פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס` 17 מיום 19.11.2019
מועצהמקומית אורנית
פרוטוקול ישיבת מועצה מס' 17
מיוםשלישי, כ"א בחשון תש"פ, 19.11.19
- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03 -5373237 -
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
2
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17
מיוםשלישי, כ"א בחשון תש"פ, 19 .11 .1 9
משתתפים מר ניר ברטל - ראש המועצה
גב' צדוק תמר - חברת מועצה
מר אודי וילד - חבר מועצה
גב' קרן פנקר - חברת מועצה
גב' אורנה רייטר - חברת מועצה
מר אלעד כהן - חבר מועצה
מר דורון טישלר - חבר מועצה
מר בועז בגריש - חבר מועצה
מוזמנים: מר רועי מוסט - מנכ"ל המועצה מר יוסף הדרי - גזבר המועצה עו"ד ברוך חייקין - היועץ המשפטי מר דוד אברהם יצחק כץ - חבר מועצה נכנס גב' ירדן בן יעקב - מנהלת מחלקת נוער וצעירים גב' אילנה נגר אלון - הנדסה גב' נדין לומלסקי - מנהלת רישוי בנייה ותכנון סטטוטורי גב' ליאת ינובסקי - סיעת אופק. מר רונן נדבורני - מנהל מח' הנדסה מר רמי לב ארי - מנהל מח' ביטחון גב' שגית פרבר - מנהלת רשותית למאבק באלימות,
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
3
סמים, אלכוהול וביטחון קהילתי
גב' נירה ציפין - מנהלת השירות הפסיכולוגי החינוכי גב' איריס קופל - מנהלת מדור הגיל הרך
גב' מירה מור - מנהלת מח' חינוך
גב' זוהר ויסמן - מנהלת מתנ"ס
חסרים: מר דקל קרבר - חבר מועצה
על סדר היום:
1. עדכוני ראש המועצה
2. השבעת חבר המועצה הנכנס מר דוד אברהם יצחק כץ ת"ז *********.
3. אישור שינויים בחברי ועדות המועצה
4. הצגת תוכנית עבודה לשנת 2020: מר רועי מוסט– מנכ"ל המועצה, מר יוסי הדרי – גזברות, גב'
מירה מור – חינוך, גב' זהר ויסמן – מתנ"ס, מר רונן נדבורני – הנדסה, מר רמי לב ארי – ביטחון.
5. אישור תב"ר ע"ס100,000 ₪ להקמת מערכתGIS. מקור מימון: משרד הפנים
6. אישור תב"ר עס 10,441,981 ₪ לפיתוח תשתיות אזור תעסוקה באורנית תב"ע 121/23. מקור
מימון: רשות מקרקעי ישראל 100%.
7. עדכון תב"ר548 להפחתת מפגעי הלישמניאזיס 2019. תוספת של 19,663.8 ₪. מקור מימון: משרד
להגנת הסביבה. סך התב"ר לאחר הגדלה 216,301.8 .₪
8. דוח כספי של החכ"ל לשנת 2018 .
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
4
מרניר ברטל: ערב טוב. אנחנו מתחילים ישיבת מועצה מס' 17 למועצה הזאת, שמסמלת
שנה לכינונה של המועצה הזאת. ישיבת מועצה ראשונה שלנו היתה ב -21.11.2018 למי שזוכר. הישיבה היום, כפי שאתם רואים, חגיגית. פה בספרותא, וגם עוברת בשידור חי, כמו כל הישיבות הבאות שהולכות להיות. לא רק בגלל שאנחנו ישיבה של שנה. אלא בגלל שגם אנחנו עוברים עכשיו, היום, ונציג את תוכניות העבודה, את רובן, לשנה הבאה, לשנת 2020. ונמצאים איתנו כמעט כל מנהלי המחלקות במועצה, שעבדו מאוד קשה ונרחיב על זה בהמשך.
2) השבעת חבר המועצה הנכנס מר דוד אברהם יצחק כץ ת"ז*********.
מר ניר ברטל אבל ראשית, לפני שנתחיל את הישיבה, התחלף חבר מועצה. דקל קרבר, שהיה חבר מועצה בשנה האחרונה סיים את תפקי דו. זו ג ם הזדמנות טובה להגיד לו תודה רבה על כל הישיבות הארוכות וגם להזכיר שחברי מועצה, מי שלא יודע, בסופו של דבר עושים את מלאכתם בהתנדבות. משקיעים הרבה שעות. לוקחים על עצמם הרבה אחריות בלקבל החלטות גורליות וגם שוות הרבה מאוד כסף. ושוב, כל זה בהתנדבות. אז תודה רבה לדקל על השנה האחרונה.
ובמקומו ייכנס למועצה דוד. ואנחנו כמו כולם, נשביע אותו ונחתים אותו על נוסח הצהרה. דוד, בוא בבקשה. ברוך הבא. רוצה להגיד משהו לאומה לפני? או להקריא?
מר דוד כץ: אני דוד אברהם יצחק כץ, ת"ז ********* מתחייב לשמור אמונים
למדינת ישראל ולמלא את שליחותי במועצה.
מר ניר ברטל: בשעה טובה. שיהיה בהצלחה.
1) עדכוני ראש המועצה
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
5
מר ניר ברטל כמה עדכונים על הדברים השוטפים. היום נפגשתי עם ראש הממשלה ביחד עם ראשי, כמעט רוב או חצי מראשי המועצות יהודה ושומרון, נוכח ההצהרה אתמול של פומפיאו לג בי שינוי המעמד החוקי בעיני ארצות הברית של ההתנחלות. ראש הממשלה ביקש לפגוש אותנו בגוש עציון.
האמירה הזאת יכולה להיות מאוד משמעותית גם אלינו פה, באורנית, מן הסתם שכל הסיטואציה מקבלת משקל אחר נוכח המצב הפוליטי. אבל בהחלט יכול מאוד להשפיע על אורנית. בע צם י ש פה אמירה של מעצמה הכי גדולה בעולם, שבאה ואומרת שההתיישבויות ביהודה ושומרון הן חוקיות. וזו תעודה בכיוון הנכון לבוא ולהכניס את אורנית, כמו עוד יישובים נוספים ביהודה ושומרון, להיות יישובים שווי זכויות לכל הזכויות שמקבלים אזרחי מדינת ישראל. אז זה דבר אחד.
דבר שני, אזור התעסוקה נחל רבה, אזור התעסוקה המשותף שלנו עם אלקנה ומועצה אזורית שומרון. מי שלא מכיר, זה באזור מחלף שער השומרון. אנחנו מאוד מקווים ועובדים קשה שבוועדת התכנון העליונה הקרובה, שתקרה בדצמבר, הוא יעלה להפקדה. שזה צער משמעותי, בעצם הפורמאלי הראשון, בין מספר תהליכים, עד התב"ע המאושרת ואפשר יהיה להתחיל לעלות על הקרקע. זה הצעד הראשון. אנחנו עובדים במרץ. גם כל המועצות, ביחד עם ועדת תכנון וגורמי התכנון במנהל האזרחי. גם התחבורה וכדומה, בשביל כן לקדם את זה ושזה יעלה בדצמבר. וזו נקודת ציון מאוד חשובה. אני רוצה שתכירו ואנחנו פועלים גם מול גורמי המקצוע וגם מול הגורמים הפוליטיים, בשביל שזה יעלה. לא תמיד מאשרים כל אישור כזה שבעצם בנייה כל כך גדולה עוברת דרך הדרג המדיני, ברמות הגבוהות ביותר. אנחנו מקווים שנצליח ונעלה את זה בדצמבר הקרוב.
מי שהספיק לראות, שלחנו שבעה רא שי מועצות מכתב לשר התחבורה בנוגע לכביש 5. בסוף זו היתה יוזמה כמעט שלנו, שאנחנו ארגנו את כל ראשי המועצות, אריאל, אלי שבירו חתם. יוסי דגן, מועצה אזורית שומרון, מינצר – אלקנה, עאדל בדיר – כפר קאסם, מחמוד עאצי מכפר ברא, ושלום בן משה מראש העין. אספנו בעצם את כל המועצות הרלוונטיות בקטע של כביש 5, בבקשה לפגישה דחופה עם שר התחבורה. לראות איזה צעדים המשרד שלו מתכנן לעשות בטווח הקצר, הבינוני וגם הארוך, על מנת להקל את המצוקה היומיומית שכולנו מרגישים אותה. היום שוחחתי עם מנכ"לית משרד התחבורה, קרן טרנר, כהכנה לפגישה. אמ רתי לה מה אנחנו מצפים לראות, מה אנחנו מצפים לשמוע והם נערכים לה. יש שם כבר כמה דברים שקורים בטווח הקרוב. מדובר לעשות נת"צ לאורך כביש 5 .ברגע שתתקיים הפגישה
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
6
ויהיו עדכונים כמובן שנעדכן
קדם לזה מכתב שאני שלחתי למנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, בנוגע לכ יכר ביציאה מאורנית. כל מי שיוצא מפה בבוקר מרגיש את זה. ושוחחתי גם איתו וביקשתי את התערבותם הדחופה, שתתחיל בא', לעשות פה ספירת רכבים. לראות כמה רכבים כל בוקר נכנסים בין שבע לשמונה וחצי מהיישוב, לעומת כמה רכבים עוברים בכיכר ובעצם מנסים לעבור דרך כפר קאסם, שהם בעצם מונעים את היציאה. והם אמרו שהם יעשו את זה בשבוע, שבועיים הקרובים. תהיה לנו תמונת מצב של מה מול מה. ובהמשך הם גם יבואו ויעשו בדיקה לגבי לעשות שינויים הנדסיים. בנוסף נפגשתי עם מפקד מרחב של המשטרה, חיים זרגוב, לקבל את שיתוף הפעולה שלהם, בינתיים בשלב רא שון לעשות הכוונות בכיכר. כי בהתחלה גם ביקשו מאיתנו לא לעשות את זה. וקיבלנו את הסכמתו להמשיך ולעשות את ההכוונות שמי שמכיר, שש בבוקר, שנעשות כיום על ידי אלי טובריך, השוטר הקהילתי ומתנדבים מהמשמר האזרחי פה, וצריך גם להם להגיד תודה. אלו שני עדכונים בעניין הזה. זהו. מספיק, אני חושב בדברים האלה, לפחות בהתחלה.
4) הצגת תוכנית עבודה לשנת 2020: מר רועי מוסט– מנכ"ל המועצה, מר יוסי הדרי – גזברות, גב'
מירה מור – חינוך, גב' זהר ויסמן – מתנ"ס, מר רונן נדבורני – הנדסה, מר רמי לב ארי – ביטחון.
מר ניר ברטל: מה שאנחנ ו נע שה עכשיו, יציגו את תוכניות העבודה שלהם כשישה
מנהלים. מירה, זהר, יוסי, רונן ורמי. אנחנו בעצם נראה עכשיו הצגה שהיא בעצם שיאו של תהליך של שלושה, ארבעה חודשים שאנחנו במועצה נמצאים בו. של לגבש תוכניות עבודה לשנת 2020. היו שותפים להם כל מנהלי המחלקות. מן הסת ם לא כולם יכולים לבוא ולהציג. אז היינו צריכים לעשות את זה בישיבה מאוד ארוכה, לפחות בשתי ישיבות. מתוך השישה שמציגים היום, אני רוצה גם להגיד ששלושה עובדים פחות או יותר עובדים במועצה חודש. מירה, יוסי וזהר. ולהגיע למועצה ולהתעסק עם השוטף, ולהתחיל ללמוד את החומר ולחשוב גם מה אתה רוצה, להעלות את זה על הכתב, לעשות תהליך עבודה עם הצוותים שלהם, וזה בהחלט מבורך. ובכלל, שאנחנו כמועצה באים ואומרים מה אנחנו רוצים לעשות ב-
2020 ולהציג את זה, אני חושב שזה דבר טוב מאוד
אני מניח, בדרך כלל אחת הביקורות, לפחות בהצגות המוקדמות שעשינו, זה שרוצים עוד. אז מעבר למה
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
7
שיוצג מה אנחנו עושים, יש פה איזשהי תיאום ציפיות גם מה אנחנו לא נעשה כי בסוף המשאבים, גם הזמן, כוח אדם והכסף שלנו מוגבל. אנחנו חשבנו למקד מאמץ בדברים שיותר חשובים, לעשות סדרי עדיפויות ואלה הדברים שאנחנו הולכים להתמקד בהם השנה. כל אחד יציג פחות או יותר בין שבע ל-10 דקות. ושאלות והערות אנחנו נעשה בסוף שלב ההצגות. אולי באמצע, נראה כמה זמן זה יימשך. שלא יהיה ארוך מדי. מי שיש לו שאלות הבהרה וכדומה, יכול לרשום. בסוף כל ההצגות ננהל על זה איזשהו דיון והערות. בסדר? הצעות לסדר היום, משהו? שאלות?
מר רועי מוסט: צריך את הסדר יום, השלוש -
מר ניר ברטל: אה, יש הצעות תוספות לסדר היום. להעלות כבר עכשיו? פה אחד? עכשיו?
אפשר לעשות את זה אחר כך. נעשה את זה אחר כך.
עו"ד ברוך חייקין: כמה נושאים יש לכם לסדר היום?
מר רועי מוסט: יש היום איזה שלושה, שניים או שלושה.
עו"ד ברוך חייקין: לא, אז תעשה את זה עכשיו.
מר ניר ברטל: בסדר. תודה רועי. עניין בירוקרטי. אנחנו בעצם רוצים להוסיף שלושה
נושאים לסדר היום. עכשיו נצביע על להוסיף אותם ונדון בהם בהמשך. אחד זה בעצם לא חדש, אבל איזשהו תי קון, הליך שלא נעשה כראוי. בעצם קיבלנו 10,441,981 שקלים מהמנהל האזרחי. המועצה קיבלה בשביל לעשות את הפיתוח של אזור התעסוקה, אני קורא לזה אזור התעסוקה הקטן, אזור התעסוקה של אורנית בכניסה מכפר קאסם. הכספים כבר התקבלו בחלקם. אנחנו מקבלים אותם לפי התקדמות העבודות. אבל נדרש לפתוח לזה תב"ר, על מנת שיהיה סל לדברים האלה. וזה לא נעשה. הדבר השני, זה גם תב"ר שנפתח, שקיבלנו 190 ומשהו אלף שקל ממשרד להגנת הסביבה לעשות פעולות להפחית
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
8
את מספר שפני הסלע. והצלנו להשיג תוספת של 10%, הסכום הזה זה בעצם תוספת של 19,663. אנחנו רוצים להגדיל את התב"ר שכבר פתחנו. זה הדבר השני. והדבר השלישי זה לאשר את הדו"ח הכספי של החברה הכלכלית. יש פה את הדוחות?
מר רועי מוסט: כן, כן, יש. זה לא לאשר, זה להציג.
מר ניר ברטל: זה להציג. הדוח הזה נדון בדירקטוריון של החברה הכלכלית ואנחנו
נדרשים להציג אותו גם בישיבת המועצה. שאלות? הערות?
מר בועז בגריש: אני רוצה לשאול. אנחנו מדברים פה על שלושה נושאים שמצרפים אותם
לסדר יום שמגיעים ברגע האחרון.
מר ניר ברטל: נכון.
מר בועז בגריש: ודיברנו על הדברים האלה בעבר. אחד, ברגע שבאים להציג תב" ר, אנחנו
רוצים לראות תוכנית. והבטחת שתהיה תוכנית מסודרת לכל תב"ר ו אנחנו נראה לאן הולך הכסף ומה מתכננים לעשות איתו. גם אם זה תב"ר שהוא 100% שהוא במימון של איזשהו גוף חיצוני. דבר שני, אני רוצה להבין מה הלחץ לבוא ולאשר עכשיו את הנושא של התב"ר. מה הלחץ לבוא ולהשיג את הדוח הכ ספי ולהציג אותו כרגע בישיבת המועצה, להכניס אותו כנושא נוסף לסדר היום. ואם זה היה משהו שאפשר היה לעשות אותו קודם, למה זה לא נעשה קודם? אבל זה פחות רלוונטי מבחינתי. אני רוצה להבין כרגע אם באמת יש פה איזשהו לחץ לבוא. בדוח הכספי של החכ"ל לשנת 2018. מה המשמעות של זה שאנחנו מציגים אותו פה עכשיו? זה משפיע על מי? איך?
מר ניר ברטל: אז אני אענה לשתי שאלות. א', לגבי לוחות הזמנים. ודבר שני לגבי הפירוט
של התב"רים. לגבי הפירוט של התב"רים, לפחות התב"ר של הלישמניאזיס, יש לך פה חוברת יפה. יש בה
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
9
הרבה מידע עלהתמיכות, מה מתכונן לעשות.
מר בועז בגריש: לי אין.
מר ניר ברטל: רק לי יש? רק לי? אז אפשר להעביר, אם תרצו. כשפתחנו את התב"ר הזה,
הצבנו במלואה את התוכנית, של טיפול בשפני הסלע. לגבי התב"ר של 10 מיליון, זו בעצם לאקונה קשה מאוד של המועצה התחילה לעשות עבודות פיתו ח ול א נפ תח תב"ר מסודר. ואנחנו רוצים לתקן את זה כמה שיותר מהר. גילינו את זה. יוסי גילה את זה אתמול. ואנחנו רוצים לתקן את זה כמה שיותר מהר.
מר דורון טישלר: היה לנו מקרה כזה גם לפני מספר ישיבות, שאישרנו תב"ר וגם לו נפתחה,
מר ניר ברטל: אני לא זוכר.
מר דורון טישלר: אישרנו תב"ר שבעצם לא היה לו גב מאחור. בועז אז העלה.
מר ניר ברטל: לא, זה היה מקרה בדיוק הפוך. כי אנחנו רוצים להקדים את ההליך
הבירוקרטי. לפני שמגיע הכסף. פה כבר התחלנו לפני שבוע. יש עבודות בשטח, ובעצם עוד לא נפתח תב"ר.
התחלנו עבודות בלי תב"ר. זה היה לפני שנה וחצי, שנתיים, אם אני זוכר נכון. התחילו להגיע הכספים הראשונים. בעצם יוסי גילה את זה, כשהוא התחיל לחקור את כל הניירת והמספרים. הוא הזדרז להרים דגל אדום והוספנו את זה לסדר היום. זה למה שני הדברים האלה דחופים. הלישמאניא הגיע גם -
מר רועי מוסט: ב-17 לחודש
מר ניר ברטל: ב-17. שהיום אנחנו ב-19 .
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
10
מר רועי מוסט כן, כן, לפני יומיים.
מר ניר ברטל: גם לפני יומיים, אחרי שכבר שלחנו את סדר היום הרשמי, קיבלנו את
התוספת של ההגדלה. והדוח הכספי של החכ"ל אנחנו צריכים לאשר אותו בשנת 2019 .הישיבה הבאה היא בדצמבר, והתבקשנו לשלוח, להקדים ולשלוח למשרד הפנים את אישור המועצה, על מנת שחלק מהביקורת השנתית שהם עושים, לשלוח אותו כמה שיותר מהר. ברגע שפנו אלינו בבקשה שנשלח את זה כמה שיותר מהר אליהם, הוספנו את זה לסדר יום. זה למה זה הגיע טיפה מאוחר. שכחתי משהו?
מר דורון טישלר: ברשותך, ניר. נוצר הרושם שזו לא פעם אחת ולא בישיבה אחת ולא בשלוש
ישיבות, אם אני מסתכל אחורה, שאנחנו נתקלים באותה סיטואציה, שבה בעצם בזמן הפציעות, מה שנקרא, אנחנו מעלים נושאים שלא מן המניין פנימה לתוך הישיבה ומבקשים לאשר אותם ותב"רים וכו'.
למה בעצם, אם את הדוח הכספי, ואני אתן דוגמה, כי אמרת שאתה צריך לאשר אותו לפני סוף השנה והישיבה הבאה יוצאת כבר בשנה החדשה, אז למה בעצם בישיבה הקודמת -
מר בועז בגריש: דווקא זה דצמבר, זה יוצא 2019. זה בסדר
מר ניר ברטל: אבל עד שזה יאושר, הדוח הכספי אני מסכים איתך. זה טעות התנהלותית,
לא היתה שום סיבה לא להעלות את זה קודם. וזה פשוט היה באחריות גזבר להעלות את זה בישיבת מועצה. וזה היה בתקופה שהגזבר כבר היה עם רגל אחת במקום אחר. ומן הסתם אני נושא באחריות להכל. דרך אגב, בדיוק בגלל הדברים האלה צריך פ ה אחד אישור של חברי המועצה בשביל להעלות את זה. ואם יש מישהו שלא מרגיש בנוח, בדיוק בשביל זה העניין.
מר אלעד כהן: המסר שאנחנו מבקשים להעביר, כשיש מקרים דחופים, פעם ב, זה בסדר,
זה קורה. אבל זה לא הרושם שאנחנו מקבלים. וכשאנחנו באים לישיבת מועצה, ומתוך חמישה נושאים לסדר יום, למעשה זה לא חמישה, כי עדכונים זה לא נושא, זה ארבעה. מבקשים להוסיף עוד שלושה
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
11
נושאים, זה לא נשמע ולא נראה טוב. זה מתחבר לישיבה שכבר היתה, במסגרתה ביקשתם להעלות נושא שהצגתם אותו כדחוף, והוא מכרז מצלמות, עד כמה שאני זוכר. ואישרנו את זה. וכשנ כנסנו לפ רטים הסתבר היה שאנחנו מדברים על תב"ר שכבר לפני מספר חודשים אושר. או לפחות, לא בדיוק אושר, אבל היה איזשהו מסמך, היה על השולחן. וככל שקיבלנו יותר ויותר פרטים הרושם היה שזה היה ממש לא דחוף ומישהו נזכר ברגע האחרון. אז אנחנו לא מחפשים להקשות. אבל אנחנו בהחלט רוצים שהדברים יתנהלו כמו שצריך. וכמו שצריך זה אומר שכשיש סדר יום, וסדר היום כולל נושאים מסוימים, וכשהנושאים וסדר היום נשלחים במועד שקבוע בחוק, אז צריך לכבד את כללי המשחק, ומסיבה מאוד פשוטה. לא במקרה נקבע פרק זמן מינימאלי ממועד הזימון עד מועד הישיבה. הרעיון הוא מאוד פשוט.
לתת לכל אחד מחברי המועצה, חברי הוועדה, אגב, זה רלוונטי גם לוועדת תכנון ובנייה, את הזמן לבחון, לשקול ולהחליט מה הוא עושה. לולא העניין זה, אז בוא לא נקבע סדר יום. בוא תעלה נושא ונדון בו במקום. ולכן, אנחנו כבר התרענו בעבר. וזה קורה, וזה קורה עוד פעם, וזה קורה עוד פעם, והתחושה היא לא נוחה. וכשאנחנו באים לישיבת מועצה ויש שלושה נושאים לסדר יום, אז זה נראה עוד יותר לא רציני.
ולכן אנחנו היום נאשר את זה, נסכים עם זה. אבל שזה לא יהפוך להיות התנהלות. כי בפעמים הבאות, אני מניח שנהיה כבר קצת פחות סובלניים ופחות גמישים בנושא.
מר ניר ברטל: אני מאוד מעריך את הסבלנות שלך. צריך לחדד משהו שלא דייקת בו.
בעבר הכל נעשה לפי החוק. זה מקובל בהרבה מאוד ישיבות מועצה שאפילו מעלים נושאים חדשים לסדר היום בזמן ישיבות המועצה. כל החומר נשלח אליכם כמה שעות לפני המועצה.
מר אלעד כהן: ובמקרה צריך גם הסכמה שלנו לעניין זה.
מר ניר ברטל: לא מקרה, זה החוק. אני מקווה שאתה לא רוצה שלא נפעל בהתאם לחוק.
מר אלעד כהן: החוק אומר שיש סדר יום וצריך לפעול לפי סדר היום.
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
12
מר ניר ברטל ... הסתיימה, תודה. סיימת לדבר, כמו ש שמתי לב. אני רק אחדד אותך ואגיד שזה הליך תקין וזה מקובל להוסיף דברים לסדר היום. אין פה שום דבר, שכמו שאתה רומז עליו, שקוף ... וכך מתנהלות כל המועצות. מי בעד להוסיף את שלושת הנושאים לסדר היום? פה אחד. תודה רבה. נוסיף אותם בהמשך. רועי, הבמה שלך.
