פרוטוקול מליאה מס' 71

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 71

מיום שלישי, י"א באייר התשפ״ג, 2/5/2023

משתתפים: מר איציק דנינו – ראש העירייה

הרב שלמה עזרן – סגן ומ"מ ראש העירייה

הגב' פאולינה פוקס – חברת מועצת עיר

מר גדעון שחר – חבר מועצת עיר

מר דורון אסידון – חבר מועצת עיר

מר טל מגרה – חבר מועצת עיר

מר חי סופר – חבר מועצת עיר

גב' מרגריטה פרנקל – חברת מועצת העיר

הגב' יעל שגב – סגנית ראש העירייה בתואר

מר יעקב דיין – חבר מועצת עיר

נעדרו: הרב אברהם דייטש – סגן ראש העירייה

הרב ראובן פילו – חבר מועצת עיר

דוד פורטל – חבר מועצת עיר

מר גדעון סבגי – חבר מועצת עיר

מר ברוך פאקר – חבר מועצת עיר

נוכחים: מר יורם נחמן – מנכ"ל העיריה

מר יאיר דהן – גזבר העיריה

הגב' רינת מסד – יועמ"ש

מר פיני בן יעיש – מהנדס העירייה

מר משה ברמץ – מבקר העירייה

אורחים: אלון יעקב – מנהל המתנ"ס

אוראל טורץ

טל טויזר

אריה

לאה ישראלוב

1

על סדר היום:

1. אישור פרוטוקול 70

2. הצגת תוכנית לצרכים מיוחדים )מתנ"ס- אוראל טורץ(

3. אישור תב"רים

4. אישור מינוי מר פנחס בן יעיש מהנדס העיריה כנציג דירקטוריון בחברה הכלכלית

5. אישור פטור מארנונה לעמותות: צידה לדרך, מרכז לענייני יהדות, בשיעור של %66 הנחת עמותות,

לשנים 2023-2025

6. אישור המועצה כי קידום תחום השימוש בגז הטבעי ברשות הוא מטרה ציבורית לתועלת הציבור.

7. אישור הסכם עם חברת נגב גז טבעי בע"מ, למתן שירותי חלוקת גז טבעי במגזרת הביתי.

8. החלטה על רישום עיריית אופקים כמשווקת גז טבעי במגזר הביתי ברשימת המשווקים של רשות הגז

הטבעי במשרד האנרגיה

9. אישור פתיחת חשבון בנק ייעודי לטובת פעילות עיריית אופקים כמשווקת גז טבעי.

10. אישור המלצת ועדת המכרזים לנהל משא ומתן עם חברות ויבואני רכב לצורך רכישת רכבים

תפעוליים למחלקות העירייה.

11. עדכון על קבלת תרומה – תרומת קרן היסוד.

12. אישור עדכון שכר בכירים לעובדת ילנה קירוב סגנית מהנדס מ- %45 ל- %50 מיום ,1.4.23 בהמלצת

המהנדס ומנכ"ל העיריה בכפוף לאישור משרד הפנים

2

יצחק דנינו: חברים. ערב טוב. אני שמח לפתוח את ישיבת מליאה מספר .71

]-[ הוספת נושא לסדר היום

יצחק דנינו: לפני שאני פותח את הישיבה אני מבקש מחברי המועצה לאשר לי לעלות תב״ר נוסף שהגיע

היום ואנחנו רוצים כבר להעלות אותו לסדר היום. תב״רים, אני מעלה להצבעה. פה אחד, תודה.

החלטה מס' 443

מליאת מועצת העיר מאשרת הוספת תב"ר נוסף לסדר היום.

אושר פה אחד

פאולינה פוקס: איזה תב״ר?

יצחק דנינו: תב״ר מספר .13

][1 אישור פרוטוקול .70

יצחק דנינו: על סדר היום אישור פרוטוקול למליאה הקודמת מספר .70 האם יש למישהו הערות? לא. תודה.

אני מעלה להצבעה. פה אחד.

החלטה מס' 445

מליאת מועצת העיר מאשרת את פרוטוקול מליאה מס' .70

אושר פה אחד

][2 הצגת תוכנית לצרכים מיוחדים )מתנ"ס- אוראל טורץ(.

יצחק דנינו: החלטת מועצת העיר מאשרת את פרוטוקול המליאה מספר .70 אנחנו היום בישיבה מיוחדת.

מה זאת אומרת מיוחדת? מיוחדת תרתי-משמע. גם המשפחות של הילדים המיוחדים שלנו מלווים את הישיבה הזאת, יחד עם אוראל מהמתנ״ס, אלון מנהל המתנ״ס שעושים עבודה נהדרת עם כל העניין הזה של משפחות מיוחדות ועם הילדים המיוחדים. אנחנו רוצים במסגרת חודש פברואר המיוחד, זה היה צריך לעלות בישיבה בפברואר, זה טיפה נדחה להיום מכל מיני סיבות ואנחנו כאן, כמו שאמרתי קודם עם אריה, יושב ראש ועד מנהיגות ההורים המיוחדים שיש לנו בעיר שעושה עבודה נפלאה וחשובה וזאת הזדמנות להודות לכל הצוות של ההורים שככה נרתם יחד איתנו לעשות כל מה שאנחנו יכולים למען הילדים הנהדרים האלה יחד עם המתנ״ס העירוני, יחד עם מחלקת הקהילתיות שלנו. טל טויזר שמעלה את זה כל הזמן לסדר 3

היום. גם אליי באופן אישי. גם הפורום הרחב יותר. אנחנו נפגשים אחת ל-. אז בהחלט חשוב שחברי המועצה יהיו כולם מעורבים בנושא כל כך חשוב ורגיש אנחנו נותנים לו הרבה מאוד תשומת לב.

אוראל טורץ: אני אוראל, מנהלת מחלקת חברה וקהילה במתנ״ס. בין היתר, בין התחומים שנמצאים אצלי

במחלקה זה התחום של אוכלוסיות מיוחדות ואנחנו כאן נספר לכם קצת על מה שקורה במסגרת הפעילות שלנו עם הפורום ומה קורה בעיר מבחינת התחום של אוכלוסיות מיוחדות ומה היינו רוצים שיקרה הלאה.

באוקטובר האחרון הקמנו פורום האוכלוסיות המיוחדות. הפורום מתכנס אחת לחודש ודן בנושאים שעולים מהשטח, פערים שקיימים כיום, בנושאים שהיינו רוצים לגעת בהם ולשפר. בדצמבר האחרון הערנו את המבנים של המתנ״ס בסגול לרגל היום הבין-לאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. אנחנו ממש-ממש נשמח לראות עוד אתרים בשנה הקרובה מוארים בסגול.

יצחק דנינו: אז אנחנו כבר מקבלים את ההצעה שלך ושנה הבאה גם בניין העיריה.

אוראל טורץ: משמח מאוד. עוד קצת ממה שעשינו השנה. פעילות פברואר יוצאת מן הכלל שכמו שאמר ראש

העיר גם הפגישה הזאת היא חלק מהפעילות השוטפת שהייתה אמורה להתקיים באותו החודש. זאת היוזמה של החברה למתנ״סים למען העלאת המודעות לאנשים שחיים עם מוגבלות ושילוב שלהם בקהילה. קיימנו פעילות ענפה בכל רחבי העיר. אין אגף ברשות המחלקה שלא לקחו חלק. חינוך, שירותים חברתיים, הבית למשפחה, המתנ״ס, העיריה והנהגת המשפחות המיוחדות, כמובן, שהיו שותפים איתנו לאורך כל הדרך.

לקחנו חלק בפסטיבל מדרום. ישב איתנו היום גם יורם, ההרצאה של טל פרידמן הייתה יוזמה משותפת שלנו עם הפורום של המשפחות המיוחדות. הבאנו הרצאה של טל פרידמן, מה למדתי מהבת שלי. זה בעצם על ההתמודדות שלו עם ילדה עם צרכים מיוחדים. תחת התחום הזה במתנ״ס יושבים תוכנויות, מעגלי תעסוקה, תוכנית לשילוב אנשים עם מוגבלויות בתעסוקה ותוכנית עמיתים היא תוכנית לקידום תהליכי החלמה של אנשים עם התמודדויות נפש באמצעות השתייכות לקהילה ובינואר האחרון קיימנו אירוע מקסים. שירי צביקה פיק וחיברנו אליו גם אנשים עם צרכים מיוחדים. זה מה שקורה במתנ״ס. חשוב לי לומר שבשלב הזה אנחנו גם נמצאים בתהליכים של גיוס רכז שיקדם את התחום אצלנו ומכאן, גם במרכז הצעירים. כמו מה שאני רואה, הם אמורים לעבוד בשיתוף פעולה מלא. כמובן, עם כל גורם אחר ברשות שנוגע בתחום. כיום, פועלים במתנ״ס כ-60 חוגים. שניים מהם ייעודיים לאוכלוסיית הצרכים המיוחדים.

