פרוטוקול ישיבות מועצה מס' 20



עיריית נתיבות

לשכת מנכ"ל העירייה

פרוטוקול ישיבת מועצה

שלא מן המניין מס' 20

מיום רביעי, ד' בטבת תשפ"ג, 28.12.2022

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

השתתפו ה"ה:

מר יחיאל זוהר - ראש העירייה

הרב מעלימי יעקב - חבר המועצה

מר יעקב יפרח - חבר המועצה

מר יאיר אלחדד - חב ר המועצה

גב' כנרת אגור כהן - חברת המועצה

מר משה בנימין פרץ - חבר המועצה

ד"ר איליה אטינגר - חבר המועצה

עו"ד שלומי חן - חבר המועצה

מר יצחק אפשטיין - חבר המועצה

מוזמנים קבועים:

רו"ח ברק ישראל - גזבר העירייה

ליהי אהרון פלקוביץ - מבקרת העירייה

עו"ד טל שלומי - יועץ משפטי

חסרים:

מר צ'לצ'ו וונדמגאי - חבר המועצה

גב' עדי חורי - חברת המועצה

מר יגאל פרץ - חבר המועצה

מר ישראל חניה - חבר המועצה

מר רפאל שריקי - חבר המועצה

מר גל פלד - חבר המועצה

סדר יום:

1. אישור תקציב העירייה לשנת 2023.

1. אישור תקציב העירייה לשנת 2023.

יחיאל זוהר: ישיבה שלא מן המניין לאישור תקציב העירייה 2023, ישיבה 20. אנחנו לא נשמע פעמיים דבר תורה, אבל בואו ניכנס נשמע את הגזבר.

רו"ח ברק ישראל: תקציב העירייה לשנת 2023 עומד על סדר גודל של כמעט 295 מיליון ש"ח, ביחס לשנת 2022 272 מיליון ש"ח. סדר גודל של 22 מיליון ש"ח גידול ביחס לשנה קודמת.

יעקב מעלימי: זה בלי התקציב של דרכא.

רו"ח ברק ישראל: לא, לא, כמובן שזה בלי דרכא. דרכא לא יכול להיכנס. על פי הנחיות משרד הפנים, מפעילים חיצוניים, הכנסות, הוצאות בגין מפעילים חיצוניים, לא נכנסים לספרי הרשות, אלא זה נרשם בנטו. כל הכספים מתקבלים ישירות אליהם, והם אלה שמוציאים את ההוצאות. זה לא מקבל ביטוי בספרי הרשות. אם זה היה מקבל ביטוי בספרי הרשות, זה תוספת של, הרבה שנים הם כבר לא אצלנו, אבל אני מעריך סדר גודל של 40 מיליון ש"ח בשקט.

יחיאל זוהר: על מה אתה מדבר?

רו"ח ברק ישראל: אם דרכא היו בפנים. 40-50 מיליון ש"ח בשקט. זאת אומרת, זה היה מגדיל את התקציב, בייחוד את חלק החינוך.

יחיאל זוהר: דרך אגב, אני לא בטוח שלא ניתן לרשום אותם אצלנו.

רו"ח ברק ישראל: לא, זה הנחיות משרד הפנים.

יחיאל זוהר: לא, אפילו כהערה צריך להיות רשום. מהסיבה הפשוטה, אתה יודע, מוציאים כל מיני פרסומים אחת לכמה זמן, שדימונה מוציאה על חינוך 200 מיליון ש"ח. בסדר, נו, על מה היא מוציאה? אתה נכנס בפנים, אז יש שם מלגות לסטודנטים, יש שם הרבה מאוד דברים שאנחנו שמים אותם בסעיפים, מתנ"ס למשל מופיע בפנים אצלם, תרבות מופיע בתוך החינוך. ואז הוא מוציא 299 מיליון ש"ח. ואם אני... רק על דרכא, הורדתי 50 מיליון ש"ח, והורדתי סטודנטים, והורדתי מתנ"ס והורדתי זה, אנחנו עוברים אותם בסכומים האלה. אז זה לא מתקבל בפרסומים שמשתמשים בהם נגדנו, וגם לטובת האדרת יישובים לא נכונים.

יצחק אפשטיין: אין כללים בתקציב?

יחיאל זוהר: לא, הכללים של משרד הפנים, היות והכסף לא עובר דרכך, עובר ישירות אליהם, הוא לא צריך להיות רשום ב... אבל צריכה להיות הערה ובפילוחים האלה שאתה עושה צריך לקחת את זה בחשבון. כי אתה יודע, אין פה אופוזיציה, אבל אופוזיציה שרוצה לתקוף היא תגיד לך 'רגע, איך אתה מוציא רק 40% או פחות על חינוך, כולם מוציאים 60%'. זה לא נכון, אנחנו מוציאים יותר מ-60%, אבל אנחנו מפצלים את זה, כי אתה מוציא ישירות. דרכא מחזיקה לך היום 3-4 תיכונים, 5 תיכונים. אז רק השכר של 5 תיכונים אתה מגיע ל-50 אם לא יותר מ-1 מיליון ש"ח לשנה. זה משהו שהוא קצת מעוות.

כנרת אגור כהן: יחיאל, אני חייבת לציין שזה לא בהכרח אופוזיציה. זו אחת השאלות שאני כתבתי לשאול-

יחיאל זוהר: חסכתי לך, את רואה?

כנרת אגור כהן: כן, בדיוק. כי זה לא נראה טוב. אתה יודע, הכל עולה, רווחה וחינוך, זה באחוזים קטנים יותר.

יחיאל זוהר: אנחנו נעשה את התיקון. אם רוצים להשתמש, יכולים. לך תסביר בפרסום שנתיבות מוציאה 36% ראיתי משהו, נכון? על חינוך, ביחס נניח לשדרות או לאופקים, שמוציאים 60%. אז זה לא נכון, החלוקה היא לא נכונה. אגב, שם גם יש להם דרכא, נכון? אז איך הם עושים, מעבירים ישירות?

רו"ח ברק ישראל: לא, הם לא יכולים לרשום את זה בצורה שונה מאיתנו. אבל נבדוק את זה.