החלטה: הוחלט פה אחד לאשר הוספת שלושה נושאים לסדר היום.
4) הצגת תוכנית עבודה לשנת 2020: מר רועי מוסט– מנכ"ל המועצה, מר יוסי הדרי – גזברות, גב'
מירה מור – חינוך, גב' זהר ויסמן – מתנ"ס, מר רונן נדבורני – הנדסה, מר רמי לב ארי – ביטחון.
מר רועי מוסט: טוב, אנ י אש ב, כ י מצלמים אותי. טוב, אז אנחנו קצת במספרים. אני
המעטתי בנתונים, כי כשנפרס לתושבים את הדו"ח, כל מחלקה נותנת את הנתונים שלה ולכן ניסיתי לא לגנוב מ מחלקות אחרות את הנתונים ולתת מספרים. ככה בגדול, יש פה 150 עובדים במועצה. אנחנו מטפלים בשנה בכ-5,000 פניותתושבים במערכת של השירות. יש לנו 200 דונם גינון 500 דוחות אכיפה בשנה והשנה עשינו, נמשיך עד סוף השנה, קצת יותר, אז יש 16 מכרזים חדשים פיתוח סביבתי ושיפור שירות לתושב, לעובדי המועצה השקענו מעל מיליון שקל בשנה האחרונה בשיקום תשתיות ושיפור. יש לי בעצם מספר מטרות על. קודם כל אנחנו גם הצבנו יעד ב-2020 לבצע התייעלות כלכלית ותפקוד המועצה תוך ביצוע סקר כשרויות, על מנת להביא להתייעלות והסדרת כל תחומי הספקים והקבלנים במועצה. גם בתחום תפעול ההוצאות, הנהלה וכלליות. אנחנו כבר התחלנו לעשות, יחד עם ועדת המכרזים, בסוף 2019 , מי שהיה בוועדה זוכר. עשינו איזה סקר ראשוני של הנכסים שאנחנו רוצים להוציא ב-2020. אנחנו בגדול רוצים להביא לחיסכון תפעולי של מיליון שקל בשנה ב-2020 .
איך עושים תכנון נכסים בהתאם לתוכנית עבודה רב שנתית, בניית מכרזי מסגרת, מה שיאפשר למועצה גמישות תפעולית וכלכלית . אנחנו רוצים לעשות מדדים ל-2018 ,2019 ,2020 ולהגדיל באופן שלפחות 5% שנתי את כל הנושא של הקולות הקוראים, בטח גם בהגשה וגם בנתוני הכנסת הכספים. אנחנו בדיוק יושבים על הנתונים שקיבלנו שבוע שעבר. עדיין לא מספרית, אבל יש עלייה מהותית מ -2018 ל-2019
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
13
בהגשה שלהקולות קוראים. בגלל הממשלה וכל הדברים שקורים עם החשבות, עדיין לא קיבלנו את כל הקולות קוראים, אבל אני מאמין שהתוצאות יהיו הרבה יותר מהותיות ב -2019 על הדוחות. ובטח ב -
2020, שאם וכאשר תהיה ממשלה שתתפקד, אז גם יהיה כסף אנחנו עושים תהליך ניוד חיצוני של כל הגדרת התפקידים והסמכויות לבעלי תפקידים במועצה. כולל עץ ארגוני חדש, כולל חשיבה על מבנה המועצה, תפקידים, על בניית שכבה של ניהול ביניים וכו'. נציג את זה בדוח הסופי שלנו השנה.
אנחנו עושים לוח דיווח יעדים והישגים. כל מנהל, המטרות האלה הם לא סתם דף יפה, אלא יהיו כחלק מהעבודה, שאנחנו נבצע לפחות כל רבעון דיווח, בדיקה, עמידה ביעדים, הבעיות, הכשלים, על מנת שכל מנהל ששם לו פה מטרה יצליח במטרה. זה משהו קבוצתי ומשימתי שלנו. זה לא כל אחד עובד לבד. וכבר אמרתי שהביצוע לפחות למיליון שקלים לשנת העבודה 2020 בעקבות התהליכים שאנחנו נבצע.
אנחנו רוצים מאוד לחזק את נושא משאבי האנוש במועצה. המועצה, כפי שאמרתי, יש כ -150 עובדים אנחנו רוצים לתת שירות יותר טוב לעובדים שלנו. יש לנו המון דברים לשפר שם. אני מציג פה במצגת חלק מהדברים. נושא של נהלי כוח אדם. איך מקבלים אדם בארגון, איך בן אדם עוזב את ה ארגון. יציאה להשכלה, להדרכות, להשתלמויות. אנחנו רוצים לעשות, הכנסנו התחלה של תוכנית מערכת, גם שמנגישה את עדכוני השכר לעובדים, גם מנגישה נתוני נוכחות של העובדים. כל עובד עובר דיגיטציה, סריקת תיקים אישיים. אנחנו עובדים היום בניירת, שזה משהו שכבר לא מקובל בשום מקום ואנחנו רוצים לצמצם פערים ל -2020. ברבעון 1 אנחנו בעזרת השם נשלים את זה גם. כבר פרסמנו למנהל או מנהלת משאבי אנוש. ואנחנו בתהליך -
מר ניר ברטל: נסגר או שעדיין פתוח?
מר רועי מוסט: אני לא זוכר. לדעתי הוא נסגר. יש לנו כבר ארבעה מועמדים. נסגר. כחל ק
מאחד היעדים שראש המועצה הגדיר זה הקמת בית למועצה. בשיתוף המחלקה שגם אולי תספר על זה יותר. אנחנו בוחנים עכשיו כל מיני מודלים כלכליים ומקורות מימון לפרויקט הזה. זה פרויקט מורכב, מעניין, מאוד חשוב. גם להביא את המועצה למקום אחר. כולנו מכירים את המבנה שאנחנו גרים בו היום,
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
14
שלדעתי הוא לא נכון והוא לא ראוי. אנחנו כרגע עובדים על נושא של חלופות. חשיבה, פתרונות. ואנחנו מקווים שנעמוד ב-2020 ... גם הראשונית, שכמובן מושתתת על פי צרכים של כל המועצה ובהתאם למבנה הארגוני.
נושא שיפור חזות היישוב, המרחב הציבורי. אנחנו רוצים, החשיבה שעשינו, להקים אגף של איכות סביבה ורישוי, שבראשו יעמוד מנהל מחלקת שפ"ע. אנחנו יוצאים ממש בימים הקרובים, אנחנו מגבשים את מכרז כוח האדם. אנחנו צריכים להיות מלווים על ידי משרד הפנים, ולכן זה לוקח קצת זמן. כמובן בניית הגדלת תפקיד ברורה. אנחנו רוצים גם למצוא מקום למחלקת השפ"ע. איפה שהיא נמצאת היום זה גם, מקום שהוא ממש לא מתאים לצרכים שלנו ולעובדים. היא נמצאת מאחורי הדואר, איפשהו בקרוונים האלה. יש שם אנשים. אם תפתחו את הדלת, תראו שיש שם אנשים שאוכלים ארוחת צהריים מדי פעם.
אנחנו התחלנו בהטמעת מער כת CRA, מערכת City connection .כפי שאמרתי לכם, יש לנו בשנה האחרונה, טיפלנו מעל ל-5,000 פניות. אנחנו רוצים להטמיע אותה בצורה קצת יותר מהותית. לשפר את זמן השירות שלנו, את זמן השיפור שלנו. מדדים יותר רציניים. אנחנו עדיין לא עשינו הטמעה מלאה, אבל בהחלט המערכת הולכת וצוברת תאוצה. אני מאוד רוצה לשפר את רמת המענה לתושב, ברמת הסגירה מול המוקד.
כמובן אנחנו רוצים, התחלנו כבר וקצת רוצים לשפר, מי שרואה את זה ביישוב, נושא של בניית תוכנית עבודה שנתית ולא כיבוי שריפות. אלא שגם יבוצעו דברים לא רק כשצריך אלא שיש תוכנית עבו דה מסודרת. זה כמובן נעשה יחד עם מנהל העבודה שיגיע, מנהל השפ"ע. ולא רק שבר, כמו שאנחנו עושים היום.
אנחנו מקשיבים לתושבים ויש לנו בעיה מאוד קשה בנושא הכתום. כל השקיות הכתומות שמפוזרות לנו ביישוב היום. וזה הולך ונהיה יותר מורכב. גם מימונית וגם האיסוף. יחד עם תאגיד תמיר, אנחנו נעבור לשיטת איסוף חדשה ברבעון הראשון. אנחנו מכינים עכשיו פרסום מסודר לתושבים.
מר ניר ברטל: מה בגדול -
מר רועי מוסט: בגדול אנחנו נקבל מתאגיד תמיר פחים גדולים של 2.5 קוב. זה המיכלים
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
15
הכתומים, מי שרואה בערים הגדולות. בפתח תקווה, בכל הארץ. וא נחנו נפזר כ -50 פחים כאלה בכל היישוב.
מר בועז בגריש: מה זה אומר ביחס, נגיד, על כל רחוב כמה יהיו?
מר רועי מוסט: יש מפה מסודרת. אני יכול להביא לך אותה.
מר ניר ברטל: פי שלוש פחים כתומים יותר ממה שיש היום.
מר בועז בגריש: היום כמעט אין כלום.
מר רועי מוסט: לא, היום כמעט אין כלום. אבל זה לא פח. זה מיכל של 2.5 קוב. מיכל
מאוד יפה. גם אסתטי, אי אפשר להזיז אותו, אי אפשר לפגוע בו. ובעצם כל כמעט שלושה ארבעה רחובות יקבלו פח של 2.5 קוב
מר ניר ברטל: הבעיה שלי היתה זה איפה למצוא מקום ל -50 פחים בל י לח סום חניות,
מדרכות וכדומה.
מר רועי מוסט: כמובן שיותר קשה למצוא בשכונה הישנה, הוותיקה. כי המדרכות צרות,
ואני לא רוצה גם לשים פח עכשיו שיפגע גם בתושב. היה צריך לחשוב חשיבה. עשינו חשיבה.
מר בועז בגריש: השאלה אם זה יהיה אפקטיבי. אני אגיד לך למה. ברגע שאתה בא ואתה
אומר 'אני הולך לשים עכשיו את הפחים האלה בצורה שתהיה מפוזרת', הרי זה לא יהיה באותה נגישות כמו שיש היום. היום בן אדם לוקח את השקית הכתומה שלו, מוציא אותה מחוץ לבית, אנחנו עושים את זה. שנייה, בבקשה, רועי. הורדנו, אני אומר לך, אצלנו בבית את הכמות של האשפה בצורה דרמטית בזה
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
16
שעשינו את זה. אני לא בטוח שאני אלך עכשיו, אתה יודע, עם שקיות, להתחיל לנסוע, לפזר אותם בכל מיני מקומות ביישוב. המשמעות היא שלדעתי זה עלול להיות שכרו בהפסדו. כי אז מה שאתה תמצא את עצמך, שהאשפה שאנחנו משלמים עליה לפי קוב תעלה לנו הרבה יותר יקר. אני לא בטוח שהמהלך הזה, אני לא יודע, אתם בחנתם אותו. אנחנו בסוף נסתכל ונראה מה זה עשה לנו ברמת הכסף.
מר רועי מוסט: לא, אז אני אגיד לך. ברמת הכסף זה עושה לך חיסכון מהותי של 250,000
שקל בשנה
מר בועז בגריש: בהתחלה.
מר רועי מוסט: גם בכלל. אני אגיד לך למה. אנחנו עשינו בנתונים, כ-2 טון 500 קילו בערך
בשבוע, אנחנו עושים בערך בין שניים לשלושה טון בחודש. של כתום. אין לזה משקל. אני מבטיח לך שאנחנו משלמים בפסולת, מה שנקרא בהטמנה לפי משקל. וכתום אין לו משקל. שניים, שלוש טון אין לזה עלות. אם אתה מטמין את זה במטמנה, 1,000 שקל. השתוללתי במחיר, עם מע"מ, עם הכל. לכן אין לזה עלות כסף של הטמנה. ההיפך. הבעיה שזיהינו שתושבים היום יותר ויותר ממחזרים. וימי שלישי, רביעי לא נותנים מענה והשקיות הכתומות, מי שהולך היום לאזור השיטה, לאזור הגמ"ח, אין מקום, אז אנשים שמים שקיות במערומים ליד הפחים הכתומים. זה נהיה ברדק. ההיפך, אני חושב שככל שננגיש את הפחים הכתומים, ושוב, זה לא פח שמתגלגל בגלגלים, אלא זה פח מהותי ויפה, והוא יהיה מונגש משהו, זה עובד בכל הארץ. כל הארץ זה עובד בשיטה הזאת של הפחים. 50 פחים זה המון וגם יחד עם תאגיד תמיר, שעשינו את החישובים ואת החשיבה, זו ההמלצה שלהם. זה יחסוך ליישוב 250,000 שקל בשנה. כסף תפעולי.
אנחנו רבות יושבים ושוברים את הראש על נושא של גיבוש תוכנית הסדרת חניות ביישוב. אנחנו מנסים, יחד עם התובע העירוני החדש, נגבש מדיניות אכיפה ביישוב. איפה מותר להחנות, באיזה שעות. כי יש פה המון קושי בנושא של אכיפת חניות. אנחנו בוחנים, יחד עם כל מיני גורמים נוספים, לגבש חניות ציבוריות שיהיה אפשר להחנות בחניות ציבוריות ולא יהיה כמו היום, שיש עומס חניות ברחובות מסוימים. כמובן
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
17
צביעת המדרכות שהתחלנו השנה, נמשיך לשנה הבאה, ב-2020. נושא של פיתרון לכלים כבדים, נגררים מה שנקרא מדיניות אכיפה של חניות. זה משהו שאנחנו מגבשים אותו ל-2020 יחד עם התובע העירוני יחד עם הפקחים. בתהליך.
מר ניר ברטל: וגם נושא סגירת חניות.
מר רועי מוסט: כל הנושא של הבתים, ש אנשים סג רו חניות בבתים פרטיים, מחסנים,
בריכות, טרמפולינות וכדומה, ואז אומרים שאין חניה ברחוב. כשאתה בא לרחוב, אתה רואה שכל הבתים, אף אחד לא חונה בפנים. אז זו בעיה וצריך לעשות מדיניות אכיפה בנושא הזה. זה חלק מהרצון שלנו ב-2020 .
מר רונן נדבורני זה חקל מהאכיפה של התכנון והבנייה.
מר רועי מוסט: ברור, ברור. זה כמובן הכל בשיתוף מחלקת הנדסה וסקר וכדומה. אנחנו
רוצים תוכנית אב לחזות היישוב. אנחנו רוצים לראות איפה היישוב יהיה עוד חמש, עשר שנים קדימה.
בראייה רחוקה יותר. אנחנו כרגע ממש בבנייה של חשיבה איך עושים את זה. הלכנו לראות מקומות אחרים. נמשיך לראות. נציג ליישוב איפה היישוב הזה צריך להיות עוד עשר שנים. נושא של חזות, פארקים, בנייה, גני שעשועים, מתקנים וכדומה. זה משהו שהוא חשוב. לא רק לעבוד יום ביומו, אלא להסתכל עוד עשר שנים קדימה, כחלק ממה שגם אלעד אמר בישיבה הקודמת על הפארק, כשישבנו ברחוב הורד, איזשהי אסטרטגיה, איפה, מה, לאן הולכים, מה אם עושים אחד גדול, אחד קטן, זה חלק מהזה שנבצע איזשהי תוכנית אב חזותית בנושא.
אז דיברתי על שיפור השירות לתושב והטמעת המערכת. סגירת מוקד SLA, ביצוע זמנים, הגדרת תפקיד ברורה. התחלנו לעשות ישיבות במועצה בנושא הזה. כל שבוע, על מנת להפחית את זמני קריאות למוקד ולפתור דברים מורכבים. אנחנו מאוד רוצים להפחית את הקריאות היום במוקד. שלושה נושאים נפוצים שזה אשפה, גזם ומים, זו בעצם המאסה הקריטית שיש לנו במוקד היום. אנחנו התחלנו בחשיבה לאשפה,
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
18
גזם ל-2020. עם פינות חשיבה, עם פינות גזם. אולי הוספת פחים. יש המון חשיבה בנושא. שוב, זה לא מגובש, אבל זה חלק מהיעדים ב-2020 .
מר בועז בגריש מה זה אומר, רועי?
מר רועי מוסט: למשל אתה גר ברחוב הזית ואתה מפונה, לא זוכר, שני וחמישי. אז אנחנו
רוצים לבנות ביישוב עשרה עמדות גזם יישוביות, שאתה רוצה להוציא גזם ביום שלישי למשל, אז תוכל לשפוך שם. הגנן שלך יכול ללכת לשפוך שם גזם. למשל ימי גרוטאות. לעשות יום אחד בחודש, לקבוע מראש איזה ימים אפשר להוציא גרוטאות. מה שקורה מוציאים גם וגם וגם, וזה נהיה ג'נקיאדה. אם תנהל את זה יותר נכון ותיתן לתושבים אלטרנטיבה, לא רק אכיפה, צריך גם אלטרנטיבה. לפעמים אתה מוציא גזם גם ביום שלישי, והאיסוף שלך ביום שני, אז -
מר בועז בגריש: זה מחליף את זה שאתה מוציא את הגזם שלך מחוץ לבית בימים
הקבועים?
מר רועי מוסט: לא, לא. אנחנו כרגע עושים תכנון איך אנחנו מוסיפים, איך אולי מפחיתים.
יש רחובות למשל שאנחנו לא חושבים פעמיים, שלוש בתוך הרחוב. כי המשאית נכנסת, עושה רק נזקים כאשר היא מוציאה גזם. אנחנו עושים איזו חשיבה. זה עדיין ממש בוסרי.
מר ניר ברטל: כמו שרועי אמר, זה עוד לא סגור עד הסוף. ל פחות שני דברים לי די
ברורים: אחד, שחייבים לעשות נקודות איסוף מרכזיות. למה? כי ימי האיסוף שלהם שני וחמישי, ואתה נוהג לעבוד בגינה ביום שישי ואתה רוצה להוציא. שם על האוטו ולך תשים את זה באיזה מקום. ויהיו לנו הרבה פחות ערימות על המדרכות. אין לנו בעצם אף נקודת איסוף מרכזית. הדבר השני, אני לא מכיר אף יישוב בארץ שאוסף פעמיים בשבוע גזם מרחוב. ואז אתה מוציא תמיד יום לפני. בגדול יש לך יומיים בשבוע, שלושה ימים בשבוע, שיש לך ערימות בכל רחוב. אני גם בהחלט חושב לבחון לרדת לפעם אחת
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
19
בשבוע. ואם יש חריגות איסוף, אז אם את ה רוצה להוציא גזם לא ביום שלפני האיסוף, אתה יכול ללכת לשים את זה בנקודה. גם פה זה יחסוך לנו לא מעט כסף. וגם ובעיקר יעשה את הרחובות שלנו יותר נקיים.
מר רועי מוסט: רק בסוגריים להגיד שבשערי תקווה התחילו פיילוט כזה. אנחנו קצת
למדנו, ראינו. שכנים שלנו, לראות את הנושא של פינות גזם ומכולות והסדרה. שתיים, מי שלא יודע, בגדול הנושא של הטמנה הולך ונהיה יקר ויקר. אנחנו בשנת 2020 מתקצבים כמעט שישה מיליון שקל בשנה באורנית על זבל, גזם, ניקיון. מה שמאוד מייקר זה נושא ההטמנות. וככל שאתה תנסה לעשות צמצום וחשיבה איך עושי ם את זה יותר נכון,
מר בועז בגריש: איך צמצמת? הרי אתה עושה את זה לפי משקל. אז מה זה משנה אם נתת
להם את זה בארבעה פיקים או שנתת באחד?
מר אלעד כהן: לא הגזם זה המרכיב היקר. הגזם זה התעריף היותר -
מר רועי מוסט: לא, לא, לא. ההיפך. גם וגם. אשפה גם יש איזשהו פיתרון. אנחנו הולכים
לעשות עכשיו הטמנה בקדומים. יש שם מערכת חדשה שאנחנו מחוברים אליה. בעימנואל, סליחה. בדיוק שנה הבאה, לקראת הרבעון הראשון, אנחנו עוברים לשיטת הטמנה שהוא ביו, רבעון ראשון התחייבו לנו.
אני ישבתי עם המנכ"לית שבוע שעבר. אמרה לי רבעון ראשון, לא חשוב. ונושא הגזם הוא דווקא אקוטי, כי לגזם אין כרגע פיתרונות. המדינה לא מייצרת פיתרונות לאשפה הרטובה והיבשה כן. והגזם שנה הבאה הולכת ההטמנה לעלות. ויש פיתרונות אחרים כמו גיזום במקום וקיצוץ. יש הרבה פיתרונות שהעיריות עושות השנה, וצריך לחשוב איך עושים.
דובר: יש מגרסות.
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
20
מר רועי מוסט יש מגרסות, יש כל מיני פיתרונות. ולכן צריך להפריד בין היבש, בין הענפים לבין הפסולת, איך זה נקרא, גרוטאות. צריך חשיבה.
מר אלעד כהן: אתה יוצא מנקודת הנחה שאם יהיה יום בשבוע,
מר רועי מוסט: לא יהיה פחות גזם.
מר אלעד כהן: שנייה, ברור שלא יהיה פחות גזם. איך להטמין את זה במטמנות מרכזיות
כמו שדיברת. לצערי המצב הוא כזה שגם כשיש יומיים בשבוע מי שמסתובב רואה שלא כל כך מקפידים, אז תאר לעצמך מה יהיה מצב הרחובות מבחינת לכלוך וכו', כשיש יום בשבוע.
גב' איריס קופל: היום אין אופציה. אין לך אופציה אחרת.
מר אלעד כהן: אבל אנשים עם שקית כתומה לא כל כך ששים ללכת כמה מטרים כדי
לטמון את זה. אני לא כל כך רואה את התושב לוקח את הגזם ומוביל את זה, ומסיע את זה לאיזשהו מקום אחר. אז בסדר. זה יפה כהגדרה. האם יוצאים מנקודת הנחה שבאמת יעשו את זה? אני לגמרי לא משוכנע שזה מה שיקרה.
מר רועי מוסט: רק אני מזכיר לך שרוב האנשים עובדים פה עם גננים פרטיים והגננים
צריכים לאכוף את זה ולא אתה מרים את זה. יש באלות וגנן לוקח את זה בבאלה, כמו שעושה אצלי, ושם את זה בסוף הרחוב. אחת המשימות של המועצה זה העצמת העובדים והמנהלים. בקרת תוכניות עבודה מקושרות תקציב, שזו משימה של יוסי שכבר התחיל לעבוד עם המנהלים בנושא הזה. ישיבת מנהלים שבועית קבועה. אנחנו רוצים לעשות העצמה למנהלים והעצמה לעובדים ונושא של סיורים מקצועיים למנהלים. אנחנו התחלנו בהעשרה במטה מול מטה. פגישה עם מועצות אחרות, למידה, למידת עמיתים וכדומה. טקס עובד מצטיין השנה שעשינו, קצת מחוץ לקופסה וחשיבה אחרת, שזה היה בעיני
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
21
מאוד מוצלח. טקס עובדים מצטיינים
אנחנו מנסים השנה לעשות מה שנקרא תוכנית שגית, כי שגית נתנה את הרעיון. זה לקחת מנהלים, לת ת להם יום בחודש שהם באים למחלקות אחרות ועובדים שם. כדי להכיר את המחלקות. זה לצאת מהשגרה. ללמוד, להכיר ולראות. זה דבר שחשוב. סיורים וימי גיבוש לעובדי המועצה. בשיתוף הוועד.
השנה עשינו שלושה ימים כבר. אנחנו רוצים שנה הבאה לעשות שניים. וכמובן שאנחנו רוצים לעשות עידוד ליציאה להשתלמויות בקורסים מקצועיים. אני חושב שזה דבר מאוד חשוב, שאין ספק שאתה מוציא ומשקיע בעובד שלך ומעודד אותו לצאת להשתלמות וללימודים ולקורסים, בסוף זה חוזר אליך גם בעובד יותר מקצועי, יותר מאושר, בא עם רעיונות חדשים. זה חלק מההעצמה מהותית בעיני וח שובה מאוד.