פתחנו חוג כדורגל בשותף עמותת עילאי בחוג תיאטרון עלמה. התמונה שאתם רואים כאן היא באמת מתוך הפעילות של עמותת עילאי וחשוב מאוד לומר שישנם עוד הרבה מאוד ילדים עם צרכים מיוחדים שמשתתפים בפעילות השוטפת של החוגים הכלליים.

טל טויזר: אני אמשיך קצת לספר על הפעילות של מחלקת הרווחה. אני מנהלת את מרכז המשפחות. בעצם

במחלקת הרווחה יש את מרכז למשפחות, פועל כ-5.5 שנים, שירות משלים בתוך היחידה הקהילתית, נותנים שירות ל-270 משפחות ברשות שזה בערך כ-1,500 נהנים כשהמטרה זה לתת להם באמת לייצר איזושהי קהילה של משפחות מיוחדות ולהסתכל על המשפחה כמכלול ולא רק על הילד המיוחד, אלא שאנחנו מבינים 4

שבסוף בכל משפחה שיש בה ילד מיוחד יש עוד הרבה נספחים מעבר ואנחנו נותנים את כל המענה. עם זה נושאים של תמיכה, עם זה קבוצות, לאבות, לאימהות, לאחים, לאחיות. התחלנו גם קבוצה לסבתות כי הבנו שהמאגר אפילו רחב יותר מהמשפחה הגרעינית. הרצאות בחום של מידע וזכויות, פעילויות פנאי משפחתיות שמאפשרות למשפחות לצאת לפעילות בלי שמישהו יסתכל על הילד המיוחד שלהם וירים גבה וככה הרבה יותר בנוחות. פעילות פנאי גם לעבוד ולאימהות איזשהו זמן, גם להכיר ולדבר עם עוד הורים וגם איזו שעה-

שעתיים לעצמם שהם יכולים רגע להתנתק מהיום-יום כי היום נופש לאימהות עשינו שלוש פעמים, עשינו נופש של יומיים בבית מלון לאימהות עם סדנאות, עם טיולים. באמת, רק כדי לפנק ולתת להם כוח להמשיך.

כמובן שההסברה בחודש פברואר אצלנו נפלה. אנחנו בשיתוף פעולה מלא עם המתנ״ס. אני חייבת להגיד שזה ממש כיף שיש את השיתוף פעולה הזה ואנחנו רואים משנה לשנה שהפעילות של החודש הזה היא רק גדלה וצומחת ואנחנו מצליחים להגיע ליותר קהלים. כמובן שיש את מנהיגות ההורים הפעילה שבזכותם הרבה לא היה קורה. הם באמת מרימים, מציפים ושמים את המשפחות האלה במרכז ונותנים גם לי כוח להמשיך ולקדם את כל הדברים האלה.

יצחק דנינו: איפה רותי?

טל טויזר: היא הייתה אמורה להגיע )נמצאת בבדיקה עם הבת שלה בבית שמש(, שוב פעם הילדים

המיוחדים.

יצחק דנינו: מסרי לה, ממני ומחברי המועצה ומכולם, את תודתנו על התמורה המשמעותית שלה.

טל טויזר: רותי, זכתה ביקירת העיר, על פעולתה של המשפחות המיוחדות והיא ממשיכה גם איתנו. המקלט

ברחוב חגי שפועלת בו מועדונית שבת שהיא מפעילה בהתנדבות מלאה עם בנות מהסמינר. מקלט שקיבלנו לפני כשלוש שנים. גם לטובת המרכז למשפחה שפועל בו גם בשנתיים האחרונות ואנחנו מאוד מקווים שהוא מסיים את הלימודים שלו בשנה הזאת ואנחנו נוכל לחזור לשיפוץ ולעשייה מלאה כי ממש ברגעים אלה מתקיימים פה סדנאות. כאילו, ממש ברגע זה מתקיימת שם סדנת חוסן.

יצחק דנינו: גם עם הגן?

טל טויזר: עם הגן זה קצת מורכב. אני רק אגיד שזה לא פשוט. המבנה. תדמיין איך נראה גן כשנכנסים אליו

קבוצה, אבל אני מקווה שאנחנו מתקדמים הלאה. זה בהחלט מאוד חשוב. זהו, יש פה עוד מלא מה לעשות, אני מעבירה את המושכות להורים.

לאה ישראלוב: נעים מאוד, אני לאה. אני אמא לילד עם צרכים מיוחדים, ילד על הרצף האוטיסטי.

הצטרפתי למנהיגות ההורים לפני כשנתיים כשהכרתי את טל ואת אריה. ככה הם משכו אותי לקבוצה. זאת קבוצה שבעצם אנחנו פועלים עשרה הורים למען קידום ובניית שיתופי פעולה בעיר. חלק ממה שעשינו ביחד עם כל השותפים פה זה בעצם הכנסנו תב״ם בגני התקשורת. שזה שעות טיפול נוספות שלא היה פה בעבר.

5

פורום צרכים מיוחדים קובע במתנ״ס, אנחנו נפגשים אחת לחודש. קשר עם מחלקת החינוך והפקת ערב משותף להורים. בעצם, כשרחל אוחנה נכנסה לתוכנית היא באמת נורא נרתמה והפיקה ערב מיוחד בשביל זה והזמינה את כל ההורים של החינוך המיוחד. סקר מיפוי צרכים שזה משהו שאנחנו מאוד צריכים אותו.

ערב שולחנות עגולים. לוחות תקשורת בגני שעשועים. זה משהו שאני פניתי לאיציק וקיבלתי מענה מאוד-

מאוד יפה על זה ואסף באמת עשה את זה וזה בין הדברים הכי טובים שקרו פה בעיר כי הלוחות תקשורת הם מאוד משמעותיים ומאוד מעלים את המודעות, בעצם בעיר שעוד ילדים צריכים אותם. דרך אגב, גם ילדים רגילים מאוד משתמשים בזה ומתלהבים כי הם בעצם מתקשרים עם ילדים אחרים. עם ילדים שהם לא הכירו בעבר. חוק כדורגל, כמו שאתם יודעים, זה באמת עמותת עילאי, חוג תיאטרון ויש לנו את שוויון בסלון שחלקכם הייתם בו וחוויתם והרגשתם. זאת קבוצת הורים שמגיעים, משתפים מהלב באמת מה הם עוברים יום-יום בבית ובתהליך שהם עוברים כל הזמן. זה חלק מהפעילות של המנהיגות שלנו.

אריה: שמי אריה. בן ,34 תושב העיר ב-5 השנים האחרונות. נשוי ואב לשני ילדים מיוחדים על הרצף

האוטיסטי, האחרון ממש לאחרונה. מזלנו שפר עלינו ברוך השם. ואני קצת אגע במספרים. אז באופקים קיימים 607 ילדים בעלי- טווח ילד נכה,%5 מילדי העיר לעומת %3.7 ברמה הארצית ו- %1.6 מכלל תושבי העיר לעומת %1.2 זאת אומרת, בשני הפרמטרים אנחנו %25 מעל הממוצע הארצי. 1,586 בעלי נכות כללית, גם פה אנחנו %23 מעל הממוצע הארצי. כאן מדובר על בוגרים כמובן, מעל גיל .18 ו-351 מקבלי קצבת שירותים מיוחדים. אנחנו %12 מהממוצע הארצי. למי שלא ברור אגב מה זה קצבת שירותים מיוחדים היא בדרך כלל ניתנת למישהו, בוא נגיד, בחמורים יותר, כאלה שיש להם בעיות קוגניטיביות חמורות. אלה שלא יכולים לקיים שיח, לא יכולים לשלוט בצרכים שלהם באופן עצמאי או להתנהל באופן עצמאי בשוטף.

לאה ישראלוב: אני אתן דוגמה. הבן שלי לא מדבר. הוא מקבל קצבה. הבן שלי ילד בן 7 שהוא לא ורבלי, אז

זה קצבת שירותים מיוחדים. זה ילד שצריך תמיד עזרה ממישהו בשביל שיהיה לו תיווך.

