ועדת ערר לענייני ארנונה מס 0

בפני הוועדה לעררי ארנונה עררים מס' 3/13, 21/13, 19/14 שליד עיריית נצרת עילית

בפני וועדת הערר: עו'יד איהאב סח'ניני - יו'יר הועדה

מר משה תוסיה כהן -- חבר הועדה

עו''ד רות שמש-- חברת הועדה

עו''ד יעל אסייף - יועצת משפטית לוועדת הערר

בעניין שבין: לוסיא גלס בע"מ

ע"י בייכ עו"ד רועי בלסיאנו העוררת

-נגד.-

מנהלת הארנונה של עיריית נצרת עילית

ע"י בייכ עו"ד אולגה גורדון ו/או מורן ברדה המשיבת

החלטה

רקע כללי וטענות הצדדים

1. העוררת הנה המחזיקה בנכס אשר סומן בפנקסי המשיבה כנכס מס' 77004037 ומפעילה בו עסק

ליתיקון, ייצור, התקנה והרכבת שמשות לכל סוגי הרכבים, לדבות תיקון מנגנונים חשמליים שע

חלננות יי (ראו למשל סי 11 לערר 21/13 אשר הוגש לגבי שנת 2013) (להלן: ייהנכסיי).

2. העוררת השיגה לגבי חיובה בגין הנכס לגבי השנים 2012, 2013, 2014 בשלוש טענות:

האחת (הועלתה בעררים לשנים 2012-2013) - כנגד פיצול הנכס, כך ש-16 מ"ר משטחו חויב בטיווג

"*משרדים ומתן שירותיסיי וטענה כי יש לראות בנכס כיחידה אחת,

השניה -ביחס לשטת הנכס ובמטגרת זו ביקשה לקבל תשריט מדידה של הנכס ולשמור על טענותיה

עד לאחר קבלתו,

והשלישית -כי חל משגה בסיווג יתרת שטח הנכס בסיווג 414 - יימוסכים'' וכי יש לסווגו בסיווג

2 -- יימבנה המשמש לתעשיה או מלאכה או מתצבתיי.

3 טענתה הראשונה של העוררת התקבלה בהחלטת המשיבה בהשגה לשנת 2013 ובוטל פיצולו של הנכס וחיוב 16 מ"ר ממנו בסיווג יימשרדים ומתן שירותיטיי ועל כן בשנת 2014 השיגה העוררת

בטענות השניה והשלישית. טענות אלו נדחו ומכאן עררית.

לטענת המשיבה, פעילותה של העוררת באה בגדר יימוסךיי, והואיל והמדובר בסיווג ספציפי המתאים לפעילותה של העוררת, יש לסווג על פיו ולא על פי סיווג מלאכה שהנו סיווג כללי יותר. לגבי טענת השטח, לתשובותיה להשגות העוררת צירפה המשיבה תשריט מדידה של מודד מוסמך וטענח כי ככל שהעוררת מבקשת לסתור מדידה זו, עליה לעשות את באמצעות מדידה נגדית של מודד מוסמך, ואולם מדידה כאמור לא צורפה על אף המצאת תשריט מדידת המשיבה.

במסגרת העררים והתשובות לעררים העלו כל אחד מהצדדים טענות מקדמיות של אי עמידה במועדים אחד כלפי רעהו, במסגרתן ביקשה המשיבה לדחות על הסף את הערר לגבי שנת 2012 מפאת הגשת ההשגה באיחור ואלו מנגד העוררת ביקשה לקבל על הסף את הערר לשנת 2013 מהטעם כי התשובה להשגה ניתנה באיחור.

ואולם, במסגרת הדיון שהתקיים בפנינו בעררים ביום 4.5.2014, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יוותר כל צד על טענותיו המקדמיות וכי תינתן החלטה לגופו של עניין בעררים, ואת לאחר שיגישו סיכומים.

במסגרת הסכמה גו אף הוסכם כי קבלת הטענה הראשונה בדבר ביטול פיצולו של הנכט וביטול חיוב 6 מ"ר כיימשרדים ומתן שירותיטיי יחול גם לגבי שנת 2012.

הצדדים הגישו סיכומיהס בהתאם להסכמה זו, אשר התמקדו בטענות לגופו של עניין בלבד.

