פרוטוקול מליאה מס' 40

כ"א שבט תשפ"א

03 פברואר 2021

פרוטוקול מס' 40

מישיבת מועצת העיר מן המניין שהתקיימה ביום שלישי כ' בשבט תשפ"א )(2.2.21 בשעה 18:00 בחדר הישיבות בבניין העיריה.

משתתפים:

מר איציק דנינו - ראש העיר

הרב אברהם דייטש - סגן ומ"מ ראש העיר

הרב שלמה עזרן - סגן ראש העיר

מר דורון אסידון - חבר מועצת העיר

הרב ראובן פילו - חבר מועצת העיר

מר דוד פורטל - חבר מועצת העיר

zoom - במשרדו של ראש העיר – ללא זכות הצבעה – )נכחו בפתיחת הישיבה(

גב' פאולינה פוקס - חברת מועצת העיר

דר' מרט גנדלר - חבר מועצת העיר

מר צביקה בראון - חבר מועצת העיר

מאחר:

חי סופר - חבר מועצת העיר

נעדרו:

הגב' יעל שגב - סגנית ראש העיר בתואר

הגב' טלי מימון - חברת מועצת העיר

מר יעקב דיין - חבר מועצת העיר

מר טל מגרה - חבר מועצת העיר

מר גדעון סבגי - חבר מועצת העיר

נוכחים:

מר יורם נחמן - מנכ"ל העיריה

מר יאיר דהן - גזבר העיריה

עו"ד רינת סמולניק - יועמ"ש

מר מיקי קפון - מהנדס העיריה

מר אהוד כוהנים - דובר העיריה

מר אסף מזוז - עוזר ראש העיר

מר פנחס קיקוס - עוזר מנכ"ל

1

על סדר היום:

1. אישור פרוטוקול מס' .39

2. אישור תב"רים.

3. אישור בניית כיתות גן בשכ' הפארק מתקציב בניית מוסדות ציבור של העיריה בשל הצורך הדחוף בבנייה ובהעדר

תקציב מאושר ממשרד החינוך

4. אישור חוק עזר לאופקים )שירותי שמירה ואבטחה(, התשע"ה-2014 – הארכת תוקף.

5. אישור שינוי ייעוד שטח ציבורי לסחיר במסגרת תב"ע לב העיר 0781799-651 .

6. העברת פרוייקט דרי רחוב לטיפול המתנ"ס.

7. אשרור ביצוע פרוייקט תומכי הוראה בתקופת קורונה באמצעות המתנ"ס.

8. אישור עבודה נוספת לעובד אליהו גיגי.

דנינו: ערב טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת המליאה מן המניין ,40 אני מבקש מכל אחד להיות עם מסכה במשך כל הישיבה, רק מי שמדבר רשאי להוריד מה שנוח לו, אני מבקש לפעול עפ"י ההנחיות.

סעיף מס' 1 - אישור פרוטוקול מס' 39

דנינו: אני מבקש לאשר את הפרוטוקול, האם יש הערות?

הצבעה: פה אחד

החלטה מס' :210 מליאת מועצת העיר גמאשרת פה אחד פרוטוקול מס' .39

סעיף מס' 2 – אישור תב"רים

דנינו: יאיר בבקשה.

גזבר: נשלחו אליכם 6 תב"רים

1. תב"ר מס' 1150 – שיקום כבישים, מדרכות, מערכות תיעול ותשתיות, ע"ס: 1,450,000 ₪,

תקציב משרד הפנים

2. תב"ר מס' 1151 – שיקום ושיפוץ המרחב ליקויי בטיחות מוסדות חינוך וגני ילדים ע"ס:500,000 ₪ ,

תקציב משרד הפנים.

2

3. תב"ר מס' 1152 – שינויים והתאמות במוסדות חינוך ת"ת דרכי חיים ע"ס:

343,039 ₪ , תקציב משרד החינוך.

4. תב"ר מס' 1129 – ציוד וריהוט גלובלי לבתי ספר , הגדלה ע"ס: 121,780 ₪ השתת' הורים

מחשב לכיתה ד': ביס אשלים- 20,950 ₪, ישורון-13,550 ₪, חבד-8,830 ₪ אביר יעקב-23,950 ₪

בן גוריון-24,550 ₪ ,הגבעה- 18,550 ₪, השתת' הורים מחשבים מעמותת פתחון לב: בן גוריון-

3,800 ₪ , דרכי נועם- 6,000 ₪הגבעה- 1,600 ₪.

