ועדת ערר לענייני ארנונה מס 0

בפני הוועדה לעררי ארנונה ערר מט' 20/14

שליד עיריית נצרת עילית

בפני וועדת הערר: עו''ד איהאב סח'ניני - *ו''ר הועדה

מר משה תוטיה כהן - חבר הועדה

עו'יד רות שמש- חברת הועדה

עו'יד יעל אסיף - יועצת משפטית לוועדת הערר

בעניין שבין: הווארי סמיר

ע"י בייכ עוהייד הווארי לואי העורר

-נגד-

מנהלת הארנונה של עיריית נצרת עילית

ע"י בייכ עו"ד אולגה גורדון ואתי המשיבת

החלטת

רקע כללי וטענות הצדדים

1. הערר שבנדון נסוב על חיובו של נכס הממוקם באזור התעשיה בתחום שיפוטה של המשיבה ואשר

טומן בפנקסיה של המשיבה כנכס מס' 46002000 (להלן: ''הנכסיי).

2 העורר הנו המתחציק בנכס ומפעיל בו נגריה, הנכס מורכב מהנגריה עצמה המצויה בשטת הבנוי של הנכס ומשטח קרקע הממוקם בצמידות לשטח הבנוי (להלן: יישטח הקרקעיי).

3 שטח הקרקע חויב עד לשנת 2013 בהיקף של 93.33 מ"ר, בסיווג שסימולו 721 בצו המסים של עירית נצרת עילית (להלן: ייצו המסיםיי), שהנו ''קרקע תפוסה לכל מטרה שאינה מפורטת להלניי. בעקבות סיור שביצעו עובדי המשיבה בנכס במהלך שנת 2013 וממצאיו, החליטה המשיבה ביום 1.9.13 לשנות את סיווג הקרקע, כך ש-73.33 מ"ר ממנו יסווגו כפריט שסימולו בצו המסים 727 והנו ייקרקע המשמשת לאחסון לרבות בתעשיהיי ואלו 20 מ"ר ממנו יסווגו כחלק מהשטח הבנוי, ויסווגו בפריט 2 כייתעשיה / מלאכהיי.

4. בגין שינוי וה השיג העורר, השגתו ומכאן עררו. טענת העורר הנה, כי מתוך סך שטת ה-99.33 מ"ר,

רק 20 מ"ר משמש לאחסון ציוד, בעוד יתרת השטח חנה בגדר קרקע תפוסה רגילה. עוד הוסיף העורר טענה הנוגעת לתיוב בגין פינוי פסולת בסך 370 ₪.

5. לטענת המשיבה, שינוי הסיווג בוצע בעקבות ממצאי סיור שערכו עובדיה במקום, במסגרתו נמצא, כי

6 מ"ר מסך שטח הקרקע הנו מקורה ובשל כך בהתאם להוראת צו המסים יש לראות בו חלק מהשטת הבנוי ואלו יתרת השטח משמשת לאחסון ציוד. לתמלכה צירפה לכתב תשובתה לערר

1

תמונות, בהן נצפה שטח קרקע מקורה ביריעות איסכורית ובתוכו מדפים, כן נצפה שטת קרקע צר וארוך המוביל לדלת, שלאורכו מונח ציוד שונה. לגבי פינוי הפסולת, טענה מנהלת הארנונה כי וועדה זו אינם מוסמכים לדון בסוגיות שאינן ארנונה ולכן דין הטענה להידחות.

בלום 27.1.15 קיימנו דיון בערר בנוכתות באי כת הצדדים. במסגרת הדיון שטחו הצדדים טענותיהם ביתר פירוט. בדיון חור העורר על טענתו כי 20 מ"ר מתוך סך שטת הקרקע משמשים לאחסון ציוד וטעו כי היתרה אינה משמשת לאחסון ואינה מהווה שטת בנוי. בייכ העורר התייהסי לתמונות שהציגה המשיבה, והסביך כי בתמונות נצפיס בשטח הקרקע מייבש המכוסה בפח, עגלה , יחידת מדפים לאחסון ופריטים ניידים נוספים (ראו עמי 2-3 לפרוטוקול הדיון). כן הערנו לבייכ העוררת בכל הנוגע לטענה בדבר שטח הקרקע, כי עליו לתמוך טענה וו במדידה נגדית למדידת המשיבה, והוא רשאי לעשות כן. בתום הדיון קבענו מועד בו ייערך סיור בנכס בהשתתפות נציגי הצדדים.

