ועדת ערר לענייני ארנונה מס 0

בפני הוועדה לעררי ארנונה ערר 4/09, 22/11, 13/12, 11/13 שליד עיריית נצרת עילית

בפני וועדת הערר: עו''ד איהאב סח/ניני - יו''ר הועדה

מר משה תוסיה כהן - חבר הועדה

עו'יד רות שמש- חברת הועדה

עו''ד יעל אסיף - יועצת משפטית לוועדת הערר

בעניין שבין: תקשובים בע'יימ

ע"י בייכ עוהייד גליה גרימברג ואתי העוררת

-נגד.

מנהלת הארנונה של עיריית נצרת עילית

עור בייכ עו"ד מורן ברדה ואתי המשיבה

החלטה

רקע כללי וטענות הצדדים

1. ראשית נציין, כי העררים שבנדון נשמעו בשלב ראשון בפני הרכב אחר, בראשותו של מר אריה להב

(להלן: י"יההרכב הקודטי). עקב סיום כהונתו של ההרכב הקודם, עבר הערר להכרעת ההרכב הנוכתי ובעקבות החלטתנו מיום 13.10.14, בה הודענו על החלפת ההרכב וביקשנו מהצדדים למסור עמדתם, הסכימו הצדדים להכרעת הרכב זה בערריט וכן על איחוד הדיון בכל העררים שבנדון. בייכ העוררת ביקש הגשת סיכומים משלימים לאור הלוף הזמן ואולם לא הגיש כל סיכומים כאמור, גם לאחר אורכה שנתבקשה וניתנה. בהתאם לכל ואת ניתנת החלטתנו בעררים.

2 הערר שבנדון נסוב על חיובו של נכס המצוי בתתום שיפוטה של המשיבה, ברחוב העבודה 4 נצרת עילית ואשר סומן בפנקסי המשיבה כנכס מס' 77004054 (להלן: "הנכסיי),

-3. העוררת השיגה למשיבה במהלך השנים נשוא העררים שבנדון בטענה אחת ויחידה, הנוגעת לאופן סיווג הנכס. השגותיה של העוררת נדחו, ומכאן ערריה.

4. לטענת העוררת, שגתה המשיבה בסלווג הנכס תחת סיווג 'ימשרדים ומתן שירותים" שמופיע בצו

המסים לעירית נצרת עילית (להלן: יצו המסיםיי) תחת טימול 302 וטענה כי היה על המשיבה לסווג את הנכס תחת סיווג 'חנויות ומסחריי שמופיע בצו המסים תחת טימול 303. נטען, כי העוררת יימפעלל ? מוקד טלפוני העוסק בטלמרקטינג, מכידה, ביצוע עסקאות מול לקוחות ושיווק של מוצליםי ועל בסיס זה נטען כי בנכס מבוצעת פעילוות מסחרית מובהקת (ראו סי 2 להשגות העוררת).

לתלופין טענה העוררת, כי מאחר והיא עוסקת ביימכירה של מוצרים ושירותים במס' אתרים ברחבי הארי וככזו הנה רשת קמעונאית לכל דבר וענייןיי, הרי שיש לסווגה כיירשת שיווקיי (סימול 306 בצו המסים) (ראו ס' 6 להשגות) ולתלופי חלופין, טענה כי מאחר והמדובר במוקד טלפוני, יש לסווגה בסיווג ''מרכציות טלפוניי שמופיע תחת סימול 343 לצו המסים (ראו סי 8 להשגות).

לטענת חמשיבה הנכס סווג כדין. ראשית נטען, כי אופי הפעילות המתבצע בנכס חנו מתן שירותים, העוררת אינה מבצעת מכירה טלפונית של מוצרים ושירותים אותט היא מעניקה, אלא מעניקה, בפעילותה, שירותים לחברות אחרות ושונות, אשר פועלות באמצעותה על מנת לשווק את מרכולתן לציבור. עוד מפנה המשיבה את תשומת הלב לכך שהסיווג '*מסחריי אליו מפנה העוררת הנו סיווג שיורי בעוד הסיווג בו סווג הנכס אינו טיווג שיורי, המתאים יותר לפעילות שבנכט ועל כן הסיווג ''מסחריי נסוג בפנקו.

