פרוטוקול ישיבת מועצה מספר 67

פרוטוקול

ישיבת מועצה מן המניין, מס' 67

מיום רביעי, ג' בטבת תשס"ח, 12.12.2007

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 משתתפים: מר איציק אוחיון – ראש העירייה, מר שלום קוטלר, גב'

טובה גל, מר אורי אוהד, מר יצחק ברורמן, מר משה יסקין, מר אדי קואז, מר פלטיאל איזנטל, מר משה פלדמר, מר אבי בלושטיין, מר אוריאל בוסו, מר חיים סבז', מר אשר שוקר, מר איציק עובדיה, מר ישראל פרידמן, גב' שרה הפטל, מר גנאדי בורשבסקי, גב' שרה אורן, מר בני זהבי, מר אברהם סבג, מר יעקב פלהיימר, גב' נעמי סימן טוב, מר אלכס קליינשטיין.

חסרים: מר יעקב בן שמחון, גב' איילת כהן.

נוכחים: מר דני סויסה, מר רונן צברי, עו"ד חנה פאר, עו"ד מיכל מזרחי, מר דודו בריק, רו"ח חני גולדשטיין, מר חזי חקאק, גב' פנינה אילן, עו"ד צילה גרינהויז, מר חיים עיני, מר אהוד שטיין, סיגלית הלל-

טשרניחובסקי, גדי פיקדו, פנינה טמנו, מר רמי גרינברג, צביקה בלומנשטיק.

סדר יום מועצה: מס' עמוד:

א( אישור פרוטוקולים של ישיבות מועצה מס' 64 – .66 78

ב( דיון בהצעות לסדר בנושא : "בית ספר למרחב" – לבקשתם של 5 עו"ד יצחק ברוורמן, גב' שרה הפטל, גב' שרה אורן.

והצעת רה"ע בנושא: "טיפול בתי ספר פרטיים בקליטת עולי

אתיופיה.

ג( דיון בהצעה לסדר של מר יעקב פלהיימר: "מבני ציבור בכפר 84

גנים ג'".

ד( אישור הקצאת מבנים לעמותת "אור לתקוה" ברחוב חיון 7 לא נדון וברחוב קרול .3

2

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 ה( אישור חוזה בין העירייה ל"קשת שלטים" בע"מ לעבודות עיצוב, 107 ייצור, הצבה, הפעלה ואחזקה של שלטי חוצות )ראה המצ"ב(.

ו( אישור חוזה עם חב' "ח.ל.ד." לניהול דירות בשיכון זוגות 119

צעירים ואחזקתן.

ז( אישור הסדרת שימוש קיים בבית כנסת "מורשה" , הדר גנים , 120

מגרש ,902 ,903 בגוש: ,6321 חלקה .43

ח( אישור הסדרת שימוש קיים בקרקע למטרת בית כנסת 120

ל"קהילת צעירי ישראל כפר גנים", ברחוב פלדמן ,6 גוש: ,6714 חלקה: 369 )עפ"י החומר שצורף(.

ט( אישור ביטול הקצאת קרקע לעמותת "צעירי בית בלומה", 121 ברחוב ברנדה ,45 גוש: ,6346 חלקה .9

י( אישור התקשרות ללא מכרז )ניהול משא ומתן ( בנוגע למכרז 122 רכישת רכב לאגף פיקוח על הבנייה ),(28/07 מאחר ועריכת מכרז חדש לא תביא תועלת .כמו כן קביעת צוות ניהול המשא ומתן .

לא נדון

יא( אישור תב"רים ושינויי תב"רים.

123

יב( אישור שינויים בתקציב וברזרבה.

125

יג( אישור תמיכות.

יד( אישור שינוי במבנה ארגוני של יחידות. 139

טו( אישור שינויים בתקן העובדים. 141

טז( דיון בנושא: "סכנת חיים עקב זיהום אויר בפ"ת" – לבקשתו של לא נדון עו"ד אורי אוהד.

141

יז( אישור הנחות לנכס ריק – כמפורט בהצעת מר בני זהבי.

יח( עדכון בנושא: "החזר הוצאות משפט להורי ביה"ס גורדון לא נדון

שעתרו נגד העירייה" – לבקשתה של עו"ד חנה פאר.

3

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 יט( אישור המלצות וועדת הרווחה, כולל בנושא: "נוהל מסודר 141 לעמותות מזון.

142

כ( אישור עבודה נוספת.

142

כא( אישור מתן רישיון לרוכלות למר אלי לוי.

כב( אישור הכרזה על רחובות כרחובות ציבוריים, הקצאתם 143

לכבישים, מדרכות ו/או רחובות משולבים וכן ביצוע עבודות סלילת כבישים ומדרכות, התקנת כל שלבי הביוב, הנחת צנרת המים ותיעול ברחבי העיר כדלקמן.

כג( אישור שיתוף פעולה בין עיריית פתח תקוה לעיריית ראשון 78 לציון בנושא כרטיס תושב )מחוץ לסדר היום(.

* ישיבת מליאת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. אישור בחירתו 77 של הרב ישראל פרידמן, כחבר ועדת משנה.

4

ב. דיון בהצעות לסדר בנושא : "בית ספר למרחב" – לבקשתם של עו"ד יצחק
ברוורמן, גב' שרה הפטל, גב' שרה אורן.
והצעת רה"ע בנושא: "טיפול בתי ספר פרטיים בקליטת עולי אתיופיה.

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007

מר י. אוחיון: אני מתכבד לפתוח את ישיבת המועצה. ואני מבקש,

לפי בקשתו של גדי יורקן, הוא רצה בבקשה לומר איזה משהו לטובת הישיבה הזו.

מר ג. ורקן: ערב טוב. קוראים לי גדי ורקן, אני יו"ר מטה

המאבק לשוויון חברתי ליהודי אתיופיה בישראל. באנו כאן לפתח תקוה כי הפעילים המרכזיים בפתח תקוה הזמינו את הקהילה, באנו לעודד ולעזור. אני חושב שזו נקודה שבה אתם קודם כל צריכים להתגאות בה, שיש לכם פעילים כל כך רציניים ואמיתיים. ברגע הראשון שקיבלתי טלפון מגדי פיקדו ודניאל, אז עשינו את רוב המאמצים לבוא לכאן ולעזור. האירועים האחרונים שקרו בפתח תקוה, סוקרו ע"י כלי התקשורת לא רק בישראל, גם אני מאמין בכמה רשתות זרות, שחלקם אני גם התראיינתי. אני רק רוצה לומר דבר אחד. אני אספר לכם באיזושהי דוגמא, היום במהלך ההפגנה היה אדם זקן בן 87 בערך, הוא בא, עמד בקהל. הוא מספר לנו שהוא ניצול שואה. עמד, בכה דמעות וקרא את הבגדים שלו ואמר 'היום איבדתי את המדינה שלי'. במילים כל כך בוטות, ואני מקווה שמה שהיה בפתח תקוה, גם אם זה מנהל בית ספר פרטי או לא, זה כבר לא משנה, זה בטריטוריה של מדינת ישראל, אסור שדבר כזה יקרה. ובטח ובטח היום באנו להיאבק לזכותה של מדינת ישראל ולא רק להציל את כבודה של הקהילה האתיופית. למען מערכת החינוך והפעילים בפתח תקוה שהובילו את ההפגנה הזאת למופת בראשות גדי והחברים, ואתם צריכים לתת להם את הכוח ולסמוך עליהם ולהוביל. אני פשוט חייב גם להצדיע לאותם הצעירים שארגנו והביאו את כל האלפים לפתח תקוה. אני פשוט ביקשתי את רשות הדיבור לדבר, כי אני פשוט חייב לזוז ממקרים 5

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 אישיים שלי. אז אני חושב שהיום, מה שתקבלו החלטה, שלא רק קהילת יוצאי אתיופיה מחכה לה, אלא כלל החברה הישראלית מצפה לכם בכיליון עיניים כדי שתעשו את הדבר הטוב ביותר למען החברה הישראלית ולא הקהילה האתיופית. תודה רבה.

מר י. אוחיון: יש לנו כאן 2 אפשרויות: (1 עוד 2 חברים מהעדה

רוצים לדבר, גדי ופנינה. ולאחר מכן, אנחנו רוצים להביא את הסיכום שלי.

אם אתם רוצים דיון על זה, זה אומר גדי, שהחלטה תתקבל רק אחרי הדיון.

זה ייקח קצת זמן. אז אם כבר זה ייקח הרבה זמן, אולי תחכו, איך שתרצו.

מר י. פלהיימר: זה לא ייקח קצת זמן, זה ייקח הרבה זמן נראה לי.

מר י. אוחיון: הם ביקשו ממני להביא את ההחלטה בהתחלה.

מר י. פלהיימר: איציק, אני לא יודע על סמך מה אמרת להם

שההחלטה שאתה מציג זו ההחלטה שתתקבל. אני חושב שאנחנו חברי מועצה, כל אדם יביע את דעתו. אני למשל קורא את הצעת ההחלטה שהבאת, אני חושב שהיא פגומה מהיסוד, אני חושב שהצעת ההחלטה הזו מזיקה לחברים שיושבים פה. אני חושב שאחד הדברים החמורים ביותר, זה שלא דאגת שראש אגף הקליטה יהיה נוכח בישיבה הזו. אין שום התייחסות בהחלטה הזאת לתקציבי אגף הקליטה שאנחנו יודעים שהם מופלים לרעה בצורה מאוד מאוד קשה החברים פה.

מר י. אוחיון: אתה לא יכול להתחיל. אתה מתחיל עקום, כי ככה

אתה נראה. עזוב.

מר י. פלהיימר: אל תגיד לי 'עזוב', איציק. זימנת אותי לישיבה, תן

לי לדבר.

מר י. אוחיון: אתה לא יכול לדבר, אתה לא בסדר היום. אני אתן

לך לדבר בהמשך.

מר י. פלהיימר: איציק, אף אחד לא יכול לסתום לי את הפה.

מר י. אוחיון: אתה לא בסדר היום.

מר י. פלהיימר: סליחה? זה בסדר היום ואני אדבר. הבאת נייר, אני

6

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 רוצה רק להוסיף לו 2 שורות, זה הכל.

מר י. אוחיון: תהיה לך הזדמנות להוסיף את 2 השורות, לא

עכשיו.

מר י. פלהיימר: אני חושב שהנייר הזה פגום, הנייר הזה מפלה,

הנייר הזה לא טוב.

מר י. אוחיון: אוקיי, בסדר, נשמע אותך לאחר הדיון. שרה, את

ביקשת את הדיון הזה, בבקשה.

גב' ש. הפטל: אני מציעה לשמוע קודם כל את גדי ופנינה.

מר י. אוחיון: אתם רוצים לדבר? בבקשה גדי.

מר ג. פיקדו: שמי גדי פיקדו, אני בין המארגנים של ההפגנה

הזאת. לא רק אני המארגן, יש לי קבוצה די גדולה פה שארגנו את ההפגנה.

ההפגנה, היתה לה מטרה אחת, והמטרה הזאת היתה: א( לאשר הרבה דברים שנראו לעינינו דברים פגומים בתהליך קבלת ההחלטות בוועדות השונות שבעירייה. ב( וכמובן על ההתנהלות שהתנהלה במערכת החינוך. שתבינו, ההפגנה של היום, זו לא הפגנה של יוצאי אתיופיה, זו לא הפגנה במטרה להשיג הישגים ליוצאי אתיופיה בלבד. המטרה היא להשיג הישגים לחברה הישראלית. אני יודע שכולכם וכולנו, כולנו באנו ממדינות שונות במטרה אחת – לבנות את מדינת היהודים, מדינה דמוקרטית, מדינה יציבה וזו המטרה.

אני חושב, המאבק שלנו היום זה מאבק שבא לתת פתרונות יעילים לקהילה האתיופית בפתח תקוה. אני משום מה לא יודע אם כל החברים שלי קיבלו את ההחלטה, אבל משום מה אני מרגיש שיש פה מספר סעיפים או 2 שחסרים.

לכן אני מרגיש שחסר פה משהו, ושאני אצטרך אולי במהלך השיחה הזאת לאסוף עוד כמה דברים. אני באמת מרגיש שחסר פה דברים.

מר י. אוחיון: חסר משהו ונביא את הטיוטה.

מר ג. פיקדו: אני אעבור אחד- אחד ונסתכל אם ההחלטה היא

באמת החלטה אופרטיבית, תמכנו בה היום. אני חושב שעם החלטה כזאת, אם היא תהיה אופרטיבית, אני ארגיש וכולנו נרגיש שהשגנו איזשהו הישג 7

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 מסוים. אחת המטרות שלנו היתה במפגש הוא לקרטע את בתי הספר הפרטיים, אני בא ואומר הפרטיים, שבהם יוצרים את האפליה בצורה בוטה, באופן שיטתי. ואני יכול להגיד לכם שזה התחיל מבית ספר נאות דוד, ואני אומר לכם כאחד שלמד בנאות דוד, בנאות דוד בזמנו כשנכנסו לשם, לא היה את כל ההחלטות או את כל המחשבה הזאת, שאם הילדים ייקלטו בכיתה נפרדת, אז אולי יגיעו עם תוצאות טובות יותר. אני זוכר שבשנת ,1986-1987 כשהגנו לפתח תקוה, נכנסו למערכת הלימודים בצורה שווה, נכנסנו לכיתות באופן רגיל. אני אמנם הייתי שנה וחצי בארץ, נכנסתי לכיתה באופן רגיל.

אמנם לא למדתי עברית ולא ידעתי עברית בצורה טובה, אבל ידעתי שאני נמצא בחברה, ואני ידעתי שאני נמצא בידיים טובות. אתם יודעים, שהנושא של חינוך, זה לא רק בית הספר הפורמלי, זה לא רק המסגרת הפורמלית. אלא בחינוך מאוד חשוב הנושא הזה שילדים בכלל מעורים בחברה, והידיעה הזאת שיש להם יכולת למידה קוגניטיבית ויכולת הלמידה שלהם מהחברים. לזה יש חשיבות מאוד רבה, ולזה יש השלכות מאוד רבות להצלחה של הילד, להצלחה של תלמיד. והיום אני יכול להגיד לכם, אני כאחד שלמד בתוך המסגרת הזאת, גם בלי האפליה שנוצרה כיום, היום אני יכול להגיד לכם שאני סטודנט למשפטים, אני מסיים שנה אחרונה שלי. במקביל, אני איש עסקים, ואיש עסקים מצליח. כל אלה שהיו איתי במערכת החינוך באותה שכבה, הם מהנדסים, מהנדסי תוכנה, מהנדסי תעשייה וניהול, אנשים עם הישגים מדהימים. כל אותם החבר'ה האלה שהיו בשכבה שלי, כל אלה היו במסגרת רגילה. להבדיל אגב, כל אותם בתי ספר שחשבו שהם מנהלים מערכת לימודים תקינה ויצרו להם גטאות בבית הספר – אותם התלמידים שהיו בגטאות האלה, הם עד היום לא מצליחים לצאת מההשפלה האישית שנוצרה להם, מחוסר התקוה שנוצרה להם. וזה אתם, אתם כמערכת חינוך. אני אומר בשיא הרצינות, ילדים בגיל ,6 בבית ספר, מה חשבתם שהם יכולים להעביר לשאר הילדים? מה אתם חושבים, שהילדים האלה יעבירו את הצבע שלהם לילדים אחרים? מה אתם חושבים, שהילדים האלה יעבירו משהו שהוא לא חינוכי?

8

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 איך אפשר? אלה ילדים טהורים, ילדים קטנים. איך אפשר להכניס אותם לגטאות. אלה ילדים שהם לא באותה שכבה אגב, ילדים בני 8-9 ו- ,7 להכניס אותם לכיתה אחת ולהכניס אותם תחת מורה, שאני חושב שככה המנהל חשב – שאותה מורה מחוננת מבינה בכל המקצועות, ולהבדיל אותם משאר התלמידים. איזה מן מורה זה? איזה מן מחנך ואיזה מן מנהל? אגב, כשהעליתי את הנושא ה זה לאחד האנשים שמכיר את אותו מנהל, הוא אומר לי 'אתה יודע מה, לאותו מנהל, אולי היו לו כוונות טובות'. איזה כוונות יש פה? זה שיא הצביעות, זה שיא הגועל נפש. אנחנו במדינה מתוקנת, אנחנו צריכים להיות שווים בחינוך, שווים בנשק, שווים במשק ואת זה אתם תקלטו. אנחנו בונים פה מדינה. ולא יכול להיות אחד שיש לו יותר שקל ו- 2 שקל יותר, הוא יחשוב שהוא יותר טוב מאחרים. תפנימו לכם, המדינה הזאת נמצאת תחת איום קיומי כל הזמן. וכל עוד אתם לא תבינו את זה שהחברה תהיה בנויה ומלוכדת, כולנו נפסיד במערכה הזאת. וכולכם פה עליתם ממדינה שונה, עליתם, בניתם. ואנחנו עלינו, בנינו, זה מה שהכרנו באתיופיה.

באתיופיה היינו כפלשים. 'פלשים' אגב זה ביטוי, יהודים פולשים. ופה אתם מתייחסים אלינו כאל אנשים שלא מכירים אותם בכלל. שם סבלנו מאנטישמיות ופה אנחנו סובלים מגזענות. תבינו את זה, זה שאנחנו שונים בצבע, זה לא שאנחנו טיפשים. יש כל מיני חוקרים גזענים שחושבים שהאינטליגנציה של האדם השחור היא נחותה. אדם שממציא את המחקר הזה – הוא נחות בנפשו, הוא נחות שכלית. אנחנו צריכים לבנות חברה טובה, חברה יציבה. כל עוד אנחנו ניצור את הפילוג הזה בתוך החברה, אנחנו הורסים את המדינה. באנו לפה באמת בעיניים עצומות, כל העולים אגב, כל העולים האתיופים, אלה שעלו משנת 1984 לא תיראו ולא ראיתם אף ג'ובניק.