פאולינה פוקס: יש לכם טיפול? רופא מיוחד שיתחיל לדבר?

לאה ישראלוב: זה המון טיפולים. זה רצף מאוד גדול שצריך לעשות אותו בחוץ.

אריה: אז קצת בחינוך. באופקים יש 692 תלמידים שלומדים בתוך אופקים, מתוכם 31 זה גילאי ,0-3 כל

היתר הם 3-18 וזה כבר צמיחה שאנחנו יכולים לראות, היא מאוד גדולה בהשוואה לשנה שעברה שלמדו פה 483 תלמידים בלבד.

אוראל טורץ: יש לנו 692 בעיר ועוד 44 בחוץ.

אריה: ילד שמקבל קצבה כילד נכה, יש לנו .607 עכשיו, אני תכף אפרט ואז אנחנו נבין בדיוק. יש לנו עוד

144 תלמידי חוץ לעומת 131 שבעצם מתוכם 96 תלמידים הם על הרצף האוטיסטי. זה אנחנו מדברים, סליחה, לא היה לנו פשוט את הסדר של מי שלומד מחוץ לעיר, אז פה יש לי רק את הפירוט של מי שלומד 6

בתוך העיר שזה 96 תלמידים על הרצף, 129 תלמידים מעוכבי התפתחות שחלקם אגב, הסבירות היא בדרך כלל ]רעשי רקע[ שמתוך אותם ילדים %20-30יגיעו בעצם לחינוך מיוחד מלא שאומר כיתת תקשורת או בית ספר לחינוך מיוחד לאחר גיל 5 בדרך כלל. 118 תלמידים עם הפרעות נפשיות קשות, 24 תלמידים עם הפרעות התנהגותיות או רגשיות קשות, 14 תלמידים עם מגבלה שכלית-התפתחותית ו-280 תלמידים לקויי למידה, שזה ספקטרום מאוד-מאוד רחב. מ-adhd ל-ocd וכן הלאה. אז מהם רוצים ברשות? קודם כל, פונקציה רשותית שתכלול את תחום הצרכים המיוחדים ברמה העירונית. מה זה אומר מבחינתנו? נכון לרגע זה וזה באמת אני יכול לתת איזשהו גביע למנהיגות ההורים כי זה היה באמת חתירה שלנו להשיג רכז גם למרכז הצעירים וגם במתנ״ס. מרכז הצעירים אפילו אנחנו שהעברנו להם את הקול קורא עצמו וזה חלק מאיזשהו מעבר שאני חושב שגם העיריה צריכה לעשות. למצוא מישהו שיתכלל בעצם את כלל אגפי העיריה וייתן לנו איזשהו משפך שינקז את הכול לכיוון אחד כי בסוף אנחנו צריכים לכל נקודה מישהו שייבוא, ירים את הדגל על הצרכים המיוחדים שזה משהו שצריך להתקיים.

יורם נחמן: יש את הבחור שגייסנו למרכז הצעירים, שזה גם כן הייעוד שלו, רק לאחר שהוא יתכלל את זה,

זה באגף .אורבני של אבי ביתן.

אוראל טורץ: הוא מגיל .18

אריה: ברמה העירונית תקציבים ייעודיים. זאת אומרת, אנחנו צריכים לחשוב כסף, צריך לראות איך אנחנו

רואים את המחסורים ואיך אנחנו יכולים לשפות אותם. ההוצאות הן הרבה יותר גדולות בחינוך המיוחד, באופן כללי אצל אוכלוסיות מיוחדות ההוצאות הן על אחת כמה וכמה יותר גדולות בגלל הדרישות, בגלל הצרכים שמתקיימים כאן. אנחנו כן צריכים לראות. הייתה לנו שיחה במהלך השבוע לאיזשהו תקציב שהתבקשנו, שביקשו לנסות ולארגן ובסופו של דבר קיבלו עד %45 ממנו. אז אני די עמדתי על כך שכל הנושא של הצרכים המיוחדים או איך אנחנו בעצם נותנים להם את האקסטרה כדי שהם יוכלו להגיע לנקודה שבה נמצאים כל היתר ואנחנו עדיין, גם שם אנחנו גדלים. אז גם שם אנחנו צריכים לראות איך אנחנו נותנים את האקסטרה. חשוב שנציגות ההורים תהיה חלק מתהליך התכנון, התאמת אירועים לגני משחקים, חינוך והכל. בסוף, בוא נודה על האמת, אנחנו אלו שחווים את זה ביום-יום אנחנו יודעים יותר טוב מכולם מה צריך, איפה צריך וכמה וביחד כמובן עם הגורמים המוניציפליים שיוכלו לתת את האינפוט שלכם, אנחנו נוכל להגיע באמת לדרך המלך. שיתוף הפעולה בחינוך, שוהם לבדה לא מספיקה. את זה אני אומר כי שוהם עושה עבודה מצוינת בתחום, אני חייב לציין. החינוך המיוחד זה לא משהו שהוא קל לטפל. על אחת כמה וכמה מלכתחילה אנחנו באים מאוד טעונים על כלל הרשויות, לא רק על הרשות המוניציפלית כמובן מסיבות ברורות. אנחנו בחסר די גדול ברמה הארצית וכולנו מכירים ויודעים את זה. אז אנחנו כן צריכים לראות איך אנחנו שם מוסיפים עוד מישהו כי למשל שם עכשיו בתקופה של ועדות, אז אנחנו בנציגות שבסדר גודל מיוני-יולי, אפילו אוגוסט, בוועדות חריגים. שוהם פחות זמינה. היא זמינה, אבל נורא קשה להתנהל איתה ואנחנו צריכים למצוא איזשהו פתרון שייתן מענה לפחות לתקופה הזאת שהיא נמצאת בוועדות השמה.

בבדיקה שאני ערכתי ברשויות אחרות, בדרך כלל זה משתנה בין רשויות. יש בין 2-6 אנשים. ברשויות בסדר 7

גודל שלנו בדרך כלל יש שני אנשים. האחד הוא בעצם ממחלקת חינוך כאשר השני הוא בדרך כלל אחראי עבודות השמה. אז הקמת בית ספר לחינוך מיוחד. כמובן, לפני שנה ישבנו בהרמת כוסית בחינוך. הדברים מאז קצת קפאו ואנחנו כן צריכים לקדם את זה הלאה, כי המספרים כבר מדברים על זה לחלוטין.

יצחק דנינו: עדיין אין זיהוי צורך במשרד החינוך.

אריה: אנחנו יודעים את זה. אנחנו גם שם מנהלים מאבקים. גם ברמה המחוזית וגם ברמת הוועדים

הארציים שלנו. מבחינה מספרית יש תאימות לזה, כי הגופים האחרים מן הסתם של משרד החינוך רואה לנכון לתעדף. התפקיד שלנו כהורים הם לדחוף את זה ונשמח, מן הסתם, לגיבוי מלא שלכם.

יצחק דנינו: גיבוי מלא קיבלתם כל הזמן.

אריה: נכון, דחיפה מבפנים. יש לנו אנשים פה שמחוברים אלינו, שר החינוך היה פה.

יצחק דנינו: הוא יהיה.

אריה: אה, הוא עוד לא היה? נשמח להציג את זה בפניו. אוראל אני רואה עדיין עובדת. שוהם ניסיתי לתקשר

איתה, היא נורא לחוצה. אז מענה מתאים כמובן בתחום החינוך המיוחד לכלל הסקטורים בעיר. הכוונה היא כמובן חינוך ממלכתי, חרדי. פה יש לנו פחות תקשורת. מענה הוליסטי במסגרת החינוך המיוחד לכלל הסגל. ונסיים עם, אוראל בדיוק אמרה לי שנמאס לה לראות את זה כי אני משתמש בזה בכל מקום, אבל זה הדבר בעצם שהכי מנגיש לנו את הצורך. זה ההבדל בין שוויון לבין צדק. שוויון לא עוזר לנו בכלום. בסופו של דבר אנחנו נשאר באותו מקום שבו אנחנו לא מתקדמים ואנחנו לא רואים שום דבר. אין לנו אופק.

