פרוטוקול ישיבות מועצה מס' 4 · פרוטוקול דיונים סרוק



עיריית נתיבות

לשכת מנכ"ל העירייה

פרוטוקול ישיבת מועצה

שלא מן המניין מס' 4

מיום רביעי, א' באלול תשפ"ד, 4.9.2024

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

השתתפו ה"ה:

מר יחיאל זוהר - ראש העירייה

מר שי עמר - חבר מועצה

מר משה בנימין פרץ - חבר מועצה

מר אליעזר שילה דורי - חבר מועצה

מר עידן מרדכי - חבר מועצה

מר מנחם בלו - חבר מועצה

מר אליהו עמר - חבר מועצה

מר מיכאל חדאד - חבר מועצה

מר אוריאל כהן - חבר מועצה

מר אבי דרעי - חבר מועצה

מר טל שלמה אדרי - חבר מועצה

גב' כנרת גילה אגור - חברת מועצה

מוזמנים קבועים:

ראובן פיניש - מ"מ מנכ"ל העירייה

רו"ח שירן אדרי - לשכה משפטית

ליהי אהרון פלקוביץ - מבקרת העירייה

מר יוגב חזן

חסרים:

גב' עדי חורי - חבר מועצה

מר ירין זגזג - חבר מועצה

מר יגאל פרץ - חבר מועצה

מר חיים יהודה רייכמן - חבר מועצה

מר יעקב יפרח - חבר מועצה

סדר יום:

1. אישור תקציב העירייה לשנת 2024.

1. אישור תקציב העירייה לשנת 2024.

יחיאל זוהר: זו ישיבה לא מן המניין מס' 5.

עו"ד טל שלומי: ישיבה חמישית של המועצה, אבל זה לא מן המניין 2 אני חושב, שהיה לא מן המניין, כן, כן, מס' 5.

יחיאל זוהר: מן המניין זה 2 או 3, כמה יש?

עו"ד טל שלומי: היו 3 בינתיים.

יחיאל זוהר: בשוני משנים קודמות ומהרבה מאוד שנים שאני פה, אנחנו בדרך כלל מאשרים את תקציב העירייה סמוך לסוף שנה, זאת אומרת, בדצמבר עוברים גם את ועדת הכספים וגם את האישור, לפני ה-31.12. ככה נהגנו כל השנים.

השנה השתבש משהו, אתם ודאי חשתם אותו. כל סיפור המלחמה דחף אותנו להרבה מעבר, גם לא הכנה של תקציב וגם לא יכולת לקים ישיבות. להוסיף את הבחירות באמצע שדחו בהחלטה של משרד הפנים, וזהו. אנחנו אמורים לאשר תקציב שרובו כבר בוצע בפועל, 1/12 פחות או יותר, באותם סעיפים. ולמרות שזה 1/12, יש איזשהו גירעון צפוי של 3-4 מיליון ש"ח. כן?

רו"ח ברק ישראל: כן, נכון מאוד.

יחיאל זוהר: אם אני לא מדייק, אז תגיד לי. אני... הכל בעל פה, אבל בוא תגיד לי אם זה. עד 4 מיליון ש"ח, שבסופו של יום, אם אנחנו מאשרים פה את התקציב הערב, אנחנו מדברים על הרבעון האחרון שנשאר. והרבעון הזה, לא רק שהוא יהיה בלתי צפוי, הוא גם יהיה שונה מרבעונים קודמים, משום שעכשיו הגזברות תיאלץ לעשות כיפוף או קיצוץ של התקציב כדי לכסות חלק מה-4 מיליון שצפויים לסיים סוף שנה.

זה לא אסון גדול, זה לא מספרים בשמיים, אבל עדיין אנחנו מחויבים להתנהל לפי מה שיש, וככה נהגנו, וגם השנה למרות המלחמה ולמרות הוצאות שלא לקחנו אותן בחשבון, קורונה, כל מיני דברים שנכנסו באמצע השנה הזו, אנחנו נצטרך לנסות להתאזן. אז אם גם לא תספיק לכסות את ה-4 מיליון ש"ח, לפחות מחצית מזה תצמצם. ואם יהיה צורך לבקש הלוואה לכיסוי גירעון, אז ניקח לקראת סוף שנה כדי להשלים. אנחנו מדברים על תקציב שוטף, לא תקציב תב"רים, כי שם זה סיפור אחר לגמרי.

אני רק אבקש מהגזבר בכמה מילים, אני הייתי הולך עכשיו לטבלאות האלה שממחישות יותר מכל דבר אחר מה מצבנו ביחס לערים בדרום. ורק בשביל השאלה הזאת, החינוך, אז גדלנו כמעט ב-50, יותר מ-50, ב-70, בחלק מהדברים גם כמעט 100%, גידול מהמערכת של לפני 4 שנים. מ-2020 בכיתות יסודי גדלנו מ-45 כיתות ל-75 כיתות. בעל יסודי גדלנו מ-79 כיתות ל-119 כיתות. זה כמעט הכפלה של מערכת החינוך ב-4 שנים. אין ויכוח בכלל, זו המציאות, זה המצב. גני ילדים איפה אנחנו?

רו"ח ברק ישראל: גני ילדים אנחנו נמצאים עם 119 גנים נכון לעכשיו.

יחיאל זוהר: זה כולל חרדים?

רו"ח ברק ישראל: לא, זה רק החינוך הפורמאלי.

יחיאל זוהר: רק מה שעובר תקצי מדינה.

רו"ח ברק ישראל: ומשרד החינוך.

יחיאל זוהר: אז 119, תוסיף כמעט אותו מספר אם לא יותר גדול גם לציבור החרדי, אז תראו, ברוך השם, בעזרת השם בעניין הזה אני דווקא שמח שהעיר תגדל כמה שיותר לזוגות צעירים. גם הנתון שראיתי לפני כן, שמדבר על גילאים.

עו"ד טל שלומי: לא מספרתם את העמודים.

רו"ח ברק ישראל: נכון.

עו"ד טל שלומי: איזו טבלה?

רו"ח ברק ישראל: מספר תושבים בהתפלגות לגילאים.

יחיאל זוהר: היא בולטת מאוד.

רו"ח ברק ישראל: 2 לפני האחרון.

יחיאל זוהר: רואים שם שגם עקפנו את דימונה ועקפנו את אופקים ובוודאי את שדרות. בגילאים 0-5 יש לנו ברוך השם 8,019 ילדים. לעומת דימונה שהיא 4,059. זאת אומרת, אנחנו כמעט כפולים מדימונה במספר ילדים בגני ילדים.

דרך אגב, השנה אנחנו מסיימים גם כן ברוך השם ובלי עין הרע, עם 1,720 ומשהו לידות, רק בשנה הזו בנתיבות. אז יש כאלה שישייכו את זה לתקופת המלחמה, אולי היו יותר בבתים הזוגות, אבל זה עובדות. 1,720 ומשהו לידות השנה בנתיבות. רק המספר הזה מחייב אותנו בעוד 3 שנים להיות עם 30 כיתות גן נוספות מוכנות לקליטה של הילדים האלה. קחו גם את הילדים הבאים, 6-18, אנחנו נמצאים ב-12,000 לעומת אופקים 8,000 ודימונה 7,700. בגילאים של 19-45, אנחנו בכלל שוברים את השיא עם 18,457 לעומת דימונה שהיא אחרינו היא 14,800, אופקים 13,133. זאת אומרת, כל המדדים האלה, אפילו בקשישים, בקשישים אנחנו יותר מהם, כמעט כפולים מאופקים, כפולים משדרות.

רו"ח ברק ישראל: אנחנו גם הכי פחות, אנחנו עיר צעירה.

יחיאל זוהר: איפה אנחנו?

רו"ח ברק ישראל: אנחנו החום, הכי קטן, בין הכי קטנים.

יחיאל זוהר: כן, כן. עיר צעירה. קשישים אנחנו פחות מהם. אבל תראו, הסיפור הזה של קשישים, זה גם חוזק לעיר עצמה. כי בסך הכל תמיד מדדו אותנו, מתחילים מהקשישים, אחר כך יורדים לילדים. אז אנחנו התחלנו עם הילדים, לא שמתי לב עם הראייה שלי, שאנחנו באמת במספרים נמוכים יחסית לשאר, כמעט שווים. מי זה הירוק הזה פה? קריית מלאכי. בסדר, זה המספרים. הם הולכים באותה מתכונת גם בשנים הבאות.