ולגבי הטענות התלופיות של העוררת, נטען כל גם הס אינם תואמים את הפעילות שבנכס -הן משום שהעוררת אינה יירשת שיווק'" אלא חברה המעניקה שירותים טלפונים לחברות אחרות, ועצט העובדה שהעוררת מפעילה מספר מוקדים אינה הופכת אותה לרשת שיווק. כך גס לגבי הטענה החלופית הנוספת, העוררת אינה מרכזת טלפונים אלא מוקד טלפוני.

ביום 27.4.2011 התקיים דיון בערך בפני ההרכב הקודם בנוכחות באי כח הצדדים והמשיבה. מטעם העוררת לא התייצב כל נציג לדיון. במחלך הדיון טען בייכ העוררת כי מדובר בחברה שעושה 'אאוטטורסינג'' לחברות אחרות. בתחילה נטען כי במוקד שבנצרת עוסקת העוררת בשני פרוייקטים - לתברתת פלאפון ולחברת הוט, שבמסגרתס עוסקת העוררת בכל האספקט של השיווק והמכירה, ואולם, משאלות חברי הוועדה התברר כי העוררת גם מעניקה שירותים לקופת חולים ולהנהלת בתלי המשפט -שירות שאינו כרוך בשיווק ובמכירה. כך גם עלה כי גם השירותים המוענקיט להוט ולפלאפון אינם קשורים רק למכירה ושיווק אלא גס כשירות לקותות.

לשאלת חברי הוועדה מה היקף הלקוחות עבורן מתבצעים שיווק ומכירה לעומת הלקוחות כגון הנהלת בתי המשפט שהמוקד הטלפוני עבורן אינו כולל שיווק ומכירה, מסר בייכ העוררת כי לצורך כך יגיש תצהירים של נציגי חעוררת שיבואו ויעידו בנושא וה ויענו לכל השאלות (ראו עמי 3 לפרוטוקול הדיון מיום 27.4.11).

בתום הדיון ניתנה החלטה במסגרתה ניתנה לצדדים שהות לצורך הידברות וככל שלא יגיעו להבנות, יוגשו תצהירים מטעם העוררת והמשיבה תהא רשאית להגיב לתצהירים אלה בתצהירים מטעמה.

ביום 6.6.2012 התקיימה ישיבה נוספת, במסגרתה הודיעו הצדדים כי לא עלה בידט להגיע להבנות, כן הסכימו הצדדים כי לא קיימת בניהם מחלוקת עובדתית אלא משפטית, מאחר ובייכ חמשיבה ממילא טוען כי כל סוגי הפעילות המבוצעים בנכס -גס מה שבגדר מכירה ושיווק - אינו בא בגדר "'מסחריי אלא בא גם הוא בגדר יישירותיםיי. על כן ביקשו הצדדים כי העררים לא ייקבעו להגשת תצהירים אלא להגשת טיכומיס. בהתאם לכך ניתנה החלטתנו והוגשו טיכומי הצדדים. כאמור, בייכ העוררת ביקש הגשת סיכומים משלימים, אולם אלו לא הוגשו, על אף אורכה שנתבקשה וניתנה,

דיון ותכרעה

.10

.1

כאמור, המחלוקת היחידה בעררים נוגעת לאופן סיווגו של הנכס.

בכלל, סיווגו של נכט כלשהו, לצרכי הטלת ארנונה מתבצע על פי השימוש שנעשה באותו נכס. כלל זה מעוגן בהוראת טעיף 8(א) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)

תשמ"ג - 1992 (להלן: 'חוק ההסדריםיי), הקובע כי:

/מועצה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית על הנכסים שבתחומה, שאינם אדמות במין; האלנונה תחושב לפי יחידת שטת בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו ותשולם בידי המחזיק בנכס יי (ההדגשה שלנו).

מהוראת סעיף וה עולה, כי סווג העסק לצורך קביעת שיעור הארנונה, ייקבע על פי השימוש שנעשה בפועל בנכס - ראו לעניין צה אף בגייצ 345/78, 364, 1, 462 ירדניה חברה לביטוח בע'/מ ואח' מי עירית ת'/א-יפו, פייד לגן 1), 113.

