אורנית-שיח פתוח עם הקהל וסקירה - 18.12.18

עיר
אורנית
קטגוריה
מפגשי תושבים
תאריך
18/12/2018
מקור
הקובץ המקורי באתר אורנית

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

מועצהמקומית אורנית

שיח פתוח עם הקהל

סקירה כלכלית ותקציבית על ידי ראש המועצה

מיום שלישי, י' בטבת תשע"ט, 18.12.2018

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון 03 -5373237 -

מועצהמקומית אורנית

שיח פתוח עם הקהל – סקירה כלכלית ותקציבית ע"י ראש המועצה מיום שלישי, 1812.18

2

מועצהמקומית אורנית

שיח פתוח עם הקהל

סקירה כלכלית ותקציבית ע"י ראש המועצה

מיום שלישי, י' בטבת תשע"ט, 18.12.18

משתתפים מר ניר ברטל - ראש המועצה

גב' תמר צדוק - חברת מועצה

מר אודי וילד - חבר מועצה

גב' קרן פנקר - חברת מועצה

מר דקל קרבר - חבר מועצה

מר אלעד כהן - חבר מועצה

מר דורון טישלר - חבר מועצה

מר בועז בגריש - חבר מועצה

גב' אורנה רייטר - חברת מועצה

מוזמנים: מר רועי מוסט - מנכ"ל המועצה מר אריה אשכנזי - גזבר המועצה מר אשר שטיינמץ - מבקר המועצה עו"ד ברוך חייקין - היועץ המשפטי

מועצהמקומית אורנית

שיח פתוח עם הקהל – סקירה כלכלית ותקציבית ע"י ראש המועצה מיום שלישי, 1812.18

3

מר ניר ברטל יש לנו שני חלקים לערב, יש לנו ערב מאד מאד ארוך אז אני רוצה להתחיל. נעשה עכשיו איזו שהיא סקירה כלכלית של המועצה, נסיים את זה, ייקח לנו בערך 45-50 דקות, אחרי זה נתחיל ישיבת מועצה רשמית

ערב טוב לכולם, כל מי שפה וכל מי שגם רואה אותנו ב-live או אחרי ה-live. אנחנו נעשה עכשיו סדר גודל של 45-50 דקות סקירה, גם כלכלית וגם תקציבית, של מצב מועצת אורנית. המצגת שלי תהיה בערך סדר גודל של 20 דקות ואחרי זה יהיה זמן לשאלות. נסיים את ה-session הזה ונפתח ישיבת מועצה.

לפני שנתחיל אני רק רוצה להציג כמה מהנוכחים פה: רועי – מנכ"ל המועצה, למי שלא מכיר; אריה – גזבר המועצה; וג'וש, שעד לפני שנתיים היה גזבר של מועצה אזורית שומרון, השכנים שלנו, ולפני כחודש בעצם המועצה שכרה את שירותיו לכתוב דו"ח על המצב של המועצה מבחינה כלכלית תקציבית, וחלק מהדברים שנראה פה הערב מתבססים בעצם על הממצאים שג'וש כתב בדו"ח שלו.

אני ניסיתי שהמצגת תהיה כמה שיותר תמציתית, כמה שיותר פשוטה לא לסבך ביותר מדי מושגים כלכליים, תב"רים. באמת, המינימום האפשרי שזה יהיה פשוט. ואחרי זה, בשלב השאלות, מי שירצה, נרחיב יותר לעומק. אז בואו נתחיל.

יש לנו כמה וכמה סעיפים, נעשה רגע הקדמה, נעבור על מצב ההלוואות ועומס המלו ות. נעבור על כמה מהפרויקטים המיוחדים או הרב שנתיים בעצם שלנו שקוראים להם תקציבים בלתי רגילים, קצת על התקציב השנתי השוטף, אחרי זה מצב תזרים המזומנים, אני אסביר כל דבר כשנגיע אליו, קצת על המצב הכללי שלנו כרשות מבחינת חוסן רשותי כלכלי ונעשה סיכום. זה הסדר של הדברים.

אז כמו שאמרתי, המטרה של המצגת הזאת, ניסיתי שתהיה כמה שיותר צנועה, בשביל שהדברים יעברו. המטרה שלה היא לבוא ולהציג בעצם תמונת מצב. אנחנו ב-18 בדצמבר 2018, אני רוצה לבוא ולהגיד מה המצב. מן הסתם, כשמציגים תמונה, צריך גם להגיד מה השלב הבא שהולך לקרות או מה הפיתרונות. כרגע, פה, אני לא מתייחס באופן מפורט, אני אגיד כמה דברים בסוף. אבל רגע לבוא ולעצור ולהגיד – זה המצב. זה המסר הראשון.

הדבר השני – כל הסקירה הזאת יש לה מטרה אחת – לבוא ולהסתכל קדימה. לא להסתכל מה היה, מי עשה, אותי זה פחות מעניין, זה המצב ומה עושים איתו הלאה, קדימה.

מועצהמקומית אורנית

שיח פתוח עם הקהל – סקירה כלכלית ותקציבית ע"י ראש המועצה מיום שלישי, 1812.18

4

ודבר אחרון, כמו שאמרתי, הרבה מהדברים פה מתבססים על העבודה שג'וש עשה, שמן הסתם אנחנו רואים פה רק את ה -high lights או את הדברים המרכזיים המשמעותיים, שהם בעי קר חשובים לצייר את תמונת המצב.

אני אתחיל רגע עם ההלוואות או החובות של המועצה. יש פה סקירה, תיכף אני אעבור יותר במפורט, על החובות וההלוואות שהמועצה לקחה משנת 2013 עד שנת 2017. קודם כל, למה אני מתחיל בשנת 2013? כי בעצם עד אז לא היה נהוג כל כך על ידי המועצה לקחת הלוואות. ההלוואות לפני שנת 2013 , אני זוכר, איפה שהוא היו בשנת 2007 ,2008 גם 3 מיליון שקל. ואז, מ-2013 בעצם המועצה התחילה לקחת הלוואות גדולות. בשנת 2013 סך הכול נלקחו 14 מיליון שקל הלוואות,שאפשר לראות את הפירוטים: לבניית בית ספר יובלים, הרחבת חטיבת הביניים שהפכה לתיכון, עוד ליובלים, למקווה, לתיכון תרבותא ונפילת קיר ברחוב הזית, ויש פה את הסכומים של כל סעיף וסעיף. סך הכול – 14 מיליון שקל. בשנת 2014 נלקחו 8 מיליון שקל, שנרשמו כולם למבנה שבו אנחנו יושבים– לתרבותא.

