פרוטוקול ישיבת מועצה מספר 6

עיר
פתח תקווה
קטגוריה
פרוטוקולים לפי שנים
תאריך
03/05/2009
מקור
הקובץ המקורי באתר פתח תקווה

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

פרוטוקול

ישיבת מועצה מן המניין, מס' 6

מיום ראשון, ט' באייר תשס"ט, 3.5.2009

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 משתתפים: מר איציק אוחיון – ראש העירייה, מר יעקב בן שמחון, מר שלום קוטלר, גב' ברוריה שכטר, גב' שרה הפטל, מר אדי קואז, מר נפתלי כהן, מר מוטי זפט, מר בני דרשן, מר אבי בלושטיין, מר אוריאל בוסו, מר אליהו גינת, עו"ד איציק ברוורמן, מר איציק ישראל, מר בני זהבי, מר אברהם סבג, מר חיים בשארי, מר אליהו ברוכי, מר גרגורי בירנבוים, מר איציק עובדיה, מר איתי שונשיין, גב' שרה אורן.

חסרים: עו"ד אורי אוהד, מר אשר שוקר, מר גנאדי בורשבסקי, מר אלכס קליינשטיין, מר יעקב פלהיימר.

נוכחים: מר רונן צברי, עו"ד חנה פאר, מר דודו בריק, עו"ד מיכל מזרחי, רו"ח חני גולדשטיין, מר חזי חקאק, עו"ד צילה גרינהויז, מר מישל אוקנין, מר חיים עיני, מר לוי פומרנץ, עו"ד רמי גרינברג, מר משה ספקטור, רו"ח ניסים חנגל, מר אבי כהן.

סדר יום מועצה: מס' עמוד:

א( שאילתא של גב' שרה הפטל. 5

ב( דיון בהצעה לסדר של מר בני דרשן בנושא: "פ"ת – אם 5 המושבות" – הלכה למעשה.

ג( דיון חוזר בהצעה לסדר של מר חיים בשארי בנושא: "הקמת 7 וועדת רשות חדשה לאחידות בעיצוב העירייה".

9

ד( דיון בהצעה לסדר של מר איציק עובדיה בנושא: חנייה.

ה( דיון להצעה לסדר של מר בני זהבי בנושא: "החלטת השופט 18 בעניינו של מר בני חזי".

ו( אישור חוק עזר לפ"ת )שירותי שמירה ואבטחה( , התשס"ח – 38 2008 )תיקון(.

39

ז( אישור בקשה להסדרת שימושים קיימים במבנים עירוניים 2

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 לתנועת בני עקיבא עפ"י נוהל הקצאות כולל בקשה לבניית קומה שנייה מעל מבנה קיים.

ח( אישור הקמת חברה עירונית לתרבות, נוער, ספורט וקהילה. 47 ט( אישור שינוי בהחלטת המועצה לגבי חוק העזר העירוני: 78 "העמדת רכב והחנייתו".

י( אישור הקמת הקדש – בית ספר נצח בנות. 90

יא( אישור הקצאת קרקע לעמותת נ.י.ל.י ברחוב יבניאל גוש ,7194 100

חלקה .31

יב( אישור הקצאת קרקע לתנועת עזרא בשכונת כפר גנים ג', גוש 103 ,6712 חלקה 53 ברחוב ויצמן.

יג( אישור מכירת שטח השלמה: רחוב קארו 19 , גוש ,6403 104 חלקה .94

105

יד( אישור התקשרות בלא מכרז )ניהול מו"מ( בנוגע למכרז הדפסות ),(07/09 מאחר ועריכת מכרז חדש לא תביא תועלת , וכן מינוי צוות לניהול המו"מ.

טו( אישור התקשרות בלא מכרז )ניהול מו"מ( בנוגע למכרז 106 ביטוחי רכב )(03/09 מאחר ועריכת מכרז חדש לא תביא תועלת, וכן מינוי צוות לניהול המו"מ.

טז( אישור להחלת חוקי העזר העירוניים לאור כניסתו לתוקף של 107

חוק הרשויות המקומיות )אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים(, התשס"ח :2008 שמירת סמכויות האכיפה הקיימות לפי חוקי העזר העירוניים כל עוד לא נקבע מנגנון חוק מוסדר לפי הוראות החוק דלעיל.

108

יז( אישור תכנית העבודה לשנים 2009 – 2011 בתחום התקציב הבלתי רגיל .

יח( אישור תב"רים ושינוי תב"רים.

113

122

יט( אישור חלוקת תקציב התמיכות לשנת 2009 עפ"י תחומי הפעילות.

130

כ( אישור שינויים בתקציב וברזרבה.

כא(אישור האצלת סמכויות ניסים חנגל, רינה משרקי – המועצה 132 מתבקשת לאשר כי סמכויותיו של ראש העירייה בנושא גביית ארנונה לפי פרק 15 לפקודת העיריות )נוסח משולב( ו/או סעיף 3

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 4 לפקודת המיסים )גבייה( מואצלות לרו"ח ניסים חנגל –

מנהל הכנסות העירייה או לסגניתו, הגב' רינה משרקי.

כב( אישור שינויים בתקן העובדים ושינויים במבנה ארגוני של 133 יחידות.

137

כג( אישור פתיחת חשבון בנק כנאמנים בהקדש, לצורך קבלת 1/12 מעזבון המנוחה גרטה הס )פראיש( ז"ל, שציוותה חלק זה בנכסיה לביה"ס לחינוך מיוחד "רעות".

כד( דיון בדו"ח השנתי של נציב פניות הציבור לשנת 2008 . 138 כה( אישור מינויים.

138

כו( הצגת פרוטוקול הוועדה להנחות בארנונה.

155

כז( אישור הכרזה על רחובות כרחובות ציבוריים, הקצאתם 155 לכבישים, מדרכות ו/או רחובות משולבים וכן ביצוע עבודות סלילת כבישים ומדרכות, התקנת כל שלבי הביוב , הנחת צנרת המים ותיעול ברחבי העיר.

157

כח( אישור המלצת וועדת השמות להנצחתם של בני הזוג ונגרובר ז"ל, והרב דוד חנזין ז"ל.

4

ב. דיון בהצעה לסדר של מר בני דרשן בנושא: "פ"ת – אם המושבות" – הלכה
למעשה.

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009

מר י. אוחיון: מועצה מס' ,6 אנחנו מתחילים את הישיבה.

א. שאילתא של גב' שרה הפטל.

מר י. אוחיון: שאילתא של שרה הפטל.

עו"ד ר. גרינברג: רק תשובה, תן לה תשובה.

מר י. אוחיון: טוב, אני רוצה לענות לך על השאילתא.

גב' ש. הפטל: שאני אקרא אותה?

מר י. אוחיון: לא, את לא צריכה לקרוא, כולם קראו, כולם

קיבלו. הסמל לא נעלם, הוא גם נמצא על השלט הזה, ואתם יכולים לראות את זה בכל מקום, גם את העיגולים וגם את הסמל. ואתם יכולים אותו בכל נייר ובכל דוקומנט של העירייה. אולי את אומרת שהוא נראה קטן או נראה גדול או משהו אחר, זה עניין אחר. אנחנו נבדוק את זה אם זה לא פרופורציונאלי.

גב' ש. הפטל: תרשה לי להוסיף עוד מילה. כי אם אתה תסתכל

טוב, העיגולים מאוד- מאוד גדולים. תסתכל בכל הפרסומים שיש לכם, העיגולים מאוד- מאוד גדולים והסמל קטן. לא רואים בכלל, זאת אומרת, לא רואים מה יש בתוך הסמל.

מר י. אוחיון: נבדוק את זה, בסדר. אוקיי. אנחנו נסדר את זה

בגרפיקה אחרת.

מר י. אוחיון: בבקשה, דרשן.

מר ב. דרשן: ערב טוב לכולם, קיץ בריא וישיבות מועצה נעימות

5

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 בעזרת ה' באווירה נינוחה וטובה

מר י. אוחיון: וקצרות.

מר ב. דרשן: ההצעה שלי באה אחר מחשבה, שאנחנו כאם

המושבות לא חדורים מספיק, גם לתודעה העצמית שלנו עצמנו כתושבי העיר, חברי מועצה, וגם בתודעה הארצית אנחנו לא נמצאים מספיק. לדעתי, אנחנו מפספסים את העיקר. יש לנו את הזכות של הבכורה של אם המושבות, וההשקעה בנושא הזה, ברמה הלאומית והמקומית לא מספקת לטעמי. אני חושב שמעשית צריכים לארגן, כמו זיכרון וערים אחרות, שהן צעירות מאיתנו, להיות לפחות ברמה שלהן, ברמה של השימור, של ההכנה של הרקע ההיסטורי של העיר הזו. יש פה פספוס גדול גם בצד הלאומי. ולכן אני מציע, מעשית, להקים לובי. שלכל אחד מאיתנו יש מפלגת אם. הנה נכנס בשארי שהיה פעם העוזר האישי של ראש הממשלה שלנו. לכל אחד מאיתנו יש מפלגת אם, צריך להקים לובי מה שנקרא לעניין הזה עם ראש העיר, עם כל ראשי הסיעות. מארגנים פגישה, ובעזרת ה' לאחר מאמץ אפשר להצליח להעביר חוק ברמה הלאומית של פתח תקוה, פתח תקוה אם המושבות, וזה גם גורר תקציבים והכרה לאומית וכו'. אני לא יודע אם ההליך הזה נעשה בעבר. אם הוא נעשה, אני חושב שאף פעם לא מאוחר לנסות לחדש את המאמץ בעניין הזה. יש כאן ראשי סיעות, כל ראשי הסיעות, מפלגות האם שלהן חברות בממשלה, וזה עניין של השתדלות בעניין. ולדעתי חבל לפספס את העניין. אני חושב שצריכה להיות יוזמה של רשות ראשי הסיעות, והדברים לא בשמיים.

כבר היו דברים מעולם. חבל שלא נקדם את העניין הזה.

מר י. אוחיון: אני חושב שחבר המועצה דרשן וגם שלום קוטלר,

שהוא מחזיק את תיק השימור אצלנו, שאתם ביחד תכינו איזשהו קמפיין, איזושהי דרך פעולה, תביאו לנו איזושהי הצעה לפעולה. עכשיו אתם יכולים לקחת לכם, כל חבר מועצה שנמצא פה לסיוע או דברים-

מר א. עובדיה: איציק, אני ממלא מקום.

6

ג. דיון חוזר בהצעה לסדר של מר חיים בשארי בנושא: "הקמת וועדת רשות חדשה
לאחידות בעיצוב העירייה".

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009

מר י. אוחיון: אתה גם ממלא מקום, בסדר גמור. רק תיקחו לכם

בחשבון, שאיציק שואל שאלות והוא יודע את התשובות גם.

מר א. עובדיה: זו לא היתה שאלה, זו היתה הערה. להיפך, אני

רוצה לעזור. אני חושב שבני העלה פה רעיון עצום, ואני מוכן לעזור.

מר י. אוחיון: בסדר גמור, אתה מצטרף לצוות הזה.

מר א. עובדיה: אני נוסע באוטו הראשון.

מר י. אוחיון: יפה.

מר י. אוחיון: חיים בשארי, בבקשה. אנחנו רוצים להבין מה זה

הקמת ועדת רשות חדשה לאחידות בעיצוב העירייה. בבקשה.

עו"ד ח. בשארי: מה שאני אמרתי, שיש הרבה עשייה בעיר הזאת.

אבל מצד שני, אם אני נוסע לכפר גנים, אני רואה בניין, כולו שיש. אני נוסע לרח' הרצל פינת רוטשילד, אני בניין כולו פסיפס. אני נוסע למחנה יהודה, אני רואה חצי טיח צבעוני חצי זה.

מר י. אוחיון: זה אומר שאנחנו פסיפס אחד.

עו"ד ח. בשארי: הכל פה מעורבב. דבר שני, ביותר רחובות פתאום

אתה רואה כל כך הרבה פלורסנט. מצד שני אתה רואה מעץ, מצד שלישי משהו ירוק. בפינה של העירייה, משהו דיגיטלי זה משהו חדשני.

עו"ד ר. גרינברג: זה ניסיוני רק.

עו"ד ח. בשארי: לא משנה, הכל כוונה טובה. אני אגיד יותר מזה,

עשו בעיר דבר יפה, לכל הרמזורים שמו שילוטי רחובות מעל הרמזורים, דבר אדיר. רק חבל שלא השקיעו קצת מחשבה, קצת משהו מקורי, תמיד צוחקים על הטלפונים האדומים, למה דווקא צריכים ללמוד מלונדון? אולי לונדון 7

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 תלמד מאיתנו. יש דברים שבמקוריות שלנו נוכל. אז אני אמרתי, ניקח ועדה של אנשי מקצוע, שהיא תכתיב איזה קו מסוים. סה"כ היא לא צריכה להפריע, היא צריכה רק לכוון.

מר נ. כהן: מה היית רוצה שיקרה? שתהיה אחידות? תסביר

את עצמך.

עו"ד ח. בשארי: לא התכוונתי אחידות ברמה שהכל יהיה פסיפס.

מר נ. כהן: נניח שהיית מקבל מה שאתה רוצה, מה היית רוצה?

עו"ד ח. בשארי: למשל, שכונה מסוימת – אפיון מסוים, רח' מסוים

– אם יש לו קצת בתים משומרים, צריך לתת לו גוון מסוים.

מר נ. כהן: גם על הבתים הקיימים, או רק בתים חדשים?

עו"ד ח. בשארי: לא, גם בקיימים. לא תהיה פה יוזמה של לבוא

להכתיב לאנשים לשנות את הבית שלהם, לשפץ וכדומה. זה צריך להיות קיים בחוק גם בלי זה. אבל אם הרשות המקומית עושה איזה משהו, יוזמה שנגיד...

קצת מחשבה, אפשר לעשות משהו מיוחד, משהו שונה.

גב' ש. הפטל: איציק, אני רוצה לומר משהו בהקשר לזה, וזה

מתחבר לי גם לנושא של הפיסול. בזמנו ביקשנו להקים ועדה בנושא הפיסול, שתהיה איזו ועדה שתקבע איזה פסלים צריכים, מה צריך. אז אני חושבת שאם הולכים על הרעיון של חיים, צריך גם בוועדה כזאת שיהיה אדריכל העיר, וועדה. גם בנושא של הפיסול, כל מיני אלמנטים שונים בעיר שיקבעו.

יש למשל פסלים מאוד- מאוד יפים, אבל הם נבלעים והם לא מתאימים למקום שהם נמצאים. אתה יודע מה, אני לוקחת אפילו את הפסל פה בהגנה פינת חיים עוזר. המזרקה נהדרת, המזרקה הזאת ממש יפה, אבל היא לא מתאימה שם. כי כל המתחם, כל הכיכר מאוד קטנה, היא הולכת לאיבוד בתוך הכיכר.

אני למשל הייתי בבני ברק, פינת רמת גן, מול האצטדיון שם. הקימו מזרקה, וליד זה יש גינון. רואים את המזרקה, רואים משהו. פה זה הולך לאיבוד, לא רואים שום דבר. צריך להיות מישהו, צריכה להיות ועדה, גם בנושא של 8

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 האלמנטים והפסלים. אם מקימים את הוועדה, האנשים האלה צריכים להצטרף לתוך הוועדה.

מר י. אוחיון: קודם כל, מועצת העיר, בישיבתה מן המניין מס' 5

החליטה כך, שהיו"ר של הצוות הזה יהיה עו"ד בשארי, ולצידו רק אנשי מקצוע, לא חברי מועצה, כדי שהמערכת הזו תוכל לזרום ותהיה מקצועית לכל דבר. אז יש לכם פה את הרשימה.

גב' ש. הפטל: אבל מי אנשי המקצוע?