בטח ניר יגיד כמה מילים על זה, אבל ניר, ראש המועצה והמועצה הגדירו מטרות יעד לארגון. וכמובן אנחנו נשקיע בשדרוג הדברים. חלק מהמטרות שלנו נגזרות ממטרות העל של המועצה שהוגדרו.
מר ניר ברטל: בעצם מעבר לכל תוכנית עבודה ספציפית לכל מחלקה, הגדרנו של וש
מטרות שהן מטרות על שהן רוחביות. שכל מחלקה ומחלקה נדרשה להתייחס אליהן ולראות איך היא עושה, עוזרת לקדם אותן. התחום הראשון שאמרנו שאנחנו רוצים לקדם זה את מערכת החינוך ביישוב.
להצליח לייצר מערכת חינוך שיודעת לספק את הצרכים לכל הילדים מגיל אפס עד 18, לאורך כל שעות היום. גם אחרי המסגרות הפורמאליות. לתת לילדים את הכלים הנדרשים לדעת להצליח במאה ה-21. כל מחלקה ומחלקה, מהנדסה ועד ביטחון וחינוך כמובן, היו צריכים להתייחס ליעד הזה ולראות איך הם מקדמים אותו. היעד השני היה בתחום הקהילה, תיכף נראה אותו. והיעד הש לישי זה בתחום המרחב הציבורי. קרי הרחובות שלנו, הגינות שלנו, לראות איך אנחנו הופכים את המרחב הציבורי באורנית להרבה יותר מזמין, נוח, נקי, בטוח. ואנחנו נראה את זה בחלק מהמציגים, איך מתייחסים למחלקות הרוחביות האלה, שזה בעצם יעדי העל של המועצה ל-2020. החינוך, קהילה, והמרחב הציבורי המשותף.
מר רועי מוסט: אפשר לקרוא ולראות. אנחנו, לפחות בפן שלי, כמובן שהחינוך יציג דברים
יותר בצד הפדגוגי, אנחנו מאוד רוצים לעשות שדרוג תשתיות ולתת את המרחב הטוב ביותר שאפשר עבור
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
22
הילדים באורנית. עשינו השנה דברים מאוד יפים בגני ילדים , בגוונים ובבית הנוער. וגם הצופים קצת.
אנחנו ממשיכים גם לשנה הבאה. ככל שנוכל לשדרג יותר את מטרות החינוך, לשפר, לתת אפשרות, מהתייעלות אנרגטית בכל מוסדות החינוך, שיצאנו למכרז שבוע שעבר, זה גם יוזיל עלויות.
מר ניר ברטל: ספר במילה על המכרז בעצם. מכרז של מיליון שקל ...
מר רועי מוסט: אנחנו פרסמנו מכרז להתייעלות אנרגטית בשיטת סוג של BOT מול קבלן
אנחנו הולכים להחליף את כל התאורה במוסדות החינוך ובמוסדות הציבוריים שלנו לטובת לד. פרויקט שאנחנו פרסמנו כבר והיו כ -18 ספקים, קבלנים, בישיבת הבהרות. הרעיון הוא ש ב-2020 ,אולי ברבעון הראשון, כל גן ילדים, כל בית ספר, כל מבנה ציבור יעבור לאנרגיה שהיא לדית ולא תאורה, בניגוד לפלורסנטים שיש היום. דבר שאחד זה יחסוך המון כסף בלונג ראן גם למועצה וגם למוסדות החינוך, שמנהלים את החשבונות של עצמם. וגם כמובן שזו התייעלות אנרגטית של המועצה, וזו אמירה יישובית.
מר אלעד כהן: יש לי שאלה על הנושא הזה. כמה שאני זוכר, ב-2018, בשלהי 2017 יצאנו
למכרז לרחובות -
מר רועי מוסט: נכון, זה לא אותו דבר.
מר אלעד כהן: שנייה. השאלה אם יש לכם כבר נתונים מה התוצרים של זה? אנחנו
פעילים בתחום הזה שנה להערכתי. חסך, לא חסך? היה שווה? לא שווה?
מר רועי מוסט: אחד, תמיד זה שווה. אין ספק שמנורת להט היא פחות עדיפה -
מר אלעד כהן: אתה יודע לומר לנו מספרים?
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
23
מר רועי מוסט לא, מספרים אני לא יודע להגיד לך. אני יכול לעשות עבודה. אני יכול להגיד שע שו עבודה מאוד, בעקבות המכרז הזה של המבנים, אנחנו הולכים לחסוך מאות אלפי שקלים בשנה. יש לי את הנתונים. זו טבלת אקסל מאוד ארוכה שעשה את זה מומחה. אני יכול להביא לכם מהמכרז הפנימי. מהחיצוני אני יכול לבקש מהחברה לעשות איזו ישיבה. אני אשב על זה עם יוסי. אני מעריך שיש -
מר ניר ברטל: אני לפני איזה חצי שנה בדקתי את המספרים לראות באמת שיש ירידה
בצריכת החשמל. בעצם כל תאורת הרחובות באורנית הוחלפה מנורות להט ישנות לתאורת לד. זה היה במהלך 17'-18'. בעצם המכרז בנוי שהערכת העלות השנתית של הנורות האלה, אם אני זוכר נכון, היתה 600,000 שקל, צריכת החשמלפרסמנו מכרז של במשך חמש שנים החישוב היה שהצריכה יורדת בסדר גודל של 200 ,250. מי שבעצם החליף לנו את התאורה הזאת יקבל את הדלתא ל-600, אנחנו נקבל איזה 350 ,400 אלף שקל לשנה. ואחרי חמש שנים הוא מפסיק לקבל וכל החיסכון שלנו. זההיה המכרז. אני עשיתי בדיקה ממש בהתחלה, לראות שבאמת יש הפחתה בחשמל. באמת המספרים היו כמו שמתוכנן.
בסך הכל זה יחסוך וחוסך למועצה הרבה חשמל וכסף בעתיד. אבל אני לא יכול לחתום על זה, לא הייתי חותם על זה. זה רק איזה בדיקה קצרה שעשינו לפני חצי שנה.
מר בועז בגריש: אני רוצה רגע להתייחס. תראה, קודם כל אין לי ספק שאתה באמת שחקן
נשמה, מה שנקרא. אצלנו אומרים, אתה יודע, אנשים -
מר רועי מוסט: יש לו עוד שקף אחד, ואז סיכום. אז -
מר בועז בגריש: בבקשה.
מר רועי מוסט: טוב, המרחב הציבורי כמובן שזה לפתחי. ודבר שגם ניר הגדיר אותו כדבר
מהותי ואני מאוד מסכים איתו שהמרחב הציבורי, כחלק מיעדי האב שרשמתי לכם, המרחב הציבורי,
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
24
אנחנו באמת רוצים לעשות שדרוג ותחזוקה קצת יותר טובה של הפארקים הציבוריים. אנחנו כבר שבוע הבא יש לנו ישיבת התנעה על פארק הורד שהמועצה אישרה את התב"ר שלו. ואנחנו רוצים עוד ב-2019 לפתוח שם פארק חדש ומכובד לתושבים. רוצים להחליף את כל הפארק הישן, מי שמכיר. ואנחנו עכשיו הולכים למכרז מחדש ל -2020 לתחזוקת כל מתקני השעשועים ביישוב. עושים מיפוי מחדש כחלק מהגדרת, שאנחנו לשפר את התחזוקה במתקנים האלה.
מר אלעד כהן: על ידי גורם חיצוני למועצה?
מר רועי מוסט: תמיד זה גורם חיצוני.
מר אלעד כהן: חוץ מהעניין של הבטיחות, שהיה תמיד. אתה מדבר על תחזוקה מה? של
תחזוקה של הגנים על ידי גורם, גנים ציבוריים?
מר רועי מוסט: גנים זה יותר פארקי שעשועים, כן. גנים ציבוריים.
מר אלעד כהן: כן, אבל על ידי גורם חיצוני?
מר רועי מוסט: גם היום זה על ידי גורם חיצוני. כל מתקן בגן ציבורי,
מר אלעד כהן: חוץ מהבטיחות, יש גם מישהו שעושה את התחזוקה?
מר ניר ברטל: הוא מדבר אם נשברה נדנדה, אם נשבר איזה פרספקס. לא על הגינון
והניקיון. שזה מבוצע ...
מר רועי מוסט: אתה לא יכול לעשות את זה פנימי. ...לא, זו לא בדיקה. אבל למשל מה
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
25
שלא ידענו, לכל היישובים כמעט שעשו את המכרזים החדשים, המחיר לא השתנה. אחזקת התחזוקה הדרישות שלך בפנים השתנו. והיום נגיד מחויבים פעם בשנה לצבוע את כל המתקנים, מה שלא עשו אצלנו אף פעם. למשל. וזה יכול להיות שנסגור את החברה שמחזיקה את זה היום. אבל התנאים שאנחנו דורשים מהם הם אחרים לגמרי. אני מסכים איתך שהבטיחות תמיד תישאר בטיחות. זה תו תקן ויש תו תקן שנתי. היום זה דבר יותר מורכב. כל נושא הבטיחות הולך ונהיה יותר מו רכב. יש גם הנגשה וכדומה.
וכמובן אחד הדברים, שראינו את זה גם במערכת של פניות התושבים, שיש לנו בעיה של ברזיות בכלל היישוב. יש היום כ-13 ברזיות ביישוב. אנחנו עשינו מיפוי. אנחנו רוצים לשדרג את המקומות שקיבלנו הכי הרבה תלונות עליהם. יש בתנינים, יש בארבל. לא זוכר בעל פה בדיוק. אבל לפחות ארבע ברזיות שאנחנו מקבלים הרבה תלונות עליהם. יש לנו מיפוי ראשוני שעשינו ואנחנו רוצים לפחות השנה, לעשות את ארבע הברזיות האלה שהן ישנות, הזדקנו. וגם ... למסור את זה לתיקון.
מר ניר ברטל: זהו, רועי?
מר רועי מוסט: כן.
מר ניר ברטל: אמרתי בהתחלה שאולי נעשה הערות בסוף. אבל אם יש דברים, משפט
אחד או שניים,
מר בועז בגריש: תשמע, באופן עקרוני תוכנית עבודה אמורה לכלול,
מר רועי מוסט: רגע, שנייה. אמרת שאני שחקן נשמה. תתחיל מהתחלה.
מר בועז בגריש: אחרי משפט כזה בא אבל. אז אנחנו נחזור לזה. אתה באמת שחקן נשמה
ואתה באמת משקיע, ואני אומר את זה, אני מכיר אותך מהתקופה פחות או יותר של לפני שנה בצורה משמעותית. ובאמת אין לי ספק. אצלנו קוראים לזה אנשים שזורם להם דם צהוב. ועדיין, חסר לי
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
26
בתוכנית, כשאתה בא ואתה מציג תוכנית, אני לא רואה אתהיעדים בצורה מוגדרת. אני לא רואה מדדים.
אני לא רואה לו"ז. שנייה,
מר רועי מוסט: אוקיי, אני אגיד לך.
מר בועז בגריש: אני אשמח קודם כל שתתייחס.
מר ניר ברטל: אני אשלים -
מר בועז בגריש: לא, לא, סליחה. אני רוצה להשלים את הדברים שלי.
מר ניר ברטל: אבל זה בגללי. אחרת היה צריך לכל יעד לעשות -
מר בועז בגריש: אז לא ליעד. אני רוצה להתייחס רגע לנושא של התוכנית, לכמה דברים
שנאמרו פה. ולהתחבר לכמה דברים שאתה אמרת. אז אמרנו, אתה יודע, נושא של לו"ז חסר לי מאוד בנושא של התוכנית. דיברת על מכרזים, חיסכון, בסדר, לגיטימי. יש פה המון אמירות שמבחינתי הם סוג של אמירות פלואידיות. הן באוויר. כי בסופו של דבר לא נקבע איזה משהו שאתה יכול לבוא ולכמת אותו.
אתה מדבר על נושא של דיווח יעדים ומדדים. משפרים את השירות לתושב. אני אתן לך דוגמה. ואני הייתי רוצה לראות איך את זה מביאים לידי ביטוי. אצלנו ברחוב הדקל התפוצץ צינור של ביוב. שלח לי מישהו ברחוב שעשה פנייה ב -28 בשעה 14:54. ב -7.5 הוא קיבל תגובה שהקריאה נסגרה. שום תגובה אחרת. התקשר למוקד גם ב-31, פתח קריאה נוספת. התקשרו, אין עם מי לדבר. אני מדבר איתך עכשיו ברמה של השירות לתושב, שאתה מדבר עליה, אני אומר לך עוד לפני. יכול להיות שיש פה דברים שהם מאוד גדולים ובכוונות הם בסדר גמור. אני אומר לך, היום ברמה של מה שנקרא ברחל בתך הקטנה, ב-
money time למטה על הרצפה, בלחם ובחלב, יש לנו פה בעיה. ואנחנו היום לא נותנים מענה לתושבים ויש פה תחושה שיש פה בעיה עם הנושא של הניקיון. ויש פה בעיה עם התחושה של הנראות ועם הצואה.
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
27
ואני מדבר איתך על דברים שאני מקבל עליהם פניות. לי אין פייסבוק ואני לא כותב בפייסבוק, וזה משודר שם בפייסבוק. אבל גם אם אתה תשאל עכשיו את האנשים שמשודרים בפייסבוק, ביוטיוב, לא מ שנה, יוטיוב יש לי, כן. אם אתה עכשיו לצורך העניין תשאל את האנשים, אם יש אנשים שמקשיבים אני לא יודע, אבל אם יש מישהו שנמצא עכשיו וצופה בזה, תשאל את האנשים והם יגידו לך שם על הנושא של הניקיון. אתה מדבר פה על ללכת לעשות איזשהם שינויים. אני הייתי מאוד נזהר בזה. כן, אני חושב שנגיד בנושא של הגזם, חד משמעית אני לא חושב שצריך פעמיים ביישוב. לגבי הנושא של האשפה אני אומר לך.
יש לנו בבית שני פחים. אחד לאשפה ואחד לאשפה של המחזור. באותו גודל. אנחנו הורדנו בצורה דרמטית את הנושא של האשפה. אתה יודע מה? אני לא מרוקן את פח האשפה הרטובה בבית יותר מפעם בשבוע.
לא מגיע לזה. אז אני לא בטוח שהמהלך שאתה הולך אליו, אבל תבדקו את זה, אם אתה יודע לבוא ולכמת את זה. ולעשות איזשהו סקר לפני כן. היתכנות, לראות שזה באמת יצדיק את המהלך. אחלה ועל-
א-כיפק.
נושא של בית למועצה. אנחנו מדברים על זה וזה עלה נדמה לי בישיבה הקודמת, שבה אמרתם שהולכים להעביר את המועצה ויש איזשהי דרישה לפנות וכו'. מתי בערך הדבר הזה אמור לקרות?
מר רועי מוסט: אנחנו לא יודעים.
מר בועז בגריש: לא יודעים. שנייה. גם לוטם, שאנחנו דיברנו עליו, אותו גן מפורסם מוועדת
המכרזים, שבסופו של דבר לא הוסכם, לפני חודשיים אם לא יותר, הבאתי מישהו שמעוניין להשכיר את המקום הזה. עד היום אף אחד לא הראה לו את המקום כי אמרו לו שזה לא רלוונטי. אז בואו נחליט. אם אנחנו כמועצה רוצים ללכת ולממש נכסים שלנו שעומדים עכשיו ריקים, ולפני חודשיים אני נתתי, ואתה יודע את זה טוב מאוד כי זה עבר אליך. ואני מדבר עם הבן אדם, אני אומר לו כל פעם 'יחזרו'. ובישיבה הקודמת אמרת לי 'למה אתה אומר לי ככה?' אמרתי לך 'כי אתה מתנהג ככה'. ועדיין אנחנו במקום שחודש אחרי זה הבן אדם עדיין לא קיבל מענה.
מר ניר ברטל: ברור שלא, לא יצא מכרז.
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
28
מר בועז בגריש הבנתי. אבל הבן אדם רוצה לשכור, בלי מכרז. אם עכשיו בא בן אדם,
מר ניר ברטל: הוא לא יכול.
מר בועז בגריש: הוא לא יכול. היה אפשר ללכת, לעשות מכרז.
מר רועי מוסט: אם אלעד חותם על זה, אני חותם על זה. תחתים את אלעד.
מר בועז בגריש: אם זאת היתה הבעיה, היה אפשר לעשות את המכרז הזה.
מר ניר ברטל: זה קשור לתוכניות עבודה? ...
מר בועז בגריש: בוודאי שזה קשור לתוכנית עבודה. אם אנחנו מדברים, בוודאי. וניר, אני
מבקש שלא תקטע אותי. לגבי הנושא,
מר ניר ברטל: ... על סדר היום, אלא על נושא שלא על סדר היום.
מר בועז בגריש: אני מדבר בדיוק על תוכנית העבודה, ואני נוגע על הדברים שהוא דיבר
עליהם בתוכנית עבודה. אני לא כתבתי שום דבר. אני כתבתי אותם פה, בעקבות מה שראינו פה על המצגת. כשאנחנו מדברים פה על מחלקת שפ"ע גיוס, מחלקת משאבי אנוש גיוס, מאיפה התקציב לזה?
אני לא יודע, תסביר את זה אתה. נושא של חניות ופיקוח, ומה שאתה אומר שצריך ללכת לתת מענה.
היום יש שני פקחים. אנחנו נראים כמו דמיקולו. שניהם נוסעים ברכב אחד, אחד קורא, אחד כותב. יש לך שני פקחים. איך אתה ממקסם את העבודה שלהם? אתה מדבר איתי על זה שאתה רוצה לבוא לתת עכשיו שירות לתושב. איפה יש להם יעדים? יש להם מדדים? מה הם אמורים לעשות בתוכנית העבודה שלהם?
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
29
יש פקח אחד של ההנדסה וסטודנטית. מה הם עושים? איך אנחנו באים היום לאכוף את הנקודות שכואבות לנו, כן, כואבות לנו התושבים היום במקומות, ואני לא אגיד שזה משהו שהמועצה הזאת יצרה.
אבל אם אתה בא ואתה כותב תוכנית עבודה, תבוא ותתמודד למעשה עם הדברים שכואבים לתושבים היום. אני את זה לא רואה בתוך תוכנית העבודה. ואני מאוד מצטער, אני אולי עומד ונשמע כמי שמתריס או מתריע בשער, אבל אני אומר מה שאני ראיתי פ ה בת וכנית. אני רוצה להגיד לך, נחמד. אמרת את הדברים. הם ברמה של דברים שכתובים על הנייר. אני לא ראיתי פה איזשהי תוכנית שמציבה אתגר לך במקומות שאתה בא ואתה מכין את תוכנית העבודה הזאת.
מר אלעד כהן: אני רוצה רק להשלים, כי זה די קשור למה שבועז אמר. להציג תוכ נית
עבודה, ברור שלכל, נקרא לזה מטרות, יעדים, איך שלא תקרא לזה, יש נגזרות כספיות. זה ברור, שום דבר פה לא נעשה בחינם. ולהציג את המטרות האלה בלי לצבוע את זה בעלות כספית, בלי להראות באותה טבלה שיש גם כיסוי תקציבי, זאת אומרת זה צריך לעשות במקביל להצגת התקציב השנתי של המועצה ל-
2020, זו פשוט אמירה ... שנייה, זו אמירה שאין מאחוריה שום דבר. כי לבוא ולהגיד 'אני אעשה את זה ואני אעשה את זה ואני אעשה את זה'. אני מניח שכולנו רוצים לעשות כמה שיותר וכולנו רוצים להשיג כמה שיותר יעדים. אבל כדי שיהיה בפני מי שמעיין בדבר הזה, או רואה או תופס, זה ממש לא משנה, את היכולת לדעת שזה רציני, שזה מגובה, צריך היה לציין את הנגזרות הכספיות. וכל עוד זה לא נעשה, זה איך חברי בועז אמר? זה נשאר כמטרה יפה. מטרה מעניינת. מטרה ששואפים להשיג אותה. ולא מעבר לזה. ולכן לפני שנה אולי זה לא נעשה. אבל לפחות בתוכנית השנתית של שנה הבאה, תציגו את הנגזרות הכספיות. תראו לנו מה הם המקורות התקציביים של כל מטרה ומטרה. כדי שבאמת נתרשם שהדברים האלה רציניים.
מר ניר ברטל: עוד מישהו?
מר דורון טישלר: משהו קצר. יש דברים שהעלית שקשורים למרחב הציבורי ולעשות
ופארקים וחנייה ציבורית וכו'. אנחנו כולנו יודעים שרוב השטח באורנית הם שטחים פרטיים של אנשים.
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
30
אז מאיפה יש למועצה מקום לבנות את הדברים האלה? או לקחת מקום וליישם שם את התוכניות שהלוואי ויכולות להתממש? אין לנו שטחים ששייכים למועצה יותר מדי פה ביישוב.
מר ניר ברטל: יש קצ ת. אבל אתה יכול להתייחס. עוד משהו? עוד מישהו? קרן, אורנה,
אודי?
מר אודי וילד: אני רוצה להתייחס. תראו, אתם מעלים טענות שבדיונים פנימיים שאנחנו
עושים אנחנו בהחלט מדברים על אותה שפה, בסדר? אנחנו גם מעלים את זה ואנחנו גם שואלים את אותן שאלות. אבל יש כאן תהליך. וזה צריך להבין. מה שקורה עכשיו ומה שעובר על המועצה בעניין הזה של תוכניות עבודה, אנחנו לא ראינו את זה עד היום. זה לא היה. והתהליך הזה שבו אנחנו מנסים להטמיע משהו, או ניר יותר נכון מנסה להטמיע את זה בקרב העובדים באופן שוטף, זו משימה לא פשוטה. זה להביא ארגון שהיה במקום אחד, ולהזיז אותו עכשיו למקום אחר לחלוטין. להתחיל לחשוב במונחים של תוכניות עבודה, לו"ז ותקציב לא היה. אנחנו יודעים בדיוק מה היה. עכשיו, לקחת את הארגון הזה, ובדקה אחת לעבור אותו מפה לפה, זה לא יקרה. זה תהליך שייקח זמן. כולנו רוצים לרא ות, בועז, מה שביקשת. כולנו רצינו לראות את זה ורצינו לראות את זה אתמול ורצינו לראות את זה מיושם בדיוק כמו שביקשת. זה ייקח יותר זמן ממה שאנחנו חושבים. אבל אני חושב שבכיוון הזה בסוף זה גם יקרה.
מר דורון טישלר: אבל אודי, הבעיה היא לא בעיה של הזמן. זו לא הבעיה של הזמן. לא ציינו
פה, מי מחברי, את הנושא של הזמן. ציינו מאיפה המשאבים. מאיפה המקור. מאיפה? כאילו לכתוב זה בסדר. אבל איך אנחנו מוציאים את זה לפועל?
מר אודי וילד: דורון, אנחנו רוצים לראות את זה בדיוק כמו שאתם מתארים. אני חושב
שזה בסוף היעד. לשם רוצים להגיע.
מר דורון טישלר: חד משמעית. כולם רוצים לראות את זה.
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
31
מר אודי וילד אבל זה יקרה, אני מניח, אולי לא בתוכנית של 2020. אולי ב-2021 נראה את זה קצת יותר טוב, כמו שאנחנו רוצים. אבל עדיין, כל מה שאמר פה רועי, אני מניח שתוך חודש זה צריך להתחבר לכסף. זה חייב. אחרת לא עשינו כלום.
מר אלעד כהן: אז בוא נתכנס כאן, פעם נוספת, עוד חודש, חודש וחצי. ונראה איך
הדברים,
מר ניר ברטל: במקרה הכינותי מראש -
מר אלעד כהן: שנייה. ונבוא ונראה לא ר ק את המספרים שמופיעים בספר התקציב.
שאפשר להתווכח עליהם. נראה איך כל היעדים האלו,
מר אודי וילד: מתממשים באמת לתוכנית עבודה.
מר אלעד כהן: לראות עד כמה הם באמת ריאליים. כי אפשר, כולנו יודעים וכולנו ראינו
מצגות וכולנו ראינו תוכניות. אפשר להציג מטרות אופטימיות, מפה עד לראש העין, מה שנקרא. לא הלכתי רחוק. אבל כדי לאבחן בין תוכנית שהיא ריאלית לתוכנית שהיא יעדים, לא מעבר לזה, אתה צריך לראות שיש את המקורות התקציביים. ולכן כל עוד זה לא מתקיים, אז אין לנו מה לעשות עם זה. זה נשאר בגדר שקף יפה ולא יותר מזה.
