ועדת ערר לענייני ארנונה מס 45/24

בפני הוועדה לעררי ארנונה ערר מס' 45/24

שליד עיריית נוף הגליל

בפני וועדת הערר: עו'יד איהאב חדאד (סח'ניני)- ויר הועדה

מר שמואל יעקב - חבר הועדה

עו'יד רות שמש- חברת הועדה

בעניין שבין: בון תור בע''מ

העוררת

-נגד.

מנהל הארנונה של עיריית נוף הגליל

המשיב

החלטה

רקע כללי

1. עניינו של הערר בנכס הנמצא ברחוב העמל 4/7 בנוף הגליל, הרשום בספרי עיריית נוף תגליל

כנכס מספר 73004007 (להלן: ''הנכסיי).

2 ערר וה הוגש על התחלטת המשיב מיום 07.10.2024, שניתנה בתשובה להשגת העוררת מיום 4, בנוגע לתיוב הארנונה שהוטל על הנכס בשנת המס 2024.

3. ביום 30.12.2024 התקיים דיון בערר, במסגרתו סיכמו הצדדים את טענותיהם.

טענות הצדדים

4. העוררת טוענת שתי טענות :

א. שטח הנכס המחויב בארנונה לא נכון, כך השטח הנכון הוא 89 מ"ר בלבד.

ב. הנכס משמש את העוררת במסחר ומכירת הסעות, ועל כן חיובו לפי סיווג 302 יימשרדים

ומתן שירותיסיי שגוי.

5 המשיב טוען כי שטת הנכס הוא 150 מ"ר שנקבע לפי מדידה שבוצעה לנכס לפי הוראות צו הארנונה.

.6

לא נפל פגם בחיוב הנכס לפי סיווג 302 שהינו המתאים ביותר לפעילות העוררת בנכס העוסקת במתן שירותי הסעות ומכירתן.

בתום הדיון מיוט 30.12.2024 ביקשו הצדדים כי ההתלטה בערר תתמקד אך ורק בשאלת הסיווג הנכון של הנכס לצורכי ארנונה.

דיון ומסקנות

8

9

.10

.1

השימוש שעושה העוררת בנכס:

במהלך הדיון, מר א. עטיה, נציג העוררת, תיאר את אופי פעילות העוררת באופן הבא :

ייבון תור קשורה עם ספקים בהסכמים עם כל מיני לקוחות בכל הארץ. משרד הבטחון, אלביט, השד יודע מה, בסדר? והם מנתבים את כל הנסיעות שהם מקבלים לסניפים. למה? כי לכל סניף יש, לכל אזור יש חברות שמספקות את הנסיעה. זה לא רכבים של החברה. יש כמה רכבים של החברה אבל זה לא הרכבים של החברה. ואגחנו מקבלים עכשיו רשימה, סתם תשלח רכב מנוף הגליל למגדל העמק, תשלח רכב מחיפה למגדל העמק. בסדר? משבץ, כאילו הוא בא והוא אומר

אוקי. מי החברות שאני יכול להשתמש בה? רותם האירוסים וכו'." (עמוד 16 לפרוטוקול מיוסם 4 בשורות 17 עד 25).

לדבריו, קיים אצל העוררת מאגר של ספקים שאושרו על ידה כרשאיס לעשות את העבודה (עמי 17 לפרוטוקול בשורות 3,4), והסניף מעביר לאחד מהם את הנסיעות לפי המחיר שנקבע בהסכמים (עמוד 18 לפרוטוקול בשורות 3 עד 5).

מר עטיה מוסיף כי לעוררת ישנם נהגים שכירים (שני נהגים בסניף נוף הגליל), שתפקידם לבצע נסיעות במקרים בהם מתרחשת תקלה ולא מתבצעת מכירה. (עמוד 19 לפרוטוקול בשורות 6 עד 16).

הוא מסביר שבמידה ולמזמין הנסיעה יש טענה כלשהי, הוא פונה לעוררת. העוררת פונה אליו, והוא מוסר לה את פרטי הספק שביצע הנסיעה (עמוד 18 לפרוטוקול בשורות 17 עד 8 וההמשך בעמוד 19 לפרוטקול בשורות 1 עד 5, דברים דומים נאמרו בעמוד 13 לפרוטוקול בשורות 4,5).