יחיאל זוהר: אני אגיד לך מה עושים. מחליטים שמקבלים את הכסף מהמדינה ומעבירים להם לדרכא, אז זה נרשם אצלך, נרשם אצלם. מה הבעיה?

רו"ח ברק ישראל: הנחיות משרד הפנים שאתה לא צריך לרשום את זה, אתה לא מבצע ניפוח, אתה לא רושם בה כנסה ולא רושם בהוצאוה.

יחיאל זוהר: אתה תעשה בדיקה, אני לא מנפח כלום. אני מקבל את הכסף מהמדינה, 50 מיליון ש"ח עבור בתי הספר או 70 או כמה שזה, אני מעביר א זה באותו יום לדרכא. אז זה נרשם אצלך והם ינהלו אותו...

יעקב מעלימי: נכון, הכנסה והוצאה.

רו"ח ברק ישראל: נבדוק את זה.

יחיאל זוהר: מועצה דתית כן מופיע?

רו"ח ברק ישראל: בטח.

יחיאל זוהר: רק החלק שלנו.

רו"ח ברק ישראל: ברור.

יחיאל זוהר: תמשיך.

רו"ח ברק ישראל: אז הגידול של ה-22 מיליון ש"ח מתחלק בעיקר בחינוך, ברווחה ובתברואה, כאשר אנחנו נצלול פנימה לתוך תקציב המנהלים, אנחנו נוכל לראות את זה. המימון של אותו גידול של ה-22 מיליון ש"ח, נובע מהגידול בהכנסות בארנונה, וסדר גודל של 11 מיליון ש"ח. בחינוך אנחנו עלינו ב-7 מיליון ש"ח, וברווחה סדר גודל של 4 מיליון ש"ח. התקציב עצמו נבנה על בסיס ביצוע של 9 החודשים הראשונים לשנה, והכנסנו בפנים באמת את השינויים הצפויים לשנה. כמו קליטת עובדים, כמו שירותים שגדלו, צרכים נוספים של הרשות וכדומה.

אם אנחנו ניכנס לתוך תקציר המנהלים, בעמוד הראשון אנחנו נוכל לראות, תקציר המנהלים למעשה בא לתת לכם פה קצת תמונה כוללנית גדולה, גם ברמת הרשות, התפתחות עם השנים, וגם ברמת הרשות ביחס רשויות האחרות במרחב שלה. להכניס קצת פרופורציה, ולצאת מרמת המספרים עצמם. מספר התושבים בנתיבות בשנים 2018 עד 2022, אם אנחנו רואים שב-2018 אנחנו עמדנו על 38,000 פחות או יותר, אנחנו רואים שהיום, נכון לדצמבר 2022 , אנחנו בסדר גודל של 48,500 תושבים. הגידול הוא גידול משמעותי ביותר. את הקפיצה ביותר עשתה השנה האחרונה, בין 21 ל-22. הקו שעולה מצד ימין לשמאל, הוא קו ליניארי שאומר – במידה ואוני הייתי עולה באותו אופן ובאותו שיעור, אני הייתי אמור להיות קצת פחות אפילו מ-48,000 ש"ח. זאת אומרת, הרשות... את התחזיות. כמות התושבים שנכנסה היא גבוהה יותר מכמות התושבים שהייתה אמורה להיות.

יחיאל זוהר: 2 הערות. מחר האוצר נמצאים פה, גם הממונה על התקציבים, וגם סגן החשב הכללי, וגם ההיא שממונה על התאגידים, כולם יהיו פה מחר. צריך שהנתונים האלה יישארו על השולחן, להשתמש בהם בדיון מולם. צריך להכין מסמך שיוצג לממשלה הנכנסת כבר בהתחלה למשרד הפנים בעיקר, לבוא להגיד לו – חישוב נוסחת תשואה היא כבר לא עובדת ולא נוסחה אחרת, שום דבר לא עובד.

נתיבות ערכה את כל התחזיות, גם של רמ"י וגם של פנים. ואגב, אנחנו כבר לא 48,000, אנחנו קצת יותר, 49,000 ומשהו, אוטוטו סוגרים 50,000. 50,000 המשמעות של זה, זה חיזוק והגדלה של המענק. כל עוד סוציו אקונומי הוא נמוך. אז אנחנו מדברים על 3-4 אפילו 5, שזכאי למענקים. ואנחנו צריכים להגדיל את המענק. אין פה שום סיבה אחרת ושום סיפור אחר, אם הם לא רוצים לפגוע בשירות לתושב בשנה הבאה. צריך לבוא להסביר את זה.

רו"ח ברק ישראל: אם אנחנו עוברים לעמוד השני, אני רוצה להראות פה למעשה את שיעור הגידול בתושבים על פני השנים ברשויות אחרות, ביחס לעיריית נתיבות. בדקנו פה את שדרות, קריית מלאכי, נתיבות ואופקים, ואנחנו יכולים לראות שנתיבות, אם אנחנו נסתכל על שנת 2022, נתיבות גדלה משנת 2021 ל-2022, בשיעור של כמעט 10%. אין לזה אח ורע, כמאט 10%, 4,344 תושבים חדשים נכנסו לעיר נתיבות בשנת 2022. אופקים, רק לצורך הדוגמא, 1,560 תושבים. קריית מלאכי 620 תושבים, ושדרות 2,470 תושבים. הגרף הכתום הוא הגרף של נתינות.

יחיאל זוהר: זה נכנסים פלוס גידול טבעי.

רו"ח ברק ישראל: בהחלט, נכון. בסדר גמור. אם אנחנו עוברים לעמוד לאחר מכן, פה אנחנו למעשה רצינו לתת ביטוי לאיזה גילאים נכנסים. זאת אומרת, אם אני רוצה לבחון את התושבים שנכנסו, אני רוצה לפלח אותם לפי גילאים מסוימים. ואחנו רואים שמשנת, אם אני בוחן את זה לאורך השנים, משנת 2019 עד 2022, אני רואה שכמות התושבים מגיל 0 עד גיל 18, שזה הגרף הכתום, הוא עולה בקצב יותר גבוה מהתחזיות, ואנחנו עומדים על 20,500 תושבם, שהם בגילאי 0-18. גילאי 19-45 18,000 תושבים, גם פה אנחנו רואים גידול, אבל קצת יותר מהתחזיות גם כן. וגילאי 46 פלוס, אנחנו רואים גידול, אבל ממש לא משמעותי. זאת אומרת, שהעיר גדלה, מצעירה עם השנים, ומגיעים אליה יותר תושבים צעירים מאשר בגילאים-

יעקב מעלימי: יותר ילדים.

