ועדת ערר לענייני ארנונה מס 9/20 6/20

בפני הוועדה לעררי ארנונה ערר 6/20, 9/20

שליד עיריית נוף הגליל

בפני וועדת הערר: עו''ד איהאב סח'ניני - יור הועדה

מר משה תוסיה כהן - חבר הועדה

עו"ד רות שמש- חברת הועדה

בעניין שבין: בני ג'ורג' שוקחה (חיפה) בע'/מ

ע"י בייכ עוהייד ג'ובראן גיובראן ואחי העוררת

-נגד-

מנהל הארנונה של עיריית נוף הגליל

ע'יי בייכ עו"ד דביר ליבוביץ ואחי המשיב

החלטה

רקע כללי וטענות הצדדים:

1. העררים שבנדון נסובים על חיובם של נכטים המצויים בתחום שיפוטה של עיריית נוף הגליל, ואשר

סומנו בפנקסיה כנכטיס מס' 60016000 ו- 6001600320 (להלן: ''הנכסיםיי).

2 הנכסים הנייל הינם בבחינת שני מבנים : מבנה 1 שהינו מבנה רחב הכולל בתוכו , סחורה מוגמרת , סחורה גולמית ומכונות של ניפוי ,סינון ,טחינה ואריוה, ו-מבנה 2 שהינו בניין קומות הכולל חדרים המשמשים משרדים להנהלה , הנהלת חשבונות , שיווק , פרסום וכוי.

מלבד שני המבנים הנייל , קיימת קרקע תפוסה מסביבס המשמשת את העוררת בעסקיה.

6. עניינם של העררים הנדונים בפנינו הינם שני המבנים הנייל , מבנה 1 ומבנה 2 ואת הסיווג הנכון

לצורך חיוב בארנונה לפי צו הארנונה של עיריית נוף הגליל,

5. עד לשליחת הודעה השומה בסוף שנת 2019 , העוררת חויבה בארנונה בגין הנכסים כדלקמן :

| סיוג | תאור סיווג [ שטח במ'יר | תעריף. | שומה שנתית | צו 2019

3 | בתי עסק באאור א | 10578 | 2 | 15798936

6 | מלאכה ותעשייה חר | 7.257 | 42.64 | | 7309,438.48 7 יונה

33 בתי עסק באזור אי | 873.94 2 | 498.87 לפ

(מבנים המשמשים

להנהלה) |

1 | קרקע תפוסה לכם 6 | 6 | 59,953.36

מטרה |

סה" | 6 7 | 1188007

6. בסוף שנת 2019 , נשלחה שומה חדשה לעוררת ובה חויבה בגין הנכסים כדלקמן :

סיווג תאור סיווג שטח במ'יר | תעריף [ שומה שנתית | 303 בתי עסק באוור אי 8 "| ]10012 | 84112614

|

| |

אי מבנים המשמשים 12.09 | 3 | 211,805.15

/

|

למשרדים |

1 | קרקע תפוסה לכל = | 8,675.91 | 1684 | 8404686

מטרה

סת'/ב 8 בו דה

| -%

7 בחודש אפריל 2020 , העוררת קיבלה שומת הארנונה של שנת 2020 אשר תואמת לסיווגים והשטחים של שומת 2019.

8 העוררת טוענת כנגד שומות 2019 ו- 2020 כדלקמן :

א מבנה מס' 1 יש לסווג את כולו בסיווג 406 (מלאכה ותעשייה) , או למצער , יש להותיר את הטיווג כפי שהיה עובר לתיקון בסוף שנת 2019.

ב מבנה מס' 2 יש לסווגו בסיווג 303 (בתי עסק באזור א- מבנים המשמשים להנהלה).

ג. | החיוב הרטרואקטיבי של שנת 2019 לא חוקי ועל כן יש לבטלו.

9. לעומת העוררת , המשיב טוען כי החיוב המתוקן הוא החיוב הנכון מאחר ומבנה מס' 1 משמש את

העוררת לצורכי אחטון ואריוה מחדש של סחורה המיובאת על ידה ועל כן יש לסווגו לפי קוד סיווג 3 (מבנים המשמשים לחנויות ומסחר ) , ובכל הקשור למבנה מס' 2 , יש לסווגו כיימבנים המשמשים למשרדים ומתן שירותים '' לפי קוד סיווג 302.