אגב, איזו שנה זו? סוף 2024. זאת אומרת, אם יש לנו קליטה עכשיו של משפחות חדשות לעיר, כתוצאה מחיבורי חשמל לבתים האלה, אז בוודאי נקבל את זה בנתונים של סוף שנה. מה שיקרה לנו בשנה הבאה, זה ימשיך באותה מתכונת, משום שיש בערך 1,000 ומשהו שיהיו מוכנות לקראת 1.9 שנה הבאה. זה דברים שאנחנו נצטרך להיערך אליהם, אני מקווה מאוד שאלה שזכו בבנייה של כיתות גן גם יספיקו לגמור לנו אותם, אותו דבר מעונות יום, 6 מעונות יום שיצאו למכרז, גם שם אני מקווה שיהיו לנו מוכנים לשנה הבאה. 2 בתי ספר יסודיים נוספים ברמות יורם, שגם כן אמורים להיבנות.

ואנחנו עכשיו ביקשנו, השר היה אצלי הבוקר פה, וביקשנו שיקדם לנו את שלב ד' של ישיבה תיכונית של העיר, ולתת לנו לפחות תיכון אחד לשנה הבאה לשכונות החדשות. הסכם גג, אנחנו נביא אותו במלואו לאישור מועצה בישיבה הבאה שבוע הבא או עוד שבועיים... יש שם נושאים נוספים, תרכזו את הכל בישיבה אחת, משום שהישיבה הזאת ואחריה הישיבה זה אחרי החגים. אז אני לא רוצה לדחות אותה, היא תתקיים הישיבה או שבוע הבא או בעוד שבועיים, ובזה נגמור את הישיבות לחודש ניסן. הנוהג במשך הרבה מאוד שנים-

שי עמר: אלול ותשרי.

יחיאל זוהר: גם ניסן וגם אלול לא מקיימים ישיבות מועצה במשך הרבה מאוד שנים, ולכן אנחנו נעמוד גם בעניין הזה. מצפה לנו הוצאה נוספת לקראת החגים, ופה אני רוצה שניקח את זה במתכונת של שנה קודמת, למרות שהיו לנו כספים של המלחמה שחלקם השתמשנו. אבל המשפחות לא השתנות, אותן משפחות חלשות שיש בעיר נמצאות ואולי גם גדלו במספרים, ולכן צריך להיות מוכנים עם הרווחה לחלוקה הקבועה של המספרים שהם יודעים עליהם, אותן קבוצות, ולנסות לגייס כספים נוספים מאותם ארגונים שאנחנו מגייסים כל שנה.

כנרת אגור כהן: מי מחליף את מרים?

יחיאל זוהר: כרגע החליפה אותה נטלי זוהר באופן זמני, יצא מכרז סוף החודש. יצא מכרז גם להחליף את ציון בוסקילה. יצאו עוד כמה מכרזים של מנהלים.

שי עמר: ... הסעות לחינוך המיוחד.

יחיאל זוהר: בשבוע הבא בישיבת מועצה אני אאריך לך 3 חודשים נוספים, גם לזה נמצא פתרון למנכ"ל העירייה. אז בוא, גזבר העיר, אם יש משהו להוסיף על הנתונים האלה, בבקשה. אם יש שאלות, יהיו שאלות, נענה עליהן מה שאפשר, ונוכל לאפשר את זה, וחלק מאיתנו גם מוזמנים לחתונה של יוסי כהן.

רו"ח ברק ישראל: אני רוצה להתחבר למה שאמר פה יחיאל, ולמגמה שמוצגת בפניכם פה בשקף שנקרא גידול במספר התושבים לשנים 2020-2024. שם אנחנו יכולים לראות למעשה את ההתפלגות, למעשה את ההתפתחות יותר נכון, משנת 2020 ועד שנת 2024 בכמות התושבים בעיר. כאשר בשנת 2020 אנחנו עמדנו על סדר גודל של 39,700, כמעט 40,000 תושבים. כאשר אנחנו היום, בשנת 2024, שימו לב שאנחנו לא נמצאים עדיין בסוף שנת 2024, אנחנו ברבעון האחרון של שנת 2024, עומדים נכון לעכשיו על בערך 53,500 תושבים.

טל שלמה אדרי: גידול של 10%.

רו"ח ברק ישראל: נכון.

יחיאל זוהר: יש יותר מ-56,000 תושבים בפועל, זה המספרים שלנו... הם יותר מדויקים מכולם, כי לנו יש כתובת ושם וגילאים גם.

רו"ח ברק ישראל: אם אנחנו רוצים להסתכל על הגידול בשיעורים, באחוזים, אנחנו רואים שהגידול משנת 2022 ל-2023 זה כמעט 10%, ומשנת 2023 לשנת 2024 זה עוד 10%. אין לזה אח ורע בארץ. רשות שמתפתחת בסדר גודל של 3% לשנה מקבלת מחיאות כפיים. אנחנו נמצאים ב-10% כבר שנתיים ברצף. הממוצע של כל אותם 5 שנים, משנת 2020 עד 2024 הוא סדר גודל של 8% לשנה. זה כתוצאה כמובן גם מהגירה חיובית, גם מיילודה, וגם למעשה מהסכם הגג. הסכם הגג הוא זה שמביא אותנו למספרים האלה.

אוריאל כהן: מה הצפי ל-5 השנים הבאות?

רו"ח ברק ישראל: הצפי ל-5 השנים הבאות תלוי בשיווקים, כי זה למעשה מה שמשפיע הכי הרבה, תלוי בשיווקים. אני חושב שיחיאל יודע לענות על זה יותר טוב. 5 שנים קדימה.

יחיאל זוהר: ... שיווקים, על 7 שנים אחורה, 6 שנים אחורה עמדנו על אותה מכסה של שיווקים. אנחנו למעשה אין לנו מה לשווק, יש לנו בערך עוד 250 יחידות בבנייה רוויה שהם תקועים בגלל שינויים. כי גילו קברים בחפירות ואז היינו חייבים לעשות שינוים של תב"עות. אז עד שלא תאשר את התב"ע החדשה, אתה לא יכול לשווק. יש שם אולי 200-250 מגרשים. בני ביתך... זה מה שנשאר בעיר. כל השאר עלה באוויר, יש 160,000 ש"ח ומשהו בנתיב המעלה לאוכלוסייה חרדית שכבר עלה לאוויר וזה ישווק.

ואז אנחנו נכנסים, עד סוף השנה יש לנו את האישור לאזור החדש. האזור החדש צריך לעבור ועדת גבולות, גם כן בהליך קצר. עד כמה שאני יודע, היום אין עתירה ולא מדברים על עתירה של גוף כלשהו, משום שאף אחד לא הגיש התנגדות עד עכשיו, כולל תקומה שזה ממש נושק ליישוב. ויש לנו כבר תכנון מאושר, זאת אומרת, כסף לתכנון למשולש הגדול. מי שרואה שם במפה מאחוריכם, מה שמסומן בצהוב, כל השטח מעבר, עד ליכיני עובר אלינו, כולל השטחים שעוקפים את תקומה. תקומה תהיה מושב עירוני, יש מושג כזה בארץ. ואז בעצם אנחנו מגיעים עד למסילת הרכבת, לאורך עד לכניסה ליכיני. אגב, יהיה קו ישיר, כביש דו מסלולי שיוביל לשם. זה העיכוב האחרון בגלל הסכם הגג הזה שלא חתמתי עליו עד שהביאו את האישור הזה. בית חולים כמובן, עוד כמה דברים. אבל תשמעו את זה בישיבת המועצה הבאה שנוכל שיהיה פה המתכנן, תהיה לכם גם את האפשרות לשאול שאלות.

אוריאל כהן: ב-5 השנים הקרובות מדברים על 1,000 יחידות בשנה בממוצע.

יחיאל זוהר: 3,000.

רו"ח ברק ישראל: יותר, 3,000.

אוריאל כהן: 3,000?

יחיאל זוהר: בשיווק 3,000, בבנייה-

אוריאל כהן: זאת אומרת, שתושבים שיתאכלסו ב-5 השנים הקרובות, תהיה איזו האטה מסוימת עד שיתחילו השיווקים ועד שיבנו.

יחיאל זוהר: לא, לא, לא. לא תהיה האטה.

טל שלמה אדרי: לא יהיה בכלל.