מר י. אוחיון: הנה, אני מקריא: סרג'יו, סילביה פיסלר, כל בעלי

המקצוע ממינהל ההנדסה.

גב' ש. הפטל: יש מישהו בנושא האומנותי?

מר י. אוחיון: כן, כן, כן.

גב' ש. הפטל: אני הייתי לוקחת את דרורית גור- אריה.

מר י. אוחיון: גם דרורית.

עו"ד ח. בשארי: אפשר לצרף אותה, אין שום בעיה.

מר י. בן שמחון: אפשר לצרף גם את יו"ר האומנים, שרה רז.

גב' ש. הפטל: שרה רז ודרורית גור- אריה.

מר י. אוחיון: בסדר.

החלטה מס' :99 לאשר

ד. דיון בהצעה לסדר של מר איציק עובדיה בנושא: חנייה .

מר י. אוחיון: איציק עובדיה, בבקשה.

מר א. עובדיה: קודם כל אני רוצה לברך את המפקחים, על העבודה

שלהם שהם עושים בכל העיר. אני חושב שהם עושים עבודת קודש עם כל מה שקורה ב... אני אומר את זה, מפני אני לא רוצה לפגוע באף אחד. זה לא משהו אישי נגד מישהו, וגם זה אחרי הבחירות, כך שזה לא פופוליסטי מה 9

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 שנקרא. אני חושב שבכל העיר שלנו יש בעיה של מצוקה של חנייה. גם באזור של המגורים, במרכז העיר, ובאזורי תעשייה. יש הרבה תכניות מגירה, כמו כל הוועדות שהקימו, כולל הוועדה שקמה לפני כן, שהתכניות נמצאות בתוך המגירה, אבל לצערי הרב לא מממשים אותן. זה החניון, שיש תכנית אני חושב כבר 20 שנה פה מתחת לעירייה. אני גם הצעתי לבנות חניון מתחת כיכר המייסדים, ושיהיה לזה קשר לרכבת. אני חושב שאנחנו צריכים לתת אפשרות לסוחרים, במיוחד במרכז העיר, להתמודד עם הבעיה הזאת ושהחנייה כחול-

לבן, ואני חושב שהיה כנראה צבע במבצע, וצבעו את כל העיר כחול- לבן.

ואנשים יש להם בעיה להחנות, לא בכל העיר יש מדחנים, כסף קטן שמכניסים. יש להם בעיה לקבל קבלות, לקבל עודף, המכונות ששמו לא מתאימות. אני גם ביררתי בערים אחרות, הם ניסו את זה, חלקם בהצלחה, חלקם לא. אני מבין שבמרכז העיר משתמשים משעות הבוקר, אנשים מחנים את הרכבים, ככה אמרו, שיכול להיות שהם יחנו את הרכבים וייסעו ברכב ציבורי לתל אביב או לערים אחרות. חשבתי על זה אחרי ששלחתי את המכתב, ואני חושב שבמרכז העיר אפשר לעשות שייכפו את שעות החנייה כמובן משעה 08:00 בבוקר או ,07:30 לפי מה שעכשיו זה קיים, ואחרי זה, עד השעה 12:00 או אפילו אני מוכן ללכת עד השעה .13:00

מר י. אוחיון: מה זה ,13:00 בצהריים?

מר א. עובדיה: כן.

מר י. אוחיון: לא. אבל היום זה 07:30 עד .19:30 חניות של היום.

מר א. עובדיה: היתה הצעה והתקבלה פה במועצה הזאת, שבשעות

מ- 13:00 עד 16:00 יהיה ללא תשלום. זו היתה החלטת מועצה, אולי אתה לא זוכר.

מר י. אוחיון: זה לא יושם, ואנחנו לא צריכים להביא את זה

לשינוי החלטה.

מר א. עובדיה: אם אתה כבר מדבר על זה, אז אני חושב שאם יש

10

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 החלטה כזאת, קודם כל צריך ליישם אותה.

מר י. אוחיון: אנחנו חושבים שלא נכון ליישם אותה.

מר א. עובדיה: בסדר, נשמע אחר כך.

גב' ש. הפטל: אז מה אתה רוצה, לגבות כסף מהתושבים?

מר א. עובדיה: תגידו לנו למה אי אפשר ליישם אותה.

גב' ש. הפטל: רגע, אתה רוצה לגבות כסף מהתושבים?

מר י. אוחיון: לא.

עו"ד ר. גרינברג: זה לא הדיון עכשיו.

גב' ש. הפטל: זה על סדר היום ממילא.

מר א. עובדיה: אני קראתי בעיתון של שבת בקשר לנכים, שיש להם

בעיה, שהם מגיעים למקומות ציבוריים, שהחנייה של הנכים יש אנשים שעדיין אין להם לב ותופסים להם את החנייה. אני חושב שלפקחים שלנו תהיה מספיק עבודה, גם לאכוף אדום- לבן, מעברי חצייה, אוטובוסים, כך שעבודה יש להם די והותר. אז אני מבקש להעלות את ההצעה הזאת להצבעה.

מר י. אוחיון: רק ברשותך, תמקד בדיוק בכמה משפטים מה

ההצעה.

מר א. עובדיה: ההצעה היא חנייה חופשית בכל רחבי העיר?

מר י. אוחיון: חופשית?

מר א. עובדיה: כן, חופשית.

???: במקומות המוסדרים אתה מתכוון?

מר י. אוחיון: לא, הוא אומר גם בכחול- לבן.

מר א. עובדיה: כן, בכחול- לבן.

מר י. אוחיון: אבל זה מוסדר חוקית.

מר א. קואז: מוסדר זה שהוא לא עומד באמצע הצומת, ולא

עומד באדום- לבן ולא בתחנות.

מר א. עובדיה: ללא תשלום לכל תושב העיר שיש ברשותו תו חניה

11

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 אזורי.

גב' ש. הפטל: יש ערים שעושות את זה.

מר י. אוחיון: מי שיש לו תו חניה אזורי, אדם גר בחובבי ציון ויש

לו תו חניה – הוא חונה בחינם בחובבי ציון.

מר א. עובדיה: הוא לא יכול לחנות בכל העיר?

מר י. אוחיון: לא, הוא לא יכול.

מר א. עובדיה: אני אומר שאני רוצה להרשות לו.

מר י. אוחיון: אוקיי, אז זו ההצעה שלך.

גב' ש. הפטל: רגע, אני רוצה לחדד, אתה מתכוון לכל תושבי

העיר?

מר א. קואז: כל תושב פתח תקוה יוכל לחנות איפה שהוא רוצה.

גב' ש. הפטל: בכל מקום.

מר י. אוחיון: עכשיו הבנתי מה שאתה מבקש. קודם כל, אני כבר

אמרתי את זה כמה פעמים, התופעה בפתח תקוה-

מר נ. כהן: איציק, אני מבקש לגעת בזה. אני מבקש להתחבר

להצעה של איציק, אבל ממקום אחר. אני חושב אם איזשהו גורם בעיר יעשה סיור בחצרות האחוריים של מרכז העיר, הוא ימצא הרבה שטחים פתוחים, שבהשקעה מועטה אפשר להכשיר אותם למקומות חנייה נוספים.

מר י. אוחיון: תן לי דוגמא.

מר נ. כהן: אני הסתובבתי, אני לא יודע להצביע לך על נקודה

מסוימת כזאת או אחרת. אבל אם נעבור פה ברח' הראשונים למטה, ונסתכל קצת שמאלה, ניכנס ברח' גוטמן.

מר י. אוחיון: איפה יש שם שטח?

מר נ. כהן: יש אפילו מגרשים וחצרות פרטיים של אנשים,

שאפשר לבנות עליהם, ואפילו להכשיר את השטח על חשבון העירייה. אולי לפטור אותם מאיזו ארנונה או להגיע איתם למשא ומתן. אני משוכנע, שאם 12

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 יעשו כאן סיור רציני, אפשר יהיה לאתר הרבה שטחים. אתה רוצה נקודות מסוימות? – אני מוכן ללכת ברגל ולחפש לך.

מר י. אוחיון: קודם כל, אתה בא להוסיף להצעה. תבוא עם 2,3,4

מגרשים.

מר נ. כהן: קיבלתי.

מר י. אוחיון: אני לא מכיר, ואתה יודע יפה מאוד שאין הרבה

אנשים שמכירים כמוני את העיר.

מר נ. כהן: אני אביא לך דוגמאות.

מר י. אוחיון: אני רוצה, לפני שאנחנו הולכים להצביע על ההצעה

שלך, אז אני רוצה שתדע, שאני אומר לך את זה בוודאות, כבר הוכחתי את זה לסוחרים. באו הסוחרים ואמרו, הסוחרים ביקשו, הם אומרים שהירידה במכירות בעיר נובעת מזה שבקניונים אנשים חונים בחינם. אז אמרתי להם 'בסדר, מה אתם רוצים? חניה משעה 16:00 עד 19:00 בערב?' – כן, הם רוצים חנייה בחינם. עשינו את זה. ואני רוצה להגיד לכם, איננו פה זמיר, אבל אם זמיר היה פה, היה מראה לכם שב- 16:15 לא היתה חנייה אחת פנויה בכל מרכז העיר עד 20:00 בערב. ואדם שיודע שזה בחינם, הוא לא ממהר לשום מקום. הוא שם את האוטו, הוא נכנס להוציא את התרופה, אחרי זה הוא מוציא כסף מהבנקט, אחר כך מוסר את הכביסה, אחר כך הולך לשתות כוס קפה וכיוצא בזה. אני לא העליתי על דעתי שאתה מעלה על דעתך, שבן אדם יוכל לחנות בחנייה בחינם, אז בן אדם ישים את האוטו ב- 07:00 בבוקר, יטייל לו לתל אביב, יבוא ב- 21:00 בערב. אתה הבנת מה שהעלית פה?

מר א. עובדיה: אז אמרתי, איציק-

מר י. אוחיון: זה מה שאמרת.

מר א. עובדיה: לא. כנראה היית עסוק.

מר י. אוחיון: לא, אני הייתי קשור.

מר א. עובדיה: אחרי שעשיתי בדיקה במרכז העיר, אפשר לעשות

13

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 מ- 08:00 עד .13:00

מר י. אוחיון: מה מ- 08:00 עד .13:00

מר א. עובדיה: לאכוף מ- 08:00 עד .13:00

גב' ש. הפטל: חנייה חופשית.

מר א. עובדיה: ואחרי זה, מ- 13:00 והלאה חנייה חופשית, בכדי

שלא יקרה מה שאתה אומר.

גב' ש. הפטל: מ- 08:00 עד 13:00 בתשלום?

מר א. עובדיה: כן.

מר י. אוחיון: קודם כל, אם הבן אדם בא לצורך איזושהי פעולה

במרכז העיר. לדוגמא, אדם בא ורוצה להיכנס לחנות בגדים או להיכנס לבנק להוציא כסף. אנחנו הולכים בקרוב להוציא כרטיס תושב, והחנייה תרד ל- %.50 זאת אומרת, הבן אדם יבוא, ישם במדחן 1.5 ₪, משהו כזה ובזה נגמר. אני גם מוכן ללכת איתך לרעיון הזה, שהחנייה משעה 08:00 עד 13:00 תהיה חינם-

מר א. עובדיה: לא, לא חינם.

גב' ב. שכטר: לא, לא, להיפך. הוא אומר מ- 13:00 חינם.

מר י. אוחיון: כל האנשים באים מהעבודה, הם באים אחר

הצהריים, אז בכלל לא תהיה להם שם חנייה, ואז המסחר ימות כאן במרכז העיר. חבר'ה, זה מתנהל יוצא מהכלל. אני לא מצליח למה מנסים לשנות דברים כאשר החנייה מתנהלת כמו שצריך, ויש מספיק חניות.

מר א. עובדיה: איפה יש מספיק חניות?

מר י. אוחיון: יש מספיק חניות.

מר א. עובדיה: עכשיו אמרת שאין חניות.

מר י. אוחיון: אומר לי משה, שבזמנו כשהוא היה מנכ"ל, הם עשו

פה למעלה מ- 6-8 סקרים, וראו שאין לזה שום תוחלת הדבר הזה.

מר א. עובדיה: באיזה שנים?

14

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009

מר מ. ספקטור: שנות ה- .90

גב' ש. הפטל: השתנו מאז הרבה דברים.

מר י. אוחיון: אבל עכשיו יש יותר מכוניות ובוודאי ובוודאי

צריך.

גב' ש. הפטל: בגלל הקניונים היום המסחר הוא שונה בכלל, זה

לא אותו דבר.

מר י. אוחיון: אני חושב שהפגיעה בסוחרים תהיה עוד יותר גדולה

בעניין הזה. אני רוצה להציע לך שנוריד את זה מסדר היום, את ההצעה, ואני גם מוכן, אם אתם רוצים, חברי המועצה, שנעשה ניסיון של חודש ימים או אפילו חודשיים. אני אראה לכם שאחרי 3-4 ימים כולכם תרוצו לפה ותגיד 'צריך לבטל את זה מיד'.

גב' ש. הפטל: בואו נעשה ניסיון.

עו"ד ח. פאר: כדאי לבחון את זה, את התוצאות ואת ההשלכות,

לפני שמחליטים דבר כזה.

מר א. עובדיה: לא שמעתי. מה היא אמרה?

מר י. אוחיון: היא אמרה שקודם כל נבחן, אחרי זה נקבל את

ההחלטה. אנחנו נזמין איזו חברה חיצונית שתבחן בשבילנו את ההצעה הזו.

ולא שנגיד פתאום עכשיו 'אנחנו פותחים'. החברה לפיתוח, תמצאו כלי.

גב' ש. הפטל: איציק, אתה דווקא הצעת רעיון טוב. בוא נלך עם

הרעיון.

מר י. אוחיון: לא, אני לא רוצה להתחרבן בעניין הזה.

גב' ש. הפטל: זו הצעה שלך.

מר י. אוחיון: לא, היא לא שלי.

מר א. בלושטיין: אפשר להתייחס? אני חושב שלקחת חברה שתבחן

את העניין, יעלה לנו הרבה יותר-

גב' ש. הפטל: מאשר לבחון את הזה בפועל.

15

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009

מר א. בלושטיין: מאשר הצמצום בהכנסות. רק החברה תעלה לנו

חצי שנה הכנסות בחנייה. אנחנו מספיק מוכשרים, ויש לנו את אבי כהן ואת מישל, 3 חודשים נעשה ניסיון, ואנחנו סומכים עליהם. יבואו לפה מנכ"ל החברה לפיתוח וראש רשות החנייה. אחרי 3 חודשים אנחנו ממליצים. כן –

נקבל, יגידו לא – לא נקבל. למה לשלם כסף?

גב' ש. הפטל: איציק, אני רוצה עוד מילה לומר.

מר י. אוחיון: יהיה פה תוהו ובוהו שלם בעיר הזאת. יכולת

להציע את זה בהנהלה קודם.

גב' ש. הפטל: פנתה אליי תושבת מאחד העם, היא אומרת 'הבת

שלי גרה בפתח תקוה, מגיעה אליי... לבקר אותי, היא לא יכולה להגיע אליי'.

מר י. אוחיון: נו, אז מה? לא הבנתי מה.

גב' ש. הפטל: היא צריכה להחליף את תו החנייה, כי אסור יותר

משעתיים. היא אומרת לי 'מה הקריטריונים שהחליטו על רח' אחד העם, שהוא צריך להיות עם תו חנייה?'.

מר נ. כהן: איציק, ההצעה שנתת לעשות ניסיון לחודש, היא

הצעה מצוינת. לא צריך לשנות שום חוק, אפשר רק להודיע לציבור שחודש אחד לא רושמים דו"חות משעה .13:00 לא צריך 3 חודשים. ובוא נראה מה יקרה בעוד חודש.

מר א. בלושטיין: נפתלי, עד שיקראו את ההודעות יעבור החודש.

