פרוטוקול מליאה מס' 25

ז' אדר תש"פ

03 מרץ 2020

פרוטוקול מליאה מס' 25

מישיבת מועצת העיר מן המניין שהתקיימה ביום שלישי ז' באדר תש"פ )(3.3.2020 בשעה 18:00 בחדר הישיבות בבניין העיריה

משתתפים:

הרב אברהם דייטש - סגן ומ"מ ראש העיר

הרב שלמה עזרן - סגן ראש העיר

הגב' יעל שגב - סגנית ראש העיר בתואר

הרב ראובן פילו - חבר מועצת העיר

מר יעקב דיין - חבר מועצת העיר

דר' מרט גנדלר - חבר מועצת העיר

מר טל מגרה - חבר מועצת העיר

מר דוד פורטל - חבר מועצת העיר

מר גדעון סבגי - חבר מועצת העיר

נעדרו:

מר איציק דנינו - ראש העיר

מר חי סופר - חבר מועצת העיר

מר צביקה בראון - חבר מועצת העיר

הגב' טלי מימון - חברת מועצת העיר

מר דורון אסידון - חבר מועצת העיר

מאחרת:

הגב' פאולינה פוקס - חברת מועצת העיר

נוכחים:

מר יורם נחמן - מנכ"ל העיריה

מר יאיר דהן - גזבר העיריה

עו"ד רינת סמולניק - יועמ"ש

מר מיקי קפון - מהנדס העיריה

מר משה ברמץ - מבקר העיריה

מר פנחס קיקוס - עוזר מנכ"ל

1

על סדר היום:

1. אישור פרוטוקולים 23,24

2. אישור תב"רים.

3. קבלת החלטה על קידום תכנית 601-0629725 -אופקים אזור תעסוקה משולש נח

4. קבלת החלטה על קידום תוכנית 601-0774661 – אופקים שכונת חורשת נח – תוספת זכויות

בניה לטובת חדרי שנאים.

5. אישור הארכת כהונת חברי ועדת ערר לארנונה

6. אישור "חוק העזר לאופקים )העמדת רכב וחנייתו(, התש"ף-2020 – לאחר תיקוני משרד

התחבורה ומשרד הפנים".

7. תשלום שכר למר אבי כהן – מנהל פרויקטים באגף הנדסה ב- %35 משכר בכירים בכפוף

לאישור משרד הפנים.

8. אישור השתתפות במימון שכ"ל לתואר שני במינהל עסקים לראש העיר איציק דנינו בהתאם

לחוזר מנכ"ל 4/2017 בשיעור %50 משכר הלימוד אך לא יותר מסך 10,000 ₪.

הישיבה מנוהלת ע"י הרב דייטש מ"מ ראש העיר.

הרב דייטש: ערב טוב אני מתכבד לפתוח את ישיבת מליאה 25 מן המניין לפני שאנחנו עוברים

לסדר היום אני מבקש לאשר הוספת תב"ר שהגיע פחות מ- 10 ימים.

נפרט בהמשך את התב"ר.

הצבעה: פה אחד

החלטה מס' :123 מליאת מועצת העיר מאשרת פה אחד הוספת התב"ר.

הרב דייטש: היועמ"ש מעדכנת אותי שטל מגרה שלח בקשה להוסיף סעיף לסדר היום , מאחר וזה

הגיע ביום ראשון וביום שני היה בחירות מבחינה טכנית לא הוכנה תשובה, אנחנו נעלה את הסעיף בישיבה הבאה.

פורטל: אפשר להעלות את זה עכשיו.

יועמ"ש: אני מניחה שטל רוצה תשובה עניינית.

הרב דייטש: טל, יש לך בעיה שזה יהיה בישיבה הבאה.

מגרה: אין בעיה, בישיבה הבאה שאיציק יהיה.

2

הרב דייטש: אני רוצה לקדם בברכה את מבקר העיריה החדש, שנבחר בועדה ואושר

אני חושב שהוא יעשה עבודה טובה יעילה יש לו הרבה ניסיון שנים רבות.

משה תציג את עצמך.

מבקר העיריה: אני עבדתי 25 שנה בעיריית ב"ש, 15 שנה בלשכת המבקר, אני מקווה

שאני אתרום למערכת.

הרב דייטש: מאחל לך הצלחה, הצלחה שלך היא שלנו.

יועמ"ש: בהצלחה.

פורטל: ברוך הבא, קודמך היה אדם נפלא, שזכיתי להכיר אישית ולעבוד מולו איש מקצוע.

אממה ב- 3-4 שנים בעיירית אופקים לא הוציאו דוחות ביקורת, זו עיריה ללא ביקורת, וזה כתם שחור על כל נושא ביקורת העיריה בכלל, אני מאחל לך הצלחה בתפקיד, יש לך הרבה עבודה.

אני מקווה שעבודה מולך גם כנבחרי ציבור וכועדת ביקורת ובכלל בביקורת על אגפי העיריה תצליח. היא הייתה בשפל שמשתווה לכנרת בשנים הרעות פחות או יותר, אז אני מאחל לך המון הצלחה, ומקווה שחוסר הביקורת ושיתוף הפעולה שחלק מהיושבים פה נושאי התפקידים עם העניין לא יחזור על עצמו ושלא תיתן לזה לקרות.

הרב דייטש: תודה פורטל, יש לי מה להגיד על מה שאמרת.

פורטל: מה תגיד, 4 שנים לא היה דו"ח ביקורת.

הרב דייטש: העיריה מתפקדת בסדר, יש ביקורת עניינית וזה חשוב מאוד,

אנחנו נשמח שתהיה ביקורת עניינית, וגם אם לא תהיה עניינית נתיחס גם לזה.

מגרה: הערה חשובה, שצריך להעביר את הקלטות לאתר העיריה.

יועמ"ש: זה יעלה. אתה תקבל התייחסות, אגב הפרוטוקולים של הועדה הם כן נמצאים.

סעיף מס' 1 – אישור פרוטוקולים 23,24

הצבעה: פה אחד

החלטה מס' :124 מליאת מועצת העיר מאשרת פה אחד פרוטוקולים 23,24

סעיף מס' 2 – אישור תב"רים

הרב דייטש: יאיר בבקשה.