במסגרת סיכומיה של העוררת, נזנחה טענתה בדבר שטח הנכס וכך נותרה טענה אחת להכרעתנו, שהנה - סוגיית סיווג הנכס, כאשר לשיטת העוררת יש לסווג בסיווג מס' 412 לצו המסים ואלו לשיטת המשיבה יש לסווגו בסיווג 414 לצו המסים.

בסיכומיה טוענת העוררת כי היא פועלת בתחום ספציפי בלבד חקיים במוסכי רכב מתוך מכלול השירותים המוענקיס במוסכים, ולכן תחום פעילותה מתאים יותר לתחום היוגגות'' המהווה *'מלאכהיי ולא ליימוסךיי. העוררת אינה עוסקת בתיקון רכבים אלא רק בתתקנת שמשות ברכבים.

עוד נטען כי אין רלבנטיות להגדרות הקיימות לצורך רישוי עסקים מאתר והמדובר בתחוסם נפרד מדיני הארנונה. עוד נטען כי ברשויות אחרות מחויבת העוררת בהתאם לסיווג מלאכה / תעשיה.

מנגד, טוענת המשיבה בסיכומיה, כי העוררת באה בגדר יימוסךיי וצירפה לסיכומיה רישיון עטק שניתן לעוררת בשנת 2003 ממחלקת רישוי עסקים תחת העיסוק 'ימוסך -זגגות'י, רישיון להחוקת מפעל שניתן לעוררת בשנת 2003 מטעם משרד התתבורה, אגף הרכב תחת מקצוע 'יוגגות רכביי וביקורת תקופתית שבוצעה בנכס מטעם חרשות הארצית לכבאות והצלה משנת 2014 -בה צוינה העוררת כיימוסך זגגות רכביי.

כן מפנה המשיבה להגדרה המילונאית של מוסך, לפיה מוסך לא תייב להיות כוה העוסק בכל תהומי עבודות הרכב דווקא ודי שיעסוק באחד מתחומים אלו. עוד נטען כי הטיווג בו חויבה העוררת הוא טיווג ספציפי בעוד העוררת מבקשת להיות מסווגת בסיווג כללי, המתייחס לכל סוגי המלאכה והפנתה לפסיקה לפיה יש להעדיף סיווג ספציפי על פני סיווג כללי.

דיון והכרעה

1

הכלל הוא, כי שומת הארנונה נקבעת על פי השימוש שנעשה בנכס בפועל (ראו לעניין זה עמיע 323/03 חברת מטע בע''מ נ' מנהל הארנונה מועצה מקומית זכרון יעקב (פורסם בנבו) וכן הנריק רוסטובי\, ארנונה עירונית, ספר ראשון, הוצאת המכון למחקר המוניציפלי, מהדורה חמישית, עמי 768) וכן סי

8) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב), התשנייג -1992 (להלן:

ייחוק ההסדרים'י), הקובע כל:

"ןא | מועצה תטיל בכל שנת כספים אדנונה כללית על הנכסים שבתחומה שאינם אדמת בני(; האדנונה תתושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו ותשולט בידי המחזיק בנכס.

ואלו בסי 8 (ב) לחוק ההסדרים נקבע כי:

ב השלים יקבעו בתקנות את סוגי הנכסים וכן כללים בדבר אופן חישוב שטחו של נכס, קביעת שימושו, מקומו (סיווגו לעניין הטלת ארנונה כלליהמ/.

מכוח סעיף 8(ב) הנייל, הותקנו שורה של תקנות, בניהן תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשסייז - 2007 (להלן -- ייתקנות ההסדריםיי).

בתקנות ההסדרים נקבעה רשימה שסיווגה את הנכסים ל- 13 סוגים, ובניהס -- '/בית מלאכת'י. עבור כל סיווג נקבעו בתקנות תעריפי מינימום ותעריפי מקסימום, המגבילים את הרשויות המקומיות בקביעת שיעור הארנונה.

תקנה 1 לתקנות ההסדרים מגדירה את הסיווג של ייבית מלאכהיי כדלקמן:

*יבית מלאכה -לדבות מוסץ'?. (ההדגשה שלנו).

מכח סמכותה על פי ס' 8 לחוק ההסדרים, התקינה עירית נצרת עילית את צו המסים (להלן: יצו המסיםיי), במסגרתו נקבעו סיווגי הארנונה השונים.