מר נ. כהן: אפשר להתחיל את זה יותר מאוחר.

מר י. אוחיון: מישל, אני רוצה לשמוע אותך רגע אחד.

מר מ. אוקנין: מתוך ניסיון של כ- 10 שנים, הלא כל המהות של

החנייה המוסדרת, זה ליצור את התחלופה לרווחת הציבור והסוחרים. ראש העירייה מקודם נתן את הדוגמא, ואנחנו באופן אישי בחנו ודיברנו עם המון סוחרים, והם הגיעו למסקנה שברגע שיש תחלופה במרכז העיר, זה המצב הכי טוב בשבילם כדי שהם יתפרנסו. כי אם אותו סוחר יצטרך להעמיד את האוטו 16

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 שלו או של העובדת, או סתם אזרח שבא ויצא לסידורים כמו שראש העיר אמר – המקום יהיה פקוק, ואז לא יהיו לו חיי מסחר והוא לא ירוויח. אז מבחינת הסוחרים, ומשיחות עם עשרות סוחרים, אין ספק שזה גרוע מבחינתם לטובת הפרנסה וחיי המסחר. לגבי השעות שדובר פה הרגע.

מר נ. כהן: אני לא הבנתי למה לסוחרים זה לא טוב. הרי

הסוחרים באים בבוקר לעבודה. בבוקר הם צריכים לשים תווי חנייה, הם לא יכולים לתפוס חנייה, גם העובדים שלהם לא יכולים לתפוס חנייה. אז המגרש חנייה זה לכל היום.

עו"ד ר. גרינברג: בצהריים יבואו ויתפסו.

גב' ש. הפטל: אבל חלק מהסוחרים הם לא תושבי פתח תקוה, אז

לא תהיה להם זכות.

מר י. אוחיון: נפתלי, החניון של העירייה, עם מדחנים עפ"י

שעות, בגלל זה מתחלפות המכוניות. אני מציע לך לבוא לכאן, ובוא נשב, נשים שם שולחן-

עו"ד י. ברוורמן: איציק, למה לא נזמין סוחרים ונשאל את דעתם?

מר י. אוחיון: לא צריך לשאול, כבר עשינו.

גב' ש. הפטל: איציק, בראשון זה עובד שיגעון, אין שום סיבה

שבפתח תקוה זה לא יעבוד.

מר י. אוחיון: איפה זה עובד?

גב' ש. הפטל: בראשון.

עו"ד ר. גרינברג: ראשון רק עכשיו התחילו.

גב' ש. הפטל: וזה עובד יפה מאוד.

עו"ד ר. גרינברג: לא, מי אמר?

גב' ש. הפטל: אני אומרת לך, אני דיברתי עם תושבים. לא זכרתי

אם זה ראשון או רחובות, עכשיו נזכרתי.

מר א. עובדיה: אני חושב שההצעה של אבי בלושטיין היא הצעה

17

ה. דיון להצעה לסדר של מר בני זהבי בנושא : "החלטת השופט בעניינו של מר בני
חזי".

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 מכובדת.

מר י. אוחיון: מה יעשו הפקחים ב- 3 החודשים האלה? מי ישלם

להם שכר עבודה? מה, אתם סתם זורקים דברים.

מר א. עובדיה: מה הבעיה, איציק? אני אומר לך מה אתה צריך

לאכוף: אדום- לבן, נכים, מעברי חצייה. יש להם מספיק עבודה. הם קורסים תחת העבודה הזאת. אם לא, נמצא להם, אל תדאג. אני אמצא להם מה לעשות.

מר י. אוחיון: אבי, אתה תכין לנו לישיבת המועצה הבאה, יחד עם

מישל, איזשהו תסקיר שאתם בוחנים. אני רוצה גם לשמוע מכם שאתם עברתם אצל הסוחרים, התעניינתם איתם, שאלתם אותם ותביאו לנו. חודש יש לכם לעניין הזה.

מר נ. כהן: שילכו עם עובדיה, איציק.

גב' ש. הפטל: לחברה לפיתוח יש אינטרס לא ליישם את זה.

מר י. אוחיון: אה, באמת? הם עשו שאלות הפוכות.

גב' ש. הפטל: אתה יודע מה? יש להם אינטרס לא לעשות את זה.

מר י. אוחיון: אה, כן?

גב' ש. הפטל: אני אומרת לך שכן.

מר י. אוחיון: דרך אגב, איציק עובדיה, אני מבקש ממך להיות

שותף עם החבר'ה ברשות החנייה.

מר א. עובדיה: אני אהיה שותף, איציק. אני יש לי מספיק שעות

מרכז העיר כדי לדעת על מה אני מדבר.

מר י. אוחיון: מצוין, אז בוא ניקח עוד חודש אחד ונלך על זה.

18

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009

מר י. אוחיון: הצעה של בני.

מר ב. זהבי: קצת רקע. איציק, בישיבת המועצה שעברה, האמת

היא שזה לא כל כך יאה, הכי היועצת המשפטית לא נמצאת.

מר י. אוחיון: נמצאת פה.

מר ב. זהבי: אה, היא פה?

מר י. אוחיון: היא תעזוב אותך, תגיד לי?

מר ב. זהבי: בישיבת מועצה שעברה, אני ביקשתי ממך ואתה

אישרת נושא, אני ביקשתי להעלות בישיבת המועצה הזו נושא שהכותרת שלו זו הפקידות הבכירה, שמתחיל בגזברית ועובר דרך דודו בריק ודרך ספקטור ודרך היועצת המשפטית. יש לי יותר מהרגשה-

מר י. אוחיון: אבל שכחת מספר בכירים נוספים.

מר ב. זהבי: אמרתי רק דוגמא. אני לא מזכיר את כולם.

מר י. אוחיון: זו דוגמית.

מר ב. זהבי: אז הייתי צריך להזכיר את רמי גרינברג ואת איציק

העוזר. אני לא יכול להזכיר את כולם. אם לא יפריעו לי, אני אדבר קצר ולעניין, שלושת רבעי שעה אני גומר.

מר י. אוחיון: 5 דקות.

מר ב. זהבי: אני מדבר עכשיו לחברי המועצה, אני עושה את

העבודה עכשיו של כל חבר מועצה שנמצא פה. ולא רק מהאופוזיציה. ושונשיין ילמד, שמה שמקבלים החלטות לגבי ישיבת מועצה, הוא בחור צעיר, יש לו עוד 25 שנה. 25 שנה במועצה זה מינימום שאתה תעשה. תאמין לי, שונשיין.

אני מבקש לא להפריע לי. איציק, אתה חייב לעשות שקט. הפורום הריבוני של עיריית פתח תקוה זו רק מועצת העיר. ומי שמחויב להחלטות מועצת העיר, איציק, זו כל הפקידות הבכירה, לרבות ראש העירייה. ומי כמוך יודע כמה אני מכבד את ראש העיר. אבל זה החוק במדינת ישראל. וכמו שיש ועדה חדשה שהיום מאוד- מאוד פעילה, שהיא נקראת ועדה של חבות אישית על 19

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 הפקידות הבכירה, שגורמת להם להתבצר בעמדות לפעמים הזויות לטעמי. וכל דבר שני אני שומע, כתוצאה מהניסיון שלי 'תקשיב, זה לא חוקי, אני לא מבצעת'. ראה גזברית, ראה יועצת משפטית. לא חשוב, לא אישי, זה לא חני אישית. בסוף יתברר שחני היא בראש הסולם, אבל זה לא אישי נגד הגזברית.

מה אומרת חנה? – 'זה לא בסדר היום', נכון?

עו"ד ח. פאר: אמרתי שלא בסדר שלא מבצעים החלטות בלתי

חוקיות.

מר י. אוחיון: שמעת מה היא ענתה לך? – זה לא בסדר שלא

עושים עפ"י החוק.

מר ב. זהבי: בוא נתחיל בדיון. היות והדיון לא על סדר היום,

אני ביקשתי לפרוטוקול, תסתכל בפרוטוקול המועצה שעברה-

עו"ד ר. גרינברג: לא, זה בסדר היום, בני.

מר ב. זהבי: לא, בסדר היום בני חזי.

מר י. אוחיון: לא, חשבתי שאתה מדבר על הנושא אמר.

מר א. קואז: הוא נותן רקע קודם כל.

מר י. אוחיון: לא. הוא מדבר עכשיו על משהו שלא בסדר היום

בכלל.

מר א. קואז: זו הכנה על בני חזי.

מר ב. זהבי: איציק, חלק מהעובדה שהנושא שלי לא הגיע לסדר

היום, זה התנהגות הפקידות. יושבים פה בישיבת מועצה, אני מבקש נושא, תקרא את הפרוטוקול המילולי, אתה מאשר אותו. אני פונה לפומרנץ, לא פעם ולא פעמיים, אומר לו 'הבנת?', הוא אומר לי 'זה כתוב, זה בתמליל'. אני מגיע לישיבת מועצה, ועושים לי את הבעיה בני חזי. מי דיבר על בני חזי?

מר ל. פומרנץ: בני, אתה רוצה שאני אקריא לך את הפרוטוקול?

מר ב. זהבי: אני מבקש שאתה לא תתערב. כשאני מדבר, אתה

לא מדבר.

20

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009

מר י. אוחיון: לא, לא, אל תצעק.

מר ב. זהבי: אני רוצה שתיתן כבוד לחבר מועצה.

מר י. אוחיון: רגע, אבל גם אתה תיתן כבוד.

מר ב. זהבי: אני מדבר עכשיו, איציק. הוא לא מתערב.

מר י. אוחיון: רגע, אתה לא רוצה ממנו תשובה?

מר ב. זהבי: לא.

מר י. אוחיון: אוקיי.

מר ב. זהבי: אני מדבר. כשאני ארצה תשובות, אני יודע לשאול.

מר י. אוחיון: בבקשה.

מר ב. זהבי: אני פונה עכשיו רק אליך. עפ"י החוק, היועצת

המשפטית שלחה לי מכתב יפה שמסביר שמי שאחראי על ביצוע החלטות המועצה זה ראש העירייה. ואם ראש העירייה לא פועל, אני בסופו של יום אוותר על הדיון הארוך במועצה הבאה. אם אתה עכשיו תקבל החלטה, שאומרת דבר פשוט – כמו שהממשלה הוציאה והמציאה, עפ"י חוק, עפ"י דין, ועדה כזו שיכולה לחייב אותם, הפקידות הבכירה, שבמידה ויקבלו החלטה מנוגדת לחוק, אף על פי שהתקבלה במועצה, הם מנועים מלקיים אותה. ואז, הם צריכים לקחת עו"ד ולבוא ולוועדה להסביר למה. אני מבקש שאתה תקבל החלטה, שהמועצה תקבל, שבמידה ופקיד בכיר נהיה לי בייניש, נהיה לי משפטן, אין בעיה. הוא טוען שזה לא עפ"י חוק – המועצה מאשרת חיוב אישי לאותו פקיד, במידה והוא טעה.

מר י. אוחיון: וזה אתה מצפה ממני?

מר ב. זהבי: אני מצפה לא ממך. כי מה אני עושה בעצם? – אני

עושה צדק עם חברי המועצה, עם הכבוד של מועצת העיר. אתה לא יכול לעקר את המועצה. זה שיש לך רוב במועצה, זה לא אומר שאתה- . תראה, מה קורה היום? אני אתן לך דוגמא, ואני מודה ליועצת המשפטית ששלחה לי מכתב.

תראה איזה מכתב לחבר מועצה. "לכבוד מר יצחק אוחיון, ראש העיר", מה-

21

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 ,20.3 בעקבות המועצה האחרונה. "הנדון: דיווחו של חבר המועצה בני זהבי בישיבת המועצה מס' ,5 בעניין התייחסות בית המשפט לפקידות הבכירה.

בישיבת הנ"ל טען מר בני זהבי, שבית המשפט התייחס בביקורתיות לפעולות הפקידות הבכירה. רצ"ב בזה הפרוטוקול". עכשיו שים לב איזו עברית יפהפייה "אין דבר וחצי דבר ולו גם ברמז למה שנאמר במועצה". היא כותבת את זה לראש העירייה, מכתבת את דני סויסה, את לוי פומרנץ, את מיכל מזרחי, את פנינה אילן, את שלמה דורני.

עו"ד ח. פאר: וכל חברי המועצה, תסתכל מצד שמאל.

מר ב. זהבי: אני מדבר, אני מדבר.

עו"ד ח. פאר: אל תטעה. לכל חברי המועצה.

מר ב. זהבי: אני מדבר. כשיהיה לך זמן. תראי, את לימדת

אותנו נימוסים. תהיי רגועה, תרשמי את ההערות שלך, יהיה לך זמן לדבר אני מאמין.

מר י. אוחיון: לא, לא. לא יהיה זמן לדבר. נו, תמשיך.

מר ב. זהבי: אתה תגן עליה ממילא.

מר י. אוחיון: לא, אני אומר, אני חיכיתי מהיום שהגיע אליי

המכתב, שהיה גם ממוען לחברי המועצה, שאתה תשלח לי מכתב תגובה.

חיכיתי לשמוע מה התגובה שלך למה שהיא אמרה.

מר ב. זהבי: מי ביקש את זה למועצה? מצד אחד מוציאים

מכתב, שמוציא אותי שקרן.

מר י. אוחיון: אבל אתה אמרת את זה במועצה, בגלל זה היא

אמרה את הדבר הזה.

מר ב. זהבי: אמרה?

מר י. אוחיון: כן.

מר ב. זהבי: שתאמר, לא תכתוב. יש דיון במועצה. איציק,

המשחקים האלה קטנים עליי. היא כתבה? אז תראה מה אני עונה לך. "לכבוד 22

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 בני זהבי, עיריית פתח תקוה, הנדון: עתירה מנהלית מחוזית תל אביב, בנימין חזי נגד יצחק אוחיון. הריני להביא בפניך", זה תצהיר, מוקלט, שהקליטו אותו בבית המשפט. "הריני להביא בפניך את עיקרי הדברים כפי שעלו בדיון אצל כבוד השופטת שרה ברוש, בעתירה שבנדון. יצוין כי מטבע הדברים, הערות בית המשפט לא מוצאות ביטוין בפרוטוקול. להלן ההערות שנשמעו במסגרת הדיון. (1 העירייה מחויבת להחלטות שהתקבלו במועצת העיר. (2 חזקה על מועצת העירייה ששקלה את כל השיקולים הרלוונטיים בטרם נתקבלו החלטות על ידה. (3 בנסיבות בהן גורמים בעירייה מתנערים ממימוש החלטות של מועצת העיר בתירוצים שונים, נרמז כי יש מקום לתבוע אישית את מקבלי ההחלטות. שכן, הצד השני של המטבע, הינו החלטת המועצה, והיא נתקבלה בייעוץ ובשיתוף הדרג המשפטי והדרג המקצועי. (4 עוצמתה של החלטת המועצה, הינה חזקה, ובמיוחד ומקבלת משנה תוקף שעה שזו ניתנה בנוכחות גורמי המקצוע, ולבטח משאלו לא התריעו בפני המועצה טרם קיבלו את ההחלטה. (5 הפקידות המקצועית בעירייה תהא בכירה ככל שתהא, הינה הרשות המבצעת, להבדיל מהמחליטה, קרי המועצה. לא ייתכן שמצב שבו הפקידות תסכל החלטות של מועצת העיר, ולמעשה תפלוש לתפקיד שאינו שלה. אם סבורה הפקידות, מנימוקים ענייניים, כי החלטת המועצה אינה נכונה, עליה לפעול בדרכים המקובלות, כאשר הפה שהתיר או הפה שיאסור, קרי מועצת העירייה. נקיטת סחבת ואיבון החלטה של מועצת העיר שהתקבלה... מציבה סביב סימן שאלה גדולה התנהלותה". זה מה שנכתב בבית המשפט. יש לי פרוטוקול של חברה שרשמה. את אותה הקלטה הביאו לחברה כמו שיש לנו, היהודי הנחמד הזה. הכל מוקלט, אני יכול להביא את זה בפני כל חבר שאין לו מה לשמוע אצלו בבית, הוא יכול לשמוע את הדיון.