אי לכך, ניתן לסכם ולומר כי עבודת העוררת מתבצעת באופן הבא:

העוררת מקבלת הזמנות לביצוע נסיעות, מעבירה אותן לסניף הרקוונטי, אשר בתורו מנתב את הנסיעה לספק מתוך מאגר הספקים המאושרים על ידה, תוך תשלום בהתאם למחיר המוסכם. בכל מקרה, האחריות לביצוע הנסיעה כלפי הלקות מוטלת על העוררת. ככל שהנסיעה אינה מועברת לספק, היא מבוצעת על ידי נהגים שכירים המועסקים על ידי העוררת.

השאלה העומדת להכרעה היא האם, בנסיבות שתוארו לעיל, הנכס משמש את העוררת למסחר

ולמכירת סחורה, כטענתה, או שמא הוא משמש אותה למתן שירותי נסיעות ולהעברת נסיעות

לביצוע באמצעות אחרים, כטענת המשיב!

המסגרת הנורמטיבית :

סעיף 8(א) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) תשמ"ג -

2 (להלן: 'יחוק ההסדריטיי), קובע כי:

"מועצה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית על הנכסים שבתחומה, שאינם אדמות בנין; הארנונה

תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו ותשולם בידי המחזיק בנכס".

מתוקף חוק זה, הטלת הארנונה נעשית מדי שנה בצו על ידי מועצת העיר.

צו הארנונה שחל בענייננו הוא צו הארנונה של עיריית נוף הגליל לשנת 2024 (להלן: יצו הארנונה'י או 'יהצוי).

מכוחו של חוק ההסדרים הותקנו תקנות שנתיות המגדירות את סוגי הנכסיים שעליהם מוטלת ארנונה וכן כללים בדבר אופן חישובה.

התקנות הרלוונטיות להליך דנן הן תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשסייז-2007 (להלן : ייתקנות ההסדרים'יי).

תקנה 1 לתקנות אלה מגדירה הסיווגים י*משרד, שירותים ומסחריי כדלקמן:

"משרד, שירותים ומסחר" -- לרבות מיתקן חשמל, תחנת אוטובוס, מסעדה, בית קולנוע, תחנת דלק;

חנות, רשת שיווק, דוכן, מרכול, בית מרקחת, סניף דואר וסוכנות דואר, שבהם ניתן שירות לציבור

ולמעט בנק וחברת ביטוח;'י.

בעעיים 2503/13 הר ני עיריית ירושלים [פורסם בנבו] (4.2.2015), מפי השופט מי מזוג, עמד

בית המשפט בדברים אלת:

"הגדרותיהם של סיווגים אלה בתקנות לוקות בחסר, ולמעשה אין מדובר בהגדרות של ממש, שכן אלה אינן כוללות כל הגדרה עניינית-אנליטית, או מאפיינים של נכסים שבגדרן, אלא אך פירוט דוגמאות

אחדות לנכסים ועסקים הבאים בגדר סיווגים אלה" (שס, בפסקה 17).

תת סיווג 302 מתייחס להטלת ארנונה על נכסים המשמשים למשרדים ומתן שירותים, ותת סיווג 303 מתייחס להטלת ארנונה על נכס למסחר באיוור אי, שאינו נמנה על סוגי הנכסים הרלוונטיים המפורטים באותו צו. שני תתי סיווג אלה נמצאים תחת סיווג ראשי 300 המוגדר בצו הארנונה כ- ייארנונה כללית על מבנים המשמשים למשרדים, שירותים, מסחר ועודיי.

תחת פרק גי בצו הארנונה שעניינו ייארנונה לנכסים שאינם למגוריסיי, הצו מגדיר נכס למסחר

ונכס למתן שירותים כדלקמן:

"נכס למסחר"- נכס המשמש לעסק שמטרתו העיקרית הינה קניה או מכירה של סחורות וטובין לרבות.

