייתי אומר באוויר הפתוח, כי אנחנו לא נמצאים ברמה שצריך לסגור... אבל המדינה פעלה נכון שהיא הולכת עכשיו ללימוד מרחוק של 2 יישובים בכל הארץ בסך הכל. אומרת, אם לא תהיה איזושהי התפרצות שתחייב, אז אנחנו נישאר ברמה הזאת שהילדים יגיעו לכיתות ולא ידביקו ולא שום דבר. אבל אם תהיה התפרצות, ולא משנה אם זה 2 עובדים לכאן או 4 תלמידים בבית ספר. זה בכלל לא משנה, כי אז אתה מרים את התחלואה למעלה, וגם בדרך מסכן ילדים אחרים.
אבי אלישע: אני רק אגיד, יחיאל, שהיום גם בהקשר של השפעת, אנחנו מול משרד הבריאות, לפעמים זה לא קל, אבל גם כשצריך לסגור גן בגלל תחלואת שפעת, אנחנו סוגרים ולא לוקחים סיכונים. זאת אומרת, אנחנו מאוד זהירים בהקשר של כל הנושא של התחלואה, שפעת פלוס קורונה. ובכל המוסדות יש לנו בבתי הספר נאמני קורונה בכל מוסדר שזה בדיוק תפקידם, לצמצם.
יגאל פרץ: ... ילדים עם חיסוני שפעת...
יחיאל זוהר: אני חיסנתי את הנכד.
יגאל פרץ: ... חצי לפחות עושים. השנה רק 2 הורים הסכימו, מרוב שהם מפחדים מחיסוני הקורונה, גם...
יחיאל זוהר: כי הם עובדים נגד, הם עובדים נגד. יש כל כך הרבה פייק ניוז.
יגאל פרץ: לא, הנגד האלה לא שומעים אותם.
יעקב מעלימי: יחיאל, הם הגישו עכשיו בקשה להפגנה ביום ההילולה... ההפגנה... להיות מאושרת. יבואו פי 2 אנשים או פי 3.
יחיאל זוהר: בתוך הציון?
יעקב מעלימי: כן, ברחבה בחוץ. לתוך הציון אי אפשר להיכנס. אבל יבואו להם כפול או פי 3 אנשים. הם עושים טעות עם הסיפור הזה.
יחיאל זוהר: נכון. אם היו שומעים, זה לא היה קורה. טוב רבותיי, אישרנו את התקציב?
יעקב מעלימי: כן.
יחיאל זוהר: תודה רבה לכולם, שיהיו לנו שנים טובות.
החלטה: הוחלט פה אחד לאשר תקציב העירייה לשנת 2022.
___________________ ___________________
מר משה מימון מר יחיאל זוהר
מנכ"ל העירייה ראש העירייה
קובץ החלטות
1. אישור תקציב העירייה לשנת 2022.
החלטה: הוחלט פה אחד לאשר תקציב העירייה לשנת 2022.