יחיאל זוהר: אנחנו לוקחים בחשבון שעד סוף השנה הזו נסגור פחות או יותר את הפער שעדיין לא הגענו אליו להשלמה של השנה הזו. מבחינת שיווקים, שיווקנו יותר מ-3,000. שנה הבאה אם לא נהיה מוכנים עם כלים על השטח... הולך לשווק לפני שהתחלתי פיתוח, כי אז אני אפגר במסירה. 3,000 כל שנה אנחנו נעמוד בזה, זה גם מותנה. אני לא חתמתי על הסכם. יש הרבה מאוד התניות בהסכם הזה, שאם לא יעמדו בהן, תהיה בעיה בשיווק. אז אמרתי קודם כל, לפני שגומרים 400 מיליון ש"ח של המט"ש, הרחבה של המט"ש לא נתחיל לשווק.

לפני שאני מקבל 320 מיליון ש"ח של הכביש הזה עד יכיני, אני לא משווק. לפני שאנחנו מקבלים 90 מיליון ש"ח, 45 כבר יש לי התחייבות, אבל יש עוד התחייבות של 45, של משרד הבריאות לגבי חדר מיליון קדמי, אז גם שם אני יכול לעצור. אני בכל שלב יכול לעצור את השיווק אם לא יעמדו בתנאים. מדובר ב-32,000 יחידות כולל שלב ב'. חתימת ההסכם נוגעת ל=14,000 יחידות הראשונות, סדרי גודל של 7-7.5 מיליארד ש"ח, זה הנתונים.

אבל בואו, שבוע הבא תהיה לכם אפשרות גם לשמוע יותר ולהבין יותר, כי זה נושאים שאתם תישאלו עליהם. הרבה מאוד תושבים נשאלו, לפחות שתדעו לענות על כביש 25 מה הוא הולך להיות, הוא הולך להיות מחלף שכבר התחילו אותו לכיוון תל אביב מהצומת של המזלג, כולם נתקעים שם, מי שנוסע בבקרים יודע מה קורה שם. מחליף שמוביל אותם ישירות בלי לעצור. יבטלו את הרמזור, יהיה רמזור רק לאלה שנוסעים בתוך המושב חזרה. יש עוד כמה שינויים שכדאי לדעת אותם. יש עוד משהו?

רו"ח ברק ישראל: כן, עוד נושא אחד שראש העיר נגע בו ואני רוצה להתייחס אליו בעוד איזשהו משפט נוסף. הכנסות העירייה פה תושב לפי סוג הכנסה, השקף הזה. בשקף הזה למעשה אנחנו רואים איך מתפלגות הכנסות.

דובר: יש גידול בהכנסה?

רו"ח ברק ישראל: לא, אין גידול. מה זה יש גידול בהכנסות. יש גידול בהכנסה פר תושב מ-6,000 ש"ח לתושב ל-6,600 ש"ח.

יחיאל זוהר: לא, לא, אני מדבר על הכנסות עירייה.

רו"ח ברק ישראל: הנה, זה בדיוק מה שאני רוצה לומר. הכנסות העירייה למעשה מתפלגות ל-2, ממשלתיות ועצמיות. ממשלתיות זה כל מה שמשרדי הממשלה מביאים לנו, ועצמיות זה למעשה מה שהרשות גובה.

יחיאל זוהר: אגב, צפוי שינוי פה בהכנסות ממשלה. אני אגיד לך למה. הממ"ח דרך מי עובד?

רו"ח ברק ישראל: משרד החינוך.

יחיאל זוהר: ישירות?

רו"ח ברק ישראל: כן.

יחיאל זוהר: איך הם משלמים...?

רו"ח ברק ישראל: נגד המיתר, רגיל.

יחיאל זוהר: רגיל, כמונו?

רו"ח ברק ישראל: כן. כמו שמקבלים עבור האחרים.

יחיאל זוהר: כמו הממ"ד?

רו"ח ברק ישראל: נכון מאוד.

יחיאל זוהר: נו, זה חייב להעלות לך את ההכנסות.

רו"ח ברק ישראל: אמת, אבל ההוצאה היא יותר גבוהה מההכנסה.

יחיאל זוהר: בסדר, בכל דבר ההוצאה היא יותר גבוהה.

רו"ח ברק ישראל: זה נכון. אבל זה נכון.

יחיאל זוהר: זה לא כסף שהיה לו אותו ועד היום.

רו"ח ברק ישראל: לא, אני איתך. התקנון הוא ברמת תושב. זאת אומרת, אנחנו בצד אחד צריכים לזכור שאנחנו עולים בכמות התושבים, ובצד השני אנחנו גם עולים בכמות ההכנסה הגבלובאלית המחולקת בין הממשלתי לעצמי. אז אמנם אנחנו רואים גידול בשיעור ההכנסה של העירייה וממשלתי לתושב, אבל היא לא מדביקה את הקצב. ולמה אני אומר את זה? כי אם אנחנו נסתכל על הגרף הצהוב, אנחנו יכולים לראות למעשה שמשנת 2020 ועד שנת 2024, אנחנו פחות או יותר זהים בהכנסות הממשלה. מ-3,800 ש"ח לתושב ל-3,700 ש"ח לתושב. פחות או יותר זהים פלוס-מינוס. והעצמיות שלנו למעשה, שזה הגרף הוורוד, הצהוב, לא יודעת איך תקרא לזה, חום, חום בהיר, עלה מ-2,300 ש"ח ל-2,900 ש"ח.

יחיאל זוהר: למה אתה לא מסמן את עומס המלוות ביחס ליישובים אחרים? כי מה, אתה מפחד מעין הרע?

רו"ח ברק ישראל: אנחנו נעשה בשנתי כאשר...

יחיאל זוהר: בעוד 3 שנים אתה תהיה ב-35, זה הכי נמוך בארץ.

רו"ח ברק ישראל: חצי, כן. אבל אנחנו לא משאירים את זה במצב הזה.

יחיאל זוהר: קח הלוואות, קח הלוואות.

רו"ח ברק ישראל: נכון מאוד. אנחנו לא משאירים את זה במצב הזה, מהסיבה הפשוטה שאנחנו מקבלים על זה שיפוי דרך מענק האיזון.

יחיאל זוהר: בגלל זה אני אומר לך, תיקח הלוואות.

רו"ח ברק ישראל: אמת, מדויק. וזה מה שאנחנו גם נעשה לקראת סוף שנה. אז מה שאני רוצה לבוא ולומר פה, שההכנסות העצמיות שלנו כרשות הן גדלות לתושב, כאשר ההכנסות ממשרדי הממשלה נשארות סטטיות. זאת אומרת, כמות התושבים שנכנסת היא גדולה יותר-

יחיאל זוהר: היא מגדילה לך את ההוצאה. אני אתן לך סתם דוגמא – סייעות חתמו על הסכם של 10 מיליון ש"ח.

רו"ח ברק ישראל: נכון.

יחיאל זוהר: אתה רושם 10 מיליון ש"ח בהכנסות, מתוכם 3 מיליון ש"ח, 30%. 3 מיליון ש"ח לוקחים מאיתנו. אותו דבר אם הכנסת עוד 30-40 סייעות של ילדים, אפילו יותר, 50 השנה. תעשה חשבון, אתה משלם שם 20%-30% ממוצע, תראה כמה כסף זה. כל מה שקשור לחינוך, אנשים חושבים שאתה מקבל מהמדינה. אתה מקבל, אבל המדינה מכניסה אותך באמצע. אתה כמעט שותף שלהם. בהיסעים אנחנו שותפים, ההיסעים לאשדוד למשל, השנה קפצו ב-1.3 מיליון ש"ח 4 היסעים. מי מכסה אותם?

רו"ח ברק ישראל: אנחנו הרשות.

יחיאל זוהר: אתה יודע מה, זה אפילו לא מתקרב למה ש...

כנרת אגור כהן: אבל יחיאל, אם מביאים ילדים, יש גם אחריות. רוצים עוד אוכלוסיה ועוד אוכלוסיה, צריך גם להשקיע בה. מה?

רו"ח ברק ישראל: לא, אבל זה מתבטא בספרים...

יחיאל זוהר: אני שמח שזה הולך לחינוך, בסדר?

כנרת אגור כהן: בדיוק.