3

גזבר: יש 9 תברים כולל ההוספה.

1. תב"ר מס' 1103 – שמירה על שטחים פתוחים – שלב ג' ע"ס: 1,350,000 ₪ , תקציב רשות

מקרקעי ישראל

דברי הסבר: פיתוח שבילי אופניים ושבילי הליכה , וכן פיתוח אתרים.

2. תב"ר מס' 1106 – רכש ומרכבי חירום נוספים 2019 ע"ס: 150,000 ₪ , תקציב משרד הפנים

120,000 ₪ , קרן עבודות פיתוח – 30,000 ₪

דברי הסבר: מיועד לרכישת מכשרי קשר ומרכבי חירום

3. תב"ר מס' 1104 –רכש אמצעים לחירום 2019 ע"ס: 52,800 ₪ ₪ , תקציב משרד הפנים

₪42,240 , קרן עבודות פיתוח-10,560 ₪

דברי הסבר: מיועד לציוד למתנדבים, ערכות מיגון אישיות

4. תב"ר מס' 1044 – שיפוץ והתאמת גני עירייה לטובת מיזם עסקי חברתי הגדלה

ע"ס: 150,000 ₪ , תקציב קרן עבודות פיתוח

דברי הסבר: גנ"י שלא בשימוש , ישודרגו וישופצו לטובת מיזם עסקי וחברתי

5. תב"ר מס' 598 – שיקום שטחי גינון הגדלה ע"ס: 300,000 ₪ , תקציב קרן עבודות פיתוח

דברי הסבר: הקמה ופיתוח גינות ציבוריות, סקר גינון

6. תב"ר 898 – 2 גנים ברח' ירושלים הגדלה ע"ס: 319,405 ₪ , תקציב משרד החינוך

דברי הסבר: תוספות בנייה מאושרות

7. תב"ר 866 – בינוי 6 כיתות גן רמת שקד הגדלה ע"ס: 217,776 ₪ , תקציב משרד החינוך

דברי הסבר: תוספת ציפוי אבן למבנה

8. תב"ר מס' 1034 – פיתוח כביש 7 כולל פס ירק להנחת קו מאסף הקטנת תב"ר בסכום:

1,233,522.96 ₪ , תקציב משרד השיכון

דברי הסבר: התאמה לתוצאות המכרז

* הוספת תב"ר מס' 1105 - תכנון להשכרה למלאכה ותעשיות זעירות, ע"ס: 978,000 ₪ , תקציב משרד הפנים, תוכנית המראה.

הרב דייטש: האם יש שאלות לתב"רים, טל בבקשה.

מגרה: תב"ר מס' 2 מרכבי חרום, מה זה?

גזבר: נגררים, גנרטורים וכו'....

מגרה: יש איזה מצבה?

גזבר: יש מצבת נגרר.

מגרה: איזה ציוד בדרך כלל רוכשים לביטחון?

מנכ"ל: אנחנו רוכשים מכשירי קשר, גנרטורים, ציוד אישי, ציוד לפריצה, יש לנו רשימה ועל פי 4

זה משרד הפנים אישר לנו.

מגרה: תב"ר מס' 4 שיפצנו כבר, והם כרגע יושבים במקום אחר מדבר ,19 אפשר להבין מה הסטטוס?

גזבר: זה הגדלה של התב"ר.

מגרה: זה היה הגדלה, לדעתי זה היה אמור להיפתח.

מנכ"ל: לא, זה בבנייה כרגע.

מגרה: אז אישרנו לפי דעתי בערך 300 אלף ₪.

מנכ"ל: אישרנו תוספת, לטובת הפרוייקט יש לנו קבלן שזכה במכרז לעבודה והוא בביצוע.

מגרה: וצריך להוסיף, מלכתחילה ידעו שזה יהיה טוב?

מנכ"ל: כן.

מגרה: מה הסטטוס בערך לסיום?

מנכ"ל: להערכתי באמצע עבודה.

פורטל: מרכז חוס"ן אין בעיות תקציביות כמו בעוטף?

מנכ"ל: אין לנו מרכז חוס"ן באופקים.

פורטל: זה לא מתוקצב?

מנכ"ל: זה היה מתוקצב, מי שתקצב בעבר זה נט"ל, הם גם ביטלו את התקן גם של יהלומה.

מי שעושה את העבודה כיום חוס"ן הישן עובד אצלנו יותר פעילות למתנדבים הכשרות, סדנאות, מי שמתעסק עם זה איתן שחר ממח' הרווחה והשפ"ח , ומרכז דח"ק.

פורטל: במקרים של חרדה, הם נותנים מענה?

מנכ"ל: כן, אנחנו באמצע הכנה של פק"ל לחרדה אנחנו גם בביקורת בתחום הזה ויש לנו מענה לנושא הזה.

מגרה: יאיר, אולי כדאי להסביר שוב את תב"ר .1092 גזבר: הפרוייקט שמדובר בו, הוא בסדר גודל של 12 מיליון שקל, במסגרת תוכנית ההמראה הגשנו בקשה לפרוייקטים כלכליים ומניבים 2500 מ' בנוי לתעשיה ומשרדים 500 מ'

משרדים, לצורכי השכרה, תעשיה זעירה, לצורכי השכרה במסגרת פרוייקטים הכלכליים.

5

פורטל: החברה הכלכלית תשכיר לבעלי עסקים?

גזבר: כן, היא תהיה החברה המנהלת.

הרב דייטש: האם יש עוד שאלות? לא.

אני מעלה להצבעה את התב"רים.

הצבעה: בעד – 8

נגד – 1 )סבגי(.

החלטה מס' :125 מליאה מועצת העיר מאשרת התב"רים כדלקמן:

1. תב"ר מס' 1103 – שמירה על שטחים פתוחים – שלב ג' ע"ס: 1,350,000 ₪ , תקציב רשות מקרקעי

ישראל

דברי הסבר: פיתוח שבילי אופניים ושבילי הליכה , וכן פיתוח אתרים.