בצו המסים קיימים מספר פרקים, ובניהס פרקים המפרטים את סוגי הנכסים שאינם משמשיט

למגורים, ובניהס :

פרק בי - יאדנונה כללית על מבמיסם המשמשים למשרדים, שירותים, מסחר ועודיי,

פרק גי - יעעשיה, מלאכה ושונותיי,

פרק די - יקרקע חקלאית, קרקע תפוסה לש:מושים שונים וחנלונים יי,

ופרק חי -ישונותי.

בכל אחד מפרקים בי,ג',די הנייל קיים סיווג ראשי - הוהה לשם הפרק, ותחתיו תת: סיווגים, כאשר כל פרק כולל הן סיווגים שהם כלליים יותר, המשמשים כסיווג שיורי של אותו פרק, בעוד מצויים גם סיווגים ספציפיים השייכים לסוג מסוים של נכסים. הסיווג הראשי אינו כולל תעריף לחיוב, כך שלצורך קביעת תעריף יש לסווג את הנכס על פי אחד מתתי הסיווג.

כך, למשל, בפרק די, הסיווג הראשלי הנו ייקרקע תפוסה לשימושים שוניסיי שאינו כולל תעריף חיוב, כאשר תת הסיווג הראשון הנו ייקרקע תפוסה לכל מטרה שאינה מפורטת להלןיי -שהנו סיווג כללי ושיורי, בעוד קיימים בפרק זה סיווגים ספציפיים -כגון הסיווג ייקרקע תפוסה ע"י משרדי ממשלה

לכל מטרה שהיאיי או הסיווג ייחורשותיי וכיוייב.

3

5

ובפרק הרלבנטי לענייננו - פרק ג' -קיים סיווג ראשי -- 'יתעשיה, מלאכה ושונות'' שאינו כולל תעריף תיוב, ובמסגרתו מצויים מספר תתי סיווגים, בניהם שני תתי הסיווג שהם הסיווגים

שבמחלוקת שבבסיס ערר זה - אשר הנס כדלקמן:

קוד סיווג 412 - /מבנה המשמש לתעשת או מלאכה או מחצבת?/.

קוד סיווג 414-- /מוסכים /

ותחת אותו סיווג ראשי, 'יתעשיה, מלאכה ושונותיי - קיימים מספר סיווגי משנה נוספים, ובניהם -

"תחנת שנאים של חברת החשמל לישראליי (קוד סיווג 413), 'ימפעלי בטוןיי (קוד סיווג 480), יימאגרי מים, בריכות מים, מכוני מים ומכוני שאיבה כולל השטח המגודרי' (קוד סיווג 416) ועוד.

עוד יצוין לחשלמת התמונה, כי במסגרת פרק ה' קיים תת טיווג שיורי עוד יותר - ייכל נכס ועסק אחר מסוג כלשהו שאינו מפורט בצויי- אשר במסגרתו יחויב שימוש שלא בא בגדר אף אחד מהסיווגיס שבצו המסים, לא הכלליים יותר ולא הספציפיים יותר.

מהאמור לעיל ועד כה עולה, כי ייבית מלאכה'' הנו אחד מ-13 סוגי הסיווג הקיימים בתקנות ההטדרים וכי המשיבה יישמה סיווג וה בצו המסים שלה ואף יישמה את ההוראה בתקנות ההסדרים על פיה סיווג ראשי וּה יכלול גם מוסך, וואת במסגרת תת סיווג ספציפי המתייחס ספציפית למוסך - הלא הוא סיווג 414.

עוד עולה, כי מאחר ושני הסיווגים אותם העלו הצדדים להכרעתנו שייכים שניהם לסיווג הראשי 'יתעשיה, מלאכה ושונותיי -הרי שמכך עולה כי ממילא הצדדים אינם חלוקים כי פעילות העוררת באה בגדר יימלאכהיי. המחלוקת היא לאיוה מסיווגי המשנה של מלאכה היא משתייכת ולאיוה ייסוגיי מסוגי סיווגי המלאכה היא משתייכת.

