ועדת ערר לענייני ארנונה מס 2

בפני הוועדה לעררי ארנונה ערר מס' 02/16

שליד עיריית נצרת עילית

בפני וועדת הערר: עו''ד איהאב סח'ניני - יו''ר הועדה

מר משה תוסיה כהן - חבר הועדה

עו'יד רות שמש- חברת הועדה

בעניין שבין: שיראל רביב העוררת

- נגד-

מנהל הארנונה של עיריית נצרת עילית המשיב

החלטה

רקע כללי וטענות הצדדים

1. הערר שבנדון נסוב על חיובו של נכס הממוקם ברחוב כסולות 1 בתחום שיפוטה של המשיבה ואשר

סומן בפנקסיה של המשיבה כנכס מס' 50001009 (להלן: ''הנכסיי).

2 העוררת מחזיקה בחנות בגדים בקומה המסחרית באותו איוור בו ממוקם הנכס , כאשר הנכס מנותק מחנות הבגדים , נמצא במפלס נמוך מקומת המסחר והוא משמש לאחסנת ביגוד.

3 עד לשנת 2015 חויב הנכס לפי סיווג שסימולו 727 בצו המסים של עירית נצרת עילית (להלן: יצו המסים'י), שהנו ''קרקע המשמשת לאחסון לרבות בתעשייה ולרבות מבנים אירעייס המשמשים לאחסון באתרי בניהיי. בעקבות קבלת דיווח על שינוי מחזיק בנכס ביום 09.09.2015 והואיל והנכס הנו מבנה מקורה , המשמש לאחסנת ביגוד , החליט המשיב לשנות את סיווג הנכס כפריט שסימולו בצו המסים 300 והנו ''ארנונה כללית על מבנים המשמשים למשרדים , שירותים , מסחר ועודיי תת סיווג 303 שהגדרתו ''מבנים המשמשים לחנויות ולמסחר באיזור א' , שאינם מפורטים להלן ".

4. בגין שינוי וה השיגה העוררת, השגתה ומכאן עררה.

5 במסגרת ההשגה , טענה העוררת כי שינוי הסיווג נעשה באופן חד צדדי ושגוי מאחר והנכס משמש כמחסן בגדים המנותק מחנות הבגדים ועל כן אין לסווגו כפי שמחויב השטח העיקרי.

.10

.1

2

במסגרת הערר , חזרה העוררת על טענתה הנייל והוסיפה כי סיווג הנכס אמור להתאים לייעוד הנכס כמחסן המנותק מהחנות , אשר אינו מהווה חלק מהפעילות היום יומית.

בסיכומיה , הוסיפה העוררת שתי טענות חדשות : האחת כי לפי דיני ההקפאה אין המשיב רשאי לשנות את הסיווג שניתן לנכס , גס אס הסיווג נעשה בטעות , והשנייה כי הסיווג הקודם , אף אס מוטעה , יצר נוהג והסכם מחייבים שלא ניתן לסטות מהם.

לבסוף , העוררת מוסיפה בסיכומיה טענה חילופית ולפיה , גס אס צו הארנונה של עיריית נצרת עילית איננו כולל סיווג מתאים לנכס , אין בכך כדי לשלול את סיווגו כמחסן לפי מבחן השימוש ומהות פעולת הנכס.

המשיב דחה את טענות העוררת מהנימוקים כדלקמן :

א. ועדת הערר אינה מוסמכת לדון בטענות העוררת לחריגה מדיני ההקפאה וכן בטענותיה לשינוי

מדיניות ו/או חורה מהבטחה שלטונית.

ב. לחילופין , המשיב טוען כי דיני ההקפאה אינם מונעים שינוי סיווג של נכס ספציפי לסיווג אחר

מתוך צו הארנונה כאשר הסיווג הקודם היה מוטעה.

ג. | לא ניתן לסווג את הנכס לפי סיווג 727 בצו האנונה שנמצא תחת סיווג ראשי 700 , הואיל ולא

מדובר בקרקע אלא במבנה מקורח .

ד. הסיווג הנכון של הנכס הוא סיווג 303 בצו הארנונה מאחר ומדובר במבנה המשמש לחנויות

ולמסחר בהתאם להלכת ייהטפל הולך אחר העיקריי.

ביום 14.09.2016 קיימנו דיון בערר בנוכחות באי כח הצדדים. במסגרת הדיון שטחו הצדדים טענותיהם ביתר פירוט. בתום הדיון קבענו מועד בו ייערך סיור בנכס בהשתתפות נציגי הצדדים.