יחיאל זוהר: היסעים וכל זה, זה חינוך. בסופו של דבר, מאיפה אנחנו מורידים את הכסף הזה? הלא עכשיו, אם הוא צריך יצטרך לקצץ, מאיפה הוא יקצץ? הוא יקצץ מפעולות אחרות, שאולי גם חיוניות. אבל זה מה שהוא רואה כרגע. הוא צריך לסגור תקציב מאוזן. ותקציב מאוזן, אם אתה חורג בצד אחד, אתה צריך להביא לי תוצאה בצד השני מאיפה אני לוקח את הכסף. אז אני אומר, זה לא הגיוני שהמדינה מכניסה אותנו להרבה מאוד הוצאות שלא לוקחים אותן בחשבון.

אני למשל לא לקחתי בחשבון הסכם עם הסייעות מחר יעשו הסכם עם אבות בית, ומפילים עליך החלטה, 30% אתה מממן. אל תשכחי שאחזקות רכב ושעות נוספות, זה בכלל המדינה לא משלמת, זה אנחנו משלמים. זאת אומרת, כל הוצאה מהסוג הזה, זה הוצאה נטו מתקציב העירייה. היות ואין לך הכנסות או שיש לך פטורים ו הרבה מאוד פטורים של אנשים בעיר, ולא רק חרדים, גם ותיקים, כל הסוגים. אז אין לך מאיפה לקחת. שאלת שאלה נכונה, הגידול הזה של העיר במשך שנים רצופות, זו ברכה שאני חלמתי עליה הרבה מאוד שנים. אני חושב שאנחנו צריכים להיות עיר יהודית חזקה פה ליד עזה, ולא מעניין אותי כל השאר.

אלא מה, שאנחנו חיים עכשיו מכספים של הסכם הגג. 10 שנים... נחיה משם. אבל לפי הנתונים אנחנו מובילים את העיר למצב קשה מאוד בעוד 10 שנים. אם לא ייכנסו מקורות הכנסה נוספים כמו אזורי תעסוקה ואזורי מסחר וזוגות צעירים שיכולים לשלם 100% ארנונה, דברים מהסוג הזה, אנחנו נמצא את עצמנו בשוקת השבורה, אם המצב של המדינה יישאר אותו דבר. עוד משהו שצריך לקחת בחשבון שאנחנו עוד לא הזכרנו אותו פה. אנחנו הולכים לשלם כמו עם ישראל את מחיר המלחמה. מחיר המלחמה זה קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, קיצוץ רוחבי. ואז ינחיתו עליך – מהרווחה לקחנו לך 4 מיליון ש"ח, מהחינוך 7 מיליון ש"ח, מפה 10 מיליון ש"ח, ביחד 30 מיליון ש"ח שאין לך אותם.

כנרת אגור כהן: הוצאות צהרונים והוצאות הזנה גם עלו השנה. זה מה שאנחנו מרגישים.

יחיאל זוהר: כל הוצעה של העיר גדלה והולכת וגדלה, והעלויות של היום, אני אתן לך את הדוגמא הקיצונית, אנחנו הלכנו עכשיו לעתירה לבג"צ. על מה? 2 דברים – אחת כבר הגשנו ואחת בדרך להגשה. למשל הסיפור הזה של ההיסעים, המדינה מכניסה אותנו... כתבתי מכתב חריף לשר, שלח מפקח תשובה לאחת האמהות 'הבעיה היא לא שלנו, תפנו לראש העיר שלכם'. כתבתי את זה לשר. אמרתי לו 'אם אני אעשה לך את זה, אני אדאג לזה שיתקשרו אליך 200 איש כל שעה. איך אתם עושים דבר כזה? אתם גם מקבלים החלטות וגם מפילים עלינו את האחריות, אנחנו לא אחראים לזה'.

אבל מה, מבקר המדינה אותו לא מעניין. אם מישהו פונה עכשיו, וזה אתם צריכים לדעת למבקר המדינה ואומר 'הילד שלי לא מוסע', הוא מבין את המצב שלי, הוא אומר לי 'אני מבין, אבל אתה חייב להסיע'. אז לכן, בדברים האלה, החלטות ממשלה הן לא מתחשבות במצב של העיר. קח תל אביב, יש לה רזרבות, יש לה כסף מפה עד עוד 20 שנה הוא מסודר. אנחנו לא, לי אין שום רזרבות מאיפה לקחת. אם לא הסכם גג, היינו פושטים רגל מזמן בהוצאות האלה. אי אפשר לעמוד בהוצאות האלה. את יודעת מה קרה בחינוך מיוחד, זה תחום שאת מבינה בו.

כנרת אגור כהן: אני יודעת, בטח שאני יודעת.

יחיאל זוהר: אז חינוך מיוחד פתחו את הברזים ואמרו להורים 'תחליטו, אתם רוצים את הילד בחינוך מיוחד, תיקחו אותו לחינוך מיוחד'. מה קרה? את יודעת מה קרה? ש-40 כיתות גן חדשות שבניתי לציבור הכללי ולעיר, לקחו אותם רק חינוך מיוחד. שם אתה לא יכול להגיד 'אין לי כיתה'. את יודעת שהכנסתי עכשיו בית ספר חינוך מיוחד לחדש, הכנסתי עוד 4 כיתות שאין להן בניין, הכנסנו אותן לשם.

כנרת אגור כהן: אבל יחיאל, זה הגידול. בדיוק.

יחיאל זוהר: הכל בסדר. אז אני יכול לברך על הגידול. אבל מישהו צריך לבוא ולהתחשב באותם מקומות של סוציו אקונומי נמוך. הלא אין לי מקורות תקציביים נוספים, אין. כל מה שאני אומר לכם, זה אמרתי בישיבות ממשלה, אמרתי בכל מקום אפשרי, כל מקום. אני אומר לכם את זה, לא נעים לומר. היחידי שעזר לנו במדינה הזו זה בג"צ. כל העתירות, כמעט 90% מהעתירות אנחנו זכינו. אם לא העתירות האלה, היינו בבעיה, לא היינו יכולים לכסות. עכשיו הנה, עתירה אחת נדחתה לנו של 90 מיליון ש"ח, לא דחו אותה, אלא ביקשו לתקן אותה. יש מושג כזה שאם אתה מגיש.

מה עשו לנו המדינה? הגשנו תביעה על 90 מיליון ש"ח נגד רמ"י, והמדינה הודיעה לבג"צ – אנחנו מכנסים ועדה לבחון את העניין. הם החליטו לא לתת לנו, אבל בג"צ אומר – חבר'ה, אתם הלכתם להליך של גישור, אז תקנו בבקשה את העתירה מחדש. אז יאללה, תתקן ותתחיל עוד פעם מהלך שלך לחכות עוד 7-8 חודשים לצו. אז זה דברים שלא לקחנו אותם בחשבון. לקחנו בחשבון אנחנו רוצים להתרחב, לקחנו בחשבון שטוב לנו שיהיה פה כמה שיותר... אגב, מי שמברך הכי הרבה זה המסחר, הם נהנים מזה. אבל העיר עצמה, יש לנו קושי, קושי מתקיים.

אוריאל כהן: מי ברשות המקומית פה בנתיבות אמון על הפיתוח של המשאבים הכלכליים של העיר כגון תעשייה? הרי מקורות הכנסה של רשות מקומית זה מתעשייה, בהשקעות כביכול.

יחיאל זוהר: כן.

אוריאל כהן: מי הגוף שאמון על זה פה עירייה?

יחיאל זוהר: אנחנו עושים את זה. לשמחתנו, דווקא בתחום הזה התקדמנו מזה. כל אזור התעשייה נועם בשטח שיפוט העיר, מי שעובר לכיוון באר שבע או מצד שמאל, זה עיר שלמה שמפתחים, התחלנו פיתוח, חפרנו כבישים, עוד מעט יהיה שם...

אוריאל כהן: וזה משהו שאמור לייצר-

יחיאל זוהר: הקרקעות האלה, יש עליהן ביקוש רב. יש כבר הרבה מפעלים שייכנסו לשם. אז יש לך פתרון גם תעסוקתי לחלק מהמקצועות, ויש לך בעיקר הכנסות שמתחלקות עם 4 הרשויות השותפות: מרחבים, שדות נגב, אופקים, נתיבות. כאשר אנחנו סך הכל מקבלים שם 32%. הם מקבלים 28% ואופקים 10%.

אוריאל כהן: זה לא מחולק באופן יחסי לכמות התושבים?