המשלב טוען עוד , שאין ווה מסמכותה של וועדת הערר לדון בעניין החיוב הרטרואקטיבי ויש לדחות טענה זו מחוסר סמכות.

.10

1

12

דלון :

בנוסף לטענות הנייל , העוררת תקפה את החיוב שהוטל עליה בטענה כי עומדים שיקולים ורים, בלתי סבירים, בבסיס הטלת החיוב. המשיב טוען מנגד שאין סמכות לוועדת הערר לדון בטענה זו וכי או חורגת מסמכות הוועדה לפי החוק.

המשיב טען להרחבת חזית אסורה בסעיפים 27-37 לכתב הערר (6/20) כשצרפה העוררת לערר את הנספחים ו'-יבי שלא באו לידי ביטוי בהשגה (להלן : המסמכים).

להלן נדון בטענות הצדדים , ננתח אותם ונכריע במחלוקות שבין הצדדים על סמך החומר שהונח בפנינו וכן על סמך הסיור שנערך בנכסים כפי שיפורט להלן.

טענת העוררת בעניין שיקולים זרים העומדים בבסים הטלת החיוב :

3

.4

5

במהלך הדיונים שהתקיימו בעררים , העוררת העלתה טענה וו בפנינו ואנו הבענו את עמדתנו כי טענה זו אינה מסוג הטענות שבסמכות ועדת הערר לפי בחוק .

עמדתנו זו בעינה עומדת והיא מבוסטת על פסיקת בית המשפט העליון אשר קבע כי יטענות שעניינן חוקיות צו הארנונה, כמו גס טענות אפליה שהעלתה המבקשת, אינן מסוג ההשגות שניתן להעלות בפני ועדת הערר במסגרת סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-

26 1, או במסגרת ערעור על החלטתה לבית המשפט לענלינים מינהליים - אלא במסגרת של עתירה מינהלית (השוו: בריים 1541/08 טכנו חשמל טכנולו גיה מתקדמת לרכב (96) בע"מ ני מנהל הארנונה (לא פורסם, 27.8.08)) יי,

* ברייס 8943/10 כלל חברה לביטוח בע"מ נ. מנהל הארנונה של עיריית תל אביב.

על כן אנו דוחים טענה וו מחוסר סמכות מבלי לבדוק את נכונות הנטען על ידי העוררת.

טענת המשיב בעניין הרחבת חזית אסורת :

.6

.7

.8

בשורה של פסקי דין נקבע כי--

ועדת הערר רשאית לדון, בגדר סמכותה, גס בטענות שלא הועלו בפני מנהל הארנונה במסגרת ההשגה, לא כל שכן כאשר אלו מועלות בפנינו כטענות חלופיות. הוראה מפורשת מצויה בסעיף 18 לחוק הפרשנות, התשמייא- 1981 הקובע: י'הסמכה לדון ולהכריע בערר או בהשגה אחרת על החלטה של רשות - משמעה גם הסמכה לאשר את ההחלטה בשינויים או בלא שינוי, לבטלה ולהחליט

החלטה אחרת במקומה או להחזיר את הענין עס הוראות לרשות שהחליטהיי.'י,

* עמיינ (מנהליים חיי) 52655-10-15 רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ ני מנהל הארנונה במועצה האזורית מטה אשר , בעמוד 12 (להלן : פסק דין רפאל).

כך גס בתקנה 17 לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בועדת ערר), התשלייו-1977 נאמר כי ייבשמיעת הערר לא תיוקק הוועדה לכל נימוק שלא יצויין בכתב הערר או בתשובה, אלא אם היא משוכנעת שהנימוק נשמט שלא באשמת בעל הדין המבקש להיעזר בו, או ששמיעת הנימוק דרושה למען הצדקיי.

בפסק דין רפאל נקבע עוד כייי אמנם סמכות זו של ועדת הערר לדון גס בטענות שלא נטענו בהשגה הינה סמכות שבשיקול דעת וברי כי ועדות הערר ימנעו מלפתוח פתח רחב שמשמעו עקיפתם של הליכי ההשגה, אולם בנסיבות מתאימות ראוג שוועדת הערר תעשה שימוש בסמכותה ותדון גם

בטענות שלא נטענו בהשגה ובלבד כי הטענה הועלתה בפניה וניתנה למנהל הארנונה הזדמנות להגיב.'' (שם).