5. תב"ר מס' 1153 – שדרוג תשתיות כבישים ומדרכות, ע"ס: 500,000 ₪, מתקציב קרן עבודות פיתוח.

6. תב"ר מס' 1154 - אוריינות דיגיטלית, ע"ס: 2,179,452 ₪ תקציב משרד המדע והטכנולוגיה, ע"ס: 1,561,079 ₪,

תקציב קרן עבודות פיתוח ע"ס: 618,373 ₪ .

מיועד לקורסים והכשרות להקניית מיומניות וכישורים דיגיטלית לכל האוכלוסיה.

דנינו: האם יש שאלות.

אסידון: סעיף 4 – מה זה השתתפות הורים, זה חלק מהתקציב?

גזבר: כן.

דנינו: זה סכומים זעומים יחסית לחלוקה.

הרב דייטש: סעיף 6?

דנינו: הרב דייטש, זה פרוייקט להב"ה לשעבר הפריטו את הפרוייקט הזה, המדינה משנה לשנה מעבירה את האחריות לרשויות איפה שאפשר לזרוק עלינו אז זורקים.

זה פרוייקט שאנחנו מנצלים את ההזדמנות של המשבר הקורונה לייצר שם פרוייקטים של קורסים במיומנויות- 121 לנסות ולהחזיר כמה שיותר אנשים למעגל התעסוקה יותר טוב ובריא וזה מה שאנחנו מתכוונים לעשות שם.

הרב דייטש: אנחנו משתתפים ב- 600 אלש"ח?

דנינו: לא, זה 600 אלש"ח, יש לנו שווי ערך , והשווי ערך יסגור את הפערים האלה, מבחינת התב"ר אנחנו צריכים להציג את המיצ'נג.

הרבה דייטש: זה ההשתתפות.

דנינו: ההשתתפות שלנו במבנה, זה בשביל לסגור את התב"ר שהיה תיקני ואם יהיה צורך נוציא את ה- 600 אלש"ח, זה מוצדק ראוי ונכון.

3

הצבעה: פה אחד

החלטה מס' :211 מליאת מועצת העיריה מאשרת פה אחד התב"רים

כדלקמן:

1. תב"ר מס' 1150 – שיקום כבישים מדרכות מערכת תיעול ותשתיות, ע"ס: 1,450,000 ₪, תקציב

משרד הפנים

2. תב"ר מס' 1151 – שיקום ושיפוץ המרחב ליקויי בטיחות מוסדות חינוך וגני ילדים

ע"ס:500,000 ₪ , תקציב משרד הפנים

3. תב"ר מס' 1152 – שינויים והתאמות במוסדות חינוך ת"ת דרכי חיים ע"ס: 343,039 ₪ ,

תקציב משרד החינוך.

4. תב"ר מס' 1129 – ציוד וריהוט גלובלי לבתי ספר , הגדלה ע"ס: 121,780 ₪ השתת' הורים

מחשב לכיתה ד': ביס אשלים- 20,950 ₪, ישורון-13,550 ₪, חבד-8,830 ₪ אביר יעקב-23,950 ₪

בן גוריון-24,550 ₪ ,הגבעה- 18,550 ₪, השתת' הורים מחשבים מעמותת פתחון לב: בן גוריון-

3,800 ₪ , דרכי נועם- 6,000 ₪הגבעה- 1,600 ₪.

5. תב"ר מס' 1153 – שדרוג תשתיות כבישים ומדרכות, ע"ס: 500,000 ₪, מתקציב קרן עבודות פיתוח.

6. תב"ר מס' 1154 - אוריינות דיגיטלית, ע"ס: 2,179,452 ₪ תקציב משרד המדע והטכנולוגיה,

ע"ס: 1,561,079 ₪, תקציב קרן עבודות פיתוח ע"ס: 618,373 ₪ .

מיועד לקורסים והכשרות להקניית מיומניות וכישורים דיגיטלית לכל האוכלוסיה.