בהלכה הפסוקה נקבעה שורה של מבחנים לסיווג שימוש כיימלאכה'י, ובראשם --מבחן היצירת יייש מאין'' -במסגרתו נבחן -ראו עייא 1960/90 פקיד השומה ת''א 5 נ' חברת רעיונות בע"מ (פורסם בנבו) (להלן: יפס'יד רעיונות'י), אשר אומף לדיני הארנונה -ראו לעניין זה למשל עעיים 980/04 המועצה אזורית חבל יבנה נ' אשדוד בונדד (פורסם בנבו) -שס נפסק כי יש לפרש מבחן גה בהרחבה.

ואולם, בבריים 4021/09 מנהל הארנונה של עירית תל אביב נ' חברת מישל מרטייה בע'ימ (פורסם בנבו) (להלן: ייפס'יד מרסייהיי) נפסק, כי המבחנים שנקבעו בפסייד רעיונות אינם ממצים לצורך בתינה לצורך תחיוב בארנונה, וכי יש להפעיל את 'שבחן הפירוש המילולי, מבחן תכלית החוק ובצידם שיקולי אחידות פלשנית'י (ראו סי "ייח לפסייד מרסייה).

לעניין הפרשנות המללונית למונח "מלאכה" - אי אבן שושן מגדיר ייבית מלאכהיי כ:"מקום שעובדים שם במקצוע מסוים בעיקר בעבודת ידיים כגון נגדיה, מסגריה, סטדלליה " (מלון אבן שושן מחָדש ומעָדכּן לשנות האלפייס (2007)) (להלן : 'ימילון אבן שושן"'). מילון ספיר מגדיר "מלאכה" כ: "עבודה - בעיקר עבודת כפים או אומנות, עיסוק " (מילון עברי-עברי מרוכו בשיטת ההווה).

בפסייד מרסייה, נקבע, כי המילה ייייצוריי יאינה מחייבת בהכרת עשייה בחומר גלס ויצירת יש מוחש:יי ובי ינגס במשמעותו המילומית, אשר לה לעמייננו, כאמור, משקל דב, אין *יצוד מחייב *צידת *יש'? מוחשי, והוא עשוי לככול פעולות נוספות'י.

4

(ההדגשות שלנו) (ראו סי כייב לפסהייד).

0. בשים לב לתחום בו עוסקת העוררת -עבודות הרכבה והתקנה של שמשות ומנגנונים חשמליים

ברכבים -לא יכולה להיות מחלוקת כי מבחינת המבחן המילולי העוררת באה בגדר המונת יימלאכהיי, שכן ללא ספק עבודה זו הנה עבודת כפיים. כפועל יוצא מכך, באה העוררת בגדר הסיווג "*מבנה המשמש לתעשיה או מלאכתיי.

1. ואולם, כפי שראינו לעיל - בפרק המתייחס לתעשייה ומלאכה קיים סיווג נוטף אשר הנו ספציפי

יותר מהסיווג 412 --שהנו הסיווג ''מוסכים'' ומתייחס לא לכל סוגי המבנים בהם נעשית עבודת כפיים, אלא אך ורק למבנים בהם פועלים ''מוסכיט''. ככל שהעוררת אכן באה בגדר ''מוטכים'' -

המדובר בסיווג ספציפי יותר מהסיווג 412 שהוא סיווג כללי לגבי נכטיים מסוג מלאכה.

וכפי שניתן לראות בצו המסים, אין זה הסיווג הספציפי חיחידי וקיימים בפרק ג' חנייל סיווגים ספציפיים נוספים -כגון תחנת שנאים של חברת החשמל לישראליי (קוד סיווג 413), ''מפעלי בטוןיי (קוד סיווג 480) -שגם נכסים בהם נעשה שימוש מסוג זה -יסווג באופן ספציפי לפי סיווגים ספציפיים אלה ולא לפי הסיווג 412 - ייתעשיה, מלאכה ושונות".

2. בתי המשפט עמדו בפסיקתם, כתוט השני, על הצורך להעדיף תמיד סיווג ספציפי על פני סיווג כללי

.3

.4

או שיורי - ככל שאכן קיים כזה שניתן לראות בו מתאים --ראו למשל דבריו של כבי השי רובינשטיין

בפסייד מרסייה:

/לדידי, מוטה הכף גם על פי השכל הישר שלעולם יש לו מקום, לעבר הגדרת פוזיטיבית וספציפית הקיימת בצו מאשד לקטוריה שיורית שבו, שבצידה תעריף גורף שאינו מתחשב בטיבם (במהותם הייחודית של הנכסיט.. ככל שהלשון והתכלית של סיווג ספציפי מאפשרים זאת, עדיפה בעיניי הכרעה פרשנית המביאה את הנכס בגדלו של הספציפ? - הכל, כאמור, בכפוף לכללי הפרשנות המקובלת ולשיקולי השכל הישר?, (ההדגשות שלנו).