9. העוררת צירפה את המסמכים לכתב הערר במטרה להוכיח את טענותיה ועל כן , ספק אס מדובר

בטענות חדשות המהוות הרחבת חזית אסורה כפי שטען המשיב , המסמכים הם בבחינת ראיות המוגשות על ידי העוררת על מנת לשכנע בנכונות הטענות המועלות על ידה.

0. המסמכים צורפו לערר , המשיב עיין בהם והוא יכל להגיש מטמכים סותרים , אס היה חפ בכך.

1. על כן , אנו מחליטים לדחות את טענת המשיב ורואים במסמכים שהוגשו על ידי העוררת , כחלק

מהחומר שיעמוד בפנינו לצורך הכרעה במחלוקות בעררים.

סיווג מבנה 1 :

2. כאמור , העוררת טוענת שיש לסווג את מבנה 1 כנכס המשמש לצורכי מלאכה ותעשייה לפי סיווג

6 והמשיב טוען כי מבנה 1 משמש את העוררת לצורכי אחסון ואריוה ועל כן הסיווג הנכון הוא לפי קוד סיווג 303 לצו הארנונה,

3: פפלקן סיווגו של נכס כלשהו, לצרכי הטלת ארנונה מתבצע על פי השימוש שנעשה באותו נכס. כלל זה מעוגן בהוראת סעיף 8(א) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדוי

התקציב) תשמ"ג - 1992 (להלו: '"חוק ההסדרים''), הקובע כי:

יימועצה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית על הנכסים שבתחומה, שאינם אדמות בנין ; הארנונה תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקו מו ותשולס בידי המחזיק בנכסיי.

מהוראת סעיף וה עולה, כי סווג העסק לצורך קביעת שיעור הארנונה, ייקבע על פי השימוש שנעשה בפועל בנכס - ראו לעניין זה אף בג"צ 345/78, 364, 461, 462 ירדניה חברה לביטוח בע'/מ ואח' ני

עירית ת''א-יפו, פייד לגן 1), 113.

4. מכוח סעיף 8(ב) לחוק ההסדרים, הותקנו שורה של תקנות, בניהן תקנות הסדרים במשק המדינת

(ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 2000), התשייט-2000 (להלן - ''תקנות ההסדרים"), אשר הותקנו בשנת 2000 והוחלו גם בשנים שלאחר מכן מכוח חקיקה ראשית.

בתקנות נאמר כי סוג הנכס ייקבע בהתאם לשימוש בו ונקבעה רשימה שסיווגה את הנכסים ל- 13 סוגים, עבור כל סיווג נקבעו בתקנות תעריפי מינימום ותעריפי מכסימום, המגבילים את הרשויות המקומיות בקביעת שיעור הארנונה.

5. על מנת לעמוד על השימוש המתבצע בפועל בנכס , קיימנו ביום 16.12.2020 סיור בנכס והתרשמנו

מהפעילות והשימושים המבוצעים בו (להלן : הסיור).

6. במהלך הסיור הבחנו שבמבנה 1 מתבצעים שלושה סוגים של פעילות :

א שטחניכר במבנה 1 משמש לשם אחסון סחורה מוגמרת המיובאת מחו"'ל . אותה סחורה נמכרת ללקוחות השונים כמו שהיא מבלי לעבור טיפול כלשהו , אומנם העוררת מדביקה על חלק מהסחורה הזו מדבקות עס הלוגו שלה , אך מעבר להדבקת לוגו העוררת על האריוות , לא מבוצעת פעולה כלשהי אחרת. (להלן: השימוש הראשון במבנה 1).

תמונות שצולמו במהלך הסיור להמחשת סוג גה של שימוש :

שטח נוסף במבנה 1 משמש לצורך ניפוי , סינון ואריוה .בתוך שטח זה , העוררת מבצעת עבודות של ניפוי ,סינון , ניקוי ,שקילה ואריוה והכל באמצעות מכונות שונות . לאחר הטיפול במוצר הגולמי , הוא עובר תהליך של אריוה לפי משקל ומודבקת על האריה המדבקה של לוגו

העוררת.