לעומת זאת, ברגע שאנחנו נעבוד בצורה של צדק שבה אנחנו נגדיר את כל מה שאנחנו צריכים כדי להרים אותנו ולהביא אותנו למקום שבו אנחנו נמצאים כי הצורך המיוחד הוא לא צורך שנוצר באותם הימים, אלא זה מציאות שנוצרה על ידי עולם שפחות כיוון את המקומות. זאת אומרת, זה תהליך של 15-20 השנים האחרונות, אבל יש לנו מן הסתם עוד הרבה מה לעשות ולכן אנחנו צריכים את כל מי שיושב כאן. מישהו שיוביל את זה, יתכלל את זה, ידבר את זה ,24/7 תודה רבה.

פאולינה פוקס: אני ראיתי בבית ספר בבאר שבע שילדים עם צרכים מיוחדים לומדים ביחד עם ילדים

רגילים, עם הילדים שלי, כן? זה משהו יפה. הם רואים איזה צרכים. אצלנו גם יש את זה?

אריה: כן, זה קיים אצלנו.

יצחק דנינו: לא, מה שאת מדברת זה בית ספר מכיל. זה בית ספר מראש של %25 מכלל התלמידים הם

ילדים מיוחדים והצוות החינוכי צריך לקבל את ההסכמה שלו ואחוז מסוים מההורים, אם אני זוכר נכון, לפחות %50 מההורים צריכים, אולי אפילו יותר, צריכים להסכים כדי להגדיר את בית הספר כבית ספר מכיל ואז אין כיתות מיוחדות, אין כיתה של ילדים לצרכים מיוחדים וכיתה לילדים רגילים. מערבבים אותם 8

וזה מדהים וזה באמת משהו חשוב מאוד. אנחנו חשבנו לעשות את זה עכשיו, לאחרונה, שקלנו לעשות את זה בשכונת הפארק כדי שבית הספר היסודי יהיה בית ספר מכיל, ומכיוון שבשכונת הפארק יש רק בית ספר אחד יסודי והבנו שבמקום כזה הוא חייב להיות ברמה עירונית. אסור שהוא יהיה בשכונה. אז ברגע שאנחנו נקים בית ספר שהוא יהיה עירוני אנחנו נהפוך אותו לבית ספר מכיל מלכתחילה.

פאולינה פוקס: כן, הבנתי. עכשיו אין תנאים מתאימים?

יצחק דנינו: התנאים הם תנאים מאוד-מאוד קשיכים כדי להקים בית ספר מהסוג הזה. זה שילוב של רצונות

של הרבה מאוד גורמים ביחד.

פאולינה פוקס: נכון. אני ראיתי שם מטפלות ויחד עם הילדים, עוזרים להם לצאת מהכיתה, ילדים מדברים

ומשחקים ביחד.

יצחק דנינו: יפה. יש הרבה מאוד הורים שהם בעד ויש הרבה מאוד הורים שהם נגד.

אריה: בכיתות תקשורת הן עבור ילדים ברמת תפקוד גבוהה בלבד. למה? כי כיתת תקשורת מטרתה יותר

לשלב אותך באוכלוסיית הכלל ולתת לך בעצם כלים מלכתחילה להטמיע אותך במערכת, מה שנקרא -On .job-training תוך כדי זה אנחנו נטמעים במערכת. לעומת זאת, כל מי שבינוני ומטה יצטרך חינוך מיוחד.

זאת אומרת, בית ספר שלם מלא עם חינוך מיוחד, עם כל המשתמע מכך שזה המון-המון מטפלים, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיה, פסיכיאטריה, עובדות סוציאליות, רכזי טיפולים ומה לא.

יעקב דיין: ומה עושים היום?

לאה ישראלוב: היום הילד שלי יוצא לבאר שבע.

אריה: קודם כל, נרחיב קצת. זה שקף שחבל שלא עשיתי. דובר על הצמיחה הדמוגרפית שלנו בנושא החינוך

המיוחד. לפני שלוש שנים היו באופקים שלושה גני תקשורת. אחד דתי והשני חילוני. נכון לרגע זה אנחנו עם שבעה גני תקשורת. הגן של הבן שלי היה השלישי, שנה לאחריו, בשנה שעברה נפתחו שניים והשנה עוד שניים נוספים. זאת אומרת מ-2 אנחנו כבר ב-.7 בשנה הזאת, כאשר נוסף על זה יש עוד 4 גנים שפתיים. זה אני מדבר רק חילונים. בחינוך החרדי יש לנו גם שני גנים תקשורתיים ואני לא סגור לגבי ליקויי הלמידה, שזה פחות התחום שלנו. זאת אומרת, אנחנו כן רואים צמיחה מטורפת. אנחנו גדלנו ב- %300 בטווח של 3 שנים.

אני מתאר לעצמי שבעוד הרבה דברים אנחנו צמחנו כי העיר צומחת בצורה מטורפת.

יצחק דנינו: נגעת בזה כשדיברת על האחוזים בהשוואה, גם בהשוואה הארצית וגם שבאמת יש לך איזשהו

גיבוי משמעותי. בכל שנה לכאורה מופתעים מוועדות ההשמה שמתקיימות בחודש יוני-יולי ואפילו אוגוסט וצריכים להיערך לעוד גן ולעוד גן לפתיחה וזה לא פשוט.

9

לאה ישראלוב: זה קשה לכולם. אגב, גם לכם כעירייה וגם לנו כהורים, כי באמת שהורים שמחכים לפעמים

עד הדקה האחרונה ואנחנו מבינים אתכם.

יצחק דנינו: המדינה עוד לא יודעת לטפל נכון בתחום הזה. אני לא רוצה להגיד בלמידה, אבל בהחלט שכולם

במערכות. בין אם זה במערכות הממשלתיות ובין אם זה במוניציפלי זה פשוט איזשהו גוף שהולך וצומח והופך להיות גדול יותר ויותר משנה לשנה. עדיין אין משהו מסודר שאנחנו יודעים.

יעקב דיין: יש היום הרבה עמותות.

הרב שלמה עזרן: המשרד צריך לתת לגנים את המבנים.

אריה: אבל גם זה ממומן על ידי עמותות. זאת אומרת, היום דיברנו על טב״ם, טיפול בריאותי מקדם. זאת

אומרת, ילד בגן בחינוך מיוחד זכאי אם אין לו טב״ם שזה המותג אגב שאנחנו מכניסים לגנים באופקים.

מקבל בעצם שלוש שעות שבועיות בלבד. קלינאית תקשורת שעה ומרפאה בעיסוק. עכשיו, הטב״ם בעצם מביא עוד 14 שעות נוספות. זאת אומרת, מ-3 שעות ילד מקבל 17 שעות מתוכם 10 וחצי פרטניות. 10 וחצי מתוך ה-17 הן חובה להיות פרטניות. זאת אומרת, לצורך העניין הבן שלי, יש לו קלינאית תקשורת אחת שהיא פרטנית ועוד אחת שהיא כללית. מרפאה בעיסוק קבוצתית. מנתחת התנהגות פרטנית ועוד אחת קבוצתית.

יצחק דנינו: זה ניצול אידיאלי של השעות.

אריה: נכון מאוד. עכשיו גם זה לא מתקיים מן הסתם. שוב, אנחנו חוזרים לזה שאנחנו בבעיה ארצית,

שאנחנו במחסור עתיר של אנשי מקצוע בכל מקצועות הפרה רפואי. זאת אומרת, אנחנו כרגע במצוקה של סדר גודל של איוש באזור ה-%60-65 מהתקנים מיואשים במדינת ישראל. המצב הוא קטסטרופלי, אבל נכון לרגע זה, זה מה יש. אז זה מביא אותי למקלט בחגי. אחת הסיבות העיקריות שאנחנו נורא-נורא צריכים את המקום הזה וכן אנחנו לא מרפים ממנו כי אנחנו צריכים להרבות את האופציות הקיימות בעיר ואנחנו צריכים לזה מקום. עכשיו, המקום הזה משלב את זה בצורה אידיאלית גם מבחינת זה שיש שם גן, גם מבחינת זה שזה שתי כיתות ואנחנו יכולים לנצל מספר פעילויות. זאת אומרת, מלבד הסדנאות והפעילויות של אחר הצהריים, אנחנו רוצים גם לעשות דברים במהלך היום.

יצחק דנינו: זה התחיל מפעילות לסוף שבוע.

אריה: נכון, זה מתרחב.