מכות סעיף 8(ב) לתוק ההסדרים, הותקנו שורה של תקנות, בניהן תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 2000), התשייס-2000 (להלן - ייתקנות ההסדרים'י), אשר הותקנו בשנת 2000 והוחלו גם בשנים שלאחר מכן מכוח חקיקה ראשית,

בתקנות נאמר כי סוג הנכס ייקבע בהתאם לשימוש בו ונקבעה רשימה שסיווגה את הנכסים ל- 13 סוגים, ובניהם - ''משדדים שירותים ומסחר'י. עבור כל סלווג נקבעו בתקנות תעריפי מינימום ותעריפי מכטימוס, המגביליס את הרשויות המקומיות בקביעת שיעור הארנונה.

מכח סמכותה על פי סי 8 לחוק ההסדרים, התקינה עירית נצרת עילית את צו המסים, במסגרתו נקבעו סיווגי הארנונה השונים ביחט לשימושים השונים.

הסיווג בצו המסים לפיו חייבה המשיבה את הנכס -- הנו סימול 2 בצו המסים שלשונו כדלקמן:

*מבנים המשמשים למשדדים ומתן שללותים, בת תוכנה, סוכנויות להנהלת תשבונות,

ביטוח, פלטום, משלדי עו/ד ורייח, בית מרקחת ודראגסטוד ומדפאות פלטיות לרבות

מדפאות ש*נים'י. (ההדגשה שלנו).

והטיווג הרלבנטי לשיטת העוררת - סימול 303 בצו המסים שזו לשונו:

ימבניס המשמשים לחנויות ולמסחר באזול אי, שאינם מפורטים להלנ'י. (ההדגשה שלנו).

תשומת הלב תופנה לכך, שהן סימול 302 לצו המסים יימשרדיס ומתן שירותים'י והן טימול 303 בצו המטים ייחנויות ומסחריי - נגזרו שניהם מסיווג יימשרדים שירותים ומסתריי שבתקנות ההסדריט ולמעשה פוצלו כל אחד מסיווג זה.

עוד נפנה לטיווג אליו מפנה העוררת כטענה חלופית -סימול 306 בצו המסים שו לשונו:

ימבנים המשמשים והקמש דתים דשתות חנויות ו/או רשתות שיווקיי.

והסיווג אליו מפנה העוררת לחלופי חילופין - סימול 343 בצו המסים שזו לשונו:

ימדכזיות טלפון, סוכנויות דואר פרטיות'י.

.12

.3

.4

.5

.6

נתייחט תחילה לטענתה הראשית של העוררת, לפיה יש לסווג את הנכס לפי סימול 303. לצורך הכרעה בטענה צו, ומאחר והצדדים מסכימים כי העוררת אינה באח בגדר יימשרדיסיי, יש לבתון תחילה מהי משמעות המונח יימתן שירותיםיי -שהוא המונח הרלבנטי לשיטת העוררת וכן משמעות מונח ייחנויות ומסחריי ולאחר מכן לבתון מה הפעילות המתבצעת בנכס ואיזה ממונחיס אלה דומה יותר לפעילות המתקיימת בנכס.

במסגרת עי'א 165/82 קלבו חצור ני פקיד שומה רחובות, פייד לט (2) 70, בעמי 75 (1985), עמד בית המשפט העליון על הכלל הפרשני הבסיסי, אשר חל גס בחקיקת מט, כדלקמן:

''ככלל, פרשנות דיני המס אינה שונה מפרשנות כל חוק אחד. '*כמו כל חוק אחד, גם לענין חוק מס נקודת המוצא היא לשון החוק... מבין האפשרויות הלשוניות השונות יש לבחול אותה אפשרות המגשימה את מטלתה ש2 חקיקת המס.* (ההדגשה שלנו).

בכל הנוגע בהסתייעות בהגדרות מילונאיות במסגרת מלאכת הפרשנות של דיני מס, נפסק וה מכבר, כי ניתן להסתייע במילון ככלי עוּר פרשני המטייע בקביעת מתתם האפשרויות הלשוניות שניתן ליתן למילה, אשר אף ניתן בנטיבות המתאימות ליתן לו משקל נכבד במלאכת הפרשנות (ראו למשל בריים 95 מנהל הארנונה של עירית תל אביב נ' חברת מישל מרסייה בע''מ (פורסט בנבו), סי בי לפטק הדין (להלן: ייפט'יד מישל מרסייתי),