2. תב"ר מס' 1106 – רכש ומרכבי חירום נוספים 2019 ע"ס: 150,000 ₪ , תקציב משרד הפנים

120,000 ₪ , קרן עבודות פיתוח – 30,000 ₪

דברי הסבר: מיועד לרכישת מכשרי קשר ומרכבי חירום

3. תב"ר מס' 1104 –רכש אמצעים לחירום 2019 ע"ס: 52,800 ₪ ₪ , תקציב משרד הפנים

₪42,240 , קרן עבודות פיתוח-10,560 ₪

דברי הסבר: מיועד לציוד למתנדבים, ערכות מיגון אישיות

4. תב"ר מס' 1044 – שיפוץ והתאמת גני עירייה לטובת מיזם עסקי חברתי הגדלה

ע"ס: 150,000 ₪ , תקציב קרן עבודות פיתוח

דברי הסבר: גנ"י שלא בשימוש , ישודרגו וישופצו לטובת מיזם עסקי וחברתי

5. תב"ר מס' 598 – שיקום שטחי גינון הגדלה ע"ס: 300,000 ₪ , תקציב קרן עבודות פיתוח

דברי הסבר: הקמה ופיתוח גינות ציבוריות, סקר גינון

6. תב"ר 898 – 2 גנים ברח' ירושלים הגדלה ע"ס: 319,405 ₪ , תקציב משרד החינוך

דברי הסבר: תוספות בנייה מאושרות

7. תב"ר 866 – בינוי 6 כיתות גן רמת שקד הגדלה ע"ס: 217,776 ₪ , תקציב משרד החינוך

דברי הסבר: תוספת ציפוי אבן למבנה

8. תב"ר מס' 1034 – פיתוח כביש 7 כולל פס ירק להנחת קו מאסף הקטנת תב"ר בסכום:

1,233,522.96 ₪ , תקציב משרד השיכון

דברי הסבר: התאמה לתוצאות המכרז

* הוספת תב"ר מס' 1105 - תכנון להשכרה למלאכה ותעשיות זעירות, ע"ס: 978,000 ₪ , תקציב משרד

הפנים, תוכנית המראה.

סעיף 3 - קבלת החלטה על קידום תכנית 601-0629725 -אופקים אזור תעסוקה

משולש נח

6

הרב דייטש: מיקי בבקשה.

מהנדס: התוכנית שהרשות מקדמת תוכניות, ועדה המחוזית ממבקשת התייחסות פורמלית של מועצת העיר, לנושא של קידום התוכנית.

תוכנית אחת מדברת על יצוא אופק עתודות קרקע לתעסוקה ולמסחר בקצה הצפוני של רחוב בצלאל לשנים הקרובות, עיבוי של השטחים התעסוקתיים וגם מבקשת להסביר את חטיבת הקרקע כי יש היום מצב ייעודי קרקע שהם פזל של תוכניות ישנות.

תוכנית הבאה מבקשת להסדיר חטיבת קרקע שנמצאת בצד המערבי שלקובץ הזה בקצה הצפוני שלו ולהציע חזית עירונית של מגרשים המשמשים לתעסוקה ולמסחר ומגרשים נוספים לטובת תעסוקה היא מייצרת עתודת קרקע לשטחים סבירים שמהווים סיומת נאותה לרח' בצלאל, היקפי בנייה מוצעים בתוכנית כ- 9000 מ"ר מסחר ו- 36000 מטר תעסוקה בנוסף כ- 2500 מטר למבנה ציבור למתחם משולב לתחבורה ולמבנה ציבור, עוד 11120 מטר לשימוש תעסוקה במוסדות ציבור.

התוכנית חשובה מכיוון שהיא מייצרת דופן עירונית או אפשרות תכנונית יצוא דופן עירונית טובה באזור שקיים עדיין, לא מסודר הייתר אנחנו מכירים לפחות את אזור התעשיה הישן שלנו כאשר ממול בחלק המזרחי נפתח שכ' נוח, היא מייצרת בעצם הלימה השלמת תכנון.

מגרה: זה סוג של חיבור בין אזור התעשייה הקיים לשכונה?

מהנדס: היא מעדכנת תכנון, מייצרת דופן עירונית עדכנית במקום המצב הקיים שמאפשר גם מגרה: זה במקום השטחים הקיימים או חדש?

מהנדס: אלה מגרשים חדשים שמשולבים לתעשיה במקום תעשיה שהיא לא עדכנית.

מגרה: כרגע עליהם יש משהו?

מהנדס: חלק מהמגרשים בנויים, רח' בצלאל לא כולו תפוס בנוי היא מייצרת בעצם חזית עירונית של מסחר ותעסוקה מול שכונת המגורים.

פורטל: יש לי 2 שאלות מעניינות בעניין הזה, קודם כל בוא נהיה קצת "פופוליסטיים" במובן החיובי, היא לא נותנת מענה או דופן חיוני, היא פשוט מספקת אפשרויות מסחריות ותעשיות שאין באופקים, וזה כישלון עצום בשנים האחרות .

פעם אחת – אני שואל אינפורמטיבי אני מעוניין לדעת אתה כמתכנן לוקח בחשבון ואם כן, אשמח לדעת מהם הפרמטרים פעם אחת מרחק נאות מאזורי המגורים להלן שכ' נוח, במובן שלצורך העניין בנאדם פותח את החלון ורואה מולו ארובה מולו עם להבה אפורה.פעם שניה – יש חישוב מסויים ביחס לעיר, לצורך העניין לגודלה של העיר, לקצב ההתפתחות לתוכניות העתידיות ,אתה בא בתור מתכנן ומורה למתכננים שאתה סוחר כאלה או אחרים האם יש יחסיות בהקשר הזה, שלא ליצור פילים לבנים במחזות שווא כמו שקרה בעבר.

מהנדס: אני אתן תשובות ל- 2 השאלות.

המצב התכנוני היום קובע מגרשים ניהול תעשייה, מחר בבוקר ניתן להמשיך ולפתח תעשייה קלאסית כמו של פעם, כרגע אני לא שם את עצמי כמתכנן, אני לא חושב שמשהו רוצה לגור בשכ' מגורים ולראות מולו מפעל סטנדרטי, לכן במבט הזה התוכנית מייצרת 7

מגרשים של תעסוקה עם חזית מסחרית ועל זה משרדים שלדעתי זה יותר טוב מאשר תעשייה קלסית, זה גם קרוב לרכבת מבחינת תנועה מסתמכת על קרבה ולכן זה גורר אותי לתשובה השנייה.

