פרוטוקול ישיבות מועצה מס' 6 · פרוטוקול דיונים סרוק · 04/12/2024



עיריית נתיבות

לשכת מנכ"ל העירייה

פרוטוקול ישיבת מועצה

שמן המניין מס' 6

מיום רביעי, ג' בכסלו תשפ"ה, 4.12.2024

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

השתתפו ה"ה:

מר יחיאל זוהר - ראש העירייה

מר שי עמר - חבר מועצה

מר משה בנימין פרץ - חבר מועצה

גב' עדי חורי - חבר מועצה

מר אליעזר שילה דורי - חבר מועצה

מר ירין זגזג - חבר מועצה

מר עידן מרדכי - חבר מועצה

מר מנחם בלו - חבר מועצה

מר אליהו עמר - חבר מועצה

מר מיכאל חדאד - חבר מועצה

מר יגאל פרץ - חבר מועצה

מר אוריאל כהן - חבר מועצה

מר חיים יהודה רייכמן - חבר מועצה

מר יעקב יפרח - חבר מועצה

מר אבי דרעי - חבר מועצה

מר טל שלמה אדרי - חבר מועצה

גב' כנרת גילה אגור - חברת מועצה

מוזמנים קבועים:

ראובן פיניש - מ"מ מנכ"ל העירייה

רו"ח ברק ישראל - גזבר העירייה

ליהי אהרון פלקוביץ - מבקרת העירייה

עו"ד טל שלומי - יועץ משפטי

מר יוגב חזן

גב' מירי אוחיון

מר יוסי אנגלשר

סדר יום:

1. אישור שאילתות מחבר המועצה עו"ד טל שלמה אדרי, בנושאים הבאים:

הוועדה המקומית לענייני חינוך

תחומי אחריות וסמכויות מ"מ ראש העיר והסגנים

2. סקירה על נושא התעסוקה בעיר – גב' מירי אוחיון מ"מ מנהל שירות התעסוקה בנתיבות (המנהל בשירות מילואים ממושך)

3. אישור החלטת קק"ל על סיוע לרשויות – סך 17.5 מלש"ח עבור עיריית נתיבות, המיועדים לשיקום העיר באופן מיטבי, בתחומים המפורטים במכתב המצ"ב.

4. אישור שינוי מורשי חתימה בחשבון הבנק של ב"ס ותלמוד תורה חב"ד נתיבות, כדלהלן:

גב' דנים מלכא, ת.ז ********* (מנהלת ביה"ס) במקום גב' נחמי מנור ת.ז ********* גב' ברוריה וקנין, ת.ז ********* מזכירת ביה"ס (ממשיכה).

האישור עבור 2 חשבונות הבנק של ביה"ס שלהלן:

בנק לאומי נתיבות, סניף 790, ח-ן 3871226 (חשבון הרשות ניהול עצמי)

בנק מזרחי נתיבות, סניף 428, ח-ן 544897 (חשבון הורים)

5. אישור שינוי מורשי חתימה בחשבון הבנק של ב"ס האגם חנ"מ, כדלהלן:

גב' והדי הודיה, ת.ז ********* (יועצת ביה"ס) במקום גב' איילה לוי ת.ז ********* גב' אדוה סבן, ת.ז ********* מנהלת ביה"ס (ממשיכה).

האישור עבור 2 חשבונות הבנק של ביה"ס שלהלן:

בנק לאומי נתיבות, סניף 790, ח-ן 4082547 (חשבון ביה"ס)

בנק לאומי נתיבות, סניף 790, ח-ן 4084345 (חשבון הורים)

6. אישור פקחים חדשים במחלקת הפיקוח על הבנייה, כדלהלן:

סתיו מויאל, ת.ז *********, החל מ 3.11.2024

אלי ויטל, ת.ז *********, החל מ 3.11.2024

7. אישור המליאה להמלצה בפני הוועדה המחוזית על הפקדת תכנית הרחבה לפארק תעשיה נעמ – שלב ה – המקודמת בוועדה המחוזית (תכנית מס' 609-1341338).

פארק נעמ הוא פארק התעשיות הראשי של מערב הנגב, ונמצא ברובו בשטח שיפוט העיר נתיבות. שלבים א-ד של הפארק מאושרים, חלקם מפותחים ופועלים, וחלקם בהליכי תכנון מפורט ושיווק ולקראת פיתוח.

שלב ה המתוכנן של הפארק – בשטחים מדרום צפון ומזרח לפארק נועד להאיץ את הפיתוח הכלכלי ולהביא ליצירת מקומות עבודה חדשים, בין היתר בהעברת מפעלי תעשייה גדולים, בתמיכה בעסקים קטנים ובפיתוח תשתיות תיירותיות.

ההרחבה מהווה חלק ממטרת העל מימוש החזון הלאומי לפיתוח הנגב (החלטת ממשלה משנת 2005). רצ"ב דף הסבר ותשריט שטח ההרחבה.

8. אישור המלצות ועדת תמיכות, רצ"ב הפרוטוקול הוועדה מיום 15.10.24.

9. אישור הלוואות למימון תברי"ם בחינוך, בסך 16 מלש"ח מבנקים לאומי (8 מלש"ח), ומרכנתיל דיסקונט (8 מלש"ח), רצ"ב היתרים לקבלת אשראי מהבנקים.

אישור תברי"ם עבור הפרויקטים שלהלן (מכספי ההלוואות):

10. אישור הגדלת תב"ר מס' 1874 ממשרד החינוך בסך 1,792,516 ₪ , עבור תוספות מרחק, מיזוג, נגישות וקרקע, מיועד לב"ס יסודי בנווה שרון, מגרש 801.

11. אישור התחלות בינוי לפרויקטים ממשרד החינוך – של מעונות יום, להלן הפירוט:

12. קול קורא לרשויות המקומיות לגיבוש וביצוע תכניות לפיתוח כלכלי וחברתי למגזר החרדי. (מחוץ לסדר היום)

13. מבנה ארגוני (מחוץ לסדר היום).

14.

יחיאל זוהר: ישיבה מן המניין 6. אנחנו נעשה שינויים בסדר היום כדי שנשחרר 2 מוזמנים שמגיעים אלינו פה להציג תכניות, שמאי שצריך לחזור לתל אביב היום, וישנה גברת, תסדרו לה מקום גם כן. זה מה שאתה ביקשת של נתוני התעסוקה. גם כן באופן שונה מדיונים עד היום. אנחנו בדרך כלל לא מזמינים אנשים מבחוץ, אבל-

טל שלמה אדרי: אתה יודע אבל מה זה אומר? שאתה לוקח את הדברים שלי ברצינות.

יחיאל זוהר: אני כן.

טל שלמה אדרי: אני מעריך את זה.

יחיאל זוהר: אני לוקח כל הבקשה שלך, אם אני יכול לקיים אותה, היא ברצינות. הנה הגיעה הגברת, תסדרו לה מקום גם. דבר תורה, ותזכיר את האזכרה של חדיר צבן, זה הערב, אז מילה שתיים גם.

טל שלמה אדרי: אתה רוצה שאני אגיד? אין לי בעיה. אתה לא יכול להתקיל אותי.

יחיאל זוהר: תחליטו.

יחיאל זוהר: חזק ואמץ.

*** דבר תורה מפי טל אדרי ***

שי עמר: היום 30 שנה לפטירתו של רב העיר, הרב רפאל חדיר צבן, זכרון צדיק קדוש לברכה. זכינו היום שכל בתי הספר של נתיבות של חמד עשו כנס לזכרו. הביאו את התלמידים, חלקם הנינים שלו, ואת 2 הילדים של הרב עם רב העיר הרב פנחס, הרב יעקב ישראל, ונתנו מורשת הרב חדיר צבן. ייאמר לזכותו של ראש העיר יחיאל, שלפני כחודש בערך, חנכנו בית כנסת חדש בעיר על שמו של הרב חדיר צבן במערב, וזה חלק מהדברים שעושים לזכר מורנו הרב.

7. אישור המליאה להמלצה בפני הוועדה המחוזית על הפקדת תכנית הרחבה לפארק תעשיה נעמ – שלב ה' – המקודמת בוועדה המחוזית (תכנית מס' 609-1341338).

פארק נעמ הוא פארק התעשיות הראשי של מערב הנגב, ונמצא ברובו בשטח שיפוט העיר נתיבות. שלבים א-ד של הפארק מאושרים, חלקם מפותחים ופועלים, וחלקם בהליכי תכנון מפורט ושיווק ולקראת פיתוח.

שלב ה המתוכנן של הפארק – בשטחים מדרום צפון ומזרח לפארק נועד להאיץ את הפיתוח הכלכלי ולהביא ליצירת מקומות עבודה חדשים, בין היתר בהעברת מפעלי תעשייה גדולים, בתמיכה בעסקים קטנים ובפיתוח תשתיות תיירותיות.

ההרחבה מהווה חלק ממטרת העל מימוש החזון הלאומי לפיתוח הנגב (החלטת ממשלה משנת 2005). רצ"ב דף הסבר ותשריט שטח ההרחבה.

יחיאל זוהר: תודה. בואו נתחיל שלא לפי הסדר, אנחנו נשחרר את האנשים שהוזמנו פה. בבקשה שמאי, יש לנו להציג את התכנית. יוסי, יש איזה חומר כתוב או שאתם רוצים רק להציג? אוקיי.

שמאי אסיף: אנחנו מביאים לאישור את תכנית המתאר המקומית המפורטת שזה מספרה, זה שלב ה' של פארק תעשיה נעמ. מי שהכין את התכנית זה צוות תכנון רחב יסית, עם אנשי מקצוע שונים. שמי שמאי אסיף, אני ממשרד גוטמן אסיף, ואיתי יחד יש לא מעט אנשים... פרויקט סיטילינג ועוד ועוד. כמה מילים על הפארק. הפארק הוא הפארק הגדול ביותר במערב הנגב. כפי שאתם רואים כאן, נמצא במקום מאוד מרכזי בתוך מערב הנגב.

למעשה, הפארק הגדול ביותר והחשוב ביותר, הוא גם פארק התעשייה המשותף ל-4 הרשויות, נתיבות, אופקים, שדות נגב ומרחבים. הוא הולך ומתפתח, אנחנו מדברים היום על שלב ה', כאשר שלב ד' נמצא כבר בשלבים די מתקדמים של תכנון פיתוח ושל פיתוח. מבחינה סטטוטורית רק להגיד מילה.

אנחנו נמצאים במסגרת של תכנית המתאר המחוזית תממ/4/14/23. אתם רואים את נתיבות ואתם רואים בפינה את הריבוע שהוא בעצם מייצג את פארק נעם באותה תכנית שהיא כבר מאוד ותיקה, חזתה את הפיתוח של נעם כבר אז, ואכן הוא מתפתח בהתאם לתכנית הזאת.

וגם תכנית המתאר הכוללנית של נתיבות, רואה את הכתם הזה בצד ימין, את הכתם הזה ככתם של חלק מאוד חשוב בתוך התחום המוניציפאלי של נתיבות, והעיר נתיבות מפתחת אותו כפי שאתם רואים כאן. עקרונות הפיתוח מבוססים על תכנית אסטרטגית שבוצעה הרבה עבודה עם משרד הכלכלה שעוסק בעניין הזה. המאפיינים הגדולים הם מגוון של תעשיות, קשר עם הוראה, מחקר והרבה מאוד תשומת לב לרווחת העובד. וניהול עצמאי תקין וחכם שנשען על תשתיות מתקדמות.

זאת אומרת, מדברים על משהו שהתשתיות הן חשובות, הניהול כאן, נמצא איתנו יוסי אנגלשר שאתם מכירים שהוא מנהל את הפארק ביד רמה ואותנו גם. שלב ה', סדר גודל התחיל בעצם מסדר גודל של 730 דונם. אתם רואים, בסך הכל זה 4 אזורים שהם משלימים למעשה את הדברים הקודמים.

יחיאל זוהר: כמה דונם סך הכל?

שמאי אסיף: סך הכל 726.5 דונם. אבל בסופו של דבר, כפי שאתם תראו, התכנית גולשת מעבר לתחום המוניציפאלי.

יחיאל זוהר: סך הכל התכנית, כולל הישן...?

יוסי אנגלשר: 1,000 דונם א'-ב'-ג', 1,800 זה ד', ו-1,100 פחות או יותר זה ה'. סך הכל 3,800 דונם, קצת יותר אפילו. כמעט 4,000 דונם זה עד ה'.

יחיאל זוהר: זה לא כולל 2,000 דונם שעכשיו חתמנו עם מרחבים בהסכמה.

יוסי אנגלשר: נכון, נכון.

שמאי אסיף: אני אציג תיכף.

יחיאל זוהר: זה נכנס לוועדת הגבולות, זה אומר שאנחנו מגיעים פה כבר מעל 6,000 דונם בסך הכל.

יוסי אנגלשר: נכון מאוד.