לטעמנו, לדברים אלה רלבנטיות לענייננו מקל וחומר, שכן באותו המקרה לא היה קיים בצו המסים סיווג התואם באופן מדויק או אפילו דומה לשימוש שנעשה בנכס (מספרה), אך מבין שני הסיווגים שעמדו בפני בית המשפט -הועדף הסיווג 'ימלאכהיי --לעומת הסיווג השיורי הכללי שהיה קיים בצו המסים. ואלו בענייננו, קיים סיווג ספציפי לגבי יימוסכיס'י -ועל כן, ככל שיימצא כי העוררת הנה בגדר

ימוסכיטיי -המדובר בסיווג מתאים הרבה יותר מגה שעמד על הפרק בפסייד מרסייה.

וראו פסיקה נוספת בה נקבע, כי יש להעדיף סיווג ספציפי לנכס -במידה והוא סיים -על פני סיווג

כללי:

-עת'ימ 234/07 אור בע''מ נ' מנהל הארנונה בעירית תל אביב (פורסם בנבו)

-תי'א 813/04 מילגד בע'/מ נ' מועצה אזורית מטה אשר (פורסם בנבו)

-עת'ימ 334/06 קרסו בע''מ נ' מנהל הארנונה בעירית חיפה (פורסם בנבו).

על כן, עלינו להכריע האם פעילות העוררת -המפעילה עסק של עבודות התקנת שמשות ומנגנונים חשמליים ברכבים -באה בגדר ''מוטכיסיי שבתת טיווג 414 בצו המסים.

במסגרת פסייד מרסייה פסק בית המשפט, כי הגם שהמילון נתפס ככלי עזר פרשני חמסייע בקביעת מתחם האפשרויות הלשוניות שניתן ליתן למלה, ואינו קובע מה יהא פירושה הנכון בהקשר המשפטי הנדון - עדיין יש לפרשנות המילונאית משקל נכבד וביחד עס מבחנים נוספים יש בה כדי לסייע להגיע לפרשנות הראויה (ראו סי כי לפסייד מרסייה). \

5

.5

6

עוד ראו לעניין זה :

-א' ברק, פרשנות במשפט: פרשנות החקיקה (1993), 103

- רעייא 10643/02 חבס ח.צ. פיתוח (1993) בע''מ נ' עיריית הרצליה (פורסם בגבו) ;

-בג''צ 10980/04 איגוד הממונים על הבטיחות ברשויות המקומיות נ' שרת החינוך (פורסם בנבו).

על כן, נפנה כעת לבדוק מהי ההגדרה המילונאית למונת 'ימוסך'י -- גם הגדרה למונח זה קיימת במילון

אבן שושן, שהנה כדלקמן:

*מוסץ - בית מלאכה לתיקון וטיפול שוטך בכלי רכב. קיימים מוסכים לתיקון כללי

של מכלולי הרכב (מוסכים לתיקון מכלולים מסוימים כגון חשמל, פחחות, מערכת הפליטה, מערכת הקירוד וכו? (ההדגשה שלנו).

. עיניו הרואות, כי הגדרת יימוסךיי שבמילון אבן שושן כולל גס חלק כללי --ברישא--המגדיר איזו פעילות נעשית במוסך באופן כללי, ובהמשך הסעיף מוסיפה וקובעת, כי ישנם כמה סוגים של מוסכים -גם כאלה העוסקים במכלול סוגים של תיקונים וגם כאלה העוסקים בסוג טפציפי של תיקון, כך שגט מוסך העוסק בסוג מסוים בלבד של תיקון לרכב הוא בגדר יימוסךיי.

7. לטעמנו, על פי הגדרה מילונאית זו - פעילות העוררת במוסך לכל הדעות באה בגדר מונח זה, גם לפי

.8

רישת הסעיף וגם לפי המשכו, שכן המדובר בסוג של תיקון המוענק לרכבים (זגגות), ואין בעובדה שהעוררת עוסקת רק בסוג תיקון וה להוציאה מגדר יימוסך'', אלא היא בגדר מוסך העוסק בסוג תיקון מסויט לרכב.