בשנת 2015 – עוד 5 מיליון שקל, שמה שמיוחד פה, ש -4 מיליון מתו כם היו ספציפיים למחזור הלוואות. בעצם הלוואות קודמות שהיו למועצה והם היו בתנאים לא טובים או פחות טובים ממה שאפשר להשיג, והחלפנו אותם בהלוואות יותר טובות בריביות יותר טובות. זה לא הלוואות חדשות, זה למחזר. בשנת 2016 – עוד 4 מיליון שקל– עוד 2 מיליון שקל לתרבותא 2 מיליון שקל לבית ספר יסודי. ובשנת 2017 – עוד מיליון שקל תחת העבודות של שיפור כבישים. סך הכול, משנת 2013 עד 2017 – 32 מיליון שקל הלוואות, שאם מורידים את ה -4 מיליון שקל של המחזור, שזה לא בעצם הלוואות חדשות, אנחנו מגיעים ל-28 מיליון שקל הלוואות. מתוך זה, תרבותא סך הכול 11.5 מיליון שקל. פה יש לנו מתוך ה-4, מתוך ה-3 ,8 מיליון שקל רק לתרבותא ועוד 2 מיליון שקל זה 10, ופה עוד 1.5 מיליון– סך הכול מתוך ה-28 מיליון שקל האלה, 11.5 מיליון זה לתרבותא, לבנייה של המבנה הזה.

אם כבר רגע אנחנו מדברים טיפה על תרבותא, סך הכול תרבותא עלתה לנו 24.5 מיליון שקל שהמימון שלה היה ממיליון שקל כספים שלנו בעצם ממפעל הפיס. מפעל הפיס יש לו נוסחה שהוא מעניק כספים לכל רשות. באותה תקופה, 2011-2012, אני לא זוכר בדיוק, לקחו את המיליון שקל שמפעל הפיס נתן לנו וייעדו אותו לתרבותא. אותו דבר היה אפשר אולי לנסות לעשות שימוש אחר.

מועצהמקומית אורנית

שיח פתוח עם הקהל – סקירה כלכלית ותקציבית ע"י ראש המועצה מיום שלישי, 1812.18

5

עוד 11.5 מיליון שקל שראינובהלוואות שנלקחו מ-2013 עד 2016. ועוד 12 מיליון שקל, שזה מתוך קרנות מבני ציבור, שקרנות מבני ציבור זה בעצם כסף, כל מי שבונה פה בית באורנית משלם אגרת מבנה ציבור וזה הולך לקרן, ואז אפשר להשתמש בקרן הזאת לצרכי בנייה או מבני ציבור, כמו מקווה, בתי ספר, אולמות ספורט וכדומה. לצורך העניין, אם נניח תרבותא לא היתה נבנית, אז את ה-12 מיליון שקל האלה היה אפשר להשתמש בדברים הקודמים שראינו במקום לקחת הלוואות–

מקווה, בית ספר, דברים אחרים. זה לגבי הסטטוס של תרבותא. היתה שאלה, לא היה ברור בעצם כמה המבנה הזה עלה, וזה הנתונים שיש בידינו כיום. כל ההלוואות שראינו מקודם בעצם מייצרות לנו תשלום שנתי, כל שנה אנחנו משלמים מהשוטף למעלה מ -3 מיליון שקל להחזיר את אותן הלוואות. שזה מתחלק – 2,650,000 להחזיר קרן, ריבית והצמדה. בערך משנת 2013 עד היום אנחנו משלמים כל שנה 3 מיליון שקל להחזיר את אותן הלוואות, זה מהתקציב השוטף שלנו. הלאה.

סיימתי לעבור על סעיף ההלוואות ועומס המלוות. אני עובר לסעיף תקציבים בלתי רגילים.

מה זה תקציב בלתי רגיל? אם אנחנו רוצים לעשות פרויקט שהוא לא פרויקט שוטף, הוא לא קורה כל כמה זמן, זה לא פינוי אשפה או ניקיון רחובות, ז ה משהו מיוחד, חד פעמי, בדרך כלל הוא גם רב שנתי כי הוא לוקח זמן, מעבר לשנה אחת, פותחים לו חשבון בנק מיוחד תחת הכותרת תב"ר –

תקציב בלתי רגיל, כי הוא מיוחד, ולשם מכניסים את הכסף שממנו משתמשים לאותו תב"ר. זה יכול להיות תמיכה ממפעל הפיס, ממשרדי ממשלה, הלוואות א ו ממקורות אחרים, ומשתמשים בכסף הזה לבצע את אותו פרויקט.

כרגע אנחנו בשלבי סיום של 3 פרויקטים: אחד– זה התיכון שנמצא פה מאחורינו. זה פרויקט שהיה אמור לעלות 7,900,000, שהמקור שלו, שוב, כספים של מפעל הפיס שיועדו לתיכון, והביצוע שלו בעצם יחרוג ב-300,000 שקל מהתכנון המקורי, שזו חריגה של 4% מהתכנון. סביר, בוא נגיד, עדיין זה כסף שאין לנו, אבל חריגה של 4% לפרויקט של 8 מיליון שקל זה סביר. פרויקט נוסף– ספרותא, פה מעלינו – התכנון המקורי, היא היתה צריכה לעלות 2.5 מיליון שקל, היא תעלה לנו 3.1 מיליון בערך. דרך אגב, היא אמורה להיפתח בשבועות הקרובים, עדיין לא נפתחה, אנחנו עכשיו באישורי הבטיחות האחרונים. זה אומר שיש פה חריגה מהתכנון של למעלה מחצי מיליון שקל, שזה חריגה של 21% בפרויקט, וזה כסף שאין לנו ועכשיו צריך למצוא אותו. הפרויקט הכי משמעותי, אנחנו בונים מועצהמקומית אורנית

שיח פתוח עם הקהל – סקירה כלכלית ותקציבית ע"י ראש המועצה מיום שלישי, 1812.18

6

שני גני ילדים בר חוב התאנה בגוש הדתי הוותיק, ליד בית כנסת היכל משה, שזה פרויקט שהיה בתכנון או קיבלנו כספים ממשרד החינוך אם אני לא טועה של 1,900,000 ובעצם הפרויקט הזה הסתכם, אנחנו מעריכים שהוא יסתכם בקרוב ל-2,700,000, שזו חריגה של 770,000 שקל, שזה 41% מהתקציב המקורי. וגם פה, זה כספים, יצאנו לפרויקט והוא עלה מעבר למה שתכננו, סך הכול יש פה חריגות או גירעונות ב-תב"רים של 1,600,000 שקלים, שבממוצע זה חריגות של 13% .

אז עברתי מקודם על ההלוואות שכבר לקחנו. עכשיו עברתי על 3 פרויקטים שעשינו שבעצם חרגו מעבר לתקציב, או התקציב שתוכנן או סכום הכסף שהיה בידינו. ויש פה בעצם גירעון, חסר לנו 1,600,000 בשביל להשלים את אותם פרויקטים

סיימתי את נושא ה-תב"רים, אני עובר לתקציב שנתי. זה שקף מאד מאד עמוס. אני רגע אעבור על חלק מהסעיפים. מה רואים פה?

