ועדת ערר לענייני ארנונה מס 14/21

ועדת ערר לענייני ארנונה מקומית - נוף הגליל

בפני ועדת הערר: מר איהאב סח'ניני, עו'יד- יו''ר ועדה

עו''ד רות שמש , - חברת ועדת

מר משה תוסיה כהן | - חבר ועדה

ערר 11/1

בעניין: כהן איילה

- העוררת -

-נגד-

מנהל הארנונה בעיריית נוף הגליל

- חמשיב -

החלטת

רקע כללי וטענות הצדדים:

1

דיון :

הערר שבנדון נטוב על חיובה של העוררת על ידי המשיב בארנונה ביחט לדירת מגורים המוגדרת בספרי העירייה כנכס מס' 11014012 , חמצוי ברחוב התאנה 14/12 בנוף הגליל (להלן : הנכס).

העוררת טוענת כי הנכס הינו בבעלות משותפת שלה ושל שת; אחיותיה לפי פסק דין מחודש 1 של ערכאת הערעור .

המשיב דחה את ההשגה שהגישה העוררת וכן דחה את טענותיה במטגרת הערר.

כטענה מקדמית , טען המשיב שההשגה הוגשה באיחור ועל כן יש לדחות את הערר על חסף.

לגופו של עניין , המשיב טען כי הוא חייב את העוררת בארנונה בצדק הואיל וגם אס תתקבל טענת העוררת , הרי מדובר בבעלות משותפת ועל כן העירייה יכולה לגבות את הארנונה מכל אחד מהשותפים.

המשיב טען עוד כי , העוררת לא עמדה בנטל ההוכחה , היא טענה טענות עובדתיות סותרות ולא הגישה כל מסמך שיאושש את טענותיה.

בנוסף , טען המשיב כי העוררת לא הודיעה על שינוי התוקה לפי סעיף 326 לפקודת העיריות בצירוף אסמכתאות .

העוררת הגישה את סיכום טענותיה , אך היא לא צירפה כל מסמך או ראיה שיש בהם כדי להוכיח את טענותיה , היא אף לא צירפה את פסקי הדין של הערכאות השונות שהיא טוענת להם בטיכומים.

במצב דברים זה ,טענות העוררת לא הוכחו . ידוע הוא כי העורר בוועדת ערר שחיא הערכאה הראשונה , הוא בתזקת ייהמוציא מחברויי שייעליו הראיחיי.

.10

.11

12

ועדת ערר לענייני ארנונה מקומית - נוף הגליל

על כן , בפסק דין רע'/א 1436/90 גיורא ארד, חברה לניהול השקעות ושרותים בע''מ נ'

מנהל מס ערך נוסיף , פ'יד מו(5) 101 נפסק כי יי המערער אשר נחשב כתובע לצורך העניין 1..] עליו מוטל נטל השכנוע לתוכחת. ערעורו בחיותו המוציא מחברו.דינו כדין כל תובע גם לענלין נטל השכנוען..] ".

בפסק דין *עד פרזול , סירבה המערערת , אשר חלקה על גובה שומת הארנונה , להציג בפנל ועדת הערר כל ראיה" שיש בה כדי להוכית את טענתה , נפסק כי על המערערת מוטל הנטל לסתור את ממצאיו העובדתיים של מנהל הארנונה והימנעותה מלהציג ראיות ולשתף פעולה , עומדת לחובתה.

= עמ"נ (מנהליים ת''א) 143/02 *עד פירזול (1984) נ' מנהל הארנונה שליד עיריית תל אביב

לא ברור מה השיקולים העומדים מאתורי התלטת העוררת שלא להגיש לנו את פסקי הדין שעליהם חיא נסמכת בכדי להוכיח את טענותיה , אך , מקום שלא עמדו בפנינו מסמכים או ראיות כלשהם , הדבר פועל בעוכרי העוררת ונזקף לחובתה.

כאמור, העוררת לא הוכיחה את טענותיה ועל כן, ומנימוק זה בלבד , ניתן לדחות את הערר.

חרף האמור לעיל ולמעלה מן הצורך , יש לציין כיי, טעיף 316 לפקודת העיריות [נוסח חדש]

קובע כל :

יימקוס שתוטלה ארנונה לפי הוראות הפקודה על בעל של בניין או קרקע, שהם בבעלות משותפת, מותר לגבותה מאחד או מאחדים מתוך הבעלים המשותפים, ומשנגבתת ממנו הארמנה יחית זכאי להשתתפות של שאר הבעלים, באופן יחסי לתלקו של כל אחד בבמיין או בקרקע, והוא רשאי לעקל את ההכנטת מן הבניין או הקרקע עד שיגבת את הסכום המגיע משאר הבעלים המשותפים. יי

בפסק דין ייעומר זועבייי -- עת''מ (נצרת) 1970-04-21 עומר זועבי נ' עיריית נוף הגליל (26.5.21) -- דן בית המשפט המחוזי בנצרת (כבי השופט דני צרפתי) בהחלטת עיריית נוף הגליל לחייב במלוא חיוב הארנונה מי שמחזיק ב-7.5% מזכויות הבעלות בנכס, בלבד (כאשר שאר זכויות הבעלות מתחלקות בין שני שותפים נוספים).