ולמה אף ג'ובניק? אדם שהיה לו בן ג'ובניק התבייש לבוא להגיד שיש לו בן כזה, כי היתה אהבת הארץ. לאורך השנים, בגלל התפיסה המעוותת הזאת -

הרסת, מוטטתם. היום אתם רואים את החבר'ה הצעירים, אלה שסבלו מגזענות בכל מיני מסגרות, אתם רואים אותם חסרי תקוה, אתם רואים 9

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 אותם בכלא, נכנסים לכלא ויוצאים מהכלא, ונכנסים שוב פעם. וזה בגלל שהשפלתם אותם, זה בגלל אלה שחשבו שהם יפה נפש. הם חשבו שהבינו ויודעים מה טוב לקהילה הזאת, והחליטו החלטות מעוותות. אלה אנשים שהרסו את החברה האתיופית ואת החברה הישראלית בכלליותה, ואת החברה האתיופית בפרט. תבינו, תפנימו – כל עוד הקהילה האתיופית סובלת, העם יסבול. בואו נסתכל מבחינה כלכלית. אם החברה האתיופית תיכנס ותהיה שותפה בכל דבר, אם אנחנו נשקיע בחינוך והחבר'ה האלה יהיו מצליחים – מי שירוויח זו המדינה, מי שיצליח זו המדינה. ותפסיקו לעשות תכניות מעוותות.

אתם כל פעם בונים תכניות הפוכות. החבר'ה האלה, אתם שוברים להם את התקוה, ואחרי זה אתם עושים תכניות מניעה. למה לעשות תכניות מניעה?

לבנות תכנית אסטרטגית למזער את הנזק, ליצור חינוך טוב. אתם תמצאו מהחינוך הזה תוצאה טובה, המדינה תרוויח מזה, ואני מאמין שלא נראה פשע ולא וונדליזם ולא שום דבר. המדינה תרוויח מזה. ראש העיר, אני רוצה לפנות אליך באמת, ואני פונה אליך ישר ואני אומר – לך יש את יכולת ההחלטה, לך יש את הקואליציה ויש לך אפשרות להשפיע, ויש לך אפשרות לשנות. אנחנו מבקשים, מבלי לשחק משחקי פוליטיקה, מבלי לשחק משחקי פוליטיקה –

לנסות למצוא פתרונות לקהילה האתיופית. לנסות לחשוב בצורה אסטרטגית, לא בצורה של לטייח 'אני שמתי פה נציג אתיופי, הוא ידאג'. לא. לבוא, לשים החלטות אופרטיביות, החלטות שיש להם אסטרטגיה, החלטות עם מערך שבודק ועם יעדים. זה בדיוק מה שאנחנו צריכים. אני אומר, לפני שאני אגע בהישגים שהשגנו היום, ואני אומר היום הוכחנו, ובאמת שיש לנו כוח. אמנם החבר'ה המבוגרים קצת חלשים, קצת חלשים בנושא של חינוך. אבל תבינו, כל מי שהיה היום זה הסטודנטים, זה אנשים שייבנו את המדינה הזאת, בונים את המדינה הזאת. אלה אנשים שאיכפת להם. כל המבוגרים מאחורינו בפתח תקוה היו היום בהפגנה. אני אומר לכם, שלא יסבנו אתכם, שלא יגידו שזה מערים אחרות. נכון שהיו היום כל מיני גופים שבאו ועזרו לנו, אבל רוב הציבור זה מפתח תקוה. הציבור האתיופי היום אמר את המילה האחרונה.

10

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007

מר י. אוחיון: זה לא חשוב, עזוב.

מר ג. פיקדו: זה כן חשוב אני חושב. לפי שאני אגיע להישגים,

אני רוצה לתת לחברתי פנינה להגיד כמה דברים, ואחרי זה אנחנו ניגע בהחלטות. תודה.

גב' פ. טמנו: קודם כל גדי, תודה רבה לך על הדברים המרגשים.

אני חושבת שהוא הצליח להעביר את התחושה של מרבית צעירי הקהילה האתיופית בארץ, לא רק בפתח תקוה. אותי לפחות הוא ריגש, למרות שאני חווה את ההרגשה מידי יום, אותי הוא הצליח לרגש, אני מקווה שאתם הצלחתם ככה לספוג ממנו את הרגשות. אני רוצה שתיקחו את עצמכם, מהנעליים שאתם נמצאים בהם עכשיו, ותעבירו את עצמכם לנעליים הרבה יותר גדולות. תצאו מהקונספט המוניציפלי ותעברו לקונספט ארצי. מהסיבה הפשוטה, כי ההחלטות שאנחנו נקבל פה היום, הן משפיעות על הפנים של החברה הישראלית. לא ייתכן שקרה מה שקרה, ועדיין אף אחד לא עף הביתה.

לא מדובר בהתנהלות אישית, אני לא חושבת שצריך לבדוק את ההתנהלות האישית של כל אחד מהם, אם זה המנהל ואם זה מנהל מינהל החינוך או ראש מינהל החינוך או ראש העירייה. מישהו צריך ללכת הביתה. להבדיל אלפי הבדלות, אם ניקח את מלחמת לבנון השנייה-

מר י. אוחיון: את רוצה שגם אני אלך, או מה?

גב' פ. טמנו: לא, לא, לא.

מר י. אוחיון: לא, אני רוצה לדעת.

גב' פ. טמנו: אני אומרת להבדיל אלפי הבדלות, אני מביאה

דוגמאות. ואני אשמח אם לא תפריע לי כשאני אומרת את הדברים, כי אני אומרת את זה עם הרבה מאוד חשיבות. ועוד משהו, נכון, ישיבות המועצה בפתח תקוה ידועות לשמצה בעיתונים המקומיים, אבל אני חושבת שתכבדו את עצמכם ותכבדו אותנו היום הזה ותנסו לנהל את הדיון הזה בצורה הכי הולמת, כי הנושא כל כך חשוב. אז ככה, אמרתי להבדיל אלפי הבדלות, במלחמת לבנון השנייה כל המדינה רצתה שחלוץ יילך הביתה, ראש הממשלה 11

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 ילך הביתה. לא בגלל שהם עשו משהו באופן אישי – מישהו חייב לתת את הדין. אני לא יודעת איך עד עכשיו אנחנו לא אמרנו בפתח תקוה שמישהו הולך הביתה. המנהל הזה, לא איכפת לי שהוא נמצא בבית ספר פרטי. גם נגד בתי ספר פרטיים יש את חוק איסור אפליה במוצרים ושירותים ציבוריים.

מישהו פה חייב להגיש את התביעה, לא המועצה לשלום הילד. בכלל לא המועצה לשלום הילד.

הרב א. סבג: גברתי, סליחה, הדרך שלך, עם כל הכבוד, עם כל

הכאב – זה לא שמישהו ילך הביתה ובזה פתרת את הבעיה. תפסיקי סתם להגיד 'ילך הביתה', בואי תגידי מה בדיוק הבעיות. מה זה 'ילך הביתה'?

גב' פ. טמנו: תתחיל בזה, אחר כך אנחנו נדבר. בשביל זה הגענו

עם כל מיני דרישות מראש העיר.

הרב א. סבג: מה קרה? מספיק, כבר הבנו את הרעיון.

גב' פ. טמנו: אני רוצה להחזיר לך לשאלתך. זה מתחיל בזה, לא

ייתכן. אנחנו נתחיל בזה קודם כל שהעירייה תנקוט בצעדים חריפים כנגד אנשים כאלה. אם הם לא מאחורי סורג ובריח אחרי התעללות קשה כזאת –

אז לפחות שילכו הביתה. ואם אתה מסכים שמנהל כזה יישאר, אגב, אחייניות שלי לומדות בבית ספר 'למרחב', אבל הם לא הופרדו, אתה יודע למה? – כי אבא שלהם אשכנזי, כי אבא שלהם אשכנזי. אז אל תספרו לי סיפורים. אני יושבת פה ואני יודעת טוב מאוד על מה אני מדברת. מישהו צריך ללכת הביתה, ולא ייתכן שאנחנו יושבים פה ואתה אומר לי 'זה לא יביא את הפתרון'. זה כן יביא את הפתרון, מבחינתנו זה פתרון התחלתי.

מר ג. פיקדו: אולי זה לא הפתרון, אבל זה ייצור תקדים. שתבין

שכל מי שיעשה את הדבר הזה, ברגע שהוא הולך הביתה, יוצר תקדים לפתח תקוה וגם לשאר הערים האחרות, שתבין את זה. תמשיכי, פנינה.

מר י. פלהיימר: את גרה בפתח תקוה?

גב' פ. טמנו: אני גרה בפתח תקוה. אני עו"ד פנינה טמנו ואני

דוברת מטה המאבק לשוויון חברתי.

12

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007

מר י. פלהיימר: אין בעיה. אני שואל אותך. היית פעם את או

חברייך באגף הקליטה של העירייה?

גב' פ. טמנו: כשאני הרמתי טלפונים לאגף הקליטה, ואני יודעת

לאן אתה חותר-

מר י. פלהיימר: אני אגיד לך בדיוק לאן אני חותר.

גב' פ. טמנו: הנציג האתיופי נמצא ברווחה, כולנו יודעים את זה.

מר י. פלהיימר: סליחה, אז למה את לא צועקת פה-

גב' פ. טמנו: צעקנו גם את זה בישיבה-

מר י. פלהיימר: לא, לא, לא, תקשיבי רגע. הבמה שלך, המיקרופון

שלך וכולנו יושבים פה. אבל על מקרה אחד שקרה לפני שבוע, את אומרת צריכים להעיף ראשים. 5 ו- 10 שנים אין לכם דריסה באגף הקליטה – למה אני לא שומע צעקות על הכיוון הזה?

גב' פ. טמנו: גם לזה נגיע.

מר י. פלהיימר: זה קרה לפני, זה כבר 10 שנים התעלמו מכם.

גב' פ. טמנו: גם את הנושא הזה העלינו בפני ראש העיר.

מר י. פלהיימר: לא, הם לא רואים שקל, לוקחים להם את הכל.

גב' פ. טמנו: נכון, נכון. גם את הנושא הזה העלינו בפני ראש

העיר.

מר י. פלהיימר: שנים הייתם צריכים לצעוק על זה. תצעקי, אני

רוצה שתצעקי. אבל זה שלא צעקתם לפני שבוע, לפני חודש, ולפני שנה-

עו"ד א. אוהד: לא זה בגלל שהם נחמדים. יעקב, הם אנשים

נחמדים. אז היא אמרה, היום פה יתקבלו החלטות, היא צודק.

גב' פ. טמנו: גם את הנושא הזה העלינו בפני ראש העיר. אני

חושבת שייאמר לזכותו, שהוא היה מוכן לשמוע כל דבר, וגם בנושא הזה הוא מוכן לבוא-

מר י. פלהיימר: לשמוע לא עולה כסף.

גב' פ. טמנו: רק רגע, יעקב.

13

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007

מר י. אוחיון: מה קרה, יעקב? קרה משהו, יעקב? יעקב.

עו"ד א. אוהד: תן לה לדבר.

מר ג. פיקדו: פלהיימר, אל תקטע אותה, תן לה להמשיך לדבר.

מר י. אוחיון: מתחילת הערב אתה מפריע, יעקב. אתה פשוט

מפריע.

גב' פ. טמנו: הוא היה פתוח לשמוע כל דבר שאמרנו. אני חושבת

שזה לא משנה כמה כסף תשקיעו בקליטת יוצאי אתיופיה, אם כבר בתהליך הכנת התכניות והבנייה ובשלד אנחנו לא שותפים. הרי זה ברור שיש עובדי עירייה, אני לא יודעת כמה יש ואני אשמח לשמוע את המספר, כנראה שהוא מספר מביש ומבייש – אבל אני יכולה לומר לך שאני יודעת שיש עובדים שהם שנים נמצאים בכל מיני משרדים בתוך העירייה ולא מתקדמים לשום מקום.

אני חושבת שהגיע הזמן שתתחילו לשתף את הקהילה בקבלת ההחלטות, אם לא – זה לא יעבוד. הרי גם בממשלה, השנה אני ישבתי בוועדת ממשלה שהכינה תכנית, תקציב של מיליארד ₪ שראש הממשלה יצא איתה השבוע.

והם גם הגיעו למסקנה שכל הטעויות נובעות מהעובדה שהם לא משתפים אותנו בתהליך החשיבה. בשביל זה אנחנו פה, ואני מקווה מאוד שכל הדברים שהצלחנו איכשהו לגבש יחד עם ראש העיר, כן יצליחו לעבור פה, ואפילו יתרה מכך. אנחנו נשמח שתהיינה פה הצעות ייעול והצעות שיוסיפו, ואולי יביאו במהרה את הדברים שאנחנו מחכים להם. אבל מעבר לזה, אני חושבת שאתם היום חייבים לקבל החלטה, כי זו החלטה שמשפיעה על כלל הארץ.

מישהו חייב ללכת הביתה, נקודה.

מר י. אוחיון: שרה, אני רוצה כרגע לעבור לסדר היום.

מר ג. פיקדו: כבוד ראש העיר, אני רוצה אולי לסיים את

ההישגים.

מר י. אוחיון: חכה קצת. תשמע קצת את חברי האופוזיציה.

גב' ש. הפטל: אני רוצה לומר, אני הקשבתי במשך כל השבוע לכל

הדוברים מהעדה האתיופית. קודם כל, ביום שלישי בבוקר, כשפתחתי את 14

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 העיתונים וראיתי את הכתבה בידיעות אחרונות – חשכו עיניי. לא האמנתי שתופעה כזאת יכולה לקרות בעיר שלי, בעיר פתח תקוה, שאני הייתי פה מחנכת וגידלתי הרבה מאוד תלמידים, ועבדתי עם עולים חדשים, ועבדתי עם קליטת עלייה, ואני יודעת איך שעבדו עם עולים חדשים. אף פעם לא עבדו בצורה כזאת. כמו שקרה פה עם האוכלוסייה האתיופית – זה לא קרה אף פעם. הילדים היו משולבים בכיתות והיו מוציאים אותם לשעות מסוימות כדי לתגבר אותם בעברית ובשפות ובתנ"ך ובכל שאר המקצועות. אבל כל הזמן הם למדו בתוך כיתה.

מר י. אוחיון: אומרים שאת כבר לא מורה מאז מבצע משה.

גב' ש. הפטל: איציק, אני הייתי מורה, לימדתי, אני לא מורה

ממבצע משה.

עו"ד א. אוהד: אתה מדרדר את הדיון הזה עוד פעם לתת רמה.

גב' ש. הפטל: אבל יושב פה גדי, שהיה במבצע משה, והוא מספר

לך שככה למדו ולכן הוא הגיע למה שהוא הגיע. זה לא חשוב באיזה מבצע, אבל עובדה שהתוצאות היו תוצאות אחרות, ולא התוצאות שאנחנו עדים להן היום, שזו בושה וכלימה לעיר פתח תקוה.

מר א. בלושטיין: שרה, הוא ציין שהוא למד בממלכתי דתי, זה חשוב

מאוד. ראית לאיזה תוצאות הגיעו דרך הממלכתי דתי?

גב' ש. הפטל: הוא ציין שהוא למד בממלכתי הדתי כשהם היו

אחרים, שהם לא היו כאלה.

עו"ד א. אוהד: אבי, תשאיר את החיוך, אל תמחק אותי. תיכף נגיע

להצעות שלי לממלכתי דתי, אל תמחק אותו גם אז.

מר א. בלושטיין: אז גם אתה אל תחייך כשהם יגיעו גם לממלכתיים.

עו"ד א. אוהד: אני בעד, אני בעד. תיכף אנחנו נטפל זה, תיכף

נטפל בהכל. איך אמרה פנינה 'פה היום תהיינה החלטות יסודיות'. למה מחקת את החיוך? כבר מחקת אותו? עוד לא הגעתי, תשאיר את החיוך.

גב' ש. הפטל: כשבית ספר נצח קיבל את כל התושבים ואת כל

15

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 הילדים ולא עשה בתי ספר פרטיים – ככה היה צריך להיות. גם בעלי אז בא מחוץ לארץ וקיבלו אותו לבית ספר נצח, למד בבית הספר נצח, הוא לא היה דתי וחרדי אבל הוא למד שם. ככה זה היה כל השנים. פתאום, ב- 9-10 שנים האחרונות, הקמתם בתי ספר פרטיים. והתוצאה של הקמת בתי הספר הפרטיים, זו התוצאה שאנחנו עדים לה.

מר י. אוחיון: 25 שנים קיימים בתי ספר פרטיים.

מר מ. פלדמר: שרה, עוד 5 שנים יהיה גם ממלכתי דתי פרטי,

תרשמי.

גב' ש. הפטל: זה עצוב מאוד, זה עצוב מאוד.

מר פ. איזנטל: שרה, שאלה אינפורמטיבית, כמה בתי ספר פרטיים

יש במדינת ישראל? תני מספר.

גב' ש. הפטל: אנחנו ביקשנו נתונים ולא קיבלנו את הנתונים.

מר פ. איזנטל: אז אני יודע.

גב' ש. הפטל: אני יודע שאורי ביקש נתונים לישיבה הזאת, הוא

ביקש לדעת את כמות התלמידים שנמצאים, לא קיבלנו תשובות, אז איך אתה רוצה שאני אתייחס?

מר פ. איזנטל: קראתי מאמר בנושא, יש מעל ל- 1,500 בתי ספר

כאלה, כשרובם הגדול אינם דתיים.

מר א. עובדיה: לכשתסיים אבקש לדבר.

מר י. אוחיון: אורי צריך לדבר.

עו"ד א. אוהד: איציק לפני, הוא הגיש הצעה לסדר.

מר א. עובדיה: אני חושב שזה לא שייך לקואליציה ולא אופוזיציה.

עו"ד א. אוהד: אני מסכים איתך, אני מסכים איתך.

מר א. עובדיה: זה עניין שזה חוצה מפלגות.

עו"ד א. אוהד: אתה תדבר לפני, אין בעיה, אתה צודק. אתה תדבר

לפניי.