יצחק דנינו: אנחנו שמחים שזה התרחב. אבל כשהוחלט שזה גם לשלב, אז היה פחות או יותר הסיטואציה

וכשאמרנו שאפשר לייצר איזושהי פעילות נוספת שלא פוגעת בפעילות של סוף השבוע זה היה פתרון די טוב, 10

אבל אנחנו מבינים שהצרכים בהחלט גדלים משמעותית, נעלה את כל הצרכים באופן הרבה יותר מקצועי וניתן מענים בהתאם לצרכים. בסדר? אנחנו כאן שומעים ונתן את כל תשומת הלב לעניין. בבקשה, טל.

טל טויזר: חוץ מהמרכז למשפחה והמועדונית שאגב, הרחיב את הפעילות גם לימי חמישי אחר הצהריים

לחוג שהיא פתחה לבוגרים. אז יש גם את עמותת 'מאירים' שעובדת עם המתנדבים וגם מחפשים מקום. כמו כנפיים של קרמבו שחיפשו מקום. אז זה גם איזשהו מענה שאנחנו צריכים.

יצחק דנינו: למה הם לא הגיעו אלי?

טל טויזר: אנחנו עובדים איתם כי אנחנו מתאמים עם המשפחות.

יצחק דנינו: אז אם אתם לא מוצאים פתרון תפנו אלינו.

טל טויזר: לא, כי המקלט הזה הוא מקום מצוין לעמותת 'מאירים'. עוד הפעם. אני אגיד עוד משהו אחרון.

יצחק דנינו: הסמכות היחידה בעיר להגיד לא בחירום ובילדים עם צרכים מיוחדים זה או של המנכ״ל או

שלי.

טל טויזר: לא אמרו להם לא.

יצחק דנינו: יופי, אז תערבי את המנכ"ל ונמצא פתרון.

טל טויזר: אוקיי. וחשוב שהמיקום יהיה קרוב לאוכלוסייה החרדית וזה מאוד עוזר.

אריה: זה משהו שגם צף בשולחנות עגולים שערכנו.

יצחק דנינו: אז אני אומר באופן הכי ברור. ואני חוזר על זה. בעיר אופקים, היחידים שיכולים להגיד משהו

לילדים עם צרכים מיוחדים, אין תקציב, לא מכניסים פעילות מסוימת או משהו, זו או סמכות של המנכ״ל או שלי, רק אנחנו יכולים להגיד לא מכניסים. אם יש עוד בעיה, תדעו שזו הכתובת. בסדר?

דורון אסידון: אני רוצה לחזק גם את המתנ״ס וגם את הרווחה, עם הערה אחת אחרי זה לרווחה. אני גם

אבא לילד על הרצף, יש פה פעילויות באופקים ומסוגים שונים שקשה לעמוד בהם. האתגר הוא ענק. כלומר, בלי סוף, זה עוזר עם השנים. אני רואה את זה עם הילד שלי גם. עבודה מדהימה. יישר כוח לכולם ולרווחה, נופש לאימהות, אפשר גם לאבות. אבל באמת. עבודה מדהימה. גם של המתנ״ס וגם של הרווחה. זה פשוט לא נגמר.

11

אלון יעקב: טל, מה שהיא עושה במרכז המשפחה שנבין טיפה. כל מדינת ישראל, כל מרכזי המשפחות באים

ללמוד איתה. בבאר שבע לא יודעים רבע ממה שמתקיים פה. באמת. מבחינת נפחים, מבחינת התייחסות, מכל בחינה אפשרית.

פאולינה פוקס: הילדים משתתפים לאומנות? יש לנו טיפה, יש אומנים שיכולים לשחק באופן שעוזר לילדים

הזה. אתם עושים דבר כזה? בטח שלא. אני חושבת שלא. יש לנו אמנים טובים מאוד באופקים ויש מקום מאורגן. למה לא לעשות?

אלון יעקב: יש חוג תיאטרון כבר. ואנחנו כבר עובדים עם המתנ"ס. זה חלק אינטגרלי בתוך הטיפול.

יצחק דנינו: זה רעיון טוב. שבי עם אוראל במתנ״ס, תביאי את האומנים האלה לראות מה אפשר לעשות.

מה הם יכולים לעשות, איזו פעילות עם צרכים מיוחדים ואני בטוח שנגלגל את זה לביצוע.

אלון יעקב: ואל דאגה, גם כך, טיפול רגשי בדרך כלל מתבצע בגנים בטיפול במוזיקה או באומנות, אבל לזה

יש מטפלת רגשית.

יצחק דנינו: תודה רבה לכם, אנחנו זמינים לכם.

* האורחים יצאו מישיבת המועצה.

יצחק דנינו: טוב, ממשיכים בישיבה. אני עובר לסעיף הבא. אישור תב״רים. בבקשה, גזבר העיר.

][3 אישור תב"רים.

יאיר דהן:

.1תב"ר מס' 1311 - בנוי כיתות גן שכ' חורשת נוח, ע"ס: 1,748,816 ₪ , תקציב משרד החינוך .2תב"ר מס' 1302 – נגישות פרטנית גן ורד, ע"ס: 14,999 ₪ , תקציב משרד החינוך

3. תב"ר מס' 1303 – כביש דרך הישרים-תשתיות על, ע"ס: ,14,684,519₪, תקציב רשות מקרקעי

ישראל

(4502313160

4. תב"ר מס' 1304 – כיכר הרצל/דרום אפריקה-תשתיות על, ע"ס: 2,715,388 ₪ ,רשות מקרקעי

ישראל)(4502308582

.5תב"ר מס' 1305 – חיבורי מרכזיות תאורה שצפי"ם בשכ' אפיקי נחל , ע"ס: 315,851 ₪ , תקציב רשות מקרקעי ישראל )(4502305936

.6תב"ר מס' 872 – פרויקט מים מושבים , תשתיות על, הגדלה ע"ס: 3,460,788 ₪ , תקציב מקרקעי ישראל אושר סכום קודם ע"ס: 1,774,386 ₪ )(4501423767 12

7. תב"ר מס' 1306 – חידוש מבנים מח"ט ביס פסגות –עתיד, ע"ס: 1,045,000 ₪ , תקציב משרד

החינוך

8. תב"ר מס' 1307 – חידוש מבנים גן חבצלת, ע"ס: 218,500 ₪ , תקציב משרד החינוך

9 .תב"ר מס' 1308 – חידוש מבנים גן דובדבן, ע"ס: 175,750 ₪ , תקציב משרד החינוך.

10. תב"ר מס' 1309 – שיקום תשתיות במרחב הציבורי, ע"ס: 2 מלש"ח , תקציב קרן עבודות

פיתוח.

11. תב"ר מס' 1310 – תוכנית הפעלה –פותחים עתיד, ע"ס: 100,000 ₪ , תקציב מפעל הפיס.

12. עדכון - תב"ר מס' 1185 – מוסדות ציבור ,תקציב רשות מקרקעי ישראל ,הקטנת סכום ע"ס:

3,172,965 ₪

לעדכון בתב"ר מס' 1288 – הקמת מעון יום שיקומי עבור פעוטות והצטיידות ע"ס: 8,737,090 ₪ , אושר

במליאה מס' 67

13. תב"ר מס' 1312 – בינוי 18 כיתות בי"ס יסודי רמת שקד – שלב ב' , ע"ס: 6,308,340 ₪ ,

תקציב משרד החינוך.

טל מגרה: למה?

יאיר דהן: כי התב״ר הזה השתתף בפרויקט אחר של הקמת מעון יום והקמת המעון יום הייתה מורכבת

מביטוח, מקרן שלם ורמ״י.

יצחק דנינו: רק מפצלים את המקורות.

יאיר דהן: זה היה חלק ממקור מימון ומקטינים במקום אחר. תב"ר מס' 1311 – בינוי 18 כיתות בי"ס יסודי

רמת שקד – שלב ב' , ע"ס: 6,308,340 ₪ , תקציב משרד החינוך.

יצחק דנינו: יופי. תודה, יאיר. שאלות? אם יש לתב״רים?

טל מגרה: כן, סעיף .1 מה הלו״ז? הוא יהיה מוכן בשנת הלימודים הקרובה?

יצחק דנינו: אנחנו עוד לא יודעים, באופן כללי כן, הוא יהיה מוכן, אם הוא יפתח או לא זה בהתאם לכמות

הרישום.

טל מגרה: כביש דרך הישרים, איפה זה?

יצחק דנינו: בין שכונת הפארק לאזור תעשיות שקד ב'.

טל מגרה: מה, מסביב?

13

יצחק דנינו: בהמשך. מפה עד לכביש חצרים.

טל מגרה: ב-,6 פרויקט מים מושבים. נשמח קצת לפירוט.