בעצם, כמו כל עסק, גם מועצת אורנית עובדת בתקציב שנתי. מתכננים תקציב, מאשרים אותו ואז לאורך השנה מבצעים אותו. התקציב מורכב משני חלקים: סעיף הכנסות – כמה כסף נקבל, ארנונה, מענקי איזו, השתתפות של הממשלה בחינוך וכדומה – זה בעצם סדר גודל של 170 סעיפים שכל סעיף כזה זה סעיף הכנסה, שאומר מאיפה אנחנו מתכננים שהכסף יגיע, ואחרי זה 300 סעיפי הוצאה הכסף יילך לשמירה, לגינון, לתיקון הפסקות חשמל ודברים שונים, בעצם שירותים שאנחנו כולנו כתושבים צורכים, זה בעצם התקציב. ניסיתי לקצר את כל הסעיפים הרבים האלה למעט פחות סעיפים לפי הנושאים.

מה רואים פה? בואו ניקח למשל סעיף 1 – חינוך – סעיף מאד משמעותי בתקציב. מצליחים לראות או שזה קטן מדי? לא רואים כלום, או קיי, אז אני אגיד את זה בעל פה. סעיף החינוך – בתכנון היה שנוציא בגינו 21,880,000, כשהכנו את התקציב של 2018 בסוף 2017, התכנון היה שסך הכול ייצא 21,880,000. עוד לא סיימנו את השנה בעצם דו"ח מצב תקציבי סופי אנחנו נדע איפה שהוא בפברואר-מרץ, אנחנו עושים משהו פה שהוא קצת יומרני, בעצם לפני שנגמרה השנה ולפני שנסגרו כל החשבונות לבוא ולהגיד מה יהיה התקציב, אבל בשביל לייצר תמונת מצב התאמצנו וניסינו להאריך בכמה תסתיים השנה. אז בשנת 2018 אנחנו מעריכים שסך הכול נוציא לחינוך 21,400,000 כמעט. זה נראה שכאילו הוצאנו 500,000 פחות מהתכנון, זה באמת היה, הסיבה לזה זה לא שהשקענו פחות מועצהמקומית אורנית

שיח פתוח עם הקהל – סקירה כלכלית ותקציבית ע"י ראש המועצה מיום שלישי, 1812.18

7

בחינוך אלא שבמהלך השנה, חינוך עובד על שנה עברית והתקציב עובד על שנה לועזית, אז בשנה הזאת בעצם הוחלט שגביית ה-תל"ן, הכסף מהורים עבור תשלומים נוספים, לא יהיה דרך המועצה אלא ישירות מבית הספר, אז נגרע מסעיף הכנסות של המועצה סכום מסוים. אז בסוף אותו כסף יצא לחינוך, אבל לא דרך המועצה. זה ההסבר של החצי מיליון שקל. זה היה בסעיף ההוצאות. בסעיף ההכנסות, אפשר לראות שתכננו ש-15,997,000 נקבל הכנסות עבור חינוך, בפועל קיבלנו 15,062,000 , שזה פער של 900,000 שקל, שזה אותם כספי תל"ן בעיקר. סעיף החינוך זה כמה עשרות סעיפים–

הסעות, תל"ן, משכורות – סכמנו את כולם ביחד בשביל לעשות את זה יותר פשוט. אז בסך הכול אפשר לראות שהפער בין מה שתכננו שייכנס, שז ה כביכול 500,000 שקל פחות ממה שתכננו, ומה שתכננו שייצא שזה פחות מ -934,000 שקל, מסתכם ב -433,000 שקל, פער התכנון לעומת הביצוע בפועל. זה התקציב. הסעיפים העיקריים שלו – תרבות וכדומה – אני לא אעבור על הכול, אני רוצה לעבור על 3 סעיפים מרכזיים: אחד זה תקציבים בלתי רגילים; השני זה מינהל כללי; והשלישי זה מבני ציבור – תיכף אני אסביר מה כל סעיף אומר.

תקציבים בלתי רגילים – אחד הדברים שנכנס לשם זה הפעילות של תרבותא. אחד הדברים, יש לנו חברה כלכלית למועצת אורנית, מועצת אורנית פתחה חברה שנקראת החברה הכלכלית לאורנית, בדרך כלל חברה כלכלית המטרה שלה היא לייצר פעילות כלכלית למועצה. יש שם 3 פעילויות עיקריות: אחד זה כל מיני פרויקטי בנייה למיניהם, למשל בנו כ-20 יחידות דיור ברחוב האגוז, נעשו שם עבודות פיתוח, זה נעשה דרך החברה הכלכלית. החברה הכלכלית היא בגדול צינור הכספים, אין שם יו תר מדי פעילות או אנשים. הפעילות השניה שנעשית דרך החברה הכלכלית זה החוגים של המועצה. והפעילות השלישית זה תרבותא, המבנה שאנחנו נמצאים בו. השנה אנחנו מעריכים שכל הפעילות של החברה הכלכלית תסתכם בהפסד של 600,000 שקל, שרובה נובעת מהפעילות של תרבותא, ההצגות שקורות פה. בשנת 2017 ההפסד של החברה הכלכלית היה 670,000 שקל וב-2016 חצי מיליון, אני כבר לא זוכר בעל פה. אבל סדר גודל של כמה מאות אלפים כל שנה, וזה בעצם אותו גידול בהוצאה של כמעט 700,000 שקל מעבר לתכנון. בעצם לא הערכנו או לא נלקח בחשבון שיהיה פה הפסד כזה גדול בפעילות של החברה הכלכלית. אז יש לנו פה, אפשר להגיד, הוצאה מעבר למה שתכננו של כ -700,000 שקל. יש פה עוד כמה סעיפים תחת תקציב בלתי רגיל, אבל זה המשמעותי מועצהמקומית אורנית

שיח פתוח עם הקהל – סקירה כלכלית ותקציבית ע"י ראש המועצה מיום שלישי, 1812.18

8

ביותר

סעיף נוסף – מינהל כללי – מינהל כללי נכנס השכירות של המועצה. המועצה משלמת שכירות במרכז למבנים. תקציב אירוח של המועצה וכדומה. גם פה יש הוצאה של כחצי מיליון שקל מעבר למה שתוכנן. תוכנן 3 מיליון, בפועל הולכת להיות הוצאה של כ -3.5 מיליוןזאת אומרת, יש פה חריגה בהוצאה של חצי מיליון שקל.