מר י. אוחיון: שרה, את צריכה להתחיל לסיים.

16

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007

גב' ש. הפטל: אני אדבר, ואני אמשיך לדבר וכשאני אסיים, אני

אגיד.

מר י. אוחיון: את כבר בדקה השמינית כבר.

עו"ד א. אוהד: איציק, עוד פעם אתה מתרגז? תירגע.

מר י. אוחיון: אף אחד לא מתרגז. ראינו את פרצופך ביום חמישי

שעבר איך הוא היה. שים לב.

עו"ד א. אוהד: בדיוק באותו צבע כמו היום.

מר י. אוחיון: בטח, ממש. יש לך עוד 2 דקות, בבקשה.

גב' ש. הפטל: אני אדבר כמה שאני צריכה, ואני אדבר על חשבון

הנושא הבא.

מר י. פלהיימר: איציק, זה 8 דקות ברוטו, הפריעו לה.

גב' ש. הפטל: כששרה אורן הוציאה את זה לעיתונות, כולם

האשימו אותה והתרגזו עליה 'איך היא מעזה? חברת קואליציה, איך היא מעזר לעשות כזה דבר?'. כשהאופוזיציה באה ותמכה בהפגנה שנתקיימה במוצאי שבת בהיכל התרבות ואני רוצה להגיד לכם, שאני גרה בכם על ההפגנה שהתקיימה במוצאי שבת. כל הכבוד לכם, עמדתם על הבמה, אני הייתי פשוט גאה.

עו"ד א. אוהד: בצורה מכובדת.

גב' ש. הפטל: בצורה באמת לא אלימה, מכובדת עמדתם שם

ודיברתם. אז באים ותוקפים את האופוזיציה שיש פה מניעים פוליטיים? אז לקואליציה אסור לדבר שהם קואליציה, ולאופוזיציה אסור גם לדבר כי זה ממניעים פוליטיים. אז מי ידבר? מי יאמר את הדברים? מי יראה את הדברים? נסתיר את הכל שוב פעם מתחת לשולחן עד שיגיע איזה עיתונאי ויחשוף את כל הדברים האלה? לזה אנחנו מחכים, איציק? אתה עוד פעם בעיתונות אומר 'אני לא ידעתי ולא ראיתי ולא שמעתי'. איציק, כמו שאני מכירה אותך, ואני עבדתי איתך כמה שנים טובות – אתה הכל יודע. אתה יורד עד פרטי פרטים לכל דבר, כל דבר אתה יודע. כשאתה החלטת לקחת את 17

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 התרבות התורנית מיעקב בן שמחון והזזת אותו הצידה – אתה ידעת בדיוק למה אתה הולך. ואני זוכרת את הדברים של יעקב בן שמחון שהוא אמר 'נראה אותו עכשיו איך הוא מתמודד עם העדה האתיופית וכל הטורים של האתיופים שמגיעים אלי, ונראה מה הוא יגיד להם'.

מר י. אוחיון: מגיעים אליך?

גב' ש. הפטל: לא אלי, אליו.

עו"ד א. אוהד: אליו, לבן שמחון.

מר י. אוחיון: חשבתי אליך.

גב' ש. הפטל: 'נראה איך הוא יתמודד איתם'. אתה הזזת אותו

הצידה, אמרת שאתה הופך להיות ראש מינהל החינוך של הציבור הדתי. אז מה עשית? איפה פעלת? לא ידעת שאגף הקליטה לא מטפל באוכלוסייה האתיופית? הרי אתה ידעת שהם לא מטופלים ע"י אגף הקליטה. הפכו את זה ממחלקה לאגף, אז אם זה אגף הוא היה צריך לטפל גם בכל האוכלוסייה האתיופית. אז לא, הורידו ממנו את האוכלוסייה האתיופית, בשביל זה הגדילו את זה לאגף. אני טוענת שוב ושוב, אתה ידעת מהכל, אתה התחמקת מתשובות. היה נוח לך יותר למצוא חן בעיני אוכלוסיות מסוימות.

מר י. אוחיון: זאת אומרת, אני ידעתי ש- 4 ילדות למדו בכיתה?

גב' ש. הפטל: אתה ידעת מה שקורה עם האוכלוסייה.

מר י. אוחיון: אל תשכחי, מקליטים את הישיבה הזו. מקליטים

את הישיבה.

גב' ש. הפטל: אתה ידעת מה קורה בגדול.

מר י. אוחיון: ביום שני בערב פנה אלי פלטיאל בטקס פתיחת

המשרדים של-

גב' ש. הפטל: אבל איציק, כל הנושא של האתיופים זה לא רק ה-

4 בנות האלה, זה לא רק הנושא של ה- 4 בנות האלה.

מר י. אוחיון: סליחה, אני רוצה שתדעי בדיוק. את לא תשקרי פה

את הציבור, אני אקפיד על כל מילה שאת אומרת כאן, וחברייך גם. קדימה.

18

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007

גב' ש. הפטל: כשאני מדברת על הבעיה האתיופית, אני מדברת על

הבעיה האתיופית בכללותה, וזה לא רק על הנושא של ה- 4 בנות. הנושא שהם נמצאים בגטאות - כשאתה מתראיין בטלוויזיה ואתה אומר 'נותנים להם 70,000$, 80,000$ למשכנתא, ולכן הם מתמקדים במקום אחד. אנחנו יודעים שכשרוצים אז מסדרים להם הסעות ומעבירים אותם למקומות אחרים ומפזרים אותם ולא מאכלסים אותם בבית הספר אחד, וזה הסיפור. אנחנו צריכים לדרוש היום שבתי הספר הפרטיים, כל בתי הספר הפרטיים, למרות שברדיו ובחדשות כן אמרו את זה, אבל את זה אני לא רואה בהחלטה שעומדת לפנינו.

מר י. אוחיון: בסעיף ראשון זה כתוב.

גב' ש. הפטל: זה לא בדיוק כתוב, אם תסתכל על הסעיף.

מר י. אוחיון: לא כתוב?

עו"ד א. אוהד: תיכף, תיכף נרחיב את הסעיף הראשון, שהוא גם

יהיה אמיתי.

גב' ש. הפטל: '... שלא השתתפו במאמצי הקליטה', זה משהו כל

כך כוללני איציק. מה זה השתתפו במאמצים? אז הם יקלטו 4 תלמידים בבית הספר ובזה הם השתתפו במאמץ הקליטה.

מר י. אוחיון: יש עוד שורה, תקראי.

גב' ש. הפטל: תראה לי.

מר י. אוחיון: לא רק זה, כתוב בפירוש הכל.

גב' ש. הפטל: יוגשו קריטריונים ע"י ועדת תמיכות לבית ספר

קולט שנתמך.

מר ד. סויסה: מה כתוב אחר כך? ייקבעו קריטריונים. את עכשיו

רוצה לקבוע את הקריטריונים?

גב' ש. הפטל: אני כבר ראיתי בקריטריונים של התמיכות,

כשרוצים – מסדרים את זה ככה, וכשרוצים – מסדרים את זה אחרת. גם את זה ראיתי, את כל צורת הניקוד המצחיק הזאת, גם לזה נגיע.

19

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007

מר ג. פיקדו: אני רק רוצה להוסיף עוד משהו קטן. זה שהיום

עשינו את ההפגנה, זה לא אומר שזה סוף הסיפור, שתדעו לכם את זה ושתבינו. זו התחלה.

מר י. אוחיון: גדי, אל תיכנס לנימה שלא ראויה פה. יושבים פה

אנשים עוד יתחילו להיבהל. תתנהג בנימוס.

מר ג. פיקדו: אני מתנהג.

מר י. אוחיון: אתה לא מפריע לי, אני מבקש ממך.

עו"ד א. אוהד: איציק, איציק, אתה בתחום החינוך נכשלת, אל

תחנך לא אותו ולא אותי. בסדר?

מר י. אוחיון: אותך אי אפשר לחנך כבר. אני ביקשתי ממנו. גדי,

לא ראוי להגיד את זה.

מר פ. איזנטל: האם זה קשור-

עו"ד א. אוהד: כל מה שקשור פה עכשיו קשור לנושא הנדון,

פלטיאל.

מר י. פלהיימר: אני רוצה להוסיף לגבי התמיכות עוד הערה.

מר י. אוחיון: יעקב, תן לשרה לסיים.

מר י. פלהיימר: אני עוזר.

מר י. אוחיון: אה, אתה עוזר לה?

מר י. פלהיימר: כן.

מר י. אוחיון: הו, יפה.

גב' ש. הפטל: אני מוכנה לשמוע את ההערה שלו.

מר י. פלהיימר: אני חושב שסעיף 1 זו הונאה מא' ועד ת'. אני רוצה

להגיד לכם משהו. יש בסה"כ בפתח תקוה מספר מצומצם של בתי ספר שנהנים מתמיכות. יש בפתח תקוה מאות גופים, לא עשרות, מאות גופים שנהנים מתמיכות מהעירייה הזאת. והסעיף היה צריך בכלל להיכתב אחרת.

לא ייתכן, שאני בתור איש שעוסק ברווחה יומיום, ויש פה לא מעט אנשים שמכירים אותי, יש לא מעט בתים שאני נכנס אליהם ביום ובלילה בלי רעש –

20

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 ולא ייתכן שילדים מסתובבים ברחובות ולא יכולים להירשם לכל מיני חוגים וכל מיני אגודות ספורט וכל מיני מקומות אחרים כי אין להם כסף. הסעיף הזה לא צריך להתמקד דווקא בבתי ספר. ומי שמנסה לכוון את האש דווקא לבתי הספר, מנסה להסית אתכם נגד קבוצה מצומצמת. הסעיף צריך להיות בכלל אחרת - כל גוף, לא רק בית ספר: אגודת ספורט, ספריה עירונית, מתנס, כל דבר שזז בעירייה ונהנה מכספי העירייה. וכספי העירייה זה כספים של כולנו. לא משנה אם אנחנו באנו מגרמניה או ממרוקו או מאתיופיה. כמו שאמר פה האדון הנכבד, כולנו הגענו מאיזושהי ארץ.

מר ד. סויסה: אף אחד לא יחלוק עליך.

עו"ד א. אוהד: יעקב, תנסח את זה בצורה מסודרת.

מר י. פלהיימר: לכן, הסעיף הזה שרה, ואת אחת שבאת מהספורט

ואת מכירה.

גב' ש. הפטל: נכון, נכון.

מר י. אוחיון: שרה, את מסכימה שאיציק עובדיה ידבר אחריו?

גב' ש. הפטל: אני מסיימת.

עו"ד א. אוהד: אני הסכמתי שהוא ידבר אחרי ברוורמן, לפניי.

מר י. פלהיימר: ההחלטה צריכה להיות לכל הגופים שנתמכים

מהעירייה, לא להתמקד רק בדבר אחד. ילד שירצה ללכת לספורט, יגידו לו 'אתה לא מתקבל'? ומה אם הוא ירצה ללכת לספריה?

מר י. אוחיון: יעקב, חשבתי שאתה נותן איזו הערה, עברת

להרצאה שלמה.

עו"ד א. אוהד: אבל הוא צודק.

גב' ש. הפטל: יעקב, גם במכתב שלי, אם תשים לב, כתבתי שאני

מצפה שעיריית פתח תקוה, על כל אגפיה השונים, זה לא רק החינוך, זה כל האגפים – יחד יעבדו בהרמוניה, יחפשו פתרון הולם לעדה הזאת. כי זה אומר, כמו שיעקב אמר, בנושא של החוגים והמתנ"סים, והדיור והשיבוץ בבתי הספר והשיבוץ בגנים שאנחנו התרענו. גם אני וגם טובה כתבנו על זה מכתב, על כל 21

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 הנושא של השיבוץ בגנים שהוא לא נכון איך שהוא מתבצע ונעשה. שביחד, כל האגפים ביחד יפעלו למען האוכלוסייה הזאת. אגף הרווחה, שאין פה נציג מאגף הרווחה שיושב פה. אני רוצה לסכם את הדברים שלי, שגם בתוך האגפים, אם אנחנו מסתכלים למשל בתוך התקציב באגפים – שיהיה תקציב בכל אגף מיועד לאוכלוסייה הזאת, לתגבור האוכלוסייה הזאת. שתהיה פה אפליה מתקנת. אם זה בספורט – שיהיה תקציב מיוחד שיתגבר את האוכלוסייה מאתיופיה ויעזור להם בחוגים, במתנ"סים ובכל שאר הדברים.

אני רוצה לומר, 130 שנה לעיר פתח תקוה, והולכים לחגוג את זה השנה.

החגיגה היום שאנחנו היינו פה עדים, זה היה דבר כואב, זו לא היתה חגיגה לעיר פתח תקוה. אנחנו באמת עובדים כל כך הרבה לשנות את התדמית, וזו לא התדמית וזה לא הדימוי שהעיר פתח תקוה היתה זקוקה לו ב- 130 שנה לפתח תקוה. אני מאוד מקווה, שבאמת כמו שאמרה פנינה, שהחלטות שתתקבלנה פה היום בעירייה ובמועצת העיר, שתהייה אור לכל הארץ.

שאנחנו מפה נוציא החלטה. אני חושב שבכל הארץ, כל האוכלוסייה וכל העדה האתיופית, מחכה פה לחברי מועצת העיר ולעיריית פתח תקוה, שמפה יצא כל הסיפור הזה ומפה התפוצץ הכל – שמפה באמת יצא אור ותקווה לכל העדה, וגם הממשלה תדע לטפל בבעיה הכאובה שלכם, כי זו בעיה רצינית ובעיה כאובה. אני באמת מאחלת לכולכם שתשתלבו, כמו הנציגים שאני פגשתי פה היום בהפגנה, שפשוט להתגאות בהם. באמת אוכלוסייה שיכולה להתקדם ולפרוץ קדימה, ואתם תעשו את זה, ואני מאמינה שתעשו את זה בגדול.

עו"ד י. ברוורמן: אדוני ראש העיר, חבריי חברי המועצה, על מה

שקרה פה עם האתיופים אני יכול להגיד דבר אחד בלבד – הסיפור הזה הוא סיפור מביש. מעבר לזה, אני חושב שכל מילה מיותרת. הדברים ברורים ומדברים לכל אחד. אני הייתי רוצה לגעת במה שאני חושב, זה הסיבות למה שמביא או למה שגורם לדברים הללו, או חלק מהסיבות. ומאחר שאני יודע שיאשימו אותי שאני אומר את זה מכל מיני מניעים כאלה או אחרים, אז הפעם אני ארשה לעצמי להיאחז באילן גבוה, והייתי רוצה לקרוא לכם מאמר 22

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 שכתב ישראל הראל בעיתון 'הארץ', שהוא אחד האחרונים שאפשר להאשים אותנו שאנחנו פועלים מאותם מניעים או שאנחנו באותו צד של המפה.

הכותרת של המאמר זה לא גזענות – בדלנות. "שלשום, שותף לסערה הכללית סביב האפליה בבית הספר הדתי הסגרטיבי 'למרחב', התקשרתי לכמה דמויות מפתח, תורניות וציבוריות הקשורות בחינוך הדתי. הצעתי להם להתארגן ולגנות את התופעה. היו שהסכימו והבטיחו לחזור אלי לאחר בדיקת העובדות, מעטים חזרו. קריאה נמרצת בפומבי לא יצאה, וספק אם תצא מהרבנים. במשך היום נשמעו בתקשורת תירוצים שונים, כגון היות בית הספר פרטי". בסוגריים הוא כותב "עיקר תקציבו מהעירייה ומהמדינה". "אחרים לא התביישו לטעון שתופעות כאלה אינן ייחודיות לציבור הדתי, והזכירו את ההפרדה בקיבוצים בין בני משקים לילדי עליית הנוער. התשובות הללו, גם הן תואמות עובדות שהיו, אינן ממין העניין כשמדובר במה שמתרחש בפתח תקוה או בכל מקום אחר בקשר לתלמידים ממוצא אתיופי. עזות מצח היא להיאחז אחרי כ- 2 דורות, בתירוץ ש'גם בקיבוצים היה כך'. אלה שאין להם צידוק להשמיעו, הם החוגים התובעים שתלמידים יוצאי אתיופיה ילמדו ויתחנכו אך ורק במסגרות דתיות. בלעדיות מחייבת פתיחות וגיוון, לא הסתגרות ואחידות. הסגרגציה שהתגלתה ב'למרחב', היא ביטוי קיצוני לתהליך רוחני שאינו קשור לעלייה מאתיופיה העובד זה עשרות שנים על הציבור הדתי.

התהליך שעובר עליהם בעשרות השנים האחרונות זה התחרדות. ההתחרדות שמוצאה בישיבת מרכז הרב, פילגה את החינוך הדתי והקימה את רשת נועם ולימים את... זרם זה כמו זרמים קיצוניים ממנו, כמו אלה שהקימו את 'למרחב', שואב את תלמידיו וגם חלק ממשאביו מהבוגרים הרבים של הישיבות והאולפנות. חלק ניכר מהבוגרים הללו מתגוררים בפרברים החדשים והמטופחים של פתח תקוה, רעננה וכפר סבא, לא בהתנחלויות כפי שמקובל לחשוב. לרובם השכלה אקדמית, הם משתייכים למעמד הבינוני והבינוני-

גבוה: אנשי עסקים, עורכי דין, רואי חשבון, בנקאים, אנשי אקדמיה ומקצועות חופשיים אחרים. הם מרוכזים בקהילות סביב בתי כנסת ועוסקים 23

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 גם בלימוד ובמעשי חסד. בנותיהם משרתות בשירות לאומי, בין היתר בעבודה התנדבותית בקרב ריכוזים של העדה האתיופית, ובניהם משרתים בשירות קרבי. אך בכל מה שקשור לחינוך - רבים מהם מסתגרים במוסדות בדלניים.