ביום 5.2.15 קיימנו סיור בנכס בהשתתפות נציגי הצדדים. בפרוטוקול הסיור אשר נמסר לצדדים פירטנו את ממצאי הסיור וכן צורפו תמונות שנמסרו לצדדים ואשר צולמו במהלך הסיור.

בסיור זה נוכתנו, כי המדובר בנגריה בעלת שתי כניסות, כניסה ראשית וכניסה נוספת דרך חצר צדדית הצמודה לנגריה, וסך הכל חצר של 99.33 מ"ר אשר כונתה *התצריי. מצאנו, כי בצד החצר קיים שטת מקורה המשמש לאחסון, אשר לפי מדידת המשיבה הנו 26 מ"ר ואלו לטענת העורר הנו 0 מ"ר. יתרת השטח של החצר אינה מקורה, ונכיר כי נעשה בה ניקיון לאתרונה וכי אין בה דברים כלשהם מלבד מיכל קומפרסור ומייבש אוויר עם תתיכות פח מעליו.

8 בעקבות הסיור נתנו ביום 13.3.2015 התלטתנו, לפיה נדרשו הצדדים להודיע האם הס מסכימים

שההחלטה תינתן על סמך החומר שבתיק וממצאי הסיור ולאחר הגשת סיכומים ללא צורך בשמיעת עדים. הצדדים מסרו הודעתם כי הם מסכימים לאמור, ובהתאם הגישו סיכומיהם.

9. העורר בסיכומיו חזר על טענותיו כפי שהועלו בערר ובדיון. לסיכומיו לא צורפה כל מדידה נגדית

ביחס לטענה בדבר היות שטח הקרקע 20 מ"ר ולא 26 מ"ר. בסיכומיו ונח העורר את טענתו ביחס לטענת פינוי הפסולת. המשיבה מצדה חזרה על טענותיה בסיכומיה וציינה, כי הגם שבמהלך הסיור נצפה שטח הקרקע ריק ופנוי, לא זה היה המצב במועד בו ביצעו עובדי המשיבה ביקורת בנכס, אשר ממצאיו משתקפים בתמונות שצורפו לכתב תשובתה לערר.

דיון והכרעה

0. כאמור, מתלוקת הצדדים בערר זה נסובה על חיובו של שטח הקרקע. אין מחלוקת כי אכן נעשה

שימוש בשטח הקרקע וכי יש לחייבו, המחלוקת נסובה על שטחו, סיווגו והאם חלק ממנו יש לסווג כחלק מהשטח הבנוי.

1. מאז תקיקתו של חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנייג-

2 (להלן: 'יחוק ההסדריסי) בשנת 1993, מוסדרים ההוראות לעניין הטלת ארנונה בחוק

ההסדרים.

2. סעיף 7, הוא סעיף ההגדרות של חוק ההסדרים, קובע כי ייקרקע תפוסהיי הנה כמשמעותה בסי 269

לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: 'יפקודת העיריותיי).

3. סעיף 269 בפקודת העיריות עומד בראש פרק 14 לפקודה, שעניינו ארנונה. ייקרקע תפוסהיי הוגדרה

בסעיף וה כ:

יכל קרקע שבתחום העיריה שאינה אדמה חקלאית, שמשתמשים בת ומחזיקים אותה לא *חד עם במניי; (ההדגשה שלנו).

4. גס בצווי המסים של עירית נצרת עילית לשנים 2010 -2013 (להלן: ייצווי המסיםיי), בס' 6(א), קיימת

הגדרה לייקרקע תפוסהיי שחנה למעשה אימוץ ההגדרה שבפקודת העיריות - כדלקמן:

"קלקע תפוסת -שטח קוקע, שאינו אדמת חקלאית, שמשתמשים בה ומחזיקים אותה לא *חד עס במ*!. (ההדגשה שלנו).