ביום 26.09.2016 קיימנו סיור בנכס בהשתתפות נציגי הצדדים. בפרוטוקול הסיור אשר נמסר לצדדים פירטנו את ממצאי הסיור וכן צורפו תמונות שנמסרו לצדדים ואשר צולמו במהלך הסיור.

בסיור וה נוכחנו, כי המדובר בנכס המשמש לאחסון בגדים ללא כל אפשרות של קבלת לקוחות.

הנכס נמצא בקומה שמתחת לחנות הבגדים שבהתוקת העוררת במתחם ראסקו כאשר הסחורה המאוחסנת בנכס משמשת את חנות הבגדים וניתן להגיע אליו מחנות הבגדים דרך מדרגות ציבוריות.

בעקבות הסיור נתנו החלטה המורה על הגשת תצהירי עדות ראשית והתיק נקבע לשמיעת עדים ליום 7..

דיון והכרעה

3

סעיף 6(א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשלייו -1976 (להלן: '"חוק

הערר'יי) קובע כי:

4

.5

.6

*הדואה עצמו מקופח בתשובת מנהל הארנונה על השגתו רשאי, תוך 30 יום מיוסם שנמסרה לו התשובה, לערור עליה לפני וועדת הערר'.

סעיף זה יוצר את גדר המחלוקת העולה בפני מנהל הארנונה בהשגה שמוגשת, וכפועל יוצא מכך -גם את המסגרת הדיונית העולה בשלב שני בפני וועדת הערר לענייני ארנונה וואת מאחר וסעיף וה מאפשר לנישום כבר בשלב ההשגה להעלות בפני מנהל הארנונה את כל השגותיו כנגד חיובו בהשגתו.

בשלב הערר בפני וועדת הערר - הוראת תקנה 17 לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת הערר), התשלייו -1977, מורה כי:

*בשמיעת הערר לא תיזקק הועדה לכל נימוק שלא יצויין בכתב הערר או בתשובה, אלא אס היא משוכנעת שהנימוק נשמט שלא באשמת בעל הדין המבקש להיעזר בו, או ששמיעת הנימוק דרושה למען הצדקיי.

הוראה וו של התקנות אמנם מתייחסת לנימוק שלא צוין בכתב הערר או בתשובה, ואולם בתי המשפט התייחסו לסעיף וה כמתייחס אף לנימוק שלא צוין בהשגה או בתשובה להשגה -ההיגיון בכך הוא ברור ומקל וחומר. וכך, הוראה זו יושמה לא אחת בפסיקותיהס של בתי המשפט המחוזייס השונים, ביושבס כערכאת ערעור על החלטות וועדות ערר, ותוך מתיחת ביקורת על וועדת הערר שדנה בנושאים כאמור על אף שלא נטענו בהשגה. כך למשל נפסק כי:

'הדרך לתקוף את הארנונה עוברת תחילה בהשגה, ונושא שהועלה תחילה בהשגה והמשיג אינו מרוצה מההחלטה בהשגה רשאי הוא לערור לוועדת ערר באותו נושא. אין להעלות בוועדת הערר נושאים שלא פורטו ולא נטענו בהשגה שהוגשה. מכאן, שיש לבטל את החלטת וועדת הערר בנידון זהיי. (ההדגשה שלנו)

ראו לעניין וה: המר' 820/95 מנהל הארנונה בעירית חיפה נ' אליעזר שוורץ ואת' (פורסם בנבו).

על כן , אין אנו מוסמכים לדון בטענות העוררת שהועלו במסגרת הסיכומים ושלא נטענו במסגרת ההשגה והערר כמו הטענה המתייחסת לדיני ההקפאה והטענה בעניין ההסתמכות על הנוהג שנוצר בעקבות הסיווג הקודם ועל כן אנו דוחים אותם.

למעלה מן הצורך יודגש כי חוקי ההקפאה לא באו כדי למנוע מרשות מקומית לתקן סיווג נכס בגילוי טעות בסיווג או תיקון טעות במדידת שטח הנכס או שינוי הסיווג לאחר שינוי השימוש בנכס.