אחד התנאים של הרבנות לגיור בני העדה האתיופית, במיוחד בני הפלשמורה, הוא שהילדים ילמדו במסגרות החינוך הדתי. אבל בהגיעם ללמוד במסגרות האלה, במסגרות הנפרדות, לא האלה של הממלכתי דתי – רובם אינם מתקבלים מחוסר התאמה. יש לומר לרבנים, לעסקני החינוך ולוועדי ההורים, 'אי אפשר לאחוז בחבל מ- 2 הקצוות'. מי שמתנה גיור בחינוך דתי, ומי שעלייה היא בעינם עיקרי הציונות ומצוות עשה לא רק סיסמא יפה – מחויב לפעול כדי שגם ילדי העליות מאתיופיה ומרוסיה ייקלטו וייהנו מהוראה משובחת ומסביבה חברתית מקדמת. רק כך יוכל להשתנות הסטטוס של בני העולים מ'בלתי מתאימים' ל'מתאימים'. זאת אחת ממצוות עשה החשובות ביותר המוטלות דווקא על אלה שמקפידים במצוות ומשייכים את עצמם לתנועה הציונות". רבותיי, זה לא אני אמרתי, אבל אני שם את ידי על כל מילה שנאמרה פה.

מר י. אוחיון: אבל איציק, יש שם המון דואליות באמירות, זה לא

חד גוני. אם היית יכול קצת אולי להגיד מה אתה מרגיש.

עו"ד י. ברוורמן: אני אומר מיד. רבותיי, תראו, יש לנו פה עניין עם

בתי ספר פרטיים, שאם יורשה לי פלטיאל, לצטט את מה שפלטיאל אמר באחד הראיונות שלו ברדיו. הוא אמר 'תראו, אלה בתי ספר פרטיים, אנחנו לא יכולים והם לא נותנים לנו להתערב במה שקורה שם. הזכויות שלהם כבית ספר פרטי'. רבותיי, אם אלה הזכויות של בית ספר פרטי – אני כעירייה, כאיש ציבור, כמי שאחראי על כספי ציבור לא מוכן לתת להם כסף. אם אני לא יכול לשלוט ולנווט מה שקורה, אני לא רוצה ולא יכול ואסור לי לתת להם כסף. זה יותר מורכב מזה, ופה אני רוצה להוסיף ולהרחיב. אמנם זה לא נוגע רק לקהילה האתיופית, אני אומר את אותם דברים כבר לא פעם. יש לנו גם בתי ספר פרטיים של ש"ס וגם שם אין לנו יד במה שקורה. אם שם אין לי 24

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 שליטה ויכולת להגיד להם 'רבותיי, אני רוצה לדעת מה הליבה של תכנית הלימוד, אני רוצה לתת כסף למי שיש לו איזושהי נגיעה ציונית, למי שמניף את דגל ישראל בבית הספר'. לכן אני חושב רבותיי, שהחלטה שצריכה להיות מן היסוד, היא החלטה שהגוף ציבורי, מדינת ישראל ועיריית פתח תקוה – לא יעבירו כספים למוסדות שאין לנו יכולת לשלוט במה שהם עושים, שאנחנו נותנים להם כספי ציבור-

מר מ. פלדמר: תגיד לי, מה עם תקציב משרד החינוך?

עו"ד י. ברוורמן: לא יודע, לא יודע.

עו"ד א. אוהד: מוישל'ה, אתה יודע מה הבדיחה? שהכספים של

ההורים האתיופים, מממנים את בתי הספר שלא רוצים את הילדים שלהם. זו הבדיחה. אני לא מתעמת, אני אומר שתחשוב, תושב אתיופי שמשלם ארנונה, מממן באיזשהו מקום את בית הספר שלא רוצה את הילד שלו.

מר א. בלושטיין: ברוורמן, שרת החינוך לאיזו מפלגה היא?

מר י. אוחיון: אבי, למה אתה קופץ עכשיו?

גב' ש. אורן: פלדמר, תשאל את ועדת החינוך של הכנסת. ועדת

החינוך של הכנסת הוציאה החלטה ברוח של הפסקת תקצוב. למה תשאל את יולי תמיר, תשאל ועדת החינוך.

)מדברים ביחד(

מר י. פלהיימר: איציק ברוורמן, אני רוצה לשאול אותך, האם אתה

רוצה שהעירייה תהיה מעורבת גם באגודות הספורט בניהול שלהן, או בכל גוף אחר שנתמך, או רק אתה מסתמך על מוסדות החינוך? אז בואו אנחנו נחליט מי יאמן את מכבי פתח תקוה ומי יהיה השוער בהפועל פתח תקוה.

מר י. אוחיון: רגע, אתה גם רוצה להתערב בדברים שלו?

גב' ש. הפטל: איציק לא אמר להתערב-

מר י. פלהיימר: אין בעיה, אני מסכים.

גב' ש. הפטל: איציק לא אמר להתערב במורים.

מר י. אוחיון: אתה לא יכול להפריע, אתה לא יכול.

25

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007

מר י. פלהיימר: אני לא מפריע, זה הדיון. אתה לא מבין? זה הדיון.

אני לא מפריע.

עו"ד י. ברוורמן: רבותיי, אני רק רוצה להשלים ולומר. קודם כל,

אני לא... שרת החינוך, אז אני האחרון שבא להגן עליה. לגבי נושא של התערבות – יש התערבות של עיריית פתח תקוה באגף הספורט ומה שקורה בעמותות.

מר פ. איזנטל: ברוורמן, תקשיב אלי. קודם כל, אני מאוד מעריך

את דבריך בדרך כלל, ואתה מדבר בכנות ואני מעריך אותך.

מר י. פלהיימר: למה בדרך כלל? תמיד.

מר פ. איזנטל: תמיד.

מר י. פלהיימר: איציק, עד איזו רמה יש מעורבות של העירייה?

מר י. אוחיון: בואנ'ה, אתה מגזים, תפסיק. כל הזמן. תרשום לך.

מר י. פלהיימר: מה שקורה, מנסים לקחת בעיה כללית ולמקד אותה

במקום אחד – זה לא נכון. מפלים את האנשים בהרבה מקומות אחרים.

מר י. אוחיון: תציג את זה בזמנך.

עו"ד י. ברוורמן: מערכות החינוך הללו הופכות להיות קיצוניות יותר

ויותר במימון שלנו, ולכן זה לא פלא שכשאשר לנו אין דריסת רגל אין לנו שליטה, אין לנו אפשרות ולפעמים אולי גם אין לנו מוטיבציה להיכנס לתוך הדברים הללו. זה לא פלא שיש תופעות שמקימים חומה בבית ספר ומפרידים בין חלק זה לחלק זה. זה לא פלא שתלמידות מסוימות נמצאות בכיתה נפרדת. זה לא פלא שאנחנו שומעים מה ששומעים ומתייחסים לאנשים כפי שמתייחסים. הדרך להכות בדברים הללו, למנוע אותם ולהילחם בהם, תרשו לי לומר את זה למרות הדברים שנאמרו – היא לא לחפש את הש.ג. שישלם את המחיר על המקרה הזה או על מקרה אחר. צריך לנסות לפתור את זה מן היסוד, ולצערי הרב, אם אין לנו דרך שליטה, הדרך היא דרך הכיס, למנוע כספים. ואני מבטיח לכם שתראו, כאשר מוסדות כאלה ירגישו את החרב על צווארם ויידעו שמדובר בכסף, לפתע פתאום תהיה דריסת רגל לעירייה, 26

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 לציבור, לאנשי הציבור בעירייה ותהיה להם השפעה, ואז נוכל למנוע את התופעות הללו כפי שקרו.

מר א. עובדיה: אדוני ראש העיר, אני חבר הנהלה, לא חבר

באופוזיציה, ואין פה לא אופוזיציה ולא הנהלה. הנושא הוא ברור. החברה בישראל, אנחנו אשמים במה שקרה היום, או בכלל בשבועות האחרונים ובכלל. הממשלה על כל מוסדותיה, אשמה. הם לא עשו מספיק בכדי שזה לא יקרה. עיריית פתח תקוה גם אשמה, ואני בתוכם. אני מלווה את העדה האתיופית זה שנים רבות, וגדי מכיר אותי, הוא חבר בעמותת פלג. רק היום עובר תב"ר של 1.250 מיליון לטובת המועדון האתיופים. קורים הרבה דברים בפתח תקוה טובים. אבל עדיין, אדוני ראש העיר, ישנם הרבה בעיות ואני אציג אותן. הבעיה הראשונה זה המוקד. אני נלחמתי יחד עם שרה אורן ועוד חברים אחרים, שיהיה מוקד לעדה האתיופית. הוא לא ממלא את תפקידו, הוא נמצא במקום לא נכון. אני הצעתי שהמוקד, על כל הפונקציות שבו, יעבור לבניין העירייה או לבניין קרוב לעירייה.

מר י. אוחיון: יעבור לאגף הקליטה.

מר א. עובדיה: איציק, תן לי.

גב' ש. הפטל: אגף הקליטה זה גם עירייה.

מר א. עובדיה: אני בטוח שאם היתה מחלקה באגף הקליטה פה,

בתוך אגף הקליטה, יש אמנם אגף כזה, יש בו שם חדר חשוך עם כסא ושולחן וקוראים לו 'מחלקה של העדה האתיופית'. אני אומר שהאתיופים בעצמם הוותיקים, צריכים לעזור ולקבל את החדשים, כמו שזה קרה בעבר. וכמו שפנינה אמרה, העדה האתיופית הם לא נתמכי רווחה, וזו טעות חמורה שכל דבר שנעשה עם העדה האתיופית קשור ברווחה. זה לא נכון. צריך לחבר אותם לספורט, לחינוך, לכל דבר שיש בעירייה הזאת. כמו שעולים אחרים מקבלים, גם הם זכאים לקבל אותו דבר, ואנחנו לא עושים להם שום טובה, מגיע להם.

אנחנו הבאנו אותם בתור יהודים, בתור ישראלים – לכן הם יקבלו את כל השירותים מה שמגיע להם, אף אחד לא עושה טובה. אני חושב שאנחנו 27

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 צריכים לצאת מפה ולמצוא פתרון, ולא לבכות על מה שהיה. אלא להיפך, לקחת את זה ולמנף את מה שקרה פה למצב כזה שכל אתיופי שנמצא בעיר שלנו וירצה להגיע אליה – נקבל אותו בזרועות פתוחות, אבל ניתן לו את הכלים בכדי שיוכל לחיות בעיר הזאת כמו כל תושב אחר. אדוני ראש העיר, אני רוצה שאתה בעצמך, תיקח על עצמך חזרה את המחלקה התורנית, ואתה תבדוק שכל אתיופי ואתיופי בכל בית ספר, אתה באופן אישי – שכל מה שהוא צריך לקבל, יקבל כמו כל תושב וכמו תלמיד אחר. אני רוצה לומר לעדה האתיופית, שאתם יכולים לקחת גם את העניינים בידיים. וכל הכבוד שהגעתם למצב הזה עכשיו, אבל תיקחו את זה ותמשיכו עם זה. אני רוצה לומר לכם שמגיע לכם כמו כל אחד אחר, ואנחנו לא ניתן. אני לפחות בעצמי יעשה את כל הלובי, גם כן בכנסת ובכל מקום בארץ שאתם תקבלו את מה שמגיע לכם. אני מאחל לכם באמת שיהיה לכם רק טוב. תודה.

עו"ד א. אוהד: אני ברשותכם רוצה לעשות כמה דברים. קודם

לנסות להסביר את הבעיה, לא בעיניים של הקהילה האתיופית, כי את זה אף אחד לא יכול לעשות יותר טוב מהם, והם עשו את זה יפה מאוד, הם עושים את זה כבר הרבה זמן. אלא אולי לנסות להבין למה זאת הישיבה הרביעית, דרך אגב, שמועצת העיר פתח תקוה מקיימת בנושא של הקהילה האתיופית.

אף אוכלוסייה לא זכתה לכל כך הרבה ישיבות מיוחדות כמו הקהילה האתיופית בקדנציה הזאת של מועצת העיר פתח תקוה. היינו צריכים ישיבה מיוחדת כדי להקים אנדרטה. אי אפשר היה לעשות את זה לבד, צריך היה להביא את זה לישיבת מועצה. אחר כך היינו צריכים ישיבה מיוחדת על איזושהי התבטאות של ראש העיר, שתיכף נטפל בה. אחר כך היינו צריכים ישיבה מיוחדת שלישית במספר, שהיתה בעיה ולא רצו לקלוט את התלמידים בני הקהילה האתיופית בבתי הספר הפרטיים וחלק, תיכף ניגע גם בזה, הממלכתיים דתיים, אבי. וזאת הישיבה הרביעית. וזה לא סתם שכל כך הרבה ישיבות מתכנסות בנוגע לקהילה האתיופית. כי איציק, עכשיו אני כן מסתכל עליך, מי שעומד בראש המערכת הזאת, ומי שנושא במדיניות שקיימת כאן 28

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 בפתח תקוה – זה רק אתה. אני ברשותך, השגתי לי איזה עיתון שאמור להתפרסם בעוד יומיים, שלוקח כמעט פחות או יותר את מה שאני אומר עכשיו, כדי שנבין איציק עם מי יש לנו עסק, איתך כראש עיר. יש פה ציטוט של איציק אוחיון מדצמבר ,2007 עכשיו, ויש פה ציטוט של אותו איציק אוחיון, זה שבתמונה אתם רואים אותו, מלפני בערך 11 חודשים. ומה אמר אז איציק אוחיון על הקהילה האתיופים 'האתיופים הרסו את יוספטל ועמישב לאט- לאט'. כן איציק, אנחנו יודעים על מי אומרים שהם מתקדמים לאט- לאט. 'הם יגיעו לשערייה ואחדות ויהרסו גם אותן'. זה לא אני אמרתי, זה לא הממשלה אמרה, זה אתה ראש העיר פתח תקוה אמרת. אותו אחד שבדמעות תנין אומר לפני כמה ימים, לא ביום שהפרשה התפוצצה, לא לפני שהיא התפוצצה, אחרי שאתה מבין שכבר המהומה סוחפת את כל הארץ, שאנשים, לא משנה אם הם מהקהילה האתיופית או מכל מקום אחר, מתביישים להגיד שהם מפתח תקוה ובצדק מתביישים בשבוע הזה – פתאום נזכרת להעלות כל מיני הצעות שתיכף נדון בהן, וזה אני אומר השלב השני בדברים שלי, להביא איזושהי הצעת החלטה. חלקה מצטרפת למה שכתוב פה כבר וחלקה הוא אחר. איציק, אתה ולא אחר זה שאמרת את זה, הזיכרון הקצר הזה, שככה הם הכתירו את זה פה בעיתון, הוא לא כל כך קצר, ואנחנו נדאג שהוא לא יהיה קצר. כשאתה, ולא אף אחד אחר, דואג שאגף הרווחה, לא מישהו אחר, יטפל בקהילה האתיופית – זה אומר דרשני. אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה על בתי הספר הפרטיים. זה נכון, אני מודה, הם לא התחילו בתקופתך. אבל אתה איציק, לקחת אותם ושכללת אותם ותמכת בהם. הקמת להם אגף, זה לא עשה אף ראש עיר לפניך. הקמת להם אגף לאותם בתי ספר הפרטיים, אלה שאתה במרכאות לא יכול להתערב בהם ולא יודע. בוועדת הקצאות, איציק אוחיון, את זה לא רשמתם כאן – עומדות בתור 3 בקשות, אתה יודע של איזה בית ספר לקבל קרקע עירונית? בוא ננחש ביחד – בית ספר 'למרחב'. עכשיו עומדות בתור, לא אז, היום, כשכבר אנחנו יודעים מה הם עושים בבית ספר למרחב עם קרקע עירונית שאנחנו נותנים להם. לכן, בואו 29

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 לא נתפלא שזה מה שקרה כאן. עם כל הכבוד, אני רוצה להמשיך. דיברנו על בתי הספר הממלכתיים דתיים איציק, אלה בתי ספר שאנחנו כן אחראים עליהם, נכון?

מר י. אוחיון: כן.

עו"ד א. אוהד: אומרת התקנה של משרד החינוך – עד %25 מבתי

הספר האלה יקלטו תלמידים אתיופים. אתם רוצים שנבדוק מה קורה במורשה? מתוך 1,030 תלמידים, 64 תלמידים אתיופים.

מר א. בלושטיין: למה זה?

עו"ד א. אוהד: אתה רוצה? תיכף נגיע גם לזה.

מר א. בלושטיין: בתי הספר הממלכתיים לא קולטים אתיופיים.

עו"ד א. אוהד: במעלות חיים אתה רוצה שנבדוק מה המצב לעומת

בית ספר ניר עציון שהוא באותו אזור רישום?

מר מ. פלדמר: שמעת את יו"ר הסוכנות?

מר פ. איזנטל: אורי, אתה דורש מכולם לקבל, כולל מהחרדים,

טוב לחרדים. חשבת על זה?

עו"ד א. אוהד: אם אין מה להגיד, לפחות שבו בשקט.

מר א. בלושטיין: למה בית ספר הס קיבל? בוא תספר לכולם. בוא

תספר אורי אוהד.

עו"ד א. אוהד: אני ב'למרחב' לא דרכה רגלי.

מר י. אוחיון: גם לא ב'דעת מבינים', אה? גם לא ב'נועם'?

מר מ. פלדמר: אורי, כשאתה צריך קולות - אתה הולך לכולם.

כשאתה כבר לא צריך קולות - אז אתה הולך למישהו אחר. מה אתה עושה פה פוליטיקה? בוא תדבר לעניין, בוא נחשוב איך עוזרים להם.

עו"ד א. אוהד: זה שאתם צועקים, סימן שנגענו לכם בעצבים.

גב' פ. טמנו: אותנו לא מעניינת כל הקשקשת הזאת עם כל

הכבוד.

עו"ד א. אוהד: תיכף תקבלו הצעות אופרטיביות.

30

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007

גב' פ. טמנו: אנחנו רוצים לשנות. תסלחו לנו, אנחנו הפסדנו

היום יום עבודה. אתם כבר את הקריירה שלכם עושים ועשיתם. אז בבקשה ממכם, תהיו ממוקדים. יש פה סעיף שאנחנו רוצים שנה הבאה שכל בתי הספר הדתיים, באופן שוויוני, יקבלו את כל האתיופי.