דנינו: אני מבקש מחברי המועצה לשנות את הסדר את סעיף 3נעשה 5 ו- 3 ל- .5

סעיף 3 - אישור בניית כיתות גן בשכ' הפארק מתקציב בניית מוסדות ציבור של העיריה בשל הצורך

הדחוף בבנייה ובהעדר תקציב מאושר ממשרד החינוך

דנינו: משרד החינוך עדיין לא אישר תקציב לבניית כתות גן בשכונת הפארק, אבל הבנייה שם התחילה ואנו צופים קליטה של תושבים בשכונה כבר בשנת .2021 לכן יש צורך דחוף בבניית כיתות גן. התחלת בנייה מתקציב בנייה של מוסדות ציבור – מכסף המיועד למבני ציבור, שעלול לגרור קנס, שכן לפי הכללים אסור להתחיל בבנייה עד לקבלת התקציב ממשרד החינוך. אני חושב שבמקרה הזה אי אפשר להמשיך לחכות ולכן אני מבקש לאשר במועצה החלטה להתחיל את בניית הגנים מתקציב של בנייה של מוסדות ציבור, גם אם יגרור קנסות.

הנפקנו מעל 500 היתרי בנייה בשכונת הפארק הצפי של מינהל החינוך שהיו 4 כיתות גן בשנה הקרובה 2 כיתות גן נבנה בשכונת הפארק, ועוד 2 כיתות טרום חובה, גן חובה יהיה מחטיבה הצעירה ברגבים, זה התכנון שלנו כרגע, אנחנו עושים עוד מאמצים היום הייתה לי שיחה עם המינהל על מנת לזרז עוד את ההרשאות שאולי יגיעו בזמן הקרוב, ואז בכלל זה ייתר את האישור הזה, אנחנו שומרים לעצמנו את האפשרות שגם ובמידה ולא נקבל הרשאה ממשרד החינוך, אנחנו נבנה את זוג הגנים כדי שיהיה לנו, אנחנו צריכים להגיע ב- 1.9.21 עם גנים בנויים אין זמן ואנחנו צריכים לצאת לדרך באופן מהיר כמה האפשר.

אני חושב שגם אם יהיה קנס לפי הבדיקה שעשינו מדובר בסדר גודל של %15-20 לא יודע בדיוק, לדעתי אם נבנה את הגנים האלה וישארו כנכס של הרשות יתכן מאוד שנעשה שינוי ונהפוך אותם למעונות יום כפרוייקט כלכלי של הרשות, זה הזדמנות לייצר עוד פרוייקט כלכלי שנוציא את הגנים האלה וגם יפתור את בעיית המעונות יום, ונייצר פרוייקט כלכלי לרשות.

הרב דייטש: מה סדר גודל של תקציב?

4

דנינו: 2 מיליון ₪, יש לנו את הכספים האלה במוסדות ציבור.

יש שאלות, אין שאלות אני מעלה להצבעה.

הצבעה: פה אחד

החלטה מס' :213 מליאת מועצת העיר מאשרת פה אחד בניית כיתות גן בשכ' הפארק מתקציב בניית מוסדות ציבור

של העיריה בשל הצורך הדחוף בבנייה ובהעדר תקציב מאושר ממשרד החינוך.

סעיף 4 - אישור חוק עזר לאופקים )שירותי שמירה ואבטחה(, התשע"ה-2014 – הארכת תוקף

דנינו: רינת בבקשה

יועמ"ש: נשלחו דברי הסבר לחוק העזר, מדובר בחוק עזר שאושר כמה פעמים אנחנו בעצם מאשרים רק את הארכה לשנה נוספת ואנחנו עושים את זה באופן חריג לשנה וחודש כי חלף חודש. מאיזה שהיא סיבה בחוק הקודם אישרנו אותו עד 3.12 במקום 30.12 אנחנו כרגע מאשרים את דצמבר 2020 ואת ,2021 זה חוק העזר חוק העזר שמירה ואבטחה, העירייה מממנת בעזרת זה את השיטור העירוני, הפיקוח והיחידה של סדר ובטחון ציבורי.

התעריף הוא המקסימלי יש תחשיב שאושר ע"י משרד הפנים.

הרב דייטש: לפי שנה החולפת כמה זה, זה עולה.

יועמ"ש: לא עולה נשאר אותו הדבר.

אסידון: בשכ' הפארק גם שם יש אבטחה, אני בתור קבלן ולא רק אני כל הקבלנים יש שמה גניבות של בדואים של ציוד כל יום, אנחנו מסתובבים ורואים השאלה אם גם שם עושים סיור.

מנכ"ל: עושים סיור גם שם.

פורטל: גם אם זה שמה ומתרחשות גניבות אז כנראה שהעבודה שנעשית לא מספיקה.

יועמ"ש: הפיקוח העירוני לא יכול למנוע גניבות בכל העיר ובכל רגע נתון.