יחיאל זוהר: אם שדות נגב תסכים ותיתן את ה-2,000 דונם גם כן, אנחנו הופכים להיות המרכז הגדול ביותר בארץ, 10,000 דונם. אז זה ככה לידיעה, כי אנחנו עובדים על זה עכשיו. ה-2,000 דונם של מרחבים, יש הסכמה, יש חתימה, יש הסכם, לדעתי גם אישרנו אותו פה במועצת העיר. זה הולך לאישור בוועדת גבולות. שדות נגב, פנו אליהם כמה פעמים, לא קיבלתי תשובה. ירצו – ירצו, לא ירצו – שיישארו בלי, ונוכל להתקדם עם ה-8,000 דונם.

שמאי אסיף: התכנית עצמה אתם רואים כאן, בעצם משלימה את השלבים הקודמים, הכתם הלבן זה שלבים א'-ג', שלב ד' זה השלב שנמצא כאן מסביב. ומה שמוכהה, זה בעצם אותו שלב ה' שעליו אנחנו מדברים כרגע. אתם רואים איך הוא משתלב גם במערכת שלמה של ואדיות ויערות שמקיפים אותו, נחל הגדי, נחל שרשרת, נחל גרר, כל השלוחות האלה נכנסות למעשה בשוליים של הפארק, והם חלק נופי מאוד חשוב של הפארק.

אותן השלמות, תעשיות בצפון, סמוך לאזור שהוא פארק ארכיאולוגי, שעכשיו בודקים אותו ויחקרו אותו בהמשך הדרך. בצד ימין תעשיות עתירות ידע. אני אציג את זה, יש לנו תעשיות באזור הזה, זה אזור ארכיאולוגי, יש לנו פה תעשיות עתירות ידע. תיכף אני אציג יותר בפרוטרוט, מעונות עובדים ומלונאות, אזור של יער שמפותח כבר בשלב ד', אזור של תעשיות תעופה שנרחיב עליו את הדיבור עוד מעט. אזורי תעשייה של... סימביוזה, כולל אפשרות להקים במקום הזה גם תעשייה קלה ומלאכה.

יש פה קו מתח עליון שעובר בשלב הזה ובמקום הזה ומבטל במידה מסוימת את שלב ד'... אנחנו מנסים להתמודד איתו ככה שהוא לא יפריע.

יחיאל זוהר: יש לי שאלה, יש שם היום אפשרות לקבל תקציבים על הטמנה של מערכות... חשמל. יש מישהו שפנה בעניין הזה?

יוסי אנגלשר: עוד לא.

יחיאל זוהר: אז בוא תשמע, יש לי אישור בכתב להטמנה בעיר. אנחנו כבר עשינו 2 שכונות, ועכשיו אנחנו גומרים גם את היציאה לכיוון המושבים, עובדים שם עכשיו. יכול להיות שכדאי לצרף להם את זה עכשיו, כי זה יבוא בפיתוח, עוד שנה, עוד שנתיים, מתי שניכנס לפיתוח, נוכל לעשות הטמנה של כל המערכת הזו. ואז לא יהיה לך את כל... האוויר האלה שמפריעים לכולם.

יוסי אנגלשר: זה היה אמור לעלות אליך ולקבל החלטה.

יחיאל זוהר: לא, אני אגיד לך. תנסה את זה עכשיו, השר הקיים שם, נוציא לו בקשה.

יוסי אנגלשר: זה שר התשתיות?

יחיאל זוהר: כן. חברת חשמל בעד העניין הזה, גם מממנת חלק.

שמאי אסיף: מצוין.

יחיאל זוהר: יש גם משהו עם מקורות שם? העתקה של קו משהו?

יוסי אנגלשר: זה אנחנו עושים עכשיו בין א' ב' ו-ג', ובין ד' ו-ה' יהיה מקורות, אבל עכשיו זה כבר בעבודה, זה כבר בתכנון.

יחיאל זוהר: בתכנון.

שמאי אסיף: זה בתכנון, זה לא בעבודה.

יחיאל זוהר: יש להם יד קלה על ההדק, הם מבקשים סכומים בשמיים.

יוסי אנגלשר: נכון.

יחיאל זוהר: המנכ"ל יהיה פה ב-10 ימים הקרובים, מנכ"ל מקורות עם השר. אז בואו נעלה את זה, או שייתנו לנו לבצע את זה, ואז נחסוך הרבה מאוד מהעלויות, או שנבקש מהם שהחשבון הזה ייבדק על ידינו. זאת אומרת, יהיה לנו פיקוח שלנו. כי אם אנחנו צריכים לשלם זה הרבה מאוד כסף.

שמאי אסיף: הפרוגראמה עצמה, רק להגיד בגדול, אנחנו מדברים על סדר גודל של 1,000 דונם. מה שראינו קודם ה-700 מ"ר, זה רק החלק של נתיבות. כמו שראש העיר אמר, אנחנו כבר עכשיו גולשים לתחום של מרחבים בהסכמתם, ואנחנו מביאים את זה גם לוועדה המקומית של נגב מערבי, כדי שאפשר יהיה לאשר את זה בוועדה המחוזית בהקדם.

בסך הכל יש לנו כאן חלוקת השטחים לא כל כך חשובה, עיקר השטח הוא כמובן תעשייה עתירת ידע, ובסך הכל יש לנו כאן קרוב ל-500,000 מ"ר של זכויות בנייה, להמשך פיתוח. זאת בעצם התכנית, אני לא אכנס יותר מידיי לפרטים של התכנית עצמה. אתם רואים איך זה מחולק. כל אחד מהכתמים האלה מייצג למעשה גם כתמי תעשייה שהם הסגולים, גם שטחים פתוחים בגלל הארכיאולוגיה, וגם באזור הדרומי, לאזורים שמסביב ליער ולשלוחת הנחל, ועוד אלמנט חשוב שהוא בעצם מאותו מקבץ תעופתי, יש לנו גם כפי שאתם רואים כאן, יש לנו גם מנחת מסוקים או מנחת רחפנים, כיוון שהאזור התעופתי אמור לארח תעסוקה שעוסקת בפיתוח וייצור של כלי טים שונים.

אתם רואים כאן את המסלולים שלהם, את המנחת, לא ניכנס לפרטים. ויותר חשוב, אולי כרגע לומר מילה על מעונות העובדים ועל מלונית קטנה ומרכז כנסים מקומי שנמצא בעצם בחלק המזרחי של הפארק בשני הכתמים האלה, הצהוב והכתום. וכפי שאתם רואים, בהגדלה אנחנו רואים את מלונות העובדים ומלונית וכנסים. הם נמצאים במקום הזה כיוון שהם קרובים לאזור המרכזי שזה מוסדות הציבור, הנהלה של הפארק ומוסדות הציבור של הפארק, כולל גני ילדים שישנם שם. ולכן זה מוקם במקום הזה.

יחיאל זוהר: יוסי, מה יש במוסדות הציבור? ככה לידיעת החברים.

יוסי אנגלשר: מוסדות הציבור הם לא ב-ה' הם ב-ד'. מה הם מוסדות הציבור?

יחיאל זוהר: כן.

יוסי אנגלשר: אז אני אגיד. קודם כל, אני רק אומר לכם שבכל קנה מידה, גם בשלבים א'-ב'-ג' וגם ב-ד' אנחנו פורצי דרך. בפארק התעשיה עם הרעיונות של יחיאל ושל עוד מספר אנשים. קודם כל, אנחנו בשלב א'-ב'-ג', כרגע לפני בנייה של אשכול מעונות יום ואשכול גני ילדים ובית ספר טכנולוגי צמוד מפעלים שבעצם הילדים שיהיו שם בגני הילדים ומעונות היום זה הילדים של העובדים. כי כרגע אנחנו בעצם מדירים הרבה מאוד עובדים מלהגיע לעבוד בנעמ כי אין להם איפה לשים את הילדים. אם זה ממקומות שהם טיפה מרוחקים לצורך העניין מנתיבות.

אם אנחנו הולכים לשלב ד', אז שם אנחנו בונים מבנה ציבור, גם שם אנחנו בונים את האשכול השני, נבנה את האשכול השני גם של מעונות היום וגני הילדים. אנחנו בונים שם בניין שהוא תחנת קצה לשירותי חירום.

משום שהפארק הזה, כמו שהבנתם, עולה ל-4,000 דונם, 6,000 דונם, יעבדו שם הרבה יותר מ-10,000 עובדים שבאים באופן ישיר לעבודה מידי יום ויוצאים. עזבו רגע את המעטפת. כי בתעשייה על כל עובד עוטפים אותו 2.4 עובדים. זאת אומרת, של-10,000 עובדים יש 24,000 ש... לתת להם שירותים. הסעדה, הובלות, אחזקה, אלף ואחד דברים. ולכן מדובר פה על ממש עיר תעשייה שצומחת במסגרת העיר הענקית הזו מטרופולין נתיבות. ולכן יש כאן מבנה לשירותי חירום, שזה אומר כב"א, מד"א ומשטרת ישראל.

אנחנו בונים פה גם מבנה שישמש גם את הביטוח הלאומי, מוסדות ציבור, בנקים, בית כנסת כמובן, ביטוח לאומי אמרתי, שייתן שירות לאנשים. וגם מבנה המנהלת אמור להיכנס כאן לשלבים א'-ג', כך שבסך הכל יש כאן אשכולות או בלוקים של מבנה ציבור, שייתנו מענה לעובדי התעשייה ולמי שבסוף בא ונכנס לפארק.

עו"ד טל שלומי: בעצם מה שאתה אומר, אתם בונים עיר קטנה בתוך עיר גדולה?

יוסי אנגלשר: אני חושב שאנחנו בונים פה עיר תעשייה שבאה-

יחיאל זוהר: ... מרוכזים במקום אחד.

כנרת אגור כהן: בעיניי זה דבר כל כך לא נכון. איזה אמא תיסע עם התינוק שלה כל כך הרבה זמן לעבודה עם תינוק באוטו לאזור תעשייה מזוהם? אני לא יודעת, כנראה מי שעשה את זה היו לו ילדים קטנים, זה לא הגיוני.

דובר: זה לא מזוהם, זה באזור.

כנרת אגור כהן: זה לא מתאים. אף אמא לא תרצה לעמוד 20 דקות בפקק של היציאה מן העיר כדי להגיע לאזור התעשייה. נשמע לכם הגיוני?

יחיאל זוהר: 80% מהעובדים שם הם לא מנתיבות, הם באים מבחוץ.

כנרת אגור כהן: נו, מי ייקח את הילד שלו חצי שעה, זה תינוק? קצת היגיון.

יחיאל זוהר: תקשיבי, שאלת או שאת רוצה לענות?

כנרת אגור כהן: לא, אני מראה לכם את העניין... זה לא המצאת המאה, זה דבר לא הגיוני.

יחיאל זוהר: תקשיבי רגע.

כנרת אגור כהן: לא לוקחים ילדים נסיעות כאלה.

יחיאל זוהר: את רוצה להקשיב או שאת רוצה רק לשגע את האנשים?

כנרת אגור כהן: לא, אתם מספרים את זה כהמצאה וואו חבל על הזמן.

יחיאל זוהר: אבל את לא מקשיבה. שאלת, אני אענה לך. הטענה הזאת הייתה בוועדה המחוזית. ועדה מחוזית לא אישרה לנו את התכנית. אנחנו ערערנו לוועדה הארצית וזכינו שם. שם התחשבו, שמעו את הדעה בדיוק מה שאת אומרת, שמשרד הבריאות טען את הטענה שאת טוענת. ובאה הוועדה הארצית, שאני מייחס לה כבוד רב ושיש בה מומחים, והיא החליטה שהיא מאשרת את התכנית. מה לעשות?

כנרת אגור כהן: אבל לא דיברתי רק על ענייני בריאות.

יחיאל זוהר: לא משנה, דיברו על הכל שם.

כנרת אגור כהן: אז אני מאוד מרחמת על הילדים האלה.

עדי כ. חורי: כנרת, רגע, יש לי שאלה אליך. אמא שרוצה לעבוד-

כנרת אגור כהן: קודם כל, זה לא אמא, זה גם אמא ואבא.

עדי כ. חורי: אמא ואבא שרוצים לעבוד במקום מסוים-

כנרת אגור כהן: ...

עדי כ. חורי: שנייה, את רוצה להקשיב רגע? אמא ואבא שרוצים לעבוד במקום מסוים. נגיד יוצאים בשעה 16:00 מהעבודה, לא יכולים לאסוף את הילדים מהמסגרות, נכון? לא יכולים, בטוח לאסוף את הילדים כי הם מסיימים ב-16:00 לעבוד. אם הילד שלהם נמצא במסגרת, עושים את זה אגב בהיי טק בתל אביב, במיליון מקומות. זה דבר שהוא מאוד מקובל במקומות.

כנרת אגור כהן: כן, אבל להגיע לפארק נעמ זה לא שתי דקות וחצי.

עדי כ. חורי: למה את מזלזלת בפארק נעמ? מי אמר שלא יהיה שם דברים שהם-

כנרת אגור כהן: אני לא מזלזלת. אני כל יום עומדת שם בפקק 20 דקות. מה מזלזלת?