מר ניר ברטל: עוד מישהו?
מר אלעד כהן: סליחה, עוד משפט אחרון. ו דווקא בג לל שאנחנו נמצאים חודש בערך,
משהו כזה, לפני ישיבת התקציב, ומאחר וברור שמה שלא יהיה בתוך התקציב אי אפשר יהיה לבצע ולא
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
32
תחרגו מהתקציב, השאלה אם זה לא קצת מוקדם מדי ואם לא כדאי להתכנס פה פעם נוספת אחרי, כדי שנראה איך הדברים מתחברים. בבקשה, קדימה. זה תלוי בכם. אתם אלה שהצגתם את זה.
מר ניר ברטל: האמת שקצת כבר הצלחתי טיפה להיות פחות נינוח כלפי הביקורות
האחרונות שלכם. א', חלק מהדברים שאמרת, בועז, הוצגו. בסדר? איך כן מטפלים ומורידים את הפניות ומשפרים את הטיפול בפניות של תושבים באפליקציה. ועוד דברים אחרים שהערת. אבל אמרתי גם בהתחלה, כשאתה מציג תוכניות עבודה, ההערה המרכזית שאתה מקבל, שאתה רוצה יותר. אתה אומר 'הנה, אני מתחייב'. זה אני הולך לעשות? לא. אז בוא תראה לי גם מתי, ובוא תראה לי את מדדי הביצוע ואת מדדי התקציב. אודי אמר את זה בצורה עדינה. ביחס לקטסטרופ ה של ניהול ארגון של 60 מיליון שקל, שאתה היית סגן ראש המועצה, איך שהארגון הזה התנהל, עצם זה שיש לנו פה, וכל המועצה מסונכרנת לתוכניות ויעדים, ויש לנו פה איזשהי התחייבות ולא סתם זה מועבר בשידור חי כלפי הציבור למה אנחנו מתכוונים לעשות, זה מהפך ועולם אחר ואולי אפילו המ נהלים שעבדו במועצה כמה שנים יכולים לחוות את זה בעצמם.
בדיוק בישיבה הקודמת הזמנתי את כל מי שרוצה להיות שותף בגיבוש תוכניות העבודה והתקציב, לבוא להיות. לפחות מהחלק שלכם לא שמעתי לא קול ואין עונה. לא הייתם שותפים לדיונים הפנימיים, לא רציתם לבוא להיות. גם לא בגיבושי התקציב. אבל זה נחמד לבוא בישיבת מועצה החודש ולהגיד 'חסר, חסר, חסר'. בואו תראו את כל השיקולים והמרחב. אתם מוזמנים להיות שותפים. אני לא מסתיר אף אחד משום דבר. ובישיבה הבאה, בדצמבר, תהיה ישיבת התקציב. אנחנו נראה ככל האפשר איך הדברים מתחברים ויכול להיות שדרך אגב, עכשיו יוסי עובד קשה מאוד כדי להכין את התקציב ויכול להיות שחלק מהדברים אנחנו נבוא ונגיד 'רצינו את זה אבל צפי ההכנסות', רק היום קיבלנו למשל הודעה ממשרד הפנים שיש לנו קיצוץ של 400,000 שקל במענקי האיזון. אז אני כבר יכול להודיע שהיום כנראה חלק מהדברים אנחנו נצטרך לעשות אותם, וכשנבוא ונסגור את זה תקציבית נצטרך לעשות התאמות לתוכניות העבודה. אנחנו נעשה תוכניות עבודה. וכשיוסי תיכף, אתה הבא בתור, יוסי? אני זוכר נכון? יוסי יתייחס איך עוברים מתקנים ובעצם עושים את השלב הבא מתוכניות עבודה לתוכניות עבודה מקושרות תקציב.
וזה היעד שלנו ל-2021. רועי, אתה רוצה להתייחס לכמה דברים
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
33
מר רועי מוסט אני יכול בגדול. אחד, תוכניות עבודה מקושרות תקציב למועצה לוקח, כשבדקנו וראינו ולמדנו, שלוש שנים להטמיע את זה. עד שנגיע לחוברת שאנחנו רוצים להגיע אליה, שכל סעיף, מספר תקציב, איזה סעיף תקציבי, מותנה או לא מותנה, מאיפה מקורות וכדומה, אנחנו בדרך לשם. קודם כל עשינו על מספר ומסמכים, גם עשינו את זה לפי לוחות זמנים אגב. יש אחרי הדבר הזה גם דף וורד הרבה יותר מפורט. פשוט לא רצינו להרוג אתכם היום. ונכון, לא מושלם אבל באמת שמנו פעם ראשונה איזשהו מסמך שגם נפרסם אותו לתושבים. אני חושב שזה שיפור מהותי, לפחות בתוך החשיבה הארגונית.
אני יכול לדבר איתך על הרבה דברים. אני הבאתי לך את הדוגמה. זה לא שני פקחים יושבים באותו אוטו.
אני לא מכיר בן אדם שנולד פקח. קיבלתי פקח חדש. הוא כרגע בתהליך של מה שנקרא למידה. הוא צמוד לנועם, שהוא הפקח הוותיק.
מר בועז בגריש: דרך אגב, אני לא נמצא פה במשך היום.
מר רועי מוסט: לא, בסדר, שנייה. אני אסביר לך. דור, הפקח החדש שלנו, הוא סטודנט.
הוא כרגע הולך לעשות משמרות ערב. הוא באותו אוטו כי אין צורך להחזיק ... לא חשוב. יש שני פקחים.
אנחנו פעם ראשונה, החל מנובמבר, התחלנו לעשות משמרות ערב לפקחים שלנו. לא יודע אם אתם שמים לב, אבל יש פקח גם בערב. עד תשע בלילה לפעמים, עד עשר בלילה משמרות. שהרכב של הפיקוח מסתובב פה. בפארקים. מקומות של נוכחות. יש התרעות, יש כלבים. אנחנו רואים את העלייה של המספרים של הדוחות. לא שאנחנו מחפשים דוחות. אלא רוצים את הנושא של האכיפה, זה הרעיון. לא להביא שני פקחים בבוקר שישבו ביחד, אלא באמת אחד מתלמד, יגמור את ההתנסות שלו ויתחיל לעשות משמרות ערב, כי הוא סטודנט והוא בבוקר לומד ובערב יעשה את המשמרות.
גם בית למועצה, ובנושא של שיפור השירות. מי שלא יודע, אני מנהל המוקד. אני קובע את כל ה-5,000 פניות בשנה. אני עובר אחת אחת. מראש אומר, לא מושלם. אני מזכיר לך שלפני זה היה ווטסאפים ולא היתה בכלל בקרה. אז אתה לא יודע כמה פניות היו ב-2017, לא יודע כמה ב-2018. יכול להיות שהיו 100 ,
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
34
יכול להיות שהיו 200. יכול שהיה אפס שביעות רצון, יכול להיות שהיה 100 שביעות רצוןאין לנו נתונים.
רק שתדע שעשינו את הזה, ואני יכול להראות לך, שבסך הכל אני לא יודע מה אומרים, אני גם אומר בפייסבוק, אני לא מסתכלים בפייסבוקים אחרים, ה שביעות רצון גם מהשירות היא לא רעה. היא לא אפס, היא לא 1. היא אפילו טוב פלוס. יש למה לשאוף, יש מה לשפר. אני לא אומר שמושלם. אני אף פעם לא אומר את זה, אני אף פעם לא אגיד את זה.
מר בועז בגריש: רועי, ביוב זרם אצלנו ברחוב למעלה משבוע. אני לא מדבר איתך עכשיו על
אפליקציה או לא אפליקציה. היו פניות כמעט לכל הגורמים במועצה.
מר רועי מוסט: אני רוצה לבדוק את הנושא הספציפי הזה.
מר בועז בגריש: בבקשה. אני אראה לך את הפנייה שאתה קיבלת.
מר רועי מוסט: אני הגדרתי SLA למוקד ואני גם עוקב אחרי זה. ויש לנו המון פניות ביוב
ומים, לצערי הרב. וחשמל. זה מוקפץ והכל נרשם ונמדד. הנושא של הדקל אני בודק. אני לא זוכר אגב ביוב בדקל. אבל אני צריך לבדוק את זה. אני לא זוכר. אני רואה את הפניות. שוב, אנחנו לא עושים תחקיר על משהו ספציפי. אבל בגדול יש שביעות רצון טובה ויש מה לשפר ואני אמרתי את זה. זה לא סוד.
מר ניר ברטל: רועי, תודה רבה. האמת שהייתי צריך להגיד את זה בהתחלה, אבל רועי
כמנכ"ל המועצה יש לו הרבה מאוד תחומי אחריות. הוא רב תחומי. הוא גם אחראי על השפ"ע, גם אחראי על משאבי האנוש, והוא הציג פה תוכניות עבודה לחיזוק משאבי האנוש. הוא גם מנהל המוקד העירוני. גם רישוי עסקים ועוד ועוד. ומתחת לזה יש לו גם הרבה מנהלים שהוא מנהל. אז תוכניות העבודה מאוד מגוונות, מאוד מפורטות. ואם תצליח לעמוד בכל הדברים האלה תהיה לנו שנה מעולה מאוד בכל התחומים.
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
35
מר אודי וילד הצלחת ב-10 דקות להעביר הכל. יפה.
מר ניר ברטל: איזה עשר דקות. יוסי, אתה הבא בתור?
מר יוסף הדרי: בכבוד.
מר ניר ברטל: יוסי, תגיד כמה מילים על עצמך. לא כולם מכירים. מאיפה באת לאן אתה
הולך,
מר יוסף הדרי: יוסי הדרי, גזבר אורנית מזה כחודש ושבוע, משהו כזה. כולל חגים בפנים.
אני מגיע מעמנואל, שם תפקדתי גם שלוש שנים כגזבר מועצה, מנכ"ל החברה הכלכלית. נשוי פלוס שש, גר בקרית נטפים. תואר ראשון כלכלה, תואר שני יועץ ארגוני. ובואו נתחיל את המצגת. תוכניות עבודה 2020 מחלקת גזברות. תקציב שנתי של המועצה הוא כ-60 מיליון שקל. אנחנו עובדים כרגע על התקציב החדש.
כבר נפגשנו עם כל מנהלי המחלקות לפחות פעם אחת. היו גם פגישות של פעמיים, שלוש, ארבע ויותר מזה. אחוזי גביית הארנונה נכון ל-2018 עומדים על 92%. התב"רים שנמצאים בעבודה נמצאים משהו כמו 33 מיליון שקלים, לא כולל התב"ר שהיום אנחנו נוסיף גם
מר ניר ברטל: רק בשביל לסבר את האוזן, סליחה. 33 מיליון שקלים זה כולל 8 מיליון
שקל של התיכון שבגדול סיימנו עבודות. נשאר לנו שם תשלום אחרון. זה כולל את העבודות, 12 מיליון שקל עבודות. זה כבר 20 מיליון שקל מתוך ה-33 מיליון. תב"רים גדולים. עדיין ספרותא נשארנו פה, איפ ה שאנחנו נמצאים. סיימנו עבודות. יש לנו אולי טיפה השלמות, עוד 3 מיליון שקלזה כולל בתוכו גם דברים שהם לקראת סיום. גם דברים שהם בעבודה כמו עתודות, וגם דברים שהם עוד לא התחילו. מן הסתם דיברנו על הלישמניא מקודם.
מר אלעד כהן: זה כולל את התכנון של ה שכונה החדשה?
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
36
מר ניר ברטל זה כולל 2 מיליון שקל של דור ההמשך. הוא יציג את התקציב השוטף. יש גם תקציב תב"רים שהוא על שנתי. וזה פחות או יותר מה שהוא עומד היום.
מר יוסף הדרי: היקף משכורת חודשי עומד על 1,100,000 ומספר תושבים לפי משרד
הפנים, יש פה משחק, מי שמכיר, בין הלמ"סים במשרד הפנים תמיד, 9,658. מבחינתנו משרד הפנים תמיד הרבה יותר עדכני. הם מתעדכנים כל רבעון. הלמ"ס מתעדכן אחת לשנה, לשנתיים אחורה.
מר ניר ברטל: בלמ"ס אנחנו 8,800 .
מר יוסף הדרי הנושא הראשון אצלנו במחלקה, שיפור וייעול ניהול הכספים , הכ נסות, הוצאות, תכנון וביצוע תקציב הרכש. המטרה היא בסופו של דבר זה סיום הטמעת מערכת מחשוב מתקדמת. מערכת המחשוב שנמצאת היום, מבחינתי, אני מגדיר אותה די מיושנת. יש הרבה דברים שבכלל לא מתעסקים איתם היום. למשל רכש לא ממוחשב היום. המערכת לא מייצרת דוחות כמו שמשרד הפנים רוצה. וזה איזשהי יד שנייה ושלישית שאנחנו צריכים להתמודד איתה. אנחנו רוצים לעקוף את כל הדברים האלה ולהכניס מערכת יותר חדשה. עד סוף פברואר נבחן מערכות בפגישות במקומות אחרים ועם יועצים. עד אפריל אנחנו רוצים לפרסם מכרז. תחילת הטמעה של המערכת. עד אוגוסט אני מצפה שכל תהליכי הרכש יעברו דרך מערכת ממוחשבת ולא ידני, כמו שזה מבוצע היום.
מר ניר ברטל: סליחה רגע. היום כל הזמנת רכש שאנחנו עושים, מהזמנה של לא יודע
מה,
מר רועי מוסט: לוחות קיר לגן, למשל.
מר ניר ברטל: לוחות קיר ב-200 שקל ועד לעשות הזמנה של תיקון ביוב ב-30,000 שקל
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
37
אם זו תעלה, זה הכל מגיע ידני, עם דף נייר, שיוצאת חשבונית, עובר בין שלושה אנשים, מנהל רכז, גזבר וראש מועצה.
דוברת: הולך לאיבוד בדרך.
מר ניר ברטל: הולך לאיבוד לפעמים גם בדרך. אם זה מתעכב וכדומה. שנות ה-80' פאר
אקסלנס. הי ום מועצות מתקדמות מקבלים את הזמנות הרכש לטלפון, חותמים ידני ולא צריך לחכות שאני אחזור מאיזו פגישה בשביל להוציא הזמנות רכש. אתה יודע בדיוק איפה נמצאת כל הזמנה. אם זה אצלי, אצל הגזבר, מנהל הרכש. כבר אושר וזה נמצא בביצוע ומתי זה צריך להגיע. אתה גם יכול יותר טוב לקשר את זה לתקציב, כשאתה לא יכול להוציא הזמנת רכש מסעיף גני ילדים למשל, כשנגמר לך התקציב שם בגני הילדים. המערכת עוצרת אותך ומתריעה מה שאתה מגדיר שם. והיום זה לא קורה. כי היום זה הרבה מאוד ידני. יהיה פה שיפור גדול מאוד. בעיקר בשירות פנימה, בתוך המועצ ה, ש בעצם כמעט כל עובדי המועצה ניזונים מהרכש. גם הספקים, הם ידעו יותר טוב איפה ההזמנות שלהם.
מר יוסף הדרי: אני חושב ש-20% מהזמן שלנו מתבזבז על רכש. זה אמור לקחת כמו 5%
או פחות מזה. מבחינת זמנים. אחד הנושאיםששמנו לעצמנו זה הגדלת שיעורי ארנונה, מים, ביוב, וזה לפחות ל-94. זה נתון שאנחנו שואפים אליו. אנחנו יודעים שאפשר להגיע לשם
דובר: מ-92 ל-94 ?
מר יוסף הדרי כן. וסיום טיפול בלפחות 15 תיקי חייבים. יש לנו עשרות תיקי חייבים שלא טופלו מספיק.
מר ניר ברטל: מה זה תיקי חייבים? אנחנו לא מכירים.
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
38
מריוסף הדרי: תיקי חייבים זה תיקים לפעמים של מאות אלפי שקלים שלא נגבו או
שבתהליכים כאלה ואחרים. חלקם הולכים לגבייה, להוצאה לפועל. חלקם הולכים למחיקות. כל תיק בפני עצמו.
דוברת: כמה תיקים יש?
מר יוסף הדרי: סדר גודל של 100. שמבחינתנו ה -15 הגדולים עומד ים ע ל מש הו כמו
מיליון, 2 מיליון שקל בשקט
מר ניר ברטל: זה נושם. כי אם מישהו למשל היה צריך לשלם בספטמבר 19 ארנונה
ובדיוק כרטיס האשראי בוטל לו והוא לא חידש אותו, אז הוא ישר קופץ כחייב. אבל בואו נגיד התיקים הכבדים, אנשים שלאורך זמן אנחנו יודעים שיש להם הליכים, בדרך כלל זה סביב מקרי סעד כאלה ואחרים, פטירה, גירושין וכדומה, יש לנו סדר גודל של 30 ,40 נקרא להם של תיקים
מר יוסף הדרי: אנחנו לקחנו את כל התיקים. סידרנו אותם באקסל. התחלנו מהתיק הכי
גדול למטה. ולא מהתיקים הקטנים. כי התיקים הקטנים לפעמים זה תשל ום דו חודשי שלא שולם, או משהו כזה. אין זמן להתעסק עם זה. וחבל. אנחנו מתחילים למלמעלה, התיקים הכבדים של הוצאה לפועל וכל מיני תהליכים בירוקרטיים כאלה, כדי לסדר את הדברים האלה. אני חושב שזו סתם גיבנת שיש לנו במערכת.
מר אלעד כהן: לפני שקבעת יעד של 15 תיקים, אתם הלכתם ובדקתם שיש סיכוי הגיוני
שתעמדו בזה?
מר יוסף הדרי: בימים הראשונים זה אחד הדברים שניתחנו אותם והגענו למסקנות
לראות -
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
39
מר אלעד כהן מה השווי של ה-15 תיקים האלו בכסף
מר יוסף הדרי: אני שונא להגיד מספרים בעל פה. סדר גודל של מיליון, מיליון וחצי שקל
בשקט.
מר ניר ברטל: אני רק אגיד שני דברים. קודם כל מבחינתי 15 תיקים זה מספר נמוך מדי
כבר בישיבה הראשונה שהתחלנו לעבור ולקבוע את היעד הזה, אני מבחינתי, וגם לך ברוך, כי הרבה תיקים בסוף מגיעים לטיפול משפטי. אנחנו הולכים לעשות פה יותר. אבל אם את ה-15 הגדולים אנחנו נסיים ונסגור אותם השנה זה מבורך. אני גם חייב לבוא להגיד שבדרך כלל תיקים כאלה אין גבייה של 100%. הרבה מאוד נסגרים בפשרה. או מחיקה. בן אדם שנפטר וחייב ארנונה, ואין לו יורשים
מר יוסף הדרי: חברה בע"מ.
מר ניר ברטל: או כל מיני דברים כאלה. מ ן הסתם יש לנו מצד אחד אינטרס לגבות
מקסימום כסף, כי זה בסוף לא כסף שלי, זה כסף של כל תושבי אורנית. מצד שני יש פה תמיד רגישויות ובדרך כלל, התיקים הגדולים לפחות, הם בעירוב של יועץ משפטי, שעושה משא ומתן עם עורך הדין של החייב. ופה אנחנו מנסים מצד אחד לשמור על הקופה ולהיות רגישים גם.
מר יוסף הדרי: רק יש לי משפט. התיקים האלה צריכים להתנהל בחוכמה, אבל לדאוג
לאינטרס הציבורי. זאת אומרת זה לא שכל אחד יבוא ויצבור חובות ואחרי זה יהיה לו למחיקה. לפעמים יש תיקים שיקוב הדין את ההר. לפעמים אתה מבין שאין מה לעשות, זו מערכת שלמה שצריך לתת עליה את הדין.
מר אלעד כהן: רק למען הסדר הטוב. רשות מקומית לא יכולה למחוק חוב. זה חייב
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
40
אישור של משרד הפנים. זה לא משהו פרטי. זה צריך לעבור תהליך
מר יוסף הדרי: אמרתי. זה תהליך מורכב. צריך לראות את כל הצדדים. חלק מהתהליך
לפעמים מגיעים לאיזשהי הסכמה. החייב משלם את החלק שהגענו להסכמה בהתנייה שיש אישור משרד הפנים על זה. אבל זה רק אחד מהדרכים. הדרך ארוכה. זה לא כזה פשוט למחוק תיק. או להפחית בתיק.
זו עבודה מאוד סיזיפית.
מר ניר ברטל: לא, יש תהליך למחיקת חובות. מאוד מסודר.
מר יוסף הדרי: כן, יש תהליך מסודר. קידום דיפרנציאליות בין התושבים היטלים.
מבחינה משפטית של משרד הפנים יש חוק עזר, אגרת שמירה בהתאם לגודל הנכס. הכנת תחשיב לאגרת שמירה לפי צרכים וחלוקה לפי מטר. המטרה לקחת את חוק העזר. משרד הפנים היום דורש בעצם לעבור מפר נכ ס לפ ר מט ר. וזו הדרישה. חוק העזר שלנו יחסית, כמה שידוע לי, ישן. התהליכים זה אישור התחשיב בג'יגה. ג'יגה זו חברה שקיבלה את האישור מהמדינה לבדוק את התחשיבים הכלכליים. הכנת מעטפת משפטית לנושא הזה. אישור במשרד הפנים, הרפרנט שאחראי על כל התקציבים והנושאים של חוקי העזר. והעברת התקציב למחלקה המשפטית ביולי 2020. השאיפה היא לא לסיים עם זה, מבחינת זה שלהכניס ריאליות לנושא. אלא הגשה למחלקה המשפטית של משרד הפנים. אם אנחנו נצליח להגיע למחלקה וזה ישב שם חודשיים, שלוש, ייכנס עוד שנה, אפשר להתחיל לתקתק וזה מבחינתנו מצוין.
מר בועז בגריש: יוסי, רק לגבי העניין של הסעיף של החישוב. שינוי של החישוב. יש כוונה
לעשות מדידה חדשה?
מר יוסף הדרי: לא.
מר בועז בגריש: או שבלי כל קשר. פשוט לקחת,
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
41
מר יוסף הדרי אנחנו לוקחים את מידת הארנונה, עושים תחשיב מה הצרכים, מחלקים את זה לפי מדידת ארנונה. אנחנו לא עושים מדידה חדשה לבתים. אלא מתאימים את זה לארנונה.
מר ניר ברטל: אני אחדד כמה דברים. היום כל תושבי אורנית משלמים את אותה אגרת
שמירה, לא משנה גודל הדירה. אם זה 90 מטר, בית של 300 או 400 מ"ר. חישוב אגרת שמירה היא לפי הנכס. זו גם הנחייה וכ יוון משרד הפנים הולך אליו, שבעצם בחישוב אגרת שמירה, שזה מאוד דומה לארנונה יהיה לפי גודל הנכס ואתה מקל מאוד על משפחות שהנכסים שלהם יותר קטנים. אז יש פה איזשהי הוגנות או דיפרנציאליות. זה דבר אחד. לשאלתך, לכשחוק העזר הזה ייכנס לתוקף, הוא מתבסס על החישוב שטחים הקיים. יחד עם זאת, משרד הפנים מכריח מועצות, מחייב מועצות, לעשות פעם בחמש שנים סקר נכסים. אנחנו קרובים לחמש שנים האלה. וגם פעם קודמת שעשינו, לא עשו את כל היישוב בבת אחת. עושים את זה בסטגרינג. אז כן יש סקר נכסים. אני לא זוכר אם זה בשנה או השנתיים הקרובות.
מר בועז בגריש: אבל זה לא קשור למה שהוא אמר.
מר דורון טישלר: זה עוד שנתיים בערך. עוד שנתיים.
מר ניר ברטל: עוד שנתיים. לא עושים את כל היישוב בבת אחת. אז צריך לחזור. ובסקר
נכסים לפעמים אתה רואה שמישהו פתאום סגר עוד איזה חדר, איזו פרגולה ולא עדכן, וזה קורה.
מר בועז בגריש: יש איזשהי התייחסות נוספת לנושא נגיד של האופציות? הרי י ש פה
השכרות ואופציות. אתה יודע מה? מספר התושבים שהצגת פה, 9,600 ומשהו, אנחנו הרבה מעבר לזה
מר יוסף הדרי: זה ... תמיד עם הלמ"ס, להציג להם את כל המקרים שלא רשומים או
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
42
כאלה. כי יש פה הרבה מקרים, כמה שהבנתי, שאנשים שבאו מתל אביב, רוצים לשמור את מקום החנייה שלהם, דברים כאלה. זו העבודה מול הלמ"ס.