רו"ח ברק ישראל: נכון. מאש בגילאי ביניים או בגילאי 46 פלוס.

יחיאל זוהר: זה נתון אגב שהטעה את כולנו, אנחנו חשבנו שהגידול בעיר יחייב אותנו לבנות בתי ספר ותיכונים וכל מה שנקרא מערכת החינוך עד י"ב. ומסתבר שאנחנו צריכים יותר מעונות יום, הרבה יותר ממה שתכננו, הרבה יותר גני ילדים ויסודיים, ואפילו לא תיכון אחד. למה? רוב התושבים החדשים שמגיעים עם זוגות צעירים עם ילדים ביסודי ולא מעבר.

אז כל הגידול בעל יסודי היה נניח בכל ה-5 שנים 1,000 ילדים. לעומת זה, בלי עין הרע, 10,000 רק ילדים ביסודי ובגני הילדים. זה משהו ששינה לנו גם מבחינת הדרישות שלנו לממשלה, תנו לנו יותר גני ילדים ויותר מעונות יום ופחות תיכון עכשיו כי זה פחות מעניין אותי. יעניין אותי בעוד 4-5 שנים. הלאה.

רו"ח ברק ישראל: עמוד לאחר מכן, אני מפלח בדיוק את הגרפים שדיברנו עליהם בעמוד לפני כן, ביחס לשאר הרשויות האחרות שבמרחב. שוב, אני בודק את שדרות, קריית מלאכי, נתיבות ואופקים. אם נסתכל על גילאי 0-18, אנחנו רואים שאנחנו נמצאים עם כמות התושבים הצעירים הגבוהה ביותר בקרב הרשויות הללו.

אנחנו עם סדר גודל של 20,000 תושבים, אופקים שזה הגרף הכתום 14,000 תושבים, קריית מלאכי עם 10,000, ושדרות עם 11,000 תושבים. אם אנחנו נלך בכיוון השני לגילאי 46 פלוס, אנחנו נראה ששם אנחנו פחות או יותר כמו אחרים. חוץ מקרית מלאכי שהיא נמוכה יותר מאיתנו, כולם פחות או יותר אותו דבר. אבל מה שחשוב ומה שיפה פה, זה שגילאי 0-18, שם אנחנו במרחק גבוה מאוד. זאת אומרת, אנחנו עיר צעירה.

כנרת אגור כהן: אפרופו 0-18 ועיר צעירה, מי הולך לנהל את מחלקת החינוך שלנו עם 20,000 אנשים?

יעקב מעלימי: יצא מכרז.

כנרת אגור כהן: והמחליף, הוא עזב, לא?

יחיאל זוהר: ייצא מכרז, בוא נראה מי המועמדים ונדבר.

כנרת אגור כהן: מתי המכרז יהיה?

יחיאל זוהר: עכשיו הוא יצא. היום או אתמול יצא למכרז.

רו"ח ברק ישראל: רק משפט אחרון. גם גילאי 19-45, העיר נתיבות ביי פאר יותר גבוהה משאר הרשויות האחרות. 18,000 תושבים ביחס ל-14,000, 10,000 או 13,000.

יחיאל זוהר: כשאתה אומר 20,000-

רו"ח ברק ישראל: תושבים, מגילאי 0-18.

עדי חורי: 20,000 ילדים.

יחיאל זוהר: אז תראו מה היחס. היחס הוא בין אופקים נתיבות וזה, כמעט פי 2 ילדים יש לנו משדרות ואופקים ביחד. אופקים לא, אופקים 14,000 והשאר זה סביב 10,000 ו-11,000 ש"ח. מה זה מספר כיתות?

רו"ח ברק ישראל: מספר כיתות ברשות לשנים 2019 עד 2023. פה אנחנו מציגים למעשה את הגידול בכמות הכיתות שנבנו ביסודי ובקדם יסודי. היסודי זה הכתום, קדם יסודי זה ירוק. אנחנו יכולים לראות, אם נסתכל על הקדם יסודי, שאם בשנת 2019 בנינו 38 כיתות, היום אנחנו בשנת 2023 עם 67 כיתות.

יעקב מעלימי: זה מספיק אבל?

רו"ח ברק ישראל: אם זה מספיק? זה מספיק, יחיאל?

יחיאל זוהר: לא, לא אני רוצה משהו שלא נתבלבל. מחר חשוב מאוד שהנתונים שמוצגים יהיו הנתונים שלך, כי אלונה הכינה גם איזושהי חוברת צבעונית עם הרבה צבעים, ויש פה שוני, אמנם לא גבוה, אבל יש שוני בין המספרים. אז כדאי שתדברו בשפה אחת, שיהיה מסמך אחד ולא 2.

רו"ח ברק ישראל: בסדר, זה בקדם יסודי. לגבי היסודי, אנחנו גדלנו מ-74 כיתות שבנינו בשנת 2019, ל-111 כיתות צפויות בשנת 2023. שים לב שאנחנו מדברים על שנת 2023.

יחיאל זוהר: זה לא כולל הכיתות שנבנות עכשיו. אתה מדבר רק על מופעלות?

רו"ח ברק ישראל: נכון.

יחיאל זוהר: נו, אבל כיתות בבנייה כרגע, יש לך איזה 100 ומשהו ביודי.

רו"ח ברק ישראל: אז יכול להיות שזה הפער. אוקיי. הכנסות העירייה לנפש לפי סוג מימון לשנים 2019 עד 2023. פה למעשה אנחנו רוצים לראות איך נראות ההכנסות של הרשות. ההתפתחות בין העצמיות לבין הממשלתיות בשנים 2019 עד 2023. סך ההכנסות של הרשות, שזה למעשה לנפש, שזה סך ההכנסות חלקי כמות התושבים, אנחנו רואים שהיא נשארה פחות או יותר זהה לסדר גודל של 6,000-6,100 לאדם, בין השנים-

יחיאל זוהר: למרות שהעיר גדלה מאוד. זאת אומרת, אם לפני 5 שנים חילקת את הסכום הכללי למות התושבים שהית הלפני 5 שנים, וקיבלת את הסך של 6,000 לנפש, אתה מקבל אותו גם כשיש לך 20,000 או 15,000 תושבים יותר. זאת אומרת, הגדלנו את ההכנסות, אבל גם העיר גדלה, ואז המספרים נשארו פחות או יותר אותו דבר.