מר א. בלושטיין: גם החילונים, כולם.

מר מ. פלדמר: גם החילונים.

גב' ט. גל: הם לא מרשים להם. אין בעיה, הם לא מרשים

להם. אני כמנהלת רציתי אותם אבל לא נתנו לי אותם. אבי, לא נתנו לנו אותם, רק לדתיים הכניסו אותם. הם פוחדים שייקחו להם את היהדות, הם מאוד פוחדים.

מר א. בלושטיין: אורי, בדרך כלל אנחנו מגיעים להצעות משותפות.

אם אתה לא איש פוליטי, בוא נלך יחד. אני כאדם דתי, בוא נלך יחד לרבנות הראשית ונשפיע עליהם אנחנו יחד. שמפה תצא הקריאה, שיאפשרו לעדה האתיופית להגיע לבתי ספר ממלכתיים חילוניים. למה לא? בוא. זה הפתרון.

אני אומר את זה כאדם דתי.

מר מ. פלדמר: ברוורמן, צריך להבין – לשלוח ילד לפי

האוריינטציה שלו ולא לפי הגזע שלו. מחייבים אותם.

מר א. בלושטיין: שהם יחליטו.

מר מ. פלדמר: כל ילד ילך לפי האוריינטציה שלו ולא לפי הגזע

שלו.

עו"ד י. ברוורמן: אין בעיה, אנחנו מוכנים.

גב' ט. גל: מסכימים, מסכימים.

עו"ד א. אוהד: אבי, תאמין לי אתה תסכים איתי, תן לי לסיים.

גב' ש. הפטל: תגיד לי, אבי, אתה ביקשת שתהיה תרבות דיבור

במועצה. זו תרבות דיבור?

מר א. בלושטיין: זו תרבות הדיבור.

מר מ. פלדמר: שרה אורן, בואי נקבל על זה החלטה עכשיו.

31

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007

גב' ש. הפטל: שרה הפטל.

מר מ. פלדמר: שרה הפטל, שכל מועצת העיר קוראת לרבנים

הראשיים לשנות את ההחלטה שלהם.

גב' ט. גל: ילדים ילמדו לפי אזורי רישום.

מר מ. פלדמר: אין בעיה. עם הילד שלי בגן הילדים לומדים

אתיופים, לא פסולים. מה הבעיה?

גב' ט. גל: רעיה אומרת שלא מרשים להם, רעיה.

מר א. בלושטיין: פה תצא הקריאה ממועצת העיר פתח תקוה.

חילונים ודתיים שיאפשרו להם ללמוד בכל בתי הספר.

גב' ש. הפטל: אבי, אתה יודע שהקריאה הזאת לא שווה לשום

דבר.

מר א. בלושטיין: זה הפתרון.

מר מ. פלדמר: שרה, למה? למה היא לא שווה? בואי תנסי.

גב' ש. הפטל: לא שווה כלום.

מר מ. פלדמר: תנסי. בואי תנסה.

עו"ד א. אוהד: היום יהיו 2 סוגי החלטות: (1 החלטות

דקלרטיביות – תצהיר מה שאתה רוצה ונקרא למי שאנחנו רוצים. (2 החלטות אופרטיביות.

מר מ. פלדמר: גם זה אופרטיבי. חברים שלך יושבים בממשלה,

החברים שלי באופוזיציה. לך לשרים שלך, לא ליולי תמיר, לך לשרים שמשפיעים באמת. שילך לשר הביטחון שלו, שילך לשר החינוך שלו, שילך לראש הממשלה שלו. שילך אליהם וישפיע עליהם. החבר'ה שלי באופוזיציה.

אם הם היו בקואליציה הם היו עושים את זה מזמן.

מר א. עובדיה: הוא עוזב את הממשלה עוד מעט. מה אתה 'תלך

לראש הממשלה'? עוד מעט הוא עוזב, נגמר הסיפור שלו.

מר פ. איזנטל: אל תתערב בדיון וגם אתה. זה עניין פוליטי, אז

תעזוב את זה.

32

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007

מר א. עובדיה: לא, לא, למה אתה מעביר את זה למגרש הפוליטי,

למה?

מר א. בלושטיין: לא, לא, זה לא עניין פוליטי.

מר מ. פלדמר: פלטיאל, אני בחור צעיר, אני נאיבי. אני מאמין

שפה אפשר לקבל החלטות וליישם אותן ולא רק מה שאורי אומר.

מר י. פלהיימר: זה עניין פוליטי ופלטיאל אמר שהוא לא איש

פוליטי. ואני אתן לאורי עוד כמה הצעות אופרטיביות בהמשך.

עו"ד א. אוהד: ברוורמן ידידי ציטט כאן את ישראל הראל. אנחנו

נצטט דמות פתח תקוואית שכולנו מכירים, את הרב שי פירון שאומר בצורה מאוד ברורה 'מדינה שהחינוך הממלכתי שבה הוא לא חזק, אינה מבינה כמה מערכת של חינוך כזאת היא חלק ממלחמת הקיום', את זה אמר גם גדי פיקדו קודם. 'היא יוצרת שפה אחת ותרבות אחת. הציבור הדתי לאומי', אומר הרב שי פירון, ראש ישיבת ההסדר בפתח תקוה, שכל כך רוצה להנחיל את ערכיו, 'חייב להבין שערכים לא מניחים לאנשים הדומים לך, אלא דווקא לאנשים השונים לך'. דברים דומים, אני בכוונה לא אקרא עכשיו, אומר הרב יצחק הרשקוביץ, שהוא רב מי שמכיר של אחד מבתי הכנסת בפתח תקוה. הוא אומר דברים דומים ואפילו קצת יותר חריפים. לכן, אנחנו יכולים להישאר פה ולחוות עוד הרבה מאוד פעמים בהתנהלות של עיריית פתח עד עכשיו, אבל לא זאת המטרה. אני רוצה לעבור ברשותכם לחלק האופרטיבי. אבי בלושטיין ומוישל'ה, אפשר לקבל כאן 2 סוגי החלטות. סוג אחד זה החלטות דקלרטיביות, אין איתן שום בעיה, בסגנון של - מועצת העיר פתח תקוה קוראת לרבנים, לממשלה, למי שזה לא יהיה, לעשות כך וכך. לאף אחד מאיתנו, ואני בטוח שכולנו מתכוונים לזה מאוד, אין שום דרך לאכוף את זה.

מר א. בלושטיין: אתה טועה, אתה טועה.

עו"ד א. אוהד: אני אתכם, אל תתווכח איתי, אני אתכם.

מר מ. פלדמר: אתה אמרת שעל שרת החינוך יש לך השפעה.

גב' ש. הפטל: אבל לא על הרבנות הראשית.

33

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007

עו"ד א. אוהד: אבל יש דברים שהם קשורים בנו. ואני רוצה

ברשותכם להתחיל להגיש את ההצעה. אם יצטרכו לחזור על זה בסוף לפני ההצבעה – נחזור על זה עוד פעם. קודם כל בנושא של הקליטה של ילדי הקהילה בבתי הספר הממלכתיים דתיים, שעל זה כן יש לנו שליטה. כל הנושא של אזורי הרישום בבתי הספר הממלכתיים דתיים – יעבור ב- 1 לספטמבר או עד ל- 1 לספטמבר 2008 בחינה מחודשת. כדי שלא יהיה מצב לדוגמא שבית ספר מעלות חיים יש מספר קטן מאוד של תלמידים אתיופים, ובית ספר ניר עציון שנמצא באותו אזור רישום פלוס- מינוס, יהיה כמעט %100 של תלמידים אתיופים. זאת אומרת, מועצת העיר פתח תקוה מחליטה שמה-1 לספטמבר ,2008 תיושם בכל בתי הספר הממלכתיים דתיים בעיר החלטת משרד החינוך, שקובעת שעד %25 מכלל התלמידים במוסד חינוך יהיו מיוצאי קהילת אתיופיה, בכל בתי הספר הממלכתיים דתיים.

????: אבל צריך לשאול גם את העדה. כל החלטה שאתה מחליט פה זה בשיתוף עם העדה.

עו"ד א. אוהד: הם פה. הם לא הלכו לשום מקום, הם פה. זאת

אומרת, בצורה הזאת אנחנו נמנע מצב שבו יהיו בתי ספר, ששם יהיו מרוכזים אך ורק יוצאי הקהילה אל מול בתי ספר אחרים, אני מדבר כרגע על הממלכתי דתי, ששם לא יהיה שום דבר. כאן יכולה לבוא טענה, והיא הגיונית, והיא נאמרה מספר פעמים ע"י אנשי הציבור הדתי לאומי – אז תעשה את זה, תהיה גיבור גדול, כולם יברחו לפרטיים. מאוד יכול להיות. ואז באה החלטה שקשורה לבתי הספר הפרטיים, כל בתי הספר הפרטיים. לא רק שהם לא יקבלו תמיכה בשווה ערך של כסף, הם גם לא יקבלו קרקע מעיריית פתח תקוה, לא יהיה להם אפילו גרם אחד של חול מעיריית פתח תקוה. או במילים אחרות, כל מי שרוצה חינוך פרטי ואיבד את האמון שלו במערכת הממלכתית על כל גווניה, זאת זכותו, אבל שהחינוך הפרטי באמת יהיה חינוך פרטי.

עיריית פתח תקוה גם לא צריכה להחזיק לצורך כך אגף מיוחד לבתי הספר הפרטיים, או מה שקרוי החינוך המוכר שאינו רשמי. את האגף הזה צריך 34

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 לפרק, אין שום סיבה להחזיק אותו.

מר מ. פלדמר: אורי, התכוונת ליישום דו"ח ורדת במלואו?

עו"ד א. אוהד: כן, כן. בוודאי.

מר מ. פלדמר: אני מבקש לישיבה הבאה להביא את המלצתו של

אורי אוהד לאחד את כל אגפי החינוך תחת מינהל החינוך. כולם, בלי יוצאי

מן הכלל: גם של אגודת ישראל וגם של ש"ס, מכיון ששל המפד"ל כבר נמצא

שם. אין מה לפרק.

עו"ד א. אוהד: יש מה לפרק, אין סיבה שהוא יוקם.

מר מ. פלדמר: זה בסדר, אני רוצה שלישיבה הבאה אורי יביא את

ההצעה שלו להצבעה פה. מכיוון שלצערי הרב, היום זה לא על סדר היום, אז אי אפשר להצביע על זה. מועצת העיר אישרה את זה, אבל אורי לא יישם.

מר י. פלהיימר: משה, תיזהר, כי הוא עוד יביא את זה.

מר מ. פלדמר: איציק, אני כבר הבאתי את זה, זה על סדר היום

של ההנהלה.

עו"ד א. אוהד: אחד הדברים ואנחנו חוטאים בו גם כרגע, גם אני,

אמר את זה איציק עובדיה ככה זה בחצי מילה-

מר א. עובדיה: למה? מילה מלאה.

עו"ד א. אוהד: מילה מלאה, אתה תמיד מדבר במילים ברורות.

כולם יודעים הכי טוב מכולם מה טוב לקהילה האתיופית, חוץ מהקהילה האתיופית. בגלל זה יש להם איזו מילה אמורפית של 'מוקד קליטה' ולא אגף קליטה. בגלל זה אגף הקליטה לא מטפל בהם אלא מטפל באחרים. בגלל זה הם נזרקו לאגף הרווחה ולא לאגף אחר. אני, בישיבה שהיתה כאן, איציק, לפני כ- 7 חודשים או חצי שנה, במסגרת דיון באותה התבטאות אומללה שלך על הקהילה האתיופית – ביקשתי כבר אז, ואני אומר את זה עכשיו לפני אישור תקציב ,2008 להקים לקהילה האתיופית מחלקת קליטה שתתעסק בקליטה שלהם, שתרכז את כל הפעילות שנמצאת בכל האגפים השונים. אם זה בחינוך, ואם זה בתרבות, ואם זה בספורט, ואם זה ברווחה. שתרכז את 35

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 הטיפול מכל המקומות השונים האלה, ותרכז אותם בטיפול אחד שיתרכז בקהילה האתיופיות. ובראש המחלקה הזאת יעשו מכרז כמו שצריך, ויעמוד בראשה אדם שהוא יוצא מהקהילה האתיופית, איש הקהילה האתיופית.

תאמינו לי, כולם יכולים להתבטא, ואני אומר שגם אני חוטא בזה היום –

בשורה הסופית, הם יודעים יותר טוב מאיתנו מה טוב. הם באים מהשטח, הם מכירים את השטח, הם גדלו שם.

גב' ש. אורן: למה 'הם'? למה 'הם'? כל הזמן 'הם'.

עו"ד א. אוהד: בנושא של קהילה אתיופית – כן. מה לעשות? הם

מבינים יותר טוב ממני, אני אומר את זה. פנינה לא מבינה יותר טוב ממני?

דניאל לא מבין יותר טוב ממני? הנה, אני אומר, מבין יותר טוב ממני.

מר א. עובדיה: אוהד, המילה 'הם'-

עו"ד א. אוהד: בסדר, אם זה בקטע הזה, אתה צודק, אני מקבל.

גם אתה יודע, איציק, שישיבות מועצה בינך לביני הן, נקרא לזה, הרבה יותר עסיסיות. וגם אתה ניסית פה במהלך הישיבה לזרוק, לעקוץ, לנסות. ואני בכוונה, בגלל הנושא, אפילו לא עניתי לך. מה שקרה, זה כואב, היה עדיף שלא יקרה. אבל מאחר וכבר קרה, מאחר באמת האנשים כאן מוציאים את הנשמה שלהם, אני לא מדבר עלינו עכשיו, אלא על אנשי הקהילה שמוציאים את הנשמה – אז בוא לפחות נוודא שמהישיבה הזאת נקבל החלטות אופרטיביות.

כמו שאמר איציק עובדיה - לא קואליציה, לא אופוזיציה, לא אף אחד. אלא החלטות שאפשר לקחת אותן וליישם אותן קדימה.

גב' ש. אורן: קודם כל אני רוצה להגיד לכם שממה שאני ראיתי,

איש ציבור שנתקל בעוול והוא לא חושף אותו ולא מתריע עליו – לא ראוי למקומו מסביב לשולחן הזה. האנשים האלה שהגיעו אלי, דפקו על הרבה מאוד דלתות בעירייה. אף אחד לא שמע, אף אחד לא התייחס, ולא היה שום טיפול בנושא הזה. הבעיה היא מאוד- מאוד מורכבת, אני לא אכנס פה לפרטים. אבל כפי שחבריי הטובים מסביב לשולחן הזה הדגימו, הבעיה היא שהחינוך בפתח תקוה, ואולי לא רק בפתח תקוה, הפך לעניין מפלגתי פוליטי 36

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 סקטוריאלי. כל סיעה במועצת העיר מנסה לקדם את האינטרסים של החינוך שאותו היא מייצגת, וזה שורש הבעיה. ואתם ראיתם את זה, כל פעם שדיברו על הפסקת הזרמת משאבים לסקטור זה או אחר, היה גם מי שקפץ, מי שקיבל פנים אדומות ומי שצעק בחמת זעם. למה? – כי מדברים על כסף לאיזשהו סקטור, לכן זאת הבעיה. לגבי החינוך, אתם יודעים טוב מאוד שילדי הקהילה הולכים לבתי ספר ממלכתיים דתיים לא מתוך חופש בחירה, אלא מתוך אילוץ. ולהגיד שרק החינוך הממלכתי דתי קולט, זה לא בגלל שהחינוך הממלכתי כללי לא רוצה לקלוט. כל ילד שמתדפק על דלת של בית ספר כללי, מתקבל בזרועות פתוחות. הבעיה היא שהם מפחדים מהגיור, כולם יודעים למה, אני לא צריכה אפילו להיכנס לזה. לא מאפשרים להם. לגבי מוקד הקליטה – מוקד הקליטה הזה, היחידה העירונית היחידה שממומנת כמעט כולה ע"י משרד הקליטה, איציק, ומעט מאוד ע"י כספי עיריית פתח תקוה.

כיוון שזה כך, זה רווח בונוס נקי של העירייה.

מר א. עובדיה: הוא לא מתפקד.

גב' ש. אורן: הוא מתפקד מעולה.

מר א. עובדיה: לדעתך. אני אומר שלא, עובדה שלא הולכים אליו,

רוב העדה האתיופית לא הולכת למוקד.

גב' ש. אורן: אני הייתי אתמול, זה היה מלא.

מר א. עובדיה: יש לי נתונים אחרים, אני אגיש לך אותם.

מר י. אוחיון: איציק, שמענו אותך גם, אמרת שאתה תפרק את

המוקד.

מר א. עובדיה: לא אמרתי לפרק, אמרתי להעביר אותו מהמיקום

שלו שהוא לא נכון.

גב' ש. אורן: דווקא בעניין הזה אני מסכימה עם איציק.

מר י. אוחיון: אני חוזר בי.

גב' ש. אורן: המוקד רוצה להפעיל הרבה יותר פעילויות ואין לו

מקום לעשות את זה. האנשים שם מצטופפים ב- 3 חדרים קטנים, ואין להם 37

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 שם איפה לעבוד.

גב' ש. הפטל: במקום להגיד 'אגף', אז זה 'מוקד'.

גב' ש. אורן: לגבי ההצעה של דני סויסה, אני בטוחה שהוא

מתכוון למה שהוא אומר, הוא כבר מדבר על זה הרבה זמן. הוא ניסה לקדם את הנושא של האיגום של המשאבים כבר הרבה זמן. אבל דני, זה לא רק עניין של כסף, הבעיה היא בחוסר השיתוף, זאת הבעיה. אני מדברת פה ממש בראשי פרקים.

מר ד. סויסה: יש כמה בעיות, ננסה להתמודד.

גב' ש. אורן: אני יודעת, לכן אני מתמקדת ממש בראשי הפרקים.