יחיאל זוהר: לא, גם את זה אני הולך לשנות. אני הולך לוועדת גבולות כדי לשנות גם את זה. כי אני היום, כמעט 60,000 תושבים והם עדיין 10,000, אי אפשר שאנחנו נתחלק בעסקה באחוזים האלה.

אוריאל כהן: זה לא הוגן.

יחיאל זוהר: וגם המצב שלהם יחסית בהכנסות הוא הרבה יותר גבוה מאשר נתיבות ביחס למספר התושבים. אבל אלו דברים שצריך לשנות אותם, וזה תהליך.

רו"ח ברק ישראל: אלה דברים שלוקחים זמן.

אוריאל כהן: יש אפשרויות נוספות לייצר הכנסות? אולי זה הכיוון?

יחיאל זוהר: יש עוד משהו, אני בטוח שחלקכם אולי לא יסכימו, אבל אין לי ברירה. אני הולך להגדיל את אופק באופן משמעותי. ואופק, פעם גבינו בערך 60 ש"ח, או 50 ש"ח ומשהו לבית אב בשנה. באה המדינה והחליטה בוועדת הפנים של הכנסת, להוריד את זה למשהו כמו 15 ש"ח ל... אז אי אפשר לתחזק את העיר בסכום הזה. אני רוצה עכשיו להחזיר את זה לוועדה ולבקש להחזיר לנו את זה ל-50 ש"ח ומשהו. זה לא יכה את התושב כי זה סכום פעוט.

כנרת אגור כהן: לא, זה יכה. זה עוד חודש, ועוד הצהרונים שזה 100 ש"ח...

יחיאל זוהר: אבל מה לעשות שזה יותר חשוב.

כנרת אגור כהן: ועוד הביטחון ועוד זה, ועוד חודש ועוד זה. ואז אנחנו האנשים עובדים ומממנים, נחנקים.

יחיאל זוהר: מה לעשות שזה נושא שהוא בנפשנו.

כנרת אגור כהן: ואז אנחנו עושים חישוב. אם אנחנו לא מקבלים את השירות שאנחנו צריכים לקבל מהעיר, אז עוזבים.

יחיאל זוהר: לפני שהתחלתי את זה אמרתי לכם שאני יודע שחלקכם לא תסכימו על זה. אבל אני לגמרי, לגמרי... אין פעולה ציבורית שאני שלם איתה יותר מאופק.

כנרת אגור כהן: אנחנו מברכים את אופק, הם עושים עבודה מצוינת, אני סומכת עליהם.

יחיאל זוהר: לא מקבלים כסף מהממשלה, זה הכל במימון ציבורי. והמימון ציבורי היום לא מספיק כדי להחזיק את אופק במתכונת שצריך להרחיב אותה. ולכן, אם יגדל מ-15 ש"ח לאני לא יודע מה המספרים, יכול להיות שזה קצת יותר, לעוד 10 או 15 ש"ח, לא אסון גדול, לא יקרה כלום, אף אחד לא יתמוטט בעיר.

כנרת אגור כהן: כן, אבל זה לא בא לבד.

יחיאל זוהר: להחזיק עוד 40-50 מאבטחים.

כנרת אגור כהן: זה לא בא לבד, יחיאל, לא בא לבד. יש אנשים שעובדים ואין להם הנחות, אז הם מממנים שיש להם הנחות. נחנקנו.

רו"ח ברק ישראל: אגב, על זה יש הנחות.

יחיאל זוהר: את עוד לא הגעת לעיר, אבל הוותיקים שנמצאים פה זוכרים שהלכו לי על הראש ב-2 קדנציות רצופות לסגור את אופק, לסגור את אופק.

כנרת אגור כהן: אני לא רוצה לסגור את אופק. ממש לא.

יחיאל זוהר: אם היינו שומעים להם, היינו במצב אחר היום.

כנרת אגור כהן: לא, ממש לא. אף אחד לא רוצה לסגור את אופק.

יחיאל זוהר: בוא נעבור לתקציב.

רו"ח ברק ישראל: סך התקציב לשנת 2024 מוגש על 356.5 מיליון ש"ח, ביחס לכמעט 300 מיליון ש"ח בשנת 2023. זה גידול של 50 מיליון ש"ח, רובו המכריע נמצא בחינוך, סדר גודל של 30 מיליון ש"ח תוספת. וחלקו נמצא ברווחה 12 מיליון ש"ח, וכל השאר מתפזר פחות או יותר באופן שווה על פני שאר הסעיפים האחרים. כפי שהסביר ראש העיר לפני כן, הגידול המאסיבי בכמות התושבים יוצרת מערך שירותים שאנחנו צריכים לממן, בייחוד בתחום החינוך שהוא נתח משמעותי מאוד בתוך התקציב, הוא סדר גודל של כמעט 37% מסך התקציב.

ומתוקף כך שאנחנו סוציו אקונומי 3, זה זולג גם לרווחה. בחינוך הגידול המשמעותי כמו שאמר יחיאל, זה בנושא הסייעות, זה כמעט 10 מיליון ש"ח. ועוד פרויקטים אחרים כמו ניצנים, כמו בית ספר של החופש הגדול, וכל מיני פרויקטים אחרים.

יחיאל זוהר: אגב, בנושא הזה של הסייעות, בקדנציה הקודמת פנו אליי הרבה מאוד סייעות שעובדות דרך החברה הכלכלית לעבור לעירייה. עשינו שיקול רק כמה זה יעלה תוספת לעירייה, זה 7 מיליון ש"ח?

רו"ח ברק ישראל: כן.

יחיאל זוהר: 7 מיליון ש"ח הפער בין המעבר מהחברה הכלכלית לעירייה. אז עצרתי את זה, אין מאיפה לכסות את זה. נכסה דברים אחרים שיותר דחופים. יבואו אליכם להתלונן, שיתלוננו.

כנרת אגור כהן: מעבירים אותם אליך, יחיאל.

יחיאל זוהר: מדברים איתי כל יום, רוצים לעבור. אין לי איך.

רו"ח ברק ישראל: זה דבר אחד. ובנוסף גם צריך לזכור את נושא קרן הארנונה שהיינו אמורים לקבל מהמדינה, ממשרד הפנים, כבר השנה בשנת 2024, סדר גודל של 7 מיליון ש"ח, שמשרד הפנים הודיע שהוא לא מתכוון לתת אותם. אז יש 7 מיליון ש"ח שאנחנו לא מקבלים, זה משפיע כמובן על התקציב ועל ההתנהלות שלנו, בייחוד ברבעון האחרון. ראש העיר עושה כרגע את המאמצים על מנת לבוא ולראות איך ניתן לבטל, לצמצם את הגזירה הזאת.

יחיאל זוהר: אין לך שום פתרון אחר. אם לא נקבל תשובה חיובית, הולכים לעתירה, כי זה אחריות הממשלה, כמו מיליון החלטות שקיבלו ולא מממשים.

רו"ח ברק ישראל: משרד הפנים כרגע השיב לנו תשובה מצחיקה של 'קחו הלוואה, קחו הלוואה. אם חסרים לכם 7 מיליון ש"ח, תיקחו הלוואה'. זאת אומרת, אני מממן בעצמי את מה שמשרד הפנים היה צריך לתת לי. זו הסיטואציה.

יחיאל זוהר: לא, זה לא נכון. הם מממנים את ההלוואה בסעיפים אחרים.

רו"ח ברק ישראל: הם לא מביאים לך את זה באופן מלא.

יחיאל זוהר: לא מלא. אבל אם אתה תיקח הלוואה של 10 מיליון ש"ח, סביר להניח שב-10 שנים שאתה תחזיר אותה, חלק מזה ייפול על משרד הפנים ולא עלינו.

רו"ח ברק ישראל: דרך מענק האיזון.

יחיאל זוהר: אז כדאי. אתה יודע מה, מה המסקנה? תיקח מיליון הלוואות, סגור אותן, אבל תיקח הלוואות.

רו"ח ברק ישראל: שנייה, שנייה. לא הלוואה לצורך כיסוי גירעון תקציבי, אלא לצורך תב"רים, זה כן.

יחיאל זוהר: תיקח תב"רים, תיקח תב"רים.

רו"ח ברק ישראל: נכון.