פורטל: אף אחד לא אמר את זה, אבל יש פה גם שיטור עירוני שיש לו סמכויות לבצע פעולות שיטור ופעולות הגנה על המרחב הציבורי, השאלה מה ההישגים שלהם בהקשר הזה אם לצורך העניין יש בעיית גניבות במגזרים מסויימים?

דנינו: היחידה הזאת היא לא במקום המשטרה.

פורטל: זה כח עזר בשיתוף עם המשטרה.

דנינו: דוד, זה לא במקום המשטרה, המשטרה צריכה לאכוף את עבירות הפשיעה ולא יחידה עירונית.

5

פורטל: אז מה זה השיטור העירוני?

דנינו: פעמיים בשנה אנחנו קובעים איזה עבירות, אנחנו רוצים שהשיטור העירוני יגע בהם, כמו למשל פסולת בניין שזה מכת מדינה וכאן באופקים, אז אנחנו שמים דגש על זה, שמים דגש על נושא של רעש כל העבירות של איכות חיים ועבירות של איכות סביבה, אנחנו נותנים לשיטור העירוני וכל שנה בוחנים מחדש מה סדר עדיפויות שאנחנו רוצים לעשות עם אותם יחידת שיטור העירוני.

פורטל: אני זוכר שהחוק הזה הגיע לשולחן הזה, הייתה תרעומת בציבור מוצדקת אם העיריה רוצה לשדרג את הכוח שיטור ולהקים יחידות כאלה ואחרות זה צריך לבוא ממקורות אחרים, ולא על חשבון התושבים .

דנינו: יש תושבים כאלה.

פורטל: תרעומת ציבורית גם אנשים שהצביעו לך לא אהבו את החוק הזה, אם רצית גוון פוליטי.

דנינו: לא, אני לא הכנסתי גוון פוליטי. אני אומר משהו אחר תמיד תהיינה תרעומת לעניינים האלה שאתה מכניס את היד לכיס.

פורטל: אז למה לא למנוע אותם, גם ככה הארנונה באופקים היא לא מהזולות במדינה ובטח יחסית לאזור.

דנינו: אתה טועה ומטעה דוד. אני רוצה לומר לך נקודה אחת ונסכם את הנושא הזה, הנושא של השיטור העירוני הוא מדהים כי הערך המוסף שלו, זה על כל שלושה פקחים.

פורטל: תראה הישגים.

דנינו: רגע, על כל שלושה פקחים שאנחנו מביאים המדינה מממנת עוד שבעה נוספים כוח אדיר שבלי זה לא יהיה לך את זה, ולכן אני חושב שרק בגלל הנוסחה הזאת היה שווה לנו משהו ששווה שקל 1 30 אג'.

פורטל: השאלה בסוף, אם אפשר לעשות הנחה, האם אפשר להפריש אוכלוסיות שקשה להם לשלם את השקלים האלו, האם בכלל אפשר לנצל את הסובסידיה מסויימת שבכלל התושבים לא יצטרכו לקחת את זה על עצמם בהקשר הזה.

דנינו: לצערי לא.

פורטל: בטח בזמנים האלו ששנת הקורונה והרבה אנשים שההכנסה שלהם ירדה.

דנינו: הייתי שמח שזה יקרה, אבל זה לא יכול לקרות מבחינת החוק, זה שווה ואחיד לכולם, לכן זה חלק מהמגבלות שלנו בחוק העזר הנ"ל. אני מעלה להצבעה.

6

הצבעה: 7 – בעד

1 – נגד )פורטל(

החלטה מס' :214 מליאת מועצת העיר מאשרת את תיקון חוק העזר לאופקים

)שירותי שמירה ואבטחה( התשע"ה

.2014

דנינו: אני עוזב את הישיבה ) בהתאם להסדר ניגוד עיניים בשאר הסעיפים( ימשיך הרב דייטש ויסגור אותה, סעיף 6 יורד מסדר היום טל מגרה לא נמצא.

יועמ"ש: סעיף 7 גם ירד מראש מסדר היום.

מר איציק דנינו ראש העיר עוזב את חדר הישיבות למשרד של דובר העיריה, מנהל את הישיבה הרב

אברהם דייטש.

סעיף מס' 5 - אישור שינוי ייעוד שטח ציבורי לסחיר במסגרת תב"ע לב העיר 0781799-651

הרב דייטש: מיקי בבקשה.