הבעיה היא לא זאת. ואתה יודע שוועדה, לצערי הרב, זו הדרך הטובה ביותר לקבור עניינים. אנחנו יודעים, תהיה ועדה, נחכה לדיונים. זה לא ילך, זאת לא הוועדה.

מר י. אוחיון: נקבעו לוחות זמנים, שרה, לכל פעולה.

מר א. עובדיה: פעם בחודש?

מר י. אוחיון: לא, עד סוף החודש.

גב' ש. אורן: שמעתי בקשב רב את מה שאמרה פנינה והיא

צודקת. לכן, אני מצטרפת דווקא להצעה של איציק עובדיה בעניין הזה שצריך להסיק מסקנות אישיות. אני לא חושבת שזה הפורום להגיד ולצעוק האשמות לגבי האנשים, אבל כולם יודעים למה אני מתכוונת ולמי אני מתכוונת. לכן בעניין הזה, אני מצטרפת לאיציק עובדיה. רבותיי, זה לא עניין מקומי. אני יודעת שכולם מדברים, כל האנשים שפועלים פה, פועלים עם כוונות טובות ורוצים לקדם את הדברים. אבל לפעמים כוונות טובות מביאות לגיהנום.

אנחנו צריכים לחשוב, לצאת קצת מתוך הביצה הקטנה שלנו ולחשוב על התמונה הכללית ולהתעלות מעל ליומיום, ובאמת למצוא דרכים לאחדות.

משום שבהחלט זה הפרצוף לא רק של פתח תקוה, אלא של כל המדינה.

מר א. בלושטיין: נהניתי לשמוע את המנהיגות הצעירה של העדה

האתיופית, ונהניתי יותר לשמוע מהיכן הם באו ואיך הם נהנו. ותראו דבר 38

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 מוזר. ישבה לידי עו"ד פנינה, וביקשתי את רשותה להגיד את זה. איך מעגל נסגר. פנינה למדה בבית ספר יסודי ניר עציון, למדה באולפנת צפירה, ועכשיו היא בישרה לי שהבן שלי קלט אותה כעו"ד בבנק דיסקונט. שתבינו שהכל מתחיל בחינוך, ולבוא ולהשמיץ זה קל מאוד.

גב' פ. טמנו: אבל אז לא היתה הפרדה.

גב' ש. הפטל: אבי, זה בדיוק מה שאני אמרתי, שאז זה לא היה.

איך הוא הגיע למה שהוא הגיע? לא היה. זה לא היה, רק בעשור האחרון.

)מדברים ביחד(

מר א. בלושטיין: ברגע זה אני מוכן לקבל אותה למפד"ל?

גב' פ. טמנו: אולי רצינות? באמת, אני מרגישה לא נוח שאתם

מדברים עלי.

מר א. בלושטיין: אסור להתעלם גם מהנתונים האחרונים שפורסמו

בעיתון ידיעות אחרונות לגבי השירות בצה"ל, לגבי התגייסות העדה האתיופית. העדה האתיופית, הגיוס שלהם הוא גיוס מרהיב ומרשים ביחידות המובחרות בצה"ל, והכל מתחיל ונגמר בחינוך. אם אנחנו רוצים, אורי, להיות מאוד מאוד אופרטיביים – אני מוכן להתנדב ולהוביל את המאבק מפה, ולקחתי מאבקים קשים יותר וברוך ה' הצלחתי. המפתח, ולא נשקר, וכל אחד שיסתכל בעיניים של השני – הכל מתחיל בממשלה וברבנות, הכל מתחיל משם. שימו לב במנהיגות האתיופית כמה מהם דתיים, אף אחד.

מר א. עובדיה: אבל מה זה שייך.

מר א. עובדיה: אתה לא יכול להקיש ממי שנמצא פה.

מר י. אוחיון: מה קרה? העליבו אותך? הוא אמר על אלה.

מר א. עובדיה: הוא העליב את העדה האתיופית.

מר א. בלושטיין: כשאני אומר חילוני אני מעליב אותו?

מר א. עובדיה: מה זה שייך?

מר א. בלושטיין: אני הכי מחובר לציבור החילוני פה.

מר א. עובדיה: ממש. איך אתה יכול להוביל מאבק...

39

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007

מר י. אוחיון: איציק, הוא דיבר על כמה ילדים פה.

מר א. בלושטיין: אני מציע הצעה אופרטיבית, אורי, תקשיב לי. אני

מציע שתצא מפה משלחת לממשלה ולרבנות הראשית.

גב' ש. הפטל: זו הצעה מטומטמת, עזוב, בחייך.

מר א. בלושטיין: ולבקש מהם לאפשר לכל משפחה-

גב' ש. הפטל: זו הצעה בשביל לא לעשות כלום.

מר א. בלושטיין: כל משפחה שהיא תוכל ללכת לאיזה בית ספר שהיא

רוצה.

מר א. עובדיה: עוד חודשיים יקבלו אותך.

מר א. בלושטיין: ממלכתי דתי, חרדי, חילוני – למה שהם רוצים.

כמו שאפשרו לי, שיאפשרו גם להם.

גב' ש. הפטל: ההצעה שלך זה למרוח את זה לעוד שנה ועוד

שנתיים ועוד שלוש.

מר א. עובדיה: להתחיל פה בפתח תקוה, למה ללכת לממשלה. בואו

נתחיל פה.

גב' ש. הפטל: ממה אתם מפחדים.

מר י. אוחיון: שרה. את לא מכירה את הנושא, עוד מעט תשמעי

כמה צריך לעשות, כי זה שורש הבעיה.

גב' ש. הפטל: אתה קודם אמרת שאתה לא מכיר. עכשיו אתה

מכיר יותר מכולם?

מר ג. פיקדו: חברי'ה, יש פה משהו שאני רוצה ליישר אתכם קו,

משהו קטן ואיתו אני מקווה שתצאו לדרך ותחשבו אחרת. הקהילה האתיופית, תבינו, מיסודה היא קהילה דתית.

מר א. עובדיה: נכון.

מר ג. פיקדו: ואני אגיד לכם גם למה. כי באתיופיה לא היה את

המושג הזה חילוני. או שאתה יהודי, או שאתה גוי.

מר א. עובדיה: גם בעירק אותו דבר.

40

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007

מר מ. פלדמר: גדי, אני קונה כל משפט שלך. אבל מה אתה רוצה

להגיד לי, שהחינוך נכשל וזה איך שאתה נראה עכשיו? תקשיב לי, אני איתך, אני בעד, אני מסכים עם כל מילה. אבל מה אתה רוצה להגיד לי בזה? אם הגעת לגיל 25 ואתה בלי כיפה אחרי שלמדת בבתי ספר יסודיים דתיים, מה זה אומר, שבית הספר נכשל?

גב' פ. טמנו: זה אומר הרבה. אם הרבנות לא מקבלת אותנו

בצורה רגילה, ועוד איך שאנחנו נוריד את הכיפות.

מר ג. פיקדו: אני חושב שזו טקטיקה באמת בשביל לתקוף. ברגע

שאתה לא שומע את מה שיש לי להגיד עד הסוף, ואתה לוקח חצי משפט ממה שיש לי ומרכיב ממנו מסקנות מבלי לשמוע את הסוף – זו טקטיקה במטרה להפריע ולא לקבל מידע מדויק, ויש לי מה להגיד. כשאני אומר לך הקהילה האתיופית ואני אומר לך שבאתיופיה הם חיו בתוך כפרים נידחים בכוונה כדי לשמור על הצביון היהודי, ואת זה אתה חייב להבין. או שהיית יהודי, או שלא היית יהודי. בגלל התפיסה הזאת, כל הקהילה האתיופית שבאו, וגם בלחיצה של הממסד הדתי, וגם בלחיצה הדוקה של הממסד הדתי – אנחנו למדנו וחונכנו בבית ספר דתי. אין לי נגד ובעד העניין הזה. דווקא להיפך. שתבין, אני שומר שבת, אני שומר מצוות. אני אמנם בלי כיפה, אבל אני מבטיח לך שאני צדיק יותר מכל בן אדם אחר, וזה אתה חייב לדעת.

גב' פ. טמנו: במשפט אחד, ההצעה של אבי היא לא מעשית

מהסיבה הפשוטה שכולנו יודעים שמדובר בעולים החדשים של הפלשמורה, והפלשמורה כרגע עוברים תהליך של השבה ליהדות וגיור לחומרה ולכן זה לא מעשי. גם אם נלך בהצהרות כאלה, אנחנו לא נשיג אותן. אני אומרת כזה דבר, בואו נחפש פתרון מעשי שלדעתי זה קודם כל שיהיה שוויון בין מספר התלמידים בכל בית ספר ודיברנו על זה עם ראש העיר.

???: פנינה, וכיתות משולבות.

גב' פ. טמנו: כמובן, כמובן. על זה כבר אין מה לדבר.

מר ב. זהבי: אני מבקש מהחברים שלי, אלה שרוצים לעזור לי,

41

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 שלא יעזרו לי. שייתנו לי לדבר בלי שאף אחד יעזור לי.

מר י. אוחיון: והוא מתחייב לסיים תוך 3 דקות.

מר ב. זהבי: אני אסיים תוך דקה. הצעקה של העדה האתיופית

החזירה אותי 50 שנה אחורה. הם מדברים על גטאות, אני נולדתי בגטו כזה שנקרא ראש העין. למדנו בכיתה א' רק תימנים, בגן רק תימנים. לא ראינו רוסים ולא ראינו עירקים.

מר א. עובדיה: היו .2

מר ב. זהבי: אל תפריע לי, אמרתי לך.

מר א. עובדיה: אז למה אתה מביט עלי ואומר 'לא ראינו עירקים'.

מר ב. זהבי: יש 2 אפשרויות להפריע לבן אדם במסר שלו: או

להיכנס בדבריו או לעשות צחוק.

מר א. עובדיה: אני לא עושה צחוק, גם אני רציני.

מר ב. זהבי: אני מאוד רציני, ואני רוצה להגיד את הדברים שלי

ברצינות. אני אחלק אותם ל- .2 אני התחלתי בקטע הזה של הגזענות, שאני 9 שנים, לא פעם ראשונה ולא פעם שנייה, הבאתי אותה גם בפני מועצת העיר וגם בשיחות. לא ראיתי את ערוץ 2 בא לדבר איתי ולא ראיתי את כל המתייפיפים פה הצבועים שעכשיו באים להציל את העדה האתיופית. פתאום כולם רוצים להציע הצעות לא רלוונטיות, לא מיושמות, לא במציאות וגם לא בחלום והיא אמרה את זה בחצי משפט. כל הדיון עד עכשיו, חוץ ממה שהיא אמרה – בלה בלה.

גב' ש. הפטל: אתה לא היית פה, איך אתה אומר שזה 'בלה בלה'?

איך אתה מעליב אנשים?

מר י. אוחיון: היה לו קשר על- קולי איתך, זה בסדר.

גב' ש. הפטל: היו פה אנשים שדיברו.

מר ב. זהבי: מי שלא מבין, שישאל אחר כך למה התכוונתי.

איציק, צחוק זה דבר יפה, אני חושב שהדבר הזה מאוד רציני. עדה שלמה לא צועקת את הצעקה שלה, היא צועקת את כל אלה שמרגישים מקופחים במדינה 42

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 הזאת ולא ברמה עירונית. הבעיה פה היא לא רמה עירונית בכלל, ואני אוכיח לכם שברמה עירונית, לפחות אני כחבר הנהלת עיר, כראש אגף השכונות –

נסענו לאמריקאים שהם מסבסדים אותנו כבר 20 שנה בשיקום שכונות.

בשכונה הכי קשה מבחינת העדה האתיופית, זאת שכונת יוספטל, שבה נחתו האחרונים מהעליה של הפלשמורה 300 משפחות ועוד 80 בפתח. אנחנו גייסנו כסף. במקום לתת אותו במתנ"ס לילדים שלנו – מצאנו לנכון לייעד את הכסף לתכנית 'עצמאות', שהיא תכנית למען העדה בשכונה. הבאנו את הכסף מארצות הברית, באנו לראש העיר וביקשנו ממנו עוד 600,000 ₪. והמתנ"ס היום בשכונת יוספטל, אני גאה שאני יו"ר הנהלת המתנ"ס שאני נותן שירות ל-%90 משתתפים שהם מהעדה האתיופית. זה בקטע של מה שאנחנו כן יכולים לעשות או מה אנחנו לא יכולים לעשות. לגבי המוקד – אני לא הצבתי אותו איפה שהצבתי אותו. מי שהציב אותו זה משרד הקליטה, והוא הציב אותו הכי נכון, במוקד של האתיופים בעיר, זו שכונת יוספטל.

קהל: הבעיה של הקהילה היא לא ביוספטל, סלח לי-

מר ב. זהבי: אני מדבר, אל תפריע לי.

מר י. אוחיון: יכול להיות שאתה צודק.

קהל: אני צודק, בטח שאני צודקת.

מר י. אוחיון: הוא גר בשכונה, בגלל זה הוא מדבר.

מר ב. זהבי: ידידי, מותר לך להתפרץ, אבל לא להפריע לי. אנא,

תעשה את זה בשקט.

גב' פ. טמנו: בני, מה שהוא אומר שהבעיה היא כלל עירונית.

מר ב. זהבי: רגע, רגע, שנייה, אני אגיע גם לזה. אגף השכונות

מטפל בכל השכונות בעיר, הוא לא אגף של שכונת יוספטל. אני מדבר על המוקד, איפה איתרנו בעיה שהיא בעיה עכשווית. שניר עציון זאת הבעיה, ששם נמצא %99 מהתלמידים בניר עציון הם העדה האתיופית. היום %100 אומרת לי סיגלית האחראית על בתי הספר. אז מה אתה אומר לי הבעיה, ברור שהבעיה היא כלל עירונית. הבעיה היא המוקד של הבעיה שנמצא בשכונת 43

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 יוספטל. אני לפחות מתרשם, מהתקופה שאני בהנהלה הזאת, אני מתרשם ממה שנעשה. לא הכל נעשה, אני מסכים שקיימת הפרדה. אבל אני אומר לכם, אתם אחיי האתיופים, אתם בשיעור של פוליטיקה עכשיו. אנחנו פה לא מסוגלים לתת פתרון בלי ממשלת ישראל, שזה אומר משרד הקליטה, חייב לבוא פה משהו מלמעלה.

גב' פ. טמנו: זה להסיר מעלינו אחריות.

מר ב. זהבי: לא.

גב' פ. טמנו: אם הייתי חושבת שהפתרונות יגיעו רק אם משרדי

ממשלה יתערבו, אז לא הייתי יושבת פה ומבזבזת את הזמן שלי.

מר ב. זהבי: אני רוצה לסיים. אני טוען, וגם אם האמת הזאת

תהיה למישהו כואבת, ואחינו בני העדה האתיופית יכולים ללמוד על הגב של התימנים מה הם סבלנו במדינה הזאת. הוציאו עלונים נגד תימנים לא לגעת בהם שמא תידבק במחלות. יש לי ספר שלם להראות לך.

)מדברים ביחד(

מר ב. זהבי: הדבר הזה יותר מידי כואב. באים פה מניעים

פוליטיים ומשתמשים בנציגים שלכם לעשות מלחמה פוליטית. ומי שהראשון שמכשיל אתכם זה הנציגים הפוליטיים שלכם. אני 25 שנה מתנדב למען הנחשלים ולמען הנזקקים ולמען בני השכונות בלי משכורת מאף אחד. ואני לא עורך דין מטעם אף אחד ואני לא עובד פה מטעם אף אחד. אני מאמין ב'אני מאמין' שלי, ומי שקשה לו לשמוע את זה, שלא ישמע.

קהל: ... לעקוב אחריך.

מר ב. זהבי: אני אתן לך היסטוריה שלמה, למה תעקוב? חוסר

ההבנה שלך נותן לי את הכוח להמשיך לעזור לך. אני אומר לכם, אני לא צריך להתיפייף בפני אף אחד, ואני לא צריך לתקוף את ראש העירייה כי אני לא רוצה להיות ראש עיר. ואני אומר לכם חד וחלק, אני מדבר לעדה הזאת –

עיריית פתח תקוה הקימה אגף שכונות, וראש העיר יספר לכם. בעקבות העדה האתיופית שהצגנו, נמצא פה מנהל אגף שכונות שהוא בקושי חודש בתפקיד, 44

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 מר דוד כהן. כשבאנו לראש העירייה לפני חודשיים וחודש על התקציב –

הגשנו לו את התכניות, אמרתי לו 'איציק, אמנם זה אגף חדש, אבל אי אפשר עם מיליון או 2 לפתור את הבעיות'. כי פתחנו בית חם בשעריה, אגף השכונות.

פתחנו בית חם לעדה האתיופית בשכונת יוספטל, שהילדים האלה יגמרו את בית הספר וייכנסו לאכול ארוחת צהריים ולעשות שיעורים. אמרתי לו 'איציק, אני צריך עוד הרבה בתים חמים כאלה'. ואני אומר לכם, ואולי אני כבר מקדים את המאוחר – תקציב אגף השכונות יעמוד על 8 מיליון ₪, 4 מיליון יהיה בפעולות.

גב' פ. טמנו: וכמה מזה הולך לתקציב של הקהילה?

מר ב. זהבי: הקהילה היא חלק מאיתנו, אל תוציאי אותם.

גב' פ. טמנו: אנחנו מדברים כרגע על הקהילה.

מר ב. זהבי: את עושה עוול.

גב' פ. טמנו: בני, אל תצעק עלי.

מר ב. זהבי: אני אגיד מה אני רוצה. את ישבת, את חלק מצוות

ההיגוי.

גב' פ. טמנו: אנחנו מדברים כרגע על הקהילה וזה מאוד מעניין

אותי.

מר ב. זהבי: אז אני עונה לך. אני לא מפריד בין התימני לבין

האתיופי.