הסעיף האחרון – יש סעיף חיובי, אני לא יודע להסביר אותו, אבל זה המצב. בסעיף המים – המועצה קונה מים ממקורות ובעצם מוכרת לתושבים שמשתמשים בהם. אז תכננו שאנחנו נשלם למקורות כ-

4,300,000, בפועל אנחנו נשלם כנראה רק 3,300,000, שזה הבדל של מיליון שקל. אני לא יודע להסביר אותו עדיין. למה בשנת 2017 וגם 2016 שילמנו למקורות או קנינו ממקורות 4 מיליון שקל מים והשנה 3 מיליון, אבל זה המצב. אז חסכנו פה מיליון שקל כביכול, שמאד מאד לא צפויים. אני לא יודע להסביר ממה זה נובע, אבל יש לנו פה מיליון שקל שהרווחנו כאילו, או שנשלם אותם בעתיד, אני לא יודע.

הסעיף האחרון והוא המשמעותי ביותר, ובשבילו שמתי את השקף הזה, נקרא מבני ציבור. בעצם כשמתכננים את התקציב, בסעיף תכנון ההכנסות, תוכנן התקציב בשנת 2018 שייכנס למועצה 3,600,000 מתוך אגרות מבני ציבור. אגרות מבני ציבור, אמרנו מקודם, זה כשבונים מבנים משלמים אגרה וכדומה. בפועל נכנס למועצה רק 600,000 שקל. זאת אומרת, יש פה פער של 3 מיליון בין מה שתוכנן שייכנס לבין מה שנכנס בפועל. אני רגע אגיד עוד דבר – זה מה שנכנס בפועל בשנת 2018 , כמות היתרי הבנייה שבעצם ניתנו, כל היתר בנייה, אז משלמים את אגרת מבני הציבור. יש לנו בצד עוד כ-1,700,000 משנים קודמות של אגרות מבני ציבור, ומה שאפשר לבוא ולעשות, להגיד – או קיי, אמנם לא גבינו את הכסף ב-2018, גבינואת הכסף בשנת 2016 או 2017, אבל אפשר להעביר את זה לאותו סעיף ואז בעצם להגדיל את ההכנסה.

הדבר הזה שעכשיו תיארתי, שבעצם לקחת אגרות מבני ציבור, שהמטרה שלהם היא לבנות מבני ציבור ולהכניס אותם לתקציב השוטף השנתי שלנו, זה אפשרי, בעיקר אם אתה משתמש בכסף הזה לפעילויות פיתוח של המועצה, אבל זה יוצר בעיה. תיכף אני אסביר את הבעיה. אני רק רוצה להגיד שהסיטואציה הזאת שפה יש פער של 3 מיליון שקל, שהיא המשמעותית ביותר בתקציב שלנו השנה מועצהמקומית אורנית

שיח פתוח עם הקהל – סקירה כלכלית ותקציבית ע"י ראש המועצה מיום שלישי, 1812.18

9

היא לא חריגה לשנה. כרגע אנחנו מעריכים שאנחנו נסיים את שנת 2018 בגירעון של 2 מיליון שקל אם אנחנו לא נעביר כסף מאגרות מבני ציבור, ה -1,700,000 שיש לנו בצד, ואני אומר, וזה בזכות המיליון שקל מים הלא צפויים. אם היינו משלמים מים כמו ששילמנו בשנתיים האחרונות, זה היה 3 מיליון שקל

השורה למטה של אגרת מבני ציבור, זה לא היה ייחודי לשנת 2018. בעצם משנת 2014, גם לפני כן אבל בדקנו רק משנת 2014, כל שנה יש את הסיפור הזה. בשנת 2014 תוכנן שייכנסו לתקציב 2,800,000 שקל אגרות מבני ציבור ובפועל נכנס כמעט 3 מיליון. אז פה במקרה הזה התכנון והביצוע היו דומים, אבל שוב, אותו סיפור שאתה לוקח אגרות מבני ציבור, שהמטרה שלהם היא לבנות מבני ציבור ומכניס אותם לתקציב השוטף. ב-2015 נכנס 5.5 מיליון 2016 – 2.4 מיליון, ב-2017 – 4 מיליון 2018 – ראינו שתוכנן 3.6 מיליון, נכנס 600,000 שקל, ובעצם אנחנו עוד לא יודעים כמה נעשה, צריך לראות כמה נעביר. מה הבעיה בזה? הבעיה בזה שאגרות מבני ציבור זה לא משהו שאתה יכול לבנות עליו כל הזמן. לפעמים יש בנייה ואז נכנס כסף, לפעמים אין בנייה ואז אתה תקוע. אין לך כסף. כמו השנה, אנחנו בגירעון של 2 מיליון שקל ולא בטוח שיש לנו מספיק אגרות מבני ציבור לעשות את זה.

וגם יש פה כסף שיועד לפיתוח למבני ציבור ואתה עושה בו איזה שהוא שימוש שהוא לא טבעי באופן כזה. ובעצם אתה יוצר תלות בתפעול השוטף, במימון השוטף של המועצה בסעיף שלא יועד לזה, שהוא בעצם לא בא באופן שוטף, זו לא הכנסה שוטפת אלא לזו הכנסה פר פרויקט. סיימתי את נושא התקציב השוטף.

אני עובר לנושא הבא – תזרים מזומנים. אני אגיד רגע מילה בחשבונאות, למי שפחות מכיר. יש תקציב שוטף, שאתה מתכנן כמה תכניס, כמה תוציא. ויש תזרים מזומנים, שזה תכל'ס מה אתה משלם. דוגמא לפער בין שני הדברים: למשל, אני אומר, בוא תעשה לי עבודה, תתקן לי פה איזה קיר ואני אשלם לך עוד 3 חודשים. אז הביצוע בתקציב, ברגע שעשית את העבודה, נרשם שעשית את העבודה, אני חייב לך 10,000 שקל, אבל לא הוצאתי עוד שקל מהכיס כי אני משלם לך רק עוד 3 חודשים. אז הפער הזה של ה-3 חודשים זה ההבדל בין התקציב לביןתזרים מזומנים. בעצם מתי אני משלם. יש למועצה בעצם פער, גררנו פער שאנחנו משלמים ב -delay, שמסתכם ב -5 מיליון שקל חובות לספקים. מי זה הספקים? חבר'ה שעומדים ב -ש"ג ושומרים עלינו, החבר'ה שמפנים לנו את מועצהמקומית אורנית

שיח פתוח עם הקהל – סקירה כלכלית ותקציבית ע"י ראש המועצה מיום שלישי, 1812.18

10

האשפה, החבר'ה שמנקים את בתי הספר ועוד ועוד ועוד הרבה ספקים שעוב דים עם המועצה. זה סכום גבוה מאד. בעצם כרגע קופת המזומנים של המועצה היא כמעט ריקה ואין לנו יכולת לשלם לספקים, ויש לנו ספקים שאנחנו בפיגור תשלום אליהם של כמה חודשים, יש ספקים שלא שילמנו להם מאוגוסט כי לא היה כסף, יש ספקים שלא שילמנו להם איזה חודשיים שלושה, ו בעצם אם אנחנו לא נבוא ונשלם להם, כמו כל אחד, לא ימשיך לעבוד איתנו אם לא משלמים לו. וזו בעצם הבעיה, אני אקרא לזה, ה מיידית הכי גדולה שלנו, שאין לנו יכולת להמשיך ולשלם למי שנותן לנו שירות. וזה מתבטא באותם 5 מיליון שקל חובות לספקים. בנוסף, אמרתי מקודם, שיש לנו גירעון ב-

תב"רים, בתקציבים הבלתי רגילים, שאנחנו עוד כמה חודשים נצטרך לשלם אותם, של 1,600,000 .