לגופו של עניין, היות והביאו, אני לא רציתי להביא, הביאו את הנושא של הדיון של בני חזי. אז בוא בקצרה, פחות מדקה או ,2 קודם להגשת העתירה, שיהיה ברור, היתה בחינת לעג לרש אחרי שנתיים של תחינות ובקשות. טוענת 23

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 המשיבה, המשיבה זו עיריית פתח תקוה, בלשון לקונית, קצרה, וללא כל התנצלות כי "התנהלותה בעניינו של העותר נעשית בשקדנות ראויה". אפליה, יש על זה הרבה מה להגיד, וזה בתוך מסגרת המשפט. ביום ,16.7 החלטה מס'

,325 קיבלה החלטת המועצה, מצורפת החלטת המועצה מספר 34 בעניינו של האיש. ביום ,28.1 זה גם נרשם בפרוטוקול-

גב' ש. הפטל: מאיזו שנה?

מר ב. זהבי: ההחלטה הראשונה היתה ב- .00

מר י. אוחיון: ב- .2000

מר ב. זהבי: ב- ,2000 היא צודקת, ,07/2000 החלטת מועצה

שנייה היתה באותו עניין ב- ,01/2001 החלטת מועצה שלישית היתה ב- ,07/2004 החלטת מועצה רביעית ב- ,11/2004 החלטה חמישית ב- .05/2005 וכולם באותו עניין. ביום ,2.6.05 שלח מנכ"ל העירייה מכתב למשיבה מס' ,3 שהיא עו"ד צילה גרינהויז, שהיא אמורה לבצע את העבודה, בו הוא מבקש לטפל בהחלטת המועצה בעניינו של העותר. הוציא לה מכתב מסודר. גברתי, יש 6 החלטות מועצה. ב- 07/2005 שוב החלטת מועצה בעניינו של העותר, בה הוא קבל על אי יישומן של החלטות מועצת העיר שעברו, וזאת בעיקר נוכח מצבו הסוציו- אקונומי הקשה ביותר של העותר. ביום שלישי, ,31.7.05 עוד פעם, ראש העיר העביר תיקון טכני להחלטתו של העותר מיום .29.5 הוא ביקש כי יירשם בפרוטוקול שמדובר בגוש 6321 חלקה ,96 מגרש ,500 המקצה הקצאה של 50 מ"ר המבוקשת. זה היה ב- ,31.7.05 לאחר שראש העיר נתבקש להתערב. יש פה את הפרוטוקול. זה ממשיך, וביום ,6.11.05 בא כוח העותר, עו"ד מנחם גרון, פונה במכתב לראש העירייה, בתחינה, לראש העיר במיוחד, ולמשיבה מס' 1,2,3 שזה צילה גרינהויז. שולחים לו מכתב, והוא כותב את כל מה שאני הסברתי בפרוטרוט, בשפה לא לקונית, בשפה משפטית. אומר 'רבותיי, אם אתם הולכים לסחוב את האיש הזה יותר מ- 7 שנים, אני פונה לבית משפט'. ביום ה- ,4.1.05 העבירה היועצת המשפטית של העירייה מכתב 24

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 לידי מנכ"ל העירייה, עם העתקים למשיבים, בו היא ציינה כי המשיבה מס' 1 העביר לטיפולה את מכתבו של עו"ד גרון, ועפ"י החלטת המועצה יש לאתר קרקע מתאימה לעותר. פה אני רוצה לשאול אתכם, מ- 2000 עד ,2005 היועצת המשפטית היתה מכותבת בכל המכתבים. כולל שיחות עם העותר, כולל איתי, כולל עוה"ד של העותר. היא לא מצאה לנכון עד 2005 להוציא את המכתב המיוחל. היא הוציאה אותו 5 שנים אחרי. אני רק רוצה להזכיר לכולנו שאנחנו כבר ב- .2009 בדיעבד, הסתבר שהיה תרגיל שנועד לשנות את ההחלטה על ההקצאה בדרך האחורית. שכן, מאותו יום ואילך, למרות כל החלטות המועצה והתכתובות הענפות, נמנעה המשיבה, שהיא צילה גרינהויז, במקרה זה ,3 ליישם את ההחלטה. העותר פנה שוב ושוב לאגף נכסים בלא הועיל.

למרבה הצער, נוצר הרושם כי אגף הנכסים אינו עושה די ליישום ההחלטה, ולמעשה זנח כל ניסיון לקיים את החלטת המועצה. טוען עוה"ד, שיש לו הקלטה שאני לא שמעתי, ואני גם מטיל ספק אם אכן זה נכון, שהיא אומרת בדבריה בטלפון 'תפנו לראש העירייה'. הוא אומר לה 'בשביל מה אני צריך לפנות לעירייה? יש החלטת מועצה'. אני מסיים, כי זה כבר כבודו של ראש העיר, ואתה יודע שאני נזהר בכבודך.

עו"ד ח. פאר: העניין הזה, יש הקלטה?

מר ב. זהבי: אמרתי, שלי נאמר, טוען עוה"ד שיש הקלטה

שצילה גרינהויז-

עו"ד ח. פאר: את יודעת שאסור להקליט? עו"ד אסור להקליט

עו"ד, רק שנמצאים...

מר ב. זהבי: גברתי.

עו"ד ח. פאר: לא, זה סתם בסוגריים.

מר ב. זהבי: בסוגריים זה בני חזי הקליט. מה תגידי? במקום

לגופו של עניין, תראו לאן היא הולכת.

עו"ד ח. פאר: אתה תקבל גם לגופו של עניין תשובה.

25

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009

מר ב. זהבי: ריבונו של עולם. מדברים פה על מעמדך, על

התנהלות העירייה, ומה את מוצאת לנכון, לבלבל במוח.

עו"ד ח. פאר: אני לא ראיתי שהנושא על סדר היום הוא מעמד

היועץ המשפטי. אדוני ראש העיר, זה סדר היום? אם זה סדר היום, אני הייתי מביאה לי עו"ד, הייתי שוכרת עו"ד פרטי על חשבוני, שיבוא ויגן עליי. אז אני רוצה לדעת מה הנושא על סדר היום.

מר ב. זהבי: גברתי, את עוד לא צריכה עו"ד. אני מגן עלייך. אני

חבר מועצה, תאמיני לי, אני לא אתן לאף אחד לפגוע בך.

מר י. אוחיון: בני, תמשיכי מהנקודה הזו.

מר ב. זהבי: ביום ,6.5 השיבה המשיבה מס' ,3 צילה גרינהויז,

שהיא יודעת בדיוק כמה אני מכבד אותה, בתשובה, מכתב. יש מכתב שלה, יום ,6.5.07 7 שנים אחרי.

מר א. קואז: לא, שנתיים אחרי.

מר ב. זהבי: לא, 7 אחרי החלטת המועצה. 'לא אותרה משבצת

קרקע מתאימה'. אני לא אקריא לכם את כל המכתב.

מר י. אוחיון: נו, הנה, קיבלת תשובה. בני, תסיים.

מר ב. זהבי: רבותיי חברי המועצה, אם אתם לא מעבירים את

ההחלטה הזאת, אתם מסרסים, מקרקעים את הכיסא שאתם יושבים עליו.

???: אבל זה כבר, צריך להעביר אותו עוד פעם?

מר ב. זהבי: תיכף תבין, יש לי הצעה לסדר. ובניגוד למה

שאמרה היועצת המשפטית, הדיון הוא לא היועצת המשפטית. עם כל הכבוד, עוד לא מצאתי לנכון לתקוף את היועצת המשפטית, ואין על מה גם. ההיפך, היא תעזור לנו לעשות סדר.

מר י. אוחיון: בני, אתה מסיים? מה ההצעה שלך?

מר ב. זהבי: המסגרת המשפטית, חוזה שלטוני ו/או התחייבות

שלטונית. כפי שפורט לעיל, המדובר במספר רב של החלטות מועצה בעניינו 26

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 של העותר, ואין ספק כי במקרה דנן המדובר בהתחייבות שלטונית ברורה, בהירה וחד משמעית. אין צידוק חוקי לשנותה או לבטלה. משהתקבלו החלטות בעניין הקצאת הקרקע, לא ניתן עוד לשנות אותן או לבטלן, במיוחד נוכח העובדה כי נתקיים דיון מקיף, מפורט ומעמיק בנוכחות ראש העיר, אנשי המקצוע, לרבות היועצת המשפטית של העירייה.

מר י. אוחיון: אבל מי ביקש לבטלה?

מר ב. זהבי: אני אמרתי אין צידוק.

מר י. אוחיון: אוקיי.

מר ב. זהבי: אם יעלו רעיונות.

מר י. אוחיון: אין רעיונות.

מר ב. זהבי: במחדל זה, הפרו המשיבים את החובה המוטלת

עליהם בסעיף 11 לחוק הפרשנות תשמ"א – ,1981 הקובע 'הסמכה או חיוב לעשות דבר בלי קביעת זמן לעשייתו, משמעם שיש סמכות או חובה לעשות אותו במהירות הראויה'. אתה יודע, אני ומשפטים, יש לנו קצת אהבה אחד לשני. אבל בגלל שאתה לא דואג לי למשכורת, אני לא יכול להשלים את התואר.

מר י. אוחיון: אין דבר, אני אעזור לך בזה.

מר ב. זהבי: אם אתה תעזור לי, אני אשלים את עריכת הדין. כי

קשה לי עם 7 ילדים, גם משפטים בגיל שלי, זה קשה. אבל אני אומר לך, איציק, שאני בחנתי את הנושא, ו- 7 שנים, אני ביקשתי-

מר י. אוחיון: אבל בני, אפשר לתת לצילה להגיב?

מר ב. זהבי: אני מסיים.

מר י. אוחיון: אבל אתה מדבר 20 דקות.

מר ב. זהבי: אבל אני מסיים. נו, מה?

מר י. אוחיון: אוקיי, אז תסיים.

מר ב. זהבי: עכשיו זה העיקר, איציק. התנהלות המשיבים

27

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 עומדת בסתירה לחובתם לפעול במהירות הראויה בתוך פרק זמן סביר.

פרשנותה של המהירות הראויה נדונה זה מכבר בבית משפט נכבד בעתירה מנהלית, לעניין דבריו של כב' השופט לוי בבג"ץ .6300/93 אני מפנה את היועצת המשפטית ואת צילה, שגם היא עו"ד, היועצת המשפטית הבאה לעירייה, אני מקווה בעזרת ה', לפחות מבחינתי. אני אמליץ עליך.

מר א. עובדיה: מה, חנה עוזבת?

מר ב. זהבי: חנה, הוויכוח כרגע מה היא תקבל. זה השאלה, מה

היא תקבל. היא מכינה את הרקע שייתנו לה מה שמגיע לה עפ"י חוק.

מר י. אוחיון: בני, בני, אל תתעסק לי עם העובדים.

מר ב. זהבי: זה נכון, זה נכון.

מר י. אוחיון: רגע, אתה רוצה לסיים?

מר ב. זהבי: אני מסיים.

מר י. אוחיון: לא, אתה לא מסיים.

מר ב. זהבי: חובת המהירות הראויה המוטלת על הרשות

המינהלית, אינה חובת התנהגות סבירה. היא דורשת כי הרשות תפעל באורח רציני, ומהיר, ואחראי. ההזנחה נמשכת, ואני מסכם במשפט אחד, אתה יודע מה, אני לא אלאה אותך, אני מכין לסדר יום המועצה הבאה עניין התנהלות הגזברית והיועצת המשפטית.

מר י. אוחיון: אוקיי.

עו"ד ח. פאר: אוי, כל כך נרגעתי.

מר ב. זהבי: בעניין עיקור החלטות המועצה בבית המשפט

בתשלום או אי תשלום היטל השבחה, שעד היום מועצת העיר אישרה, בית המשפט המחוזי, בית המשפט השלום אישר. הלכו לעליון, בית המשפט העליון שלח אותם הביתה, והם באו לעיריית פתח תקוה וטיכסו עצה. ועד היום לא מאיישים את החלטת המועצה, בסיפורים שזה לא חוקי. אין בעיה, אז אני אומר לכם שיש לי 20 נתבעים. אני אומר את זה לפרוטוקול, איציק.

28

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009

מר י. אוחיון: אבל אין צורך, אתה בישיבה, תגיד את הדברים

האלו.

מר ב. זהבי: הנה, אני אומר לך. אני מבקש ממך עכשיו, לגופו

של עניין, א' – לקבל תגובות, ולשמוע למה היועצת המשפטית, בשיתוף הגזברית, הוציאה הנחיה לירון יהודה, מנהל מחלקת השבחה בעירייה.

מר י. אוחיון: זה לא לסדר היום, זה לישיבה הבאה. אתה רוצה

להעלות את זה וגם לדבר על זה עכשיו? עזוב. חנה, בבקשה.

עו"ד ח. פאר: לעניין בני חזי, מה שהיה על סדר היום, אני רוצה

להגיד. אני אגיד 3 משפטים, רק לא להפריע לי באמצע.

מר ב. זהבי: רק תשימי לב שהרמקול עובד, אני מבקש.

מר נ. כהן: אפשר לדעת על מה מדובר?

מר א. קואז: חנה, אנחנו לא יודעים כל כך.

מר נ. כהן: על מה מדובר?

עו"ד ח. פאר: בסמכות המועצה להחליט על מסירת קרקע

ציבורית לאדם אחר לצורך מסחר. אלא יש קודם כל למצוא את הקרקע שמבחינה קניינית ותכנונית מתאימה להקמת מבנה מסחרי. עד היום לא נמצאה קרקע כזו בעניין של בני חזי.

מר ב. זהבי: נמצאו 5 אחרים.

עו"ד ח. פאר: רגע, משתמצא קרקע-

מר ב. זהבי: 5 אחרים שבאו אחריו.

עו"ד ח. פאר: משתמצא קרקע-

מר ב. זהבי: 5 אחרים שבאו אחריו. שהוא התחיל, האחרון

שקיבל עוד היה בבית סוהר.

עו"ד ר. גרינברג: בני, רגע, תן לה להשלים.

מר ב. זהבי: כשהשתחרר מבית הסוהר, הוא קיבל.

עו"ד ח. פאר: משתמצא קרקע כזו, יש לערוך מכרז להעברת

29

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 הקרקע. אם רוצים להעביר את הקרקע למי שיש לו פטור ממכרז, הרי עפ"י הנחיית משרד הפנים, צריך לעשות מכרז המופנה לכל אלה שיש להם פטור.

זאת אומרת, שכולם יתחרו על פיסת הקרקע הציבורית שמועברת לציבור.

כמובן צריך להכין על זה קריטריונים ומכרזים.

מר א. עובדיה: וזה נעשה בכל ההפקעות?

מר א. קואז: זה מה שנעשה לגבי כולם, חנה?

מר א. עובדיה: כולם, או רק במקרה הזה זה לא נעשה?

עו"ד ח. פאר: מהרגע שקיבלנו את ההנחיה של משרד הפנים.

מר א. קואז: מתי קיבלנו את ההנחיה?

עו"ד ח. פאר: שנה- שנתיים.

מר א. קואז: אבל מדברים פה על 7 שנים.

מר א. עובדיה: משנת 2000 עד היום האם כל מה שהיה הפקעות

נעשו לפי מה שאת אומרת?

עו"ד ח. פאר: משרד הפנים לא מאשר את החוזים שמעבירים, אם

אנחנו לא עושים הליך של כעין מכרז.

מר ב. זהבי: איזה חוזים? לא עשינו איתו חוזה אפילו.