מר ניר ברטל: בוא נדבר על זה שרונן יציג.
גב' איריס קופל: דרך אגב, כשמגיעים, זאת אומרת יכולים, אלה שחייבים לקבל שירות
ממחלקת ה חינוך, שם זה נעצר. הם חייבים לשנות כתובת. אז אלה משנים ואז הוא נכנס כן למספר.
משפחות ללא ילדים או שכבר הילדים שלהם גדולים, שם הבעיה.
מר יוסף הדרי: שיפור שירות לעובדים. אחת המשימות שלנו. מטרת העל זה ללא טעויות
בחישובי שכר והעברת שכר ל-6 לכל חודש. מכרז לחשבות שכר יצא בקרוב. אני רוצה שבינואר יצא כבר מכרז לחשבות שכר. ומכרז למערכת חשבות שכר, זה גם נושא שצריך לבחון אותו עוד פעם. יצא במרץ.
הדחייה שזה לא יצא ביחד. כי ברגע שתיכנס חשבת שכר, חשב שכר, אני רוצה גם לשמוע את דעתה המקצועית ולא להפיל עליה את הזה. כי בסופו של דבר אתה צריך שיהיה יחס בין העובד לבין המערכת, לראות איזשהן התאמות כאלה ואחרות.
הנושא הבא, ייעול ושיפור כספי וכלכלי של עבודות המועצה, מנהלי מחלקות. הקטנת תשלומי הלוואות צריך לעשות עבודה מחודשת מול הממונה, לקבל אישור על המחזור. לפי הנתונים שהסתכלתי עליהם, לא יותר מדי לעומק, אבל יש פה עבודה מה לעשות. וזו אחת המטרות לשנה הזאת. זה תהליך לא פשוט. זה לגעת בכל ההלוואות שיש. המדינה כרגע, משרד האוצר, די דוחף לא לחידוש ים האלה. מי שמכיר את הנוסחה, יש אינטרס לחדש אותם. ולמדינה יש אינטרס לא לחדש אותם, כי זה יבוא לביטוי במענק האיזון.
מר אלעד כהן: למה? נגיד נובמבר, דצמבר למיטב זיכרוני התקבלה פה החלטה על מחזור,
נכון, ניר?
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
43
מר ניר ברטל נכון.
מר אלעד כהן: אז על איזה עוד הלוואות אתה מדבר? אי זה עוד הלוואות יש שלא בוצע
מחזור?
מר יוסף הדרי: כמה שאני הבנתי, לא התקבל אישור מהממונה בסופו של דבר לעשות את
המחזור.
מר אלעד כהן: שנה שלמה לא התקבל אישור?
מר ניר ברטל: נכון.
מר יוסף הדרי: לא, לא שלא התקבל אישור. נדחה.
מר אלעד כהן: מאיזה נימוק?
מר יוסף הדרי: לא יודע.
מר ניר ברטל: אני אגיד את השורה התחתונה, בסדר? בשביל ללכת ולעשות למחזר
הלוואות מול הממונה צריך לדעת איך לגשת אליו ולפנות אליו ולהציג לו את הדברים... שהגזבר הנוכחי, אני בטוח שידע לעשות את זה נכון.
מר יוסף הדרי: זה התהליך. אנחנו מקווים שעד ספטמבר אנחנו נצליח לעשות מחזור. לא
מדובר על הלוואות חדשות. מדובר בעצם לקחת את מה שקיים, לקבל את התנאים היותר טובים. לחלק את זה. כדי שבנוסחה תמיד נצ'ופר בחזרה על הכספים האלה.
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
44
ייעול ושיפור כספי מנהלי המחלקות. תקציב תואם ומאושר ל תוכנית עבודה לשנת 2021. המטרה היא לעשות איזשהו שינוי תפיסה ממה שקיים היום. כל מנהלי המחלקות כבר ישבו ונחשפו לכל הסעיפים שקשורים אליהם. המטרה בסופו של דבר שכל מנהל מחלקה ינהל את הסעיפים שלו. זאת אומרת שגם ברמת הרכש, כל מנהל מחלקה לא יבוא 'אני מבקש לקנות X, Y ,Z' אלא 'אני מבקש לקנות אתהמוצר הזה מהסעיף הזה והזה שלי'. הוא ינהל בעצם, זה הכלי שלו כמנהל מחלקה לנהל את העניינים שלו.
המטרה כמובן שזה יהיה דבר בביקורת ולא דבר שזה. אחת לרבעון אנחנו נשב עם כל מנהלי המחלקות, נוציא דוח מסודר במקביל למסמכים שאנחנו מגישים למשרד הפנים. אנחנו ננתח את הנתונים, בהתחלה ניתוח שלנו של המחלקה שלנו. אחרי זה אנחנו ניקח כל מחלקה ונשב איתה בעצם על מה היא הוציאה, מה הכיוונים. לראות את הבאלאנסים שצריך לעשות במשך השנה. וגם תוך כדי ללמוד בשביל שנה הבאה, שאנחנו נגיע לתקציב שנה הבאה אנחנו כבר נדע, כל מנהל מחלקה, אני רוצה להוסיף את הסעיפים האלה, אני רוצה להפחית בנושא הזה, ככה שתהיה פה יותר חיות של התקציב ועבודה מול התקציב, כדי שנבנה את התקציב של 2021 וכל מנהל מחלקה בעצם יבוא ויציג, כביכול, את המחלקה שלו ואת הדרישות שלו בתוך התקציב שלו. והדבר ים האלה מתוך היכרות אישית ועבודה במשך שנה שלמה.
מר ניר ברטל: יוסי, תודה.
מר בועז בגריש: אפשר רגע להגיד מילה?
מר ניר ברטל: אם יש למישהו מילה להגיד, זה -
מר בועז בגריש: למרות שיש לך שישה ילדים, אני שמח שאתה פה. ואתה יודע מה? באמת.
למצגת שאפו. אנחנו באמת לא צריכים את הרזולוציות של מעבר לזה. אבל אחלה. ולמרות שניר חושב שאנחנו רק -
מר רועי מוסט: בועז, רק לתיקון. בגלל שיש לו שישה ילדים הוא פה.
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
45
מר ניר ברטל הבאה בתור מירה. מירה, תגידי גם שתי מילים.
גב' מירה מור: כן, למרות שהצגתי את עצמ י בפני המועצה. אני מירה. אני באה מעולם
החינוך על נגזרותיו השונות. גם מהחינוך הבלתי פורמאלי, גם עבודה עם נוער בסיכון, גם חינוך מיוחד. גם במטה של המשרד בכתיבת תוכניות ובהכשרות צוותים. גם בחינוך במגזר הפרטי. ככה שאני הרבה מאוד שנים בתחום. המקצוע שלי הוא גם התחביב שלי. אז אני מאוד ברת מזל בהקשר הזה. ולפני שאני אתחיל עם המצגת, אז אני מבקשת מתנדב או מתנדבת אמיץ או אמיצה.
מר ניר ברטל: אני מנדב את דורון.
גב' מירה מור: אודי. אז אודי, מה שאני מבקש ממך זה להיזכר באיזשהי חווית למידה
שהיתה לך. למידה משמעותית. ל מידה חשובה. אם אתה תרצה אחר כך, גם אתה יכול. חווית למידה שאתה זוכר אותה כהרד קור.
מר אודי וילד: אז אפשר להגיד אולי חווית קורס טים, שהיא קשה. ולימודים
באוניברסיטה. זה שני דברים שונים.
גב' מירה מור: אז בוא נתמקד רגע בקורס טים. ובוא נחשוב רגע ככה. אתה אומר שהיא
קשה. בוא נתייחס למישור הקושי הרגשי, היה לו איזשהו מענה?
מר אודי וילד: קושי רגשי בכלל לא מטופל. בטח לא על ידי הגורמים שאמורים ללמד
ולחנך. זה עניין שלך. אתה צריך להתמודד עם זה באופן אישי. (מדברים ביחד) זה ממש לא מעניין את המערכת.
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
46
גב' מירה מור: אני רואה שזה מאוד מעורר פה את הקהל. אני מבטיחה שמי שירצה
לעשות שרינג לחווית הלמידה שלו אני אאפשר לו. אבל עכשיו אנחנו מקשיבים לאודי.
מר אודי וילד: זה באמת לא מעניין אף אחד. אתה עם עצמך צריך להתמודד עם זה. אני
יכול להגיד ...
גב' מירה מור: זה תמך בחווית הלמידה? זה קידם אותה? או אתה חושב שזה עיכב אותה?
כלומר אם היה מענה גם לחלק הזה?
מר אודי וילד: אז ברור שזה היה מקל, זה היה עוזר.
מר בועז בגריש: אודי, איפה זה פוגש אותך? (נשמעים צוחקים)
גב' מירה מור: אוקיי, בועז. אתה הבא בתור. תתכונן. יש לנו פסיכולוגים. גני הילדים.
אתה מסודר. אוקיי. עכשיו בוא נתמקד, היו בטח כללי התנהגות שהיית צריך לפעול בתוכם.
מר אודי וילד: היו כללי התנהגות קשים ונוקשים. אבל שם זה קל. כי אתה יודע שבעבירה
הכי קטנה אתה לא ממשיך. אז יש לחץ מכיוון כזה שאסור לך בכלל לחשוב ע ל איזשהם דברים שהם מחוץ למסגרת או לחוקים.
גב' מירה מור: אוקיי. וברמת התוכן? מי לימד אותך את התוכן? איך להטיס מטוס, אני
יודעת? זה נראה לי קצת מורכב.
מר אודי וילד: אז יש מדריכים. ההדרכה היא פרונטאלית. טיסות זה טיסות. אבל
ההדרכות הן בעיקר פרונטאליות. בעיקר הדרכות הדדיות. כלומר יש עזרה הדדית בין האנשים. אני לא
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
47
זוכר מצבים שמדריכים עושים מעבר למה שהם צריכים. אבל מה שהם עושים הם עושים. ואחר כך, אם יש לך איזשהן בעיות או דברים כאלה, האמת שהיו לנו חונכות. אתה זוכר דבר כזה?
גב' איריס קופל: זה בפייפרים.
מר אודי וילד: היו בנות שנתנו עזרה למי שצריך ולמתקשים. אבל זה פחות או יותר ...
גב' מירה מור: זאת אומרת אם מישהו לא היה לומד פרונטאלית, גם אם הוא היה מאוד
מוכשר, הוא בעצם לא היה מצליח לצלוח את קורס הטיס. בסופו של דבר. כי אופן ההוראה היה מסוים.
אוקיי. אז תודה. בועז, אנחנו נעשה את זה אחר כך. אנחנו נרחיב.
מר בועז בגריש: אין בעיה. תחכי לי בסוף הישיבה.
גב' מירה מור: אולי נדחה את זה למחר, בכל זאת. זה כבר יהיה מחר. אז אני מודה לך. כי
בעצם אתה ככה פתחת את מטרת העל המרכזית של מערכת החינוך מבחינתי. ואני אתייחס רגע למושג הוליסטי. כי מה שאתה המחשת לנו זה מה זה אומר הוליסטי. זאת אומרת שאם אנחנו רוצים לפעול עם התלמידים שלנו מגן ועד י"ב באופן שנוכל לקדם אותם, צריכים להתייחס לארבעת המישורים שבעצם אודי דיבר עליהם. הרגשי, כי בלי רגשי הדברים לא עובדים. מי שעסוק וטרוד הוא לא פנוי לחווית למידה.
זה אומר חברתי, זה אומר התנהגותי וזה אומר לימוד תוכן. אז זה באמת הפן ההוליסטי.
המענה הנוסף שצריך להיות הוא מענה דיפרנציאלי. זה אומר של אחד לומר אחרת. בשונה מקורס טים, שהוא קורס מאוד ממיין, ויכלול להיות שהוא גם קצת מחמיץ אנשים שיכ ולים לטוס, אבל לא יכולים ללמוד פרונטאלית. מערכת החינוך צריכה לתת מענה מאוד מורכב. למגוון תלמידים בתוך כיתה. זה אתגר מאוד רציני ומשמעותי. זה אומר שיש מעברים. וצריך להבנות את המעברים האלה ברצף של גן עד י"ב.
המעבר מגן לכיתה א' הוא מורכב. מ-ח' ל-ט' פה במקרה הזה הוא מורכב. צריך לתת את הדעת איך בונים את הרצפים האלה. גם מבחינה פדגוגית וגם מבחינה רגשית. וחותר למצוינות.
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
48
חתירה למצוינות מבחינתי זה ערך מאוד חשוב. וזה ערך שאומר שכל אחד נותן את ה-100% שלו. אם כל אחד ייתן את ה-100% שלו אז אנחנו נגיע למצוינות. ממילא הוא לא יכול לתת יותר מזה, כך שזה בסדר.
היעדים שאומרים מתחת למטרות האלה. קודם כל הקמת ועדת היגוי חינוך. כשמדובר פה על דיפרנציאלי והוליסטי ורצפים, זה אומר שבעצם כל מי שפועל בזירה של תלמידים ונוער צריך להיות מחובר ומסונכרן.
וועדת היגוי כזאת מורכבת מכל מי שעובד עם ילדים ונוער. אז זו ההקמה שלה. יש לה מטרות. אנחנו לא צוללים פה לדרכי עבודה. אבל כל אחד כזה מפורק לדרכי עבודה כמובן.
מר ניר ברטל: מי חבר בוועדה שלנו?
גב' מירה מור: אז יש נציגות הורים. נציגות של הרווחה. כל המנהלים שיושבים כאן.
המנהלות כמובן, מנהלות בתי הספר.
מר ניר ברטל: ופיקוח?
גב' מירה מור: כל זה הפיקוח. כל מי שפועל בזירה הזאת. נראה לי שאמרנו הכל. הרכבת
צוותי עבודה מובילי חינוך. אחת הנגזרות של ועדת החינוך היא להקים צוותי עבודה שיובילו את החינוך.
כלומר ירדו לרזולוציות של מה עושים מתי. הבני ית חזון ומטרות. חזון זה אותו דבר שכולנו הולכים לאורו, אבל הוא לא מדיד. לפעמים אנחנו קרובים אליו ולפעמים לא. חזרנו לנגזרת של ערכים וחינוך הוא קודם כל עולם של ערכים. אז צריך לראות מה ערכי הליבה שלנו באורנית. לאיזה דמות בוגר אנחנו מכוונים. צריך לבנות את החזו ן הזה והדבר הזה צריך להיות מובנה מהרבה שיתופים. מתוכו לרדת למטרות. זה דבר נוסף.
מערכת מקצועית עובדת, בעיני, על מסד נתונים. היא לא עובדת באוויר. אז אנחנו עובדים כרגע על מסד נתונים יחד עם הצוות של החינוך. מיפוי בתי הספר הוא חלק ממסד הנתונים. לראות חוזקות. לר אות אתגרים, להבין את הפרמטרים השונים. מיפוי פדגוגי, ומיפוי בכל הפרמטרים שדיברנו עליהם. חברתי, התנהגותי, רגשי כמובן.
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
49
הבניית סדרי עבודה למעקב ובקרה אחר ביקור סדיר של תלמידי אורנית. יש פה אתגר גדול. אנחנו עושים עבודת איסוף שאנחנו בעיצומה, לדעת בדיוק איפה כל תלמיד ממוקם. יש תלמידים שלומדים באורנית, יש תלמידים שלומדים בחוץ. אז גם זה.
ורגע לסיום השקף הזה, ובהתחבר למה שאתה אמרת, אז גם אני בחווית למידה. חווית למידה היא חוויה מאוד מתסכלת. היא נראית נורא נעימה וכייפית, אבל היא מאוד מתסכלת. ובכלל להיות חדש זו לא חגיגה גדולה. להיות הכי חדש בשכונה. ואני רוצה להודות לצוות שלי, שיושב כאן מימיני ומשמאלי, ולמיכל שלא יכלה להגיע היום ולגאולה ולדבי, שקיבלו אותי כל כך יפה. ומעבר להם, לכל המנהלים שיושבים כאן. כי בסופו של דבר, הכל נבנה מ -self esteem ומרגש. וברגע שאתה מגיע למקום חדש ונותנים לך את הקרקע הבטוחה של הגיבוי, וזה כולל את תמר וזה כולל את ניר וזה כולל את כולם, אז אתה מרגיש שאתה יכול לטעות, וזה בסדר. איך אמר לי ניר? 'לכי, אני מאחוריך'. ותמר, כל הזמן עם טיפים. אז אתה יכול ללכת קדימה. אותה חוויה בתהליכים מקבילים אני צריכים לתת למנהלות ולצוותי החינוך, והן צריכות לתת לתלמידים. אז אם ככה זו הזדמנות להודות ולהגיד שגם אני בתהליך למידה וזה תהליך מאוד מתסכל.
כל הסיפור של החינוך המיוחד, אני לא אלאה אתכם. חוק דורנר הולך לעבור מהפכה בכל מדינת ישראל.
היישום שלה מאוד מורכב, מאוד מסובך. משרד החינוך פועל תוך כדי תנועה. זה תהליך מאוד רציני, שאנחנו מתכנסים אליו גם כאן באורנית. איתור מסגרות לימוד לתלמידי חינוך מיוחד, גם, תהליך מאוד מורכב. למצוא להם את המסגרות שמתאימות להם. צריך להתחיל את התהליך הזה מוקדם ככל האפשר.
חלקו תלוי בנו, חלקו פחות. אבל כל מה שתלוי בנו צריך להיעשות.
בתי הספר בעצם בונים את התוכניות שלהם בפסח. לקראת שנה הבאה. זה אומר שאחת המשימות שלנו היא להבנות כבר באזור מאי את כל תוכניות העבודה לתשפ"א שייגזרו מוועדת חינוך ומהצוותים שפועלים ומהחזון ומאותה מטריה שאליה אנחנו רוצים להוביל. יישום חזון הגן העתידי בארבעה גנים.
את רוצה להגיד על זה משהו?
גב' איריס קופל: בכל זאת כן. לא ארחיב במיוחד אבל אנחנו כן רוצים לראות את
הגנים שלנו מתקדמים לקראת הפדגוגיה של המאה ה -21, שמשרד החינוך מדבר עליה. אנחנו רוצים
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
50
לראות את הגן גם סביבות חינוכיות שמותאמות למאה ה -21. וגם לאפשר לילדים דרכי לימוד והוראה שמותאמות למה שמדובר היום, לשיח, לאתגר, למוקדים שמאתגרים ומעניינים את הילדים וזה עולם רחב בפני עצמו.
מר ניר ברטל: תני דוגמה מה התחלנו לעשות ומה אנחנו הולכים לעשות בשביל להתאים
את הגנים למאה ה-21 ?
גב' איריס קופל: אנחנו הגשנו כרגע, אנחנו קצת בעיכוב עם זה, בגלל שאין ממשלה ואין
תקציב. אנחנו הגשנו עבור ארבעה גני ילדים קול קורא שנקרא M21 בבתי הספר. השנה יצא גם לגני ילדים. הגשנו מקסימום. הרשות היתה יכולה להגיש ארבעה קולות קוראים ואנחנו הגשנו את כל ארבעת הקולות הקוראים. אנחנו פנינו לגננות לבנות איזשהו חזון שכל אחת רואה איך היא רוצה לראות את הגן שלה. נעשה דיאלוג שלי מול הגננות, עם הפיקוח. המועצה רכשה את שירותי משרדי אדריכלים מובילים בתחום ואנחנו בנינו ביחד עם האדריכלים, עם הפיקוח, הגננות והמחלקה איזשהו חזון. כל גננת בתחום שהיא ראתה לנכון שהיא רוצה לקדם. ואנחנו הגשנו את זה למשרד החינוך. כל גן אמור לקבל תקצוב של 100,000 שקל. שזה תקצוב מאוד רחב ויפה לבנות סביבות לימודיות מותאמות. אנחנו מצפים ומחכים למענים.
אנחנו גם הגשנו את גן סחלב, שזה גן לחינוך מיוחד. אתם בטח אישרתם את התב"ר, גם לבנייה של מוקדי טיפול, יותר רחב טיפולית.
מר אלעד כהן: לא זכור לי. אישרנו?
מר ניר ברטל: 60,000 שקל. פתחנו על זה תב"רוזה נכנס לשוטף.
גב' איריס קופלף לא, לא, זה בתב"ר. מזמן. אז זהו. אז זה גם חלק מההעשרה שאנחנו פותחים בהתאם לגני הילדים. זהו פחות או יותר.
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
51
גב' נירה ציפין: אני נירה. מנהלת השירות הפסיכולוגי החינוכי. השירות הפסיכולוגי
החינוכי נותן מענה גם לעיבוי של הצוותים החינוכיים ביישוב. גננות, בתי ספר, מנהלות, יועצות, מורות.
וגם מענה פרטני להורים וילדים. זה אומר הדרכות להורים, זה אומר קידום ילדים, קבוצות, פרויקטים, כל שנה. אני מאמינה שליווי פסיכולוגי נכון שיתחיל במעון ויסתיים בסוף התיכון. כן חשוב לי להגיד שאני מוגבלת לעבודה תחת מתווה שפ"י שהוא גם מתקצב את התקנים והמטרה שלנו היא לחשוב איך באמת להרחיב את זה ולעבוד גם מחוץ למתווה, כדי לתת את המענה הזה של באמת טווח הגילאים הרחב.
גב' מירה מור: ושילוב פיתוח... כל נושא הקיימות הולך וצובר תאוצה, מאוד חשוב. חשוב
מאוד להשתמש במתנות שיש פה לאורנית. וזה ייכנס במתווה העבודה ... חלק מהדברים כבר קורים. יש כבר כיתה שלומדת ביער ביובלים. והרבה מאוד פרויקטים בהקשר הזה. אבל נלך ונעצים את זה לקראת שנה הבאה.
מתן שירות מיטבי ... לתלמידי הקהילה. קודם כל, תוכנית חינוך תקבע הסדרים ונהלי עבודה. סטנדרט שירות של מחלקת החינוך. רישום מיטבי לגני הילדים עד סוף מאי. והקמת שפ"מ, שירות פסיכולוגי משלים במימון הורים, בנוסף לשפ"ח שקיים עכשיו.
חיזוק קשרי מערכת החינוך והקהילה. אני רק אגיד משפט אחד. שמערכת החינוך בעיני היא ציר מרכזי, ערכי, משמעותי וחיוני בתוך כל מקום שהוא נמצא בו. ובכל מסגרת ובכל רשות. בוודאי במקום קהילתי כמו אורנית. החיבור לקהילה הוא מתבקש. הוא חלק מהעניין. במעט זמן שאני פה הספקתי להכיר הרבה מאוד אנשים שמוכנים להתנדב. יש פה אנשים מדהימים, שמוכנים לתת שעות רבות בהתנדבות. וצריך לחשוב איך לאגם את זה ולמנף את זה. אז קודם כל תהיה כתבה חודשית בנושא פסיכולוגיה של מנהלת שפ"ח שיושבת פה.
גב' נירה ציפין: היא עומדת בזה.
גב' מירה מור: כן. היא עומדת בזה. היא כותבת מקסים. ומי שלא קרא, מאוד מומלץ.
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
52
סדנת הכנה לילדי כיתה א', להורים. כבר נעשה וזה ממשיך. יהלומים תרבותיים, את רוצה להגיד משפט על זה?
גב' איריס קופל: משרד החינוך, זה חלק מההתוויה של החיבור של הגן. הגן היום מוגדר
כקהילה ועם פנים לקהילה. זאת אומרת משרד החינוך הגדיר יעד לראות את הגן עצמו כקהילה של ההורים שנמצאים, להוות כקהילה. ועם פניו לקהילה, זאת אומרת להיות בקשר עם הקהילה שנמצאת מחוץ לגן. הגננות אבחנו, יהלומים תרבותיים הכוונה לכל מיני דברים שנמצאים בסביבת הגן. אם זה גינה ציבורית, אם זה מועדון הורים, אם זה בית כנסת, קהילה של בית כנסת. אם זה איזשהו שביל שאפשר לטפח אותו. לאתר יהלומים כאלה שנמצאים מחוץ לגן וליצור איזשהי אפשרות של הגן להיות בקשר, לתרום ולקדם את הסביבה שהיא מעבר לגדר של הגן.