ככל שתוכנית קרובה למערכות הסעת המונים לדעתי יש יותר סיכוי שהיא תתממש, כל האזור הזה של צפון העיר כבר קיבל עיבוי למגורים אנחנו במצב נתון לשכונת מגורים, לכן אני חושב שהמצב הרצוי לייצר נפחים דומים שגם יאזנו את הארנונה הגרעונית של מגורים, בתעסוקה הולמת, תעסוקה עדכנית שהיא נשענת על הרכבת ולכן בשני הדברים האלה יש פרוגרמה שהיא חיובית גם בהיבט של תוכנית עיצוב עירונית וגם בהיבט הכלכלי תוכנית מייצרת מלאי תכנוני בין מלאי תכנון לביצוע בפועל, יש פער מאוד גדול, זה לא שהתוכנית מתממשת במכה אחת ושבונים את כל נפחים בהינף אחד שכל המטרים האלה מחר בבוקר יתממשו

לצערנו או לשמחתנו המימוש נעשה כתוצאה מכוחות השוק כתוצאה של המפגש בין הפוטנציאל לבין הצורך כלומר זה שמייצרים את הפוטנציאל לא אומר שזה יתממש מחר בבוקר, זה תוכנית שבדך כלל יכולה להמשך עשרות שנים נפחים כאלה של עשרות אלפי מטרים לא מתממש מחר בבוקר.

אני אומר הפוך , אני חושב שלטובת העיר אם מחר בבוקר יבוא יזם פרטי ויבנה איזה מפעל הייטק חדש, אני חושב שישמחו פה ולא תהיה בעיה.

פורטל: זה לא קשור, אני מדבר לצורך העניין כשאתה עושה רשימת מגורים, אתה עושה תכנון מספרי שאם יש x אז הם צריכים x בתי ספר x בתי כנסיות, השאלה שלי האם זה נוגע לזה, אתה אמרת שיש בנייה מדורגת ופיתוח מדורג.

מהנדס: לא, אני מניח, לא אמרתי תוכנית לכאורה, אני מתקשר מחר בבוקר אני לא חושב שיש מניעה לפתח את כולה ולשווק את כולה והלוואי ויבואו יזמים לאופקים ויקנו מחר בבוקר, אני חושב שכוחות השוק לא יתנו לזה לקרות.

אתה שואל לגבי פרוגרמה, אני אתן רקע כללי שאתה מדבר על החשוב כמה שטחים ירוקים וחומים יש להקצות, אין פרוגרמה של המדינה לגבי הכמות של השטחים המסחריים.

פורטל: זאת אומרת, אין אמות מידה?

מהנדס: אין אמות מידה, ואתה מנסה לייצר משהו שיתן מענה כלכלי.

פורטל: מה לגבי איכות חיים, לצורך העניין תושבי השכונה כזאת בפאתים מה המרחקים מבחינת המידות, השאלה אם בסופו של דבר לא תהיה הפרעה לאיכות חיים של התושבים בשטחים כאלה.

מהנדס: לדעתי לא, הרחוב מאוד רחב כמו של 30 מטר, רחוק מהציר הראשי של הרכבת הוא זכות הדרך הוא 60 מטר, שבתוכו יש מיסעה, תחבורה ציבורית, שבילי אופניים וגם פיתוח וכל הדבר הזה.

8

הבנייה שגובלת בשכ' נוח, הבניה שנמצאת על רחוב בצלאל היא בנייה רוויה גם לפי התוכנית מבנה של 6 קומות,ֵ הבניה הנמוכה נמצאת מזרחה בעומק השכונה, גם ככה יש חזית של דופן עירונית, כאשר גובה הבניינים, אומנם הוא גבוהה אבל כמו שאמרתי הוא רחוק מדופן של הרחוב.

פורטל: אבל נתת על זה את הדעת.

מהנדס: כן, נתנו על זה את הדעת, הוא מייצר פוטנציאל חיובי והלוואי תקבל תוקף מהר וניתן לממש אותה, אפילו בחלקה, הדילמה מה לייצר מבחינת עירונית אורבנית מול שכונת מגורים היא דילמה נוכחת וצריכים לתת פתרון.

מגרה: במצב המוצע בעצם השכונה מתחילה בסוף התוכנית?

מהנדס:)עונה למגרה ומציג בפניו את התוכנית עם הסבר( דווקא בקונטקסט של התוכנית ניתן לראות, זה רחוב בצלאל, השכונה היא הצד המזרחי של רחוב בצלאל, התוכנית היא מייצרת את הדופן העירונית בצד המערבי של הרחוב, כאשר מדובר בבנייה רוויה של 6 קומות עם חזית מסחרית ומדובר עם מגרשים יותר עמוסים.

רחוב בצלאל הופך להיות ציר עירוני ראשי שמתחבר לרכבת בהמשך לחיבור הרשת של הרכבת.

הרב דייטש: מעלה להצבעה את הסעיף.

הצבעה: פה אחד

החלטה מס' :126 מליאת מועצת העיר מאשרת פה אחד קבלת החלטה על קידום תכנית

601-0629725 -אופקים אזור תעסוקה משולש נח

סעיף מס' 4 - קבלת החלטה על קידום תוכנית 601-0774661 – אופקים שכונת

חורשת נח תוספת זכויות בניה לטובת חדרי שנאים

הרב דייטש: מיקי בבקשה תן הסבר גם לסעיף הזה.