ועוד ראו האמור בעעיימ 2503/13 אליהו זהר נ' עירית ירושלים (פורסם בנבו) (להלן: ייפטייד זהריי), שס קבע בית המשפט העליון, כי ניתן להסתייע, באופן מוגבל, בהגדרה המללונאית למונת יישירותי לצורך פרשנות המונת יישירותיטיי שבתקנות ההסדרים, וכי במסגרת או ניתן לחסתייע במונת יישירותיי כפי שהוא מופיע במילון אבן שושן (ראו טי 20 לפסחייד). חמונת יישירותי: צוטט שס ממילון

אבן שושן כדלקמן:

שעיסוק בפעוכות עור לעבודה העיקנית או בטיכול

באנשים העובדים בעבודה עיקרית (יצדנית, צבאית

וכדומה), כגון : שמשות, טבחות, אפטנאות, נהגות וכן כ5-!ס?וע, ע37//. (ההדגשה שלנו).

(א' אבן שושן, המלון העברי המרָכז (קרית ספר בע"מ, 1998)).

ראו לעומת ואת הגדרת ''מטחרליי שבמילון אבן שושן, שהנה: /של מסחד, שיש בו קניית ומכידת".

כן ראו הגדרת המונת ייבית מסחריי במילון אבן שושן, שהנה: '/חמות גדולה לממכר סחולות/.

(ההדגשה שלנו) (אי אבן שושן, המילון העברי המרוכז (קרית ספר בע"מ, 1998)).

לטעמנו, מבחינתם לשונם ותכליתם של שני הסיווגים המובאים לעיל, מחד, ומאידך מבחינת התכלית אשר לפי הבנתנו עומדת בבסיסם ולאחר הסתייעות בהגדרות שבמילון אבן שושן, ולאחר בחינת אופי השימוש שנעשה בנכס, כפי שהוצג על ידי בייכ העוררת בדיון מיוט 27.4.11 --ממכלול כל אלה, הגענו למסקנה כי אופי השימוש בנכס תואם את המונח "שירותים'י, ובוודאי שתואט :ותר מאשר המונת יימסחריי ועל כן כדין סווג הנכט בטימול 302, וזאת כמפורט להלן.

ראשית נפנה שוב את תשומת הלב לכך, שהן סימול 302 לצו המסים יימשרדיס ומתן שירותיםיי והן סימול 303 בצו המסים ייחנויות ומסחריי - נגורו שניהם מסיווג יימשרדיס שירותים ומסחריי

4

.17

.8

.9

0

.1

2

שבתקנות ההסדרים ולמעשה פוצלו כל אתת מסיווג וּה. לטעמנו, בפיצול וה שביצע מתקין צו המסים, ביקש הוא לבצע אבתנה בין נכסים שבהם מתבצע מטתר, כלומר פעילות של מכירה וקנייה של טחורה, ובין מתן שירותים -בהקשר זה עוד נפנה את תשומת הלב לכך שהמונת ''מסחריי בטימול 3 כולל גס את המונח ייחנותיי, כלומר מתקין צו המסים ביקש לפצל ולאבחן פעילות של מכירה ומטחר כגון בתנות ובין פעילות של מתן שירותים.

המונח ייחנותיי אף נקשר עם יימטתריי לא רק בלשון צו המסים אלא גם בהגדרת ייבית מסחריי שבמילון אבן שושן, שהובאה לעיל.

עוד נפנה את תשומת הלב לכך, שמתקין צו המסים מצא לנכון לקבוע תעריף נמוך משמעותית לחנויות ומסחר לעומת מתן שירותים.

לטעמנו , בכך, רצה מתקין צו המסים לעודד פעילות של מסחר בשטחה, קרי --פעילות של קניה ומכירה של סחורה בשטחה, בחנויות וכיוייב, להבדיל מפעילות של מתן שירותים, אשר כפי העולה מההגדרה במילון אבן שושן, מאופיינת בפעילות תומכת, פעילות עוּר לפעילות העיקרית וואת באמצעות שירותים כאלה ואחרים.

נציין, כי גם אנו מבינים את המונח יישירותיסיי באותו האופן בו הוא מוצא ביטויו במילון אבן שושן -כפעילות תומכת, מסייעת לפעילות מסוימת אשר עיקרה ומוקדה הנו לספק שירות, ובכל הנוגע לפעילות של מסחר במוצרים --כלומר קנייתס ומכירתם -הרי שפעילות מתן השירותיםו כגון זו שמעניקה העוררת, הנה פעילות מטייעת במכירת המוצר, להבדיל מלספק ולמכור את מוצר.