מר א. קואז: חנה, את מדברת על-

מר ב. זהבי: חוזה, משרד הפנים. איזה סיפורים אלה?

מר י. אוחיון: לא, לא, לא. רגע, מספיק. בני. שנייה.

מר ב. זהבי: 7 שנים אין חוזה. היא מדברת איתי על חוזה.

מר א. עובדיה: בישיבה הקודמת אנחנו אישרנו לאחד האנשים,

ואני לא אזכיר פה את שמו.

מר י. אוחיון: תזכיר, מי זה?

מר א. עובדיה: לא משנה.

מר י. אוחיון: איך אני אדע על מי אתה מדבר?

מר א. עובדיה: בסדר, אתה תקבל את זה בדיוק. האם לפי מה

30

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 שאומרת היועצת המשפטית, הנוהל הזה שהיא מדברת עליו, האם נעשה גם איתו? או עם כל האנשים משנת 2000 עד היום, עד 2009?

מר י. אוחיון: איציק, זה לא הדיון, אבל אני אעדכן אותך.

עו"ד ח. פאר: לא אישרו שום דבר. המועצה לא אישרה בשנה או

שנתיים האחרונות העברת קרקע לצורך מסחר למישהו אחר. יש הרבה רוכלים שרוצים להעביר להם קרקע. זה לא באישורי. ורוכל זה לא מישהו שמתמקם בקרקע. רוכל, המשמעות שהוא בא בבוקר והולך בערב. כל הרוכלים לצערנו-

מר ב. זהבי: סליחה, באחת מהחלטות המועצה-

מר י. אוחיון: אבל רגע, תן לה.

עו"ד ח. פאר: כל הרוכלים לצערנו התמקמו בקרקע.

מר ב. זהבי: לא, איציק, הוא כבר... באחת מהחלטות המועצה

אני בשמו אמרתי שהוא כבר מוכן, אולי ב- ,2003 הוא מוכן להיות רוכל.

מר א. קואז: חנה אומרת שזה רק בשנתיים האחרונות. אנחנו

ב- 2009 ומדובר בתיק מ- .2000 אז בכל אופן, היו 7 שנים לטפל בזה.

עו"ד ח. פאר: אבל לא נמצאה קרקע. צילה כבר ב- -2007

מר א. עובדיה: 10 שנים לא נמצאה קרקע? באמת.

עו"ד ח. פאר: תגיד לי, אתה היית מוכן שיפקיעו לך קרקע ואתה

תראה את הקרקע שלך נמסרת לאחר לצורך הקמת מזנון או בית קפה?

מר ב. זהבי: חנה, אני מציע לך לא לדבר לפרוטוקול.

מר י. אוחיון: לא, אתה לא יכול.

מר ב. זהבי: איציק, אני עושה את העבודה שלך.

מר י. אוחיון: תן לי, תן לי. איציק, אני רוצה להסביר לך.

מר א. עובדיה: איציק, סליחה, אני מפסיק, רק שאלה קטנה. כמה

רוכלים בפתח תקוה אתה מכיר שבאים בבוקר והולכים בערב? לפי ההגדרה שלה?

מר ב. זהבי: ב- 2003 אני ביקשתי בהסכמתו להעביר את זה

31

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 לרוכלות ניידת, בינתיים, והמועצה אישרה את זה. המועצה אישרה. היות ולא נמצאה קרקע, אין בעיה. תנו לו רוכלות ניידת עד שתמצאו לו קרקע.

מר י. אוחיון: אני רוצה רק להגיד משפט אחד. אולי זה יפתיע

אתכם. קודם כל, קחו לכם היום את הקיוסקים של בתי הספר. אין קיוסק אחד שהוא לא עובר מכרז, אין.

מר נ. כהן: מה עם בן גוריון?

עו"ד ח. פאר: שנחכה לדו"ח.

מר י. אוחיון: חכה לדו"ח, הדו"ח בדרך.

עו"ד ח. פאר: קיבלנו הוראה לפנות אותו.

מר נ. כהן: אני לא רוצה לפנות אותו, אני רוצה לעשות שם

מכרז, זה הכל. שום דבר מעבר לזה. שישלם לבית הספר כמו כולם.

מר ב. זהבי: למה הפקידות לא הביאה למועצת העיר את כל

ההתלבטויות שלה? יש התלבטות, יש בעיה, תביא נושא לדיון 'אני רוצה להסביר לחברי המועצה, לא נמצאה קרקע, יש בעיה, אתם קיבלתם החלטה.

אנחנו הריבונות, לא הם'. 9 שנים לא מצאה לנכון להביא את הדברים לפה?

גב' ש. הפטל: איציק, אני רק רוצה להתחבר למה שבני אומר.

מר י. אוחיון: לא, לא, את לא מתחברת ולא הוא מתחבר. כבר

נמאס לי מכל הדיון הזה.

גב' ש. הפטל: לא, לא בקשר לזה.

מר י. אוחיון: לא, סליחה, תני לי לסיים, אני רוצה לסיים קודם.

מר ב. זהבי: אל תגידי בני, תגידי את. מה את רוצה להגיד,

תגידי.

מר י. אוחיון: אני אתן לך לדבר, אני רוצה לסיים את הדיון הזה

קודם כל. בני, 40 דקות אתה מדבר ואני לא מסכים לזה. תראו, אין היום לתת קרקע למטרה מסחרית, אין מצב כזה אצל אף אחד. אני אתן לכם דוגמא, שאת מכירה את זה שרה ואני אגיד את השם. אתם מכירים את 32

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 הקיוסק של דיגמי? את יודעת כמה שנים הוא יושב שם? עשרות בשנים. הוא בא אליי, אומר לי 'ראש העיר, אני חולה, אני בריא, אני פה ושם'.

מר ב. זהבי: זה לא הנושא, איציק. הנושא, התנהלותם של

הפקידים.

מר י. אוחיון: סליחה, לא.

מר ב. זהבי: טוב, למועצה הבאה, אין בעיה. אני מבקש פומרנץ,

תרשום לפרוטוקול.

עו"ד ר. גרינברג: תשלח לו מכתב, בני. תשלח לו מכתב.

מר י. אוחיון: אין, צריך לשלוח לי מכתב.

מר ב. זהבי: אני אשלח מכתב.

מר י. אוחיון: הוא בא ואומר 'תגיד לי, איך אני יכול לקבל את

המזנון הלאה?'. הוא לא יכול לקבל את המזנון. אמרתי לו 'תביא לי את עוה"ד שלך'. אמרתי לו 'אם אתה תוכל להביא לעיריית פתח תקוה שיש סיבות שאפשר לפטור אותו ממכרז, אהלן וסהלן. משרד הפנים לא מאפשר לנו לתת שום דבר מסחרי, חייבים מכרז לגבי כל קיוסק.

גב' ש. הפטל: אין עדיפות למי שנאמר ישב שם?

מר י. אוחיון: לא, לא, אין שום עדיפות. הוא חולה, אמרתי לו

'תנסה דרך הכלי הזה שאתה טוען שאתה חולה, תביא מסמכים, שעוה"ד שלך יפנה למשרד הפנים ויעשה את כל הפעולות הנדרשות'. אולי משרד הפנים יקבל את העמדה שלו והוא יפטור אותו מהמכרז.

מר א. קואז: לכמה שנים הוא קיבל את המקום?

מר י. אוחיון: לא, הוא לא יכול לקבל יותר. היו צריכים מזמן

לפנות אותו, דחו אותו ודחו אותו.

גב' ש. הפטל: אני רציתי להעיר משהו אחד שבני קודם העיר. יש

לפעמים שאנחנו מקבלים פה החלטות-

מר ב. זהבי: רגע, רגע, לא שומעים אותך. לא שומעים אותך.

33

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009

גב' ש. הפטל: יש לפעמים שאנחנו מקבלים פה החלטות במועצה,

ואחר כך איכשהו לא מסתדרים הדברים. אני חושבת שמן הדין, כשמקבלים פה החלטה, מישהו צריך לעקוב אחרי ההחלטות. אחר כך משתנים הדברים, להביא את זה חזרה למועצה ולהגיד 'פה החליטה המועצה, לא הסתדר, לא התקיים, לא בסדר'.

מר ב. זהבי: לא חוקי, יש בעיה משפטית.

מר א. קואז: לא רק זה, אפשר לעשות ספר החלטות. מישהו

שירכז.

מר ב. זהבי: אם היא תבוא עם החלטה שקיבלנו ותשכנע את

חברי המועצה 'קיבלתם החלטה, בהחלטה יש בעיה משפטית' – אין בעיה, נדע להתמודד. אבל לחיות בחלל.

מר י. אוחיון: אוקיי, אנחנו נקיים את הספר הזה של ההחלטות,

ונביא עדכונים מפעם לפעם. תודה רבה לכם.

מר ב. זהבי: איציק, אני מבקש, היועצת המשפטית הוציאה

מכתב למחלקת ההשבחה.

מר י. אוחיון: כתוב לי מכתב מה אתה רוצה.

מר ב. זהבי: לא, לא, זה לא אני. זה כל חברי המועצה פה.

מר י. אוחיון: שמה?

מר ב. זהבי: היועצת המשפטית שלחה הנחיה בכתב. א' – אני

מבקש העתק מההנחיה כי היא אפילו לא כיתבה.

מר י. אוחיון: אבל זה לא בסדר היום. אתה לא יכול להכניס כל

פעם נושא.

עו"ד ר. גרינברג: תבקש בכתב, ייתנו לך מה שאתה רוצה.

מר י. אוחיון: תכתוב לי כל מה שאתה רוצה כדי שיהיה מסודר.

מר א. שונשיין: אני רוצה שאלה ברשותכם את היועצת המשפטית,

לגבי הנושא של התנהלות של פקידים, לא בהכרח בנושא הספציפי הזה.

34

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 השאלה שלי, מה דינו של פקיד שלא מבצע החלטה לגיטימית של מועצה?

גב' ש. אורן: זאת עבירת משמעת.

מר א. שונשיין: לא. אני שאלתי את היועצת המשפטית, אני רוצה

לקבל ממנה תשובה.

עו"ד ח. פאר: מי שאחראי על הוצאה לפועל של החלטות המועצה

עפ"י החוק זה ראש העיר. ראש העיר יכול להאציל את סמכותו למישהו אחר לעקוב ולראות למה הפקידות לא מבצעת את ההחלטות החוקיות של המועצה.

ואם פקיד לא עושה את מה שנדרש ממנו לעשות, זאת עבירת משמעת, וההליך זה הגשת קובלנה לבית דין למשמעת של בית המשפט של הרשויות המקומיות.

מר ב. זהבי: ובמחילה, אני אשאל, ואם ראש העיר אמר לפקיד

לא לקיים את ההחלטה?

מר י. אוחיון: למה יגיד לו לא לקיים?

מר ב. זהבי: לא אתה, סגן ראש העיר. האם אותו פקיד, מה

קורה באמת? הוא גם יעמוד לדין משמעת? אני רשאי לפנות לבין דין?

עו"ד ח. פאר: לא, יש לו צידוק, הוא קיבל הוראה לא לעשות את

זה.

גב' ש. אורן: אם הפקיד הוא חכם, הוא ידרוש את זה בכתב את

ההוראה.

מר ב. זהבי: מראש העיר. אבל הם כותבים בדיו שמתאדה אחרי

שבוע. תגידי לי, חנה, שונשיין יכול לפנות לבית דין?

עו"ד ח. פאר: יש פרוצדורה איך פונים.

מר ב. זהבי: אפשר לקבל העתק מהחוק והפרוצדורה?

עו"ד ח. פאר: אני אפנה אותך לחוק, חוק המשמעת לעובדי

רשויות מקומיות.

מר ב. זהבי: מה זה את מפנה אותי לחוק?

עו"ד ח. פאר: אני אעביר לך את החוק ותקרא מה כתוב בחוק.

35

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009

מר א. שונשיין: את תוכלי להעביר בבקשה לכל חברי המועצה, חנה?

עו"ד ח. פאר: שאני אעתיק לך אותו? הרי אתה אומר שאתה-

מר ב. זהבי: לא אני, שונשיין.

עו"ד ח. פאר: לא, אתה רוצה את ההוראות.

מר ב. זהבי: שונשיין רוצה.

מר א. שונשיין: חנה, את תוכלי בבקשה להעביר העתק כזה לכל

חברי המועצה?

עו"ד ח. פאר: את החוק?

מר א. שונשיין: את הסעיף של החוק?

עו"ד ח. פאר: אין בעיה.

מר א. שונשיין: שחברי המועצה יוכלו לדעת מה קורה כשפקיד לא

מבצע הוראות.

מר ב. זהבי: אני יכול לקבל החלטה שהמועצה תחליט דוגמא

לעשות איזו עבירת משמעת? יש אפשרות שהמועצה תקבל החלטה כזאת?

מר י. אוחיון: תקבע איתה פגישה והיא תדריך אותה מה לעשות.

מר ב. זהבי: למה? היא צריכה לדבר לפרוטוקול. זה לא סוד.

מר י. אוחיון: לא, היא לא צריכה לדבר לפרוטוקול.

מר א. קואז: ההחלטה של ספר ההחלטות – הרי את ההחלטות

לא מבצעים, אז מי יבצע את ההחלטה הזאת של הספר?

מר י. אוחיון: לוי פומרנץ.

מר א. קואז: לוי פומרנץ אחראי?

מר י. אוחיון: כן, כן.

מר ל. פומרנץ: איזה ספר? מה ספר?

מר י. אוחיון: אני אסביר לך.

מר ב. זהבי: חנה, אני מבקש תשובה. האם המועצה יכולה

להטיל איזה וטו-

36

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009

עו"ד ח. פאר: המועצה יכולה להמליץ על זה.

מר ב. זהבי: המועצה יכולה להמליץ מה?

עו"ד ח. פאר: המועצה יכולה להמליץ בפני ראש העיר להתחיל

בהליכי משמעת נגד פקיד כזה או אחר.

מר ב. זהבי: יפה. וזה מחייב את ראש העיר לפעול אם המועצה

החליטה?

עו"ד ח. פאר: המועצה ממליצה, ראש העיר יכול להחליט אם

לעשות את זה או לא.

מר י. אוחיון: ראש העיר, לא צריך לחייב אותו. אני בעד זה.

מר ב. זהבי: לא, אני שואל, שנייה.

עו"ד ר. גרינברג: היא ממליצה, ראש העיר יכול לקבל את ההמלצה

או לא.

עו"ד ח. פאר: הסמכות היא בידי ראש העיר. אז המועצה רק

יכולה להמליץ.

מר ב. זהבי: אז מה שאת אומרת לי, המועצה יכולה לקבל איזו

החלטה שהיא רוצה, וראש העיר יכול לעכב אותה עפ"י חוק? זה מה שאת אומרת?

עו"ד ח. פאר: במקרים שבחוק קבוע שההחלטות והסמכות הן

בידי ראש העיר, אז זה בידי ראש העיר ולא בידי המועצה.

מר א. קואז: אבל אם המועצה מחליטה?

עו"ד ח. פאר: המועצה בסמכות שלה רק להמליץ בפני ראש העיר,

כי כתוב בחוק שזו הסמכות של ראש העיר, לא של המועצה.

מר ב. זהבי: תראי, אני לא מקבל תשובה ברורה.

מר י. אוחיון: אתה מקבל, אתם יכולים להמליץ, ואני מקבל

החלטה.

מר ב. זהבי: זאת אומרת, מה שאת אומרת לי, ששום החלטת

37

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 מועצה לא מחייבת, רק באישור ראש העיר? זה מה שאת אומרת? דרך אגב, זה לא נכון.

עו"ד ח. פאר: אני אומרת שוב, אני כתבתי את זה.

מר ב. זהבי: כמו שאני מכיר את החוק, זה בכלל לא נכון.