בעת'ימ 54821-10-10 מרכז מכרזים (נירס) 1996 בע"מ ני עיריית חולון - מנהל הארנונה (פורסם בנבו

ב-22.11.2011) נקבע כי:

*המקרים בפסיקה בהם נקבע כי יש לרשות סמכות לבצע שינוי בסיווג נכס מבלי לקבל את אישור השרים עסקו, בעיקר בשינוי סיווג של נכס ספציפי יחיד, או נכסים שבבעלות חברה יחידה, בגילוי טעות בסיווג בהתאם לבדיקות מעשיות בנכס כשהשינוי נעשה בסמוך למועד גילוי הטעות ובמקרים בהם דובר בטעות במדידת שטח הנכס, ובשינוי שימוש שנעשה בפועל. הרציונאל שהוכר בפסיקה כמאפשר תיקון טעות סיווג על ידי הרשות, ללא קבלת אישור השרים, הוא, בין היתר, שלא סביר כי טעות או מחדל יונצחו לנוכח תקנות הארנונה, שכן תוצאה מסוג זה תגרום לחוסר שוויון בין משלמי

הארנונהיי.

ובעעיימ 6626/11 עיריית פתח תקווה נגד קשת היפרטוי שניתן ביום 31.10.2012 נקבע כי : 'יאין מטרתס של חוקי ההקפאה להנציח או להקפיא טעויות של הרשויות המקומיות .אם אומנם מדובר בטעות , אין ספק שהרשות המקומית רשאית לתקנה . זאת , בין אם מדובר בטעות הנוגעת לנכס קונקרטי ובין אס מדובר בטעות בעלת נפקות לגבי נכסים רבים'י.

7. לאור האמור לעיל , אנו דוחים את טענת העוררת שחוקי ההקפאה מונעים מהמשיב לתקן סיווג

הנכס לאחר שהתגלתה טעות בסיווג הקודם .

8. כמו כן אנו דוחים את טענת העוררת בדבר הסתמכות על נוהג ועל מצב קודם הן בשל העלאתה

בשלב הסיכומים - והן מאחר ומדובר בטענה אשר כלל אינה מצויה בסמכות וועדה גו וכלל אינה נמנות על רשימת הנושאים בגינם ניתן להגיש השגה וערר שבס' 3 לחוק הערר.

9. כל שנותר להכריע בו הינו הסיווג הנכון של הנכס.

סיווג הנכסי:

0. העוררת טוענת כי הסיווג הנכון הינו הסיווג שסימולו בצו הארנונה 727 והמתייחס לקרקע תפוסה

והמשיב טוען כי הסיווג הנכון והמתאיס הינו הסיווג שסימולו בצו הארנונה 303 המתייחס למבנה המשמש לחנויות או למסחר.

1. בין שני הסיווגים הנטעניס , אנו קובעים כי הסיווג הנכון והמתאים בנסיבות העניין הינו הסיווג

שסימולו 303 החל על ''מבנים המשמשים לחנויות ולמסחר באיזור א' , שאינם מפורטים להלן ".

ננמק את החלטתנו :

2. מאז חקיקתו של חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנייג-

2 (להלן: ''חוק ההסדרים'') בשנת 1993, מוסדרים ההוראות לעניין הטלת ארנונה בחוק ההסדרים.

3. סעיף 7, הוא סעיף ההגדרות של חוק ההסדרים, קובע כי ייקרקע תפוסהיי הנה כמשמעותה בס' 269

לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן : ''פקודת העיריות'").

4. סעיף 269 בפקודת העיריות עומד בראש פרק 14 לפקודה, שעניינו ארנונה. 'יקרקע תפוסה' הוגדרה

בסעיף וח כ:

יכל קרקע שבתחום העיריה שאינה אדמה חקלאית, שמשתמשים בה ומחזיקים אותה לא יחד עם בני[''י; (ההדגשה שלנו).

5. גס בצו המסים של עירית נצרת עילית לשנת 2016 (להלן: 'יצו המסים''י), בס' 6(א), קיימת הגדרה

לייקרקע תפוסהי' שהנה למעשה אימו ההגדרה שבפקודת העיריות - כדלקמן:

"קדקע תפוסה -שטח קוקע, שאינו אדמה חקלאית, שמשתמשים בה ומחזיקים אותה לא

יחד עם בניין'י. (ההדגשה שלנו).

6. סיווג שסימולו 727 בצו המסים של עירית נצרת עילית מתייחס ל- 'יקדקע המשמשת לאחסון לרבות

בתעשייה ולרבות מבנים אירעייס המשמשים לאחסון באתרי בניהיי.(ההדגשה שלנו).