מהנדס: תוכנית התחדשות בלב העיר, אנחנו מקדמים היום 3 תוכניות להתחדשות של רחוב הרצל צפון לב העיר בהרצל דרום, 3 התוכניות נמצאות בועדה מחוזית בבדיקה תכנונית לפני דיון להפקדה, יוצאו להפקדה הרשות החליטה לקדם אותם, תוכנית לב העיר שחלה על אזור מסחרי והשטחים שנמצאים בניין העיריה, רח' כצנלסון איזור אפי תיאטרון זה השטחים הציבוריים עוסקת בעיקר בשטחי ציבור ומעט בשטחי מגורים ומעצימה זכויות של מספר ותעסוקה מתוך רצון למתוח פה את רוב השימושים להפוך למקום יותר אטרקטיבי, במסגרת תוכנית מוצע להפוך שני מגרשים שקיימת מיעוד ציבורי ליעוד סחיר ועל זה הדיון היום הבקשה למינהל התכנון לקבל את אישור מועצת העיר לשינוי הזה, אני יציג את שני המגשים שמדובר עליהם.

מגרש 1 – זה מגרש שנמצא בקצה הרחוב שלנו.

הרב עזרן: היה פעם גנים שם.

מהנדס: היום יש שם מבנה נטוש והרוס הוא ריק, צמוד למבנה בזק.

סופר: ליד הדואר.

מהנדס: לא ליד הדואר, הוא ממש בקצה הרחוב שלנו, התוכנית מבקשת להפוך אותו למגרש שייתן זכויות למסחר ולתעסוקה כאלמנט משלים באזור המרכז המסחרי.

המגרש הנוסף – שהתוכנית מציעה להפוך אותו ליעוד סחיר הוא המגרש שנמצא באזור של מגרשי הספורט שנמצאים בסמוך החנייה מאחורי האפי סמוך לבית העיריה כדי להשלים דופן רחוב של כצנלסון, התוכנית 7

מציעה לאפשר לבתים הקטנים בכצנלסון להיות בתים עם מעט יותר קומות 4 קומות וחנות מסחרית, מוצע להפוך מגרש אחד גם הוא לשנות אותו ליעוד משולב של מסחר ומגורים בבינוי צמוד כדי לשקם את רחוב כצנלסון כאשר המגרש השני הציבורי נשאר ביעוד הציבורי שמשלים את השימושיים הציבוריים של האפי.

מבוקש שמועצת העיר תאשר את השינויים האלה עקרונית ללשכת התכנון בכדי שנוכל להמשיך ולקדם את התוכנית.

פורטל:אתה כבר שינית יעוד, יש כבר איזה שהוא עניין מבחינת גורמים עסקיים יש מגע, אתה יודע שהתוכנית הזאת לא תיפול על ככה לבד, אתה נותן את האופציות נכון, השאלה אם אתם מתעסקים בהקשר לצורך העניין בבקשות או דרישות מיוחדות מצד יזמים, אם כבר עושים שינויים יעוד כזה או שאין התעסקות בזה.

מהנדס: כרגע אנחנו מייצרים תשתית תכנונית הציפיה של כולנו הלוואי שנצליח לממש אותה ובבוא היום, שהתוכנית תופקד בקרוב יכול להיות שהיה מקום לבחון את האפשרות לממש אותה כדי לאשר את התוכנית העירונית כי זה עדיין מוקדם כי התוכנית לא הופקדה, אתה יודע שזה המצב התכנוני שהועדה המחוזית תאשר.

פורטל: אז מדובר פה נטו כרגע בשינוי יעוד שום קשר לזה, יש תקציב של פיתוח המרחב הציבורי בשטחים האלו.

מהנדס: התקציב אמור להגיע מהשווקים שנקבל מהיטלי השבחה.

פורטל: יש תוכנית לזה או שנקבל את הכסף ואז נתחיל לעבוד.

מהנדס: כרגע בוא נייצר תשתית תכנונית לנצל את הפוטנציאל ולדאוג להכנסות ואז נראה אם צריך לשווק ולהיכנס למו"מ כדי לשווק מגרשים ולגבות היטלי השבחה.

פורטל: אני זוכר מהימים שלי פה שתמיד לב העיר זה צמד מילים הייתי שומע אותו, אני גם זוכר שהייתה תוכנית לשדרוג המרחב הציבורי להתאים אותו ברמה של תאורות רחוב, ברמה של גישה כדי להתאים אותו לסיטואציה מסחרית אתה מכיר דבר כזה?

מהנדס: אתה מדבר כרגע על פיתוח פיזי.