אז סך הכול, אין לנו את הכסף הזה, כי לא תקצבנו את זה, אבל יש לנו סדר גודל של 6,600,000 חובות בתזרים המזומנים לשלם למי שעשה לנו פרויקטים. זה לא מעט כסף אני רגע עובר לנושא אחר. עברתי רגע לניהול והתפעול של כל מיני חלקים בהתנהלות הכלכלית של המועצה, בהלוואות, בתקציבים בלתי רגילים, בשוטף ובתזרים מזומנים. אני רגע רוצה לתת נקודת מבט יותר כללית על החוסן הרשותי, החוסן הכלכלי שלנו של המועצה. בעצם כשאתה מסתכל מועצה, אורנית, אלקנה, מועצה אזורית שומרון, ראש העין, פתח תקווה, אם אתה אומר – המועצה הזאת היא חזקה כלכלית או חלשה כלכלית, בצורה מבנית, אתה מסתכל על 5 פרמטרים בעיקר שאני אעבור עליהם עכשיו.

הפרמטר הראשון זה ארנונה למגורים. כולנו משלמים ארנונה. סך הארנונה באורנית מסתכמת לכ-

18.5 מיליון שקל, זה מה שנכנס לנו כל שנה ממה שכולנו משלמים. היא מחושבת בעלות למטר מרובע מגורים. נקבע על ידי המועצה צו ארנונה ונקבע שבאורנית, זה נכון לשנת 2016 או 2017, אני לא זוכר 2017 אני חושב, שעלות הארנונה למטר מגורים היא 40.80 ₪למטר מרובע לשנה. מה זה אומר ביחס למועצות אחרות? אם ניקח מועצות דומות, הממוצע של מועצות דומות לנו, תיכף אני אראה את זה, זה בעצם 46.80 ,₪שזה 15% גבוה יותר ממה שיש לנו פה. יש פה 35 מועצות מקומיות– ראש פינה, בית דגן, גן יבנה, מטולה, באר יעקב, אורנית, גדרה, אפרת, אלקנה, אלפי מנשה, שוהם, תל מונד, הר אדר וכדומה, שהם כולם בדירוג סוציו אקונומי 6 עד 9, שזה הדירוג הגבוה, כל הישובים בארץ מחולקים מ-1 עד 10 ,1 הכי נמוך 10 – כפר שמריהו וסביון, אז 6 עד 9, אנחנו 8, זה פחות או יותר מועצהמקומית אורנית

שיח פתוח עם הקהל – סקירה כלכלית ותקציבית ע"י ראש המועצה מיום שלישי, 1812.18

11

ישובים מקבילים לנו. זה נקבע לפי הכנסה שלנו כתושבים. אז הישובים שמקבילים לנו בחתך הסוציו אקונומי, אפשר לראות את הגובה של הארנונה. הארנונה שלנו היא 40.8, הכי גבוה פה זה 61, של מבשרת ציון. אם אתה עושה ממוצע, הממוצע פה הוא 46.05, זה אומר שהארנונה של אורנית היא 11% נמוך מהממוצע של 35 מועצות שהן דומות לנו. אם אנחנו ניקח רק את המועצות שנמצאות ביהודה ושומרון – אורנית, בית אריה, אפרת, אלקנה, אלפי מנשה, גבעת זאב והר אדר – אפשר לראות שהארנונה שלנו היא הזולה ביותר. גם פה הממוצע הוא טיפה יותר נמוך, הוא 43.9, זה אומר שאנחנו 7% נמוכים מהממוצע. אם ניקח רק את המועצות שהן רק באותו סוציו אקונומי שלנו 8 מה שנקרא – מטולה נמצאת הכי נמוך 39.8, מטולה, אני מזכיר, יש לה גם הכנסות מתעסוקה, תיכף נראה את זה, וגם ישוב קו עימות, יש לו תוספות נוספות, אז אורנית בעצם היא הכי נמוכה אחרי מטולה, שהממוצע פה הוא 46.42, אנחנו נמוכים ב-12% מתחת לממוצע. בעצם 10% פחות, אם גובה הארנונה היה כמו הממוצע, זה בעצם עוד תוספת של כ-2 מיליון שקל הכנסה לרשות הסעיף הבא שמשמעותי לחוסן הכלכלי שלנו כרשות, זה בעצם הכנסה מארנונה עסקית. יש פה חברות או מפעילים שמשלמים ארנונה וזה נכנס לקופת המועצה. באורנית ההכנסה מתוך כל הארנונה של ארנונה עסקית היא רק 7%. בכל המועצות האחרות שהראיתי, ב-35 המועצות האחרות, הממוצע עומד על 26%. זאת אומרת, שבעצם האר נונה העסקית שלנו נמוכה ב -73% מהמועצות הדומות לנו. זה בעצם בגלל שאין לנו אזורי תעשייה. גם הארנונה למגורים שלנו היא נמוכה, גם אנחנו פחות 73% הכנסות ארנונה עסקית, זה מייצר לנו, כשאנחנו משווים את עצמנו למועצות אחרות, יש לנו בעצם חוסר גדול מאד בכסף.

יש עוד 3 סעיפים שאפשר לקרוא להם סעיפים יותר מבניים: אחד – אנחנו יודעים שאורנית בנויה בעיקר בתים פרטיים. בעצם, אם הבנייה היא רוויה, מגדלים או בתים פרטיים, היעילות התפעולית שלנו כמועצה היא אחרת. כי למשל, הדוגמא הכי פשוטה, משאית אשפה שמפנה נניח מ-10 דירות. אז אם זה בניין של 10 דירות, אז היא עוצרת במקום אחד, מפנה 5 או 10 פחים וממשיכה. בבנייה פרטית היא צריכה לעצור לפנות פח, לעצור לפנות. תחשבו על גינות ציבוריות, תחשבו על תאורת רחוב. בעצם ישובים שבנויים על בנייה פרטית, היעילות התפעולית כמועצה היא הרבה הרבה יותר נמוכה. זאת אומרת, העלות שאנחנו צריכים בשביל לתת את השירותים היא יותר גבוהה.