יצחק דנינו: זה קורה בהרבה מאוד מקומות באופקים. אנחנו כל פעם מרחיבים את ההשקיה של הגינות

הציבוריות באמצעות מים מושבים וזה חלק מהתוכנית האסטרטגית של הטמעת המים המושביים כמה שיותר במתחמי גני השעשועים שלנו.

טל מגרה: יודעים להגיד לנו באחוזים כמה כבר עשינו?

יצחק דנינו: אחוזים לא.

טל מגרה: בערך,% 30?

יורם נחמן: אנחנו מדברים על אזור האיצטדיון, הפארק שפירא, גן הידידות וגם שם יש כבר צינור שהושחל.

יצחק דנינו: עכשיו כל שכונת רמת שקד תכנס לתוך זה.

יורם נחמן: זה מובנה. תראה את הצינורות הסגולים, אלו הצינורות של המים המושבים.

טל מגרה: ב-.13 איזה בית ספר זה?

יאיר דהן: רמת שקד.

טל מגרה: ממלכתי דתי?

יאיר דהן: ממלכתי דתי זה שלב ב׳.

טל מגרה: הבנתי שהוא לא נפתח השנה בסוף.

יצחק דנינו: כרגע יש רישום מאוד-מאוד נמוך לכיתה א׳ וקיבלנו החלטה שהשנה הוא לא יהיה.

טל מגרה: והמבנה?

יצחק דנינו: אמור להיות החלק הראשון והחלק השני. חילקנו את הבינוי לשני חלקים. החלק הראשון יהיה

ב-,1.9 אבל כיוון שאנחנו יודעים שזה לא יפתח ב-1.9 אז הורדנו את הרגל מהגז, אבל זה בהחלט יהיה בשלבים הבאים. חברים, שאלות נוספות לגבי התב״רים? להעלות להצבעה?

14

החלטה מס' 446

מליאת מועצת העיר מאשרת את התב"רים כפי שהוצגו.

אושר פה אחד

מהנדס העיריה -מר פיני בן יעיש וחבר המועצה מר גדעון שחר יצאו מהישיבה מפאת

ניגוד עניינים

][4 אישור מינוי מר פנחס בן יעיש מהנדס העיריה כנציג דירקטוריון בחברה הכלכלית.

יצחק דנינו: אישור מינוי מר פנחס בן יעיש, מהנדס העירייה כנציג בדירקטוריון של החברה הכלכלית.

בעיריית אופקים נהוג שמהנדס הוא גם דירקטור בחכ"ל. מדובר בתחומי אחריות משיקים ולכן חשוב שלמהנדס תהיה את היכולת לפקח גם כדירקטור על עבודות החכ״ל ולהיות מעורב בכל הפעילות של החכ״ל מהעיניים של מהנדס עיר. בהחלט שזה נושא מאוד-מאוד חשוב ותרומה משמעותית לדירקטוריון. אני מעלה להצבעה, פה אחד. מליאת מועצת העיר מאשרת את מינויו של פנחס בן יעיש מהנדס העירייה כנציג בדירקטוריון החברה הכלכלית. תודה.

החלטה מס' 447

מליאת מועצת העיר מאשרת את מינויו של מר פנחס בן יעיש מהנדס העירייה כנציג בדירקטוריון החברה הכלכלית.

אושר פה אחד

מהנדס העיריה מר פיני בן יעיש וחבר המועצה מר גדעון שחר חוזרים לישיבה

חברי המועצה מר יעקב דיין, חי סופר עוזבים את הישיבה

][5 אישור פטור מארנונה לעמותות: צידה לדרך, מרכז לענייני יהדות, בשיעור של %66 הנחת

עמותות, לשנים .2023-2025

רינת מסד: לפני כמה שנים העבירו את הסמכות לתת הנחה לעמותות ממשרד הפנים אלינו. זה עלה כאן גם

בשנים הקודמות. אפשר עד יוני לאשר את זה. העמותות האלה, בחנו אותן בוועדה והגענו למסקנה שהן באמת פועלות בתחום. עמותה אחת בתחום המרכז לענייני יהדות, עוסקת בעניין הפצת היהדות. צידה לדרך שמובילים קבוצות נוער למצוינות במגזר הדתי. היום הם פחות פעילים, אבל הם עדיין קיימים ומגיע להם.

טל מגרה: רגע, אז מה זה מרכז לענייני יהדות?

15

רינת מסד: זאת עמותה שעוסקת בהפצת היהדות.

הרב שלמה עזרן: של חב״ד בשכונת הר"ף. אז הם עושים שם פעילויות של יהדות. זה מבנה שעושים שם

פעילויות לימוד, יש להם ספרייה, בית כנסת. צמוד לסופר בשכ' הרי"ף זה מבנה קטן.

טל מגרה: בעצם ההנחה היא %66?

הרב שלמה עזרן: כן, זה החוק.

רינת מסד: המבחן הוא לא האם אנחנו חושבים אם הפעילות היא נכונה או ראויה. המבחן הוא האם הם

עושים פעולה שהיא לתועלת הציבור ללא כוונת רווח וזה על פניו ממה שבדקנו אכן מעלה את הדברים האלה.

הרב שלמה עזרן: מצרפים את כל המסמכים, מסודר, של העמותה.

רינת מסד: ברור.

יצחק דנינו: הרב עזרן הוא יושב ראש הועדה ולכן הוא מעורב.

רינת מסד: אז בחנו את כל המסמכים ומגיע להם את ההנחות.

יצחק דנינו: יש שאלות נוספות, חברים? לא. אני מעלה להצבעה. מליאת מועצת העיר מאשרת פטור מארנונה

לעמותה צידה לדרך ולמרכז לענייני יהדות בשילוב של 66 אחוז הנחה לעמותות לשנים מ-2023 עד .2025 פה אחד. תודה רבה.

החלטה מס' 448

מליאת מועצת העיר מאשרת פטור מארנונה לעמותה "צידה לדרך" ולמרכז לענייני יהדות בשילוב %66 הנחה לעמותות לשנים .2023-2025

אושר פה אחד

][6 אישור המועצה כי קידום תחום השימוש בגז הטבעי ברשות הוא מטרה ציבורית לתועלת

הציבור.

יצחק דנינו: כפי שידוע, חברי המועצה והרבה מאוד בכירים בעירייה והתושבים שהעיר אופקים היא העיר

הראשונה ששמה תשתיות של גז טבעי בשכונות החדשות. שכונת הפארק היא השכונה הראשונה בארץ שהייתה כפיילוט לתשתית של גז טבעי לשימוש פרטי עד להנחת התשתית, התפיסה הייתה במדינה שהגז הטבעי מיועד בעיקר לתעשייה ושם זה נתקע. אנחנו משכנו את זה מהתעשייה למגורים וחשבנו שאנחנו פותחים גם איזשהו צוהר מאוד גדול לתושבים שלנו. מה שהתברר זה שחברות הגז שמוכרות את הגפ״ם. זה 16

פוגע להן בביזנס שלהם והם לא מקדמים את זה בתחרות מספיק לתושבים שלנו. ולכן אנחנו רואים בזה צורך מאוד-מאוד חשוב שאנחנו נהיה חלק מאיזושהי תשתית שתשווק את הגז לתושבים. מעבר לזה שזה יהווה הכנסה לרשות אז זה גם, אנחנו נטמיע את זה יותר עמוק לתושבים. ניתן להם את האופציה להיות מחוברים בעלויות סבירות ובשירות נהדר. בהחלט אני רואה בזה איזשהו חלק מהאחריות שלנו כמטרה ציבורית ולהגדיר את זה כמטרה ציבורית. רינת תמשיך ותנחה אותנו בהתאם להנחיה של חוות הדעת המשפטית.

רינת מסד: אני העברתי לכם חוות דעת וגם עשינו את זה בעבר. על פי פקודת העיריות, העיריה מוסמכת

לעשות רק סמכויות שניתנו לה בפקודה ובין היתר, כל פעולה שמתכתבת למטרה של המועצה, שהיא מטרה ציבורית. במקרה הזה, כמו שאיציק הסביר עכשיו, זאת מטרה ציבורית. מה גם, שהמדינה הגדירה את זה במובנים מסוימים, המדינה מקדמת את זה מאוד, המטרה היא גם מבחינת לצמצם את זיהום האוויר שזה כמובן משפיע על תושבי העיר ועל תושבי המדינה כולה וזהו. כדי שנוכל לפעול בעניין, המועצה צריכה להחליט שזו מטרה ציבורית.