פורטל: כן.

מהנדס: כרגע אנחנו עוסקים בנושא התכנוני ויציאה לתשתית תכנונית, בפרוייקטים שאני מקדם כיום אין משהו כרגע על השולחן שהוא קונקרטי של פיתוח מחדש של כל הכיכר במרכז המסחרי.

פורטל: לא שווה להתחיל ולחושב קדימה.

מהנדס: יכול להיות שאם התוכנית תקבל תאוצה והלוואי ונצליח להפקיד אותה, יהיה מקום לייצר תשתית שתזמין יזמים לכאן.

פורטל: במה מתבטא שינוי השטח כמה מטרים?

8

מהנדס: אתה מדבר על השינויים הספציפיים האלו?

פורטל: כן.

מהנדס: שני המגרשים בסדר גודל של 4 דונם שכרגע השימוש בהם הם שימוש ציבורי בהיקפים מאוד נמוכים היקפים של %40-20 התוכנית מציעה היקפים של %250-300 במגרש הראשון - בשימוש של מגורים ומסחר במגרש שני – תעסוקה ומסחר, קפיצה של שינוי יעוד מציבורי לסחיר גם נותן היטלי השבחה, מאוד גדולים לרשות.

הרב דייטש: דבר חיובי ביותר, מעלה להצבעה.

הצבעה: פה אחד

החלטה ממס' :215 מליאת מועצת העיר מאשרת פה אחד שינוי ייעוד שטח ציבורי לסחיר במסגרת תב"ע לב העיר

0781799-651

סעיף מס' 6 - העברת פרוייקט דרי רחוב לטיפול המתנ"ס

הרב דייטש: דיברתי עם מנהל המתנ"ס על מנת שיסביר את העניין, הנושא באופן כללי הוא לא חשוב רק גם חיוני

מאוד, לאחרונה אושרו יחידת דרי רחוב לעיריית אופקים, ההגדרה דר או דרת רחוב, זה אנשים השוהים ולנים בקרנות ברחובות, בגינות ציבוריות, מבנים נטושים, אין להם רשת משפחתית וחברתי ונמצאים לרוב בהזנחה פיזית וגם נפשית.

הטיפול בדרי רחוב כולל: איתור וחילוץ מהרחוב בדגש על דרי רחוב הנמצאים בסיכון או בסכנה, מתן מחסה

קורת גג, מזון ופינה חמה, הפנייה לגמילה, סיוע במיצוי זכויות, הפניה לטיפול פסיכוסוציאלי מקיף וארוך טווח לרוב ברשויות המקימות יחידות כאלה הינן תחת עמותה שמפעילה, ברצוננו להעביר להפעלת המתנ"ס כדי להפריד את הטיפול בין דרי הרחוב ליחידת ההתמכרויות שלנו.

היחידה כוללת עו"ס ומדריך בחלקיות משרה ותקציב גמיש לרכישת שמיכות משקה חם , נסיעות לשאלטר וכו'. סך כל התקציב – כ 85000 בשנה שמגיע ממשרד הרווחה, זה התחלה של פעילות.

לאחרונה לפני שבועיים שמענו על איזה משפחה שהייתה באיזה בית בריקבון, זה כתוצאה מהבחורים שעשו סיבובים וגילו שהוא לא עונה לטלפון מאתמול בערב.

מנכ"ל:זה לא דרי רחוב.

הרב דייטש: כן, זה על אותו עיקרון של הטיפול שבחורים שמסתובבים ברחובות ומגלים כל מיני מקרים כאלה קשים

ועולים על הבעיות.

אסידון: זה לא מחלקת רווחה מטפלת בזה?

פורטל: בדיוק השאלה למה אתם הופכים את המתנ"ס לעמותת "לתת", מה הקשר מתנ"ס לפרוייקט כזה, אני לא מבין. שמח' הווחה תתעסק בזה.

9

הרב דייטש: אם היה מדובר באיזה הוספיס אתה צודק, בסה"כ זה פעילות

רחוב, והמתנ"ס במסגרת הכלליות שהוא

עושה עם מתנדבים, עם כל מיני דברים ומתעסק גם עם זה.

פורטל: יש את הרווחה אנשי מקצוע שיתעסקו בזה.

יועמ"ש: קודם כל, יש הרבה פעילויות רווחה במתנ"ס, בין יתר הדברים שהוא עושה גם פעילות רווחתית.