יחיאל זוהר: קח, שיירשם בספרים עוד 20, עוד 30 מיליון ש"ח. אתה ממילא במקום נמוך, אתה לא כמו הרבה מאוד עיריות שלקחו... ואגב, פעם אחת רציתי ללמוד את זה. למה? רוב העיריות בארץ, ערי הפיתוח, לוקחים כל כך הרבה הלוואות ואנחנו לא לוקחים. ואז הבנתי שאם אתה לא לוקח כמה שיותר הלוואות, אתה בסוף בסוף בחישוב הכללי המאזן שלך גדל. אז אם אתה מקבל מאזן מהמדינה יותר גבוה, תיקח הלוואות. מה לעשות, אם הם לא נותנים לך את זה באופן ישיר.

רו"ח ברק ישראל: מצחיק, אבל אמת. זה בגדול תקציב הרשות, הוא נדון בוועדת כספים כמובן. בוצעו התאמות שהיו צריכות להתבצע. אנחנו מגישים פה כרגע תקציב מאוזן. אנחנו כנראה נצטרך לבצע התאמות פעם נוספת במהלך הרבעון האחרון בהתאם למה שראש העיר פה אמר, וזה התקציב שמוגש לאישורכם.

יחיאל זוהר: וזה הבסיס לתקציב שנה הבאה.

רו"ח ברק ישראל: אמת.

יחיאל זוהר: שזה עוד חודש אנחנו נצטרך כבר להביא אותו לוועדה.

רו"ח ברק ישראל: משפט נוסף. כמו שאומר יחיאל, תקציב שנת 2025 צריך להיות מוגש בהתאם להנחיות משרד הפנים עד סוף דצמבר 2024. זאת אומרת, שבמקרה המסוים שאנחנו נמצאים בו השנה-

יחיאל זוהר: צריך לאשר תקציב נוסף עוד 3 חודשים.

רו"ח ברק ישראל: אמת, בדיוק. עוד 3 חודשים נגיש לכם תקציב נוסף לאישור לשנת 2025.

טל שלמה אדרי: אפשר להתייחס לדברים של הגזבר אם הוא סיים?

רו"ח ברק ישראל: בבקשה.

טל שלמה אדרי: ראיתי פה נתונים, חשובים ככל שהם, אבל לי חסר בנתונים תכנית עבודה שבה בעצם יש פירוט. לא צריך לרדת לרזולוציות קטנות, אבל פירוט של הצרכים לפי אגפים ומחלקות. כמובן שצריכה להיות התייחסות של אותם מנהלים וראשי אגפים שמצויים בתוך העניינים, יודעים מה הצורך של כל מחלקה, בהיבטים הקטנים.

יחיאל זוהר: זה קיים בהכנה של תקציב. בתהליך של הכנת התקציב, כל אגף מביא את הדרישות שלו והבקשות שלו, והוא מרכז את הכל, מלביש לזה את השורה של ההכנסות הקיימות מהמדינה ומשאיר פער. הפער נניח בתברואה הוא 20 מיליון. אז הוא אומר – תראה, אין לי 20 מיליון ש"ח, אני יכול לתת 15 מיליון ש"ח. 15, אין בעיה, משלבים את זה יחד עם תקציב המדינה, ואז זה המספר הסופי של התברואה.

טל שלמה אדרי: דבר נוסף חשוב לי לדעת. בהנחה וזה נכון, אוקיי-

רו"ח ברק ישראל: זה נכון.

טל שלמה אדרי: זה לא ראיתי, כשהייתה ועדה של הכספים, אז ראינו אולי סיכום של זה, אולי דברים ש...

רו"ח ברק ישראל: אתה רואה כבר את התוצאה הסופי.

יחיאל זוהר: הוא מביא לך את הצעת התקציב.

טל שלמה אדרי: לי כחבר ועדה כן היה חשוב. את זה לא ראיתי. אם יש לך אפשרות לצרף את זה ולהעביר את זה אלינו, זה מצוין. דבר נוסף, הנושא של המעורבות של ראשי האגפים. גם בניהול התקציב עצמו, אחרי האישור של התקציב, השאלה אם יש את זה. זה קיים? מנהל מחלקה, מנהל אגף שיש לו תקציב אחרי שאישרנו אותו, עד כמה יש למנהל את היכולת להשפיע?

יחיאל זוהר: כל מנהל אגף מקבל את האישור הסופי, העירייה אישרה את הספר הזה, הוא מקבל את זה אליו. הוא לא יכול לעבוד במחלקה שלו על שום מטלה שהיא לא מופיעה בסעיפים שלו או שאין לו תקצוב שלו. כשיש לו משהו כזה חריג, למשל באו אליי עכשיו רצו עוד מטאטא כביש לשכונות החדשות. עשינו חשבון, שאלתי כמה זה עוד, 600,000-700,000 ש"ח?

רו"ח ברק ישראל: 600,000 ש"ח לגדול.

יחיאל זוהר: מאיפה אנחנו לוקחים? אמרו – נקצץ מהסעיפים שלו 300,000 ש"ח ו-300,000 ש"ח נביא לו מסעיף אחר כדי שתהיה לו יכולת להביא. אם זה דבר שהוא חיוני.

טל שלמה אדרי: אבל זה בתוך התקציב המחלקתי שלו?

יחיאל זוהר: כן, כן. אבל מי דחף לזה, מנהל המחלקה שבא ובצדק – אם אתם רוצים עיר יותר נקייה, אז אני רוצה עוד מטאטא כמו עיריות אחרות. אמרתי – איזה עיריות? אמרו לי – באופקים יש 2, בקריית גת יש 3.

רו"ח ברק ישראל: ביבנה יש 6. ביבנה יש 60,000 תושבים ואנחנו 53,000.

יחיאל זוהר: זה דברים שאנחנו משנים תוך כדי הליכה. אבל אם אתה שואל אותי, השאלה היא יותר רחבה. האם כל מה שמנהלי האגפים ממליצים לאשר והם דברים חיוניים והם דברים חשובים ואפילו חשובים מאוד, ניתן לבצע? – התשובה היא לא. מהסיבה הפשוטה, בסוף בסוף זה אם יש תקציב. הלא יש הרבה מאוד הוצאות שמגיעות אליי, עובר ועדת כספים, עובר ועדת קניות, מגיע אליי, אני אומר להם 'רגע אחד, מאיפה תביאו את הכסף, אין כסף, לא קונה, לא מבצע'.

בסוף אני הסכר. הוא מדווח לי כל חודש מה המצב הכספי שלנו. אם הוא אומר לי 'תשמע, החודש הייתה חריגה של 2 מיליון ש"ח', אני בחודש אחרי זה עוצר. כי אחרת אנחנו נגיע בסוף שנה ל-15-20 מיליון ש"ח. היו שנים כאלה שפשוט היינו לפני תהוום.

טל שלמה אדרי: אז החריגה הזאת שאתה מדבר עליה, היא מבטאת בסופו ושל דבר את המעורבות של מנהל האגף בתוך הניהול של התקציב?

יחיאל זוהר: כן. בדרך כלל זה מנהלי האגפים. אני אתן עוד דוגמא, מרים דידי, היא רוצה פעולה כלשהי, אם היא לא נמצאת אצלה, אז אני צריך לאשר לה אותה. אז אני מדבר עם הגזבר – בוא ניקח את זה ממקור אחר, זו פעולה חשובה, בוא ניקח את זה ממקור אחר. במלחמה למשל, מי שליווה אותנו פה, עשיתי משהו אחר. בא שר הפנים – מה הבעיות? אמרתי לו – אל תיתן לי כלום, תן לי 10 מיליון ש"ח הלוואה ושחרר אותי, זה הכל. תן לי רק הלוואה. אני יודע שאין לכם כסף. ממילא אני אקבל תשובה שלילית, תן לי הלוואה וזהו. ולקחנו הלוואה. אתה לא יכול לעשות את זה על כל סעיף. אבל בתקציב השוטף יש מגבלות. אתה לא יכול לעשות משהו שאין לו כיסוי.