5. סעיף 269 לפקודת העיריות אף מגדיר מהם יינכסיטיי החייבים בארנונח -כדלקמן:

*במינים (קלקעות שבתחום העיליה, תפוסים או פנויים, ציבוריים או פלטיים, למעט לת 2'?/. (ההדגשה שלנו).

6. בבגייצ 129/84, פרופיל חן נ' המועצה המקומית יבנה, פייד לח(4), 413 (להלן: ייפס''ד פרופיל חן''),

,

העמיק בית המשפט העליון ובחן את היסודות אשר בהתקיימם ניתן לראות בשטח קרקע כייקרקע תפוסהיי, ועמד על קיומם של ארבעה תנאים מצטברים לצורך חיוב כקרקע תפוסה, שהנס כדלקמן:

- כי אין המדובר בקרקע חקלאית,

-כי קיימת חוּקה בקרקע

- כי קיים שימוש בקרקע

-כי הקרקע היא לא יחד עם בניין.

כאמור, במקרה שלפנינו, לגבי מרבית שטח הקרקע אין מחלוקת כי הוא בא בגדר ייקרקע תפוטהיי אלא יש מחלוקת אך לגבי אופן סיווגנ.

7. כאמור, 77.33 מ"ר משטת הקרקע שבנכס חויב במסגרת התיקון שביצעה המשליבה בסיווג 727 שבצו

המסים שהנו:

*קלקע המשמשת לאחסון לדכות בתעשייה (ללבות מבנים אלעייס המשמשים לאחסון באתרי במית/.

לשיטת העורר, פרט ל-20 מ"ר מתוך ה-93.33 מ"ר, ביתרת שטת הקרקע נטען כי לא נעשה בו כל

אחסון ולכן יש לסווגו לפי סיווג 721 לצו המסים שהנו:

+קלקע תפוסה לכל מטלה שאינה מפורטת להל(/.

8. על פי החקיקה וההלכה הפסוקה, כיוזם ההליך -נטל ההוכחה מוטל על שכמו של העורר. ראשית

נפנה בהקשר זה להוראת ס' 318 לפקודת העיריות [נוסח חדש] --לפיה יהוו פנקסי המשיבה ואיה

לכאורה לאמיתות תכנם -כדלקמן:

.9

.20

*פנקס?ם הנחזים ככוללים ארנונה שנקבעה או שומה שנעשתה לפי הפקודה *תקבלו -בלי כל לאה - כראייה לכאודה על קביעת האלנונה או על עשיית השומה ועל תקפל?.

עוד נוכיךר את ''חזקת תקינות המנהליי לפיה ייהמעשה המנהלי נתנה 'מחזקת כשלות/ ולמיה כל מעולה מנהלית מוחזקות ככזו שנעשתה על פי הדין והמבקש לסתור זאת, עליו הנטל להוכיח"

(השוו: עת'ימ 318/04 שאול עטיה ואח' נ' עירית באר שבע -פורסם בנבו).

ראו לעניין אה אף פסק דינו של כבי השי ביין בעייש 230/00 שירותי בריאות כללית נ' וועדת ערר ארנונה שבי ציון (פורסם בנבו), שס נקבע כי נטל ההוכתה לטענות שהעלה העורר בפני וועדת הערר מוטל על שכמו וזאת מכח חזקת תקינות המנהל העומדת לטובת מנהל הארגונה.

ועוד נפנה בהקשר זה לפסיקת בתי המשפט --לפיה על הנישוסם המבקש לתקוף את חיובו במס מוטל נטל ההוכחה לשכנע כי חויב שלא כדין - וראו לעניין זה למשל רעייא 1436/90 גיורא ארד נ' מנהל מע'ימ (פורסם באתר נבו).

ואלו במקרה הנדון, לא עלה בידי העורר להרים את הנטל המוטל על שכמו ולסתור את החלטת המשיבה בדבר תיקון אופן התיוב והקביעה כי בכל שטח הקרקע נעשה שימוש לצורכי אחסון. את התלטת המשיבה ביססה היא על ממצאי סיור שנערך בנכס על ידי עובדיה והממצאים שמצאו.