מהנדס: במסגרת תוכנית שכ' נוח אושרו הקמת חדרי שנאים בשטחים ירוקים, כדי לתת מענה לשכ' המגורים התוכנית קודמה וקיבלה תוקף בות"ל, שהגיעו לתכנון מפורט של הספקי החשמל הנדרשים בשכונה הסתבר שכמות השנאים שתוכננה לא מספיקה כדי לחשמל את השכונה למגורים, חברה הכלכלית כרגע נמצאת בעבודות ביצוע של תשתית ופיתוח לקראת מן הייתרי בנייה ליזמים והיה צורך לייצר פתרון להגדלת הספקי החשמל לשכונה, הפתרון המוצע היה לאפשר הגדלה של חדרי השנאים בשצפ"ים שהוגדרו מראש בשטחים הירוקים, לפי הלוגיקה התכנונית של התוכנית כך שבמקום חדר שנאים אחד של 55 מטרים יתווסף עוד אחד, סה"כ 110 מטרים בנויים במקום ה- ,55 מדובר בשטחים פתוחים גדולים, הוא לא משנה את השטחים בשצ"פ, זה פארקים עירוניים מאוד גדולים, אין פה משמעות תכנוני אבל התוכנית חיונית אחרת לא ניתן לאכלס את השכונה, 9

התוכנית הופקדה כבר נבדקה בועדה המחוזית, והיא לא טעונה אישור השר כלומר היא בסמכות הועדה המקומית, כולם מכירים את המצוקה של חדרי הטרפו.

התוכנית חיונית והועדה ממתינה לאישור מועצת העיר לקידום ההחלטה.

הרב דייטש: מעלה להצבעה את הסעיף.

מגרה: מה המשמעות, ראיתי פניות של אנשים מעבר שחששו מחדרי שנאים, לשכונה למגורים, לילדים שמשחקים.

מהנדס: אני מכיר את החששות והם נפוצים בכל מקום, לחדרי השנאים האלו, יש אישור קרינה עקרוני גנרי של המשרד להגנת הסביבה של תקן 99 לטובת העניין, והתקן קובע שהמרחק בין קיר לחדר השנאים לקיר המבנה הקולט מגורים, וגני ילדים 6 מטרים בין קירות.

הרב דייטש: כולל גני ילדים?

מהנדס: כן, 6 מטר זה נחשב תקן מחמיר, פה מדובר בחדר שנאים שנמצאים בתוך פארקים ענקיים הם לא גובלים במגרשי מגורים מראש, בשל החשש לא קבעו מגרשים לטובת חדרי שנאים כחלק מהרחוב כמו שיש בתוכניות אחרות קבל קבעו את זה בתוך פארקים ענקיים, כך שהעניין מחשש מקרינה הוא דיי ספורדי, אין שם משהו שכל הזמן ליד חדר שנאים.

הרב דייטש: מעלה להצבעה.

הצבעה: פה אחד

החלטה מס' :127 מליאת מועצת העיר מאשרת פה אחד קבלת החלטה על קידום תוכנית

601-0774661 – אופקים שכונת חורשת נח תוספת זכויות בניה לטובת חדרי

שנאים.

סעיף מס' 5 – אישור הארכת חברי ועדת ערר לארנונה.

10

הרב דייטש: בעבר היו 4 חברי ועדת ערר סעדיה גוזלן הוא יו"ר, הרב יהושע יוליס, גב' רינה אדרי,

דמטרי גורדון, היה פרסום בעיתונות דאז, זה עבודה התנדבותית, אף אחד לא חפש את זה, אלה אנשים שמתמצאים בנושא, צריך את האנשים שיש להם התמצאות בזה.

פורטל: אתה יכול להסביר מה המשמעות של הועדה?

הרב דייטש: היועמ"ש תיתן הסבר.

יועמ"ש: יש זכאות להגיש השגה למנהל הארנונה שהוא הגזבר. אם מנהל הארנונה דוחה את ההשגה אפשר להגיש ל לזה ערר, מי שדן בערר זו ועדת ערר. ועדת ערר היא בלתי תלויה בעיריה, ויש לה סמכות שיפוטית. יש כללים של משרד הפנים את מי אפשר למנות, היה מאוד קשה למצוא בזמנו. פרסמנו המון פעמים בעיתון מהסיבה שצריך משהו שמבין בתחום, ואם זה עו"ד שמבין בתחום ואז אח"כ הוא לא יוכל לפעול נגד העיריה ואתה חייב משהו מהעיר, מן הסתם עו"ד שעובדים בעיר הם רוצים שתהיה להם האפשרות לפעול בתביעות מול העיריה, אחרת זה גוזל להם את הפרנסה בשביל משהו שלא מהווה הכנסה. בעיר מאוד גדולה כמו תל -אביב, זה משהו מאוד גדול להיות יו"ר ועדת ערר של תל אביב באופקים לא מצאנו אנשים. אלה הארבעה שהסכימו.

הרב דייטש: עד כמה שזה לא רלוונטי בכל התקופה הזו, היה ערר אחד.

יועמ"ש: היה ערר אחד שנדון, היו עוד עררים שהוגשו, והסתיימו בפשרה.

הצבעה: פה אחד

החלטה מס' :128 מליאת מועצת העיר מאשרת פה אחד הארכת כהונת חברי ועדת ערר לארנונה.

סעיף מס' 6 - אישור "חוק העזר לאופקים )העמדת רכב וחנייתו(, התש"פ – 2020

לאחר תיקוני משרד התחבורה ומשרד הפנים".

הרב דייטש: למעשה דיברנו על זה בעבר, לגבי בעיות של חניית כחול לבן ,בפרט במרכז העיר

11

ששם זה המוקד, אנשים אמורים להגיע לקנות קניות וכו'.. זה יוצר להם בעיה, החוק העזר שהעברנו כדי שאנשים ידעו שהם לא יכולים להחנות את הרכב כל היום מהבוקר עד ערב, החוק עזר עבר תהליך , עבר משרד הפנים, ואישרו את והערות היועמ"ש טיפלה בבניין הזה.

סבגי: אנחנו מבקשים לדעת מה התיקונים?

יועמ"ש: יש כל מיני תיקונים טכניים, התיקון העיקרי המשמעותית בסעיף של בעל עסק, אנחנו במקור בנוסח שאישרנו בישיבת מועצה בפעם הקודמת, הרעיון היה שבעל עסק, ישלם 700 ₪ גלובלי לשנה עבור תו חניה, ואחר כך הוא לא יצטרך לשלם עבור החניה בפועל.