עדי כ. חורי: אבל הבן אדם מגיע לעבודה בכל מקרה.

יחיאל זוהר: אני אגיד לך תשובה. אני כשהייתי צעיר מאוד, חלמתי שיהיו פקקים בנתיבות, חלמתי על זה.

כנרת אגור כהן: אני לא מכירה אנשים שירצו לשים את הילדים שלהם...

עדי כ. חורי: אמרת אמהות, אני אמא ואני מרשה להגיד מאוד מעורבת, הייתי שמחה מאוד-

יוסי אנגלשר: זה לא הדיון פה, אבל אני אגיד 2 דברים. אחד – הוועדה המחוזית חייבה אותנו ושמרנו על רדיוס, גם בשלב א'-ב'-ג', ש-300 מ' ממעונות היום, מה שנקרא תעשיות שהן נקיות לחלוטין. אין פליטות ואין ריחות ואין שום דבר. בשלב ד' אגב אנחנו שומרים על 700 מ' של אזור נקי לחלוטין, זה אחד. שנית – אני אומר לך, אני כל יום מקבל מהעובדים, עובדים בוכים, הם בני 40 ו-30, שמגיעים, ויחיאל אמר נכון, לא מגיעים מנתיבות, כי ברור לי שמי שמנתיבות ישים את הילדים פה בתוך נתיבות, במעונות ובגנים. אבל פועלים עובדים בכל הדרגים, בכל הדרגות, ממש בוכים ורוצים לשים את הילדים.

כנרת אגור כהן: בשביל מי אנחנו בונים את המעונות האלה, לתושבי העיר או לתושבים מבחוץ? אם אנחנו משקיעים כסף... מנתיבות.

עדי כ. חורי: אבל פארק נעמ הוא של נתיבות.

שי עמר: אבל את לא יכולה להחליט לבעל מפעל איזה עובדים לקלוט.

כנרת אגור כהן: ... עוד חצי שנה תגידו 4 מיליון ש"ח... לפארק נעמ... על המעונות.

עדי כ. חורי: אבל פארק נעמ הוא נתיבות, את מבינה? מה את אומרת אני לא בונה את זה בשביל נתיבות. פארק נעמ, ההכנסות שלו הן בשבילך.

כנרת אגור כהן: אוי, באמת, אני רוצה לראות את האבא שייקח את הילד שלו 25 דקות... אני לא מבינה את זה.

(מדברים ביחד)

כנרת אגור כהן: אף פעם לא עמדת בפקקים? מאוד מוזר. אני לא יודעת, אני כל יום...

עדי כ. חורי: כנרת, הוא מגיע אבל לעבודה בכל מקרה, הוא לא בא בגלל הילד. הוא בא בשביל לעבוד בכל מצב. גם אם הילד מגיע אליו, גם אם לא.

(מדברים ביחד)

טל שלמה אדרי: אני כן רוצה לשאול ברמה העקרונית, ראש העיר, לא ברמה של להתריס. ברמה שאנחנו מסתכלים על הדברים האלה, יש לזה השלכות עתידיות, אנחנו מסתכלים קדימה. אני אומר, למה במקום לבוא בגישה של לספק את אותם צרכים של אותם עובדים שבאים מבחוץ, לעודד הגירה שיבואו לפה.

יחיאל זוהר: למה אתה אומר לספק? מי שמספק זה המדינה.

עו"ד טל שלומי: עיריית נתיבות זו הזרוע הביצועית, אתה צודק.

כנרת אגור כהן: לא נכון, אנחנו תמיד לוקחים הלוואות כי הם לא משלמים את מה שהם צריכים לשלם.

טל שלמה אדרי: עיריית נתיבות זו הזרוע הביצועית של הממשלה, מה זה משנה? למה לא... מדיניות הפוכה, לעודד הגירה.

כנרת אגור כהן: רק בישיבה הזאת אנחנו לוקחים הלוואה של 16 מיליון ש"ח לבניית גנים.

יחיאל זוהר: לגנים בעיר.

כנרת אגור כהן: בסדר. אז מי יבנה שם?

יחיאל זוהר: שם זה המדינה תבנה הכל, אל תדאגי.

טל שלמה אדרי: ראש העיר, למה לא לעודד הגירה חיובית לכאן של אותם עובדים. הרי אתם בונים עכשיו 17,000 יחידות דיור. ... לעשות הפוך.

יחיאל זוהר: אני אענה לכם. אחד מהמתכננים היותר ותיקים במדינה, הוא גם אחראי בין השאר, כשהוא מדבר על תב"עות ועל תכניות שהמדינה הכינה לאזור הזה, זה הוא בעצמו הכין אותם כשהיה יו"ר בוועדה ארצית. זה אדם שמבין היטב מה שאנחנו מדברים. ולכן אני סומך עליו שכל הדברים האלה ש...

טל שלמה אדרי: שמאי, אתה גר בנתיבות?

שמאי אסיף: לא.

טל שלמה אדרי: אתה מכיר את הצרכים של...?

יחיאל זוהר: אני אענה לך, לא הוא.

שמאי אסיף: למדתי, למדתי.

יחיאל זוהר: אני אענה לך על תושב נתיבות.

שמאי אסיף: תנו לי רק מילה אחת על הנושא הספציפי הזה. תראו, גן הילדים המסוים הזה שעליו מדובר, שהוא לא בשלב ה' הוא בשלב ד', הוא אושר כבר, הוא לא נושא הדיון. אבל תיכף נדבר על דברים אחרים שאולי כן אנחנו צריכים את האישור שלכם. גן הילדים הזה הוא פינה אחת מתוך עשרות רבות של גני ילדים שיש בנתיבות ויהיו בנתיבות. והעיר נתיבות הולכת להיות 200,000 ו-25,000 תושבים ויהיו פה גני ילדים לכולם וכו' וכו'. אבל הפארק הגדול הזה, הוא הפארק המרכזי של כל מערב הנגב. באים לעבוד שם הרבה אנשים שהם מחוץ לנתיבות, לא כולם באים מנתיבות. הרבה אנשים באים מחוץ לנתיבות. כשבא אדם או אישה ויש להם בעיה, הם רוצים להגיע ושהילדים שלהם בזמן הזה יהיו קרובים אליהם אם קורה משהו, שיוכלו לצאת אליהם ויוכלו לעזור להם, לקחת אותם, לבוא וכו' וכו'. אחרת הם צריכים להשאיר את הילד בגן ילדים באיזשהו מקום במקום מגוריו, כן פקק או-

כנרת אגור כהן: זאת אומרת, אם צריך משהו, הוא לא משאיר את הילד בגן, הוא חייב להוציא אותו.

שמאי אסיף: חייב להוציא אותו? אז יוציא אותו.

כנרת אגור כהן: אז הוא יוציא אותו. אז מה, לקחת אותו למפעל?

שמאי אסיף: מוציאים והולכים.

עדי כ. חורי: אבל הוא ייסע לתל אביב הוא לא יוכל להוציא אותו בכלל.

עו"ד טל שלומי: אז שלא ייסע. אני רוצה שיהיה פה.

עדי כ. חורי: אבל אי אפשר להכריח. תן לו לחיות את האזור.

טל שלמה אדרי: אני מעודד אותם. אם אני עכשיו עושה להם את זה, אני מעודד אותם שיישארו איפה שהם.

עדי כ. חורי: איך הוא יתעודד, הוא יראה את האזור.

שמאי אסיף: כמה גני ילדים יהיו פה?...

טל שלמה אדרי: אני רוצה שאתה תפתח את הפארק הזה יותר לתעשיות עתירות ידע, מאשר לעודד את אותם תושבים שבאים....

(מדברים ביחד)

יחיאל זוהר: חבר'ה, אני לוקח את המושכות.

עדי כ. חורי: זה מודלים שקיימים בחברות הייטק, במקומות.

יחיאל זוהר: די, די.

שמאי אסיף: עוד משפט אחד רק בעניין הזה, מבחינת העובדים, הפארק הזה צריך להביא אליו עובדים טובים ורבים, כולל בהייטק וכולל במקומות מאוד-מאוד מפותחים וכו' שרוצים לפתח כאן. אתה רוצה למשוך אנשים טובים שיגיעו לפארק ויעבדו בפארק. דבר ידוע הוא שבמקום שיש לך שירותים טובים, כולל גם חלק מהילדים יוכלו להיות במקום הזה, בלאו הכי הוא צריך לעמוד בפקק אם יש פקק, כרגע עושים מחלף ולא יהיו פקקים, לא משנה, הוא צריך להגיע. הוא או היא צריכים להגיע. ולכן, זה נחשב ליתרון גדול בפארק שיש בו מן פסיליטי כזה, גן ילדים שיכול לעשות את זה. אותו דבר גם, תיכף נדבר על מעונות עובדים ועל מלונית שתהיה שם גם במקום הזה. מדובר בפארק הגדול ביותר, אולי הגדול ביותר בארץ בסופו של דבר שיהיה, ולכן זה חלק מהדרך למשוך את העובדים.

בואו נתקדם רק. הנושא הבא שהוא כן חשוב מאוד בהיבט של שלב ה', כיוון שהוא חלק משלב ה' כפי שהצגנו קודם. זה בעצם אותם מעונות ומלונית. הרעיון הוא שיהיה כאן מעונות עובדים, לא משפחות, אלא רק עובדים שיוכלו לבוא ולהיות בפארק הזה ולגור כן לתקופה מוגבלת, השכרה באמצעות הפארק. זה יוקם וינוהל על ידי מנהלת הפארק, ויהיה לך פה מעונות עובדים כדי שעובדים שלא יכולים להיקלט מסיבה כזאת או אחרת בנתיבות או במקומות אחרים, יוכלו למצוא כאן את מקומם וגם כדי שהפארק הגדול הזה לא יהיה חשוך כל הלילה ולא יהיה בו אף אחד. זה דבר כשהוא לעצמו מסוכן.

אנחנו עשינו מחקר גדול מאוד בעולם, הסתכלנו על הרבה מאוד מקומות שבהם הדברים האלה קורים. יש הרבה מאוד אזורי תעשייה בעולם שבהם יש איזשהו גרעין קטן. ושוב, מדובר בסך הכל על 200 יחידות קטנות של 50-60 מ"ר זה הכל. דירות סטודיו, מן כמו מעונות סטודנטים כאלה שקיימים במקומות כאלה. וגם נוסף לזה, זו דוגמא מגרמניה של מעונות עובדים במרכז של אזור תעשייה, ויש לזה הרבה הצדקות. גם עובדים שמתקשים להשתלב ביישובים שסובבים או מגיעים לתקופת התנסות, או לצורך ביצוע עבודות זמניות או דברים כאלה. ותמיד טוב שאותו תורן שאתה צריך במפעל כדי שיתחזק ויקפוץ וכו', לא תביא אותו מאיזשהו מקום רחוק יחסית, אלא הוא יהיה באזור ההוא.

יוסי אנגלשר: אני רק אגיד שהיום מנהלים, אנשי אחזקה, אלה שמקימים את קווי הייצור שמגיעים מחו"ל, עושים את העבודה ביום, בלילה הם לוקחים את עצמם ונוסעים בעצם או למרכז או לאשקלון או משהו כזה, כדי ללון שם לצורך העניין. וברגע שאנחנו נותנים את האפשרות של מעונות כאלה קטנים, לא משהו משמעותי, אז הם יהיו פה, הם יישארו פה, הם יאכלו בעיר, הם יהיו בעיר, זה חלק מהעניין. זה יתרון בלתי רגיל.

שמאי אסיף: זה משהו שהוא בעצם מבחינת העובדים, זה משהו שהוא פחות מחצי אחוז, כאשר כמות העובדים.... זה לא שרוצים כאן, רובם יהיו בנתיבות במקומות אחרים ולאו דווקא שם. אותו דבר גם הרעיון שתהיה שם מלונית של 25-50 חדרים, כדי שיהיו כל מיני אנשים שמגיעים מחו"ל או מגיעים מהארץ ורוצים להישאר ליותר מיום אחד, מומחים שרוצים ללוות את העבודה שנעשית שם, ויכולים להיות באותה מלונית במרכז כנסים קטן.

כמה מילים רק לגבי הנוף. כפי שאמרתי, זה חלק ממערכת שלמה שקרובה, גם יערות שהם לאורך אותם, אתם רואים כאן את הערוצים שיש לאורכם יערות. אתם רואים איך שזה נראה בסך הכל מסביב, וזה האזור שאליו אנחנו מתקרבים. למעשה, אתם רואים את היערות השונים, אתם רואים את העיקרון שבו האצבעות האלה נכנסות פנימה, וגם התעשייה והאנשים שמסתובבים שם שחשובים מאוד בסך הכל, הם ייהנו מהנוף שנמצא במקום הזה. יש פה כל מיני רעיונות כיצד לבנות את זה, איך בונים בניינים בשילוב עם נוף רחב ובשילוב עם איגום מים שגם קיים וניקוז וניהול נגר שזה גם אחד העקרונות שצריך לארגן בתוך הסיפור הזה, אתם רואים אותו כאן.