רו"ח ברק ישראל: נכון. בעמוד הבא, מענקים לנפש ברשויות להשוואה, הגרף הימני. לקחתי את מרחבים, נתיבות, שדות נגב, אופקים ושדרות, ולקחתי את המענקים שמקבלים ממשרד הפנים לנפש, חילקתי אותם בכמות התושבים. אנחנו רואים שאנחנו פה מקופחים ביחס לרשויות האחרות, מלבד מרחבים, אבל מרחבים זה לא בדיוק פונקציה. אנחנו מקבלים ממשרד הפנים 1,202 ש"ח לאדם לשנה לנתיבות. שדות נגד 2,356 ש"ח, אופקים 1,555 ש"ח ושדרות 2,236 ש"ח. זאת אומרת, עיריית נתיבות מקבלת פחות ממשרד הפנים עבור כל תושב.

יחיאל זוהר: מעלימי, זה עיקר המאבק שלנו במשרד הפנים בפעם הבאה. כי אני אגיד לך מה העניין. פחות 15,000 תושבים עוד יכולנו להסתדר. ככל שהעיר תגדל, רמת השירות תפחת. כי אם אין הכנסות-

יעקב מעלימי: אין ספק... לשפות אותו.

יחיאל זוהר: ופה אנחנו צריכים לעשות שיפוי. אז אני יכול עוד להסתדר עם הסכם הגג, פה לעשות גינה, פה לעשות זה. אבל בהוצאה השוטפת, לנקות כבשים ולדאוג שהתאורה תפעל וכל הדברים האחרים, אנחנו חייבים לגדול. או להגדיל גבייה מהתושבים, מה שכמעט בלתי אפשרי, או להגדיל את ההכנסות.

כנרת אגור כהן: אבל אפשר להבין נניח למה שדרות מקבלים יותר, אבל למה אופקים כאילו מקבלים יותר? אפשר להבין למה.

רו"ח ברק ישראל: למה צריך לבדוק, אבל זה המצב.

כנרת אגור כהן: מה יש באופקים שאין לנו?

יחיאל זוהר: אני לא צריך לבדוק כלום. שדרות יש לה מענקים מיוחדים.

כנרת אגור כהן: כן, זה מובן.

יחיאל זוהר: אופקים יש לה פנסיונרים יותר מנתיבות, ולכן ההכנסה על פנסיונרים היא גבוהה מאוד לצערנו. ראשים של נתיבות הלכו לעולמם כמעט כולם.

יעקב מעלימי: למה? יש ראש עיר כבר הרבה שנים.

יחיאל זוהר: אין אף אחד שאנחנו משלמים לו זה... וזה המצב.

דובר: הם יותר הטבות?

יחיאל זוהר: הטבת מס 18 ואנחנו 16, זה לא כל כך משנה. אבל שדרות זה 25. ויש להם מענקים בלי סוף לשדרות.

רו"ח ברק ישראל: דרך אגב, מענק האיזון של אופקים עומד על 43 מיליון, כאשר שלנו 39 מיליון ש"ח.

יחיאל זוהר: אתה רואה מה ההבדל?

יעקב מעלימי: והתושבים פחות מאיתנו?

רו"ח ברק ישראל: נכון.

יעקב מעלימי: הם 30,000 ומשהו...

יחיאל זוהר: זה עיקר המאבק שיהיה לנו בשנים הקרובות. דרך אגב, אנחנו הלכנו בעיניים פקוחות. כשחתמתי את ההסכם, היו האנשים שאמרו לי 'מה, אתה מטורף? ככל העיר תגדל, אתה תפגע בתושבים ובשירות שתיתן להם'. זה טוב וזה נכון לעוד, אני מעריך 5-10 שנים. כרגע אנחנו עוד מסתדרים עם הכספים האחרים שאנחנו מביאים, ומביאים הרבה כספים. התב"רים שאישרנו לפני כן, חלקם הולכים לשוטף, לתחזוקה, להחלפת רחובות, החלפנו עכשיו רק בחודש האחרון עוד 2 רחובות ללד, ואנחנו נמצאים על משהו כמו 70% מכלל התאורה בעיר היא תאורת לד. זה לא קיים בהרבה מאוד מקומות. אנחנו נגיע ל-100% עד סוף השנה. 100% מל התאורה בעיר תהיה לד.

אותו דבר אנחנו עושים על כבישים. נכנסנו עכשיו לשיפוץ של כבישים וצמתים. אנחנו מוציאים רק על זה משהו כמו 6 ו-4, 10 מיליון ש"ח מוציאים עכשיו השנה. זה לא בשוטף, זה מהתב"רים אני לוקח לטובת העיר הישנה. אנחנו מבצעים שיפוץ של גנים ציבוריים גם פה, גם גן... שאנחנו עוד מעט ניכנס אליו, גם בנווה נוי וגם בנטעים, שיפוץ מאסיבי. פירקנו הכל, עשינו דברים חדשים, דברים איכותיים, בחזני יעשו מתקני משחקים, כל המקומות האלה, שזה היה צריך לבוא מהשוטף, זה בא מתב"רים.

אז כל עוד אנחנו מפתחים וממשיכים להחזיק, עוד איך שהוא לא נחזיק את זה. אני מעריך שאם לא נשנה את הנוסחאות עכשיו ולא נקבל את מה שאנחנו צריכים לקבל בעיר, אנחנו נהיה בעוד 5 שנים במשבר כלכלי קשה. זה אני כבר אומר את זה, ואני אומר את זה בכתב, ואנחנו אומרים את זה גם לכל העולם, למי שצריך לדעת, הוא יודע.