לאחר התהליך הזה שעוברים המוצרים הס נמכרים ללקוחות השונים. (להלן : השימוש השני

במבנה 1).

תמונות שצולמו במהלך הסיור להמחשת סוג של שימוש :

10

ג. | שטח אחרון קטן במבנה 1 משמש את העוררת לשם ניפו וטחינת תבלינים , ולאחר מכן אריותם

באריוות לפי משקלים.(להלן : השימוש השלישי במבנה 1).

תמונות שצולמו במהלך הסיור להמחשת סוג וה של שימוש :

11

7. נשאלת השאלה , האם יש לסווג את שלושת השטחים עס שלושת השימושים הנייל באותו סיווג ,

או שניתן לפצל את השימוש בנכס לסיווגים שונים !

א. ההלכה הפסוקה הנהוגה כיום בשאלת פיצול נכס לצרכי סיווג ארנונה נקבעה בבגייצ 764/88

דשנים וחומרים כימיים ני עירית קריית אתא, פייד מו(1) 793 ובפרשת אחוות ראשונים (עייא 8 אחושת ראשונים רובינשטיין ני עיריית ראשון לציון, תק-על 1(2003), 1478)(להלן :

אחוזת ראשונים) .

ההלכה בנושא וה תומצתה וסוכמה ע"י כב' הנשיאה ד' בייניש, בבריימ 9205/05 מנהל הארנונה

ני היפר שוק 1991 בע"מ (פורסם בנבו), כדלקמן:

'יבפסיקתנו נקבע בעבר הכלל, כי במתקן רב תכליתי, שניתן להפריד בין חלקיו השונים, ייעשה סיווג הנכס לצרכי ארנונה לפי השימוש והתכלית של כל חלק בנפרד (ראו, בג''צ 764/88 דשנים וחומרים כימיים בע"מ ני עיריית קריית אתא, פייד מו(1) 793, 816). בפסיקה מאוחרת יותר אימץ בית משפט זה את המבחנים שנקבעו בפסיקת בתי המשפט המחוזיים להכרעה בשאלה מתי תסווגנה יחידות שטח סמוכות תחת טיווגים נפרדים ומתי תסווגנה תחת סיווג אחד, על אף שבכל יחידת שטח מתנהלת פעילות אחרת. לעניין זה אומצו שני מבחנים, שאינם מהווים רשימה סגורה. המבחן האחד הוא בחינת קיומה של זיקה בין היחידות השונות, שאם היא קיימת אז יש לראות במתקן הרב התכליתי נכס אחד לצרכי סיווג הארנונה. המבחן האחר שאומץ הוא האם השימוש בחלק ספציפי של הנכס הכרחי למהות הארגון העיקרי בנכס ולמימוש תכליתויי.

ב. אומנם מדובר במבנה אחד המשמש מספר שימושים , אך אנו סבורים כי ניתן לסווג כל פעילות

שנעשית בשטח מסוים בסיווג השונה מהסיווג הניתן לפעילות אחרת , כך לדעתנו אין דין אחסון מוצרים המיובאים מחוייל לשם שיווקס והפצתס לצדדים שלישיים, מבלי שתבוצע בהם פעולה כלשהי , כדין פעולה המבוצעת במוצר גולמי , העובר תהליך של ניפוי , טחינה ואריוה , באמצעות מכונות שונות.

בפסק דין תוצרת חקלאית נקבע כי יש להבחין בין מקום שאליו מגיעים מוצרים מוגמרים וארווים, לתקופת מעבר לא ארוכה, ויוצאים ממנו באותה צורה, שאותו יש לסווג כמקום 'ימסחר'י; לבין מקום שבו מוצרים מושבחיס ומשך חייהם מוארך, תוך שימוש בציוד תעשייתי מיוחד, שאותו יש לסווג כייתעשייה'"י.

> בעמ"נ 26606-01-12 עירית חולון ני תוצרת חקלאית מובחרת בע"מ (פורסם בנבו)

ג. | אנו סבורים כי כל אחד מהשימושים הנייל עומד בפני עצמו , ואין ויקה בין שימוש אחד לשני,

על כן , יש לסווג את השימוש הראשון במנה 1 בשונה מסיווג השימוש השני והשימוש השלישי במבנה 1.