יש הרבה מאוד הסתבכויות של ראשי ערים שלקחו על עצמם כל מיני החלטות מהסוג הזה של חיוב אישי. אפילו שזה לא נעים... 70 ומשהו ראשי ערים שילמו מהכיס שלהם כל מיני פעולות. אבל בשביל מה צריך להגיע לזה? אני, את מה שאני מחויב לעשות, אני עושה. אני אומר לו – אדוני, לך תשב, תשבור את הראש עכשיו, תקצץ את ה-4 מיליון ש"ח. לא הצלחת 4 מיליון ש"ח? אני אגיד לך מה אני אעשה לו. הוא יגיד לי – לא, 2 נשאר לי. אני אגיד לו – בתקציב שנה הבאה תכניס את ה-2 האלה כבר ברבעון הראשון. תתגלגל עם זה... שאתה מכסה את הגירעון. אתה לא יכול להישאר, אלא אם כן לקחת הלוואה, והלוואה בשוטף לא ייתנו לו לכיסוי גירעון.

כנרת אגור כהן: לי יש משהו. אין לי תלונות, לא כלפיך ולא כלפי הגזברות, אלא כלפינו וכלפי מי שמבצע בפועל את העבודה. יש פה ספר, הכל, דיברנו בגדול. אני הלכתי בקטן על דברים שמעניינים אותי. עמ' 61, נוער, תנועות נוער, אחריי, כל הדברים שאני מוצאת אותם חשובים.

כמו שאתה אומר, יש סעיף תקציבי, מזה מוציאים הזמנות, זו תכנית העבודה, זה אמר מנהל האגף, לא יודעת מי מטפל, זה מה שחשוב לי, הבאתם כסף, הבאתם כסף. מה אני רואה? הביצוע בפועל – חצי. ואז כתוצאה מכך, אף אחד לא פראייר, הגזבר אומר – לא מנצלים את התקציב, שנה הבאה אני אתן להם פחות.

יחיאל זוהר: זה לא מה ש-

כנרת אגור כהן: לא משנה, ככה זה בדרך כלל. אם אתם לא מבצעים, כנראה שאין צורך. מה זה הדבר הזה?

רו"ח ברק ישראל: היינו בשנת מלחמה, לא לשכוח.

כנרת אגור כהן: המלחמה נגמרה בינואר, ינואר אנחנו היינו בבתי ספר.

יחיאל זוהר: אני אגיד לכם איפה הטעות. את תמצאי עוד סעיפים כאלה שלא נגעו בהם בכלל, נכון?

כנרת אגור כהן: כן. אני יודעת שיש תקציב מפה, מוציאים משם. אבל לא יכול להיות שסעיף-סעיף-סעיף, מביאים לבני עקיבא 48,000 ש"ח, מנצלים רק 8,000 ש"ח כל השנה.

יחיאל זוהר: מה, מה, מה?

כנרת אגור כהן: לא יכול להיות שבוגרים, אחריי, נתנו להם 100,000 ש"ח, ביצעו 66,000 ש"ח. אבל זה מה שכתוב.

רו"ח ברק ישראל: לא, זה ביצוע 1-9/2023. צריך לבדוק את 2023 ולראות ב-2024 גם.

כנרת אגור כהן: אני בטוחה שגם ב-2024. זה לא ביצוע מלא. ואל תגידו מלחמה, כי בינואר אנחנו חזרנו.

יחיאל זוהר: את שכחת דבר אחד.

כנרת אגור כהן: שמה?

יחיאל זוהר: שיש בסוף 2 מיליון ש"ח למתנ"ס, שזה מכסה את הפעולות האלה.

כנרת אגור כהן: איזה 2 מיליון ש"ח?

יחיאל זוהר: כמה יש שם במתנ"ס?

רו"ח ברק ישראל: יש הרבה. רק...

כנרת אגור כהן: רגע, אני לא סתם מדברת, כי אני רואה את השטח. אני רואה את הלמעלה, את ספר התקציב, ואני רואה את הלמטה, את המדריכים, את הקומונריות, את הרכזים. ואני יודעת שהם נחנקים, אוקיי? הם נחנקים. אנחנו היינו צריכים להתחנן ולבקש פעילות, תקצוב, לקיץ, לנוער שסבל, שהיה פה במלחמה כמו שתמיד אוהבים להגיד, פירורים מקבלים. אז אני אומרת – אלוהים יש פה תקציב, יש תקציב, סעיף כזה, סעיף כזה, סעיף כזה. יש פה הרבה סעיפים, אתם משקיעים, אתם נותנים כסף, לא מבצעים בפועל.

יחיאל זוהר: זה רק אליי תבואי.

כנרת אגור כהן: למה?

יחיאל זוהר: כי זה הקיצוץ שנקצץ. כל מה שאת שואלת-

כנרת אגור כהן: לא, אתה לא מקצץ.

יחיאל זוהר: אני מקצץ. כל פעולה פה שלא בוצע, זו החלטה שלי לכסות משהו אחר.

כנרת אגור כהן: אני לא רוצה לבוא אליך בתלונות.

יחיאל זוהר: אם אני צריך לשלם עכשיו, במקרה של השבוע, 3 מיליון ש"ח להסכם שחתמה המדינה על הסייעות.

כנרת אגור כהן: בוא, תוריד מהחצי מיליון ש"ח שהבאת לאירועים ביום העצמאות כאילו אנחנו לא יודעת מה. אני לא רוצה להיות פופוליסטית, אבל תקשיב, אפשר לקחת מאירועים וכל החגיגות וכאלה ול"ג בעומר ולא יודעת מה. יש דברים שהם חשובים, נוער זה העתיד שלנו. תנועות נוער זה לא רק להצטלם אתם ביום הזיכרון.

יחיאל זוהר: אוקיי, נו.

כנרת אגור כהן: לא, באמת, אל תזלזל. זה חשוב.

יחיאל זוהר: אני לא מזלזל.

כנרת אגור כהן: אז למה ככה? למה ניצול של חצי מהתקציב?

יחיאל זוהר: תקשיבי, בואי אני אסביר לך משהו. אני בסוף אחראי על ההפעלה של התקציב. את שואלת אותי עכשיו כי חשוב לך אולי בני עקיבא.

כנרת אגור כהן: לא, לא, גם אחריי חשוב לי.

יחיאל זוהר: אחריי עובדים ומקבלים את התקציבים שלהם והם לא מופיעים הזה, הם מופיעים גם-

כנרת אגור כהן: הם פה.

יחיאל זוהר: לא. אז אני מסביר לך. יש גם תקציב לא ייעודי שמועבר למתנ"ס. המשכורות שלו של המנהל, מאיפה היא?

כנרת אגור כהן: אז אני רוצה-

יחיאל זוהר: המשכורת לב שלו 300,000 ש"ח, מאיפה היא? היא לא מופיעה.

כנרת אגור כהן: אז תקשיב טוב, המשכורת שלו כל כך גבוהה יחסית לפעילות שהוא עושה. אני אומרת לך בשטח זה לא נכון.

טל שלמה אדרי: מה שיש בטבלה זה לפעילויות?

יחיאל זוהר: חלק, חלק מהפעולות.

דובר: הספר לא מדויק, משחקים...

כנרת אגור כהן: לא, לא, לא אוהבת משחקים, יש פה הזמנות עבודה, יש פה ספרי תקציבים.

יחיאל זוהר: אז בואי אני אענה לך אחרת, פוליטית – את רוצה להפעיל את זה, תפעילי את זה את.

כנרת אגור כהן: אני מאוד רוצה להפעיל את זה, ולראות אם הכסף באמת נמצא.

יחיאל זוהר: וגם כשתגיעי אליי לחתימות, אני אגיד לך – לא, אין כסף.

כנרת אגור כהן: אז אני אגיד לך – אז למה תקצבת? למה תקצבת?

יחיאל זוהר: למה תקצבתי? כי אנחנו יושבים עכשיו.

כנרת אגור כהן: אל תתקצב.

רו"ח ברק ישראל: מתוך כוונה טובה ורצון...

כנרת אגור כהן: אפשר לעשות החלטה שלא לוקחים כסף, לא מרדים כסף לא מחינוך ולא מרווחה אלא רק מחגיגות. וזו החלטה חשובה. זה לא פופוליסטי, זה אמיתי, זה מהלב, זה מהשטח.

יחיאל זוהר: לא, לא, לא. אם את רוצה להישאר ככה, תישארי באופוזיציה.

כנרת אגור כהן: למה אופוזיציה?

יחיאל זוהר: ככה.

כנרת אגור כהן: אני לא באתי בתלונות אליך.

יחיאל זוהר: אל תבלבלי לי את המוח. אל תבלבלי לי את המוח, עזבי. תישארי באופוזיציה, יותר טוב. זה הכל.

כנרת אגור כהן: אני לא באתי בתלונות אליך. אני באתי לזה שיש פה סדרי עבודה...