עו"ד ח. פאר: אני כתבתי את זה והרציתי ואני אמרתי. מה

שקבוע בחוק-

מר ב. זהבי: זה לא נכון.

עו"ד ח. פאר: ובסמכות המועצה – המועצה מחייבת.

ו. אישור חוק עזר לפ"ת )שירותי שמירה ואבטחה( , התשס"ח – 2008 )תיקון(.

מר י. אוחיון: אני רוצה לעבור הלאה, חוק עזר שירותי שמירה

ואבטחה. חנה פאר, בבקשה.

עו"ד ח. פאר: החוק הזה אושר עפ"י בקשה אני חושבת של משרד

הפנים. אנחנו הבאנו רק לשינוי הגדרת המונח 'נכס', זה הכל.

מר י. אוחיון: מי בעד חוק העזר?

גב' ש. הפטל: לא שמענו.

עו"ד ח. פאר: זה נמסר לכם גם למועצה הקודמת, אני חושבת.

נכס, עפ"י הגדרתו, כתוב פה בדיוק שחור על גבי לבן.

מר ב. זהבי: איציק, אתה לא התייחסת למכתב. היא מוציאה

מכתב מתקן? היא כתבה שאני שקרן. היא צריכה לכתוב מכתב מתקן. היא אמרה 'אין דבר וחצי דבר בדבריו של בני זהבי' במועצה.

מר י. אוחיון: ככה היא חושבת.

עו"ד ח. פאר: לא, אני אמרתי בפרוטוקול. אם לא הבנת את

הכתוב, אז אני עכשיו מתקנת את הכתוב.

מר ב. זהבי: לא, תוציאי מכתב, תוציאי מכתב.

38

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009

עו"ד ח. פאר: אני כתבתי את זה.

מר ב. זהבי: לא, תוציאי מכתב.

עו"ד ח. פאר: לא אוציא מכתב.

מר ב. זהבי: כמו שכתבת, תוציאי מכתב.

עו"ד ח. פאר: אתה רוצה, תכתוב לי ואני אענה לך. אני כתבתי

שבפרוטוקול הדיון בבית המשפט לא נמצאו הדברים שאתה אומר את זה.

מר י. אוחיון: מה הבעיה שלך? כתוב לה, היא תענה לך. שרה, מה

לא הבנתם על החוק? מי בעד החוק?

גב' ש. אורן: איזו מילה שינו שם?

עו"ד ר. גרינברג: לא, את ההגדרה של המילה 'נכס'. היתה שם בעיה.

עו"ד ח. פאר: המועצה אישרה כבר את החוק הזה. אנחנו רק

באים עכשיו לשנות את ההגדרה של הנכס. תראו בגוף החוק שההגדרה של נכס כפי שמוגדרת בפקודת העיריות.

מר י. אוחיון: מי בעד? ירים את ידו.

עו"ד ח. פאר: למה את לא קוראת?

גב' ש. הפטל: אנחנו התנגדנו אז לחוק.

עו"ד ח. פאר: ברוריה, את קיבלת את זה. למה את לא קוראת?

מר ל. פומרנץ: 14 בעד. מי נגד? מי נמנע?

גב' ש. הפטל: אנחנו נמנעים. אני רוצה לציין לפרוטוקול, אנחנו

טענו שאנחנו נגד גביית כספים. אנחנו חושבים שבמיסים שגובים מאנשים, אפשר היה ליישם את חוק העזר.

מר י. אוחיון: ההערה שלך נרשמה, אוקיי.

החלטה מס' :100 לאשר

39

ז. אישור בקשה להסדרת שימושים קיימים במבנים עירוניים לתנועת בני עקיבא
עפ"י נוהל הקצאות כולל בקשה לבניית קומה שנייה מעל מבנה קיים.
דברי הסבר: תנועת בני עקיבא משתמשת במבנים רבים ברחבי העיר כמפורט להלן:
חפץ חיים 17 גו"ח ,6385/124,125 שולזינגר 12 גו"ח ,6712/57 עוזיאל 11 גו"ח
,6324/4 עד"ש שפיק מאחורי מס' 9 גו"ח ,6320/191 שמואל הנגיד גו"ח ,6399/287
נורדאו 25 גו"ח ,6380/205 החמישה 23 גו"ח .6389/243 כאשר מעל המבנה ברחוב
שמואל הנגיד מבקשת העמותה לבנות קומה .2 דבר ההקצאה פורסם בעיתונות
כנדרש עפ"י נוהל הקצאות ולאחר שלא התקבלו בקשות נוספות לשימוש ו/או
התנגדויות החליטה ועדת הקצאות ביום 7.1.2009 להמליץ למועצה אשר את
ההקצאה. בהתאם לנוהל הקצאות רצ"ב מכלול החומר כפי שהוצג בפני ועדת
הקצאות.

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009

מר י. אוחיון: ז' – אישור בקשה להסדרת שימושים קיימים

במבנים עירוניים לתנועת בני עקיבא עפ"י נוהל הקצאות, כולל בקשה לבניית קומה שנייה מעל מבנה קיים. את יכולה להסביר מה זה? מי שבעד? ירים את ידו.

מר א. עובדיה: איציק, יש לי שאלה.

מר א. קואז: גם לי.

מר א. עובדיה: אני רק רוצה לשאול באופן כללי, בתאריך ,25.5.08

הוגשה בקשה לוועדת המשנה לתכנון ובניין. וכתוב המבקש: תנועת בני

עקיבא. בעל הנכס: עיריית פתח תקוה. והם מבקשים תוספת קומה, מרכז

הדרכה של בני עקיבא, פלוס משרדי המרכז מעל קומת קרקע קיימת. אני רוצה לדעת מה הנוהל שמקבלים את ההקצאות. לפי מה שאני יודע, שההקצאה הזאת כביכול התקבלה עוד לפני שבכלל פרסמו. כלומר, זה היה שייך כבר לבני עקיבא לפני הזמן. האם זאת הדרך של נוהל הקצאות? שקודם כל מקצים ואחר כך שולחים התנגדויות-

40

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009

מר א. קואז: קודם נותנים.

מר א. עובדיה: ואחר כך שולחים פרסום.

מר י. אוחיון: צילה, בבקשה.

עו"ד צ. גרינהויז: קודם כל, ההקצאה מתייחסת קודם כל לאישור של

מספר מצבים קיימים. הבקשה לבנייה יכול להיות שהוגשה לוועדה המקומית, בתנאי שהם יסיימו את ההליך ההקצאה. כלומר, אנחנו לא מונעים מהמבקשים, מהעמותות, לגלגל את הבקשה, לחסוך את הזמן הזה מול הוועדה המקומית.

מר א. עובדיה: לא, זה נסגר עוד לפני שביקשו-

מר ב. זהבי: אבל את הראשונה שצריכה לראות את הבקשה.

מר א. עובדיה: עוד לפני שביקשו זה כבר מיועד לבני עקיבא. לא

נראה לך שיש בזה טעם לפגם?

מר ב. זהבי: לא, אנחנו בעלים, הם... את הבעלות. היא

הראשונה שצריכה לדעת.

מר י. אוחיון: אז בואו נשמע אותה.

מר ב. זהבי: אני חניך בני עקיבא, ואני אומר לך שזה בסדר.

במקרה הזה, בגלל שזה בני עקיבא, זה בסדר.

מר א. עובדיה: אני רוצה לדעת אם זה הנוהל.

מר נ. כהן: זה לא בסדר מה שאתה אומר, בני זהבי.

מר ב. זהבי: תגיד לי, אחרי הדיון יש רצינות? נו, באמת.

מר נ. כהן: אסור לך להגיד דבר כזה.

מר ב. זהבי: תעשה לי טובה. ומה ששמעת עד עכשיו זה היה

נורמלי? שהמועצה אין לה שום סמכות חוקי. זה מה ששמעת, זה כתוב בפרוטוקול. ואת זה אומרת היועצת המשפטית.

מר י. אוחיון: אבל תשים לב איך אתה שם פס על כל המועצה.

אתה מדבר, ועוד פעם מדבר.

41

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009

מר ב. זהבי: איציק, עם כל הכבוד, ככה מתייחסים אליי.

מר י. אוחיון: מה אתה רוצה?

מר ב. זהבי: אם אני לא שווה כלום, והיועצת המשפטית אומרת

שההחלטות של הפורום הזה הן בלעדיך לא שוות כלום, אז אין לי מה לעשות פה, עם כל הכבוד. או שהיא תלמד משפטים דרגה שלישית, או אני לא יודע מה.

גב' ש. הפטל: זה לא מה שהיא אמרה.

מר ב. זהבי: תקראי את הפרוטוקול.

עו"ד ח. פאר: תודה, שרה.

גב' ש. הפטל: זה מה שאת אמרת?

מר ב. זהבי: אני אביא לך את הפרוטוקול לפעם הבאה.

גב' ש. הפטל: אני לא הבנתי ככה.

מר ב. זהבי: היא אמרה בפירוש.

מר י. אוחיון: בני, או שאתה הולך, או שאתה יושב. תחליט.

עו"ד צ. גרינהויז: אחת מ- ,2 או שהבקשה קודם כל מגיעה אלינו, לפני

שהיא עוברת לוועדה המקומית, ואז אנחנו מאשרים בתנאי שיסתיים הליך ההקצאה, וכל זאת כדי לאפשר לעמותה לגלגל בינתיים את הבקשה שלה.

עו"ד ח. פאר: מר עובדיה, אתה צודק, זה לא תקין. אם לא

הסתיימו הליכי ההקצאה, העמותה לא יכולה להגיש בקשה להיתר. או שהעירייה מבקשת את הבנייה ולאחר מכן מקצים. במקרה זה תיתן לי, אני אבדוק מה קרה ויכול להיות שהיתה טעות.

הרב א. בוסו: אני כממלא יו"ר הוועדה, ואני חושב אפילו שאת

התיק הספציפי הזה, זה היה אצלי.

מר א. עובדיה: לא שייך לתיק הספציפי.

הרב א. בוסו: לא, איציק, אבל אנחנו מאשרים, כמו שצילה

אומרת, תוך כדי תנועה. אפשר להתחיל להתגלגל ביחד עם התכנון, עם 42

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 הרישיונות, בכפוף לאישור אגף הנכסים. אנחנו מגישים, מתכננים ועושים.

מר א. ברוכי: אם צריך, שזה גם יבוא להחלטת מועצה, הדבר

הזה. שנתיים בהליך הקצאה, אחרי שנתיים היא תתחיל בהליכי הבנייה.

עו"ד י. ברוורמן: צריך למחוק מדברי ההסבר את המשפט 'כאשר מעל

המבנה ברח' שמואל הנגיד מבקשת העמותה לבנות קומה 2'. זה לא רלוונטי, אנחנו לא צריכים להצביע לזה, וזה לא שייך לעניין.

הרב א. בוסו: זה חלק מההקצאה.

מר א. ברוכי: למה לא? זה חלק מההקצאה.

עו"ד י. ברוורמן: לא, אין דבר כזה. מה זאת אומרת?

הרב א. בוסו: לא, הם רוצים כבר לבקש ממך כרגע הקצאה לשטח

גן.

גב' ש. אורן: אתה לא יכול לאשר משהו שעדיין לא אושר בנוהל

הקצאות, יש סדר של הדברים. אתה לא יכול לבקש רישיון בנייה, עד שהשטח לא שייך לך.

עו"ד ח. פאר: ההקצאה עצמה זו הקומה השנייה, זאת ההקצאה.

)מדברים ביחד(

מר א. עובדיה: אין לי בעיה לאשר להם את זה, איציק, וזה ראוי.

אבל לא ייתכן שהנוהל הזה...

מר י. אוחיון: בואו נשמע את התשובות.

עו"ד צ. גרינהויז: איציק ושרה, הבקשה של העמותה היא להקצות את

הבנייה בקומה השנייה, זאת ההקצאה.

עו"ד י. ברוורמן: דקה אחת, אני רוצה להבין. אנחנו מקצים להם את

הקומה הראשונה כרגע.

עו"ד צ. גרינהויז: כן, וגם את האוויר של הקומה השנייה.

עו"ד י. ברוורמן: האם כל אחד שהולך לבנות בנייה שנייה, העמותה

מבקשת הקצאה על הקומה השנייה?

43

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009

עו"ד צ. גרינהויז: למה לא?

עו"ד י. ברוורמן: אני עוד לא ראיתי שאנחנו נתקלנו בכזה דבר.

גב' ש. אורן: איך גוף יכול לבקש על שטח שלא שלו?

מר י. אוחיון: חנה, תסבירי שהקומה השנייה היא בעצם הקצאה.

עו"ד ח. פאר: כשעמותה מבקשת הקצאה והעירייה מקצה לה

קרקע, אז היא רשאית לבנות מה שמותר לה לבנות עפ"י הקרקע, עפ"י ייעוד הקרקע ועפ"י ייעוד ההקצאה.

עו"ד י. ברוורמן: נכון.

עו"ד צ. גרינהויז: אבל הם מבקשים קומה שנייה. אתה לא חייב, אבל

זאת הבקשה.

מר י. אוחיון: מה הבעיה שלך שמבקשים?

עו"ד י. ברוורמן: אין לי בעיה.

מר י. אוחיון: אז זה הכל.

עו"ד ח. פאר: נוהל ההקצאות נמצא באתר משרד הפנים, אפשר

להיכנס ולמצוא את נוהל ההקצאות.

גב' ש. אורן: מה את מקצה, את האוויר?

עו"ד צ. גרינהויז: אני מקצה את ה...

עו"ד ח. פאר: אתה מערבב בין 2 דברים. מה שהיה בוועדת

משנה... עכשיו מדובר על הקצאה.

מר ב. זהבי: חנה אמרה עכשיו, שאדם יכול לבנות עפ"י

ההקצאה הראשונה.

מר י. אוחיון: נכון.

מר ב. זהבי: זה לא נוהל הקצאות, זה לא נכון.

מר י. אוחיון: אוקיי.

גב' ש. אורן: איציק, אני מציעה שיוציאו פה חוות דעת משפטית.

מר י. אוחיון: אין צורך, היא מאשרת גם את הקומה השנייה. גם

44

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 היא וגם היא.

מר א. עובדיה: אין לי בעיה עם זה, אבל הנוהל הזה לא תקין.

מר א. קואז: יש לי שאלה, אם הקצו להם למטה, אז אוטומטית

למעלה גם שייך להם?

מר י. אוחיון: כן. למה לא?

עו"ד ח. פאר: בדרך כלל יש חוזה עם העמותה ומותר להם לבנות-

מר א. קואז: אם הוא בנה למטה, הוא יכול לבנות למעלה גם 4

קומות בגלל שזה שלו?

עו"ד ח. פאר: לא, יש חוזה איתם.

מר א. קואז: מה שמותר לו, כן, כמובן.

עו"ד ח. פאר: זה לפי תנאי ההקצאה.

גב' ש. אורן: צילה, למה נוהל הקצאות פה?

מר ב. זהבי: לא, צילה אומרת אם מקצים לו את הבנייה.

עו"ד צ. גרינהויז: כי אנחנו מקצים לו את האפשרות לבנות את

הקומה השנייה.

גב' ש. אורן: אבל אין קומה שנייה.

עו"ד צ. גרינהויז: אבל זה מה שהם רוצים לבנות.

מר א. עובדיה: איציק, היו מקרים שהיו גנים למטה ובית כנסת

למעלה...

מר י. אוחיון: אבל זו תנועת נוער.

מר א. עובדיה: אין לי בעיה עם התנועה.

מר י. אוחיון: שקומה ראשונה לא מספיקה, והם ייבנו 2 קומות.

מר ב. זהבי: צילה, זה צריך לעבור הקצאות, כן או לא?

עו"ד צ. גרינהויז: כן.