ורק לסכם, זה בעצם השטח שעליו אנחנו מדברים. כפי שאמרתי, בקו הכחול המקורי, 730 דונם בערך, אנחנו גולשים עם השטחים האדומים האלה כדי להשלים את המשולשים האלה ובהסכמת מרחבים לתוך התחום של מרחבים, ועל ידי זה מאפשרים להגיע כבר עכשיו לשטח של קצת למעלה מ-1,000 דונם, וככה זה ייראה. זו איזושהי הדמיה, ככה הבינוי ייראה. אתם רואים את המסביב, גם את שלב ד', וגם מסביב השטחים החדשים של פארק נעמ. עד כאן.

יחיאל זוהר: טוב רבותיי, תודה.

שמאי אסיף: עוד מילה, סליחה. הזכיר ראש העיר, השטחים הכחולים שאתם רואים כאן, זה בעצם השטחים שהיום אנחנו מאשרים את פיתוח התכנית בתוכם. אבל נתיבות כבר נמצאת במשא ומתן, בעצם יש כבר חוזה עם מרחבים, השטחים האדומים, 2,000 דונם שזה שטחים של מרחבים, שיש הסכמה שהם יצורפו גם הם לנתיבות. מרחבים היא אחת מ-4 השותפות בתוך הפארק הזה, ולכן אם מעוניינת לעשות את זה.

והשטחים הצהובים, זה בעתיד אפשרות של צירוף שטחים בשדות נגב, שגם הם בעצם זקוקים, הם גם מתפתחים, וזקוקים גם לפיתוח של תעשייה. זאת אומרת, כל המערכת הזאת, עם 4 השותפים, צריכה את הפיתוח הזה, ועדיף לעשות את זה במרוכז במקום הזה, ולא לפזר אזורי תעשייה קטנים בכל מיני מקומות ובעצם לפגוע במרחב הכפרי שמסביב. עד כאן.

יחיאל זוהר: אוקיי, רק משפט נוסף, אנחנו אישרנו בוותמ"ל שלשום תכנית גדולה של תוספת משמעותית לעיר, עוד 17,000 יחידות דיור. ויש לנו כבר אישור לתכנן את השאר, להגיע להשלמה של 32,000 יחידות דיור, זה מביא את העיר בערך ל-170,000 תושבים. זה לא הולך להיות בשנה ולא בשנתיים, אבל זה התכניות שנכנסו, חלקם כבר אושרו וחלקם בדרך לאישור. והקרקעות האלה של תעשייה, הם בעצם המענה לאותה אוכלוסייה שמגיעה לנתיבות למקומות תעסוקה. זה בגדול. זהו שמאי, תודה רבה. נסיעה טובה.

שמאי אסיף: תודה רבה לכם.

2. סקירה על נושא התעסוקה בעיר – גב' מירי אוחיון מ"מ מנהל שירות התעסוקה בנתיבות (המנהל בשירות מילואים ממושך)

יחיאל זוהר: בואו נשחרר גם את הגברת משירות התעסוקה. לפי בקשתך לדעת נתונים-

טל שלמה אדרי: תדייק, לפי בקשתך. אתה ביקשת, אני את הנתונים יודע.

יחיאל זוהר: בסדר, אתה יודע את הנתונים, אמרתי לך שהם לא נכונים. עכשיו תשמע את הנכונים.

מירי אוחיון: אני לא יכולה להתעלם ממה שנאמר פה באספקטים תעסוקתיים. להסתכל על חצי שעה פקק זה כאילו להסתכל רק על העגבנייה ולא על הסלט. כאילו תחשבו, מדובר פה בחזון, ואני רק הסתכלתי, באספקטים של תעסוקה והנעה של המשק, ולשים את העיר במטרופולין זה דבר מטורף.

כנרת אגור כהן: אני מסתכלת באספקטים של הילדים שיגדלו...

מירי אוחיון: אני אשמח שתתני לי לסיים את המשפט. היום כל החברות הגדולות כמו גוגל, כמו חברות הייטק, כמו חברות גדולות, מבינים ומבינות...

כנרת אגור כהן: לא בפארק תעשייה, בפארק הייטק, יש הבדל.

מירי אוחיון: בטח בפארק תעשייה גם. זה יביא לנו הרבה מקומות תעסוקה.

יחיאל זוהר: יוסי. תודה. טוב מירי, הבמה שלך.

מירי אוחיון: קודם כל שלום לכולם, אני רכזת השמה מחוזית, בעצם מאשדוד עד אילת, ואני פה באמת, יחיאל באמת פתח לנו את הדלת לי ולדקר, יש פה מנהל לשכה שנמצא שהוא מנהל את הלשכה. לצערי, הוא שכל את בנו ב-7.10 במוצב של נחל עוז, ומאז אני פה. מהיום שבנו נהרג, הוא בעצם לא השיל מעליו את המדים והוא נמצא בצבא במילואים. וככה אני פה, לשמור א' על הגחלת, ואולי לתת לו חשק לבוא ולחזור ללשכה ולהשאיר לו קרקע פוריה משמעותית.

קודם כל, אם אנחנו מדברים על הנתונים, אכן באמת היו נתונים מטורפים בתחילת המלחמה, ונפגשנו יחיאל. ובאמת הייתה עליה מטורפת. קודם כל, כל הארץ די הייתה סגורה כתוצאה מהמלחמה, ובאמת הייתה השפעה מאוד-מאוד שלילית בכלל על נגב במיוחד ונגב מערבי בפרט. ובאמת היו פה הרבה חל"תים שיצאו, וילדים שלא עבדו ואנשים שברחו או יצאו אפילו לנשום אוויר, אבל היו לזה השפעות על כל עולם התעסוקה.

ובאמת הגענו פה ל-3,000 ו-4,000 מובטלים, ונתוני אבטלה שהם מאוד-מאוד קשים. ואני רוצה להגיד שהעיר נתיבות יחסית, אם אני מסתכלת על נגב מערבי, היא חזרה למסלול יחסית מאוד מהר. כלומר, לא לקח לה זמן להתאושש, אם אני לוקחת עכשיו את שדרות, כמובן את היישובים בעוטף ואת אופקים. אז נתיבות חזרה למסלול אט-אט יחסית די מוקדם, והיום אנחנו מ-4,000 באמת חזרנו איך שהוא לאחוז אבטלה של 4.42% שהוא בסדר יחסית. כלומר, אם אנחנו מסתכלים ביחס לבאר שבע שזה 6.9% ושדרות שזה היה 6%, עכשיו הם כבר ירדו ל-5%, ואופקים שיושבים על 5.2%.

אז נתיבות איך שהוא הצליחה לחזור למסלול, ובאמת זה די הדאיג אותנו, כי נתיבות, בדרך כלל האנשים די עובדים ודי חוזרים למסלול. מה שאני מזהה, זה שתושבי נתיבות יש המון פער בין מה שהם יכולים לקבל, בזכויות שהם יכולים לקבל. כלומר, כלים כמו שוברי הכשרה, התאמה, עמותת צורים שאנחנו פותחים בכל הערים מסביב, עמותת צורים אגב תורמת לכל המעסיקים. פותחים כיתות על ימין ועל שמאל חינם אין כסף, לפי צרכים של מעסיקים.

יש לכם יחסית אזור פורה של מעסיקים, זה אחוזי אבטלה ביחס לעיר. ובאמת העיר די חזרה לעצמה. יש פה 12% אקדמאיים שזה המון. כלומר, הצעירים פה רוצים ללמוד ורוצים להתפתח.

טל שלמה אדרי: ה-12% זה אקדמאיים שעובדים?

מירי אוחיון: לא, אני מדברת על מי שמתייצב אצלי כרגע. אם אנחנו מסתכלים על-

טל שלמה אדרי: בכמה...?

מירי אוחיון: יש לכם 46,000 תושבים, וכרגע אתם נמצאים על 1,000-

טל שלמה אדרי: אנחנו עברנו את ה-50,000 כבר.

מירי אוחיון: 46,000 תושבים.

טל שלמה אדרי: לא, לא, אנחנו עברנו.

מירי אוחיון: לפי נתונים שלנו, של הלמ"ס. אנחנו בודקים דברים אחרים, אנחנו לא בודקים ילדים.

עדי כ. חורי: זה בלי בטח תינוקות, ילדים.

טל שלמה אדרי: ה-12% כמה זה בכמות מבחינת אקדמאיים?

מירי אוחיון: יש לך 1,500, אז יש לך בערך, תעשה חשבון.

טל שלמה אדרי: זה רק אקדמאיים?

מירי אוחיון: רק אקדמאיים.

יעקב מעלימי: 12% מתוך כמה?

טל שלמה אדרי: לא, היא אומרת לך שזה ה-12%, 1,500 אקדמאיים...

כנרת אגור כהן: כמה אנשים בגילאי עבודה יש בעיר, וכמה מהם אקדמאים שלא עובדים, ואז נבין את התמונה הכללית.

מירי אוחיון: יש לך פה את כל הנתונים, הבאתי לכם, בכדי שתראו ותדונו.

טל שלמה אדרי: מירי, קודם כל נעים מאוד. אני בזמנו שלחתי אליכם פנייה במייל וקיבלתי גם נתונים, והבאתי אותם בפני כולם פה, וקצת פקפקו בנתונים. אז קודם כל, אני דיברתי על 3,000. הנתונים האלה הנכונים עדכניים לדצמבר 2023.

מירי אוחיון: נכון.

עדי כ. חורי: חודשיים אחרי המלחמה.

טל שלמה אדרי: אני לא אומר משהו אחר.

יחיאל זוהר: היא דיברה בפשטות. המצב היום 4.2% אבטלה, הוא מהנמוכים ביותר שאני זוכר מאז שעמדתי על... אין משהו פחות מזה.

טל שלמה אדרי: אבל זה תירוץ. מה אתה עושה ראש העיר שיהיה 0%.

יחיאל זוהר: איי, נו באמת. אין אף אחד במדינה הזאת, אין עיר אחת במדינה הזאת שיש לה 0%.

טל שלמה אדרי: ברור לי, ברור לי.

יחיאל זוהר: אני הולך להשתלמות אצלה איך ורידים את זה ל-0%.

טל שלמה אדרי: לא, ברור, אני הקצנתי את זה. השאלה שלי ראש העיר, יש פה תכנית שהיא בעצם באה ואומרת – אנחנו רוצים להגיע למצב שניתן מענה גם לאקדמאיים, לאותם 1,500. אני הקצנתי, ברור שלא.

יחיאל זוהר: דווקא במלוא הכבוד אני אענה לך. אנחנו עובדים על פיתוח עיר, ובמימדים שאין אף עיר בארץ. בוא, לא תמצא בשום עיר בארץ כמות בנייה וכמות התפתחות כמו שיש בעיר הזו. אנחנו באים ומכינים את העתיד לילדים שלנו, לנכדים שלנו, לא יודע מי פה עם נכדים כבר, אבל ילדים בטוח שכולם, אתה לא יכול לדבר פעם אחת למה אנחנו בונים באזור התעשייה לאנשים מבחוץ, ואנחנו בונים מעונות יום לילדים שלא שלנו, וכל מיני דברים מהסוג הזה בלי לחשוב, שכל מה שאנחנו עושים, אנחנו עושים את התכנון הארוך הזה.

אני לא הולך לבנות 10,000 דונם. היא תגיד לך, היא מסתובבת מאילת ועד לא יודע איפה בכל אזורי התעשייה. אזור התעשייה של 10,000 דונם, במצב שאנחנו מציגים אותו כרגע על 8, ואם תסכים שדות נגב זה יהיה 10, אין בארץ. אז אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, אין בארץ. נוסף לזה, יש פה עוד 1,000 דונם שאני פיתחתי בתוך העיר, עוד 400 ועוד 850 שעכשיו גמרנו את הפרסום ברשומות, ואנחנו נכנסים לזה, ויש לנו עוד 850 דונם בוותמ"ל שאישרו אותו עכשיו.

אז אתה תשאל את עצמך למה אנחנו עושים את כל זה, מה אנחנו עושים כל כך הרבה השקעה, כל כך הרבה ישיבות, כל כך הרבה דיונים. היהודי שהיה פה לפניך ישבתי איתו אולי אלפי שעות במשך השנים האחרונות כדי להכין את התכניות האלה. כי אני רואה את העתיד. אז אני לא אומר לך שאני יכול להוריד את זה ל-0% וגם לא ל-1% או ל-2%.

טל שלמה אדרי: ברור, זה לא שם.

יחיאל זוהר: אבל המאמץ שלנו הוא בצד של גידול העיר, בצד של פיתוח העיר, בנייה וכמות בנייה מאסיבית כמו שאנחנו... אליה, של שיווק, תקשיב טוב, של 3,000 יחידות בשנה, זה מה שאנחנו הולכים לשווק עכשיו. מה שהעלינו כבר לפרסום. זה לא יכול להשאיר אותי אדיש ולחכות נראה מה יהיה מחר. אלא אני צריך להכין את העתיד.