מועצהמקומית אורנית

שיח פתוח עם הקהל – סקירה כלכלית ותקציבית ע"י ראש המועצה מיום שלישי, 1812.18

12

הדבר השני, שהוא מאד מאד משמעותי, כמו שאמרתי, הדירוג הסוציו אקונומי הכלכלי חברתי שלנו הוא גבוה. מה המשמעות של זה? הממשלה פחות תומכת אותנו. לצורך העניין, אנחנו עכשיו רוצים לגשת למכרז או קול קורא שהממשלה נותנת להתקנת מצלמות ברחבי הישוב, מצלמות ביטחון. היא רוצה לתת 200,000 שקל. היא מעניקה לרשויות 200,000 שקל. אנחנו, בגלל שאנחנו אשכול סוציו אקונומי 8, אז היא אומרת– אני אביא לכם 100, אתם תביאו לבד 100. אם היינו נניח אשכול 1 או 2 או 3, היא היתה אומרת לנו – אני אביא לכם 190, אתם תביאו רק 10. ואז כשאנחנו רוצים כבר ללכת ולקבל כספים מהממשלה, אנחנו צריכים להביא מהבית כספים. במילים אחרות, התמיכה של הממשלה בנו, בגלל שאנחנו אוכלוסייה יחסית מבוססת, היא יותר נמוכה. יש פה איזה שהוא ניסיון לעשות איזה הוא צדק חלוקתי במדינה. אז יש לנו פחות תמיכות ממשלתיות.

ובסוף, הדבר האחרון, יש לנו יעילות ניהולית נמוכה. אנחנו ישוב עם 9,400 תושבים, נקודת האיזון הנכונה היא סדר גודל של בין 20 ל-25,000 תושבים, לצורך העניין, אנחנו 10,000 תושבים ומשלמים שכר לראש מועצה אחד. אם היינו 20,000 תושבים, זה היה מתחלק על יותר אנשים. או אגף חינוך אחד. הרבה דברים שאתה חייב אותם כי אתה מועצה, אתה מחלק אותם על הרבה פחות תושבים. יש נקודת איזון שמוערכת בסדר גודל בין 20 ל-25,000 תושבים, שהיא הנקודה היותר יעילה לסיכום כל השקף הזה – 5 פרמטרים שהם אומרי ם כמה הרשות חזקה כלכלית, אנחנו די חלשים בהם: הארנונה למגורים שלנו נמוכה; ארנונה עסקית שלנו נמוכה; היעילות התפעולית שלנו בגלל שאנחנו בנייה פרטית היא נמוכה; אנחנו תושבים חזקים, בגלל זה מקבלים פחות תמיכות מהממשלה; ובסוף – מספר התושבים שפה מייצר יעילות ניהולית מאד נמוכה.

אני רגע מסכם, הסיכום הזה בשביל להגיד לפחות מה הדברים המשמעותיים שבעצם מייצרים לנו תקציב שבשורה תחתונה הוא די גירעוני ויש לנו קושי כלכלי מאד גדול.

אחד – יש לנו עומס מלוות שוטף. כל שנה אנחנו משלמים לבנק 3 מיליון שקל. זה נובע מאותן הלוואות שלקחנו. נרצה או לא נרצה, אנחנו צריכים לשלם 3 מיליון שקל. זה המון, זה 5% מהתקציב שלנו שהוא 60 מיליון שקל, זה הרבה מאד כסף. עם 3 מיליון שקל אפשר לעשות הרבה מאד דברים–

לשפץ מגרשי כדורסל, לעשות גינון יותר טוב, לעשות יותר פעילויות תרבות, הבודקה של השומרים לשפץ אותו – הרבה דברים שנורא מפריעים לנו כתושבים שאנחנו רוצים שיקרו, אין לנו בעצם יכולת מועצהמקומית אורנית

שיח פתוח עם הקהל – סקירה כלכלית ותקציבית ע"י ראש המועצה מיום שלישי, 1812.18

13

לממן אותם. אם לא היה לנו את אותן הלוואות היה לנו עוד 3 מיליון שקל לעשות איתם דברים הדבר השני, עברנו עליו כרגע, זה החוסן הרשותי. המרכיבים הבסיסיים שלנו כרשות מאד נמוכים –

ארנונה למגורים, ארנונה עסקית, בנייה פרטית, מספר תושבים וחוסן כלכלי של התושבים – זה מייצר לנו גירעון מבני של 4 מיליון שקל פלוס מינוס. ראינו בעצם כמה כל שנה השתמשנו באגרות מבני ציבור בתקציב השוטף בממוצע מ -2014 עד היום , כ -4 מיליון שקל. היינו צריכים להשתמש באגרות מבני ציבור לתקציב השוטף. לא בריא, לא טוב, לא יציב. צפי הכנסות שלנו מאזור תעשייה הקרוב אלינו, הקטן, שהוא אמור להזרים סדר גודל של 1-1.2 מיליון שקל, אנחנו רוצים שזה יבוא, זו הקלה מאד גדולה, אבל זה 1,200,000, חסר לנו הרבה יותר מזה. פרויקט שכונות, עתודות, דור המייסדים, דור ההמשך – זה רחוק. גם כשזה יגיע, זה יגיע כאגרת מבני ציבור וייקח עוד כמה שנים.

כל פרויקט יש לו את קצב ההתפתחות שלו, זה לא משהו שבא מחר. זה לפחות שנתיים שלוש, נתחיל לראות קצת כסף, לא הרבה כסף.

והדבר האחרון שיכול להיות, זה אזור התעסוקה הגדול, שער הש ומרון, שמשותף לנו עם אלקנה ומועצה אזורית שומרון, מי שמכיר, באזור המחלף. אזור תעסוקה מאד גדול. לכשהוא יבשיל, הוא יכניס לנו הרבה מאד הכנסות, אבל זה לא ודאי, לא צפוי, הוא בשלבי תכנון, זה עוד רחוק. אני לא יודע להגיד אם זה 5 שנים 7 שנים, או 10 שנים, או עוד 20 שנה. אי אפשר להגיד– יש נקודת זמן. אם הכול יהיה טוב, בין 5 ל-10 שנים, אני לא יודע להגיד מתי ובסוף, הנקודה הכי בוערת שלנו, יש לנו מחסור בתזרים מזומנים. יש לנו בעצם קופה ריקה, קיבלנו מועצה עם קופה ריקה ואין לנו איך לשלם לספקים.

זהו. סיכמתי. סיימתי. השעה 20:15, אז יש לנו רבע שעה לשאלות. אני אשמח לשמועאני אחזור על השאלות בשביל שישמעו כולם.

*** שאלה – לא ניתן לשמוע ***

מר ניר ברטל: שאלה מעולה, ברוך, יש כזה דבר? אני לא מכיר מלווה ברשויות

מקומיות. המדינה פעם עשתה את זה. אם אתה רוצה להלוות כסף מהתושבים, שאלה טובה, אני לא מועצהמקומית אורנית

שיח פתוח עם הקהל – סקירה כלכלית ותקציבית ע"י ראש המועצה מיום שלישי, 1812.18

14

מכיר דרך חוקית לעשות את זה. אבל, אנחנו נבדוקאני לא מכיר משהו שנעשה ברמת רשות מקומית מכזה דבר. אתה יכול לקחת הלוואות מהבנקים, לא מהתושבים. אסור לי לקחת מהתושבים, או קיי?