ד השימוש הראשון במבנה 1 הוא בבחינת שימוש מסחרי מובהק של שיווק , הפצה ומכירה של מוצרים מוגמריס שלא עברו פעולה כלשהי . לעומת שימוש וה , המוצרים בשני השימושים הנוספים במבנה 1 עוברים תהליך מסוים של עבודה , הס לא ניתנים למכירה ללקוחות מבלי לעבור אותו תהליך.

בעמ''נ 347/06 שטראוס נ'י מנהלת הארנונה של עירית חיפה (פורסם באתר נבו) -- נקבע כי אחסון מוצרים בקירור אינו מהווה פעילות ייצורית אלא חלק מהליך השיווק:

12

*כפי שראינו לעיל, המבנה נשוא הדיון משמש את המערערת כחלק ממערך השיווק. למפעל מגיעים מוצרים מוגמרים וארוזים ממפעליה השונים של המערערת. במפעל לא נעשות פעולות ייצור כלשהן, ואין גם אריזה של המוצרים עצמם. במפעל מוחזקים המוצרים בקירור לצורך אחטנה בלבד, ואין בקירור משום פעולה ייצורית כלשהי י,

האם תהליך זה נחשב כתעשייה או מלאכה לצורך סיווגם בקוד סיווג 406 :

1. בפסיקותיהם של בתי המשפט, נקבעו מספר מבחנים לקביעת קיומה של ייפעילות ייצורית'"",

כאשר המבחן העיקרי הנו המבחן הקלאסי של ''/יצירתו של יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר'י, או ''יצירת יש מוחשי אחד מחומרי גלם שהתקבלויי (עייש 127/95 בזק נ' מנהל הארנונה ת''א-יפו (לא פורסם), עייש 180/96 מינסק סחר בע''מ נ' עירית חיפה, עייא 0, מבחנים נוספים הנס מבחן ''טיבו של תהליך הייצור'' הבודק את טיבו של תהליך הייצור, טיבן של המכונות במפעל, היקף פעילותו הכלכלית של המפעל וכיוייב לצד הפעילות השיווקית (בג''צ 441/86 מסדה בע"מ נ' פקיד שומה, פייד מ(4) 788), ''מבחן השינוי הכימיי/ הבודק האם חלה במהלך הפעילות במפעל תמורה פיוית בחומרי הגלם או האם נותרו ללא שינוי (עייש 106/72 תה ויסוצקי (ישראל) בע'ימ נ' פשמ''ג (פדייא ז, 338, עייש 2 טחנת קמח /מפרצי בע'ימ נ' פשמייג, פדייא ו' 197, עייש 349/80 מדיפלסט ישראל בע'ימ נ' פייש ת''א, פדייא יייב 160, עייש 3/72 מפעלי גלילות בע''מ נ' פ''ש חיפה, פדייא זי 5, מבחן ''היקף שימושו של המוצר המוגמריי הבוחן האם נוצר לשמש רק את הלקוח או הנהנה הראשוני או ציבור רחב יותר (פייש ירושלים נ' חברת ניקוב שימושי מחשב, פייד

מייב (4) 162), ''המבחן הכלבלי / מבחן השבחתם של נכסים'! הבודק האם המוצר הסופי שווה יותר מסך רכיביו או חומרי הגלם המשמשים לייצורו (פקיד השומה ת'/א נ' חברת רעיונות בע''מ, פייד מח(1) 200).

על פי מבחני הפסיקה הנייל , ובהתאם למה שראו עיננו בסיור , אנו קובעים כי בוצעה פעילות ייצורית בשטחים אשר בוצעו בהם השימוש השני והשלישי במבנה 1,

מסקנה וו מתחוקת אף יותר לאור הרישיונות והאישורים שצורפו לערר כנספח אי (כמו למשל רישיון ייצור ממשרד הבריאות) . אותם אישורים מראים באופן ברור שהעוררת מורשית לבצע תהליך של ייצור , ולא רק אחסון ומסחר.

8. על כן , לסיבום : אנו קובעים כי השטח המשמש אחסון מוצרים מוגמרים (השימוש הראשון במבנה

1) יסווג לפי תת סיווג 303 ''מבנים המשמשים לחנויות , ולמסחר באזור א,' ואילו השטחים

המשמשים לצורך ניפוי , סינון ואריזה (כל השטחים הכוללים את המכונות וכן את השטח המיועד לתבלינים יסווגו לפי תת סיווג 406 יימבנה המשמש לתעשייה ומלאכהיי.