גב' פ. טמנו: לפני שנייה עשית את ההפרדה. כמי שמכירה את

קהילת יוסטון וביקרה שם-

מר ב. זהבי: גברתי, את רוצה לדבר איתי? זה לא המקום. יש

מנהל אגף, אני מזמין אותך מחר, תבואי למנהל האגף.

גב' פ. טמנו: נשמח, נשמח לבוא.

מר י. פלהיימר: תזמיני פגישה, עוד חודשיים יקבעו לך עוד 4

חודשים.

מר ד.כהן: סליחה, למה אתה אומר את זה? מחר אני מוכן 45

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 לשבת איתה.

מר ב. זהבי: תדעי לך, אלא יפיופים. תשמעי לי, אלה ידברו פה,

יציגו כותרות פוליטיות. ראש העירייה נענה לבקשה. היתה לנו ישיבה של סיעות, הוא אמר 'רבותיי, אני לא מעלה לאף אגף את התקציב השנה. תקציב השכונות עכשיו הולך להתמודד עם הרבה נושאים שביניהם זו העדה האתיופית, לשם אנחנו ניתן כתף'. בואי נראה אותך מבקשת מהם עכשיו שאגף השכונות ייתן לאתיופים מתוך 4 מיליון לכל העיר, אני אתן לאתיופים 2 מיליון. שיצביעו, עכשיו שיצביעו. אלה צבועים, תשמעי לי. באו לבלבל את המוח. אני לא מגבה את ראש העירייה סתם, ראש העירייה לא מקבל ממני גיבוי סתם, מגיע לו. ומה עשו? אני אתן לך דוגמא. בשכונת יוספטל אמרו לי-

מר י. אוחיון: בני, אני מבקש שתסיים.

הרב א. סבג: הוא מדבר דברי טעם.

מר י. אוחיון: לא, עכשיו הוא מתחיל לקלקל.

הרב א. סבג: נו באמת, מה אתה רוצה?

מר י. אוחיון: עד עכשיו הוא היה בטעם.

מר ב. זהבי: אמרו לי על הגנים. באתי לראש העיר, אמרתי לו

'ראש העיר, אני רוצה לדעת מה הפרסום הזה בעיתון בשכונת יוספטל, אני 25 שנה עובד על השכונה הזאת, שבשכונת יוספטל 2 גנים מופרדים?'.

גב' פ. טמנו: המתנ"ס ידע על זה.

מר ב. זהבי: מה זה המתנ"ס? תסביר בבקשה על הגנים.

מר י. אוחיון: עוד מעט אני מדבר על זה.

מר ב. זהבי: אז הוא יסביר על הגנים ביוספטל.

???: יש לי שאלה לבן אדם הזה של אגף השכונות, בני.

נעים מאוד, אני אבי. בנצח ישראל יש את רחוב אגרון, הוא כמעט מלא, כולם אתיופים, נכון? למה הפסיקו את הכביש בנצח ישראל? התחלתם לסלול כביש בנצח ישראל – הופסק.

מר ב. זהבי: אם אתה חושב שאתה גר שם לבד אתה טועה.

46

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 ???: אני לא גר שם, אתה גר בהדר גנים, בעמישב, שלא תטעה.

מר ב. זהבי: אני מכיר-

מר י. אוחיון: בני, תן לי לענות.

???: גם אם אתה גר שם, זה לא משנה.

מר ב. זהבי: הוא צודק.

מר י. אוחיון: אבי, אני אתן לך תשובה אם תיתן לעוזר שלי את

הטלפון שלך. אנחנו נבחן את זה בבוקר ואני אודיע לך.

מר ג. בורשבסקי: ערב טוב לכולם. אני קודם כל מבקש גם לא להפריע

ולא להתפרץ. רציתי להתחיל את דבריי בלחזק את בני, אבל גם אתה נהיית יפה נפש, בני, עם כל הכבוד.

מר ב. זהבי: אצלך כל האתיופים במשרד הקליטה. אתיופי לא

נכנס אליך. אתה מנהל משרד קליטה.

מר ג. בורשבסקי: ביקשתי לא להפריע.

מר ב. זהבי: אל תדבר עלי אישית.

מר ג. בורשבסקי: לא הפרעתי לך. בני, כל אלה יפה הנפש שמחפשים

כפרות, הם יכולים ללכת ישר לעיתון. יעקב, אני מדבר אליך. כן, אליך אישית. כל אלה שמחפשים כותרות, לא צריכים להגיד בכלל את הדברים שלהם כאן. אתה יכול ללכת ישר לעיתונאית ולספר לה את כל הסיפורים.

מר י. פלהיימר: יש כאלה שהולכים לעיתונאים ויש כאלה שהולכים

למקומות אחרים.

מר ג. בורשבסקי: איציק, אני פניתי אישית אליך הרבה פעמים עם

העותקים לכל אחד, לך בני וליעקב ולכולם – שגוף אחד צריך לטפל, לא בעדה, בכל העולים. לא יכול להיות ששרה יו"ר מוקד, איציק מטפל במועדון, בני בשכונה – כולם מטפלים בכולם. באותו רגע שכולם מטפלים במישהו – זה אומר שאף אחד לא מטפל בכלום. אתה יכול לשאול גם את דני וגם את גדי איפה הם נמצאים. כל הכסף הזה שמשרד הקליטה מעביר לעיריית פתח תקוה 47

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 – אף אחד לא יודע איפה הוא הולך בכלל. בני, אתה לוקח את הקרדיט על המוקד שאתה בכלל לא קשור אליו. אתה לא קשור אליו, גם שרה לא קשורה אליו.

מר ב. זהבי: אני אמרתי שאני קשור? אני הולך לשפץ מהכסף

שלי.

מר י. פלהיימר: מה זה כסף שלך בני? זה כסף של העירייה. בני, מה

זה כסף שלך? כסף של כולם.

גב' ש. אורן: גנאדי, אני קשורה מאוד מאוד למוקד הקליטה.

מר י. פלהיימר: בני, מה זה כסף שלך? זה כסף של העיר. איזה מן

דבר זה? מה, הבאת אותו מהבית?

מר ג. בורשבסקי: הסברתי לפני דקה, באותו רגע – כשכולם מטפלים,

אז אף אחד לא מטפל. צריך להיות גוף אחד שמטפל. סליחה, שרה, מה זה את מטפלת? אם את רוצה פשוט להיכנס לדברים האלה, מה זה את מטפלת?

משרד הקליטה נתן כסף, הקימו מוקד ואת מטפלת. במה את מטפלת, שרה?

כל אחד רוצה לקחת את הקרדיט. צריך לטפל באנשים. בני מחלק מיליונים כאן, מיליונים.

)מדברים ביחד(

עו"ד י. ברוורמן: אני מבקש הצעה לצרף לבית הספר של העולם %50

אתיופים.

קהל: אל תהיה פופוליסטי עכשיו, באמת.

מר ג. בורשבסקי: בני, אתה יכול לדבר עם העיתונאית ישירות, בני.

גב' פ. טמנו: אחת הבקשות שלנו זה להקים ועדת היגוי עליונה,

שבתוכה יישבו גם נציגים של הקהילה, %50 נציגים ו- %50 ראשי אגפים, אנשי מקצוע או אפילו ראשי מועצה, שהם הכי רלוונטיים לנושא הקהילה.

אני חושבת שברגע שהוועדה הזאת תקום, אז נבחן אם שרה מתאימה או לא מתאימה, אם זה מתאים או לא מתאים. ואם צריך לנפות אנשים ממה שהם עושים – אז נעשה את זה.

48

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007

מר י. אוחיון: חבר'ה, אני רוצה להגיד לכם שכל החבר'ה פה

מהקהילה נמצאים פה מהבוקר, ואנחנו רוצים קצת להתחיל לסגור את הישיבה הזאת.

מר ב. זהבי: תאמין לי, כל הכבוד להם.

קהל: עם כבוד לא הולכים למכולת.

מר ג. בורשבסקי: אני חוזר לאותם יפה נפש,בני, בכלל לא התייחסו

שגוף אחד צריך לרכז את כל הפעילות של כל העולים. הבנת? לא יכול להיות שאתה בשכונות והיא במוקד והוא אני לא יודע איפה, ואף אחד לא עושה כלום, עם כל הכבוד.

גב' פ. טמנו: גנאדי, גם לא אתה עושה, עם כל הכבוד.

מר ג. בורשבסקי: סליחה, אני לא מדבר איתך. סליחה, עם כל הכבוד.

גב' פ. טמנו: אז אני מדברת אליך. כולם לא עושים, הוא עושה.

מר ג. בורשבסקי: אף אחד לא עושה, אני אמרתי את זה.

גב' פ. טמנו: גם אתה, גם אתה.

מר ג. בורשבסקי: גם אני לא עושה, אוקיי?

מר א. עובדיה: למה, למה אף אחד? אתה לא עושה, זה לא נכון.

אתה לא עושה, אני כן עושה.

מר ג. בורשבסקי: לצערנו, אתם מטופלים באגף הרווחה, לצערנו, ויש

שם תקציבים וגם תקנים.

מר א. עובדיה: גנאדי, אל תדבר בשמי.

מר ג. בורשבסקי: אני חוזר על אותם דברים שצריך להיות גוף אחד

שיטפל בכל העולים, ואנחנו צריכים להחליט את זה עכשיו. כל התקציבים וכל התקנים צריכים להיות תחת גוף אחד. לא יכול להיות שרה, בני וכולם ובסופו של דבר אף אחד.

גב' ש. הפטל: צודק %.100

מר א. עובדיה: אבל למה עד עכשיו...

מר ג. בורשבסקי: איציק, עשרות מכתבים שאתה גם מכותב אליהם

49

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 שלא התייחסת בכלל.

מר א. עובדיה: למה לא?

מר ג. בורשבסקי: צריך לשאול אותך. אתה הבאת, כולם הביאו, הוא

הביא כסף.

גב' ש. הפטל: כמו שהחינוך מפוצל וכמו שהתרבות מפוצלת וכמו

שהנוער מפוצל – הכל מפוצל פה, במקום שיהיה מרוכז במקום אחד. צודק ב-

%.100

מר י. אוחיון: גנאדי, מה ההצעה השלך?

מר ג. בורשבסקי: ההצעה שלי עוד פעם, להחזיר את כולם תחת אגף

אחד.

מר י. אוחיון: אני אדבר על זה.

גב' ש. הפטל: הכל מפוצל, נו מה?

מר י. פלהיימר: אני רוצה להתייחס למה שדיברו פה, שיש הרבה

הצעות שאפשר להציע אותן כהצעות באוויר שכולנו מחליטים. איך פעם אמר איזשהו אדם כשאחר כך נהיה ראש ממשלה? – 'מי בעד חיסול הטרור', ו'מי בעד'. אלה הצעות פופוליסטיות שהן להן שום תכלית, הן אפילו כבר לא כדור אקמול. לכן אני רוצה להעלות הצעות אופרטיביות, שבסמכות מועצת העיר להצביע עליהן, ואם מועצת העיר תצביע עליהן, היא גם יכול לממש אותן בכוחות עצמה ללא שום תלות במשרדי ממשלה כאלה ואחרים. לבוא ולומר שכל דבר הממשלה אשמה – בסדר, גם אני מאשים בחלק מהדברים את הממשלה. אבל כבר אמר מי שאמר 'במקום שאין איש – תהיה אתה האיש'.

ויש דברים, שאנחנו בכוחנו הדל, והוא לא כל כך דל – בכוחנו כן לשנות וכן לעשות.

מר ב. זהבי: מה ההצעה, מה ההצעה?

מר י. פלהיימר: תעשה לי טובה. באת מאוחר, אל תפריע.

מר ב. זהבי: סיפורים. מה ההצעה?

מר י. פלהיימר: בני אמנם אני חדש בפוליטיקה יותר ממך, אבל תן

50

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 לי את הקרדיט. כשפגז מתפוצץ באיזה מקום, כל אחד מבין שלא מפה התחילה הבעירה, הבעירה התחילה מהתותח שירה אותך קודם, ולאן שהוא כיוון אותו, שם הוא מתפוצץ. כשאצל בן אדם מגלים איזושהי מחלה קשה, כשמגלים אותה זה כבר מאוחר, צריך לדעת מתי זה התחיל.

מר א. עובדיה: פגזים, מחלות.

מר י. פלהיימר: כן, כן, כי אנחנו מתעסקים פה בדברים קשים, נכון.

מר ב. זהבי: ה' ישמור, ה' ישמור.

מר י. פלהיימר: כשאנחנו היום מתעוררים ויושבים פה, ומתלוננים

שיש אפליות במקומות כאלה ומקומות אחרים, מבלי להיכנס עכשיו לפרטים מה מכל הדברים שפורסם נכון ומה מכל הדברים שפורסם לא נכון. אני אגיד לכם, אני מניח שהבעיות האלה קיימות גם בדברים שאנחנו לא יודעים אותם.

שאני לא יודע, שמשום מה לא עלו פה ואולי גם לא יעלו מעולם. אבל צריך לראות מאיפה הדברים האלה מתחילים. למי שלא יודע, עד היום אנשים, שכשהם שומעים 'אגף סוציאלי', היום זה כבר נקרא אף רווחה, עשו את זה יעני 'פנסי'. פעם קראו לזה בשמות אחרים, לשכת הסעד. יש אנשים שעד היום יש לה רתיעה מהדבר הזה, סעד נחשב אצלם לדבר שלילי, די בצדק אני רוצה לומר לכם. המאשים הראשון שלי זו העובדה שפה בעירייה החליטו מי שהחליטו, שבני הקהילה האתיופית לא משתייכים לאגף הקליטה, הבעיות שלהם הולכות לאגף הווחה ופה זה מתחיל. ברגע שמקטלגים ויוצרים סטיגמה על אגף שכשיש להם כל בעיה שהיא הולכים לאגף הרווחה – מפה ואילך הכל כבר מותר. כי זה רווחה, כי הם מסכנים, כי הם כאלה והם כאלה והם כאלה.

מי שהחליט את זה זו מועצת העיר הזו, ומי שיכול לשנות את ההחלטה הזו זו רק מועצת העיר ואף אחד אחר לא, ויש לנו יכולת לעשות את זה גם היום הזה. לכן אני רוצה להיות פרקטי. יש פה החלטה שראש העיר כתב, אני רוצה להוסיף עליה כמה דברים. ואני מבקש, שהדברים האלה יועלו להצבעה, זה הכל. גנאדי, תתפלא לשמוע שאני בדבר מסוים מסכים איתך. תתפלא לשמוע, הלילה תישן עם חיוך. אני חושב שאגף הקליטה, ורק אגף הקליטה – צריך 51

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 לעבוד שינוי מהותי בראש ובראשונה. יש בעיר שלנו 2 קבוצות אוכלוסייה עיקריות שמרכיבות את אגף הקליטה, שמרכיבות את העולים שזה באמת העולים שבאו מחבר העמים והעולים שבאו מאתיופיה. וזה שאין סגן מנהל אגף קליטה, מינימום סגן-

עו"ד א. אוהד: אין מנהל.

מר י. פלהיימר: בסדר, אבל יש ראש אגף קליטה. אני חוזר ואומר,

אם יש דבר שאנחנו יכולים לקבל עליו החלטה מעשית, בלי להיות תלויים בשום דבר, בלי להיות תלויים באיזשהו שר או איזשהו חבר כנסת, או 'נקים ועדה שתדון ותחליט'. עזבו את השטויות האלה.

מר י. אוחיון: יעקב, תגיד את ההצעות שלך, ועוד מעט תשמע גם

דברים אחרים.

מר י. פלהיימר: ההצעה הראשונה שלי – למנות מנהל, סגן מנהל,

מישהו מבני הקהילה האתיופית.

מר י. אוחיון: זה כבר נמסר להם היום אחר הצהריים.

מר י. פלהיימר: אני לא רואה את זה פה, אז אתה לא תגיד לי. אני

רוצה לומר את זה, שזה יהיה כתוב.

מר י. אוחיון: אמרתי לך שכבר נמסר, לא רצינו רק לפרט.

מר י. פלהיימר: אז אני רוצה לפרט.

מר י. אוחיון: אתה תפרט, בבקשה.

גב' פ. טמנו: אני לא כל כך יורדת לדעתך. אתה מציע בעצם

להעביר את כל תיק יוצאי אתיופיה מהרווחה לאגף הקליטה?

מר י. פלהיימר: יפה. כשיש לבן אדם בעיית רווחה, בין אם הוא בא

מאתיופיה ובין אם הוא בא מכל מקום-

גב' פ. טמנו: הוא מכל פנים יכול לפנות, כן.

מר י. פלהיימר: אבל אם יש לו בעיה בקליטה – מה פתאום שיגיע

לאגף הרווחה? יש אגף קליטה, מסודר, לגיטימי.

גב' פ. טמנו: הגישה שונה גם.

52

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007

מר י. פלהיימר: ודאי. בלי שום סטיגמה, בלי שום דבר. למה לקחת

עדה או אדם מסוים, שיש לו כאבי יד ולשלוח אותו לחולי נפש.

מר י. אוחיון: מה ההצעה הבאה?

מר י. פלהיימר: הדבר השני, יש מושג שנקרא אפליה מתקנת.

מר י. אוחיון: יש לך משהו להוסיף על סעיף 1?

מר י. פלהיימר: על סעיף אחד אני אמרתי בהתחלה, אבל אני אביא

את זה עוד שנייה כהצעה להצבעה. הדבר השני שאני לא יכול לשים עליו אצבע מבחינה מספרית, כי אני לא בקיא בנושא הזה, אודה ולא אבוש, אבל יש מושג שנקרא אפליה מתקנת, ואפשר בהחלט לתת באותו אגף, אם הוא באמת קיפח את אותה עדה – אפשר באמת לתת איזושהי העדפה מתקנת. אבל זה אני מקווה שברגע שיהיה נציג שיישב במקבלי ההחלטות, הוא ידע לדאוג לזה.