מה עושים? או קיי, אמרתי בתחילת המצגת, אני יודע שקשה לעבור ולסקור את כל הדברים האלה בערב אחד. אחד הדברים שעשינו כבר לפני כחודש, לקחנו את ג'וש, שהיה 7 שנים גזבר של מועצה שכנה לנו, הרבה יותר גדולה. מה התקציב של המועצה האזורית שומרון, 160 מיליון שקל 300 מיליון שקל. פי 5 מאיתנו בגודל. היא גם ביהודה ושומרון, זאת אומרת, שיש פה הרבה חוקים שהוא מכיר שהם דומים, שיבוא וייתן לנו, הוא כתב לנו דו"ח של 30 עמודים שגם מפרט את המצב וגם נותן המלצות מה לבדוק. כל מיני סעיפים שצריך לבדוק, שלדעתו משם אפשר לחסוך, אפשר לגייס יותר, כל מיני המלצות לפעולה, גם ברמה ההתנהלותית התקציבית, גם ברמה הארגוני ת, איך מהמועצה אפשר בעצם לחסוך יותר או לגייס הרבה יותר כספים. זה לא משהו שאתה בא ואומר – או קיי, קח תעשה את זה. זה תהליך ארגוני לא פשוט שצריך לעבור אותו. זה בעצם מחברה או מפעל שהיה רגיל לעבוד בצורה מסוימת, לדפוק מסמרים, עכשיו אתה צריך להגיד לו – בוא תבריג ברגים. בצורה פשוטה, המועצה צריכה לעבור שינוי באופן שבו היא עובדת, כמה היא עובדת בדברים השוטפים, כמה היא משקיעה בדברים של פיתוח, כמה היא משקיעה בלנסות לבוא ולגייס כספים, וזה תהליך שייקח סדר גודל שאני מקווה של שנתיים. זה אומר שבשנת 2019 ושנת 2020, אחד הנושאי ם המרכזיים שלנו במועצה יהיה לבוא ולעשות התכנסות תקציבית והתייעלות תקציבית של סדר גודל של, אני מקווה שעוד שנתיים נגיע ל-4 מיליון שקל. אי אפשר לעשות את קפיצת המדרגה הזאת בשנה אחת. זה ייקח לנו שנתיים, אני מקווה, לפחות, שנצליח בעצם לאזן את התקציב השוטף שלנו. ז ה אומר להגדיל הכנסות ממה שאפשר, זה אומר להיות יותר יעילים. הקו המנחה שלנו הולך להיות מינימום פגיעה בשוטף בשירותים שאנחנו נותנים לנו. זה קשה, אבל זו הכוונה.

אני יכול לתת דוגמא, אחד מהדברים שאנחנו בוחנים אותו. אחד מסעיפי ההוצאה הכי גדולים שלנו, 5 מיליון שקל, לחברה שעושה לנו פינוי אשפה, פינוי גזם, ניקוי רחובות. 5 מיליון שקל מתוך תקציב של 60 מיליון שקל, זה הרבה מאד ביחס למועצות אחרות. אנחנו הולכים לבחון איך אפשר בפחות כסף לספק את אותו שירות של פינוי אשפה וניקוי רחובות, או פינוי גזם. זה הרבה מאד כסף. זה לא קורה מחר, יש פה מכרז, יש פה הסכם עם החברות, יש פה שינויים שצריך לעשות, זו דוגמא אחת.

מועצהמקומית אורנית

שיח פתוח עם הקהל – סקירה כלכלית ותקציבית ע"י ראש המועצה מיום שלישי, 1812.18

15

עוד דוגמא שתיכף כשנעבור לישיבת המליאה נעשה, ראינו שבעצם יש לנו חובות. לקחנו 32 מיליון שקל חובות, שהיום, בגלל שכבר התחלנו להחזיר אותם מ-2013, מסתכמים כמעט בכ-20 מיליון שקל חובות. חלק ל-4 שנים, חלקל-10 שנים, חלק ל-11 שנה, בממוצע זה ל-10 שנים. אנחנו הולכים לפרוס אותם ל-15 שנה, להאריך. זה מוריד לנו סדר גודל של חצי מיליון שקל מהתשלום השוטף. במקום 3 מיליון שקל, אנחנו נשלם 2.5 מיליון שקל. זה קצת, מבחינה כלכלית אנחנו דוחים. אומרים, במקום לגמור את זה ב-10 שנים, נגמור את זה ב-15 שנה. נכון, נשלם יותר ריבית לאורך ה-15 שנים, אבל בשוטף זה יוריד לנו.

תיכף אחד מהדברים שאנחנו פה במועצה נצביע, זה לבוא ולמחזר כ -18 מיליון שק ל הלוואות, שיורידו לנו את התשלום השוטף בחצי מיליון שקל או 600,000 שקל דבר נוסף שאנחנו חייבים, אני ממש לא אוהב לעשות את זה, אבל בגלל שיש לנו מצוקת מזומנים וגירעון ב-תב"רים, אנחנו הולכים לקחת עוד הלוואה. תיכף נצביע על זה. אין ברירה. אחרת יהיה לנו מאד מאד קשה להמשיך ולעשות את התפעול השוטף. כמובן שאף אחד לא רוצה לעשות את זה, זה יעלה חזרה את ההחזר, אבל בסוף ההחזר השוטף למלוות, בסופו של דבר ההחזר יהיה יותר קטן ממה שהוא היום. כמה דוגמאות לדברים שאנחנו הולכים לעשות. באופן שבו אנחנו מנהלים את התקציב, בונים את התקציב, ישתפר יותר. זה לא משהו שקורה בבת אחת. אנחנו חייבים לעשות את זה. אבל זו תמונת המצב על רגל אחת, ובחודשים הקרובים אנחנו נבנה את התוכנית, בעצם יש לנו עד מרץ, עד מרץ אנחנו צריכים להגיש למשרד הפנים את התקציב שלנו לשנת 2019, זה קצת נמרח בגלל הבחירות, בדרך כלל זה צריך להיעשות לפני סוף שנה, יש לנו עד מרץ, ויש לנו בעצם עוד איזה חודשיים שלושה לבוא ולעשות את התוכנית התקציבית ולראות איך אנחנו מתכנסים.

שתיים או שלוש שאלות אחרונות. יובל.