ולכן היום אני לא מסתפק ב-4.2% שיש בנתיבות. זה אגב אולי המספר הכי נמוך שאני מכיר מאז שאני באמת בפוליטיקה. אבל אנחנו צריכים לעשות הכל כדי להדביק את הקצב ביחד עם תעסוקה אגב הולמת. ולכן, לשים מנחת מסוקים ולשים שם הייטק ולשים שם כל מיני דברים שלא היה לנו עד היום, ואנחנו רק התחלנו....

טל שלמה אדרי: הפארק הזה נעמ, כמה זמן הוא כבר קיים, 10 שנים?

יחיאל זוהר: קיים יותר.

טל שלמה אדרי: יש שם מרלו"ג ומפעל אחד לייצור כספות.

יחיאל זוהר: קודם כל, זה לא נכון. יש שם קרוב ל-20 מפעלים, ביניהם גם מפעלים מתוחכמים. למה אתה...?

עו"ד טל שלומי: אני שואל אותך.

יחיאל זוהר: אז לך תראה.

טל שלמה אדרי: אני עשיתי סיור שם, חוץ ממפעל הכספות שראיתי שם, תגיד לי, יכול להיות שדילגתי, יכול להיות שהתפספס לי.

יחיאל זוהר: בוא, בוא. יש שם 20 מפעלים פעילים. בסדר?

כנרת אגור כהן: רגע, ו-4 נקודה... שם עובדים או שהם פשוט מה, לא רוצים לעבוד שם?

מירי אוחיון: לא, זה לא עובד ככה. שנייה, אני אשמח לסיים. עומד לך פה עכשיו אמר אין עובדים. אז קודם כל, הוא צודק.

טל שלמה אדרי: לא הבנתי. מה זאת אומרת אין עובדים?

מירי אוחיון: אני יש לי מה להגיד על מעסיקים שאומרים שאין עובדים. אני חושבת שצריך קצת להעלות משכר מינימום קצת יותר. ואני חושבת שמפעלים כבר מבינים את זה, וגם מעסיקים.

טל שלמה אדרי: מירי, מהניסיון שלך, מה אני עושה כדי ל... הייטק?

מירי אוחיון: יופי. קודם כל, יש פה קרקע פורייה מטורפת לבניית תשתיות. יש את סו טפ בשער הנגב, ועוד אני מכירה אישית את זטה קור ועוד המון מעסיקים בתחום ההיי טק, שמעוניינים ומחפשים לאן להגיע.

יחיאל זוהר: ביום שני מתפרסם פרסום ארצי של שיווקים וקרקעות נועם דרך המדינה, ישירות דרך המדינה. יפרסמו. כל מי שרוצה בארץ... יכול. אני מניח שיהיו לנו שם הרבה מאוד פניות. אבל ל רק באזור הקרוב שלנו, גם באזור המרכז היום מעוניינים לעבור. ... הקרקע שבהם הם יושבים שם, הם מוכנים לעבור...

טל שלמה אדרי: ראש העיר, אני שואל, יש איזשהו שיתוף פעולה? איזשהו סנכרון בין לשכת התעסוקה לבין עיריית נתיבות? יש איזשהו גורם בעיריית נתיבות שהוא אחראי? הוא עובד מולה, הוא יודע מה צריך לעשות כדי לקדם דברים?

יחיאל זוהר: מי שאמור לטפל באזור התעשייה בנועם זה יוסי, ואני לא לוקח... הוא יודע לעבוד והוא יעשה את העבודה שלו.

מירי אוחיון: מי זה יוסי?

טל שלמה אדרי: היא שואלת מי זה יוסי.

עדי כ. חורי: הוא יצא.

יחיאל זוהר: זה שהיה פה לפני כן. הוא המנכ"ל של אזור תעשייה נעמ. מי שאמור להתעסק בתעסוקה זה מרכז צעירים וזה לא מספיק. אתה שואל אותי אם צריך, כן.

טל שלמה אדרי: אני אגיד לך מה אני חושב שצריך לעשות.

יחיאל זוהר: צריך להכניס פה מישהו רציני או מישהי רצינית.

טל שלמה אדרי: ועדה, ועדה פנימית, כמו שיש ועדה עירונית, ועדת חינוך.

יחיאל זוהר: עזוב ועדה. תעשה ועדה, אני אתן לך יו"ר שלה. יאללה, תעשה.

טל שלמה אדרי: אז יאללה.

עדי כ. חורי: פורום, פורום תעסוקה.

יחיאל זוהר: הנה, נתתי לו יו"ר ועדה לתעסוקה.

מירי אוחיון: יחיאל, אתה נתת לי את השם של בחור מקסים בשם גיל, אבל הוא יצא למילואים, מהרישוי עסקים. אנחנו מנהלים פורום תעסוקה בכל עיר באמת.

יחיאל זוהר: תצרפו אותו לפורום ופתרתי את הבעיה.

מירי אוחיון: קודם כל, באהבה ובשמחה, נשמח שכולם יצטרפו.

טל שלמה אדרי: אני אוהב שמאתגרים אותי, יחיאל.

יחיאל זוהר: יש פורום. יש לה נציגים שלה שיושבים שם. אתה מעוניין לתרום? הנה, אני מזמין אותך, בוא. בוא תשב בפורום.

מירי אוחיון: אז פורום התעסוקה, אני מציעה באמת, ואנחנו עושים המון דברים יפים, מטורפים, יש 250 כיתות באוריינות דיגיטאלית של קנבה והכל, שאנחנו נותנים חינם.

יחיאל זוהר: זה... בוועדה, אני אתן לך גם שיתוף פעולה מלא מבחינתנו, זה לא העניין. העניין הוא שהוא שואל ברמה של משיכת תעסוקה לפה. אז בוא, תשב בוועדה, תציע מה אתה רוצה כדי למשוך.

טל שלמה אדרי: אני יודע שבשדרות למשל, לא יודע אם הם אחראים על זה, עשו איזשהו כנס גדול, דוידי שם נתן תקציב.

מירי אוחיון: דוידי נותן לנו במה. אבל אנחנו התחלנו...

טל שלמה אדרי: ... 160 משרות, אני לא יודע, תקני אותי אם אני טועה, 160 משרות שהם עובדים שם, לא נוסעים לתל אביב, הם עובדים שם בשדרות.

יחיאל זוהר: בוא אני אגיד לך משהו, אתה לא יכול להתחרות עם שדרות בשום מימד.

מירי אוחיון: כי יש להם הרבה כסף.

יחיאל זוהר: גם לא בעוטף עזה. היום שופכים עליהם כל כך הרבה כסף. בשביל מה אני נמצא בבג"צ על זה? אנחנו הולכים לקבל 1.5 מיליארד ש"ח, אופקים ונתיבות ביחד, וזה לא מספיק ואני לא מסכים.

טל שלמה אדרי: אני אעודד את האנשים האלה, אתן להם כל מיני דברים שהעירייה יכולה לתת מבחינת הטבות. להביא, למשוך יזמים.

יחיאל זוהר: תבוא לישיבה. אני לא יכול לתת הטבות. אני יכול לתת אנשי מקצוע שיישבו בוועדה.

מירי אוחיון: זה מה שאני צריכה.

יחיאל זוהר: אני מעת לעת אשב שם. אתה רוצה להצטרף, בוא תשב, נעשה הכל ביחד. אבל אין הטבות מקומיות.

טל שלמה אדרי: ברור לי. העליתי את זה, אני אומר-

מירי אוחיון: יחיאל, אני רוצה להגיד לך, שבגלל שהם כל כך עשירים ואתה צודק, הם קיבלו תקציבים מטורפים ויש גם תקציבי תקומה, אני רוצה להגיד לך שבגלל שאני מנהלת כרגע את 2 הלשכות, שדרות לא היה בן אדם, נתיבות הצילה את שדרות, אף אחד לא יודע את זה. כלומר, יש הרבה מוכשרים שהכנסנו למפעלים בשדרות.

יחיאל זוהר: אני לא רוצה לדבר על זה, לא משנה. יש הרבה מאוד מועסקים בנתיבות שהם מכל האזור והם עובדים אצלנו.

מירי אוחיון: נכון.

יחיאל זוהר: והם עובדים אצלנו, ואני מאושר שהם עובדים אצלנו. זה לא העניין. העניין הוא מה שלא נגעת, וזה חשוב גם שנשמע פה, מה כמות המפעלים שמבקשים או משרדים שמבקשים עובדים ואין להם עובדים? זה אני צריך לדעת.

מירי אוחיון: יש לנו כרגע רשומים, קודם כל בגזרה יש כ-1,900 מעסיקים. כאשר 28 מעסיקים מעל 100 איש.

יחיאל זוהר: לא חקלאים. אני לא מדבר על חקלאים.

מירי אוחיון: לא, לא חקלאים. הלוואי. חקלאים אני רוצה, אני מחפשת חקלאים.

יחיאל זוהר: לא, אני לא מדבר על חקלאים, אני אומר כמה מקומות עבודה יש ואין עובדים.

מירי אוחיון: לא, חקלאים אני מחפשת, כי עשינו קורסים לחקלאות הרבה, אז אני מחפשת עובדים.

דובר: רק עובדים זרים.

מירי אוחיון: לא, לא, לא, לא. היות והשרה היא שרה משותפת של כולם, אני מציע שבפורום הבא אני אהיה, בסדר? אני אזמין גם אותו.

מירי אוחיון: אני מוכן לארח אתכם בביתי.

יחיאל זוהר: בבית אני אבוא אליך, אין בעיה, תזמיני.

מירי אוחיון: בבית בשירות התעסוקה אני מתכוונת.

יחיאל זוהר: אני יודע, אני יודע.

מירי אוחיון: אתה מוזמן אליי גם לבית. באהבה.

יחיאל זוהר: אגב... לנתיבות, לא?

מירי אוחיון: בעלי מנתיבות, בגלל זה אני מרגישה, בגלל זה באתי בשש וחצי.

טל שלמה אדרי: מי זה בעלך?

יחיאל זוהר: אוחיון משהו.

מירי אוחיון: אוחיון יוסף. זה לא בעלי, זה חמי.

טל שלמה אדרי: של המאפייה?

יחיאל זוהר: כן.

מירי אוחיון: אנחנו גרים בבאר שבע, היחידים, אבל יש לי זיקה לעיר נתיבות.

טל שלמה אדרי: כולם מדברים על נתיבות שהיא ככה וככה והם גרים בחוץ. מנהלת הסכם הגג היא גרה בחוץ, האדריכל גר בחוץ.

מירי אוחיון: קודם כל, אני גרתי פה.

טל שלמה אדרי: נו, אז מה מונע ממך לחזור לפה?

מירי אוחיון: זה לא רלוונטי עכשיו. אני אומרת בוא נאסוף, אני אארח את מי שאתה תחליט, מי מטעמך.

יחיאל זוהר: בסדר.

מירי אוחיון: ונקדם את זה. יש לנו גם למעסיקים המון-המון תקציבים מעמותת צורים שמוכנים לשים פה כמה כסף שרוצים. לעשות התאמות באמת במקצועות מטורפים.

יחיאל זוהר: ... חלק מהתקציבים האלה. בכל מקרה, תודה לך.

אליעזר ש. דורי: חשוב לחבר גם את הצעירים לאירוע הזה, שיידעו-

מירי אוחיון: צריך, כולם, לא רק מרכז צעירים.

טל שלמה אדרי: לפי דעתי צריך להיות גורם בעירייה שזה התפקיד שלו, לרכז את זה.

מירי אוחיון: גיל במילואים. הבחור ההוא שנתת לנו, בחור חמוד.

יחיאל זוהר: יש מכרז שיצא... תודה רבה לך.

מירי אוחיון: טוב, חברים, תודה רבה לכם, ונקווה שפעם הבאה שאני אבוא כבר יהיה לנו פורום עובד.

12. קול קורא לרשויות המקומיות לגיבוש וביצוע תכניות לפיתוח כלכלי וחברתי למגזר החרדי. (מחוץ לסדר היום)

יחיאל זוהר: טוב רבותיי, בסדר היום יש לנו 2 נושאים מחוץ לסדר. אם תהיה הסכמה אנחנו נעלה אותם. לא תהיה הסכמה, זה יעבור לישיבה הבאה. אגב, ישיבת התקציב תהיה ב-24. לא רצינו להיכנס לחג, למחרת זה נר ראשון של חנוכה. אז אנחנו עושים את זה לילה לפני כן. תהיה ישיבה מן המניין, אם יש איזה דברים פתוחים, וישיבה שלא מן המניין... הבאתי משהו של תקציב 750,000 ש"ח לרכז חרדי-

ראובן פיניש: זה הדף האחרון.

יחיאל זוהר: טיפלתי בזה בקדנציה שעברה כבר. מדובר על 700,000 ש"ח מתקציב של משרד רוה"מ. ומדובר בהעסקה של רכז חרדי משהו.

שי עמר: כן, רכז...

יחיאל זוהר: וההשתתפות שלנו כמה?