משרד הפנים, לא מוכן לאשר את הנוסח, זה מגלם הטבה גדולה מידי לבעל העסק, הטענה של משרד הפנים מנוגד לרציונל האינטרס של בעלי העסקים שתהיה תנועה אם הם יחסמו את כל הרחוב ברכבים שלהם כי להם זה עלה 700 ₪, ואח"כ זה לא עולה להם כלום, בעצם כל היתרון של כחול לבן העלמתם אותו.

היה צריך לחשוב על מנגנון אחר, אחרי שניסינו להסביר בסוף היה היגיון במה שהם אמרו. לכן הלכנו לכיוון לתו חניה מיוחד לבעל עסק בעלות של 30 ₪, זה רק העלות של ההנפקה של תו החנייה כמו לתושב, אבל הוא כן יקבל הטבה הוא וישלם רק שליש, תושב העיר משלם חצי מהתעריף.

מגרה: הוא ישלם 3 שקלים בשעה השניה?

יועמ"ש: 2 שקלים, שליש, הרעיון לבעל עסק יצטרך חניה יותר זמן, ולכן נכון לגלם לו הטבה גדולה יותר, מצד שני לא תגרום לו להעמיד את הרכב כל הזמן רק באמת כשהוא צריך, זה איזון בין הצורך למקום לבעלי עסקים לבין האינטרס בכחול לבן.

סבגי: ההטבה הזאת לכמה כלי רכב? אם יש עסק שהוא גדול ויש לו 5 רכבים?

יועמ"ש: כלי רכב אחד, רשום במפורש.

סבגי: יש פה 2 תשובות שונות.

יועמ"ש: אני מזכירה שיש שעה ראשונה חינם, הרעיון שאם יש לפרוק סחורה אז יש שעה ראשונה חינם.

12

סבגי: בעלי עסק גדול, שיש 3-4 כלי רכב?

יועמ"ש: הרעיון של הכחול לבן, יש מצוקה חניה, אתה בתור בעל עסק האינטרס שלך שהיה תחלופה של רכבים.

כשאני רוצה לצאת מהבית אחד השיקולים שלי איפה יש חניה, אני לא אלך למקום שאין חניה.

בעלי העסקים בסופו של דבר צריכים להבין את היתרון כי זה נועד לשרת אותם.

מצד אחד זה מגלם הטבה העלות היא מופחתת, ומצד שני אל תשימו 4 כלי רכב ברחוב הרצל, כי אתם חוסמים לעצמכם את התנועה של הקונים הפוטנציאלים.

יעל: החוק הזה הוא רק על רח' הרצל?

יועמ"ש: בעיקר, במרכז העיר.

יעל: מה עם עובדי העיריה?

יועמ"ש: עובדי העיריה יצטרכו גם לייעל את דרכי ההגעה שלהם לעיריה, ליצור רכבים שמגיעים ביחד כמה אנשים, להגיע בתחבורה ציבורית או להגיע ברגל.

מגרה: אבל עדיין יש חניה ברדיוס סביר.

הרב דייטש: כן, יש במרכז הצעירים יש כחול לבן הרעיון הוא מצויין, אני חושב פעמיים אם

ללכת למרכז לקנות, אני נוסע לביג בגלל שבמרכז פקוק אין חנייה.

מגרה: יש תוספות נוספות?

יועמ"ש: דברים טכניים בהגדרות השינוי המשמעותית.

הצבעה: פה אחד

החלטה מס' :129 מליאת מועצת העיריה מאשרת פה אחד "חוק העזר לאופקים )העמדת רכב

וחנייתו(, התש"פ – 2020 – לאחר תיקוני משרד התחבורה ומשרד הפנים".

סעיף מס' 7 - תשלום שכר למר אבי כהן – מנהל פרויקטים באגף הנדסה ב- %35

משכר בכירים בכפוף לאישור משרד הפנים

הרב דייטש: אבי כהן עובד עיריה כמנהל פרוייקטים באגף ההנדסה, הוא אדם מוצלח בעבודה

13

שלו, הוא עובד חדש כשנה ולא כדאי לו לעבוד מבחינת תנאי השכר, קיבלנו אישור ממשרד הפנים להגדיל לו ב- %35 כמו שאר העובדים.

יועמ"ש: לא, עדיין אין אישור, קודם אנחנו מאשרים ואח"כ מעבירים למשרד הפנים.

הרב דייטש: באופן עיקרוני, אנחנו מחזירים את זה לאישור, למעשה המקסימום שאנחנו יכולים

לאשר זה %,35 כפי שמקובל להרבה עובדים.

מנכ"ל: אבי כהן הגיע אלינו במסגרת מכרז רגיל, לא במסגרת חוזה אישי לשמחתנו בקשנו רמה מנמלית לפחות איזה הנדסאי הגיע אלינו מהנדס איכותי, לאחר שהוא נכנס לעבודה והבין את העניין.

לצערי, השכר שלו מאוד נמוך והיה ברור לנו שהוא לא יחזיק לאורך זמן, הוא עזב דיברתי ושכנעתי אותו לחזור לעבודה, לכן אנחנו רוצים להעביר אותו לחוזה אישי על סמך%30-40 אנחנו רוצים להעלות אותו ישר לדרגה שניה, אנחנו חייבים להחזיק אנשים כאלה איכותיים והוא איכותי, וזה אחד הדברים שבקושי אנחנו מצליחים להחזיק אותו ולכן אנחנו רוצים לאשר אותו במליאה כדי שנוכל להוציא להסכם אישי ולאחר מכן לשלוח לאישור משרד הפנים, לחוזה של %35 שכר בכירים.

פאולינה: במה הוא אחראי? הוא תושב אופקים?

מנכ"ל: הוא תושב אופקים, הוא עושה בדומה לתפקיד של מיכאל עם חלוקה ברורה, הוא מתעסק עם כל נושא התשתיות החפירות של כל הגורמים חב' חשמל, הוט, ייאס, הוא מפקח על העבודות שמתבצעות ודרכו בודק שהעבודה מתבצעת כמו שצריך, לא כמו שהיה בעבר כל מי שבא חופר והולך מתי שרוצה ואנחנו נשארנו עם הבעיות לאורך השנים, בנוסף הוא אחראי על תחום הבטיחות של מתקני בתי הספר, הוא גם שותף לכל מה שקשור לשיפוצי הקיץ כולל כל אישורי הקונסטרוקציה, כל המז"ח ונושא הקרינות, הוא מבחנתו עושה ביום יום את כל התשתיות שאתם רואים כרגע של הכבישים והמדרכות שקבלן הבית שלנו עושה אותם, והוא גם אחראי על הזיפות ועוד על המון דברים שהוא עושה.