הרבה דברים של הרווחה פרוייקטים בדרך כלל בערים אחרות מתבצע ע"י עמותות במפוזר, ואצלנו מבוצע על ידי המתנ"ס. המתנ"ס מעסיק עו"ס.

פורטל: בסדר, שיש הרבה ולא זוכרים אפילו אחד.

יועמ"ש: קודם כל יש קשר, אני אומרת לך עובדתית שיש פרוייקטים רווחתיים שמנוהלים ע"י המתנ"ס גם בחוזה שלנו מול המתנ"ס.

גזבר: גם מועדוניות.

פורטל: מועדוניות זה חינוך א-פורמלי

הרב עזרן: לא, זה מועדונית רווחה.

יועמ"ש: מה שאני רוצה לומר שהסיבה שזה עובר לעמותות זה לא סתם מבחינת משרד הרווחה הוא מתקצב את זה בנפרד, גם ברשויות אחרות זה לא מנוהל ע"י מח' הרווחה אלה ע"י עמותות, יש פרוייקטים שזה בלתי אפשרי מהרבה בחינות טכניות, פרוציודליות לנהל את זה בתוך מח' הרווחה, ולכן הם צריכים להוציא החוצה, בגלל שיש איזה גמישות שמתנ"ס או עמותה יכולים לאפשר שמח' הרווחה לא יכולה לאפשר, ולכן הרבה פעמים משרד הרווחה בעצמו מגדיר את הפרוייקטים האלה כפרוייקטים שמוצאים החוצה והוא מתקצב בחוץ ולא בפנים.

הרב עזרן: אם המתנ"ס מוכן, והרווחה תומכת בזה ועובדים בשיתוף פעולה, לנושא הזה, איפה הבעיה?

פורטל: אני אגיד לך איפה הבעיה, בכל יחידה, ארגון לא משנה אם זה עירייה, צה"ל, או חברה כזאת או אחרת, לכל יחידה יש את המקצועיות שלה, לצורך העניין גזבר העיריה והמחלקה שלו, לא יתעסקו בנושאים שלא מבינים ולא בנושאים פיננסיים, אני לא מבין למה יש איזו מגמה כזו, זה בערך כל ישיבה שניה שאני מגיע לתת עוד למתנ"ס כאילו עכשיו מדובר פה ארגון על שיודע לעשות הכל וידו בכל יד כל בו, מה הקשר תנו לאנשי המקצוע להתעסק בזה יש עובדים סוציאליים 85,000 ₪, דרך אגב אני מסתכל פה באמירה שלא נראה לי שרחובות אופקים מלאים בהומלסים, אז מה הקשר לתת למתנ"ס, מה הקשר לתלוש איבר חי ממקום שאמור לטפל בזה ולהעביר למתנ"ס, בגלל שמשרד הרווחה ידע לתת את התקציב למתנ"ס, זה נשמע לי ניהול לא מקצועי.

מנכ"ל: אין שום ניתוק ממח' הרווחה.

פורטל: שישאר ברווחה.

10

מנכ"ל: אין שום ניתוק אתם תראו בסעיף הבא, למה אנו הולכים לזה, אנחנו היום מתעסקים גם דרי רחוב.

פורטל: כמה דרי רחוב מזוהים יש באופקים?

מנכ"ל: למעלה מ- .40

פורטל: 40 איש, אין להם קורת גג? חיים ברחוב?

מנכ"ל: מסתובבים, כאלה מפה אנחנו לוקחים אותם, התחלנו עם 25 דרי רחוב עלינו, אנחנו בכמות הזאת לוקחים אותם לכל מיני מוסדות, כדי לשקם אותם ולעשות את כל התהליך.

לאורך כל התקופה שאני פה מול הרווחה מתעסק גם עם דרי רחוב, לקחנו את פרוייקט דרי רחוב והתעסקנו בהם תחת הכותרת של הרווחה, שזה בא על חשבון המתמכרים וכל מיני כאלה שאנחנו מטפלים בהם, אני לא יכול לממן עו"ס מעבר לכמות הזאת, יצאה תוכנית בגלל ששם דגש רחב יותר וגדול, אנחנו גם רוצים באיזה שלבלבדוק דירה, כדי שנוכל להכניס אותם לתקופת זמן, הצורך הזה גדל והמדינה הקצתה תוכנית כזו, יכלנו לשים אותם כביכול ברווחה, אבל אין מי שמתעסק בזה, יש משהו שמתעסק בזה ומלווה שנים.