יחיאל זוהר: אל תתנשאי עכשיו, תישארי באופוזיציה, אני יודע מה שאני מדבר. זה הכל. אני אלמד אותך מה זה, בסדר?

כנרת אגור כהן: אז תלמד אותי.

יחיאל זוהר: את כל החרטוטיאדה שלך, בסוף בסוף, אם את רוצה להפעיל פעולות, את צריכה להביא כסף מאיזשהו מקום.

כנרת אגור כהן: אבל זה תקציב שוטף.

יחיאל זוהר: כשתביאי מהשר שלך, משר האוצר שלך, אני אדבר איתך.

כנרת אגור כהן: אבל זה תקציב שוטף, זה התקציב שכבר קיים.

יחיאל זוהר: זה תקציב קיים שהוא מקוצץ תוך כדי הליכה. הסברתי את זה 10 פעמים. אם לא יהיה כסף, אם אני אצטרך לשלם סייעות היום, אני לא רק מקצץ משם, מקצץ מכל פעולות שלך, ביחד.

כנרת אגור כהן: אבל זה משנה שעברה.

יחיאל זוהר: אני מסביר לך, אני השנה, עוד לא התחילה שנה באה, אנחנו השנה, יש לו קיצוץ עכשיו של 3 מיליון ש"ח שנובע מהסכם אחד של המדינה של סייעות, שאת לא יכולה לדבר, כי שר האוצר שלך החליט – לך תשלם 30%. אין לי מאיפה לשלם.

כנרת אגור כהן: דרך אגב, אני לא מסכימה...

יחיאל זוהר: אני לוקח אותם מהכספים שלכם, רק מהכספים שלכם, כדי ששר החינוך ידע, ששר הזה ידע. שזה לא יבואו ממקום אחר.

כנרת אגור כהן: תקצבת אותם בקושי ב-90,000 ש"ח.

יחיאל זוהר: זה יבוא רק מהכספים שלכם, אני לא לוקח מחרדים.

כנרת אגור כהן: מה הקשר לתקציב שלכם? לא מבני הנוער.

יחיאל זוהר: לא מהחרדים, רק ממך, רק מבני עקיבא. תלמדי אותי איך לעבוד.

כנרת אגור כהן: הכל בסדר, זה לא מבני הנוער.

יחיאל זוהר: טוב, יאללה, חבר'ה, תקציב, יאללה, בוא נתקדם. חבל על הזמן. יש עוד שאלות, עוד הערות, עוד משהו? אם לא... אני צריך ללכת לחתונה. זה תקציב... הסתיים.

שי עמר: הצבעה חבר'ה, בעד?

אוריאל כהן: לפני כן, שאלה ראש העיר. אני נוכח פה הרבה בעירייה, אני רואה גם את כל מה שקורה עם התקציב הכלכלי. כולם מבינים שאנחנו פה נמצאים על הקצה ויש קיצוצים וכו'. ראיתי גם בארנונה שמנסים לעשות גבייה כמו שצריך. אולי נכון יותר להתמקד בהכנסות של העירייה. זאת אומרת, למנות גוף מקצועי של אנשים מקצועיים, מנכ"לים שניהלו חברות ולייצר הכנסות לעירייה מכל מיני כיוונים ואפיקים.

יחיאל זוהר: אני אענה גם לזה. תראה, אחת המטרות שלנו, אנחנו נתפסנו עם תהליך שמואץ של בנייה, שלא מדביקים את הקצב. תראה, בשביל לבנות מפעל, אתה צריך לפתח את הקרקע, אתה צריך לשווק אותה, הקבלן צריך ליזום, להוציא כסף, להביא כסף, לבנות מפעל. עד שזה קורה, לוקח שנים. אז אנחנו נמצאים בשלב יחסית מתקדם. מה שבונים פה מאחורה, מה שבונים בנועם, זה אני עושה בשביל השנים הבאות.

אני עושה כל מה שניתן להגדיל את ההכנסות, כולל פעולות קשות מאוד שאנחנו עושים באגף ההכנסות שלנו. עיקולים, וכל מה שאפשר לעשות עושים כדי להכניס... אנחנו מציגים עכשיו תכנית לממשלה, שהמשמעות שלה הסכם החלטת ממשלה שנוגעת לנתיבות-אופקים-מרחבים, שהמטרה שלה לפתור את הבעיות... כל מה שהיא אומרת כרגע, אתה חושב שאנחנו לא רוצים? אם אין כסף, אז אין כסף. אין מה לעשות, אין, אתם צריכים גם להבין. יבואו אליי כל מיני בקשות, אם אין לי מאיפה להוציא את הכסף, אני לא אתן להוציא, כי בסוף אני חותם, אני אחראי, לא מישהו אחר.

אוריאל כהן: אין לנו גוף מקצועי שמייצר הכנסות לעירייה?

יחיאל זוהר: יש, יש.

אוריאל כהן: מי האנשים האלה.

יחיאל זוהר: יש. קודם כל, המנכ"ל. עכשיו יהיה מנכ"ל, אז הוא יטפל בעניין הזה, הוא זה עיקר העניין שלו. אנחנו מקימים תאגיד נוסף של הכנסות. 2 דברים: אחד – כל מה שקשור לאנרגיה שיש לו כבר החלטת מינהל על 90 דונם רק לאנרגיה שהעירייה תוכול...

טל שלמה אדרי: חברה הכלכלית זה לא גם איזשהו גורם שמייצר הכנסות?

יחיאל זוהר: חברה הכלכלית כן, אתה צריך להפעיל אותה במקום העירייה, לא יחד עם העירייה. יש את הסיפור הזה שמקימים איזה מאגר של פסולת שאנחנו שותפים בו... 15%, כמה אנחנו נקבל?

רו"ח ברק ישראל: אנחנו נקבל 20% מהרווחים.

יחיאל זוהר: 20% מהרווחים בלי להתאמץ. נועם שהולך לגדול זה גם כן הכנסה משמעותית. אזורי תעשייה של פה שעשינו אותם אנחנו, כבר עברנו את הקרקעות, התחילו להגיש תכניות, ייבנו. כמה שייבנה יותר מסחר, תעשייה, מוסדות כלכליים, זה הכסף, אין לנו משהו אחר.

אוריאל כהן: ולייצר הכנסות ממקורות פילנתרופיים? זאת אומרת, גוף מקצועי ש...?

יחיאל זוהר: אפשר, אפשר.

אוריאל כהן: אם עיריות אחרות עושות את זה יפה מאוד...

יחיאל זוהר: אפשר ויש לנו הרבה מאוד כסף שאנחנו מביאים מתרומות, אבל זה לא הולך לשוטף, זה לא לשוטף, זה לא תקציב העירייה. אני בונה עכשיו עולם הילדים, אנחנו נציג לכם תכנית גם. עולם הילדים, משחקייה ענקית, עם שותף שלנו שהוא באמת שותף, יהודי מז'נבה, שהוא שם 50% מהעלות, ואנחנו מביאים 50%. אז דברים כאלה יש.

אוריאל כהן: השאלה אם אפשר להפוך את זה למקצועי יותר. שיהיה גוף מקצועי, אנשים מקצועיים עם ניסיון שאמונים בזה, ויכולים.

יחיאל זוהר: שיהיה מנכ"ל לעירייה, נצטרך למצוא מישהו ש... נוספים. בסדר רבותיי. בואו.

שי עמר: חברים, הצבעה בעד התקציב 2024.

יחיאל זוהר: יש מתנגדים?

טל שלמה אדרי: אני אתנגד.

יחיאל זוהר: בסדר, אין בעיה.

טל שלמה אדרי: רק מהסיבה הפשוטה, רציתי לראות יותר את הנתונים.

רו"ח ברק ישראל: תגיע אליי.

יחיאל זוהר: 1 מתנגד...

שי עמר: כולם בעד למעט 1.

יחיאל זוהר: אין נמנעים? 1 מתנגד, השאר כולם בעד. תודה רבה.

החלטה: הוחלט ברוב קולות לאשר תקציב העירייה לשנת 2024.

___________________ ___________________

מר ראובן פיניש מר יחיאל זוהר

מ"מ מנכ"ל העירייה ראש העירייה

קובץ החלטות

1. אישור תקציב העירייה לשנת 2024.

החלטה: הוחלט ברוב קולות לאשר תקציב העירייה לשנת 2024.