רו"ח ברק ישראל: בעמוד לאחר מכן, זה בדיוק מתחבר למה שיחיאל אמר הרגע, אם אנחנו רואים את הוצאות העירייה פר תושב לשנים 2019 עד 2023, אנחנו רואים שוב, מאחר ואנחנו מאוזנים בשנים הללו, שהעירייה שומרת על אותו סדר גודל של רמת הוצאות לתושב 6,100 בערך, לאורך כל השנים הללו, וזה בזמן שנכנסים כמות תושבים וגידול טבעי גבוה מאוד כמו שהראינו בגרפים הקודמים. זאת אומרת, שהעירייה שומרת על רמת השירותים שנקבעה עבור כל התושבים, על אף הגידול הגדול. זה לא משהו שיכול להימשך לאורך זמן כמו שאמר יחיאל, אבל נכון לעכשיו אנחנו מצליחים לעשות את זה. גרף לאחר מכן, עומס המלוות לשנים הבאות. הגרף מסתכלים עליו מצד ימין לשמאל, כאשר שנת 2022 זה הגרף הימני. אנחנו רואים שאנחנו בסדר גודל של 60 מיליון ש"ח, עומס המלוות לשנים הבאות. זה אחרי ההלוואה של ה-15 מיליון ש"ח שאישרנו לא מזמן, והגרף השמאלי ביותר הוא משקף את שנת 2027.

יעקב מעלימי: ... פחות הלוואות.

רו"ח ברק ישראל: נכון. עומס המלוות בשנת 2027, אנחנו רואים למעשה שאנחנו יורדים בחצי בעומס המלוות, מ-60 מיליון ש"ח ל-30 מיליון ש"ח פחות או יותר, תוך 5 שנים.

יחיאל זוהר: וזה מביא אותנו למצב שאנחנו בשוני מכל העיריות שציינו לפני כן, שהמצב שלהם הוא הפוך. הם יסיימו בעוד 5 שנים בעומס מלוות כזה שיכביד עליהם מאוד להתקיים. כי העיריות לוקחים הלוואות, אנחנו לקחנו הלוואות ככיסוי של דברים שעשינו בפועל.

אותם 15 מיליון שקיבלנו עכשיו, אנחנו כיסינו בהם את כל הבינוי שחרג מהתקציב הממשלתי. זאת אומרת, אנחנו לא ביצענו שום דבר שנאסר עלינו, וגם לא גרמנו לגירעון. לקחנו את הכסף כדי לכסות את מעונות היום, את גני הילדים, את בתי הספר, כל מה שהיה חסר, השלמנו משם. ובכל זאת, אנחנו נימצא בחצי ממה שיש לנו כרגע בעומס המלוות שלנו.

רו"ח ברק ישראל: בעמוד לאחר מכן אנחנו רואים את ההכנסות לפיל סוגי ההכנסה ברשויות, כאשר אני בא להשוות בין נתיבות, שדות נגב, אופקים ושדרות. חילקנו פה בין הכנסות הממשלה לבין הכנסות עצמיות, ורצינו להציג פה את האחוז כמה העירייה מממנת בעצמה, ממקורותיה היא וכמה היא מקבלת מהמשרדים הממשלתיים, מהשלטון המרכזי. אנחנו רואים שנתיבות נמצאים בסדר גודל של 40% מימון עצמי, 60% ממשלתי.

יעקב מעלימי: שדרות?

רו"ח ברק ישראל: כן.

יעקב מעלימי: שדרות גם 40;60? לא יכול להיות.

רו"ח ברק ישראל: שדרות גם 40;60.

משה מימון: איך...?

יחיאל זוהר: לא, לא, לא, אתה טועה. כשאתה מדבר על 40% פחות או יותר כולם או קצת יותר, זה אומר, מי שעבר את ה-40% גם גובה יותר מאיתנו. יש ממי לגבות. אנחנו נמצאים במצב של 40%. שים לב ששדות נגב גובים מהציבור 47%.

רו"ח ברק ישראל: לא, 38%.

יחיאל זוהר: איפה?

רו"ח ברק ישראל: שדות נגב, 38%.

יחיאל זוהר: כמונו, בסדר. מי עובר אותנו פה?

רו"ח ברק ישראל: אין אחד שעובר אותנו.

יחיאל זוהר: שדרות, שדרות?

רו"ח ברק ישראל: כמונו.

יחיאל זוהר: אתה עכשיו מבין את המשמעות? למרות שהם מרוויחים אולי יותר, למרות שאין להם משפחות-

יעקב מעלימי: אבל שדרות זה משהו אחר, יש החלטת ממשלה שכל מי ש...

יחיאל זוהר: עזוב, זה בצד שני החלטת הממשלה, זה פה, צבע בהיר. שים לב לצבע הכהה. 40% בשדרות, 40% בנתיבות. כאשר בשדרות יש פחות קבוצות חלשות מאיתנו. יש פחות אולי גם פטור מארנונה.

כי אתה בונה תקציב, אתה בונה אותו על הכנסות פנימיות, על הכנסות ממשלתיות. בהכנסות ממשלתיות ברור שהם מקבלים יותר מאיתנו, גם שדרות, את היודע מה, גם אופקים מקבלים. אבל בהכנסות העצמיות, שזה מה שאתה גובה ומה שאתה מצליח להוציא מתוך המסחר ומתוך השילוט, אנחנו די זהים, למרות שאנחנו פי 2 בתושבים משדרות.

יעקב מעלימי: שדרות גובה יותר מאיתנו, 120,000, אנחנו 98,000. בסכום יותר מאיתנו.

רו"ח ברק ישראל: 121 מיליון.

יעקב מעלימי: אנחנו רק 100 מיליון.

יחיאל זוהר: נכון. זה החוזק היותר גדול גם באוכלוסיה.

רו"ח ברק ישראל: בעמוד הבא הכנסה לנפש, אנחנו רואים למעשה את ההשוואה בין הרשויות השונות. אנחנו רואים שנתיבות, זה גרף חשוב מאוד, שמראה בדיוק איך אנחנו נראים ביחס לאחרים בנוגע להכנסה לנפש. נתיבות על 6,000 כמו שאתם מכירים את המספר הזה, 6,100. שדות נגב, 11,500 הכנסה לנפש. אופקים 7,000 לנפש ושדרות 10,500 לנפש. זה למעשה מסביר שאנחנו רשות רזה ושרירית בלית ברירה, כי אנחנו חייבים לה תקיים במסגרת המקורות שיש לנו, ואחרים למעשה-

יחיאל זוהר: יוותר מענקים.