ובמקרה הנדון, בבחינת אופי הפעילות המבוצעת בנכט -לכל הדעות לא ניתן לומר כי העוררת עצמה היא הגורם אשר מוכר או קונה מוצרים. העוררת לכל הדעות אינה עוסקת במטחר. העוררת מסייעת לגופים שעוטסקים במסחר -כגון הוט, פלאפון -גופים אלה הם מוכרים לציבור מוצרים ולא העוררת.

העוררת היא רק 'יכלי עזריי אשר יימסייעיי במכירת אותם מוצרים.

נפנה בהקשר צה למילה הנוספת שבסימול 5 -- ייחנות'' -לכל הדעות הנכס אינו משמש כחנות.

הלקוחות המתקשרים לעוררת אינם יכולים להגיע אל הנכס ולקבל בו את המוצר המשווק, לא קיימת ייחנותיי בנכס. לכל היותר השיווק או המכירה מתבצעים דרך העוררת ואת המוצר עצמו מקבל הציבור מהחברות עצמן והעוררת אינה הגוף המסחרי המוכר את המוצר. העסקה למכירת המוצר אינה נחתמת עס העוררת ואינה מול העוררת אלא רק מתבצעת באמצעותת.

כל ואת רק בנוגע לחלק השירותנים הניתנים בנכט הקשוריט עם שיווק או מכירה. יש לזכור כי קיים חלק נוסף של שירותיט הניתנים בנכס שבהם כלל לא מתבצעת כל מבירה, כגון השירותים הניתנים עבור הנהלת בתי המשפט. כך גם השירותים הניתנים להוט אינם בגין שיווק ומכירה בלבד אלא בגין שירותים נוספים, כפי שעלה בדיון. לגבי כל חלק זה לא יכול להיות חולק כי אין בו שוט מימד של מבירה או קנייה מכל סוג שהוא ועל כן אין בו שום מימד של מסחר מכל סוג שהוא.

נזכיר בהקשר וּה, כי לא היה בידי העוררת להציג במסגרת הדיון שבפנינו נתונים באשר ליחס וההיקף של חלק שירותים גה של הנכס, בדיון ניתנה לעוררת הזדמנות לעשות כן באמצעות תצחירים, אולם העוררת ויתרה על הגשת תצהירים, על כן, בלל לא הוכח היקף הלק ה של

השירותים הניתנים בנכס ולא מן הנמנע כי וחו חלק הארי של השירותים. הניתנים בנכס. נזכיר 5

.3

4

5

.6

7

בהקשר צה, כי כיוומת ההליך, נטל ההוכחה מוטל על שכמה של העוררת - ראו לעניין וח למשל פסק דינו של כבי השי ביין בעייש 230/00 שירותי בריאות כללית נ' וועדת ערר ארנונה שבי ציון (פורסט בנבו), שם נקבע כי נטל ההוכחה לטענות שהעלה העורר בפני וועדת הערר מוטל על שכמו וזאת מכח חוקת תקינות המנהל העומדת לטובת מנהל הארנונה.

ועוד נפנה בהקשר זה לפסיקת בוני המשפט -לפיה על הנישום המבקש לתקוף את חיובו במס מוטל נטל ההוכתחה לשכנע כי חויב שלא כדין - וראו לעניין ה למשל רעייא 1436/90 גיורא ארד נ' מנהל מע'ימ (פורסם באתר נבו).

לסיכום הדברים, כלל לא הוכח כי חלק הארי של השירותים הניתנים בנכס כוללים שיווק ומכירת ולגבי החלק שבו לא מתבצעים שיווק ומכירה -לכל הדעות אין לראות בו כ'/מסחר' ו'ישירותיםיי הוא הסיווג הדומה והמתאים לו יותר. יתרה מכך, גם אט היה מוכח כי חלק הארי של השירותים הניתנים בנכס כולל גם שיווק ומכירה -- גם בכך אין כדי לשכנע כי בנכס מתקיים ''/מסחר'י. את ה''מסחר'/ ניתן לייחס לחברות עצמן שמוכרות את המוצרים, בעוד העוררת הנה אך גורם מתווך, המספק שירותי שיווק ומכירה, לבל היותר, ובכך יש בו לבוא בגדר י'שירותים'' ולא בגדר ''מסחריי.