שי עמר: 25% אני חושב.

ראובן פיניש: 40,000 ש"ח מתוך זה.

יחיאל זוהר: לא, פחות מ-25%. 40,000 ש"ח. אז קודם כל, תתקצב. אם יש הסכמה להעלות את זה.

שי עמר: ברור, ברור.

יחיאל זוהר: אוקיי, אז תתקצב את ה-40,000 ש"ח, נאשר את זה, תוציאו מכרז וקדימה, נקדם גם את זה.

(מדברים ביחד)

יחיאל זוהר: ראובן, תסביר במה מדובר.

ראובן פיניש: מדובר בקול קורא לרשויות המקומיות לגיבוש וביצוע תכניות לפיתוח כלכלי וחברתי למגזר החרדי. זה מגוון תכניות, כאשר חלק מזה זה הרכז.

שי עמר: היינו בשולחן עגול בנושא של הקולות הקוראים. ואז עלה את הנושא של הצורך.

יחיאל זוהר: הצורך טופל עוד בקדנציה הקודמת, וצריך להגיד מילה טובה גם למעלימי, הוא טיפל בזה בזמנו, הוא אישר את זה. טוב יאללה, נו. זהו? הוסכם? תודה רבה.

החלטה: הוחלט פה אחד לאשר קול קורא לרשויות המקומיות לגיבוש וביצוע תכניות לפיתוח כלכלי וחברתי למגזר החרדי.

13. מבנה ארגוני (מחוץ לסדר היום).

יחיאל זוהר: המבנה הארגוני, אני אסביר מה זה. מבנה ארגוני של העירייה כיום בתוספת של גופים שאנחנו נצטרך להשלים אותם בבוא העת. אנחנו מכינים את עצמנו כמו התעשייה, כמו דברים אחרים, למצב של עיר הולכת וגדלה. ונצטרך להכניס אולי גם פונקציות נוספות שהן לא קיימות היום בעירייה. ולכן המבנה הארגוני הזה הוא צילום של מצב פלוס תכנית עתידית. זה עובר למשרד הפנים אחרי שאנחנו מאשרים את זה. רק אחרי שמשרד הפנים מאשר אותו, נוכל להתחיל להוציא מכרזים ולקבל פונקציות נוספות שכל כך דורשים להם.

העניין הזה של איחוד תחומים הוא כורח מציאות. אנחנו תוך כדי העבודה מגלים שאי אפשר לתת את התברואה לאדם אחד מבלי לכלול שם עוד כמה דברים שקשורים בניקיון. אי אפשר לתת חשמל שמישהו ירכז אותו, והשני ירכז מים. עשינו פחות או יותר הרכב של מה צריך להיות מבנה עירייה, כולל חברות עירוניות.

לצערי ולשמחתי, מי שעבד על זה והכין את זה ילדה ועם תינוק, היא לא יכלה לבוא לפה הערב, אבל אני מציג את הדברים כמו שהם. אני חושב שצריך לאשר אותו, נשלח למשרד הפנים, מתוך תקווה שמשרד הפנים יאשר את זה ונוכל לבנות את מבנה העירייה הבא, לא הפיזי אלא הארגוני, בהתאם למה שהצענו. אז אם יש הסכמה, בואו נדלג על זה. אם יש שאלות, בבקשה.

כנרת אגור כהן: יש לי שאלה. איך לא נמצא בהנדסה, אפרופו גידול העיר, אין פה אגף תנועה, מחלקת תנועה? מישהו שמתעסק בכל הדברים שקשורים לתנועה בעיר.

יחיאל זוהר: יש ועדת תנועה, יש ועדת תחבורה.

כנרת אגור כהן: זה לא מספיק ועדת תנועה.

יחיאל זוהר: זה מספיק מאוד.

כנרת אגור כהן: איך מספיק?

יחיאל זוהר: ועדת תחבורה בעיר-

ראובן פיניש: יש גם רכז, יחיאל. יש גם רכז שאמור להיכנס.

יחיאל זוהר: לא, אתה לא יכול, זו ועדה שהיא סוברנית לקבל החלטות.

כנרת אגור כהן: כן, אבל צריך מישהו שינהל פה.

ראובן פיניש: יש מכרז לרכז.

כנרת אגור כהן: ... את התנועה הציבורית.

יחיאל זוהר: הוצאנו מכרז למנהל תחבורה עירוני.

כנרת אגור כהן: הוא יהיה מנהל אגף?

יחיאל זוהר: הוא יהיה בהנדסה.

כנרת אגור כהן: בהנדסה בתור מה, מנהל אגף, מנהל מחלקה?

יחיאל זוהר: לא, הוא לא יהיה מנהל אגף, הוא יהיה מחלקה.

כנרת אגור כהן: אז צריך להוסיף לפה.

דוברת: זה לא ירד לרזולוציות נמוכות.

טל שלמה אדרי: אולי אפשר להוסיף את זה, זה תחת ה-ת"פ של ה...

יחיאל זוהר: לא, יש עוד הרבה נושאים, אתה לא יכול. אתה יכול להשלים אותם אחר כך.

כנרת אגור כהן: לא, כי כתוב כאן מנכ"ל מחלקות, אבל לא כתוב דבר כזה.

יחיאל זוהר: לא, אז יהיה. תחבורה יהיה כי הוצאנו מכרז. אבל אתה לא יכול לשים עכשיו כלום לפני שמאשרים לך קודם כל את המבנה עצמו. תמיד אתה יכול להוסיף בתוך המבנה...

כנרת אגור כהן: זה הקיים?

יחיאל זוהר: זה כמעט הקיים, בשוני של 2 או 3 אגפים חדשים.

כנרת אגור כהן: אז מה זה מחלקת אנרגיה, אם יש מחלקת אכיפה ותשתיות?

יחיאל זוהר: אני אגיד לך משהו, אנרגיה, אנחנו קיבלנו 90 דונם, שזה הרבה מאוד, בהחלטה של המינהל בהסכם הגג. ושם זה עסקים גדולים מאוד בהיקפים רחבים מאוד, זה עשרות ואם לא מאות מיליונים. אני לא יכול להכניס את זה לפה, זה צריך להיכנס תחת המינהלת שבה הם מועסקים, מינהלת הסכם הגג. אז זה נמצא שם. אבל יש עוד 1,000 נושאים שהם לא מופיעים לך פה. אז מה, אני עכשיו אענה לך.

כנרת אגור כהן: לא, כי אתה רוצה שנאשר, ואז אתה...

יחיאל זוהר: מבנה ראשוני שיהיה מאושר על ידי משרד הפנים, ונצטרך אנחנו להוסיף לו ולהגדיל אותו ולטפח אותו.

אוריאל כהן: ראש העיר, רק מה השתנה בין שקיים היום? למה אנחנו מעלים את זה מחדש להצבעה? מה השתנה?

יחיאל זוהר: ב-20 שנה אחרונות לא שינינו, 15 שנים. המבנה הזה שאושר פעם אחרונה לפני 15 שנים. מאז העיר גדלה והתפתחה והשתנתה וצריך להתייחס לכל הדברים האלה. אמרנו זה המבנה. אגב, ישבנו על זה הרבה מאוד שעות, הרבה שינויים הכל. נכנסנו למבנה הבסיסי, ש... ייכנסו כל מיני נושאים כמו שהיא אומרת תחבורה, כמו שאתה תגיד לי מחר דתות, כל מיני דברים ש...

אוריאל כהן: זאת אומרת, שהוצאו סמכויות ממקום אחד, מה שהיה תחת המנכ"ל עבר להיות תחת מישהו אחר?

יחיאל זוהר: כן, כן. לא, השארנו את מה שצריך להיות מנכ"ל, מה שצריך להיות אצלי נשאר, מה שצריך להיות ראש אגף יהיה ראש אגף. אבל מה בתוך האגף, מה בתוך המחלקות, זה החלטות אחר כך, רק אחרי שיאשרו את המסגרת.

כנרת אגור כהן: מה עם קידום האישה, אף פעם לא ראיתי פה מישהי שמתייחסת ל...

יחיאל זוהר: קידום האישה קיים. אז מה את רוצה שאני אגיד לך, איפה נמצא?

כנרת אגור כהן: איפה, מי? מי זאת?

יעקב מעלימי: לוי...

כנרת אגור כהן: אני פה 5 שנים, אף פעם לא ראיתי אותה בישיבת מועצה. אני לא אומרת שהיא לא עושה, בכלל לא דיברתי על זה שהיא לא עושה.

יחיאל זוהר: בשורה למעלה כתוב לך קידום האישה.

כנרת אגור כהן: מה זה קידום האישה.

עדי כ. חורי: תקשיבי, בכל מקום, אני יכולה להגיד לך אמא שלי, אנשים שאני מכירה-

כנרת אגור כהן: מה זה, מחלקה, אגף, יועצת, מה זה?

עדי כ. חורי: מיליון ואחת דברים... נשים בתרומה לקהילה.

כנרת אגור כהן: אני לא אומרת שהיא לא עושה, אני שואלת מה זה קידום האישה. דבי אישה יקרה מאוד.

עדי כ. חורי: היא מנהלת את כל הסיפור של... למשל עכשיו הם נמצאים בעין גדי קבוצה של נשים, עושים השתלמויות בכל מה שקשור לחוסן, כדי לתרום בחוסן בנתיבות, לדוגמא.

כנרת אגור כהן: אני לא רואה אותה פה אף פעם.

עדי כ. חורי: אז אולי את לא שואלת מספיק. זה כמו ההורים ששואלים – מה יש לילדים, איזה פעילויות? צריך להיכנס לקבוצות, צריך להיות מעורב.

כנרת אגור כהן: אני בן אדם ששואל.

עדי כ. חורי: אז איך אני יודעת? באמת, אני אומרת לך את האמת, דווקא בזה זה משהו ש...

כנרת אגור כהן: אני יודעת גם ש...

עדי כ. חורי: באמת, היא עושה עבודה מדהימה.

יחיאל זוהר: טוב, יאללה רבותיי, מאשרים? מתנגדת, מה, תומכת?

כנרת אגור כהן: אין לי מספיק מידע. לא, אני מתנגדת, כי אין לי פה מספיק מידע. אתם מביאים פה-

יחיאל זוהר: בסדר. אחת מתנגדת, כל השאר תומכים. תודה רבה.

החלטה: הוחלט ברוב קולות לאשר מבנה ארגוני.

יחיאל זוהר: יאללה, עכשיו בואו לסדר היום. כמה מילים.

מנחם בלו: לגבי איחוד הצלה...

יחיאל זוהר: נתתי להם...

מנחם בלו: ... בלגן שלם...

יחיאל זוהר: אין לי מבנה.

מנחם בלו: אפילו אם תיתן לנו מגרש קטן, הם יבנו, הם יכולים לבנות.

יחיאל זוהר: מי יבנה?

מנחם בלו: איחוד הצלה.

יחיאל זוהר: אין בעיה, שיבואו.

מנחם בלו: כן?

יחיאל זוהר: כן, תקבע להם. הם יבנו?

מנחם בלו: כן, יבנו.

יחיאל זוהר: אתה יודע היום אם אתה מתחייב לבנייה, אתה מביא לי אישור ממנהל הבנק.

מנחם בלו: בסדר, יביאו לך הכל. אתה נותן לי מגרש, אני מסדר את הכל. יאללה, תזכור.

יחיאל זוהר: תבוא איתם.

(מדברים ביחד)

יחיאל זוהר: לפני סדר היום יש 2 שאילתות של חבר המועצה, ויש גם בקשה שלו שניסיתי לטפל בה. אני רוצה לדבר על זה כאן בצורה הכי הגונה, כדי שתראו איך אתם עושים את זה. יש טענה של שעות ההזמנה של חברי מועצה לוועדות. תראו, ביקשתי מהיועץ המשפטי לדעת מה החוק אומר. החוק אומר שהוועדה רשאית להחליט מתי השעות ואיפה השעות ואיפה יישבו ואיפה לא יישבו.

כנרת אגור כהן: מה זה הוועדה, יו"ר הוועדה? מי?

שי עמר: יו"ר הוועדה.

יחיאל זוהר: הוועדה תחליט, לא אמרתי יו"ר, אמרתי הוועדה תחליט.

כנרת אגור כהן: מה זה ועדה?

יחיאל זוהר: הוועדה זה אם אתם ועדת כספים, אז ועדת כספים תחליט באיזה שעה, הרוב קובע. זה ההחלטה.

כנרת אגור כהן: רגע, יש לי שאלה, כי זה מאוד קריטי.

יחיאל זוהר: תני לי להסביר.

כנרת אגור כהן: חברי מועצה שיושבים בוועדה או חברי העירייה שיושבים במועצה? לא, כי כנרת מאוד סובלת מזה, אז חשוב לה לדעת.

שי עמר: אז אל תהיי חברת מועצה.

כנרת אגור כהן: לא, אני לא יכולה אם אני מורה להיות בבוקר. איך אני יכולה לבוא בבוקר אם אני מורה?