*** שאלה – לא ניתן לשמוע ***

מר ניר ברטל: אני אחזור על השאלה, לא בטוח שכולם שמעו. אחד – איך המועצה

קיבלה פרס ניהול תקין? ושתיים – המלצה בעצם שהמועצה תהיה מאד זהירה בתכנון התקציבי שלה מועצהמקומית אורנית

שיח פתוח עם הקהל – סקירה כלכלית ותקציבית ע"י ראש המועצה מיום שלישי, 1812.18

16

קדימה

לגבי פרס ניהול תקין – משרד הפנים לא יורד לרזולוציה שאני עשיתי פה עכשיו. מבחינתו, כל מועצה בארץ חייבת להגיש, כמעט כל מועצה שהיא יציבה, צריכה להגיש למשרד הפנים תקציב שהוא מאוזן. משרד הפנים מסתכל – כמה אתה חושב שתקבל, כמה שאתה חושב שתוציא, זה פחות זה גדול מאפס – התקציב מאושר. הוא לא בודק את הסעיפים של אגרות מבני ציבור וכדומה. ואז בעצם הגשנו ככה תקציב, בסוף שנה עשינו איזון תקציבי מאגרות מבני ציבור, באמת סיימנו מאוזנים, לא במינוס, אבל איזנו את זה מאגרות מבני ציבור שהולכות ונגמרות לנו, ומשרד הפנים נתן לנו פרס ניהול תקן. זה לגבי השאלה.

לגבי ההמלצה שלך – אני מסכים איתך בחום. אנחנו לא יכולים להגיש תקציב גירעוני. אנחנו חייבים בחודשים הקרובים לראות איך אנחנו מתכנסים תקציבית. סדר גודל של 4 מיליון שקל זה הרבה מאד כסף.

היתה פה עוד שאלה. כן, יולנדה.

*** שאלה – לא ניתן לשמוע ***

מר ניר ברטל: נשאלתי שתי שאלות: אחת – אם אני הולך להעלות ארנונה; והשאלה

השניה – מה היה דחוף לשפץ את הלשכה?

לגבי העלאת הארנונה, אמרתי, יש פה 5 פרמטרים שמייצרים את החוסן הרשותי שלנו. אחד מהם זה הארנונה מגורי ם. אני חייב להגיד שהתמונה היא די ברורה. אם אנחנו רוצים להשוות את עצמנו לאלקנה, לישובים אחרים, אם אנחנו רוצים שיהיה לנו את אותם שירותים, תרבות, פעילות, ספורט, שמירה, ניקיון, גינון וכדומה, אנחנו לא יכולים בפחות כסף לקנות את אותו דבר. אני לא חושב שאנחנו יותר חכמים מכולם. כולם אומרים – צריך 46 שקלים למטר, רק באורנית ב -40.8 אפשר לעשות את אותו דבר. זה מתמטיקה שלא עובדת. אי אפשר לעגל את המרובע. מצד שני, אני חייב להגיד, אפשר להישאר עם אותה ארנונה של 40.8, אבל צריך להוריד את ההוצאות ב-4 מיליון שקל מבחינה כלכלית זה לא משנה, אתה יכול לתפעל את המועצה בפחות שירותים, פחות הצגות, יום מועצהמקומית אורנית

שיח פתוח עם הקהל – סקירה כלכלית ותקציבית ע"י ראש המועצה מיום שלישי, 1812.18

17

עצמאות פחות וכדומה וכדומה, ולגבות ארנונה יותר נמוכה. אנחנו יכולים להחליט מה אנחנו רוצים להיות. הדוגמא הכי טובה, אתה יכול לקנות כוס קפה ב'קופיקס' ב -5-6 שקלים, אתה מקבל קפה טיפה דלוח. אתה יכול לקנות קפה ב-15-16 שקל ב'ארקפה'. תחליט איזה קפה אתה רוצה. אין פה בסופו של דבר יותר מדי קסמים. אז מבחינה כלכלית זה לא משנה, העיקר שיהיה מאוזן. שמה שנכנס יהיה שווה למה שיוצא. אתה יכול להיות מאוזן על 50 מיליון שקל תקציב ואתה יכול להיות מאוזן על 60 מיליון שקל תקציב. זה לגבי הארנונה.

לגבי הלשכה – זה משהו שנעשה לפני שאני בעצם הגעתי למועצה. ממה שאני יודע, כשאני הגעתי למועצה פעם ראשונה, הלשכה כבר היתה בשיפוצים. יכול להיות שאת מכירה משהו אחר, אבל זה מה שאני יודע.

שאלה נוספת, אחרונה להיום. יובל.

*** שאלה – לא ניתן לשמוע ***

מר ניר ברטל: שאלה טובה. קודם כל, יפה ששמת לב מכזה רחוק. אני אחזור ואני

אסביר. בעצם התקציב תוכנן שגם סעיף ההכנסה וגם סעיף ההוצאה יהיה כ-60 מיליון שקל. בפועל, סעיף ההוצאה היה נמוך, היה 58 מיליון שקל. אז בעצם אתה אומר– רגע, אם הוצאנו 2 מיליון שקל פחות ממה שתכננו, איך אנחנו בגירעון? בסעיף ההכנסה היה פחות 4 מיליון שקל. אז הכנסנו פחות 4 מיליון, הוצאנו פחות 2 מיליון, זה ה-2 מיליון דלתא. חלק מהדברים זה לא בגלל שעשינו משהו לא טוב. אני אתן עוד דוגמא. קיבלנו תקציב ממשרד החינוך להסעות תלמידים החוצה. השנה, בעצם פעם ראשונה, אין לנו הסעות תלמידים החוצה, בתיכון, כי י"ב לומדים פה בתיכון, והתקציב הוא מינואר עד ינואר ושנת לימודים היא מספטמבר עד ספטמבר. אז באמצע השנה ירד לנו סכום של, לא זוכר כמה, 800,000 שקל הסעות תלמידים. אז זה ירד גם מההכנסה וגם מההוצאה. אבל זה היה שווה.

(שאלה נוספת)

מה המשתנה של אגרות מבני ציבור מהתקציב השוטף? בישוב תקין הוא אמור להיות אפס. זו בעצם מועצהמקומית אורנית

שיח פתוח עם הקהל – סקירה כלכלית ותקציבית ע"י ראש המועצה מיום שלישי, 1812.18

18

אחת הבעיות שלנו, שאנחנו משתמשים בהכנסה שהיא לא שוטפת, פונקציה של בנייה, לתקציב שוטף. זו הבעיה, וזה גם לא מיועד לזה. זה בעצם העניין.

אי אפשר להציג פה את כל הנתונים, באמת, ניסיתי להיות הכי מתומצת שאפשר בשביל להבהיר רגע את המצב לקהל כזה רחב. עוד שאלה אחרונה, ממש ממש חשובה, כי אנחנו רק בתחילת הערב.

חברים, תודה רבה. אנחנו נעשה 5 דקות הפסקה עכשיו ואנחנו נתחיל את ישיבת המליאה. תודה

__________________

ניר ברטל

ראש המועצה