.12

.3

.14

.5

.6

17

.8

9

"נכס למתן שירותים" - נכס המשמש לעסק, שאיננו נכס למסחר.

לצורך הכרעה בשאלה שבמחלוקת, יש לקבוע האם ניתן לראות בעוררת כמוכרת סחורה לפי החוק?

סעיף 1 לחוק המכר, תשכ"ח-1968 (להלן: ייחוק המכריי) קובע כי-

יי מכר הוא הקניית נכס תמורת מחיר..

וסעיף 7 לחוק המכר קובע כי-

יי המוכר חייב למסור לקונה את הממכר ולהעביר לו את הבעלות בו.'י.

אמנם, מדבריו של מר עטיה עולה כי העוררת מקבלת הזמנות לביצוע נסיעות מלקוחות שונים ומעבירה אותן לביצוע על ידי ספקים אחרים, אך הוא מציין גם כי לעיתים, כאשר החומנות לא מועברות לספקים, נאלצת העוררת לבצע את הנסיעות בעצמה, על ידי נהגים שכירים שלה, נראה כי, האחריות לביצוע הנסיעות מוטל תמיד על העוררת, ברצונה היא יכולח להעבירן לספקים אחרים לביצוע, וברצונה, היא יכולה לבצע אותן בעצמה, כאשר, בשני המקרים, האחריות לביצוע הנסיעה לפי ההצמנה מול המזמין מוטלת רק עליה.

אנו לא רואים בפעולה המתבצעת על ידי העוררת כפעולת מכר לפי חוק המכר. הבעלות והאחריות על הנסיעה נותרות בידי העוררת , ואין היא יכולה להתחמק מהן.

דברים אלה מתתזקים לאור האמור בהסכם השכירות, אשר קובע בסעיף 4 את מטרת השכירות

כדלקמן:

4 מסטות השכיוות

1 חשונר

מצהיר ומתחייב כי המטרה לשמח הוא שוכר את המושכר הי ה זמושכר היא לצורך הפעלת וניהול פעילות

הסכם זה. ץ: ימטרת השכירותי), הכל בהתאם ובכפוף להוראות

2 לא יעשה

במושכר שימוש

תמשכור. למטרת השונה ממטרת השכירות, אלא בהסכמה בכתב ומראש של

למעשה, הנכס משמש את העוררת לצורך הפעלת וניחול פעילות היסעים והסעות , כאשר במסגרת זו היא יכולה לבצע את הנסיעות באמצעות אחרים תמורת תשלום, אך בשום אופן אין מדובר בפעולה של מכירה או מסחר.

על פניו, ניתן לראות בעוררת כחברת נסיעות לפי תת סיווג 337 לצו הארנונה, אך מקום שהעוררת מבצעת את הנסיעה בעצמה או מעבירה את הביצוע לאחרים, ניתן לראות בה כנותנת שירותים של אספקת נסיעות, לפיכך, הסיווג של הנכס על ידי המשיב חוא סיווג נכון.

0. לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים שהנכס משמש את העוררת למתן שירותים לפי תת טיווג

2 בצו הארנונה, ואיננו לצורך מסחר.

לסיכום

1. אנו מורים על דחיית הערר.

2. בנסייבות העניין, אין אנו עושים צו להוצאות.

3. בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשסי/א -2000, קיימת

זכות ערעור על החלטה צו, לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת תוך 45 וס מיום מסירת ההחלטה.

4. בהתאם להוראת תקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)

(סדדרי דין בוועדת הערר), התשלייז -1977, החלטה זו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית נוף הגליל, וזאת תוך 10 ימים מיום הגעת ההחלטה לצדדים. הצדדים יוכלו להביע את התנגדותם לפרסום ההחלטה בתוך 5 ימים מיום קבלת ההחלטה ותינתן החלטה בהתאם.

ניתן היום, 30.03.2025 בהיעדר הצדדים.

עו'יד איהאב חדאד (סח/ניני) מר שמואל יעקב עו'יד רות שמש

יו'יר ה'עחה חבר הוועדח חברת הוועדה