יחיאל זוהר: את מוכנה להקשיב או שאת רוצה לצעוק? מה יש לך היום?

כנרת אגור כהן: מה?

יחיאל זוהר: לא לקחת כדור היום? מה זה?

כנרת אגור כהן: לא, זה לא מצחיק. קודם אתה מביא לנו מבנה ארגוני שחצי ממנו לא מדויק.

יחיאל זוהר: אבל תקשיבי רגע.

כנרת אגור כהן: רוצים שילדים יהיו בזיהום אוויר ויעמדו בפקקים. זה מעצבן אותי.

יחיאל זוהר: אולי אני אחסוך לך את השאלות, תקשיבי רגע. העניין הזה, אני מסכים איתך, ואם היית מקשיבה עד הסוף, אולי הייתי חוסך לך. אני, בגלל השאלה שלו, הוא פנה אליי, הייתי בחתונה בבאר שבע, אמרתי לו – אני אבדוק מחר. בדקתי איתו, ואני פה אומר לכל חבר מועצה שהוא יו"ר ועדה – יש להתחשב בחברים שהם בסך הכל מתנדבים, שתהיה להם אפשרות להשתתף בישיבות. צריך להתחשב בהם.

כי אני לא יכול להגיד – החוק קובע 3 מהקואליציה החליטו שהם לא רוצים, יעשו את הישיבות בבוקרו ואז האופוזיציה לא יכולה להגיע. זה בלתי אפשרי, צריך לחשוב איך מזמנים בשעה שכולם יכולים להיות. אז אם קורה שיש לך רוב, כמו שקרה פעם אחרונה שהם לא יכולים לבוא בשעה ההיא, ודחית בגלל זה, עוד אני יכול להבין.

ואני מדבר עכשיו באופן כללי, חייבת להיות התחשבות בשעות. היא עובדת בהוראה, היא לא יכולה להיות בבוקר, הוא עובד במשרד שלו הוא לא יכול להיות בבוקר, בבתי משפט איפה הוא נמצא. אז צריך התחשבות כדי שהישיבות האלה יתבצעו בשעות נוחות ככל שניתן. ואל תביאו את זה אליי, אני לא גננת.

1. שאילתות מחבר המועצה עו"ד טל שלמה אדרי, בנושאים הבאים:

הוועדה המקומית לענייני חינוך

יחיאל זוהר: 2 שאילתות הגשת. שאילתא אחת מתייחסת לחינוך. קיבלתם משהו כתוב?

דובר: כן.

יחיאל זוהר: אם זה מספק אותך – בבקשה, אם לא, אני הולך לעשות משהו ש-, איך אומרים, הולך איתך.

טל שלמה אדרי: זה אינטרס משותף, אתה רוצה שהחינוך יהיה כמו שצריך.

יחיאל זוהר: לא, לא, אני קובע לך פגישה עם הגזבר ועם מנהלת האגף. שב איתם, עוד שאלות, תקבל נתונים, מה שאתה רוצה, בסדר? זה פעם אחת. אז קיבלת?

טל שלמה אדרי: קיבלתי את התשובה.

יחיאל זוהר: אם זה לא מספק, אני אומר אם יש לך עוד שאלות או לא מספק אותך, הנה הגזבר ומנהלת האגף יישבו איתך רק על השאלות האלה, בסדר?

תחומי אחריות וסמכויות מ"מ ראש העיר והסגנים

יחיאל זוהר: השאלה השנייה נוגעת ל-

טל שלמה אדרי: לסמכויות של סגן וממלא מקום.

יחיאל זוהר: לא. אני לא הלכתי על סמכויות של סגן וממלא מקום, הלכתי על סמכויות סגנים. סמכויות סגנים זה לא סוד, ואני גם לא מסתיר, שיש פער גדול מאוד בין ממלא מקום לבין סגן באופן שבו הטלנו את הסמכויות. אני בשיחה גם איתו וגם עם פרץ, אמרתי להם שאני אשב איתם במהלך השבועות הקרובים, נקבל החלטה משותפת לגבי סמכויות, אמרתי להם עוד משהו שתיכף אני אגיד אותו. שחייבים למצוא איזושהי דרך איך משתפים פעולה הגופים האלה.

עזוב פוליטיקה, אנחנו לא במערכת בחירות, אנחנו רחוקים מאוד מבחירות. כל המלחמות האלה לא יועילו לאף אחד. אז אני מנסה בדרך טובה להושיב אותם, לחלק סמכויות בצורה כזאת ששניהם ירגישו שהם עושים, שניהם יעשו מה שהם צריכים לעשות ושיהיה לטובת העיר.

טל שלמה אדרי: ראש העיר, השאילתא נובעת מזה, שוב עוד הפעם, פוליטיקה לא פוליטיקה בצד, בסופו של דבר, אחד הדברים שחשובים לי זה כללי מינהל תקין. פנה אליי תושב מהקהילה החרדית, ואמר לי שסגן ראש העיר וממלא מקום חתם על אישור פתיחה של בריכה באגוז. עכשיו אני לא יודע אם זה נכון או לא, יכול להיות-

יחיאל זוהר: אני לא יודעת על מה אתה מדבר.

טל שלמה אדרי: אני אומר לך, פנה אליי תושב ואמר לי – תשמע, אני יודע שסגן וממלא מקום ראש העיר חתם על אישור בטיחות.

יחיאל זוהר: על איזה אישור?

טל שלמה אדרי: על פתיחה של בריכת אגוז. כדי לפתוח את בריכת אגוז, היה צריך לקבל אישור. כדי לפתוח את בריכת אגוז, היה צריך לקבל אישור.

שי עמר: תציג את האישור.

טל שלמה אדרי: שנייה רגע, שנייה.

יחיאל זוהר: זה לא נכון.

טל שלמה אדרי: יכול להיות שזה לא נכון. סליחה רגע.

שי עמר: ... לטובתו...

טל שלמה אדרי: אין דבר כזה, יש מינהל תקין.

שי עמר: 20 שנה אחרונות אני חתמתי על כל הבריכות בנתיבות ושדרות ואופקים.

טל שלמה אדרי: אני לא מחפש בציציות של אף אחד, אבל פנה אליי תושב. אבל אני שאלתי שאלה, קודם כל אם זה נכון או לא. יכול להיות שראש העיר, יכול להיות שסגן ראש העיר יגיד לי – זה לא נכון.

שי עמר: ... אתה יכול לשאול אותי.

טל שלמה אדרי: לא, אני שואל את זה בשאילתא, כי פנה אליי תושב באופן...

יחיאל זוהר: ככל שאני יודע-

טל שלמה אדרי: אין ככל שאני יודע. אני צריכה לדעת ממך ראש העיר אם זה נכון או לא.

יחיאל זוהר: עכשיו אתה שואל אותי, אף פעם לא שאלת אותי את זה. עכשיו שאלת אותי.

טל שלמה אדרי: אבל קיבלת את השאילתא לפני חודש. כתוב שם בשאילתא.

יחיאל זוהר: לא יודע.

טל שלמה אדרי: כתוב שם בשאילתא. אז אני קודם כל שואל אם זה נכון.

יחיאל זוהר: מה הבעיה? יש בעיה עם זה?

שי עמר: אתה שואל אותי?

טל שלמה אדרי: שאלתי אותך. יש פה יועץ משפטי, גם יכול להגיד שיש בעיה.

שי עמר: אני אענה לך.

טל שלמה אדרי: חתמת או לא חתמת על אישור בטיחות...

שי עמר: תקשיב, אני לא בחקירה אצלך ואני לא...

טל שלמה אדרי: לא, זו שאילתא אבל. זו שאילתא, אז תענה.

שי עמר: במקום לעשות את כל הטררם בתקשורת שאתה אוהב לעשות ואתה מדבר על זה, אז אני אענה לך, כי אתה מחפש את התקשורת ואת הטררם, את הכותרות.

טל שלמה אדרי: ועדיין אני מחכה לתשובה.

שי עמר: ואני אענה לך ותקבל את התשובה, ואתה תקבל גם מכתב על מה שעשית, על הפצת שקר. זה גם בהמשך.

טל שלמה אדרי: תכתוב מה שאת הרוצה.

יחיאל זוהר: נו, הלאה, עזוב, נו.

טל שלמה אדרי: תענה על השאלה, תענה על השאלה. עזוב אותך עכשיו סיפורים.

שי עמר: אני יכול להגיד לך שאני קידמתי, אני יכול להגיד לך, עוד הרבה חברים פה, גם מהמועצה וגם הקבלנים, בעלי תפקידים, שהבריכה הייתה אמורה להיפתח בקיץ הבא. אוקיי? כי היה 7.10, כי לא היה עובדים, כי היה צריך אישורים, צריך להביא זה. בגלל שיש לי את הרקע והניסיון ב-20 שנה האחרונות כקבלן בניין רשום, כמפקח עבודה, כהנדסאי בניין ויועץ בטיחות.

יחיאל זוהר: כמי שאישר את הבריכה הזאת כל שנה במשך 20 שנה.

שי עמר: ואישר את הבריכה הזאת 20 שנה.

טל שלמה אדרי: ועכשיו אתה סגן ראש העיר, אין קשר.

שי עמר: שאלת שאלה, אני אענה לך. ב-20 שנה האחרונות אני יועץ בטיחות.

טל שלמה אדרי: אני יודע שאתה יועץ בטיחות.

שי עמר: יפה, כן, אוקיי. שמכל הבריכות בנתיבות הפרטיות והציבוריות בנתיבות, שדרות, אופקים, מרחבים ושדות נגב ומבועים, אז יש לי את הרקע והניסיון שנים. נחשפתי לדבר הזה שכל כך היו צמאים שהבריכה הייתה בבנייה קרוב לשנתיים ולא הייתה להם בריכה.

אז אני נכנסתי לעובי הקורה ודחפתי וקידמתי את הנושא מול הקבלנים, מול המפקחים, מול היזמים, מול כיבוי אש, כל מי שצריך, מול רישוי עסקים, כל מי שצריך, לחבר ביניהם, להביא אותם, כדי לגמור את הבריכה ולסיים את העבודות, ולקבל רישיון עסק, שהבריכה תיפתח בתקופת הקיץ, לטובת התושבים.

טל שלמה אדרי: אני שואל אותך עוד הפעם, חתמת?

שי עמר: תן לי לסיים.

דובר: וללא תשלום.

שי עמר: וללא תשלום, בשעות לא שעות. אני יכול להראות לך בשעות לילה ובוקר וערב, ללא תשלום, כדי לקדם ולסיים. וכל מי שחתם על הבריכה, לא רק של בטיחות, כל מי שחתם, זה רק אנשים שהיו מוסמכים וקיבלו על זה תמורה במסגרת המכרז שלהם, יועץ הבטיחות... הרשות, המהנדס, היועצים האחרים, כולם. אז אני לא חתמתי על שום דבר. מה שכן אני עשיתי, כמו שאמרתי לך, אני גרמתי לזה ולקבץ את כולם סביב שולחן עגול מה שנקרא...

יחיאל זוהר: אז אני מברך אותך על זה.

טל שלמה אדרי: אז יכולת לחסוך את כל הסיפור הזה ולהגיד לי שהמידע הוא לא נכון.

שי עמר: אם היית פונה אליי.

אליעזר ש. דורי: אם היית פונה אליו לא בתקשורת ולא בטררם ולא בשאילתא, היה עונה לך ישירות.

טל שלמה אדרי: עזוב עכשיו סיפורים. עזוב סיפורים. קיבלת פנייה כשאילתא, ראש העיר קיבל שאילתא, תענה על השאלה, תגיד לא. מה כל הסיפורים האלה?

אליעזר ש. דורי: לך אליו, גם אתה עשית סיפור פה. אתה אומר עושה סיפור ואתה עושה את הסיפור. תלך אליו תסגור את זה. מה?

טל שלמה אדרי: אני יכול להגיש שאילתות והצעות לסדר.

אליעזר ש. דורי: גם אתה עשית סיפור.

(מדברים ביחד)

טל שלמה אדרי: אתם לא פה תעקמו את התמונה.

שי עמר: אף אחד לא מעקם.

טל שלמה אדרי: יפה. יש לי אפשרות לשאול, לפנות אליך באופן רסמי. אתה יכול להגיד לי-

אליעזר ש. דורי: אתה אלוף בלעקם תמונה.

טל שלמה אדרי: אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה.

אליעזר ש. דורי: והוצאת ממנה הקשר אחר לגמרי לגבי ועדת כספים. אני נמצא בקבוצה הזאת במקרה, ואתה יצרת מצג שווא. אתה מעקם תמונה, אתה אלוף בלגזור ולעקם תמונות, אם אתה כבר מדבר על... אלוף, אלוף.

(מדברים ביחד)

טל שלמה אדרי: ... אתה אומר שלא חתמת... סבבה, תשובה. אתה אמרת שלא חתמת על מסמך כזה ושזה לא נכון, סבבה. זה רשום בפרוטוקול.

שי עמר: אין בעיה...

יחיאל זוהר: עזוב אתכם, נו מה?