הוא עמוס מלא כרגע הוא עובד עם הרכב הפרטי שלו, עם שכר נמוך ואין מנוס ,לכן אנחנו רוצים להחזיק אותו, סוף סוף יש לנו מהנדס שאני רוצה להכשיר אותו בכל מה שקשור לאישור מבנים, בית נשרף אני לא צריך להביא מהנדסים לאשר ולתקן, רעידות אדמה כל התהליכים האלה אנחנו נכשיר אותו בחלק מהדברים, אני חושב שהתברכנו במהנדס איכותי.

הצבעה:פה אחד

החלטה מס':130 מליאת מועצת העיר מאשרת פה אחד תשלום שכר למר אבי כהן – מנהל

פרויקטים באגף הנדסה ב- %35 משכר בכירים בכפוף לאישור משרד הפנים.

סעיף מס' 8 - אישור השתתפות במימון שכ"ל לתואר שני במינהל עסקים לראש

העיר איציק דנינו בהתאם לחוזר מנכ"ל 4/2017 בשיעור %50 משכר

הלימוד אך לא יותר מסך 10,000 ₪.

הרב דייטש: ראש העיר החליט ללמוד תואר שני, במסגרת חוזר מנכ"ל רשות, הוא רשאי

14

לקבל השתתפות בשכר לימוד מהעירייה עד %60 בכפוף לאישור מועצה וקיומו של תקציב.

הערת חברי המועצה – %.50

הרב דייטש: לא, הוא זכאי לקבל %60 אבל הוא מבקש %.50

סבגי: יש לו תואר ראשון, שהוא רוצה תואר שני?

הרב דייטש: כן , והוא זכאי לפי הנוהלים. הוא מבקש השתתפות עד 10,000 ₪, מבקש את אישור

מועצת העיר, כפי שפרטתי.

פורטל: זה מקומם ואני אסביר למה, אין לי ואני לא חושב שליושבים פה בחדר יש עניין עם מידת ההשכלה של ראש העיר, תואר ראשון, שני, זה לא לעניין מה שאותי מעניין בסוף שזה כל הזמן שוכחים, שראש העיר כמו כל ראש ארגון או מנכ"ל ארגון או מה שזה לא יהיה, צריך לשמש בראש ובראשונה דוגמא אישית לעובדי הארגון לפעמים גם לציבור רוב הזמן לציבור, אני יודע שלפחות ל- 2 עובדים בעיריה שלומדים בתארים שניים, זה לא משנה אם זה תואר ראשון לא ניתנות הטבות כל שהן שיש ביכולת העיריה לתת כדוגמת ימים שהם לא ימי חופש של העובדים או השתתפות בשכר הלימוד של העובדים כאלו ואחרים, במילים אחרות אין שום ראיה בעיריית אופקים ואני יודע את זה כי זה רוח המפקד בעניין הזה להשכלת עובדים או לפיתוח האקדמי, כלומר עובד שרוצה ללמוד מחר באוניברסיטת בן גוריון, עיריית אופקים לא משתתפת כהוא זה בשכר הלימוד שלו למה, ככה.

מגרה: לדעתי גם לא נותנים ימי חופש.

פורטל: לא נותנים, בשום אספקט, הימי חופש זה החופש שלו, אין כמובן השתתפות בשכר לימוד, זה המצב הנתון, מיותר לציין שבדרך כלל העובדים האלה לא מככבים בראש טבלאות השכר, בוא נאמר שעיריית אופקים או כל עיריה אחרת מבחינת אטרקטיבית לעבוד בה זה לא אטרקטיבי, הרגע אישרנו 10,000 שקל, למהנדס נראה שלי שזה %35 שכר מנכ"ל, בא ראש העיר עם שכר מוערך ב- 40,000 ש"ח, ומבקש סיוע עפ"י חוק של 10,000 ₪, שכר הלימוד שלו למה? אם אתה מאשר וזה רוח הארגון לפתח את ההשכלה האקדמית של העובדים, אז בוא תאשר לשאר העובדים, לא יכול להיות שהוא בא, והוא גם לא בא לבקש אישור ממועצת העיר לממן לו מהעיריה השתתפות בשכר לימוד ,לפי התנאים שציינתי איך יכול להיות דבר כזה, ונשמע כאילו גם בו, על מה אנחנו מדברים על סכום כזה מה שנקרה בשם החוק או חוזרי מנכ"ל לבוא ולייצר מציאות כזאת ולעקוץ את המערכת.

הרב דייטש: אני רוצה לענות לך עניינית , אני חושב אם אני מסתכל שראש עיר לומד תואר שני

פורטל: אין לנו וויכוח על זה, למה על חשבוננו?

הרב דייטש: אני חושב שבסה"כ לעיר שמתפתחת ובצורה שמתפתחת, ראש עיר שלומד תואר

שני זה תורם הרבה להתפתחות של העיר.

15

פורטל: עד כאן אנחנו מסכימים.

הרב דייטש: תן לי בבקשה לענות לך, מסכים או לא מסכים, אני חושב שזה תורם רבות ליישוב

מעבר לכל פרופורציה ראש עיר שלומד מינהל עסקים הוא יודע לקדם דברים לא באפן האישי, באישי הוא יודע להסתדר בחיים, אבל בנושא הציבורי לעיר זה חשוב ממדרגה ראשונה.

אם יש לך איזה עובד או משהו ספציפי שאתה חושב שאפשר לקדם וזה יעזור תביא לסדר היום ונדון על זה, למה לדבר ככה, דבר ענייני יש לך בעיה 2-3 עובדים שאתה רוצה.

פורטל: אני אומר לך, זה נוהל של עיריית אופקים.

הרב דייטש: על איזה נוהל אתה מדבר.