ממצאים אלה אף תועדו במסגרת התמונות שצורפו לכתב הערר. מתמונות אלה עולה, כי בחלק ניכר משטח הקרקע ולכל אורכו מאוחסן ציוד שונה בו עושה העורר שימוש לצורכי עבודתו.העורר במחלך הדיון אף אישר כי אכן נעשה שימוש בציוד זּה.

מכאן, שבשום שלב לא הציג העורר כל ראיה לסתור את ממצאי המשיבה שעל בסיסם בוצע התיקון.

בייכ העורר אמנם טען בדיון, כי אחסון הציוד לא נעשה בכל שטת הקרקע שכן נתוץ מרחב לצורך תפעול המכונות המאוחסנות במקום ולצורך הגעה למדפי האחסון במקום. ואולם, אין לטעמנו בטענה זו לסייע לעורר. המדובר בהפרדה מלאכותית, וברי כי אין בידי המשיבה להתילחס באופן נפרד לכל סנטימטר וסנטימטר משטת הקרקע. ברור שישנם נקודות מסוימות בשטת הקרקע שלא מונח עליהן ציוד, הדבר הכרחי לצורכי מעבר והגעה לכל אזורי הציוד, אך אין בכך להצדיק חיוב שונה לכל חלק וחלק. הדבר גס לא ישים מעשית ובוודאי שלא זו היתה מטרת פריט זה בצו המסים.

יפה לעניין זה פסיקתה של כבי השי נאור (כתוארה אז), בעעיים 1860/06 תשתיות נפט ואנרגיה נ'

מועצה מקומית קרית טבעון (פורסם בנבו) (להלן: 'יפס'יד תשתיות נפטיי) ‏ - שס נדחתה טענה מסוג זו של העוררת, תוך שהושס דגש על כך שאין ליתן התייחסות שונה לחלקים מסוימים משטח קרקע שלא נעשה בהם שימוש, המהווים מרווחים בין מיכלי דלק -:קבע שהדבר מהווה הפרדת

מלאכותיתיי,--ראו ס' 16 לפסהייד:

/גם בהנחה כי ישנם בין המיכלים ולפני הגדרות "שטחים ריקים יש ללאות אה כל השטת כשטת בהחזקה ושימוש של תשתיות נפט (אנלגיה בעימ. לשיטתי הוצאת שטחים לריקים?

כביכול מתוד מכלול השטת היא מלאכותית, כמו שלא מיתן לומר ששביכי היעד המפדידים בין עצי הלער אינם הלק מהלעל?. (ההדגשות שלנו).

הדברים נאמרו ביחס לפטור המבוקש לגבי חלקי קרקע מסוימים בעוד במקרה שבנדון לא מבוקש פטור אך מבוקש סיווג בתעריף מופחת. לטעמנו, ניתן להקיש מהדברים והם רלבנטיים גם לענייננו

שכן בשני המקרים המדובר בהפרדה מלאכותית ולא מעשית.

.1

.2

.3

4

.5

.6

בכל הנוגע לממצאי הסיור שערכנו בנכס - כאמור, במסגרת סיור זה נמצא, כי כל שטח הקרקע ''נוקהיי ולא קיים בו כל אחסון. נזכיר בהקשר זה, כי עסקינן בערר לשנת 2014. הסיור נערך בשנת 5, ולכן, לממצאיו לכל היותר רלבנטיות לשנת המס 2015, אך לא לערר זה. כך גם, לא יכול להיות חולק כי ממצאי סיור וה אינם משקפים את המצב שהיה קיים בנכס בזמנים הרלבנטיים לערר, שכן מהתמונות שצורפו לכתב התשובה עולה תמונה אחרת, בה קיים ציוד בשטח הקרקע והעורר אף אישר זאת בדיון, ואף ציין כי יינקה את השטת לקראת הסיור. כך גס בכתב הערר ובסיכומים צוין כי נעשה שימוש בחלק מהקרקע. על כן, אין רלבנטיות לעובדה שהשטח פונה במסגרת ההכרעה, לערר צת.