*** כולם צורחים ביחד ***

טל שלמה אדרי: לכל אחד מחברי המליאה יש פה את הזכות להגיש שאילתות.

מנחם בלו: אתה מנסה להפליל אנשים בכל מיני דברים.

טל שלמה אדרי: ואתה לא תעקם את זה, תגיד לי שאני עושה פוליטיקה.

אליעזר ש. דורי: על מה שהוא עשה בבריכה, היית צריך לשלוח לו זר פרחים הביתה עם הקדשה... במקום השאילתא המסכנה הזאת היית צריך לשלוח לו זר פרחים ומגש פירות על מה שעשה בבריכה הזאת. אני הייתי עד לשעות לא שעות שהוא ישב... לא, לא, לא.

טל שלמה אדרי: זה שאתה צועק לא אומר שאתה צודק. אתה יכול להגן עליו כי הוא מהסיעה שלך, זה בסדר.

שי עמר: כמו שלא הסכמתי שהייתי אצלך בבית הפרטי לחתום לך על הבריכה כיועץ בטיחות, כי עשית משהו שאסור, שצריך את המטר ולא היה זה, והבאת משלוחן שחתם לך.

טל שלמה אדרי: אני רוצה שזה יהיה רשום.

שי עמר: הכל רשום, מוקלט.

טל שלמה אדרי: אתה עכשיו אמרת, זה עכשיו מוקלט, נכון? אצלי בבית שלי, בבית שלי, באת אליי לבית שלי.

שי עמר: נכון, ואני אמרתי לך – אני לא מוכן לחתום.

טל שלמה אדרי: באת לבית שלי?

שי עמר: כן.

טל שלמה אדרי: אמרת בבית שלי.

שי עמר: של ההורים שלך.

טל שלמה אדרי: הו, רגע.

שי עמר: אתה גר בבית של ההורים בשבטי ישראל, מלכי ישראל, איך זה נקרא הרחוב הזה שם.

יחיאל זוהר: אני מבקש, יש לי בקשה.

טל שלמה אדרי: אתה אמרת משהו עכשיו, זה בית שלי.

שי עמר: בית שאתה גר בו, הזמנת אותי, נכון?

טל שלמה אדרי: יש לי היתר גם.

(מדברים ביחד)

שי עמר: אז אל תבוא תגיד לי עכשיו דברים כאלה ואחרים.

טל שלמה אדרי: יש מינהל הנדסה... אתה חושב שעשיתי משהו לא חוקי?

שי עמר: אני לא חושב, אני רק אמרתי מה...

יחיאל זוהר: די, די, די.

טל שלמה אדרי: זה פוליטיקה.

שי עמר: זה לא פוליטיקה.

יחיאל זוהר: מכל הצעקות האלה, בסוף קיבלת תשובה שהוא לא חתם. אבל אני נזכרתי, שאני באותה תקופה ביקשתי, אני ביקשתי ממנו – לך תטפל בבריכה הזאת, כדי שתיפתח במועד, כי הייתה בקשה של כל חברי מועצת העיר לפתוח את הבריכה.

טל שלמה אדרי: אין לי בעיה עם זה, אני שואל עוד פעם, יש כללי מינהל תקין.

יחיאל זוהר: אני הבנתי את השאלה שלך.

טל שלמה אדרי: שאלתי את השאלה, אז תענה במקום כל הסיפורים האלה וכל הטררם הזה.

אבי דרעי: טל, יש לי בקשה. פעם הבאה שאתה מגיש שאילתא, תכבד אותנו כחברי מועצה, גם מבחינת הזמן שלנו, וגם תכבד את עצמך כחבר מועצה ועו"ד. אתה בא בונה איזה תיאוריה קונספט שהילד הקטן שלך אמר לך או שאחיך הקטן אומר לך בלי לבדוק את הנתונים.

טל שלמה אדרי: שאלתי שאלה אם זה נכון.

אבי דרעי: שנייה, אל תשאל אותו. היית מתקשר אליו בטלפון...

טל שלמה אדרי: אני לא צריך, לא, על דבר כזה.

אבי דרעי: ... הילד הקטן אמר... די כבר, מספיק כבר.

טל שלמה אדרי: הוא יכל לכתוב את התשובה הזאת גם בכתב.

אבי דרעי: מה אתה בונה, קונספט על מה? בדמיון?

טל שלמה אדרי: אדם שלכאורה עושה עבירה, עובר על החוק.

מנחם בלו: הוא לא עשה שום עבירה.

טל שלמה אדרי: יפה, אז בשביל זה השאילתא.

מנחם בלו: הוא לא עשה. תפסיק לבלבל את המוח, די, מספיק.

טל שלמה אדרי: אתה אומר שלא, אתה אומר שלא.

מנחם בלו: מחפש שטויות.

טל שלמה אדרי: אם אתה עומד בראש ארגון, ובא אליך מידע, אתה צריך לבדוק אותו.

שי עמר: אתה מדבר על מינהל תקין?

טל שלמה אדרי: כן.

שי עמר: יש לך בבית איפה שאתה גר, בבית של ההורים-

טל שלמה אדרי: בבית של ההורים.

שי עמר: אבא שלך הייתה לו חניית נכים, נכון? אתה עדיין משתמש בחניית נכים שאין לך שם.

טל שלמה אדרי: לא אני, לא אני.

שי עמר: אז מי משתמש?

טל שלמה אדרי: אמא שלי הגישה בקשה.

שי עמר: הגישה בקשה, אין לך. אז למה לא החזרת את החנייה לציבורית? אתה מדבר על מינהל תקין? אתה משתמש בדרך ציבורית שקיבלת חניית נכים?

טל שלמה אדרי: אם אתה חושב שעברתי עבירה, תפנה.

שי עמר: אל תהיה צבוע.

טל שלמה אדרי: זה אישי, זה אישי.

שי עמר: אל תהיה צבוע, זה לא אישי. אל תהיה צבוע.

טל שלמה אדרי: ... זה הבית של ההורים שלי, ומי שהגישה בקשה, אתה אומר שאני הגשתי את הבקשה.

שי עמר: לא אמרתי אתה. אתה גר, אתה כמשתמש.

טל שלמה אדרי: אני גר, אני גר. אני גם יכול להיות שוכר.

שי עמר: אתה משתמש?

טל שלמה אדרי: אני לא משתמש.

שי עמר: תחזיר את החנייה לציבור.

טל שלמה אדרי: קודם כל החנייה...

שי עמר: אל תיקח אותה מהציבור. קיבלת אותה בדין, עכשיו לא...

(מדברים ביחד)

טל שלמה אדרי: לפרוטוקול, אמא שלי אפוטרופסה של אח שלה שהוא נכה.

שי עמר: עזוב. הוא לא גר שם.

טל שלמה אדרי: אז מה, הוא מגיע לביקורים.

שי עמר: הוא לא מגיע לביקורים.

טל שלמה אדרי: אתה אומר לא? יש לי מכתב שהוא מגיע לביקורים.

שי עמר: אנחנו מקצים חנייה למי שגר בעיר, לא לאורח שמגיע לעיר.

טל שלמה אדרי: יש לי מכתב שהוא מגיע לביקורים.

שי עמר: אז מה אם הוא מגיע לביקורת.

טל שלמה אדרי: אז יש לי זכות לבקש? אל תגיד מידע לא נכון. אני לא גר בבית, לא הגשתי את הבקשה. אמרת 2 דברים, שזה בית שלי – זה לא בית שלי, ודבר נוסף – החנייה מי שהגיש אותה זאת אמא שלי, שהיא אפוטרופסה של אח שלה. אבל אתה אישי, הכל אצלך אישי. גם ה-SMS שלך...

(מדברים ביחד)

טל שלמה אדרי: הוא התערב, הוא לא שייך לביקורת. התערבת. וגם כתבת בקבוצה שאני קיבלתי 800 קולות, וקיבלתי קרוב ל-6,000. מה עזוב?

דובר: יחיאל, אתה מקציב לו מהיום והלאה זמן 3 דקות.

טל שלמה אדרי: שי, אני לגופו של עניין, אתה לגופו של אדם. זה ההבדל ביני לבינך. אתה העלית דברים לא נכונים. אני שאלתי אותך שאלה.

יחיאל זוהר: אחר כך תשבו ודברו ביניכם, תתאמו מה הנכון ומה לא נכון. עזבו. עזבו את הסיפורים האלה.

טל שלמה אדרי: יש אחד שמוסר פרטים, ויש אחד שעושה את העבודה שלו, ויש אחד שעכשיו אמר פה דברים לפרוטוקול שלא נכון.

דובר: הבריכה תיפתח שנה לפני הזמן, ועל זה מגיע לו מחיאות כפיים.

(מדברים ביחד)

טל שלמה אדרי: מה עוד, שי? יש עוד משהו? תפתח. שי, מה עוד? תפתח. אמא שלי הגישה חנייה כי היא אפוטרופסה של נכה. זה מת, יש מסמכים שהוגשו לעירייה.

יחיאל זוהר: תסיימו את העניין הזה. קיבלת תשובה. אחרי ששמעתי אותו, בזה נגמר הסיפור.

אוריאל כהן: אני ברשות חברי המועצה רוצה להוסיף עוד דובדבן אחד לכל הקצפת שהייתה פה, רק את הדובדבן. שי דיבר על כל הנכונות הגדולה והרצון לעזור ולפתוח את הבריכה, ואני חושב שכולם מודים לו כאן על המאמצים הרבים שהוא עשה. אני חושב עוד קצת מאמץ כדי לאפשר לאלפי ילדות חרדיות שעבורן גם נפתחה הבריכה כדי שהיא תתאים לכלל הציבור החרדי. אז אם זה לא קרה בעונה הנוכחית.

שי עמר: ראש העיר הנחה אותנו, תקשיב.

אוריאל כהן: לא ראש העיר מנחה, רבני העיר.

שי עמר: הייתי עם הרב מונטג, תקשיב לי טוב, אני עשיתי איתו סיור, הוא ביקש להוסיף עוד כמה... תקשיב לי.

אוריאל כהן: ... בסופו של דבר אלפי ילדות בעונה הזאת לא הלכו לבריכה.

שי עמר: עכשיו ביקשו עוד הצללות בעוד 100,000 ש"ח. שנייה, לא היה תקציב. תקשיב, שאלת. הוא בא אחרי שהוא אישר וחתם, בא הרב יאיר כהן, העלה אותי לקומה רביעית, אומר לי אתה רואה מהקומה הרביעית שמה בז'בוטינסקי צופים על הבריכה. אמרתי לו... הגיש, לא משנה. סליחה, אני צוחק... אמרתי את זה לראש העיר את הדברים שלו. רציני, אמרתי לו הבאנו מודד, תקצבנו כמעט ב-150,000 ש"ח.

דובר: מדדנו 2 מ' גובה.

שי עמר: לא, לא, אני מדבר על הקבלן, נו, מה קשור? זה יוצא איזה 100,000 ש"ח ומשהו. ראש העיר נתן אישור לזה. בסדר? זה יקרה עכשיו בתקופה הזאת לפני שתיפתח הבריכה.

אוריאל כהן: אני מסתכל לא על הרחפן ולא על ה-100,000 ש"ח, על אלפי בנות חרדיות שבעונת הרחצה הזאת לא הייתה להן בריכה.

דובר: היו הרבה נשים, היו הרבה נשים.

אוריאל כהן: ואני שמח מאוד לשמוע שבעונת הרחצה הבאה...

(מדברים ביחד)

יחיאל זוהר: רבותיי, התמונה הגדולה היא, שאתם מכירים ערים שבהן יש אוכלוסייה חרדית, ואתם מכירים ערים שיש בהן אוכלוסייה מעורבת כמו נתיבות פחות או יותר. באף מקום... עם כל הרבנים בכל הארץ, אין 2 בריכות. אין בריכה לחילונים ובריכה לדתיים. אתם רוצים חדר כושר לחרדים. היכל תרבות לחרדים. אין בשום מקום. פה כשאתה עושה, גם יש טענות. אז בואו, בשנה הראשונה לא היה... אז מה? אז בשנה הבאה יהיה. ביקשו ממני תקציב, באו אמרו לי – הרב מדבר על איזה חלון באיזה קומה. אמרתי לו – מה אתה רוצה שאני אעשה? עכשיו ברצינות, מה אתה רוצה שאני אעשה? לסתום לו? אישרתי לו-

שי עמר: לא, לא, הוא אישר.

יחיאל זוהר: אישרתי לו וילונות על חשבונן העירייה. מה אתה רוצה שאני אעשה? אתה חושב שאפשר לשים סככה אחת למעלה? אני עם הרב מונטג דיברתי איתו. הרב מונטג דיבר פתרון הגיוני, הלכנו לפתרון הזה. אמרנו בואו, תביאו את העלויות. הביאו את העלויות... גמרנו.

טל שלמה אדרי: לעניין השאילתא, מה שאני אומר זה דבר פשוט. בישיבת המליאה הראשונה החגיגית, הסמכויות של הסגנים נקבעו. סגן

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]