אשר על כן, נדתית טענה וו של העוררת.

וביחס לטענתה החלופית של העוררת לגבי סימול 306 לצו המסים -נאמר, כי גס דין טענה וו להידחות. העוררת עצמה הציגה עצמה בהשגותית וערריה כמפעילת '/מוקד טלפוני העוסק בטלמרקטינג, מכירה, ביצוע עסקאות מול לקוחות ושיווק של מוצלישיי (ראו ס' 2 להשגות). כפי שקבענו לעיל, אין הדבר הופך את העוררת ליירשת קמעונאיתיי כנטען שכן היא עצמה אינה הצד לעסקאות לממכר מוצריט. העוררת לכל היותר מוכרת במוקד הטלפוני שירותי שיווק לגופים אחרים שהם קמעונאיים (הגם שגם ואת לא הוכת כעיקר פעילותה -שכן העוררת גם מעניקה שירותים לגופים שכלל אינם עוסקים במכירות כגון הנהלת בתי המשפט ולא הוכיחה מהו היחס בין סוגי הפעילות). ובכך, לכל היותר וגם אס היה מוכח כי והו עיקר פעילותה (מה שלא הוכת) --הרי שממילא מרכז מהותה ופעילותה הנו מתן שירותים ולא קמעונאות כפי הנטען, ועל כן, הסיווג יישירותיס הוא הדומה בלותד לסוג פעילותה.

וכך גם לגבי הטענה בדבר היות העוררת 'מרכזיות טלפון'י (סימול 3 לצו המסים) - כאמור, העוררת עצמה הציגה עצמה בהשגותיה וערריה כמפעילת. ימוקד טלפוני העוסק בטלמלקטינג, מכידה, ביצוע עסקאות מול לקוחות ושיווק של מוצרים יי (ראו ס' 2 להשגות). מרכזיית טלפון לכל הדעות אינה מוקד טלמרקטינג, קיימת שונות מהותית בין הדברים והעוררת אינה יכולה להציג עצמה כמוקד טלפוני ובד בבד לטעון כי הנה מרכציית טלפון. על העוררת להחליט מהו אופיה, ולא ניתן במטגרת הערר לטעון ל-3 כובעים שונים בתכלית -לעניין העלאת טענות חלופיות וסותרות בהליכים משפטיים ראו למשל רעייא 4426/04 בית ששון בע'ימ נ' שיכון עובדים והשקעות בע'/מ (פורסם בנבו).

הגם שדי באמור לעיל כדי לדחות את טענתה זו של העוררת, נוסיף ונציין, כי ממילא לא הוכח כלל

ועיקר על ידי העוררת כי הנה מרכציית טלפון. העוררת לא הביאה כל ראיה לכך וטענה טענה ואת

בעלמא, וואת כאשר נטל ההוכחה מוטל על שכמה. ראו לעניין וח למשל פסק דינו של כבי חשי

חומינר בעייש 127/95 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע''מ נ' מנהלת הארנונה בעירית תל אביב 6

.8

יפו (פורסט בנבו) (להלן: ייפסייד בקי), שם, לצורך הוכחת מהות פעילותה של מרכציית טלפון הגישה העוררת חוות דעת מומחה אשר פירטה בהרחבה את מהות הפעילות בנכס, ועיקר הפעילות

הוצג שם כדלקמן:

*-נכון לתחילת שנת 1994, יפסקן כל מדכזיות הטלפונים של המערערת, בתחום שיפוטה של עירית ת''א, קשר טלפוני לכ- 300,000 מינוים, כאשר כל התהליך נעשת

בפועלות ממכונות, אוטומטיות, ללא מגע יל אדם, פרט לתחזוקה ובקרה (טעיף 7 לתצהיל).

-המותג והמעדכות האחדות המלכזיות, פועלים על חשמל במתח נמוך 48 (ולט. החשמע

למלכזיות מסופק על ידי חברת החשמל במתח תלת פזי של 0 + וולט /406 ולכן בכע מדכזיה קיימת מעדכת טרנספורמציה והנמכת מתח השייכת לבוק, הממילה את

המתח המסופק על ידי חברת החשמל מ- 380 + וולט 465 2- 8 וולט (סעיך 8 לתצהיר).