גב' ש. אורן: אבל אם לא הקצו להם, איך הם יכולים לבקש

לבנות? מותנה?

45

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009

עו"ד צ. גרינהויז: לא מותנה.

מר י. אוחיון: מי בעד? ירים את ידו.

מר א. עובדיה: אני מבקש חוות דעת משפטית.

מר י. אוחיון: אבי כהן יסביר לך.

מר י. אוחיון: חנה, תכיני לו חוות דעת.

מר ב. זהבי: אני לא אופוזיציונר, אני ענייני.

עו"ד ר. גרינברג: 17 בעד.

מר י. אוחיון: מי נגד? מי נמנע?

עו"ד ר. גרינברג: נמנעת שרה אורן.

מר ל. פומרנץ: שרה אורן נמנעת.

)מדברים ביחד(

מר י. אוחיון: אני מכין לך חוות דעת, בוא נפסיק את זה עכשיו.

מר א. עובדיה: אני מבקש להוסיף להם עוד 2 קומות.

מר י. אוחיון: אין בעיה.

מר ב. זהבי: אני לא יכול שלא לומר את דעתי בעניין, כי זה

חשוב, אני קצת מבין בזה. אם ההקצאה היתה למבנה הראשון, והעירייה היא בעלים של המבנה, כמו בחוק תכנון ובנייה, וחוק מקרקעין. אדם יכול למכור את כל הדירות בבניין, ושומר לו את הזכויות העתידיות אם תהיינה על הגג.

במקרה הזה, אם הקצו את האדמה, הם לא צריכים הקצאה נוספת כי יש להם בעלות על הגג של המבנה. יש להם בעלות מוחכרת עפ"י הקצאה. אם הקצו להם אדמה והם בנו את המבנה, אז הם רק הולכים לוועדת משנה לתכנון ובנייה והוועדה מאשרת.

מר י. אוחיון: קומה שנייה ושלישית.

מר ב. זהבי: שנייה ושלישית.

מר א. קואז: אז למה מביאים את זה לפה עכשיו?

מר ב. זהבי: תן לי לסיים. אי אפשר להשלים משפט? אני רק

46

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 מבהיר לעצמי בקול. במקרה שלנו, הם בנו את המבנה והם רשאים לבנות. וזה שצילה הביאה את זה לפה, זה מעל ומעבר. מתי זה לא יעבוד? ופה, צריך להבדיל בין מבנה קיים. כי לפעמים העירייה נותנת מבנה של גן ילדים, שהיה פעם מיועד לגן ילדים. זכויות הבנייה הן לא בהקצאה, הן של העירייה כבעלים. אני הקציתי להשתמש במבנה, אתה בא היום רוצה את הקומה מעל?

אתה תיכנס לוועדת הקצאות מלכתחילה.

מר א. עובדיה: נוהל הקצאות חדש.

גב' ש. הפטל: מה היועצת המשפטית אבל אומרת?

מר ב. זהבי: היא אמרה ההיפך.

מר א. קואז: איציק, מה החליטו בנושא הזה? מה היתה הקצאה

במקור?

מר ב. זהבי: היא אמרה ההיפך, אני מצטער.

מר נ. כהן: בני, אני לא מבין, הרי כל החלטת מועצה עוברת

את המסננת...

מר ב. זהבי: אני מבקש, את השאלה שלך תפנה ליועצת

המשפטית.

מר א. קואז: מה זה יעזור?

מר נ. כהן: למה אנחנו מתרגשים? אם זה לא חוקי, זה לא

יעבוד.

גב' ש. הפטל: אז היינו צריכים להוריד את זה מסדר יום. לא?

מר י. אוחיון: לא, לא, לא. שום סדר יום. תקבלו חוות דעת.

החלטה מס' :101 לאשר

ח. אישור הקמת חברה עירונית לתרבות, נוער, ספורט וקהילה.

47

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009

עו"ד י. ברוורמן: אנחנו בשעה טובה הגענו לשלב שאנחנו מביאים

בפני מועצת העיר לאישור את ההקמה של התאגיד העירוני לתרבות, נוער ספורט ופנאי, את הבסיס והמסגרת של מבנה החברה המיועדת לקום. אנחנו כולנו, או לפחות הוותיקים שבנו, יודעים שבעצם התאגיד הזה היה משאת נפש של המועצה ושל חברי המועצה כבר שנים ארוכות, גם אופוזיציה, גם קואליציה, כולנו חברנו יחד ותמכנו בנושא של הקמת התאגיד.

מר א. קואז: לא זכור לי ככה, אבל בסדר.

עו"ד י. ברוורמן: אנחנו תמכנו, ואנחנו היינו אופוזיציה, אני מזכיר

לך. אורי אוהד אפילו זה שדחף.

גב' ש. הפטל: עובדה שזה לא עבר. זה היה פעמיים במועצה וזה

לא עבר.

עו"ד י. ברוורמן: רבותיי, תראו. מה שקרה, להבדיל ממה שהיה

קודם, כי אנחנו יודעים שהרעיון היה, והועלו הצעות, וניסו לעשות ועבדו על זה. ומשה ספקטור, שעוזר לצידי ועושה מלאכה ברוכה, גם ניסה.

מר ב. זהבי: הוא עובד על זה כמה שנים. אתה עכשיו סגן ראש

עיר, היית באופוזיציה.

מר מ. ספקטור: בני, אל תפריע, אני מבקש.

מר ב. זהבי: אתה אלוף עולם אתה. ספקטור-

מר מ. ספקטור: תפסיק, אנא ממך.

מר ב. זהבי: לא, אני שומר על כבודך.

מר י. בן שמחון: אל תפריע לסגן ראש העיר.

עו"ד י. ברוורמן: בזמנו היו כל מיני מכשלות ומכשולים שמנעו את

הביצוע ואת המימוש. מה שקרה, ובעצם 2 דברים עיקריים שאפשר לומר שהביאו אותנו להחלטה ובאמת למימוש הממשי כרגע. אחד, זו ההבנה של כולם אני חושב, שבעצם אם אנחנו רוצים לשדרג את מה שקורה בעיר, את הפעילות בתחומים הללו לייעל, להפיק יותר תועלת, להשיג יותר בהשקעה 48

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 שאנחנו משקיעים, ומנגד לחסוך ולצמצם – הדרך היא לעשות את זה בצורה של תאגיד, כפי שעשו את זה בערים אחרות, חולון, ראשון לציון וכו', שאנחנו יודעים ואנחנו רואים את התוצאות, וכל זה נעשה שם בזכות זה שהתאגיד קרם עור וגידים ויצא אל הפועל.

מר א. עובדיה: זה כבר עובד בערים האלה?

עו"ד י. ברוורמן: ודאי, כן.

מר א. עובדיה: אפשר לעשות סיור, איציק. לבדוק את הנושא.

עו"ד י. ברוורמן: דבר שני, מה שנתן לזה דחיפה מאוד ממשית, זו

העובדה שמשרד הפנים החליט שאין ברירה, וחייבים לעבור לעבוד בצורה של תאגיד בחלק גדול מהתחומים הללו, ושהעירייה לא תוכל להמשיך לעבוד דרך כל מיני מסגרות אחרות, שדרכן עבדנו עד עכשיו, לדוגמא דרך מקפת.

גב' ש. הפטל: איפה יש החלטה כזאת, חנה? חנה, יש כזה דבר של

משרד הפנים? מה שהוא עכשיו אמר?

עו"ד ח. פאר: יש נוהל של משרד הפנים, ולאחר שהמועצה

מאשרת-

גב' ש. הפטל: לא, לא, את לא שמעת מה שברוורמן-

עו"ד ח. פאר: לא שמעתי.

גב' ש. הפטל: ברוורמן, תחזור על מה שאמרת.

עו"ד י. ברוורמן: אמרתי שהנושא הוא כזה שמשרד הפנים לא יאפשר

לנו להמשיך לעבוד דרך מקפת ודרך מסגרות אחרות-

עו"ד ח. פאר: לא ידוע לי.

עו"ד י. ברוורמן: משום שזה חייב להיות דרך תמיכות.

מר ב. זהבי: זה נכון, אבל זה לא קשור לתאגיד.

עו"ד ח. פאר: לא ידוע לי על זה, יכול להיות שזה נכון.

מר ב. זהבי: לא, זה נכון.

מר י. בן שמחון: בין אם כך ובין אם לא, הקמת התאגיד בפני עצמה

49

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 היא חשובה.

גב' ש. הפטל: אבל אי אפשר להטעות את האנשים ולהגיד שמרד

הפנים קבע. כשלא הביאו לנו כזה דבר בכלל לראות.

עו"ד י. ברוורמן: מאחר שכך, אנחנו מביאים הנה את המבנה

העקרוני שאנחנו סבורים ורוצים שיתקבל האישור ואנחנו סבורים שזה הטוב ביותר, שזהו מבנה של תאגיד עירוני שאליו אנחנו מנסים להעביר את מקסימום הפעילות. אני רוצה שיהיה ברור, אנחנו כרגע מאשרים בשלב ראשון את המבנה. אנחנו לא מאשרים כרגע את המעבר לפעילות. אנחנו מחלקים את זה ל- 2 שלבים. יש שלב ראשון שאנחנו חייבים לאשר את המבנה ואת האישור הארגוני, את מסמכי היסוד – על מנת להעביר את זה למשרד הפנים, נקבל את האוקיי שלהם, כדי שנוכל לעבור לשלב ב'. שלב ב' זה השלב שבו אנחנו צריכים להחליט איזו פעילות תעבור מתי ואיך, ואיך יעברו העובדים אל התאגיד. אני רוצה שזה גם יהיה ברור, אין לנו שום כוונה, למרות שאנחנו רוצים לייעל ולשבח, ולהוסיף, ולחסוך איפה שאפשר – אין לנו שום כוונה במהלך הזה לפגוע בעובדים. היינו בקשר גם עם ועד העובדים, ואנחנו מתכוננים לעשות את זה בהדרגה. ספקטור נפגש עם אנשי מקפת, אנחנו נפגשנו עם ועד העובדים של העירייה. אנחנו הולכים לעשות את זה באופן מדורג, בהבנה, בהסכמות.

מר ב. זהבי: הם יילכו הביתה בקבוצות, לא מכה אחת.

עו"ד י. ברוורמן: כאשר הכוונה היא לעשות את זה בצורה שבאמת

לא תפגע בעובדים ותהיה בהסכמה. לכן, וזה מה שצריך להיות ברור, אנחנו בשלב הזה מאשרים את מסגרת החברה שאנחנו רוצים להקים, כדי שנוכל להמשיך לשלב ב'. שלב ב' יהיה להתחיל לשבת ולבדוק איזה פעילויות אנחנו מעבירים. חלק מהפעילויות, אני מניח, יעברו מיד בשלב שאנחנו רוצים, זה ב- 1 לספטמבר, חלק מהפעילויות יעברו בהמשך. מאחר וכך, וכפי שהצגנו את זה במסמכים שבפניכם, אנחנו מבקשים כרגע את האישור לגבי המסגרת של 50

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 החברה, לגבי עקרונות התכנית העסקית והתקנון של הפעולה שלה. כאשר, אחרי שאנחנו נקבל את האישור פה כעת, את האישור העקרוני, אנחנו הולכים

למהלך הבא: משרד הפנים, לשבת מול העובדים, לשבת מול אגפי העירייה.

המטרה היא שהחברה תתחיל לפעול ב- 1 לספטמבר, לקראת שנת הלימודים הקרובה, כדי שהפעילויות כבר יתחילו לעבור דרכה. אם כבר שאלו שאלה לגבי משכי הזמן, תראו, משכי הזמן הם לא מוחלטים, זה לא חד וחלק. זה הליך לא קצר. אבל אנחנו מתכוונים, ולכן זה הכרחי שנקבל את האישור הזה, כי אי אפשר לפנות למשרד הפנים. אנחנו מתחילים סדרת פגישות עם אנשי משרד הפנים, כאשר אנחנו חייבים לבוא עם האישור העקרוני. כאשר אנחנו נשב עם משרד הפנים, תהיה תכנית גם לגבי הפעילות, גם לגבי העובדים, גם לגבי הרכב החברה – זה יובא בעצם שוב אל המועצה לדווח.

מר א. קואז: אם אתה מקים את החברה, התחלת את התהליך

היום, כמה זמן לוקח עד שאתה מקבל אישור להקמת החברה, ושאתה יכול כבר להפעיל אותה?

עו"ד י. ברוורמן: אנחנו מקווים, אנחנו לכן לחצנו, כי אנחנו חושבים

מהבדיקות ומהבירורים, שאם אנחנו היום מקבלים את האישור, ולכן באמת לחצנו להביא את זה כבר עכשיו לאישור עקרוני, אנחנו מתחילים לשבת, אנחנו יכולים לגמור את זה אנחנו מקווים בחודש אוגוסט. אם נעשה באמת עבודה אינטנסיבית, משום שחייבים-

מר י. אוחיון: תקבל בחודש אוגוסט אולי אישור ממשרד הפנים.

עו"ד י. ברוורמן: ממשרד הפנים.

מר נ. כהן: לא תפעיל את זה ב- 1 לספטמבר.

מר א. קואז: אתה אומר שאתה רוצה להתחיל ב- 1 לספטמבר.

עו"ד י. ברוורמן: שיהיה ברור, ברגע שמשרד הפנים נותן לנו אישור

לתאגיד, יתר התהליך להקמת התאגיד, הוא עניין של ימים.

מר א. בלושטיין: אתה צריך מנכ"ל, אתה צריך כוח אדם. באמת?

51

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 בחודשיים אתה מקים מערכת?

גב' ש. הפטל: אני אחרי בני. בני ביקש ראשון, אני אחריו.

עו"ד י. ברוורמן: ספקטור, תרגיש חופשי גם אתה להשתתף בדיון.

מר י. אוחיון: בבקשה בני. אני נותן לכל אחד 2-3 דקות.

מר א. קואז: אתה הולך להקים חברה במיליונים, אז 2-3 דקות

לשאלות? אתה הולך לעשות משהו רציני, אז לא נשאל?

מר ב. זהבי: משנה סדרי עולם ואתה נותן 2-3 דקות?

מר א. קואז: נשאל מה שצריך. מה, אנחנו מחפשים לדבר?

מר י. אוחיון: אבל הוא דיבר שעה.

מר א. קואז: אבל הוא דיבר על נושא אחר, איציק.

מר ב. זהבי: היועצת המשפטית כתבה לנו 10 דקות לנושא.

מר י. אוחיון: 5 דקות.

מר ב. זהבי: 10 דקות לנושא מורחב.

עו"ד ח. פאר: 10 דקות זה-

מר ב. זהבי: לסיעה. ואני סיעה.

מר י. אוחיון: בני, בתקציב זה 10 דקות.

מר ב. זהבי: אם אני משקלל את הרב סבג שלא נמצא, זה 20

למה הוא רב.

מר י. בן שמחון: מה שלא תגיד ב- ,5 לא תגיד ב- .10

מר ב. זהבי: אני אגיד ב- 4 דקות הכל. קודם כל, אני רוצה

להביא אתכם על הדיוק. אדי קואז אמר 'חברה'. זו לא חברה, זה תאגיד. על חברות חוק החברות פועל, ועל התאגידים פועל חוק התאגידים. אלה 2 דברים שונים, אלה 2 עולמות. אני רוצה להבין, מבחינת חוק התאגידים, הם הלכו על כיוון של תאגידים. כמה מקומות בתאגיד עפ"י חוק יש למועצת העיר, וכמה מקומות ההנהלה?

מר מ. ספקטור: יש הנחיות של משרד הפנים, שמגדירות-

52

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009

מר ב. זהבי: אתה אמור להגיד לי אותן.

מר מ. ספקטור: אז אני אגיד לך. מדובר על 9 דירקטורים.

מר ב. זהבי: כולל היו"ר?