7. הנה כי כן ,אחד התנאים להחלת סיווג 727 על נכס מסוים שהנכס הינו קרקע. נכס שאינו מקיים

תנאי וה לא ניתן לסווגו בסיווג וה , גס אס בצו הארנונה אין סיווג אחר המתייחס למבנה המשמש כמחסן .

8. אין מחלוקת שהנכס הנדון בערר הינו מבנה , דבר שאף ראינו במסגרת הסיור שנערך בו . המדובר

הוא במבנה מקורה עס דלת כניסה עס מנעול . הנכס איננו קרקע ולא ניתן לראות בו קרקע מהסיבה הפשוטה שהוא חלק מבניין , הממוקם בקומה נמוכה מהקומה העליונה בא נמצאת חנות הבגדים שבהחוקת העוררת.

9. אס הנכס הוא מבנה , אין ספק שלא ניתן לסווגו כקרקע תפוסה ועל כן הסיווג הקודם 727 , הינו

סיווג מוטעה ובצדק החליט המשיב על שינויו לאחר שהתגלתה הטעות.

נשאלת השאלה , האם סיווג 303 הוא הסיווג הנכון ?

0. ככלל, סיווגו של נכס כלשהו, לצרכי הטלת ארנונה מתבצע על פי השימוש שנעשה באותו נכס. כלל וה

מעוגן בהוראת סעיף 8(א) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)

תשמ"ג - 1992, הקובע:

*מועצה תטיל בכל שנת כספים אדנונה כללית על הנכסיסם שבתחומה, שאינם אדמות בני(; הארנונה תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו ותשולם בידי המחזיק בנכס'י.

מהוראת סעיף וה עולה כי סווג העסק לצורך קביעת שיעור הארנונה, יקבע על פי השימוש שנעשה בפועל בנכס - ראו לעניין וה אף בגייצ 345/78, 364, 461, 462 ירדניה חברה לביטוח בע''מ ואח' ני

עירית ת''א-יפו, פייד לג(1), 113.

1. בסיור שביצענו בנכס , ראינו כי מדובר במבנה לאחסון בגדים המשמשים את חנות הבגדים

שבהחזקת העוררת.

2. לטעמנו , אין אה משנה אס הנכס הוא חלק מחנות הבגדים או מנותק ממנה , החשוב הוא מה

5

33

.6

.5

השימוש שנעשה בנכס.

כאמור ,מטרת הנכס לאחסון בגדים המשמשים את חנות הבגדים ועל כן הנכס עונה על סיווג 303 המתייחס למבנה המשמש לחנות או למסחר.

וועדת הערר לענייני ארנונה פועלת על פי צו הארנונה שבתוקף של עיריית נצרת עילית ואיננה מחויבת בצווי ארנונה של רשויות מקומיות אחרות .על כן גס אס בצווי ארנונה של רשויות מקומיות אחרות קיים סיווג מתאים יותר , אין מסמכותנו לפעול על פיו .

בנסיבות הנייל ומאחר ומהסיור עולה באופן ברור שהנכס משמש את חנות הבגדים והסחורה שבו שייכת לחנות הבגדים ומשמשת אותה, על כן הנכס עונה על סיווג 303 והמשיב בצדק סיווגו כך.

סוף דבר

6

.7

.8

9

.0

. אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, קביעתנו הנה כי כדין חויב הנכס על ידי המשיב לפי סיווג 303 וכי

דין טענתה וו של העוררת להידחות.

אשר על כן, לאור האמור לעיל, נדחה הערר.

בנסיבות העניין, אנו מחייבים את העוררת בהוצאות המשיבה בסך של 3000 ₪ , אשר ישולמו לה תוך 30 יום מהיום , כי אחרת הן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס''א -2000, קיימת וכות ערעור על החלטה זו, לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וּאת תוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם להוראת תקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת הערר), התשלייו -1977, החלטה גו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית נצרת עילית, וואת תוך 10 ימים מיום הגעת ההחלטה לצדדים. הצדדים יוכלו להביע את התנגדותם לפרסום ההחלטה בתוך 5 ימים מיום קבלת ההחלטה ותינתן החלטה בהתאם.

היום: 17.01.2018

נש

עו'יד איהאב]טח'מיני מר משה תוסית/5 קו עו"דדוש

יו"ר הוועדה חבר הוועדה חברת הוועדה