הדבר השני, סעיף 1 בעצם מסית את כל נושא האפליה שקיימת, ומנסה לדחוף אותה ולזרוק אותה כלפי דבר מאוד- מאוד ממוקד שנקרא 'בתי ספר כאלה ואחרים'. ואני לא נכנס כרגע אם זה חינוך ממלכתי או ממלכתי דתי או חינוך מוכר או שאינו מוכר. אבל מנסים לטעון, שכאילו כל הבעיה של אותה קהילה מתמקדת באותו מה שנקרא מינהל החינוך לצורך העניין. עצם העובדה שלוקחים קהילה שלמה ואומרים לה 'אתם תהיו שייכים לרווחה' או כל דבר אחר, מעיד שהבעיה היא שורשית, הבעיה הזו נוצרה לפני שנים והיום אנחנו רק אוכלים את פירות הבאושים שלה. לכן, אם רוצים באמת להתנות מתן תמיכות בשילוב בני העדה, או כמו שאמר איציק ברוורמן, במעורבות פעילה של עיריית פתח תקוה במקרה הזה באותם גופים נתמכים – אנא מכם, יש להכיל את זה על כל הגופים הנתמכים, לא רק על מוסדות חינוך. על רווחה, על ספורט, על תרבות, על כל דבר אחר. לא להגיד 'בחינוך אנחנו נבקש, אבל במקומות אחרים הם יעמדו בתור, הם לא ייכנסו, הם לא ישולבו'. לא ולא.

שילוב מוחלט.

גב' פ. טמנו: אבל איפה אתה רואה מיקוד בחינוך?

מר י. פלהיימר: הכל כולל הכל.

53

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007

גב' פ. טמנו: אבל לא כתוב בסעיף-

מר י. פלהיימר: אני מבקש שזה יהיה כתוב, אני יודע שזה לא כתוב.

גב' פ. טמנו: לא, לא, לא. אתה לא מבין אותי. אין פה מיקוד על

מערכת החינוך.

מר י. פלהיימר: על הכל כולל הכל. ברגע שכתוב 'מערכת חינוך', זה

אומר רק מערכת חינוך.

מר י. אוחיון: לא כתוב כי זה על הכל.

גב' פ. טמנו: כתוב פה 'לא יועברו תמיכות לגופים'.

מר ד. סויסה: איפה כתוב 'מערכת חינוך'?

מר י. אוחיון: לא כתוב בתי ספר ולא כתוב כלום.

גב' פ. טמנו: בדיוק.

מר י. פלהיימר: אז אני רוצה להבהיר את זה.

מר י. אוחיון: אה, אתה רוצה להבהיר? בינתיים עוד לא שמענו

שום דבר חדש. תביא משהו חדש.

מר מ. פלדמר: בני, אתה יודע שבדרך כלל אני לא עוזר ליעקב,

אבל הוא כנראה התכוון שהסוף של המשפט יהיה סעיף נפרד. כלומר 'יגובשו קריטריונים ע"י ועדת תמיכות לבית ספר קולט לנתמך', הוא התכוון שזה יהיה סעיף מס' .2 והוא התכוון, שאז סעיף מס' 1 עומד בפני עצמו, ואז זה מסתדר למה שפנינה אומרת.

מר ד. סויסה: אני אסביר רק למה הכוונה, שזה יהיה פשוט. השלב

הראשון אומר, שכל גוף שלא יסייע בקליטה - לא יקבל תמיכות. החלק השני, אמרנו 'אוקיי, בית ספר מסייע בקליטה', קלט 4 עולים עכשיו. אנחנו נקבע קריטריונים לבתי ספר איך תתבצע הקליטה בבתי ספר. לבתי ספר יהיו קריטריונים של איך מבצעים את הקליטה.

מר ב. זהבי: דני אומר שיהיה להם כדאי לקלוט אותם, יהיה

להם כדאי לקחת, זה יותר כסף.

מר א. עובדיה: אתה רוצה לעודד אותם בכסף?

54

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007

מר ב. זהבי: אז במה תעודד אותם? כסף.

מר א. עובדיה: מה, יגידו להם 'ניתן לכם מיליון ₪ תיקחו 4

אתיופים'? אני רוצה להבין. קונים אותם בכסף, מה?

מר ב. זהבי: אתה לוקח מילה, הופך אותה.

מר א. עובדיה: בני, אני לא פונה אליך, פניתי לדני.

מר ד. סויסה: אני אסביר.

מר א. עובדיה: סלח לי, כן?

מר ד. סויסה: גוף שמקבל מאיתנו תמיכה והוא החליט שהוא

קולט-

מר א. עובדיה: פרקטית, איך אתה עושה?

מר ד. סויסה: אנחנו צריכים לשבת.

מר י. אוחיון: עוד לא גיבשנו את זה. נקבע קריטריונים.

גב' פ. טמנו: זה צריך להיות יחד עם הקהילה.

מר י. אוחיון: איציק, רק היום גיבשנו את הסעיף הזה, רק

ההתחלה. אנחנו עוד נדבר עם הקהילה. ביקשת לשתף את הקהילה, נכון?

אנחנו רוצים לגבש את הקריטריונים יחד עם האנשים. אנחנו נקבע חלק מהאנשים שילוו את זה.

עו"ד י. ברוורמן: תתקן את זה 'ייקבעו קריטריונים ע"י ועדת

תמיכות לגוף קולט שנתמך'.

מר י. אוחיון: מה כתוב?

עו"ד י. ברוורמן: בית ספר.

מר י. אוחיון: אוקיי, נתקן את זה. תתקן 'גוף קולט שנתמך'.

מר י. פלהיימר: זה מה שרציתי לשאול אותך, דני. אני יודע שאתה

לא אוהב להקשיב לך, אבל פעם אחת.

מר ד. סויסה: אני לא אוהב להקשיב לך? אני מת על זה. אתה רק

לא נותן לי הזדמנות.

מר י. פלהיימר: אני יודע, אתה מאוד אוהב להקשיב לי.

55

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007

מר י. אוחיון: יעקב, אני רוצה לשמוע איזה חידוש.

מר י. פלהיימר: אני רוצה לדעת שהבנתי נכון, איציק, שאנחנו נשב

פה במועצת העיר נבוא בשלב כזה או אחר, וזה יהיה בקרוב, לאשר תמיכות לכל מיני גופים – אנחנו בעצם נוכל לשאול על כל גוף וגוף, ולא משנה לאיזה מגזר ולא משנה באיזה תחום: אם זה רווחה, ספורט, חינוך, תרבות או מה, איפה ה- linkage שלו לקליטת עליה.

הרב י. פרידמן: עזר מציון, אם הוא לא ייקח תרומות דם או כל

מיני דברים, הוא לא ישאיל כסאות גלגלים לבני העדה האתיופית ולא יקבל תמיכה.

מר י. פלהיימר: עזר מציון אין לו בעיה.

הרב י. פרידמן: נו, אז מה אתה רוצה? אז לא כל גוף רלוונטי לנושא

הזה.

עו"ד י. ברוורמן: למה לא?

)מדברים ביחד(

הרב י. פרידמן: תעלו את הרמה. כל אחד מדבר פה לפרוטוקול

ולבחירות. תעלו את הרמה, מדברים על מוסדות חינוך וכאלה דברים.

מר י. פלהיימר: לא רק מוסדות חינוך, לא. אני מדבר על אגף

הספורט לצורך העניין.

הרב י. פרידמן: אז שמכבי פתח תקוה תכניס שחקן מהעדה

האתיופית. אני רוצה הצבעה על זה.

מר ב. זהבי: מכבי פתח תקוה יש לה נוער, שתיקח מהעדה

האתיופית לנוער. כן, היא תיקח לילדים.

עו"ד י. ברוורמן: אבל הם רוצים כדורסל, לא רוצים כדורגל.

גב' פ. טמנו: אבל למה אתם סוטים? למה אתם סוטים?

מר י. אוחיון: למה להיכנס לפרטי פרטים עכשיו?

גב' פ. טמנו: בני, אתם סוטים מהנושא. אנחנו כבר עייפים.

אנחנו סוטים מהנושא, בואו נתמקד.

56

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007

מר ב. זהבי: אל תתרגזי, את בתחילת המאבק. אני יו"ר הנהלת

המתנסים, ברגע שתתקבל החלטה כזאת, אני אאכוף אותה, בוודאי.

הרב י. פרידמן: בושה שאתה אומר את זה, כי משתמע מדבריך שעד

היום היה מגיע ילד מהקהילה האתיופית, לא היית קולט אותו במתנ"ס. אל תגיד כזה דבר.

מר ב. זהבי: אתה לא מקבל אותם. מה שאני עושה עכשיו זה

בשבילך, בשביל אנשים כמוך.

מר י. פלהיימר: בני, אני לא בטוח שהאתיופים היו רוצים לבוא

אליו, לא יודע.

גב' פ. טמנו: אתם עושים צחוק מהעניין. חבר'ה, אתם עושים

צחוק מהנושא. הגיעו לפה 4,000 צעירים לא בשביל שתעשו מזה צחוק.

מר ב. זהבי: את רואה מה המצב.

גב' פ. טמנו: אותי זה לא מעניין.

גב' ש. הפטל: את צודקת %,100 פנינה. כבר מתחילים מזה בדיחה

ובידור. מה זה הדבר הזה?

מר י. אוחיון: יעקב, אני עוד לא דיברתי מילה אחת 3 שעות. דבר

אלי.

מר י. פלהיימר: הדבר השלישי והאחרון, והוא בעצם מתקשר לנושא

של אגף הקליטה – לא ייתכן שיהיו פה בעירייה כל כך הרבה גופים שיטפלו.

שבן אדם יצטרך משהו, יצטרך איזה דפי זהב – ללכת לאגף השכונות, לאגף הרווחה, לאגף הקליטה, אולי לאגף הזה או לאגף הזה. צריך להיות גוף אחד, לא משנה. אם זה באגף הקליטה – שיהיה אגף הקליטה. צריך איש מוכר ומקובל ושמכיר את הצרכים, שיהיו בידיו סמכויות. אגף אחד שיטפל בנושא, זה הכל.

עו"ד י. ברוורמן: אני חושב שבכלל צריך לבטל את אגף הקליטה.

אפשר לתת להם ביטוי בכל אגף קיים. בשביל מה צריך את אגף הקליטה?

מר י. פלהיימר: אני סיימתי את דבריי. אני רק מבקש ש- 3 הדברים

57

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 שאמרתי, אני אשמח מאוד שהם גם מקובלים עליך ועל כולם, מבקש שהם יבואו להצבעה.

מר י. אוחיון: הבעיה היא, שכל הדברים שאמרת, הם דברים

שישנם וקיימים.

מר י. פלהיימר: אני לא רואה אותם פה.

מר מ. פלדמר: אני רוצה לומר כמה דברים. (1 אני מצטרף לקריאה

שכל הדברים צריכים להיות תחת אגף הקליטה. אבל אם לא היה כאן עניין פרסונלי ומישהו היה עשוי לחשוב שיש פה איזה משהו פוליטי, אז הייתי מציע משהו בהקשר של ראש אגף הקליטה. אבל כדי לא לפגוע בגנאדי, שיחשבו שפה זה משהו אישי – אני חושב שראש העיר חייב להיות בליווי אישי על אגף הקליטה. אם יש ועדת היגוי שהיא בראשות מנכ"ל, זה בסדר גמור בצד האופרטיבי. אבל בצד האסטרטגי, ראש העיר חייב ללוות אישית את האגף הזה, במיוחד אחרי שיעברו אליו כל אותם דברים שהם רלוונטיים לנושא קליטה לכלל העולים בפתח תקוה, גם אם צרפתים וגם אם הם אתיופים.

ואיציק, אני מבקש שתוסיף את זה להחלטה. (2 אני עדיין חושב, שלא מספיק מהלכים טקטיים שאולי ייראו בטווח הקצר. אני חושב שיש פה גם מהלכים אסטרטגיים, שצריכים להיעשות גם אם לחלק מהאנשים פה נדמה שהם לא ייושמו בעולם, גם אם למישהו מהאנשים פה נדמה שהם ייושמו בטווח הבינוני או הארוך קצת יותר. עדיין אני חשוב שיש פה מספר מהלכים אסטרטגיים שחייבים להתבצע. ולדעתי, עכשיו זה עת רצון. עת רצון בגלל המודעות לנושא, עת רצון בגלל שהנושא הזה הוא לא נגמר בכותלי העיר פתח תקוה, צומת סגולה, צומת גהה או צומת סירקין. אלא זה יתרחב ומעבר לזה.

ולמה אני מתכוון? (1 מה שאני אומר כרגע, אני חושב חייב לבוא לידי ביטוי

באמצעות ראש העיר: בשלטון המקומי, בפורום ,15 במהלך גורף לראשי ערים

והחלטות בערים נוספות – כדי לפעול מול מספר משרדי ממשלה. .1 נושא הרבנות אני חוזר עליו. צעקתי את זה קודם, אני אומר את זה עכשיו. למרות מה שנאמר כאן בקריאות ביניים, אפשרי או לא אפשרי, בשנת 2008 או בשנת 58

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 2000 מכון... המציא דברים שב- 1920 היו אומרים זה אסור. גם הרבנות הראשית שקיבלה החלטות לפני מספר שנים, שיש גזרות שהציבור לא יכול לעמוד בהן, או שיש סיטואציות שונות במערכת – גם הרבנים הראשיים, והם רבנים נאורים, הם רבנים שהם פתוחים וקשובים, הם קיבלו הרבה החלטות אמיצות בתקופות שונות, גם אלו וגם קודמיהם. אין לי ספק שבמהלכים נכונים, ניתן יהיה לפעול שתלמידים מהמגזר האתיופי יהיו זהים בדיוק כמו לתלמידים מעדה אחרת, ויפעלו עפ"י השקפת עולם קיימת. אם הם דתיים –

הם יהיו בדתיים, ואם הם חרדים עם פאות – אז הם ילכו לאן שהם רוצים, והם הם חילונים בהגדרתם – הם יוכלו ללכת לממלכתי. .2 לא מספיק הנושא של הרבנות, יש עוד משרדים. אתם הזכרתם את משרד הקליטה, בהחלט חשוב. אבל יש פה את האלמנט של משרד השיכון. בתקופות מסוימות, משרד השיכון, כתוצאה מלחצים, מה לעשות – אפשר מענקים מוגדלים לאוכלוסיות מסוימות. ואני לא חס על זה, אני לא נגד שהחרדים מקבלים מענקים גדולים לאזורים מסוימים. אני בכלל לא נגד, אני בעד. יחד עם זה, שתבינו מה המשמעות. אם היום עולה חדש, עולה אתיופי, מקבל מענקים בגובה מסוים וזו היכולת שלו לקבלת משכנתא – מטבע הדברים הם מנתבים אותם לאזורים מסוימים בעיר. או בערים מסוימות, ישנם ערים שלא תמצאו שם אתיופי אחד. למה? בגלל שאותו ראש עיר או אותה חברה לא רוצה אותה אותם? ידם לא משגת לקנות שם דירה. שיוסיפו, לא מדובר כאן עוד הרבה, מדובר כאן על סדרי גודל של תוספת של %10%-15 ממה שהם מקבלים. ייתנו להם עוד תוספת של 40,000$ לדירה, הם יכולים לקנות גם דירה באם המושבות, הם יכולים לקנות גם דירה במרכז העיר, הם יכולים לקנות גם דירה בחלקים מסוימים בכפר גנים.

מר א. עובדיה: נו באמת, מה אתה מדבר? דבר לעניין.

מר י. אוחיון: הוא מתכוון למשל בעין גנים או בוולפסון.

מר מ. פלדמר: הדברים שאני אמרתי כרגע, איציק עובדיה, הם

בדוקים. הדברים האלה מטופלים היום גם ע"י משרד הקליטה. הם מטופלים 59

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,67 מיום 12.12.2007 היום. אם היום יהיה לחץ על שר שיכון, אני מודיע לכם שמהר מאוד יקבלו מענקים מוגדלים לעדה האתיופית, אני מודיע לכם. לכן אני מבקש, שיקום פה צוות שייפגש עם הגורמים הללו. וכדי שלא יחשבו שיש פה מריחה, שבעוד חודש-

גב' פ. טמנו: כבר החליטו. אושרה תכנית ארצית, שעבדנו עליה

במשך שנה וגם ראש העיר היה שותף לזה, וגם שר השיכון, וזו ועדה שכל משרדי ראש הממשלה היו שותפים, והיא תצא לאור עוד שבועיים.

מר מ. פלדמר: ברוך ה' שכיוונתי לדעת גדולים. כלומר, איציק

עובדיה, יש כאן משהו שהוא כנראה בר ביצוע.

מר א. עובדיה: יש ועדה, היא לא אמרה בר ביצוע.

גב' פ. טמנו: יש, יש, יש תכנית סופית.

מר א. עובדיה: לא מחר נותנים להם את הכסף.

מר י. אוחיון: נותנים להם ב- 1 לינואר.

???: איזו שנה?

גב' פ. טמנו: .2008

מר י. אוחיון: זו לא עיריית פתח תקוה, זו החלטת ממשלה.

מר מ. פלדמר: שלא ייווצר כאן מצב ושלא מישהו יחשוב

שמחפשים הצעות פופוליסטיות כדי למרוח את הזמן. הפוך, אני מבקש שאם ראש העיר מדבר כרגע על ה- 1 בינואר, אז אני מבקש לצורך העניין, שבישיבת מועצת העיר שתתקיים במהלך חודש ינואר – אנחנו נקבל כאן עדכון מה קרה לגבי כל אחד מהסעיפים שכאן יעלו היום להצבעה, כולל מהלכים שאני חשוב שצריכים להיעשות על מנת להשלים את הדברים הללו.

גב' נ. סימן טוב: הבעיה היא שזה יהיה אחרי ישיבת התקציב.

גב' פ. טמנו: הם לא קשורים אבל, הם לא קשורים לנושא.

מר א. עובדיה: העיקר שתהיינה ועדות.

מר מ. פלדמר: דבר אחרון. אף אחד לא התייחס לזה, אבל זה צריך

להיאמר וזה צריך להיאמר גם לפרוטוקול – כל חברי המועצה, קיבלו כאן 60