גב' מירה מור: אוקיי. נושא של הנהגות הורים, נושא מאוד חשוב. כי בדרך כלל זה
תלמידים, צוות והורים. כבר התחיל קשר עם הנהגות הורים. יש לנו הנהגות הורים מאוד פעילות שעשו דברים נהדרים בכל מיני פרויקטים. אז גם ברמה של מפגשים קובעים וגם שמערכת החינוך תהיה חלק מהפעילויות האלה. ומיפוי המתנדבים, כמו שאמרתי, יש פה הרבה. זה חשוב מאוד לראות איך מנצלים.
מעגלי שיח עם תושבים. אנחנו רוצים לעשות מעגלי שיח במאי. בתקווה שזה אכן יצא לפועל. ובניית תוכנית עבודה מסודרת. פיתוח פרופסיונאלי של צוותי החינוך. יש משהו שמאוד חשוב לי להגיד בעניי ן הזה. יש איזה ציפייה הרבה מאוד פעמים שתצא תוכנית והצוות החינוכי מיד יישם אותה. תוכניות קמות חדשות לבקרים כל הזמן. יש אינסוף תוכניות. זאת לא הבעיה. המנהל או המנהלת צריכים להתחבר בפאשן הפנימי שלהם לתוכנית. לראות שהיא מתאימה לצוותים שלהם. וצריך לתת זמן להכשי ר את הצוותים, כדי שהם יוכלו להעביר את זה לתלמידים. ופיתוח פרופסיונאלי הוא מאוד חשוב. אני עדיין בתהליך למידה של מה צריך. אבל כבר אפשר להגיד שאחת לחודש יתקיימו מפגשים קבוצתיים של צוות המנהלות. כל המנהלות ביחד בפיתוח. יש הדרכות לצוותים על ידי השפ"ח. יש בגנים השתלמויות. בתיכון כבר לומדים פסיכולוגיה חיובית ומודל הוליסטי של פדגוגיה דיפרנציאלית. וגם ביסודי יש כבר את חברת מתודיקה שנכנסה לפתח דרכי הוראה. כך שאנחנו מאוד שם. דרך אגב, שר החינוך לא אישר פלאפונים
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
53
בשיעורים, בועז. אתה יודע
מר בועז בגריש: |תת לי להתבטא, אז לא אני לא יכול לספר לך למה אני עושה
את זה.
גב' מירה מור: אתה צודק. טעות מאוד רצינית שלי. תוכנית מעברים לכיתות ח'. יצרנו
צוות רצפים פדגוגי בהקשר הזה, שהוא מאוד חשוב. רוצים להטמיע את התוכנית הזאת. כבר התחילה בדיקת הכוון. יש לנו את בית ספר יובלים שבוגריו הולכים לאלקנה. התחיל כבר תהליך כזה עם תמר של בדיקת הכוון נוסף. הכוון זה אומר עוד מסגרת שיוכלו ללכת אליה, כדי שיוכלו לבחור. נושא הבחירה הוא מאוד חשוב. ואנחנו ממשיכים לבדוק את הנושא הזה, יחד עם ההורים.
עכשיו המטרות הכלליות. כמו שאמרנו, מערכ ת חינוך איכותית, ערכית וחותרת למצוינות, הפועלת בתפיסה הוליסטית עבור כל תלמידיה ומאפשרת להם להתפתח לקראת אתגרי העתיד. בניית תוכנית עבודה מותאמת והבניית רצפים. אלה שני יעדים מאוד חשובים. תחושת שייכות וגאווה ביישוב תגבר.
מיפוי מתנדבים. ומיזמים משותפים של בתי הספר והקהילה. ומרחב ציבורי. פעילויות חינוכיות בתחום מוגנות מינית. כי מרחב ציבורי מדבר גם על המרחב הפיזי. אבל הרבה מאוד על המרחב המנטלי. כל הנושא של מיניות ומוגנות מינית ומוגנות ברשת הוא נושא מאוד משמעותי לדיון. מאוד מטריד. אז צריך להתייחס אליו. יש לנו פה שותפה נהדרת לעניין בשם שגית. אנחנו יד ביד בעניין הזה. ופעילות חינוכית בנושא קיימות. יש עכשיו פרויקט שנקרא 'חלליות', של מחזור פסולת רעילה בשלושת בתי הספר היסודיים.
גב' מירה מור: עכשיו צריך להצדיע. תודה על ההקשבה.
גב' ליאת ינובסקי: אני ליאת ינובסקי, מה סיעה של ניר. ואני פשוט רוצה לומר שמאוד
התרגשתי ממה שאמרת עכשיו. כי ברמה האישית, כל הנקודות שנגעת בהן היו חסרות לילדים שלי.
והייתי צריכה את אחד מהם להוציא ממערכת החינוך ביישוב, והילד היום פורח. ומה שאת אמרת עכשיו,
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
54
אם זה היה קיים בשנים הקודמות, זה היה חוסך הרבה עוגמת נפש לילד ולבית. מה שתרצי, אני לרשותך.
גב' מירה מור: קודם כל חיבוק אני רוצה.
מר ניר ברטל: עוד מישהו, משהו? חבר'ה, תחום החינוך זה אחד התחומים שבסוף
רשויות, ובטח גם אנחנו פה באורנית, הכי פעילים בו. תקציב תחום החינוך, מתוך 60 מיליון התקציב השנתי, רק החינוך זה כ -25 מיליון שקל. רק שתבינו. שליש מעבודת המועצה, גם מבחינת התקציב מכוונת ל -20 גנים, שני מעונות, ארבעה בתי ספר שלנו. ויש פה הרבה דברים, מצד אחד, שנגעת בהם שברמת תשתיתית ובסיסית, מיפוי, איסוף נתונים, שזה הבסיס לכל קבלת ההחלטות. מצד שני בהחלט יש פה גם הרבה דברים שתכננו, את ואני ביחד, אנחנו הולכים לעשות שנה הבאה, שהם חדשניים ולא היו פה.
בניית מסגרות, שולחנות עגולים, וצוות חינוך, על מנת לרתום את כל הגורמים. ואין ספק שהיום אני מסתכל על מערכת החינוך ביישוב, בעיקר על בתי הספר. הם נמצאים במקום אחר לגמרי. מוכנים לקפיצה הבאה קדימה. אני בטוח שתהיה לנו שנה טובה מאוד. תודה, מירה. עוד הערות, שאלות בחינוך? אנחנו עוברים לזוהר, מתנ"ס.
גב' זוהר ויסמן: הי, אני עוד לא נפגשתי אתכם. שמי זוהר. אני מנהלת פה את המתנ"ס,
הלא קיים, מזה חודש במשרה מלאה. אני התחלתי קצת לפני. אני ארבע שנים בחברה למתנ"סים. ניהלתי קודם אשכול מתנ"סים בהרצליה, בעיקר בשכונה שהיא מאוד שונה מאורנית. עכשיו יש לי גם את האתגר לעבור לאשכול 8, וגם את האתגר של להקים מתנ"ס. מירה עשתה תרגיל למידה, אני התלבשתי באפור מתנ"ס. כל אחד וההזדהות שלו. אני אשתדל לעשות מתנ"ס שהוא צבעוני ולא אפור. המתנ"ס בעצם יכיל בתוכו, זאת תמונת המראה של החינוך. חינוך מסתכל על רצף. שלוש עד 15 .
גב' מירה מור: ובוקר עד ערב.
גב' זוהר ויסמן: ובוקר עד ערב. אנחנו מסתכלים על מה שנשאר אחרי שעות הלימודים עד
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
55
למחרת בבוקר. ומגיל לידה עד גיל 120. ובתוך הדבר הזה נכנסות הרבה מאוד מחלקות שעד עכשיו היו חלק מהמועצה. ועוד משהו חדש שאנחנו נקים. באג'נדה של החברה למתנ"סים אנחנו מדברים על בינוי קהילה ועל הצורך בפיתוח חוסן קהילתי. כדרך לייצר קהילות טובות, איכותיות ומטופחות יותר. וזאת תהיה גם האג 'נדה המרכזית שלנו. וזה כמובן מתחבר למטרה המשותפת, למטרת העל השנייה של המועצה. בעצם כל מה שהמתנ"ס יעשה וכל המחלקות שנכנסות אליו, הראייה היא ראייה קהילתית.
וההסתכלות היא איך אנחנו יוצאים מתוך הקהילה ומחזירים לתוך הקהילה. ולא פועלים כאיזה עב"מ בתוך היישוב. מה שנכנס לתוך המתנ"ס זה הספורט, הנוער, הפעילות של שגית, שזה הרשות הלאומית למניעת שימוש בסמים ואלכוהול. כל תחום ההתנדבות בגיל השלישי וכמובן מה שהתחלתי איתו, עניין הקהילה, שלתוכו נכנסת גם התרבות. ספרותא ועוד הרבה מאוד דברים. בכל הדברים האלה, תיכף תראו בתוכנית, אנחנו לא נעבור סעיף סעיף, כי יש פה בערך מיליון סעיפים. אני מניחה שכולכם רוצים מתישהו להגיע הביתה. אז בכל התוכנית הזאת יש גם את הדברים המוכרים והידועים כמו חוגים, כמו פעילות ספורט. אבל גם את האג'נדה הקהילתית.
אני נורא גאה להציג את מה שעשינו ב-2019. לא עשיתי פה כלום. הכל זה הצוות המדהים שהיה פה במשך השנה עשה. הרשימה שאתם רואים זו הרשימה של כל המחלקות שעכשיו נכנסות לתוך המתנ"ס. קרו כאן דברים חדשים. אנחנו מקווים להפוך אותם למסורת. כמו 'פאפא סל', תחרות שחייה יישובית. כמו סדרת הרצאות של רות בסלון, ששגית לקחה על עצמה. כמו סדנאות של מוגנות מינית, שזה אמרתי, תמונת המראה של מה שקורה בבית הספר. כמו אירועי קיץ על הדשא ברחבי היישוב שהיו כאן בקיץ. היקף הפעילות הגדול, שאנחנו מקווים שרק ילך ויגדל, של ילדים ובני נוער. ותיקים. כניסה של תוכנית שלם שקרתה במרץ ונרחיב עליה כשנגיע לגיל השלישי. וביחד איתה שתי יוזמות חדשות לגמרי. אחת מהן זה נאמני הסעות והשנייה זה סיירת תיקונים שגם כאן שגית בשיתוף של ליאור לקחו על עצמם.
המטרה הראשונה זה להקים מתנ"ס. יש פה שני צדדים. הקמת עמותה, סליחה. אנחנו מחכים לאישור התוכנית האסטרטגית. התוכנית ה אסטרטגית התעכבה בגלל ענייני איתור כספים ומקורות מימון וכו'.
עשינו שם סדר. אני מקווה שאתם תקבלו את זה לאישור בישיבת המועצה הבאה. ואז נוכל להתקדם עם רישום העמותה ועם כל התהליך מול משרד הפנים, משרד המשפטים. אחרי שכל הניירת תהיה, זה לוקח בין חודש לחודשיים ואני מקווה שמתישהו סוף ינואר תחילת פברואר תהיה לנו עמותה ויהיה לנו מתנ"ס
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
56
ואז נוכל גם לייצר את כל התהליכים הבאים שתראו. עוד אין דד -ליין. הכל תלוי בזמן שבו תוקם העמותה. Once תהיה העמותה, מי שמנהל את המתנ"ס הזה בסוף, את העמותה, זו הנהלת העמותה תהיה למתנ"ס הנהלה. ההנהלה תקבע את תוכנית העבודה שלו ואת החזון שלו. כל הדברים. אני כפופה להנהלה. אז מי שיהיה חבר הנהלה בעצם הוא יהיה המנהל שלי בפועל. ואנחנו נקיים ישיבות הנהלה אחת לחודשיים. זאת בעצם הדרך שמתנ"ס מתנהל, בכל עמותה.
ברגע שתהיה העמותה, אנחנו נעביר את כל בעלי התפקידים מהמועצה והחברה הכלכלית לתוך המתנ"ס, לתוך העמותה הזאת. כשהראשונים זה הרכזים, מנהלי התחומים. מי מהם שיעבור, יעבור ברגע שתוקם העמותה. כל השאר, שזה בעצם מדריכי החוגים, הם יעברו רק בסוף שנת הפעילות, שזה מיולי ואילך. כדי לא לשבש את החיים שלהם באמצע שנה ולא לייצר רעש מיותר.
גם המבנים, המועצה צריכה להחליט איזה מבנים עוברים לשימוש המתנ"ס. מהנדס החברה למתנ"סים יאשר את זה ואז אנחנו נקבל אותם. לצד זה יש התנהלות שוטפת. כמו כל מחלקה, אנחנו צריכים להכין תקציב. אנחנו צריכים לגייס בעלי תפקידים חדשים לתוך העמותה. ואנחנו צריכים להטמיע את מערכות הניהול שלנו, כדי לא להגיע למצב שבו אנחנו עובדים עם פתקאות וניירות ומעבירים אותם לצד לצד והולכים לאיבוד. המטרה היא לייצר מערכת מסודרת וממוחשבת מהיום הראשון ולא לחכות. להעביר את כל העובדים הכשרה. אני מאוד מאמינה באחריות ובניהול עצמי . אני לא חושבת שעובד יכול להיות אחראי עם לא נותנים לו גם להיות אחראי על משהו. אז כל הרכזים תהיה להם הכשרה בתוכנת הרכש.
הם ידעו בדיוק מה מצבם התקציבי והם יוכלו לנהל את עצמם בהתאם לתוכנית העבודה. כמובן ליווי ופיקוח. אף אחד לא נשאר לבד. הרעיון הוא לייצר עצמאות ולהגדיל אחריות.
המשימה החמישית, והיא כבדה אחר כך, זה איתור של מקורות מימון נוספים על מה שיש לנו כבר. כרגע אנחנו מרוויחים כסף, לא הרבה, אבל אנחנו מרוויחים כסף מחוגים. אנחנו מרוויחים כסף מדמי שימוש בחדרים. אנחנו נצטרך להגדיל את מקורות המימון שלנו, אם נרצה לייצר יותר פעילויות. וזה באמצעות שימוש בכל הדברים. כספי מדינה וכספים של פילנתרופיה ותורמים אחרים. אם אתם מכירים תורמים נחמדים, תביאו אותם.
אמרנו בינוי קהילה. זאת לא סתם המטרה הראשונה. אנחנו מתחילים את תהליך בינוי הקהילה בהכשרה לצעירים את המתנ"ס. יש מנחים שמגיעים מהחברה למתנ"סים. יש תורה בנויה שהולכת ומשתפרת. כל
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
57
הצוות יוכשר בתורה הזאת, ואחר כך נלך לבצע את מיפוי ארבעת השחקנים. ארבעת השחקנים זה רשות מקומית, תושבים, עסקים, ומתנ"ס. הארבעה האלה צריכים לשתף פעולה בכל הדברים שאנחנו עושים, כי אחרת לא נצליח לבנות פה קהילה.
המשימות הקונקרטיות זה לקיים לפחות ארבעה אירועים כלל יישוביים. חלקם אתם מכירים. פורים, עצמאות וקיץ. ומה שאני מוסיפה כרגע זה חגי תשרי. יכול להיות שנוסיף עוד דברים. היתה פה פעילות מוצלחת בשבועות. לא אומרת שרק את אלה נעשה. חנוכה, כן. זה המינימום. ושתי פעילויות לפחות במסגרת 'פברואר יוצא מן הכלל'. 'פברואר יוצא מן הכלל' זו היוזמה של החברה למתנ"סים, שמתייחסת לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. שקורה בפברואר בכל הארץ. כי יהיו לפחות שתי פעילויות. המשימה החמישית זה לאתר אוכלוסיות מל"מ. מל"מ זה מי לא מגיע. מי לא מגיע למתנ"ס. אנחנו רוצים לזהות את האנשים האלה ולהביא אותם פנימה. זה חלק מתהליך המיפוי.
אנחנו רוצים לשפר את המערך את החוגים, לייעל אותו. להציע חוגים נוספים. וגם בחוגים להטמיע מערכות ניהול מסודרות, שגם בידי המדריכים, גם בידי רכזי החוגים, וגם בידינו. זה מאפשר מעקב. אני לא יודעת מי מהילדים שלכם פה בחוגים, אבל אחד הדברים שהכי מרגיזים אותי בתור הורה זה כשאני משלמת כסף על חוג שהילד שלי בכלל לא הלך אליו. זה אחד הדברים שנצטרך להתמודד.
דובר: אפשר שאלה, ברשותך? ממה שאני זוכר, לפחות בתקופה שאני הייתי בחברה הכלכלית, די זיהו ירידה, נקרא לזה, בהיקף החוגים. ובמקביל זיהו עלייה בהיקף החוגים בקאנטרי, בגדול. וכל הזמן דיברו על זה שצריך לתת מענה על זה. לבדוק למה זה קורה, וכמובן לתת מענה. השאלה אם יש לך איזשהי תוכנית קונקרטית, מעבר ל'נעלה את היקף החוגים', שאת מתכוונת לעשות בנושא.
גב' זוהר ויסמן: תראה, יכולות להיות תוכניות קונקרטיות. הן לא בהכרח מחוברות
למציאות. כי המציאות היא מאוד מורכבת. רמת הידע שלי, היכולת שלי להביא נתונים מסודרים על מה שקורה בחוגים היא מוגבלת בשלב הזה. אני מקווה שבחודשיים הקרובים אנחנו כן נצליח לייצר סדר ואז אני גם אדע יותר להגיד לך ותת לך תשובות קונקרטיות. אני רואה בקאנטרי שותף שלנו. אני חושבת
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
58
שהפעילות בקאנטרי היא פעילות מבורכת אם אנחנו רוצים להתחרות בו אנ חנו לא צריכים להמעיט בערכו אלא אנחנו צריכים להיות הרבה יותר טובים ממנו. ולהביא חוגים יותר איכותיים, להביא מדריכים יותר טובים ולייצר פה, לא רק הקאנטרי מתחרה. הרי יש פה המון חוגים פרטיים ביישוב. אז באמת המטרה היא לייצר חוגים מצוינים. נייצר חוגים מצוינים, יבואו אלינו. ירדן, את רוצה להגיד כמה דברים על הנוער, בכל זאת? שלך כבר הרבה זמן.
גב' ירדן בן יעקב: כן. מחלקת נוער וצעירים, בעצם לפני כמה חודשים התווסף גם התחום של
הצעירים, שזה גילאי 18 עד 35. אני ארחיב על זה עוד בהמשך. אני אדבר קודם על הנוער, שזה גילאי 12 עד
18. אחת מהמטרות המרכזיות זה טיפול והעצמה מנהיגות צעירה, משפיעה, ... קבלת החלטות בתחום
הנוער ביישוב . כל מה שקשור לפורום של רכזי נוער ותנועות נוער. העצמה של תנועות הנוער ביישוב.
הוקרה לתנועות הנוער ביישוב. כל מה שקשור להכנת ילדודס... מד"צים, וזו פעילות בכיתות א' עד ג'.
וכמובן מפגשים של בני נוער פעילים עם ראש המועצה לקידום פרויקטים שהם שותפים. להעלות את הצרכים של הנוער בתוך מה שיוצא בפועל. מטלה שנייה, כל מה שקשור למעורבות חברתית ולעשייה משמעותית לחברה הישראלית.
הקמנו פרויקט חדש שנקרא פרויקט ... שהמטרה שלו היא לתת מעורבות חברתית בתוך בתי הספר לשכבות ז'-ח'. זה כמובן בשיתוף עם צוותי בית הספר ועם מחלקת החינוך. פרויקט 'מגרש ביתי', פרויקט משותף לילדים בעלי צרכים מיוחדים של מחלקת הרווחה, מחלקת נוער וצעירים. הכנה לשירות משמעותי, בעצם איתרנו איזשהו צורך של נערות דתיות ביישוב שלנו וביישובים סמוכים. זה בעצם מענה בהקשר של הכנה לשירות משמעותי בצבא. שיתוף פעולה אזורי עם ... ושערי תקווה, כדי לייצר להם מענה ראוי. ... הסדנאות האלה. ניהול כל מה שקשור למחויבות אישית. כנס מסיימי י"ב. אלו דברים שהם בשוטף.
מניעת התנהגויות ... אני לא ארחיב בזה. נורא חשוב לי כל מה שקשור לתגבור כוח האדם במחלקה. רכזי נוער זה דבר שמתחלף על בסיס די קבוע, ומאוד קשה לשמר אותם. אז כן, זו מטרה מאוד מרכזית אצלי ואני ... דברים. אני לא ארחיב עכשיו. העשרה ... לנוער, זה כל מה שקשור לחופשות בתי ספר למיניהם.
המטרה היא באמת להביא כמה שיותר בני נוער לפעילות. בקיץ האחרון הגיעו, מתוך 1,100 בני נוער 500
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
59
בני נוער עברו בפעילות קיץ, שזה מאוד נחמד וכיף לראות אותם. והמטרה האחרונה זה בעצם הקמת מרכז צעירים. מרכז צעירים המטרה שלו לייצר פעילות איכותית וחברתית לגילאי 18 עד 35. שבעצם כיום כמעט ולא קיימת לגילאים האלה. התחלנו השנה ביריית פתיחה שלנו של אגודות הסטודנטים, שיתוף פעולה עם מפעל הפיס. יש עשרה סטודנטים התחילו להתנדב 150 שעות בקהילה, בגני ילדים, בתי ספר מחלקת רווחה ומחלקת נוער וצעירים. מרכז צעירים, זו המטרה הבאה. לגייס מנהל מרכז לצעירים ולהכין תוכנית עבודה שוטפת.
גב' זוהר ויסמן: תודה, ירדן. הדבר הבא זה מחלקת קהילה ותרבות . לא סתם יש פה שתי
תמונות מאוד שונות. עד עכשיו זו פעילות של תרבות, שאתם מכירים. שבזמן האחרון קורה יותר מפעם אחת שכל הכרטיסים נמכרים וזה מאוד משמח. זה אומר שיש פה בחירה נכונה של דברים וגם שיווק נכון.
הדבר השני הוא אירוע קהילתי שעשינו לקראת יום כיפור, שזו היתה יוזמה של תושבים. שאנחנו הרמנו את הכפפה. וזה בעצם הסיפור. הסיפור הוא לייצר פעילות שיוצאת מתוך הקהילה ונותנת שירות לקהילה.
ועוזרת לפיתוח הקהילה. המטרה הראשונה היא חיזוק תחום התרבות ביישוב. אנחנו רוצים להרחיב את ועדת תרבות. קרן מנצחת על ועדת תרבות ועושה את זה בצורה רצינית ואחראית ואנחנו רוצים להרחיב את הוועדה הזאת ולייצר איזשהו מומנטום בתוך היישוב.
אנחנו רוצים לעשות אירוע קהילתי תרבותי אחת לחודש. מגוון של דברים. ארבעה אירועים כלל יישוביים שדיברנו עליהם. ואיתור וגיוס של משאבים ממקורות חיצוניים. לגבי תרבות, אנחנו רוצים להפוך אותו למוקד חי, פעיל ונושם. שמבחינתי שתהיה פה כל יום כל היום פעילות. עם הגדלת מספר המנויים בשדרות שלנו. הגדלת מספר המשתתפים במופעים. אנחנו קיבלנו אישור לקול קורא בנושא של מה שנקרא 'שלישי בשלייקעס', שזה הנחות לסרטים,
גב' שגית פרבר: זה לא קול קורא, אבל אישרו לנו את 'שלישי בשלייקעס'.
גב' זוהר ויסמן: הנחות בסרטים לבני הגיל השלישי. תהיה פה סדרה של סרטי קולנוע
שיהיו בה הרבה מאוד צופים. ולנצל גם את המבואה וגם את ספרותא לצורך קיום של אירועים ותערוכות
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
60
לאורך כל השנה. דבר אחרון, לשפר את החזות ולהפוך את המקום הזה באמת לנעים ומזמין ו... בקהילה.
גם הספרייה, המטרה היא להגדיל את נפח הפעילות. יש פה הרבה מאוד מבנים, אבל לא כולם פעילים ואנחנו רוצים שתהיה פה תנועה של אנשים לאורך היום. אנחנו רוצים שהמקום הזה יהיה מקום שבו סטודנטים יוכלו לבוא ולקבל עזרה לימודית. אנחנו חולמים על הקמה של ספרייה ניידת. שזה משהו שיסע עם הספרים לתוך האירועים הקהילתיים שיתקיימו בחוץ. חודש הקריאה. ולאפשר באמת שימוש במתקנים, בספרייה המדהימה הזאת והמושקעת, לכל מה שצריך בענייני למידה, עבודה ופנאי.