טל מגרה: ממתי העירייה משווקת מוצר? זה כמו שמחר היא אפתח לא יודע, מקום אוכל או מזון.

יצחק דנינו: כשנראה בזה צורך, שיש לזה הצדקה, כי הספקים של המזון לא מביאים לאופקים, אז נשווק

גם מזון.

טל מגרה: בכמה עיריות זה קורה?

יצחק דנינו: זה ילך ויקרה. אופקים תמיד הראשונה בהרבה מאוד דברים וגם בזה.

רינת מסד: זה קורה הרבה. אני חייבת להגיד לך.

יצחק דנינו: אנחנו מוכרים חשמל כבר הרבה מאוד שנים לחברת חשמל.

טל מגרה: זה לא אותו דבר איציק. לעשות כמו חנות, להתחיל לספק שירות לתושבים, למכור להם חשמל.

זאת פעילות עסקית שונה לגמרי שאנחנו לא עושים בשום דבר ורוב העיריות לא עושות ואם כבר עושים, אז החברה הכלכלית עושה או חברה שותפה.

יצחק דנינו: קודם כל, זה לא משנה בכלל אם יש עיריות אחרות שעושות או לא כי % 95-97 מהרשויות

במדינת ישראל אין להן את התשתית הזאת.

טל מגרה: אני מדבר על המהות.

17

יצחק דנינו: זה לא רלוונטי מה עושות או לא עושות. בסוף, אנחנו מושכים את עצמנו עכשיו עם תאגיד

לאנרגיה מתחדשת כשאנחנו מבינים שהעולם הולך לשם ויש לנו משאבים מסוימים שאנחנו רוצים לנצל וכן, צריך לפתוח עיניים ולהיות ערניים למה שקורה בעולם ולהבין שהעולם הולך לשם ואנחנו, אם היינו נשארים לפי פקודות העירייה, ראש הרשות היה עושה 10 ישיבות מליאה, והוא יצא מידי חובתו. פתח את פקודות העיריה. זה החובה היחידה של ראש הרשות. אנחנו לא שם.

טל מגרה: אין בעיה, אנחנו הופכים להיות עסק.

יצחק דנינו: זה לא עסק.

רינת מסד: אני רוצה לומר שאנחנו כן אישרנו לפני שנתיים שהשכרה ///

טל מגרה: את מסכימה איתי שזה לא אותו דבר.

רינת מסד: אני אומרת שזה דומה.

טל מגרה: את מסכימה איתי שזה לא אותו דבר? זה אני הולך משכיר לספק ל-3-4-5 שנים מקום, ופה עכשיו

כל יום פותח עסק ומתחיל למכור גז, בית-בית.

רינת מסד: רגע, לא אישרנו השכרה. זאת אומרת אישרנו כל מיני דברים שגם כן לא בדיוק בתחום העשייה

של העירייה. אני חושבת כבר הרבה שנים שהסיבה שהסעיף הזה נכנס בפקודה זה בדיוק כדי לפתור קשיים נקודתיים של כל עיר ועיר.

יצחק דנינו: תגידי הקאנטרי, זה גם סוג של שירות ציבורי שאנחנו נותנים.

טל מגרה: כן, אבל זה שירות מאוד דומה או קלאסי למה שאנחנו כבר נותנים שנים.

רינת מסד: מה ההבדל בין זה למים?

טל מגרה: מים יש חברה שעושה את זה ואנחנו חברים בדירקטוריון של חברת המים. פה מי יעשה את זה?

רינת מסד: תכף נגיע למי יעשה את זה. זה הסעיף הבא. אתה רוצה שאני אקדים את הסעיף הזה?

יצחק דנינו: לא. בואו נצביע על זה ונמשיך לסעיף הבא.

פאולינה פוקס: אני הייתי מהנדסת תחום גז באוקראינה ואני רציתי להגיד לך שאנחנו מאחורה 50 שנה

ביחס לחברות אחרות בעולם. בלוני גז זה מסכן חיים, צריכים לעבור מזמן לצנרת גז טבעי.

18

טל מגרה: אני לא נגד הפעולה, אני תוהה לגבי זה שעירייה הופכת לעסק. זו לא תכלית העירייה. פה זה

מתחיל, איפה זה יגמר? זה לא שאת השירותים שלנו אנחנו עושים מדהים והעירייה מדהימה ועכשיו אנחנו מייצרים מוצר.

רינת מסד: בסדר ראש העיר גם אמר בזה שיש פה גם פונקציה של הכנסה נוספת. מה שאני אומרת רק זה

שהסעיף לפקודת העיריות שמאפשר למועצה להחליט מה מבחינתה הוא תועלת הציבור, הסעיף הזה לא נבחן בבית משפט, אבל הדעה שלי היא שהסעיף הזה נכנס בדיוק בגלל שיש מקומות שיש בהם קשרי שוק ספציפיים וקונקרטיים שהמועצה יכולה לטפל בהם.

טל מגרה: יש רשויות שעושות משהו דומה?

יצחק דנינו: קודם כל, כבר יש היום לפחות עשרה מכרזים של אנרגיה מתחדשת. שזה אין קשר בין הרשות

לבין אנרגיית מתחדשת לבין אגירת אנרגיה וכל מה שקשור לעניין הזה. אתה רואה את הגלים של פיסולים מהסוג הזה ובהחלט שזה דוגמה שאנחנו מבינים שהעולם הולך ומתקדם לכיוונים האלה ואנחנו רוצים להיות חלק מזה.

טל מגרה: אני בעד אנרגיה מתחדשת. אני מדבר על הפעולה.

יצחק דנינו: טוב. אז אני מעלה להצבעה. פה אחד? כן. מליאת מועצת העיר מאשרת כי קידום תחום השימוש

בגז טבעי ברשות הוא מטרה ציבורית לתועלת הציבור. תודה לחברי המועצה.

החלטה מס' 449

מליאת מועצת העיר מאשרת כי קידום תחום השימוש בגז טבעי ברשות הוא מטרה ציבורית לתועלת הציבור.

אושר פה אחד

][7 אישור הסכם עם חברת נגב גז טבעי בע"מ, למתן שירותי חלוקת גז טבעי במגזרת הביתי.

רינת מסד: העברנו לכם את ההסכם. על ההסכם הזה יהיה עוד נספח שעוד לא העברנו, אבל אתאר אותו

עכשיו. יש את חברת נגב גז שהוא אחראית על התשתית. יש רגולציה שקובעת שהיא אחראית עליה, על התשתית, בסדר? זה מאוד דומה למה שהיה בעבר עם בזק ועם ספקיות האינטרנט. בסדר? יש את התשתית שזאת חברה אחת ולנו, רגולטורית, חייבת להיות-

יצחק דנינו: הם מביאים את התשתית.

19

רינת מסד: הם מביאים את הצנרת. אצלך צריך ספק שהוא מעביר את הגז לתוך הצנרת. הרעיון הוא

שעיריית אופקים תהיה הספק והשיתוף פעולה שלנו יהיה עם הגז שהם הספק היחיד בתחום כי הם רגולטורית מי שהתשתית היא שלו. ממה שבדקנו על נגב גז בפרקטיקה, גם כשחברות אחרות מעבירות את הגז דרך הצנרת נגב גז, מי שעושה את כל הפעולות, השיווק עושה גם החברות האחרות, אבל מעבר לשיווק, כל הפעולות אחרי שהבן אדם התחבר. זאת אומרת, החיבור מבצעת נגב גז ומהרגע שהבן אדם מתחבר, החשבוניות, האכיפה, כל הדבר הזה הוא מתבצע על ידי נגב גז. הם מעבירים לנו את החלק היחסי שלנו בתוך הדבר הזה.

טל מגרה: איך העירייה הולכת לשווק את זה?

יצחק דנינו: זה כבר משווק על ידי נגב גז.

טל מגרה: הם מביאים את הצינור, מי הולך למכור את זה? אני רוצה להתחבר. למי אני מתקשר?

יצחק דנינו: אליהם.

טל מגרה: לא לעיריית אופקים? אז מה אתה משווק?

יצחק דנינו: אנחנו באופן רשמי. הם הקבלן משנה שלנו.

טל מגרה: אז למה שהם לא יהיו משווקים?

יצחק דנינו: הם לא יכולים מבחינת הרגולציה.

טל מגרה: אז הם הולכים לגשת למכרז שאנחנו נוציא להיות משווק גז שלנו.