סיווג מבנה 2:

9. הצדדים חלוקים בנוגע לסיווג מבנה ? המשמש משרדי הנהלה , הנהלת חשבונות שיווק ומכירות.

0. בפסיקת בתי המשפט נקבעו מספר מבחנים הנדרשים לשם מענה לשאלה אם יש מקום לפצל את

הנכס לצורך סיווג שונה בארנונה, מבחנים אלה אזינס רשימה סגורה אך קיימים ביניהם שני מבחנים

עיקריים כדלקמן :

א. מבחן קיומה של ציקה בין תכליתה של יחידה אחת לתכליתה של יחידה אחרת.

עייש (מחוזי ת''א) 944/93 פרג' אולפני צילום בע"מ ני מנהל הארנונה בעיריית תל אביב.

15

כ

2

.3

.6

.5

ב. מבחן ההכרחיות - האם השימוש בחלק המסוים הכרחי למהות הארגון בנכס למימוש תכליתוז

* עייש (מחוזי בייש) אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' עיריית דימונה פיימ תשנ"ג 209

בעניין אחוזת ראשונים התייחסה השופטת שטרסברג כהן לעניין מבחנים אלו וקבעה כי :יייישום

המבחנים האמורים הוביל את בתי המשפט המחוזיים להבחין בין אולפן צילום ובין מעבדה [...];

בין מרתף ששימש את העובדים כחדר ספורט לבין יתר חלקי העסק [...] לעומת זאת , לא נערכה

הבחנה בין שטחי עזר המשמשים אולמות אירועים ובין האולמות עצמם [..] ; בין ממגורה לבין

מטחנת קמח [...] ; בין שטח הבנק ובין מחסן בקומת המרתף המשמשת כארכיון לבין קומת

המשרדים המשמשת את הנהלת המחוז [...]'י. (ההדגשה שלנו).

בענייננו הנכס נשוא הדיון הוא נכס הומוגני בעיקרו , המקיים מהות אחת, שכן, שתי התכליות

הכרחיות אחת לרעותה וקיימת ביניהם זיקה מובהקת. הן משולבות זו בוו ומשלימות זו את זו

במתן השירותים העסקיים של המערערת.

* ראה לעניין וה עמיינ (מנהליים תייא) 233/06 תכפ סוכניות 1993 בעי'מ ני מנהל הארנונה בעיריית תל אביב.

מבנה 2 משמש למעשה את העוררת בשיווק המוצרים ומכירת הסחורה. מדובר בשטחים עיקריים

וחיונייס שלא ניתן לנתקס מפעילות העסק. מבנה 2 הינו חלק אינטגרלי מפעילות העסקית שיש לה

תכלית אחת של מכירת סחורות ושיווקם.

העוררת פועלת אך ורק בנכס נשוא העררים ואין לה סניפים במקומות אחרים באר> , על כן מבנה

2, משמש אותה אך ורק בנכס זה .

על כן אנו מקבלים את הערר בעניין סיווג מבנה 2 וקובעים כי יש לסווג אותו בתת סיווג 303 ,

החיוב הרטרואקטיבי:

.6

7

"עקרון החוקיות מורה כי אין מטילים חיובים באופן רטרואקטיבי אלא אם נאמר כך במפורש בחוק. כלל צה נכון במיוחד לגבי חיובי מס. בשונה ממקריס אחרים של חקיקה פסיקאלית, אין בדין הוראות לעניין תיקון רטרואקטיבי של שומת ארנונה ולפיכך ההלכה היא כי ככלל , הטלת ארנונה רטרואקטיבית אסורה והיא תותר רק במקרים חריגים על פי השיקולים הכלליים בדבר שינוי

החלטה מנהלית, במסגרתם יש לאזן בין אינטרס הפרט והסתמכותו על החלטה , לבין האינטרס

הציבורי של קיום החוק וגביית מס אמת. יי

* עתיים (מינהליים ת"א) 2632/06 דור -אלון טכנולוגיות גצ בע"מ ני המועצה המקומית שוהם.