פורטל: אני לא רוצה לציין שמות, אחרי הישיבה אנחנו נדבר.

הרב דייטש: אני מציע לך תוסיף סעיף לסדר היום, ואם אתה חושב שזה יתרום משמעותית

באופן כללי, אנחנו נדון על זה.

מגרה: קודם כל, הבאת רעיון.

פורטל: נגיש לך רשימה, אנחנו נעשה אפילו נפנה לכל עובדי העיריה ולומר להם מי שרוצה ללמוד, עיריית אופקים תרצה להשתתף בשכר לימוד בכייף ובאהבה.

הרב דייטש: אני אומר בוא תהיה מעשי.

יעל: אני חושבת שצריכה להיות פריווילגיה לאנשים.

פורטל: על למה ולמה יש לו מספיק פריווילגיה, קוראים לה תלוש שכר.

הרב דייטש: אני אומר דבר אחד פשוט, אם יש בעיה אחת ספציפי תביא את זה.

מנכ"ל: חבר מועצה לא ממליץ על עובד עיריה על לימודים או השתלמיות.

פורטל: מה שאני אומר ,יש פה איפה ואיפה יש מחסור עצום בדוגמא אישית, איך יכול היות שעובדים זוטרים שלא מסיימים את החודש, עיריית אופקים לא משתתפת בהשכלה שלהם, ולמה אני צריך להשתתף בהשכלה של ראש העיר עם כל הכבוד, ידו משגת.

פולינה: אני חושבת העיר נראית טוב, וקוראים דברים טובים בעיר, ואם הוא מבקש ידע אנחנו צריכים להגיד כן ותודה.

מגרה: שישלם בעצמו 1000 ₪ בחודש, אני למדתי תואר שני עם משכורת הרבה פחות גבוהה ממנו.

פורטל: למה אתם לא מתייחסים לזה, למה אף אחד לא פוצה פה, אני לא רוצה לומר לך שיש 16

ביטוי ביהדות על זה, איפה דוגמא אישית, ערכים. למה, בגלל שהחוק מותיר אז הוא חייב לעשות את זה, בזמן שהעובדים שלו הוא לא מתיר לעשות את זה, גם אני שלמדתי משפטים שהייתי עוזר ראש עיר אף אחד לא מימן לי ואני הלכתי על חשבון הימים שלי.

הרב דייטש: אתה בקשת?

פורטל: אפילו לא חשבתי לבקש.

דר' מרט: אני חושב שצריך להפריד בין שני הדברים, בארגון כמו בעיריית אופקים להביא

לאישור מראש לכל עובד מאשרים בלי דיון שיקול דעת, זו הצעה פופוליסטית, אנחנו יודעים שעיריית אופקים לא בניה תקציבית לדבר כזה זה בלתי אפשרי.

כמו שהרב דייטש אמר שלהביא כל מקרה לצורך העניין כל עובד שיוצא להשתלמות או לימודים אם זה יתרום לעבודה שלו ואם זה יעלה רמה בתמורה שלו לעיר, לעיריה למקום עבודה, אולי להקים ועדה או להביא מקרים כאלה, ובהחלט מקובל, ואני בעד ואני רוצה שיצויין שנעשה בהמשך.

מנכ"ל: מרט, יש ברשות ועדת השתלמות, הועדה דנה על כל בקשה של כל עובד.

דר' מרט: אז יש ועדה כזאת?

מנכ"ל: יש ועדה כזאת, הועדה דנה ומחליטה לגופו של עניין.

דר' מרט: אז לא ראש העיר מחליט.

סבגי: ראש העיר מחליט על הכל, כולנו יודעים.

פורטל: יש מדיניות, שלא מאשרים.

מנכ"ל: ראש העיר קובע את המדיניות, בתחומים מסויימים שכן, וכל דבר אנחנו דנים לגופו של עניין.

דר' מרט: מי הם חברי הועדה?

מנכ"ל: מנהלת משאבי אנוש, יועמ"ש, גזבר, ואני.

פורטל: אז למה לא אישרו עד היום לעובדים?

הרב דייטש: למה אתה אומר שלא אישרו.

מנכ"ל: למה, לחלק מהם אישרו.

פורטל: יש עובדים שעובדים בעיריית אופקים, וממנים את הלימודים על חשבונם ועל חשבון החופשה שלהם.

הרב דייטש: למה אתה אומר שלא, כן אשרו.

17

פורטל: תגיד לי מי, אני אקשה עליך.

מנכ"ל: יש גם לימודי תואר ראשון ושני שאישרנו לאנשים ספציפיים בהסדר ובהתאם למגבלות שיש לנו.

דר' מרט: אני מבקש לסיים, דוד - אני לא הפרעתי לך תן לי בבקשה לסיים ותגיד מה שאתה

רוצה, זה בדיוק התפקיד שלך כחבר מועצה העיר לבדוק בועדה האם אתה צודק שלא אושר לאף אחד, או שאתה טועה במקרים שלא אושרו אולי בצדק לא אושרו, כי אין צורך אולי משהו עובד כמהנדס רוצה ללמוד תואר באומנות, אני מעלה דוגמא, למה לאשר לו?

אם יש לך דוגמאות בלי שם של עובד, להגיד עובד שעובד במח' הנדסה שרוצה ללמוד תואר שני בהנדסה ולא אושר אז נחשוב על זה, כרגע זה סתם שמות תבדוק בועדה תביא את הדברים מדוייקים, בלי שמות, אני חושב שצריך ללמוד את זה.

הרב דטייש: אני מעלה להצבעה.

הצבעה: נגד – 3 )פורטל, מגרה, סבגי(

בעד – 7

החלטה מס' :131 מליאת מועצת העיר מאשרת השתתפות במימון שכ"ל לתואר שני במינהל

עסקים לראש העיר איציק דנינו בהתאם לחוזר מנכ"ל 4/2017 בשיעור %50

משכר הלימוד אך לא יותר מסך 10,000 ₪.

הרב דייטש: תודה רבה הישיבה נעולה.

בכבוד רב

הרב אברהם דייטש יורם נחמן

סגן ומ"מ ראש העיר מ נ כ " ל

18