רו"ח ברק ישראל: נכון, יש להם יותר כסף, מקבלים יותר כסף יותר נכון, נקרא לזה ככה. בעמודים הבאים למעשה עשיתי זום אין לתוך מחלקות נבחרות, ששם יש את הגידול בתקציב משנה קודמת לשנה, ורציתי להראות פחות או יותר באיזה נושאים אנחנו הוצאנו את הכסף.

אז בגרף הראשון אנחנו עושים זום אין למחלקת תברואה. מחלקת תברואה ההוצאה שלה סדר גודל של 22.5 מיליון ש"ח, הכנסה מינורית זניחה של 450,000 ש"ח, זה למעשה אגרות רוכלים וכאלה. רוב ההוצאה נמצאת בשירותי הניקיון. שירותי הניקיון זה קבלן איסוף אשפה 13 מיליון ש"ח, ניקיון רכבות של עוד 3 מיליון ש"ח.

יעקב מעלימי: בגלל הטמנה?

רו"ח ברק ישראל: בטח, גם הטמנה, אבל גם בגלל הכמויות.

יחיאל זוהר: מה זה בגלל ההטמנה? הטמנה זה העיקר, זה תשלום גבוה מאוד להטמנה.

רו"ח ברק ישראל: כן, וגם בגלל הכמויות. זה לגבי התברואה. בעמוד הבא אנחנו רואים למעשה את מחלקת החינוך. דרך אגב, לפני אני אומר, בתברואה אנחנו הגדלנו את ההוצאה ב-2 מיליון ש"ח, מ-20 מיליון ש"ח מימון עצמי ל-22 מיליון ש"ח מימון עצמי. אם אני עובר לחינוך, החינוך הוא סדר גודל של 100 מיליון ש"ח, 101 מיליון ש"ח הוצאה ביחס ל-87 מיליון ש"ח הכנסה.

המימון שלנו עומד כרגע על 13 מיליון ש"ח, כאשר בשנה קודמת זה עמד על 11 מיליון ש"ח. זאת אומרת, הוספנו עוד 2 מיליון ש"ח מהכיס שלנו. איפה זה התחלק? זה התחלק בחינוך הקדם יסודי. אנחנו רואים בחינוך הקדם יסודי יש לנו 38 מיליון ש"ח, כאשר הסייעות, זה סדר גודל של 14 מיליון ש"ח, הגננות עובדות מדינה זה עוד 9.5 מיליון ש"ח.

יחיאל זוהר: אתם יודעים כמה סייעות יש לנו?

רו"ח ברק ישראל: חכה, יש לי עוד סייעות צמודות. שנייה, לא אמרתי את הכל. יש עוד סייעות צמודות בגני ילדים דרך החברה הכלכלית, וגם סייעות צמודות שלנו. כל הדבר הזה סדר גודל של בערך 33 מיליון ש"ח מתוך ה-38 מיליון ש"ח.

יחיאל זוהר: 500 סייעות, לא להאמין.

רו"ח ברק ישראל: כן, זה הבה. אנחנו גדלנו השנה בצורה מאוד משמעותית.

יעקב מעלימי: סייעות צמודות?

רו"ח ברק ישראל: מכל סוג.

יחיאל זוהר: סייעות צמודות יש איזה 400, ועוד 150 לפחות סייעות רגילות.

יעקב יפרח: סייעת צמודה, התקציב שלה יוצא מהעירייה?

יחיאל זוהר: השתתפות. 25% נדמה לי.

כנרת אגור כהן: 30%. יש רשימה מפורטת בסוף החוברת, כל הסייעות.

רו"ח ברק ישראל: לא, של החברה הכלכלית לא. רק של העירייה, את לא תראי את החברה הכלכלית.

כנרת אגור כהן: יש פה סייעות רפואיות, לא?

יחיאל זוהר: אמרנו שחסר לנו דרכא, תעשה עוד 30 מיליון ש"ח, אתה כבר נמצא מעל שדרות, מעל אופקים ביחד. זה משהו מעוות בהצגה, לא שלנו פה בתוך הזה. אני מדבר ציבורית. צריך להיות אפילו מקרא, שהחינוך הוא נניח 100 מיליון ש"ח, יש להוסיף לתקציבים שמועברים, זה ה-38 מיליון של סייעות, עוד 50 או 60 מיליון ש"ח דרכא, ותראה כבר הגעת ל-70% מהתקציב רק הולך על חינוך.

כנרת אגור כהן: רגע, אבל מופיע פה שכר סייעות רפואיות.

יעקב מעלימי: חלק.

רו"ח ברק ישראל: לא, זה שלנו.

יחיאל זוהר: לא החברה הכלכלית.

רו"ח ברק ישראל: יש את עובדי הקבלן, עובדי קבלן זה כאילו דרך החברה הכלכלית. שם את רואה את זה בסכום, אבל את לא רואה את הפירוט.

יעקב מעלימי: יש חלק דרך העירייה, והרוב רובם זה דרך החברה הכלכלית, זה 400 החברה הכלכלית.

רו"ח ברק ישראל: הרוב המכריע זה דרך החברה הכלכלית.

כנרת אגור כהן: אה, והן לא מופיעות פה.

יחיאל זוהר: אוקיי.

רו"ח ברק ישראל: ומחלקת רווחה, גם שאם אנחנו מוציאים 46 מיליון ש"ח מיליון כמעט, הכנסה 35 מיליון ש"ח. פה אנחנו הגדלנו את חלק מהעירייה מ-8 מיליון ש"ח ל-11 מיליון ש"ח שאנחנו מוציאים מהכיס, השלמה שהעירייה עושה, מבצעת. בעיקר בשירותים לילד ולנוער, ומעונות יום ואוטיסטים למיניהם.

יחיאל זוהר: רבותיי, שאלות? בואו נעשה את זה מסודר. כן, גברת.

כנרת אגור כהן: איך ידעת?

יחיאל זוהר: הכנת מחברת, יאללה.

כנרת אגור כהן: לא, לא. ממש לא מחברת. פשוט ברק ענה לי על כל השאלות במהלך השבוע.