בהקשר זה נציין, כי אין בידנו לקבל את טענת העוררת המבקשת לראות בעבודתה כ''וגגות'! -

העוררת מתעלמת לתלוטין מהעובדה שעבודות השמשות נעשות בתוך הרכבים, כאשר ברוב המקרים, אס לא בכולם, על הלקות להביא את הרכב אל מקום מושבה של העוררת לצורך ביצוע העבודה, המתבצעת במקום מושבה של העוררת ובתוך הרכב -וזאת להבדיל מעבודת זגגות קלאסית. כך גם, עבודת העוררת כוללת גם התקנת ותיקון מנגנונים חשמליים -שאינה באה בגדר הוזגגות הקלאסית אליה מנסה העוררת לייחס עצמה.

ואולם, לא נסתפק בהגדרה מילונאית זו ונפנה להגדרות למונת 'ימוסךיי הקיימות בדברי תקיקה נוספים. בהקשר זה נפנה לאמור בפסייד מרסייה - שס פסק כבי השי רובינשטיין, כי קיימת אפשרות להיעזר לצורך פרשנות מונחים בהגדרות של אותם מונחים בחוקיט אחרים, על אף שלכל חוק קיימת תכלית משלו, וכי ההנחה הבסיסית הנה כי יש לשמור על הרמוניה חקיקתית בין דברי

החקיקה השונים -כדלקמן:

+אמנם, לכל חוק, והדבר בולט במקרה דנא, תכלית משלו, ועל כן יש לבחון האם משמעות המונת בחוק אחד רלבנטית אף לחוק אחר; עם זאת יש לזכור, כי +ההנחה הבסיסית צריכה להיות, כי יש לקיים הרמוניה חקיקתית, באופן שהפירוש שיינתן לדבר חקיקה יישזר נאמנה עט רקמת החקיקה ו*הא לגוף אחד, שלם, עמה".

ראו אף הפסיקה אליה הפנה כבי הש' רובינשטיין:

-עי'יא 3213/97 נקר נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה פייד נג(4) 625, 634 (פורסם בנבו);

-בג''צ 4886/06 עיריית באר שבע נ' שר הפנים [פורסם בנבו] ; כבוד הנשיא ברק, עמי 328.

מכאן, שניתן לחיעזר, ככלי נוסף לצורך פרשנות המונך ''מוסךיי לאמור בדברי תקיקה אחרים.

9. בסי 2 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), תשייל -1970 (לחלן: יצו

6

הפיקוחיי), נקבע כי לא יפתח או ינחל אדם יימפעליי או 'ימוסך שירותיי ולא ייעשה בהם כל עבודה או מלאכה ולא ייתן בהם כל יישירותיי ללא קבלת רישיון מאת האגף לרכב ושירותי תתזוקסה במשרד התתבורח.

סי 1 לצו הפיקות מגדיר מהם יימפעליי ויימוסך שירותיי ו-יישירותיי -כדלקמן:

*מפע 2 -מקום שבו נעשית מלאכה ברכב או ברכב מנועי כמשמעותם בפקודת התעבורת, או ניתן להם שירות, לדבות מוטך נייץ/,

*מוסך שירות - מפעל שבו ניתנים שילותי אחזקה ותיקונים לרכב או לרכב מנועי מתוצר או מדגם מסוים?.

*שירות - בין לצורך עצמי ובין לזולת, למעט תיקוני רכב קלים ללא תמודה לצורך היחלצות מהדרך כדי להגיע למפעלי/. (ההדגשות שלנו).

עינינו הרואות, כי גס לפי ההגדרות שבצו הפיקוח העוררת באה בגדר 'ימוסךיי - שכן ההגדרות מכוונת לכל סוג של מלאכה הנעשית ברכב ולכל שירותי האחוקה והתיקונים הניתנים לרכב. יתרה מכך, במסגרת המונת יישירותיי מצא לנכון מתקין הצו למעט סוג מסוים של שירות - אך שירות זה אינו וגגות אלא תיקוני דרך קלים לצורך היחלצות. כלומר, גם כשנמצא לנכון למעט סוג מסוים של עבודת רכב - זגגות לא נמצאה ככזו אשר צריך להמעיטה.