ה- %25 זה משרה, אין עו"ס שיבוא לכאן לעבוד ב- %,25 אנחנו רוצים להעמיס את זה מה שנקרה באופן בהפורמאלי מבחינתנו אלי גיגי עושה את זה, בשעות הערב אנחנו ניתן לו גם את המשימה הזאת שהוא ינהל את זה.

פורטל: גיגי עובד באגף הרווחה.

מנכ"ל: בדיוק, זה הרעיון.

פורטל: אז מה קשור המתנ"ס?

מנכ"ל: אני מסביר שאני לא יכול לתת לו %125 משרה בתוך הרווחה, זה הרעיון.

פורטל: יש בתוך הדרי רחוב מתחת גיל ,18 בגדר קטינים?

מנכ"ל: עד כמה שאני יודע לא, אני מוכן לבדוק את זה.

הרב דייטש: מעלה להצבעה.

הצבעה: פה אחד

החלטה מס' :216 מליאת מועצת העיר מאשרת פה אחד העברת פרוייקט דרי רחוב לטיפול המתנ"ס.

11

סעיף מס' 7 - אשרור ביצוע פרוייקט תומכי הוראה בתקופת

קורונה באמצעות המתנ"ס

הרב דייטש: בתחילת שנת הלימודים נדרשנו לפצל את הכיתות לקפסולות. המשמעות היתה שהיה צריך לתגבר את

מערך ההוראה, הכיתות ועוזרי הוראה במימון משרד החינוך. המתנ"ס עוסק בחינוך בלתי פורמאלי והיה מסוגל לפעול במיידי להעסקת תומכי ההוראה ולכן הוחלט להעביר את הפרוייקט לביצוע במתנ"ס.

ההחלטה נעשתה לפני שהתקבלה חוות הדעת של משרד המשפטים לגבי ניגוד העניינים של איציק –

ראש העיר במתנ"ס.

עם זאת הנספח להסכם המתנ"ס נחתם כעת ולכן למען הזהירות הוחלט לאשרר את ההחלטה על העברת הפרוייקט לביצוע המתנ"ס למליאה, מה שאנחנו רוצים לאשרר את ביצוע פרוייקט תומכי ההוראה בתקופת הקורונה באמצעות המתנ"ס, לא מדובר על משהו קבוע מדובר על תקופת הקורונה כדי להשלים את הכיתות הלא פורמליות.

פורטל: מי אלה תומכי ההוראה?

הרב דייטש: סטודנטים שהשלימו כיתות קטנות במסגרת הקורונה.

מנכ"ל: בעיקר אלה שלומדים ומתעסקים בהוראה.

פורטל:יש כבר איוש?

מנכ"ל: כן.

גזבר: משרד החינוך מתקצב.

פורטל: מה ההיקף, סדר גודל?

גזבר: בקיץ הגענו ל-5-6 מיליון ₪.

פורטל:5 מיליון ₪, לתומכי הוראה?

גזבר: גם בתקופת הקיץ שלא היו לימודים.

הרב דייטש: מעלה להצבעה

הצבעה: פה אחד

החלטה מס' :217 מליאת מועצת העיריה מאשרת פה לאשרר את ביצוע פרוייקט תומכי הוראה בתקופת קורונה

באמצעות המתנ"ס.

12

סעיף מס' 8 - אישור עבודה נוספת לעובד אליהו גיגי

הרב דייטש: אליהו גיגי הוא עובד סוציאלי מסור במחלקת הרווחה של העירייה. הוא מטפל במכורים.

כעת יש פרוייקט חדש שעוסק בדרי רחוב ומבוצע על ידי המתנ"ס והוא האדם המתאים ביותר לעשות את העבודה הזו היות והוא מכיר את האוכלוסייה. כמו כן הוא מעוניין בעבודה נוספת בשל צרכיו בהגדלת הכנסה. מהתייעצות עם מנהלת מחלקת הרווחה עולה שאין ניגוד עניינים בין תפקידו בעירייה והעבודה הנוספת במתנ"ס. לכן מציע לאשר לו לעבוד בעבודה נוספת.

הצבעה: פה אחד

החלטה מס' :218 מליאת מועצת העיר מאשרת פה אחד לאליהו גיגי לעבוד בעבודה נוספת בהיקף של %25

במשרה במתנ"ס.

הרב דייטש: תודה רבה, הישיבה נעולה

בכבוד רב

איציק דנינו יורם נחמן

ראש העיר מ נ כ " ל

13