רינת מסד: לא. בגלל שאין ספק יחיד בתחום אז יש להם פטור.

טל מגרה: אז אנחנו נוציא נוהל ספק יחיד לשווק את הגז, לא להביא אותו.

רינת מסד: אנחנו קודם כל נעשה מכרז.

טל מגרה: אני מרים טלפון לנגב גז, משלם חשבונית לנגב גז. אני משלם לנגב גז, לא לעיריית אופקים.

יצחק דנינו: לא, התשלום יהיה לעיריית אופקים.

יאיר דהן: כמו מים, מים. מה ההבדל?

יצחק דנינו: המים מגיעים ממקורות.

20

יצחק דנינו: אז אמרנו, או מים או גז, אנחנו משלמים לספק, והם משווקים את זה במחיר איקס אחר. הפער

זה פער שמגיע לעיריית אופקים.

טל מגרה: אבל אתה אומר שהם ישווקו. כשאני פונה לנציג יענה לי עובד של נגב גז?

יצחק דנינו: בין אם זה יהיה עובד של נגב גז או בין אם זה עובד של עיריית אופקים.

טל מגרה: כאילו, מחר יש בלגנים, אנחנו באים ליורם לצורך העניין, הוא מנהל את הדבר הזה כמנכ"ל

עירייה?

יצחק דנינו: בסוף-בסוף, בכותרת, זה עיריית אופקים. הביטחון, הביטוח והכל זה נגב גז.

רינת מסד: יכול להיות שאנחנו גם נצטרך לעשות ביטוח.

פאולינה פוקס: מה עם מחיר? אותו מחיר או יותר גבוה?

יצחק דנינו: יותר זול.

טל מגרה: רגע, אבל למה שווה לנו אם לזכייניות רגילות לא שווה? בשוק לא עובד להם לחברות שמשווקות.

רינת מסד: הוא יכול לשווק את שני הדברים. כל החברות שמשווקות משווקות גם גפ״ם וגם גז טבעי. אז

בין השניים, על גפ״ם מרוויחים יותר. אנחנו לא נכנס לגפ״ם. כי אנחנו לא מחפשים להרוויח, זה לא ההתייחסות היחידה שלנו.

יצחק דנינו: טוב, תודה רינת. אני מעלה להצבעה. מליאת מועצת העיר מאשרת הסכם עם חברת נגב גז טבעי

בע״מ למתן שירותי חלוקת גז טבעי במגזר הביתי. טל, פה אחד?

טל מגרה: אני נמנע.

יצחק דנינו: כל השאר בעד. תודה.

החלטה מס' 450

מליאת מועצת העיר מאשרת הסכם עם חברת נגב גז טבעי בע"מ למתן שירותי חלוקת גז טבעי במגזר הביתי.

אושר ברוב קולות

21

][8 החלטה על רישום עיריית אופקים כמשווקת גז טבעי במגזר הביתי ברשימת המשווקים של

רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה.

רינת מסד: זה עוד הפעם, זה מה שהסברנו.

יצחק דנינו: בהחלט. אני מעלה להצבעה. טל, נמנע?

טל מגרה: נגד.

יצחק דנינו: מליאת מועצת העיר מאשרת את ההחלטה על רישום עיריית אופקים כמשווקת גז טבעי במגזר

הביתי ברשימת המשווקים של רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה. טל נגד, כל השאר בעד, תודה.

החלטה מס' 451

מליאת מועצת העיר מאשרת את ההחלטה על רישום עיריית אופקים כמשווקת גז טבעי במגזר הביתי ברשימת המשווקים של רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה.

אושר ברוב קולות

][9 אישור פתיחת חשבון בנק ייעודי לטובת פעילות עיריית אופקים כמשווקת גז טבעי.

יצחק דנינו: כדי להגשים את ההחלטות הקודמות נדרשת החלטה לפתיחת חשבון בנק ייעודי. אני מעלה

להצבעה.

טל מגרה: אני נגד.

יצחק דנינו: מליאת מועצת העיר מאשרת פתיחת חשבון בנק ייעודי לטובת פעילות בעיריית אופקים

כמשווקת גז טבעי. טל מגרה נגד, כל השאר בעד.

החלטה מס' 452

מליאת מועצת העיר מאשרת פתיחת חשבון בנק ייעודי לטובת פעילות בעיריית אופקים כמשווקת גז טבעי.

אושר ברוב קולות

][10 אישור המלצת ועדת המכרזים לנהל משא ומתן עם חברות ויבואני רכב לצורך רכישת רכבים

תפעוליים למחלקות העירייה.

22

רינת מסד: כמו שאתם יודעים יש בשוק הרכב, היום זה שוק של מוכרים ולא שוק של קונים. יש בעצם יותר

דורשים ממכוניות. ולכן, הם לא מגישים מכרז. הם לא צריכים את זה. כי איך שמגיע הרכב כבר קונים אותו.

טל מגרה: כמה רכבים אנחנו צריכים בדרך כלל בשנה?

יורם נחמן: במקרה הזה זה ארבעה כלי רכב.

טל מגרה: יש קצת יותר אני מניח.

יורם נחמן: יש הרבה יותר. במקרה הספציפי הזה, בסכום שהיה לנו, סדר גודל של חצי-מיליון שקל רצו

להשיג כמה שיותר כלי רכב כדי לתת מענה. היום הרכב הכי זול זה ששמנו את הדרישות, יצאנו למכרז, אף אחד לא התייחס, לא רכשו אותו אפילו ואנחנו מבקשים להתמחר עם החברות בסכום שאנחנו דורשים. סדר גודל של 130 אלף שקל.

טל מגרה: ואז אתה הולך לסוכנות רכב ומבקש הצעת מחיר?

יורם נחמן: כל חברה.

יצחק דנינו: טוב, תודה, יורם ורינת. החלטה. מליאת מועצת העיר מאשרת את המלצת ועדת המכרזים לנהל

משא ומתן עם חברות ויבואני רכב לצורך רכישת רכבים תפעוליים למחלקות העיריה. פה אחד. תודה.

החלטה מס' 453

מליאת מועצת העיר מאשרת את המלצת ועדת המכרזים לנהל משא ומתן עם חברות ויבואני רכב לצורך רכישת רכבים תפעוליים למחלקות העירייה.

אושר פה אחד

][11 עדכון על קבלת תרומה – תרומת קרן היסוד.

יצחק דנינו: לאחרונה קיבלנו תרומה מקרן היסוד עבור הקמת מוזיאון מורשת העיר ומרכז מבקרים על סך

300 אלף דולר. ועדת התרומות בדקה אם יש ניגוד עניינים, וכן בדקה את כל מה שנדרש בנוהל תרומות ואישרה את קבלת התרומה. זה רק דיווח, אין צורך לקבלת החלטות.

הרב שלמה עזרן: למה התרומה?

יצחק דנינו: להקמת מוזיאון מורשת העיר ומרכז מבקרים. יש לנו תכנון כבר מפורט וגם ציפורה היא על

תוכנית הנושא הזה.

23

][12 אישור עדכון שכר בכירים לעובדת ילנה קירוב סגנית מהנדס מ- %45 ל- %50 מיום ,1.4.23

בהמלצת המהנדס ומנכ"ל העיריה בכפוף לאישור משרד הפנים.

יצחק דנינו: ילנה קירוב משמשת כסגנית מהנדסת כשנתיים, ילנה מנהלת את מחלקת הרישוי, אנחנו

מרוצים מתפקודה, ועל כן יש לעדכן את שכרה. פה אחד. תודה. החלטה. מליאת מועצת העיר מאשרת את עדכון שכר בכירים לעובדת ילנה קירוב, סגנית מהנדס העיר מ-%45 ל-%50 מיום ה-1 לאפריל 2023 בהמלצת מהנדס העיר ומנכ״ל העירייה בכפוף לאישור משרד הפנים.

החלטה מס' 454

מליאת מועצת העיר מאשרת את עדכון שכר בכירים לעובדת ילנה קירוב, סגנית מהנדס העיר מ-%45 ל-%50 מיום ה-1 באפריל 2023 בהמלצת מהנדס העיר ומנכ"ל העירייה בכפוף לאישור משרד הפנים.

אושר פה אחד

יצחק דנינו: תודה רבה. נעלנו את הישיבה.

הישיבה ננעלה

בברכה

איציק דנינו ראש העירייה יורם נחמן מנכ"ל העירייה

24