יחיאל זוהר: מה שמחקת זה בסדר.

כנרת אגור כהן: וגם טל ענה לי על שאלות, למה יש לנו כל כך הרבה משלמים על תביעות, אז הוא הסביר לי וגם אתה הסברת פה. מה שאמרת על החינוך, זה היה לי ממש צורם, וזה לא קשור לאופוזיציה, אבל עכשיו הסברת לי שפשוט יש גם תקציב שהוא לא מופיע. כי זה באמת היה נראה שהכל גדל, הרווחה ב-14% והכל, והחינוך גם ב-5%.

רו"ח ברק ישראל: לא, הוא מופיע בספר התקציב, שלא תטעי. הוא מופיע בספר התקציב, רק לא תחת סעיף שכר.

כנרת אגור כהן: בסיכום אני פשוט רואה שהחינוך זה רק עלייה של 5% נניח והרווחה 14%, אז זה קצת צרם לי. אבל אתה אומר שיש דברים שלא נכנסים, אז זה קצת מרגיע.

רו"ח ברק ישראל: נכון.

יחיאל זוהר: בהדפסה של התקציב לשנה הבאה, אני מבקש גם שיירשם כרגע, תהיה הבהרה חד משמעית מה כולל תקציב החינוך שהעירייה אחראית עליו. זה שזה מועבר ואנחנו החלטנו להעביר לדרכא לנהל את התיכונים, זה לא אומר שאנחנו לא מוציאים כסף. זה בדיוק סעיף אחר בתוך ה... צריך למצוא איך אנחנו...

כנרת אגור כהן: ועוד הערה בנוגע לאיך נראה תקציב, יש לכם סעיפים לפה ולשם, זה סידורים שלכם, אבל כששאלתי אותך למה כמעט 800,000 ש"ח אירועי יום העצמאות, זה קצת מבהיל, גם לא נראה טוב, אתה הסברת לי שדוחפים לשם פרויקטים אחרים. זה לא תקציב פרטי.

יחיאל זוהר: יום העצמאות זה כולל יום הזיכרון, זה כולל-

כנרת אגור כהן: לא, יום הזיכרון בנפרד יש.

יחיאל זוהר: אז אוקיי, מה יש על יום העצמאות בנפרד?

רו"ח ברק ישראל: לא זוכר בעל פה, מיד אנחנו נגיד.

יחיאל זוהר: נניח אני סומך עליך, 800,000 ש"ח, כמה היה שנה שעברה?

רו"ח ברק ישראל: היה פחות, אנחנו הוספנו.

יחיאל זוהר: אוקיי, מה עוד?

רו"ח ברק ישראל: זה לא בסדר שהוספנו כאילו, מה?

כנרת אגור כהן: מה, כל כך הרבה כסף על מסיבות?

רו"ח ברק ישראל: תקשיבי, זה עולה, זה עולה.

כנרת אגור כהן: יש היגיון, מה.

רו"ח ברק ישראל: זה עלה בכל ה...

יחיאל זוהר: ההילולה של הבאבא סאלי-

כנרת אגור כהן: לא, זה לא נכנס לתקציב הזה.

יחיאל זוהר: לא, רגע, אני רוצה להסביר.

כנרת אגור כהן: לא, זה לא הגיוני שנוציא סכומים כאלו. הוא אמר לי שזה הולך גם לפרויקטים אחרים.

יחיאל זוהר: דקה. ההילולה של הבאבא סאלי עלתה עד לפני הקורונה, תקשיבי טוב, בערך 400,000 ש"ח. היום יש לי תקצוב של המדינה ב-1.2 מיליון ש"ח ועוד 200,000 ש"ח של העירייה, 1.4 מיליון ש"ח, והמשטרה לבד דורשת 1.7 מיליון ש"ח, עוד לא התחלנו.

עו"ד שלומי חן: זה הגיוני בהחלט לדעתי.

יחיאל זוהר: את יכולה להגיד לי – אין שם אומנים ואין זיקוקים ואין כלום, יש דיבורים ושוטרים וערק.

כנרת אגור כהן: כן, אבל בוא, קצת היגיון. 800,000 ש"ח לאירועי יום העצמאות? אנחנו מדברים פה על ילדים.

רו"ח ברק ישראל: אין פה 800,000 ש"ח. יש פה 700,000 ש"ח ביחס ל-600,000 ש"ח שנה קודמת.

כנרת אגור כהן: כן, אבל יש עוד, באיזה עמוד זה?

רו"ח ברק ישראל: יש 2, יש מתנ"ס יום העצמאות, ויש יום העצמאות הוצאות שונות.

כנרת אגור כהן: כמה זה יוצא ביחד?

יחיאל זוהר: משנה שערה הוסיפו 100,000 ש"ח, זה הכל.

רו"ח ברק ישראל: כן.

כנרת אגור כהן: אז יחד זה יוצא כמה?

רו"ח ברק ישראל: אמרתי, בערך 700,000 ש"ח, ביחס ל-600,000 ש"ח שנה קודמת.

כנרת אגור כהן: אבל זה לא הרבה כסף להוציא על מסיבה ביום העצמאות יום אחד?

יחיאל זוהר: אבל במשך 50 שנה הוצאנו 600,000 ש"ח.

דובר: זה לא מסיבה...

רו"ח ברק ישראל: תקשיבי, בקורונה הוצאנו 600,000 ש"ח.

יחיאל זוהר: בקורונה, כשלא היו אומנים.

רו"ח ברק ישראל: עכשיו כשאנחנו מחוץ לקורונה, לא נוציא 700,000 ש"ח?

כנרת אגור כהן: אני לדעתי זה מוגזם להוציא כל כך הרבה כסף על יום אחד.

יחיאל זוהר: בסדר, זה היום היחידי שיש לנו לציבור הכללי בעיר, יום אחד מותר להם ליהנות. מה עוד?

כנרת אגור כהן: לא, ככה הם ישכחו את כל הקשיים שיש להם.

עו"ד שלומי חן: כל המדינה עושה את זה.

כנרת אגור כהן: אם כל המדינה מבזבזים אנחנו לא-, עכשיו שעה שלמה הסברנו כמה קשה, וכמה אנחנו לא מקבלים מענקים...