מחלקת הספורט, בראשותו של גלעד. אנחנו גם כאן מסתכלים על שני דברים. אחד זה הצורך הקהילתי.
שיפוץ מגרשים, התקנת תאורה. אלה דברים שהם צורך קהילתי. המגרשים פתוחים. המטרה היא שהם יאפשרו לתושבים להשתמש בהם ויהיו מאוד מזמינים. והדבר השני הוא לייצר גם מקומות מפגש קהילתיים סביב נושא הספורט. אנחנו מתכננ ים לקיים את מירוץ אורנית הראשון, סוף סוף. להפוך את תחרות השחייה שקרתה פה בערך לפני חודש למסורת. פאפא סל יוצא כבר לעונה השנייה שלו. אז הוא כבר נהיה מסורת. אנחנו רוצים לייצר יום ספורט משפחתי קהילתי. ולייצר פעילות ספורט במרחב הציבורי, משהו כמו פעם בחודשיים פע ילות. אני הצעתי את 'הולכים עם מנכ"ל המועצה', הוא קצת התחלחל אבל אולי זה יצליח לי. אתם מוזמנים להציע. 'רצים אחרי הגזבר', 'מדדים אחרי הרכש', יש פה אינספור אפשרויות. 'רצים אחרי התקציב'. 'המירוץ לתקציב', גם אופציה. אנחנו נפתח תיבת הצעות,
אתם מוזמנים להציע.
מר יוסף הדרי: אם זה יעסיק את הילדים שלי אחרי הצהריים,
גב' זוהר ויסמן: תביא אותם, אנחנו נתמודד. אז הרעיון הוא להנגיש את הספורט ולהפוך
אותו באמת לחלק מהחיים ולא רק במסגרת אירועים שקורים פה אחת ל. דיברנו על שיתופי פעולה ועל יצירה של ראייה מערכתית. אנחנו מתכננים שיתופי פעולה בין ועם מוסדות החינוך. שהחבר'ה מהתיכון ייקחו אחריות ויפעילו גם את הגנים וגם את בתי הספר. ואנחנו רוצים להדק את הקשר בין מסגרות הספורט התחרותיות, שכרגע פועלות כמשהו מאוד ממוקד ונקודתי, לבין שאר התושבים. שגית, דברי קצת.
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
61
גב' שגית פרבר: המחלקה לביטחון קהילתי גדלה השנה, גם מבחינה תקציבית וגם בזה
שיש מנהלת רשותית, במשרה מלאה, שהיא מתעסקת עם כל הנושאים של אלימות, סמים ואלכוהול, וביטחון קהילתי. מטרות העל שלנו ל -2020, שהן כמובן נגזרו לאחר מיפוי של צרכים של היישוב, מול המטה של הרשות, זה רשות חדשה שהוקמה לפני שנה. הגדלת כמות ההתנדבויות למען הקהילה ותחושת הביטחון. שומרי סף, זה אנשים שיקבלו הכשרה בכדי לעודד את הקהילה בכל מיני רמות. אם זה שומרי סף בתוך הרשת החברתית להפחתת האלימות של פוסטים ואיזשהו מענה לקהילה שהיא יכולה להגיד את דעתה, אבל לשמור עלינו כקהילה. הגברת המודעות לאלימות סמים ואלכוהול. שני מיצגים יישוביים של מחלקת אומנות עם בי"ס אורט. הורות בסלון, שהתחלנו את זה בשנה שעברה ועשינו ארבעה מפגשים אצל ארבע משפחות בסלון של הבית שלהם, ועברו כבערך 150 הורים ואנחנו מתכוונים לעשות את זה שלוש פעמים בשנה הבאה.
אחת מהמטרות העל של 2020 זה התמודדות עם סכסוכי שכנים ומיפוי של סכסוכי השכנים שקיימים והקמת מרכז גישור קהילתי, בשיתוף עם מחלקת הרווחה, שבעצם מגשרים מוסמכים יוכלו לשבת ולהתמודד עם הסוגיות האלה. אבל זה תהליך. זה משהו שיקרה ביחד עם התושבים ועם ועדת היגוי , כשנלמד מה אנחנו רוצים ולאן אנחנו רוצים להגיע. מרכזי גישור קיימים בהרבה מאוד ערים ואנחנו ניקח את המודל שיתאים לנו.
גב' זוהר ויסמן: האחרון במתנ"ס, תיכף זה נגמר, זה הגיל השלישי. אנחנו מסתכלים על
תרבות הפנאי של הגיל השלישי. יש גם כיתת ותיקים שרשומים בה 170 משתתפים. מגיעים להרצאות באופן קבוע משהו כמו 100 ,120 איש. שזה משמעותי. אנחנו רוצים להקים שם ועדת רפרטואר, ועדת תוכן, שהתלמידים יהיו שותפים בבניית תוכנית ההרצאות כדי להגדיל את שביעות הרצון. אנחנו רוצים להגדיל את היצע החוגים. יש חוג ברידג' שאמור להתחיל בשב ועות הקרובים. חוג אנגלית שכבר פועל.
ערבית שאיתרנו מורה וגם תיכף יצא לפועל. התעמלות בינתיים החבר'ה לא כל כך רוצים וריקודים זה גם בעבודה. המטרה השנייה היא לייצר יישוב מתנדב. אנחנו רוצים לייצר פה רוח של נתינה, של תרומה ושל עזרה. יש פה המון מתנדבים ביישוב. בסו ף גם נצליח לדעת בדיוק כמה. אבל המטרה היא באמת להגדיל
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
62
את תחומי ההתנדבות. נכנסה לפה תנועת שלם של החברה למתנ"סיםתנועת שלם, שירות לאומי למבוגר.
תנועה שחוץ משני אנשים שמקבלים בה שכר כולה בהתנדבות. יש בה מעל 15,000 מתנדבים ברחבי הארץ נכנסה לכאן. אלי עבר את ההכשרה שלה. אנחנו נגייס עכשיו אנשים שיהיו אחראיים. יש מישהו שאחראי על שלם בחינוך ויש מישהו שאחראי על זהב בגן. סיימתי. רונן אמר לי לסיים. אני לא מתווכחת איתו.
מר ניר ברטל: אחד הדברים שזוהר עושה זה לתכלל ארבע, חמש מחלקות שכולן עוסקות
בתחום התרבות, הקהילה, הפנאי במיקודים שונים: ספורט, נוער, תרבות, ביטחון קהילתי, לנסות לייצר שיתופי חוגים וליצור איזשהו קו מנחה קהילתי יפה. לא יוזמות ספוראדיות. וזה בעצם כמו מכפיל כוח שמתחברים ביניהם. מכפיל הכוח הנוסף יהיה, כמו שאמרת, אתם הפונקציה המשלימה או השותפה, החינוך הפורמאלי והחינוך הבלתי פורמאלי, העבודה המשותפת של החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי, מייצרת פה רצף ושפה אחידה. תחשבו ילד שמגיע לבית ספר ומדברים איתו על נושא מסוים, על מיניות בטוחה, מחזור, שימוש בפלאפונים, קיימות, ואחרי זה פוגש את זה בתנועת הנוער או בחוג, רואה על זה הצגה או סרט וההורים שלו הולכים להרצאה. והוא רואה שלטי פרסומת פה ביישוב. יש פה ריבוי סנסורים וזה בעצם אחד הדברים שיכולים לייצר, עם אותה כמות משאבים, הרבה יותר אימפקט. אז לפחות העבודה הראשונה זה לתכלל. וזה דרך הקמת העמותה שגם עושים עבודה תשתיתית. ואם כל מה שהצגתם יקרה ב-2020, אנחנו הופכים להיות מרכז התרבות האזורי. הבא בתור, נשארו לנו שניים, הנדסה וביטחון. רונן, הבמה שלך.
מר רונן נדבורני: אוקיי. אז ערב טוב לכולם. היקף פעילות אגף הנדסה, לרבות מחלקת
רישוי, פיקוח, תכנון סטטוטורי ותשתיות. נעבור דרך זה כי כולם די יודעים עם מה אנחנו מתמודדים יום יום בשנים האחרונות. יש לנו שלושה בתי ספר. יסודיים, תיכון, 21 גני ילדים פלוס גן יער מיוחד. שני מעונות יום. אנחנו היינו עסוקים ועדיין עסוקים בהקמת שכונה, הקמת התשתיות הציבוריות לשכונה חדשה של 142 יחידות דיור. שזה עתודות. במ קביל גם קידום תכנון מפורט לשכונה חדשה של כ -200 יחידות דיור לפי התב"ע, שזה דור ההמשך. קידום סטטוטורי לשכונה חדשה נוספת, שזה דור הוותיקים כ-64 יחידות דיור. קידום מתן תוקף לתב"ע רוחבית 121/22 שכבר אושרה, המסדירה זכויות בכלל
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
63
היישוב, כולל כופר חנייה. לראשונהבכל יו"ש.
מר אלעד כהן: מתי אישרנו את זה?
מר רונן נדבורני: זה אושר בחודשים אחורה.
מר ניר ברטל: במועצה הקודמת.
מר רונן נדבורני: במועצה הקודמת, כן. אני אשמח שתבוא אלי למשרד. אני אראה לך את
כל ההוראות. תב"ע שאושרה, אז אין טעם לדבר עליה.
מר ניר ברטל: בגדול, אם מישהו רוצה לקנות בית או משהו, והוא צריך להוסיף חנייה,
והוא לא יכול או בוחר שלא, הוא יכול לשלם כופר חנייה. זה נכנס לקרן של המועצה והמועצה חייבת, עם הכסף הזה, לבנות חניות במרחק של 300 מטר מאותו מקום תוך 10 שנים
מר רונן נדבורני: זה למקרים מסוימים, אם יכולים ועם שיקול דעת כמובן. והתב"ע עצמה
באה להסדיר גם המון עיוותים ואי שיוויון שהיו בכל התב"עות בהרבה נושאים.
סיוע לתושבים, מתכננים, יזמים בנושא רישוי, תכנון, תב"ע, מידע תכנון לבנייה, טיפול ומתן מענה בנושאי הנדסה, בטיחות וגילוי אש במבני צי בור וחינוך . טיפול בנושאי פיקוח ועבירות בנייה. טפסי 4 ,2 למי שמכיר ובנה את ביתו בהיקפים של כ -30 טפסי 4 וכ-15 טפסי 2. כאלה שאושרו וכאלה שבתהליכים תלונות שכנים, כ-12 בחודשים האחרונים בהעברת זכויות בהיקף של כ-100 העברות זכויות
מר ניר ברטל: זה העברת זכויות ב-2019 .
מר רונן נדבורני כן. וכמובן תלונות שכנים, זה רק מה שמגיע ישירות אלינו, ויש גם את
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
64
המערכת החדשה, שדרכה גם מגיעים המון ומטופלים בשוטף. קידום, טיפול וייזום תוכניות לבינוי ושיפור תשתיות במרחב הציבורי ובשטח השיפוט. ייעוץ, סיוע והכוונה מקצועית בנושא תכנון והנדסה לכלל השותפים במועצה, שזה בעצם שאר המחלקות.
מר אלעד כהן: לפני שאתה עובר לשקף הבא. קידום תכנון מפורט לשכונה חדשה. מה
נעשה בנדון?
מר רונן נדבורני: אני תיכף אגיע לזה. זו אמורה להיות סקירה כללית. מעבר לפעילות
השוטפת העניפה, פתיחת שני גני יל דים לאחרונה. פתיחת מבנה חדש לתיכון, בעל שלוש קומות ואודיטוריום בסדר גודל גדול והסדרת התשתיות ההיקפיות בכלל היישוב. השלמת עבודות ביצוע, תשתית ואכלוס שכונת מבוא נופית, שזו בעצם ההתחלה של עתודות. העתודה בעצם ממשיכה את הטבלה הזאת.
הטמעת מערכת דקל והוספת יכולות עצמאיות לעריכת אומדנים ... שמאפשרים עריכה ובדיקות היתכנות מבוססות נתונים, מה שהיה חסר עד היום. נותן לנו הרבה גמישות ואפשרות עצמאית לקדם תוכניות לכל המגוון הנדרש.
התקיימו תשע ועדות תכנון במהלך 2019. כולל נתונים שעכשיו אני הולך לציין, זה במהלך 2019. התקבלו 31 החלטות, נפתחו 72 תיקי בקשה להיתר בנייה, הוצאו 19 צווי הפסקת עבודה והוגשו תשעה כתבי אישום בנושא חריגות בנייה.
אני אעבור למטרות העיקריות, על סמך תב"רים שכבר אושרו, והם על השולחן לביצוע. תכנון, ביצוע, מדידה, הצעות מחיר ו/או מכרז התקשרויות בהתאם להיקף ביצוע וסיום. זו המטרה. לתב"רים שבגדול אפשר להרחיב על כל אחד ואחד מהם אבל אני רק אעשה סקירה כללית ואם אתה מעוניין בפרטי פרטים, אני גם מוכן לתת לך.
מר אלעד כהן: דווקא הראשון הוא מאוד קריטי. זה קשור לבעיית תחבורה שיש פה.
מר רונן נדבורני: נכון. כל אחד מהם, דרך אגב, חשוב. תכנון לחיבור דרך כביש 444. היה
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
65
תכנון ראשוני בעבר, נכון. זו השלמה של התכנון הראשוני הזה. ובדיקת היתכנות לעוד אפשרויות
מר אלעד כהן: שנייה, ברשותך. לפחות אודי אמר לנו -
מר רונן נדבורני: תן לי רק לעבור על הכל ואז אני אשמח,
מר אלעד כהן: לא, אבל חבל לעבור לנושא אחר. נאמר לנו שפתאום כפר קאסם מתנגדים
לזה. אז איפה זה מעמיד אותנו?
מר ניר ברטל: בסוף נדבר על זה. רונן, רוץ.
מר רונן נדבורני: אוקיי, תכנון הסדרי בטיחות ליד גני ילדים, כמו סחלב ותמר. מדרכה לבית
יסודי למוניות ברחוב השקט. יש שם מדרכה שממש בשיפוע חד וזו סכנה בטיחותית. הסדרת צומת הרחובות מבוא, אורנית והאשל, שיש כבר תכנון ואנחנו רוצים לקדם וזה בשלבי ביצוע. תכנון הסדרת גישה לאזור התעסוקה החדש. איזור התעסוקה החדש, כמו שאנחנו יודעים, מופרד בכביש בעצם.
מהכניסה ליישוב. הרעיון הוא לחבר, לעשות גשר יבשתי בין שני החלקים ולאחד אותם.
מר אלעד כהן: לאחד מה?
מר רונן נדבורני: לאחד את השטחים של אורנית, שכרגע מופרדים על ידי כביש 50. אנחנו
רוצים לקרב אותו בעזרת תכנון נכון של החיבור, שלא היה. תכנון הסדרת גישה, זה אמרנו. בניית גני ילדים. פיתוח תשתיות מתחם עתודות, הפחתת מפגעי הלישמיניאזיס, שזה בעצם שלב ב' שאנחנו מדברים עליו שיוצא לדרך. שלב א' סיימנו, זה שלב ב'. אלו ההשלמות של מוקדים חדשים. בניית מעון יום, תכנון מפורט לתב"ע 121/18, שזה מה שדיברנו מקודם, בשכונה החדשה 200 יחידות דיור
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
66
מר אלעדכהן: תרחיב רק מה נעשה עד עכשיו.
מר רונן נדבורני: ביצוע מעבר חצייה למעון תמר.
מר אלעד כהן: רונן, תרחיב מה נעשה בנושא.
מר רונן נדבורני: אני כרגע מדבר על מטרות.
מר אלעד כהן: בסדר. אני יכול לשאול אבל מה נעשה בנושא הזה? אישרנו תב"ר.
מר רונן נדבורני: ביצוע שינויים גיאומטריים בסמיכות לבית ספר שחקים. פרויקטים
עיקריים שהם בביצוע נכון לעכשיו, כרגע: שכונת עתודות, קליטה וטיפול בכ-100 בקשות להיתר. השלמת שדרוג תחנת הסליקה. אזור מסחר ותעסוקה. סיום עבודות התשתית הציבוריות. אישור היתרי בנייה למבנה של כ -14,000 מ"ר, שזה השלב הראשון. וליווי עבודות ההקמה בהמשך, לכשיתחילו. שכונת דור ההמשך. 121/18. המטרה היא לסיים את התכנון המפורטוקביעת אומדנים סופיים כדי להגיע לשלב הבא של יציאה לביצוע. מתווה הסדרת הזזת הגבולות, מה שמכונה הזזת הגבולות בשכונה הוותיקה. זיהוי מירב החריגות וקביעת היקף מספרי כדי לתקוף את הבעיה הזאת בצורה המיטבית.
פרויקטים חדשים שהם בהתנעה כרגע. שהמטרה היא להניע אותם ולהגיע לשלבים ראשונים. מערכת מידע גיאוגרפית, GIS, רכש הקמה והטמעה, פלוס ... המעודכן, פלוס הכנה ושילוב של שלוש שכבות לפחות של מידע עדכני ופעיל, שאפשר להשתמש בו.
תכנון וקידום מבנה חילופי למועצה. הרחבת מבנה תנועת הצופים, תכנון צוות יועצים, רישוי, מכרז, התקשרות בביצוע לאחר בדיקת היתכנות ולקדם סניף חדש לבני עקיבא.
פרויקטים עתידיים שהם בעצם מעבר ל-2020, אבל כן הרעיון הוא להתחיל את הצעדים, לפחות להיתכנות של תוכניות אב לייעודי הקרקע והתשתיות באורנית. שזה א', מיפוי וניתוח כלל השטחים הציבוריים במרחב התכנון, כולל פילוח וזיהוי פוטנציאל לניצול כבסיס לתוכניות האב. כל אלה דברים חשובים שנכון
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
67
להיום או שלא קיימים או שלא מעודכנים. וזה חשוב מאוד לקחת את הצע דים על מנת שיהיה אותם באורנית. ב', זה אחת השלמה ועדכון כלל תוכניות האב ביישוב.
שתיים, סקרים. ביצוע סקרי מצב קיים של כל התשתיות הרטובות. תשתיות האנרגיה, תשתיות התחבורה, כל זאת כבסיס לתוכניות האב הרלוונטיות. וכבסיס לתכנון ארוך טווח באופן כללי.
פרויקטים פנים ארגוניים. סריקת ארכיונים, תיקי בניין ותב"עות. נתחיל בסריקת הארכיון של תוכניות בניין העיר, מה שנקרא תב"ע, התקפות ביישוב והנגשתם. הרעיון הוא להנגיש, לא רק לסרוק ולהתקדם לזמן המודרני שאנחנו נמצאים בו היום. אלא גם להנגיש אותם בצורה מיטבית יותר לצרכנים הסופיים, שהם התושבים והמתכננים.
עריכה וניפוי מידע מתיקי הבניין של השכונות הוותיקות והכנתם לסריקה דיגיטאלית. זה כשלב ראשון בסריקות שבסופו של דבר כל השכונות יהיו סרוקות בצורה דיגיטאלית ונגישות לכלל. מה שמותר, מה שאפשר להנגיש. סך הכל זה בתים פרטיים של אנשים. חלק מהמידע כן אפשר להנגיש. חלק מהמידע יכול להיות מונגש עבור אותו בן אדם שהוא הבעלים.
שתיים, חיזוק הפיקוח על הבנייה. שנתחיל בהרחבה וביסוס צוות פיקוח מקצועי לפעילות שממש תפעל כמחלקה כפני עצמה. קביעת מדיניות האכיפה. קיימת אחת. צריך להתאים אותה גם לתוכנית עבודה שאנחנו רוצים לקדם. קביעת תוכנית לפעולת אכיפה יזומה. שירות לתושב. הכוונה היא להנגיש את המידע התכנוני והזמינות לתושב באמצעות עיבוי, שיפור והרחבת המידע המנוהל תחת אגף הנדסה באתר המועצה עצמו.
מר ניר ברטל: שאלת שתי שאלות. אחת זה על דור ההמשך, מה נעשה. והשני זה על תב"ר
של כביש 444, מה מתוכנן
מר אלעד כהן: מידע קונקרטי. האם כבר התקשרו עם מתכננים, והמתכננים התחילו
לתכנן? זה על דור ההמשך.
מר רונן נדבורני: אתה מדבר על דור ההמשך?
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
68
מר אלעד כהן כן.
מר רונן נדבורני: אוקיי. אז דור ההמשך, כפי שאנחנו יודע ים, נפתח תב"ר על 2 מיליון
שקלים. זה פרויקט מורכב סך הכל, שיש בו כמה שחקנים. שהגדולים הם בעצם המדינה ב-60% וגורמים פרטיים שמיוצגים על ידי חברה אחת ב-40% הנותרים. כרגע יש הסכמה של המדינה לקדם תכנון מפורט עד לשלב של אומדנים מפורטים, בתקווה שעד אז כל ההסכמים ש בין החברה הפרטית למדינה יבשילו לכדי הסכם שאפשר יהיה להתקדם לשלב הביצוע. כרגע אנחנו בשלבי גיבוש מאגר היועצים. החוק גם השתנה לאחרונה. שמחייב את המועצה לפעול בדרכים מסוימות. ברוך, אתה רוצה להרחיב על זה? על כל הנושא של מאגר יועצים? (מדברים ביחד) והכנת החומר הג ולמי, הדרישות שלנו. כי זה פרויקט מורכב שצריך להקים גם את כל צוות היועצים, שהולך לקבוע את ההיתכנות בכלל של הפרויקט הזה. אז זה שלב מאוד קריטי וחשוב, שאם הוא נעשה נכון, אז ההמשך כבר נעשה בצורה מאוד פשוטה, בלי צורך להחליף מתכננים ויועצים במהלך הדרך.
מר ניר ברטל: כביש 444 .
מר אלעד כהן זאת אומרת אנחנו אישרנו תב"ר לפני כמה חודשים, ואני מבין שאין עדיין התקשרות עם יועצים.
מר רונן נדבורני: כביש 444 זה הכביש שאמור לפטור אותנו, או יותר נכון לקדם אותנו
לקראת פיתרון מיטבי יותר של יציאה.
מר ניר ברטל: מה עוד ... לעשות בתב"ר?
מר רונן נדבורני: כרגע זו הנעה בעצם של גם כן, צריך לצאת למכרז. למרות שהיה מתכנן
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
69
מקורי, שהתחיל את התהליך בזמן הקדנציה שלך. והוא אכן נתקל בבעיה עם השכנים שלנו ממערב. אבל לא ויתרנו. ואנחנו מתוקצבים ואנחנו רוצים לקדם פיתרון ישים, שאפשר יהיה באמת להשתמש בו בעתיד הנראה לעין. השלבים הבאים זה יציאה למכרז, צוות יועצים, תכנון מתקדם, מעבר לראשוני שהיה. זהו.
זה על קצה המזלג.
מר בועז בגריש: אני רוצה להתייחס. אודי, אמנם דיברנו ואמרת קודם שזה שלב ראשון
ועל-א-כיפק, אבל באמת, עם כל הכבוד, כל סעיפי מחלקת ההנדסה לא רלוונטיים. זה בסדר שאולי עכשיו מחלקת ההנדסה יודעת מה היא צריכה לעשות, אבל עם כל הכבוד, זה לא רלוונטי לתוכנית עבודה. ביצוע 2019 לא רלוונטי, אלא אם כן אתה מציג תכנון מול ביצוע. לארלוונטי ומיותר. ואני לא מדבר על השעה כרגע. ומה שאותי הכי מעניין בנושא של מחלקת ההנדסה זו בעיה של תזוזת הגבולות שאנחנו מתמודדים איתה וכל ועדת תכנון שאנחנו מגיעים אליה -
מר ניר ברטל: היום לא.
מר בועז בגריש: היום לא. רונן, אני חושב שזה אחד הדברים שצריך לשים אותם ב-first
priority. יש לך עוד הרבה דברים לשים אותם שם, אבל זה אחד הדברים שצריך להיות וצריך לראות אופרטיבית מה עושים. לא ראיתי פה כלום. בסדר, תזוזת גבולות. אוקיי. אבל באמת תוכנית אופרטיבית.