בית המשפט הבהיר כי, לפי דיני הקניין והוראת פקודת העיריות, כאשר לא ניתן לקבוע חלוקת חזקה מוגדרת בתלקים כאלה ואתרים בנכס, הרי שיש לראות את כל הבעלים המשותפיט כבעלים המחזיקים בכל חלק וחלק בנכס באופן שמאפשר לחייב אותם במלוא החיוב ביחד ולחוד.

האמור בפסק דין בייפרשת עומר זועבייי עולה בקנה אחד עס פסיקה קודמת של בתי המשפט המחוזיים, בשבתס כבתי משפט לעניינים מינהליים. וכך נפסק בבית המשפט המחוזי ב-

עת''מ (חיפה) 22896-08-16 אוסאמה שחאדה נ' עיריית חיפה (8.8.17) -- ביחס לבני זוג:

ייגם אס משיב 2 אכן הוכרז כפושט רגל, עדיין פתוחה הדרך בפני העירייה לדרוש את תשלום חוב הארנונה ממשיבת 3, שהיא בעלים במשותף בנכס, וחייבת עם המשיב 2 ביחד ולתוד".

העוררת לא המציאה הסכם שיתוף בינה לבין יתר השותפים בנכס , ולא הוכיחה את בעלותס בנכס.

בנסיבות הנייל , וכותה של העירייה לגבות את הארנונה מהעוררת כבעלים של הנכס לפי סעיפ 316 לפקודת העיריות , גס אס ישנם בעליט נוספים או שותפים בנכס.

.3

.4

5

לסיבום

.6

7

.8

9

ניתן היום, 29.08.2022

עו'יד /ק.

ועדת ערר לענייני ארנונה מקומית - נוף הגליל

את ועוד , סעיף 325 לפקודת פקודת העיריות [נוסח חדש] , קובע כי יי תדל אדם ביום מן

הימים להיות בעלים או מתזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי

הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהית

חייב בשיעורי ארנונה נוספים ; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני

מסירת ההודעה."י | ,

בע'/א 739/89 מיבקשווילי ואח' נ' עיריית תל אביב יפו [פורסם בנבו] (18.6.91, פסקה 6)

נקבע כל :

לעיכר בפקודת העיריות [מוסת חדש], כי מגמתה שלא להכביד על עיריה יתר על חמידה

באיתור חגורם המחווה *מחזיקיי לגבי נכס מסויים לצורך תשלום הארנונה בדרך כלל

רשאית היא להסתמץך על רישום ועל הודעות מתושביה בדבר שינויי המצבי.

> וראו גם בר'/מ 867/06 מנהלת הארנונה בעלרית חיפה נ' דור אנרגיה (1988) בעי/מ [פורסם בנבו] (17.4.08, פסקאות 26-30).

אומנם העוררת לא התייחסה לטענה זו ולא סתרה אותה ,אך, ניתן לראות בהשגה שהגישה

העוררת כהודעה לעניין סעיפים 325 ו- 326 לפקודה ומועד הגשת ההשגה כמועד מתן

ההודעה.

חרף זאת , וכל עוד ההודעה / ההשגה חסרה אסמכתאות, ובמיותחד כאשר העוררת נותרה

כאחד הבעליט של הנכס , זכותה של העירייה לסרב לעשות שינוי בעלים ו/או מחזיקים עד

להמצאת האסמכתאות המתאימות.

על כן , לפי סעיפים 325 ו- 326 לפקודת העיריות , העוררת חייבת בכל שיעורי הארגונה עד

למועד החודעה לעירייה כשתוגש הודעה כאמור לעיל.

מאחר והגענו לתוצאה הנייל , על פיה הערר נדחה , על כן לא ראינו לנכון להכריע בטענה

המקדמית של המשיב בדבר הגשת ההשגה באיחור.

אשר על כן, אנו דוחים את הערר.

בנסיבות העניין, אין אנו עושים צו להוצאות.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א -2000, קיימת זכות ערעור על התלטה זו, לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת תוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם להוראת תקנה 20 (ג) לתקנות הרשולות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)

(סדרי דין בוועדת העדר), התשלייז -1977, התלטה זו תפורטם באתר האינטרנט של עיריית נוף הגליל, וואת תוך 10 ימים מיום הגעת ההחלטה לצדדים. הצדדים יוכלו להביע את התנגדותם לפרסום ההחלטה בתוך 5 ימלס מיום קבלת ההתלטה ותינתן החלטה בהתאם.

727%

ח'ניני, יו'יר עו'יד ר. שמש, חברה