>למקרת של נפילת מתח, יש בכל מרכזת חדר גנדטורים, המופעל באופן אוטומטי ברגע של נפילת מתח. מדובר גנרטודים תעשייתיים המופעלים ע"י מנועי דיול בהספקת של בין 350 2- 360 1/4 (סעיף 9 לתצהיר).

-על מנת לאפשר תקשורת בין מרכזיות, דבר המאפשר למנוי קשר למינויים השייכים למרכזיות אחלות, יש בכל מלכזת הדר תמסורת. בחדרי התמסורת ציוד אלקטרוני הפועל כדי לדחוס אלומות עורקים בנות 30 אפיקים לדמות גבוהות ביורת של אלפ עולקיס על זוג סיבים אופטיים (סעיף 10 לתצה?ר)./ (ראו עמי 7 לפסק הדי). כן ראו האמור בעמי 18 לפסק הדין מתוך חוות דעתו של המומחה מטעם בוק באותו העניין, בדבר תיאור הפעילות המבוצעת במרכטייה;

ללהלן תיאוד סכמטי של הפעולות הנעשות במדכזיה המאפשרים למנוי לשוחת בטלפון עט מנוי אחל: בכניסה קיים מטר אנלוגי, קיימת בכניסה פעולת של המרה למסר ספרת? המרה נוספת ביציאה למסד אנלוגי. ההמדה הראשונה משנה את צורת חאות האנלוגי לאות ספרתי, כאשר ההמרה השניה שוב משנה את צודת האות מאות ספרי לאות אנלוגי. המרות אלו הן שינויים מהותיים באותות הנכנסות למדכזית/.

למקרא חדבריס, לכל הדעות במקרה הנדון לא הוצגה מהות הפעילות בפירוט שהנו אפילו קרוב לרמת הפירוט דלעיל, כך גס, מבלי ששמענו כל ראיות בנושא, ממילא פעילות של מוקד טלמרקטינג אינה באה בגדר פעילות מסוג זה המתוארת לעיל, הכוללת המרה במספר שלבים, כלל ועיקר.

ואם לא די בכך -ראו אף הגדרת 'ימרכזתי שבטעיף 1 לתקנות הבזק (התקנה תפעול ותחזוקה), תשמי'יה- 1985 -אשר אף צוטטה בפסייד בוק דלעיל, שס הוגדרה כדלקמן:

*מרכזת -- מתקן בזק שבו נמצאים ומופעלים אמצעי מיתוג ותמסורת, המאפשרים יצירת קשר בין *חידות ציוד קצה שונות המחוברות אליו בין במישדין ובץ בעקיפין, והעכרת מסרי בזק ביניתם, ללבות מתקני בקשה וניטור ומתקנים אחלים המאפשרים מתן שידותים שונים למנויים ולבעלי רשיון.

לבל הדעות וגם ללא שמיעת ראיות, הנכס שבנדון אינו תואם את ההגדרה דלעיל.

אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, נדחית גם טענה וו של העוררת,

סוף דבר

1 אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, נקבע כי הנכס סווג כדין ונדחות טענוות העוררת בנוגע לסיווג הנכסי.

2 על כן, העררים נדחים בזאת.

3 בנסיבות העניין, אנו מחייבים את העוררת בתשלום הוצאות למשיבת בסך של 4000 ₪ והכל בתוך 30 יום מהיום , כי אחרת סכום זה יישא בהפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיוט ועד התשלום המלא בפועל.

4. בהתאם לתקנה 20(ב) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בפני

וועדת הערר), התשלייו -77, קיימת וכות ערעור על החלטה זו, לפני בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה ואת תוך 45 ימים מיוט מסירת ההחלטה.

5. בהתאם להוראת תקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי

דין בוועדת הערר), התשלייץ -1977, החלטה גו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית נצרת עילית, וואת תוך 10 ימים מיום הגעת ההחלטה לצדדים, הצדדים יוכלו להביע את התנגדותם לפרסום ההחלטה בתוך 5 ימים מיום קבלת ההתלטה ותינתן החלטה בהתאם.

היום: 19.04.2015

1 | | רו

ש. של

עו''ד איהא סח'מיני מר משה תו/זְיה כהן עו''ד רות יו'יר הוועדה חבר הוועדה חברת הוועדה