יש לנו פה בעיה, אחת הבעיות האקוטיות, שצריך לתת לה מענה. אני אומר לך, אתה צריך לקחת את זה כאחד הדברים בתחום האחריות שלך , שאתה חייב לתת לו התייחסות ברמה הרבה יותר גבוהה. אני מבחינתי, המבקר שנמצא פה, מר אבגי, אתה נרדמת, אני יודע,
מר גבי אבגי: לא, לא, אני עירני לגמרי.
מר בועז בגריש: אבל תהיה עירני. סיכמת את כל הישיבה. הנושא הזה זה משהו שחייבים
לראות איך מגיעים פה למשהו שאנחנו מצליחים לחלץ את היישוב מהבור שאנחנו נמצאים בו. זה לא
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
70
כרגע
מר רונן נדבורני: אתה מתפרץ לדלת פתוחה.
מר בועז בגריש: יכול להיות.
מר ניר ברטל: כמה ישבנו ישיבה קודמת על זה? שעתיים? אני אשמח לעדכן כמה דברים
שכן נעשים. תודה. עוד מישהו? תודה, רונ ן. זרקת במשפט אחד פרויקטים מטורפים של גם הרבה מיליונים. נשאר לנו עוד הצגה אחת של רמי, של מחלקת הביטחון. אפשר לעשות אותה עכשיו. אפשר גם, נוכח השעה, ויש עוד כמה דברים על סדר היום, לדחות את זה לתחילת הישיבה הבאה.
מר רמי לב ארי: אני הסכמתי להצעה לדחות את זה.
מר בועז בגריש: אם אתה דוחה את היום, אני מבטיח לך שפעם הבאה אנחנו נצפה להרבה
יותר. אז תחליט מה אתה רוצה.
מר ניר ברטל: רמי, מה אתה מעדיף?
מר רמי לב ארי: אין לי בעיה גם לדחות את זה לפעם הבאה.
מר ניר ברטל: חבר'ה, משפט אחרון. חברים, אני רוצה לסיים את החלק הזה, שהוא היה
קצר מהמתוכנן. השלב הבא שהולך להיות, השלבים הבאים, אחד זה באמת לראות שאנחנו יכולים לתמוך תקציבית בכל התוכניות שלנו. ומה שהצגנו פה היום זו ההתחייבות שלנו א' לעצמנו, וב' לתושבים, מה אנחנו רוצים לעשות. אנחנו ניפגש פה עוד שנה, שנה וחודש, דצמבר 2020, או נובמבר 2020. אנחנו נשים מה תכננו, בדיוק את השקפים האלה, ומה ביצענו. אנחנו ניתן לעצמנו דין וחשבון איפה הצלחנו ואיפה לא
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
71
הצלחנו בהתחייבות. זאת אמירה. יש פה תוכניות מאוד גדולות. אם אנחנו נצליח לעשות, אני לא רוצה לזרוק מספר, אבל חלק ניכר מאוד מהדברים שהוצגו פה, שנה הבאה תהיה שנה שאנחנו נעבוד בה קשה.
והדברים גם יונגשו. אז כמו שאמרתי בהתחלה, שזה היה תהליך לא פשוט, של שלושה חודשים, שגיבשנו, חידדנו לעצמנו מה המטרות, מה היעדים. הצגנו תוכניות, שיפרנו, עברו עליהן. הם לא הובאו באופן מלא.
לא כולם עם ממדי ביצוע, ממדי התקדמות וממדי תוצאה ולוחות זמנים. בכל אופן, יש גבול מה שאפשר להציג ביום אחד. בערב אחד. אבל בהחלט נעבוד עם זה. אני רוצה להודות לכל מנהלי המחלקות ששרדו עד היום. משוחררים, מה שנקרא. אנחנו ממשיכים לעוד כמה דברים.
3) אישור שינויים בחברי ועדות המועצה.
מר ניר ברטל: נושא ראשון, אנחנו רוצים לעדכן חברים בוועדות המועצה. אני אקריא
אותם לפרוטוקול. יש לנו שינוי אחד שאנחנו רוצים להוסיף, שלא נכלל פה. בוועדת מכרזים, קרן תחליף את דקל. בוועדת תכנון ובנייה דוד כץ מצטרף במקום דקל. ועדת הנהלה, דוד כץ מצטרף במקום דקל.
ועדת הנחות בארנונה, דוד כץ יהיה יו"ר הוועדה, במקום דקל. וועדה למלחמה בסמים, מירה מצטרפת במקום שלומית. בוועדת תמיכות, יוסי מצטרף במקום אריה. בוועדת רכש, יוסי מצטרף במקום אריה.
בוועדת החינוך, מירה מצטרפת במקום שלומית. בוועדת קהילה ותרבות, זוהר מצ טרפת במקום מירית ולד. ועדת תחבורה עמד בראשה דקל והיו בה שני חברים, חזי צייט ויריב שחם. דקל בעצם עזב את המועצה וגם יריב וחזי ביקשו לפרוש מהוועדה.
מר בועז בגריש: לאור המחדלים?
מר ניר ברטל: לאור המחדלים. של יו"ר הוועדה. ואני החלטתי לקחת את הטיפול הזה
באופן אישי ואני מקדם אותו, כפי שכבר ראיתם. עדכנתי בהתחלה על שני מכתבים. סבב פגישות שכבר התחלנו. לכן זה לא ינוהל כוועדה, זה ינוהל כנושא שהוא ת"פ שלי אישית. והוועדה מתבטלת. ועדת עסקים, חמי מנחם עזב בעצם את היישוב ולכן הוא עוזב את הוועדה ומצטרפת אסתר הלביא במ קומו.
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
72
ועדת הקצאות, יוסי מחליף את אריה ומירה מחליפה את שלומית
מר אלעד כהן: הערה שלא קשורה לזה. אני חבר בוועדת איכות הסביבה, לא זוכר איך
קראתם לזה. אני לא יכול לכהן בוועדה הזאת. אני הצעתי לחברי להיות במקומי. הם לא מעוניינים. אז מבחינתי -
מר בועז בגריש: בגלל לחץ בוועדות?
מר אלעד כהן: לא משנה. אתה יכול למנות, מבחינתי, כל מי שתמצא לנכון. אז תגרע אותי
מהוועדה הזו.
מר ניר ברטל: אז בוא נגרע אותך מהוועדה ונראה, נמצא קורבן אחר שנוסיף אותו. אז
אנחנו מוסיפים להחלטה -
מר אלעד כהן: נראה לי שתמר, עושה לי ככה.
גב' צדוק תמר: קורבן בשפה.
מר ניר ברטל: קורבן בשפה. אולי בגלל שיש לו אסתמה. ועדת איכות הסביבה והמאבק
בשריפות הפיראטיות, אלעד יורד. עוד משהו? חברים, מי בעד? פה אחד, תודה רבה.
החלטה: הוחלט פה אחד לאשר שינויים בחברי ועדות המועצה.
5) אישורתב"ר ע"ס 100,000 ₪ להקמת מערכתGIS. מקור מימון: משרד הפנים
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
73
מר ניר ברטל הנושא הבא, רונן הלך? חבל. אישור תב"ר של 100,000 שקל להקמת מערכת GIS. רועי, בבקשה, מה זהGIS ?
מר דורון טישלר ואיזה שכבות גם אתם רוצים לשים שם.
מר ניר ברטל: כן. אתה בעניינים.
מר דורון טישלר: אני בעניינים חזק.
מר רועי מוסט: מה זה GIS? מערכת ממוחשבת שנותנת מענה למחלקת הנדסה. אבל זה
מכלול ענק של כל הדברים. בעיקר בהכנסת שכבות ונתונים מנייר לתוך מחשב. כל המועצה, כל אורנית תהיה ממוחשבת. כל בור ביוב, כל עמוד תאורה, כל צביעת חניית נכים, כל פנייה של המוקד, הכל נכנס לתוך מערכת אחת ממוחשבת. נגישות לתושב לתיקי תושב, גוש חלקה, תב"ע וכדומה. כרגע קיבלנו תקציב של 100,000 שקל-
מר ניר ברטל: מה המקור שלו?
מר רועי מוסט: המקור משרד הפנים. השנה הוא נתן אפשרות להגיש בקשות מתקציבי
פיתוח להקמת מערכת GIS .
מר אלעד כהן מה העלות הצפויה? 100 מתוך כמה
מר רועי מוסט: זהו. המערכת עצמה אנחנו מעריכים בכ-50,000 שקל. המערכת עצמה היא
לא יקרה. מה שמייקר מאוד זה הנושא של הסקרים והשכבות. אנחנו עכשיו עושים הכנת מכרז ראשוני ממש בסקר הראשוני, לראות איך אנחנו מכניסים שלוש שכבות ראשונות. אני לא זוכר מה רונן תכנון
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
74
לעשות. אני לא זוכר, מודה, בשעה כזאת. אבל אני אעביר לך את זה מסודר, מה שלוש השכבות המהותיות. אל תשכח שיש לנו המון שכונות חדשות שיש בעצם מחשוב, אבל אין לנו איפה להניח אותם.
למשל עתודות היום כבר יהיה ב-as made לפיGIS. יש לך צמרות, יש לך, אבל אין לך איפה להטמיע אותן. לכן אנחנו עושים עכשיו סקר ראשוני, אבל אני אעביר לך את זה מסודר.
מר דורון טישלר: אני חושב שכחלק מההכנה של היישוב להתמודד עם חלילה אסון לאומי
כמו רעידת אדמה וכו', אני חושב שכד אי כיישוב, או כראש מועצה, לשקול להכניס פרמטרים פנימה, שיכולים לעזור גם למחלקת הביטחון וגם לך, כראש מועצה,
מר ניר ברטל: מה אתה מתכוון? מקלטים, צופרים?
מר דורון טישלר: יש כל כך הרבה. לא רק מקלטים. אפילו שערי חירום על הגדר. ככה לא
צריך לשבור את הראש. אתה פותח ויש לך את הכל מונח.
מר רועי מוסט: אנחנו כבר ראינו מספר תוכנות כאלה. הרעיון באמת מה שאתה אומר,
טישלר,
מר דורון טישלר: תחשוב שחלילה וחס ברעידת אדמה אתה לא יודע איפה אתה נמצא.
מר רועי מוסט: זה נכון. אבל אני אגיד לך שהראש והרעיון הוא, זה נכון שהנדסה מובילה
את זה, אבל לייצר תוכנה, כבר ראינו את התוכנות שהיום יש בשוק, אין הרבה חברות שנותנות את זה.
אבל ראינו דוגמה של הרצליה, שבאמת כל המחלקות כולן עובדות על אותה תוכנה.
מר דורון טישלר: נכון. זה מה שצריך להיות. כל אחד פותח את השכבה הרלוונטית אליו,
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
75
מר רועי מוסט נכון, תאורת פנים, תאורת חוץ.
דובר: מתוך ניסיון, ברגע שמכניסים מערכת כזאת, ברגע שהיא נחשפת לכל המחלקות, כל מחלקה מעלה את הדרישות שלה. לפעמים כמו שאתה אומר ביטחון, אז הולכים לרחל וכאלה, ואומרים לה 'מקום להשקיע 100,000 שקל בלתקן את ה צופר, שגם ככה עובד, אתם מכריחים אותנו לתקן אותו עוד פעם, אנחנו רוצים לעשות עוד שכבה, ואז ... תקציבים. כי זה יבוא בעצם ממנהל המחלקה, שרוצה להכניס את הדברים שלו.
מר דורון טישלר: תעשה את זה איך שאתה רוצה. אני רק אומר שאם כבר הולכים לקראת
מהלך של GIS, שזו מערכת שיכולה לתת בנפיט מאוד גדול ליישוב, בחתך מאוד רחב, תכניס את מה שכל חלילה וחס יכול לתפוס אותך עם המכנסיים למטה.
מר רועי מוסט: כל המחלקות הרלוונטיות, כולל בביטחון, כולל בשוטף, כולל בחירום,
כולל המערכת של הפניות, כל פנית תושב, הכל הולך להיות באותה מערכת. שפה אחת לכל המחלוקת. חד משמעית ביטחון -
מר ניר ברטל: בעצם האפליקציה יודעת לדבר עם PS?
מר רועי מוסט כן.
מר אלעד כהן: בוא נדבר רגע על המימון התקציבי. כרגע מאשרים תב"ר של 100 ואני
מניח ומבין בין השורות שזה כנראה לא יכסה את כל העלות, לא רק של רכישת התוכנה, אלא הטמעה. מה זה אומר? זה אומר שכשמגיעים ל -100 אתם עוצרים? זה אומר שכשמגיעים ל -100 אתם פותחים או מגדילים תב"ר ומבקשים לממן את זה, מה שנקרא מהכספי המועצה?
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
76
מר רועי מוסט אז אני אסביר לך. קודם כל את התוכנה זה בטח יממן ואת ההטמעה שלה זה בטח י ממן. עכשיו נראה את השכבות, כמה אנחנו מוכנים להכניס שכבות או לא מוכנים להכניס שכבות. אנחנו אמורים לבנות מכרז מסגרת, שלא ייגמר ב-100,000 שקל. שייגמר להערכתי בין חצי מיליון למיליון שקל. וכן, כאשר אנחנו נגיע ל -100,000 שקל התקרה, ויהיה עוד מקור מימון, הרי הגש נו גם ל'ישראל דיגיטאלית', הגשנו הטמעת מערכות GIS בתוך היישוב. ככל שייכנס יותר כסף, הגדלת התב"ר והכנסת השכבות בהמשך.
מר אלעד כהן: אין כוונה לממן את זה במימון של המועצה, בין השורות.
מר רועי מוסט: נכון לעכשיו לא. ב-2020 לא מתוכנן כרגע
מר ניר ברטל: כשנגיע ל-100,000 שקל נעצור. אנחנו מקווים לעשות בזה רכישת מערכת
הטמעה לשניים, או שלוש שכבות. עם המחירים שלנו. וברגע שנקבל כספים, אנחנו מחכים לתשובה לקול קורא מ'ישראל דיגטאלית' שהגשנו ל-GIS. נראה לי שנקבל עוד כסף, נגדיל את התב"ר ונוסיף שכבות. יש כל כך הרבה שכבות. מים, ביוב, חשמל, ביטחון.
מר רועי מוסט: הכל. אבל כרגע זה לא מתוכנן ל-2020 ממימון מועצה
מר אלעד כהן: מי עושה את ההטמעה? זה גורם חיצוני?
מר רועי מוסט: כן, כן. זה ליווי של שנה וגם כל הכנסת שכבה היא גורם חיצוני. זה דבר
מאוד מורכב כי כל דבר מתומחר בנפרד. ביטחון, סתם דוגמה, שעכשיו אתה רוצה את כל התמרורים ביישוב, שיהיה לנו מושג איפה כל דבר נמצא, זו שכבה שחשובה לך. כל דבר זו עלות שהכל עושה חברה חיצונית.
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
77
מר ניר ברטל הערות, שאלות, הצעות לסדר היום? מי בעד? פה אחד עבר.
החלטה: הוחלט פה אחד ל אשר תב"ר ע"ס 100,000 ₪ להקמת מערכת GIS. מקור מימון: משרד
הפנים.
6) אישור תב"ר ע"ס 10,441,981 ₪ לפיתוח תשתיות אזור תעסוקה באורנית תב"ע121/23. מקור
מימון: רשות מקרקעי ישראל 100%.
מר ניר ברטל הנושא הבא שלנו, עכשיו אנחנו בתוספות. אישור תב"ר 10,441,981 ,₪ לפיתוח אזור תעסוקה. נזכיר, זה כסף שאנחנו מקבלים אותו לא בבת אחת. נכון, יוסי? תקן אותי אם אני טועה. זה לפי התקדמות הבנייה של הפיתוח של אזור התעסוקה. סך התקציב שמיועד לפיתוח הוא כ-10.5 מיליון שקל
מר אלעד כהן: ואמור לכסות אחד לאחד את העלויות?
מר ניר ברטל: אפילו עם איזשהי עמלת ניהול פיקוח שלנו. הכסף מגיע למועצה כתב"ר.
מהמועצה הוא עובר לחברה הכלכלית. החברה הכלכלית משלמת לקבלנים. והוא מודיע לנו בהתאם להתקדמות העבודות. ויש פה תיקון. זה התפספס בעבר. מי בעד? פה אחד.
החלטה: הוחלט פה אחד לאשר תב"ר ע"ס 0,441,9811 ₪ לפיתוח תשתיות אזור תעסוקה באורנית תב"ע
121/23. מקור מימון: רשות מקרקעי ישראל 100% .
7) עדכון תב"ר 548 להפחתת מפגעי הלישמניאזיס 2019. תוספת של 19,663.8 ₪. מקור מימון
משרד להגנת הסביבה. סך התב"ר לאחר הגדלה 216,301.8 .₪
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
78
מר ניר ברטל הנושא הבא, זה הגדלת תב"ר 548 להתמודד עם מפגעי הלישמניאתוספת של 10% לתב"ר המקורי, שזה 19,662.8 .
מר אלעד כהן אני מבין שהגדילו את זה. אני מניח שהמשרד לאיכות הסביבה לא מגדיל סתם.
מר רועי מוסט: לא, לא, אני אגיד לך איך הכסף הזה הגיע. אני מבין את השאלה שלך.
מר אלעד כהן: אני מניח שזה מבוסס על איזשהי בקשה, על איזשהו צורך של משרד
למשרד. כתוצאה מכך כולו או חלקו לפחות אושר. אז בואו תגידו לנו מה הצורך ומה התוכנית שבגינה קיבלנו את הסכום הנוסף.
מר רועי מוסט: אז אני, ברשותך, אלעד. יש תוכנית מאוד מוסדרת עם אקסל, ברור, לפי
אזורים. גוש חלקה. תן לי ברשותך מחר להעביר את זה מסודר במייל.
מר אלעד כהן: לא, אבל אני אגיד לך. יש לי בעיה עם הקטע הזה. כי באמת, עם כל הרצון
להיות נחמד ולזרום, נמאס לי כבר פעם אחר פעם לשמוע שכשאנחנו שואלים על התוכנית, ברשותך, זה קיים פה, ברשותך זה קיים שם. ופעם אחר פעם אנחנו באים ואומרים 'חברים, יש לכם תוכנית. תציגו אותה'. 'אוקיי, אתם צודקים, נציג את זה פעם הבאה'. וזה חוזר על עצמו וזה חוזר על עצמו וגם ניר יודע על מה אנחנו מדברים. חברים, תקחו את הסיפור הזה ברצינות. אם יש לך תוכנית, תציג אותה. של ח אותה אלינו, שנקרא את זה. מה אתה פה אומר לי 'ברשותך היא קיימת במשרדי המועצה'? אז על מה אני אמור להצביע? זה נשמע לך רציני? עכשיו, מילא אנחנו אומרים את זה פעם ראשונה, אתה צודק. אבל אומרים את זה, אודי, ואתה יודע בדיוק למה אני מתכוון. עוד פעם ועוד פעם. יש ריג 'קט ויש ריג'קט והרכבת ממשיכה לנוע על הרכבת.
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
79
מר רועי מוסט הבנתי,
מר אלעד כהן: 'לא סופרים אתכם'. אז חברים, תתייחסו לזה ברצינות. יש תוכנית, תציג
אותה, צרף אותה.
מר רועי מוסט: צודק.
מר אלעד כהן: מה זה עוזר לי שאתה אומר לי שאני צודק? זה יעזור לי לפעם הבאה? לא.
באמת.
מר ניר ברטל: עוד מישהו? מי בעד?
מר אלעד כהן: לא, אני רוצה תשובה והתייחסות שלך כראש מועצה,
מר ניר ברטל: הוא אמר לך 'אתה צודק'.
מר אלעד כהן: סליחה, לצורה שבה הדברים מוגשים. ואני רוצה שתבוא ותגיד 'חברים,
היו פה תקלות, זה לא יחזור על עצמו'. כי התשובה שלך, עם כל הכבוד, למי שרואה את זה מהצד, מעידה על זלזול. מי בעד, מי נגד. זה במילים פשוטות 'אני לא סופר אתכם'. אז אם זה המסר שאתה רוצה להעביר, תגיד. אם לא, אז אני מבקש ממך שתתייחס לתקלה הזו שחוזרת פעם אחרי פעם.
מר ניר ברטל: תודה על האופציות ועל ההמלצות. מי בעד?
מר אלעד כהן: אני מתנגד לזה.
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
80
מר ניר ברטל אלעד, קרן. אורנה לא.
מר אלעד כהן: הצעה נגדית יש לי. די, תתנגדו לזה.
מר ניר ברטל: ברוך, באיזה שלב אנחנו? הצבעה? לא הצבעה? הצעות נגדיות?
עו"ד ברוך חייקין: עכשיו הצבעה. עשית בעד?
מר ניר ברטל: כן. קרן, את בעד? תמר, את בעד?
מר אלעד כהן: יש פה הצעה נגדית.
מר ניר ברטל: אודי, אתה בעד? ... בעד? אורנה?
גב' אורנה רייטר: אני נמנעת.
מר ניר ברטל: נמנעת. מי נגד?
מר אלעד כהן: נגד, אבל יש לי הצעה נגדית.
מר ניר ברטל: יש לנו חמישה בעד, תיכף, שנייה, שמעתי.
הצבעה: בעד 5 (ה"הקרן פנקר, תמר צדוק, אודי וילד, דוד כץ, ניר ברטל )
נגד 3: (ה"הדורון טישלר, בועז בגריש,אלעד כהן)
נמנעה 1 :( ה"האורנה רייטר)
החלטה: הוחלט ברוב קולות לאשר עדכון תב"ר 548 להפחתת מפגעי הלישמניאזיס 2019. תוספת של
19,663.8 שח. מקור מימון: משרד להגנת הסביבה. סך התב"ר לאחר הגדלה 216,301.8 .₪
מר אלעד כהן שים את זה, לפני הצבעה. שמציגים, למען הסדר הטוב.
מר ניר ברטל: נכון, אבל עשיתי ... אחרי שזה. מה ההצעה הנגדית?
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
81
מר אלעד כהן ההצעה הנגדית שתוגש למליאת המועצה התוכנית המסודרת שקיימת כנראה, לפי דבריו של רועי. אחרי שתוגש התוכנית הזאת, ותהיה לנו אפשרות לעיין בה, נקיים דיון ונצביע.
השיטה הזאת שמצביעים ככה על מסמך אוויר לא יכולה לעבור לאורך זמן.
מר ניר ברטל: התוכנית מצוינת באתר. ואנחנו מדברים לא על איזה פתיחת חדש. סך הכל
הגדלת תב"ר נוסף. אני לא חושב שזה משנה יותר מדי -
גב' אורנה רייטר: התוכנית באתר המועצה?
מר ניר ברטל: כן. צריך להצביע על ההצעה הנגדית, נכון? מי בעד ההצעה הנגדית? דורון,
בועז, אלעד, ואורנה. מי נגד? קרן, תמר, אודי ודוד.
הצבעה: בעד 3 (ה"ה דורון טישלר, בועז בגריש, אורנהרייטר)
נגד 5: (ה"ה קרן פנקר, תמר צדוק, אודי וילד, דוד כץ, ניר ברטל)
החלטה: הוחלט ברוב קולות לדחות את ההצעה הנגדית לסעיף מס' 7) שהועלתה על ידי חבר המועצה
מר אלעד כהן.
8) דוח כספי של החכ"ל לשנת 2018 .
מר ניר ברטל דו"ח כספי של החברה הכלכלית ל-2018 .
דובר אמרנו שלא דנים בו.
מר ניר ברטל: אמרנו שלא דנים? באמת? אני לא זוכר. זה היה אתמול. למה אמרנו שלא
מועצהמקומית אורנית
ישיבת מועצה מס' 17 ,מיום שלישי, 9.111.19
82
דנים
מר אלעד כהן: זה לא דחוף ולכן לא דנים.
מר ניר ברטל: לא, הצבענו על זה –
מר אלעד כהן: אנחנו התנגדנו לדון בנושא של החכ"ל. אמרנו שזה, אתה בעצמך אמרת
'זה יכול לחכות'. אני זוכר טוב, נכון?
מר רועי מוסט: לוחות זמנים אפס.
מר ניר ברטל: אם מתנגדים, אז נוריד את זה, גם אם אישרנו.
מר אלעד כהן: צריך סקירה רצינית. אני מצפה שגם לישיבה הזו יבואו ויציגו מי הנציג של
החכ"ל כרגע.
מר ניר ברטל: חברים, מודה לכם על הישיבה הקצרה והתמציתית הזאת.
_______________
ניר ברטל
ראש המועצה