בנוסף נקבע בפסיקה כי - ייקיימת חוקה פרשנית נגד תחולה למפרע. אם יימצאו טעמים טובים לסתור חזקה וו, כי אז יש לבחון אס ההחלה למפרע עומדת במבחנים הרגילים של הפעלת שיקול הדעת המנהלי, ובראשם הסבירות.. בחינת סבירותו של חיוב רטרואקטיבי תיעשה תוך איוון בין עניינו של הפרט בסופיות ההחלטה ומידת ההסתמכות שלו על ההחלטה, מחד גיסא, לבין האינטרס הציבורי שבקיוס החוק ובגביית מס אמת, מאידך גיסא. חשיבות מיוחדת תינתן כמובן להתנהלותו של הנישום, ולשאלה אס רובף לפתחו ''אשסיי כלשהו... רק במקרים נדירים, אשר בהם החיוב הרטרואקטיבי יעמוד במבחני הסמכות והסבירות - 'יתיפתח'' ידו של בית המשפט ויותר החיוביי.

= עעייס 4551/08 עיריית גבעת שמואל ני חברת החשמל לישראל בע"מ, [פורסם בנבו]

בפסק דין עיריית גבעת שמואל נקבע אף כי גס חיוב רטרואקטיבי אשר נעשה במהלך שנת הכספים והחל אחורה עד לתחילת אותה שנת הכספים, ויש בו משום תיקון ושינוי של השומה -- בא גם הוא

16

יש

6

--

בגדר חיוב רטרואקטיבי בדיוק כמו חיוב שיש בו תיקון השומה וחל כמה שנים אחורה (ראו ס' 52,

6 לפסהייד).

. לאחר עיון בטענות הצדדים ובהלכה הפסוקה, לא מצאנו כי קיימות במקרה הנדוו אותן נסיבות

מחמירות ותריגות הנדרשות על מנת לאפשר הטלת חיוב באופן רטרואקטיבי. לא התרשמנו כי חל

בנכס שינויים כח משמעותיים על ידי העוררת, אשר מצדיקים זאת אלא בעיקר המדובר בשינויים הנובעים מהתאמות שהחליט המשיב לבצע לסיווגים שבצו המסים שלה. כך גס לא הוכח, וגם לא נטען, שחתבצעו תוספות בנייה כאלה ואחרות בנכס, ואשר לא דווחו לעירייה אלא תוספות החיוב נבעו בעיקר משינויי סיווג שהחליט המשיב לבצע. אין אנר רואים אהשס ברור מהנישום, כדי להצדיק חיובו באופן רטרואקטיבי

על כן, קביעתנו הנה כי דין החיוב הרטרואקטיבי להתבטל.

סוף דבר

0

ו

₪

אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערר באופן חלקי כדלקמן :

א. השטח המשמש אחסון מוצרים מוגמרים (השימוש הראשון במבנה 1) יסווג לפי תת טיווג 303

'ימבנים המשמשים לחנויות , ולמסחר באזור א", ואילו השטחים המשמשים לצורך גיפוי , סינון ואריזה (השטח*ם הכוללים את המכונות וכן את השטח המיועד לתבליניס) יסווגו לפי תת טלווג 406 יימבנה המשמש לתעשייה ומלאכהי"י.

ב מבנה 2 יסווג בתת סיווג 303 יימבניס המשמשים לחנויות ולמסחר באזור אי

החיוב הרטרואקטיבי בטל. השומה המתוקנת תעמוד בתוקפה אך מיום קבלתה אצל העוררת,

ש

בדצבמבר 2019.

. בנסיבות העניין, אין אנו עושים צו להוצאות.

2 בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א -2000, קיימת %כות ערעור על החלטה צר, לפני בית המשפט לעניינום מנהליים וזואת תוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

35. בהתאם להוראת תקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי

דין בוועדת הערר), התשלייז -1977, התלטה זו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית נוף הגליל, וואת תוך 10 ימים מיום הגעת ההחלטה לצדדים. הצדדים יוכלו להביע את התנגדותם לפרסום ההחלטה בתוך 5 ימים מיום קבלת ההחלטה ותינתן החלטה ב

ו

0 "אא טמעצ

גצה ו ב

היום: 2 . ג רייאו

' 0 97% 4

/ 6 א

\ \

ו שו ב סח/ניני מר משה תושעה כהן עו"ד רות שמשי