על כן, טענה זו נדתחית. יתד עס זאת, לאור ניקוי השטת בו נוכחנו בסיורנו, ובמידה והדבר נותר על כנו , נמליצ למשיבה לתקן החיוב בהתאם בכל הנוגע לשנת 2015.

כך גם לגבי הטענה בדבר היות שטח הקרקע שבו נעשה שימוש 20 מ"ר ולא 26 מ"ר -טענה זו נטענה בעלמא וללא תשריט מדידה נגדי לתשריט המדידה של המשיבה, שבו נתמכה מדידתה. שוב נוכיר כי בהליך זה נטל ההוכחה מוטל על שכמי העורר.

טענתו הנוספת של העורר נוגעת לחיוב 26 מ"ר משטת הקרקע כשטח בנוי, תחת סיווג ''מלאכה ותעשיהיי. חמשיבה טוענת כל חיוב אה נעשה בהתאם להוראות צו המסים ומאתר ונמצא כל שטת זה הנו מקורה.

בס' 5 לצו המסים נקבעה שיטת המדידה בעיר נצרת עילית.

סי 5(ב) קובע כדלקמן:

שלעניין הלוב באלנונה - <חשב ככר- היוב כל מכנה, לרבות בנין הבנוי ממוצרי מלט, אבן או לבנים, במיה טדומית, צליפונים, בלוקים, פחונים, במיה מעץ ומוצריו וכל חומל אחל'י. (ההדגשה שלנו).

ואלו סי 5(ד) קובע כל:

*שטח המכנה הינו עפ"י מידות התוץ שלו כולל השטח מתחת לקירות החיצוניים והפנימיים לרבות מעברים, הול, הדרי שירותים, מדלגות, מדפסות מקולות, קומת עמודים לא סגולה, מכני עזד, סככות, גלדיות?, מחסנים (למעט מחסנים של דילות מגודים בגובה עד 1.50 מטד), ממ"דים, מקלטים" וכן כל מכנה ואו שטת מקורת הצמוד לנכס, בין אם אלה מהוזים מבנה אחד או מספל מממים (ההדגשה שלנ.

מהמקוב\ לעיל עולה, כי כל שטח מקורה המצוי בצמידות לנכס יהווה חלק מהמבנה, גם אם הוא עשוי איסכורית או כל חומר אחר. מכאן, שדי בהיות חלק הנכס בשטח 26 מ"ר מקורה, וצמידותו הפיוית לנגריה, כדי לחליבו כחלק מהמבנה. העורר בשום שלב לא חלק על עובדה פינית זו, וברי כי בהתאם להוראות צו המסים, כדין חויב על ידי המשיבה כחלק מהמבנה וסווגה באותו הסיווג בו מסווג המבנה. על כן, דין טענה זו להידתות.

סוף דבר

7. אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, קביעתנו הנה כי כדין תויב שטח הקרקע על ידי המשיבה וכי דין

טענתו זו של העורר להידחות. אנו ממליצים למשיבה לתקן החיוב בשנת המס 2015, בשים לב לכך שבסיור שערכנו נכחנו כי השטח נוקה וכי לא נעשה בו עוד שימוש לאחסון והכל במידה ולא היה שינוי לאחר הטיור.

8. אשר על כן, לאור האמור לעיל, נדחה הערר.

9. בנסיבות העניין, אנו מחייבים את העורר בהוצאות המשיבה בסך של 1500 ₪ , אשר ישולמו לה תוך

0 לוס מהיום , כי אחרת הן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כתוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

0. בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א -2000, קיימת וכות

ערעור על החלטה צו, לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת תוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

1. בהתאם להוראת תקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי

דין בוועדת הערר), התשלייו -1977, ההלטה זו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית נצרת עילית, וואת תוך 10 ימים מיום הגעת ההחלטה לצדדים. הצדדים יוכלו להביע את התנגדותם לפרסום ההתלטה בתוך 5 ימיט מיום קבלת ההחלטה ותינתן החלטה בהתאם.

היום: 30.07.2015

1 |

עו''ד איהאבוסת'ניני מר מ תוסיה כהן עו'יד שמש

יו''ר הוועדה חבר הוועדה חברת הוועדה