מכאן, שפעילות העוררת באה בגדר י*מוטכים'' גם לפי ההגדרות הקיימות בצו הפיקות.

ויצוין בהקשר וה, כי המשיבה צירפה לסיכומיה ''רישיון להחוקת מפעליי אשר ניתן מאתּ משרד התחבורה לגבי העוררת בשנת 2003 ומכח צו הפיקות -תחת הסימול ייזגגות רכביי. מכאן, שלא רק שעיטוקה של העוררת בא בגדר ההגדרות שבצו הפיקות, אלא שאף העוררת עצמה והן משרד התחבורה, רואים בעוררת כיימוסךיי לצורך צו הפיקוח ולצורך קבלת רישיון על פיו, אחרת לא היתה העוררת מגישה בקשה לקבלת רישיון וה והוא גס לא היה ניתן לח.

. בנוסף לאמור לעיל, נפנה אף לצו רישוי עסקיט (עסקים טעוני רישוי) התשעייג -2013 (להלן: "יצו

רישוי עסקיטי') בו נקבע, כי העסקים המנויים בתוספת לצו רישוי עסקים הם טעונים רישיון עסק.

סי 8.9 לצו רישוי עסקים מתייחס לפרק רישוי עסקים מסוג יימוסךיי ומצויה בו הגדרה מהו יימוסדיי

שהנה:

*מוסץ- מקום לתיקון ואחזקת כלי רכב צמייה וחלקיהם, ללבות מוסך של עשסק שאינו טעון רישויל/,

(ההדגשה שלנו).

תחת הפרק 'ימוסךיי שבסי 8.9 קיימים תתי סעיפים המתייחסים לסוגים שונים של עסקים מסוג

מוסך, שהנס כדלקמן:

.א - מכונאות כללית, פחחות וצביעה (לרבות כלי רכב המונעים בגז)

9 - חש מלאות

9 --תיקון תקרים

9 --זגמות

9 - טיפול אחל בלכב.

(ההדגשה שלנו).

.1

.3

.4

הנה עינינו הרואות, כי גס במסגרת צו רישוי עסקים ראה מתקין הצו בזגגות כיימוסך'' --הדבר עולה גם מההגדרה הכללית של יימוסךיי המתייחסת לכל טוגי תיקוני הרכב ואם לא די בכך וגגות צוינה באופן ספציפי כאחד מסוגי המוסכים.

יצוין בהקשר זה, כי המשיבה צירפה לסיכומיה רישיון לניהול עסק אשר ניתן לעוררת בשנת 2003, מכח חוק רישוי עסקים, התשכיית -1968, כאשר במהות העסק נרשם: יימוסך --וגגותיי. מכך עולה, כי גם העוררת עצמה וגם רישוי עסקים רואים בעוררת כמוסך --אחרת לא היתה העוררת פונה ומבקשת רישיון עסק תחת סיווג זה והוא גם לא היה ניתן לה.

עוד יצוין בהקשר זה, כי המשיבה אף צירפה כנספח ג' לסיכומיה ביקורת תקופתית שנערכה באחד מסניפיה של העוררת על ידי הרשות הארצית לכבאות והצלה. ביקורות מסוג זה נערכות לרוב לצורך הוצאת רישיון עסק, אך לא רק. מכל מקום, מעיון בביקורת זו עולה כי גם הרשות הארצית לכיבוי והצלה רואה בעוררת כסוג של יימוסךיי -שכן הביקורת מוענה ליימוטך זגגות רכב לוסיא גלסיי ובגוף הביקורת צוין סוג העטק של העוררת כ''מוסך זגגות רכבי'י.

לסיכום כל האמור לעיל, גם לפי ההגדרה המילונאית ל''מוטך'' וגם לפי ההגדרות הקיימות בדברי חקיקה רלבנטיים לעוררת, זגגות רכב באה בגדר ''מוסך'י.

בהקשר וה נציין, כי צודקת העוררת כי המדובר במערכות חקיקה שונות שאינן ארנונה, ואולם, וכפי העולה מהפסיקה שהובאה לעיל ובפרט פסייד מרסייה - דברי חקיקה אלה בהתלטה יכולים לשמש ככלי עור נוסף במלאכת הפרשנות, ובפרט לאור כלל היסוד לפיו יש לשאוף להרמוניה חקלקתית.