דובר: ... יש לו את מסגרת התקציב שלו.

כנרת אגור כהן: בסדר, אבל אנחנו פה מנהלים את העיר, ויכולים להחליט שיש הגזמה.

יחיאל זוהר: הלאה, תמשיכי, בסדר.

כנרת אגור כהן: אני חושבת שזה קצת מוגזם.

יחיאל זוהר: בסדר. מותר לה לחשוב.

כנרת אגור כהן: לא, מותר לי גם להגיד את זה, כי זה קצת מוגזם להוציא כזה סכום על יום אחד.

יחיאל זוהר: מותר לך גם להגיד את זה, אבל לא 6 פעמים. מותר לך להגיד את זה פעם אחת.

עו"ד שלומי חן: ... פופוליסטיות.

כנרת אגור כהן: זה לא פופוליסטי. מה פופוליסטי?

עו"ד שלומי חן: כי זה בכל המדינה נעשה.

כנרת אגור כהן: אז מה אם זה בכל המדינה. ויש ערים שהחליטו שהן לא עושות את זה.

עו"ד שלומי חן: זה משהו שנעשה לאורך כל השנים. יש במות, יש אירועים, יש תקציב לזה שהוא בנוי. אני לא חושב שיש מה לבוא לזה בטענות. וגם לא אמרתי שהתקציב בשמיים. היום לוקח לך 200,000 ש"ח, מה שפעם היה לוקח 40,000 ש"ח.

כנרת אגור כהן: בסדר, אל תביא אומן ב-200,000 ש"ח.

עו"ד שלומי חן: ... חוסכים את זה, עושים את זה בכל מיני וריאציות.

יחיאל זוהר: אחרי התקציב תעלי הצעה לא להביא אומנים ביום העצמאות.

כנרת אגור כהן: לא אמרתי לא להביא אומנים ביום העצמאות. אמרתי לא להוציא 800,000 ש"ח על יום העצמאות.

יחיאל זוהר: זה לא 800,000 ש"ח, זה 700,000 ש"ח.

כנרת אגור כהן: אוקי. עוד משהו אם אפשר, אני חושבת, אני גם שאלתי אותך. נניח בפירוט של המחלקות, ראיתי שבאיכות הסביבה אין ביצוע... ממש קיצוני שבחצי. ואז הסברת לי שזה ייחשב לשנה הבאה והכל. אבל שוב, מה שראש העיר אמר, זה כאילו ציבורית, ואנשים רואים את זה. אז אולי באמת שיש חריגות ממש גדולות של חצי מהסכום הם לא ביצעו באיכות הסביבה, יש מקום לעשות איזו כוכבית או להסביר את זה.

רו"ח ברק ישראל: את מדברת על ההכנסות?

כנרת אגור כהן: על הביצוע בפועל גם של איכות הסביבה.

יחיאל זוהר: מה יש שם? איזה סעיפים?

רו"ח ברק ישראל: יש חלק מהדברים שהם לא מבוצעים.

כנרת אגור כהן: כי חצי מהסכום לא השתמשו בו השנה.

יחיאל זוהר: שאלת, תקשיבי. עד חודש אוקטובר או אפילו לפני כן, בנובמבר כל שנה, קצת לפני אפילו, בספטמבר, אני פונה לגזבר אני אומר לו – מה מצבנו, יש גירעון? עכשיו הוא אמר לי – השנה יש 6 מיליון ש"ח. התחלת עם 6, עכשיו ירדת ל-4. ואז מה אני עושה? אני עוצר פעולות. כדי לא להגדיל את הגירעון, אני עוצר פעולות. אני לא חותם... חברי המועצה יודעים על מה אני מדבר. כל פעולה שאני יכול לא לבצע אותה, אני לא מבצע אותה, דוחה את ההוצאה לשנה הבאה כדי לא לגרום לגירעון.

חלק מהדברים את צודקת, חלק מהדרים גם הם לא מבוצעים בגלל כושר, בגלל שאין לנו את האיש שיזיז את זה, ידחף את זה, יעשה את זה, ואז חלק מהדברים מתבצעים. היות וזה תקציב רב שנתי, זה עובר לשנה הבאה, יישאר לו הכסף באיכות הסביבה, יישאר לו כסף, הוא יכול לבצע בשנה הבאה, אם זה תב"ר. ותב"ר זה גם פעולות אצלם. הפעולות שהם חותמים איתנו דו שנתי, אתה תבדוק אותם, אתה תראה שביצענו 40%. מה, ביצענו רק 40%? לא, משלמים לך על כל שנה 50%. אז אם הספקת ל-40%, אז חסר לך 10%. בשנה הבאה אתה יכול להשלים עוד 50%. וזה במקרה של איכות סביבה. הבנו?

כנרת אגור כהן: אני הבנתי את זה, כן. רק שזה ייראה כמו שאתה אומר בחינוך שזה לא ייראה צורם, אז יש מקום שגם בדברים האלה...

יחיאל זוהר: לא, לא, אני אגיד לך מה צריך לעשות, כן בתקציבים הממשלתיים הקטנים האלה של איכות הסביבה ועוד זה, תדאג להוציא להם מכתב שעד סוף השנה הם חייבים להתבצע עד תום, כדי שלא יישאר כסף. מילא לא נשאר כסף לממשלה, אבל תוציא להם את זה בכתב. מה עוד?

כנרת אגור כהן: ענו לי על הכל ברק, הכל בסדר.

יחיאל זוהר: תיקנת משהו, זה בסדר.

יעקב מעלימי: יופי. יום טוב.

יחיאל זוהר: זהו, גמרנו?

רו"ח ברק ישראל: לאשר. צריך להגיד שמאשרים.

יחיאל זוהר: יופי, אז אנחנו מאשרים את תקציב העירייה ל-2023? פה אחד, תודה רבה לכולם וניפגש בשמחות.

החלטה: הוחלט פה אחד לאשר את תקציב העירייה לשנת 2023.

___________________ ___________________

מר משה מימון מר יחיאל זוהר

מנכ"ל העירייה ראש העירייה

קובץ החלטות

1. אישור תקציב העירייה לשנת 2023.

החלטה: הוחלט פה אחד לאשר את תקציב העירייה לשנת 2023.