נוסיף ונאמר, כי לטעמנו, גם מכח ההיגיון, השכל הישר ומבחן האדם הסביר, באופן אינטואיטיבי צגגות רכב משויכת אל תחום המוסכים. המדובר באחד מני התחומים הרבים השייכים לתחום הטיפול ברכב, ולטעמנו אינו שונה מחשמלאות רכב, פחחות רכב או תיקון צמיגי רכב.

כמו בכל התחומים האחרים שצוינו לעיל, על הלקוח, לכל הפחות במרבית המקריט אם לא בכולם, להגיע עס הרכב למוסך ולהשאירו שם לצורך ביצוע העבודה. העבודה מבוצעת תוך כדי שהרכב חונה במקום, על ידי מכונאים בעלי מומחיות בתחום זה ובאמצעות המיכשור המכאני והטכני הדרוש לצורך ביצוע עבודה זו. כל זאת דומה מאוד לשאר תחומי עבודות הרכב שצוינו לעיל. לכן, כל אלה משויכים אינטואיטיבית לתחום המוטכיס ובאים בגדר מכלול השירותים והתיקונים הניתנים לרכבים. על כן, לטעמנו גס משיקולי היגיון התייחסות נפרדת לתחום ּה הנה מלאכותית ולא בכדי לא נעשתה בתוקים שהובאו לעיל.

אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, מסקנתנו חנה כל וגגות רכב --הפעילות אותה מבצעת העוררת בנכס -- הנה בגדר י'מוסכיםיי שבתת סיווג 414 לצו המסים.

כאמור, במסגרת פסייד מרסייה נקבעו המבחנים לבתינת פעילות מסוג מלאכה, שהנם: מבחן הפירוש המילולי, מבחן תכלית החוק ומבחן האחידות הפרשנית. מהאמור לעיל עולה, כי אס נקיש ממבחנים אלה וניישמם גם לגבי המונת יימוסכיס'י -- הרי שהעוררת אף עומדת במבתנים אלה -הן במבחן

8

.5

.6

המללולי והן במבחן של האחידות הפרשנית -מכוחה יש לשאוף לפרש את המונת ''מוסךיי באותו האופן בו פורש בדברי חקיקה אחרים.

אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, מסקנתנו הנה כי העוררת אכן באה בגדר 'ימוסכים'י וכדין סווגה בסיווג אה על ידי המשיבחה, המהווה סיווג ספציפי בצו המסים התואם את פעילותה.

בשולי הדברים נציין, ביחס לטענתה של העוררת כי ברשויות אחרות היא מסווגת בסיווג מלאכה / תעשיה -הגם שטענה זו הועלתה בכלליות וללא תימוכין, ממילא וועדה זו ממילא אינה מוסמכת לדון בטענה מסוג אפליה (ראה לעניין זה האמור בפסייד מרסייה (ראו ס' לייו לפסהייד).

אך ורק בגדר יילמעלה מן הצורךיי עוד נוסיף, כי אין בכך שברשויות אחרות סווגה העוררת כמלאכה ללמדנו שהיא אינה מתאימה לסיווג הספציפי שבצו זה ליימוסכיטיי שכן לא הוכת, וגם לא נטען, שבאותן רשויות אחרות אכן קיים סיווג ספציפי ליימוסכיםיי כמו במקרה גּה, ולמרות ואת סווגה העוררת כיימלאכהיי, כנטען.

סוף דבר

אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, הערר נדחה בזאת.

בנטיבות העניין, אנו מתייבים את העוררת בתשלוסם הוצאות המשיבה בסך של 2500 ₪ , אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום , כי אחרת הס יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהתאם לתקנה 20(ב) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בפני וועדת הערר), התשלייו -1977, קיימת זכות ערעור על התלטה זו, לפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת תוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם להוראת תקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת הערר), התשלייז -1977, התלטה זו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית נצרת עילית, וזאת תוך 10 ימים מיום הגעת ההתלטה לצדדים. הצדדים יוכלו להביע את התנגדותם לפרסום ההחלטה בתוך 5 ימים מיום קבלת ההתלטה ותינתן החלטה בהתאם.

ניתן היום: 31.12.2014

כב

עריד )ןאב טח'ניני מר מש וסיה כהן עו'יד רות שמשי *ו'יר הו / דה חבר הנועדה חברת הוועדה