מר מ. ספקטור: 3 נבחרי ציבור.

מר ב. זהבי: ה- 9 כולל היו"ר?

מר מ. ספקטור: נכון.

מר ב. זהבי: יופי.

מר מ. ספקטור: 3 נבחרי ציבור, 3 פקידים בכירים, שמעורבים

ועוסקים בנושא של התאגיד, ועוד 3 נציגי ציבור.

מר ב. זהבי: יופי, עצור. אני רוצה לומר לפרוטוקול, שעפ"י

הבג"ץ האחרון, ה- 3 שהם נבחרי הציבור-

מר א. קואז: בג"ץ או בד"ץ?

מר י. בן שמחון: זה בג"ץ בד"ץ.

מר ב. זהבי: אדי, דווקא ממך לשמוע את זה?

מר א. קואז: לא, אני לא הבנתי מה אתה אומר.

מר ב. זהבי: עפ"י הבג"ץ האחרון, והוא לא האחרון, גם ה- 3

נבחרי ציבור, האופוזיציה רשאית-

גב' ש. הפטל: יש, היא רשמה, היא כתבה.

מר ב. זהבי: אז אני רוצה לדבר לפרוטוקול, ריבונו של עולם.

מעבר לנציגות האופוזיציה ב- 3 נבחרי הציבור, האופוזיציה רשאי להביא נציג שלישי שיתאים לקריטריונים של חוק התאגידים.

גב' ש. הפטל: אז היא כתבה את זה, חנה פאר, בחוות הדעת.

מר ב. זהבי: אני רוצה לדבר לפרוטוקול. כמה זה חוק החברות?

כמה זה ההנהלה של חוק החברות?

מר מ. ספקטור: אותו דבר.

מר ב. זהבי: לגבי העובדים, קודם כל אני רוצה להקדים ולומר

53

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 שאני בעד. אני בעד. אני בעד לא בגלל העובדה שזו משאת נפשי. היה צריך לעשות שינוי במצב הקיים של נוער, ספורט וכל מה שקשור לתרבות בעירייה.

אני הייתי ממליץ, אין לי את המושכות היום להחליט, אפשר לעשות את זה במשק סגור, בקופה סגורה. למה? אנחנו הולכים לשלם %15.5 מע"מ על כל פעולה. רבותיי, זה המון כסף. השירות התייקר ב- %,15.5 אני רוצה שיידעו.

מר נ. כהן: איציק, אתה מקשיב למה שהוא אומר?

מר ד. בריק: אין סיכוי שהחברה הזאת תוכר לצרכי מע"מ.

גב' ש. הפטל: נכון, אז היא תצטרך לשלם %.15

מר ד. בריק: היא לא תצטרך לשלם מע"מ.

עו"ד י. ברוורמן: סוג הפעילות שלה הוא כמו מלכ"ר.

מר ב. זהבי: אני מברך על מה שנאמר. אני מבקש שבתוך החלטת

התאגיד יירשם שהחלטת מועצת העיר, לא של ראש העיר ולא של ידידי סגן ראש העיר, החלטת מועצת העיר שהתאגיד הזה יפעל ללא מע"מ

מר י. בן שמחון: אתה לא יכול להחליט החלטה כזאת.

מר ד. בריק: בני...

מר ב. זהבי: אז אל תספר לי סיפורים.

מר ד. בריק: תקשיב רגע.

מר ב. זהבי: אני אומר לך שאתה תשלם מע"מ, אתה אומר שלא.

מר ד. בריק: תשמע, אולי תחליט אחרת. תראה, מע"מ יכול

להיות במצב שבו יש להם יותר הכנסות מהוצאות. המע"מ יוכר, ובתנאים כאלה יוכלו גם להתקזז מעלויות מע"מ. כל זמן שהם-

מר א. קואז: עובדים אתה לא יכול להתקזז, שהם עיקר ה-

מר ד. בריק: הם יישבו על תמיכות, ועיקר התשומות שלהם יהיו

הוצאות. מע"מ לא יכיר בהם.

מר ב. זהבי: אתה לא כיוונת לדעת חכמים, עם כל הכבוד, דודו.

אתה איש כלכלי ואיש מבריק, קוראים לך בריק.

54

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009

מר י. אוחיון: בני, מחר בבוקר... אני משוכנע שהם לא משלמים

שם מע"מ, אבל הסוגיה הזו תיבחן.

מר ב. זהבי: לא, איציק. אם אתה מחליט היום- אם אתה מחליט

היום שהתאגיד יפעל ללא מע"מ, אם יהיה שינוי, שיביאו אלינו.

מר י. אוחיון: אני יכול להחליט שהתאגיד יפעל ללא מע"מ? אני

יכול להחליט?

עו"ד י. ברוורמן: אבל אולי כדאי, אולי יהיו לנו הוצאות...

מר ד. בריק: למה אתה מגביל את עצמך, בני? החברה מספיק

חכמה לשקול ולדעת אם היא רוצה... מע"מ או לא.

מר י. אוחיון: בני, אל תשכח שכרגע זה רק הולך למשרד הפנים

לאישור. יש פה 4-5 חודשים ללמוד על העובדים, על המע"מ.

מר ב. זהבי: איציק, תקשיב, אני יודע מה אתה אומר. בניגוד

למה ששמענו בתחילת הישיבה, החלטת המועצה היום, בניגוד למה שחושבים בעיריית פתח תקוה, במדינת ישראל מכבדים את החלטת המועצה ומקבלים אותה ראה וקדש. אנחנו לא נוכל לחזור אחורה. אם אתם רוצים לוותר על הרעיון של מע"מ, תוותרו. באשר למה שאמרת, אתה צודק, בחברה או בתאגיד גרעוני, מן הסתם לא משלמים מע"מ. אבל כשהתושב יבוא לשלם שירות, הוא ישלם את המע"מ, על זה אני מדבר. התושב שיבוא לשלם חוג, הוא ישלם-

עו"ד י. ברוורמן: תגיד לי, במים שמית"ב עכשיו לוקח-

מר ב. זהבי: אני לא רוצה לחטוא פעמיים. אני לא מרגיש שאני

משלם.

מר י. אוחיון: אתה טועה, אתה טועה. אין מע"מ לתושב.

מר ב. זהבי: איציק, אתה אומר דברים, זה תאגיד עפ"י חוק.

רבותיי, אתם שמים חול בעיניים. חוק התאגידים מחייב תשלום מע"מ. ואם אתם הגדולים והחכמים מקימים תאגידים ולא מסוגלים לענות לי על שאלה כזאת פשוטה-

55

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009

מר י. אוחיון: אני עונה לך, אני יו"ר התאגיד של מית"ב. התושב

לא משלם מע"מ.

מר ב. זהבי: זה מגולם, איציק, זה מגולם, זה עפ"י חוק.

גב' ש. הפטל: התאגיד כן משלם את המע"מ.

מר ב. זהבי: אני רוצה לשמוע את גזברית העירייה.

מר י. אוחיון: אתה רואה איך אתה מוביל את הדיונים האלה?

מר ב. זהבי: איציק, אני מדבר עניינית.

גב' ש. הפטל: זה מגולם, אתה צודק.

מר י. אוחיון: אני אומר לך-

מר ב. זהבי: אז הנה, שתגיד לי הגזברית. חני, משלמים מע"מ

או לא משלמים מע"מ בתאגיד.

עו"ד ח. פאר: משלמים.

מר י. אוחיון: אמרתי לך שהתושב לא משלם.

רו"ח ח. גולדשטיין: מית"ב משלמים מע"מ. מה שניסו להסביר-

מר ב. זהבי: שאלתי אם התושב מגולם בתשלום המע"מ?

רו"ח ח. גולדשטיין: התשובה היא חיובית.

מר ב. זהבי: שמעת?

רו"ח ח. גולדשטיין: תן לי לסיים.

מר ב. זהבי: הנה, עוד פעם, הוא לא שמע. אני שואל את

הגזברית-

רו"ח ח. גולדשטיין: אבל תן לי לסיים ולהדגש את מה שאתה אומר.

מר ב. זהבי: אני אתן לך, אבל איציק חייב לשמוע את ההתחלה.

מר י. אוחיון: אתה לא תיתן לה לענות?

מר ב. זהבי: אתה לא שמעת. היא ענתה פעמיים.

מר י. אוחיון: תן לה להשלים, תן לה.

רו"ח ח. גולדשטיין: בני, תיתן לי להשלים.

56

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009

מר ד. בריק: אתה שואל שאלה כללית ורוצה תשובה.

מר ב. זהבי: האם בתשלום של התושב לתאגיד מגולם המע"מ?

מר י. אוחיון: תן לה לענות עד הסוף.

רו"ח ח. גולדשטיין: פעם שלישית, התשובה היא חיובית. אני רוצה

להוסיף דבר אחד, אבל כאן זה לעניין תאגיד מית"ב. לעניין מית"ב, מה שקרה, וזה מה שאנחנו זעקנו מעל כל במה.

מר ב. זהבי: גם אני זעקתי.

רו"ח ח. גולדשטיין: תיתן לי לסיים ואני אנסה להשליך לתאגיד החדש.

עקב העובדה שבעירייה בימים עברו התקבל שקל, העירייה היתה יכולה להשקיע שקל. מה שנוצר מהקמת התאגיד, שבעצם לא יכלו להשקיע את אותו שקל שלם, אלא ניתן היה להשקיע פחות המע"מ. זה לעניין מית"ב. ומה שאנחנו אמרנו, שבמקרה של הקמת אותו תאגיד, מי שהפסיד היה התושב. מי שהרוויח היתה הממשלה. נקודה.

מר ב. זהבי: נכון.

רו"ח ח. גולדשטיין: אבל לעניין התאגיד הזה, היתה הערה בחומר

שעו"ד ברוורמן חילק. אנחנו היינו חלוקים עם הרו"ח לעניין המע"מ. אמר הרו"ח 'הנושא ייבחן וייבדק פעם נוספת'. אמרנו לו 'אוקיי, נבדוק את נושא המע"מ פעם נוספת'. זהו, זה המצב כרגע קיים. אנחנו לא יודעים.

גב' ש. הפטל: איך אנחנו יכולים לקבל החלטה אם אנחנו לא

יודעים דבר כל כך עקרוני, %...15

מר א. קואז: שיביאו את זה לישיבה הבאה, אחרי שיעשו את

הבדיקות.

מר י. אוחיון: שרה, את לא מנהלת את הישיבות פה. וגם אתה,

אני רוצה להגיד לך, אני עדיין עומד על דעתי שהתושב לא משלם מע"מ

גב' ש. הפטל: הוא משלם, איציק.

מר י. אוחיון: תן לי להסביר.

57

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009

מר ב. זהבי: אתה סותר את הגזברית.

מר ד. בריק: לא הוסיפו מע"מ למחיר המים-

רו"ח ח. גולדשטיין: חילצו את המע"מ. אותו שקל מחולק ל- 2 רכיבים:

רכיב מע"מ ורכיב שנשאר במית"ב.

גב' ש. הפטל: איציק, אם הילד משלם 350 ₪ לחוג, מה- 350

החברה תצטרך להפריש %15 מע"מ, לא יעזור לך. אז עכשיו יישאר פחות לחוג, אז יצטרכו לגבות יותר כסף.

רו"ח ח. גולדשטיין: בני, משפט נוסף לגבי המע"מ במקרה הזה. זה לא

יהיה נתון לתאגיד. התאגיד יצטרך להביא את השיקולים שלו ולעשות פרה-

רולינג אצל שלטונות מע"מ. מפני שיש המון שיקולים. האם אתה רוצה להיות תאגיד שפטור ממע"מ? יש לזה משמעות לגבי שכר, יש הרבה מאוד משמעויות.

ומאידך, אם אתה רוצה להיות תאגיד מוכר-

מר ב. זהבי: הרסת לי את הנושא הבא. את הורסת לי.

רו"ח ח. גולדשטיין: סליחה.

מר א. בלושטיין: בני, רק אם אפשר, נאמר פה שאנחנו לא

הראשונים. אז מה אנחנו משחקים במשחקי חסמב"ה?

מר ב. זהבי: לא, לא, אתה יכול להחליט, לא נכון.

מר י. אוחיון: זה מה שאני אמרתי.

מר א. בלושטיין: מה עשו ראשון? מה עשו הרצליה?

עו"ד י. ברוורמן: אני אגיד לך.

מר א. בלושטיין: ברוורמן, בדקת?

מר ב. זהבי: תן לי לסיים, תן לי לסיים.

עו"ד י. ברוורמן: אני אגיד לך.

מר א. בלושטיין: נו, מה קרה שם?

מר ב. זהבי: אני, בניגוד לאיציק-

מר י. אוחיון: בני, אתה השתלטת פה היום.

58

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009

מר ב. זהבי: אדוני, נתת לי זכות דיבור. אני שואל ענייני.

מר י. אוחיון: מה השאלה הבאה?

מר ב. זהבי: זו לא שאלה.

מר י. אוחיון: אלא?

מר ב. זהבי: השאלה מופנית לחברי המועצה. אם אנחנו נקבל

החלטה לתאגיד, יש הגדרה בחוק שמאפשרת בדיוק, שמאפשרת לתאגיד לפעול כמלכ"ר. ברגע שאתה תגדיר עכשיו בהחלטת המועצה, אם אתה תגדיר את התאגיד כמלכ"ר – אתה לא תשלם מע"מ ואתה תהנה מהרבה זכויות, מכל העולמות.

גב' ש. הפטל: זה לא נכון, זה לא נכון בכלל.

רו"ח ח. גולדשטיין: לכן ניסיתי להסביר שזו לא החלטה שכדאי לחתוך

בה כרגע, מפני שיש מיסים על השכר גם. מאידך, אם אתה עושה השקעות גדולות, ייתכן שאפשר לקזז את מס התשומות. זה נושא של סיכון.

מר י. אוחיון: בני, אני מקבל את התוספת שלך.

מר ב. זהבי: למה? איציק-

מר י. אוחיון: לא צריך, ברור.

מר ב. זהבי: לא, אני אסביר לך למה. כי במשרד הפנים,

כשאנחנו נקבל תשובה חיובית, מה הם יגידו? – 'על מה שהגשתם, אתם קיבלתם. אתם לא כתבתם הערה שאתם רוצים להיות מלכ"ר'. אני תמיד יכול לוותר על המלכ"ר, אבל אני לא יכול לקבל אותו. ראה עמותות.

מר י. אוחיון: אוקיי.

מר ב. זהבי: אז ההצעה שלי התקבלה, זה כבר טוב. לגבי

העובדים, ואני מסיים בזה. תקשיבו מה התהליך, הוא פשוט. מי שלא ילך לתאגיד – ילך הביתה. זה מה שהיה בתאגיד מית"ב. רק מה שכן, אני מברך מפה את יו"ר העובדים שהבין את הצורך, כי בדרך כלל הוא הראשון להתנגד.

אבל הוא כנראה הבין כמו כולנו את הצורך, ובנושא הזה, אם אפשר, הרי זו 59

- עיריית פתח- תקוה -

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,6 מיום 3.5.2009 בקשה, המועצה יכולה לקבל החלטה, להיות קצת לא כמו במית"ב. כי לצערי הרבה, היום אני יכול לדבר על מית"ב. הדגישה הגזברית אני התנגדתי לאורך כל הדרך והגשתי גם הצעות, עשינו עבודה. דני סויסה, שהוא זוכר, שהוא היה עוד חבר שלי, היינו בקורס מנכ"לים ביחד. אחד הנושא שהגשנו, זה תאגידים.

אני הייתי ראש אגף מים ביוב 5 שנים, תשתיות, והגשנו עבודה מה יותר כדאי, תאגיד מים, חברה. אני הצעתי, כמו על דעת הגזברית, לעשות משק סגור, ואז זה נשאר בשליטה שלנו. לא הצלחתי, כמו עכשיו. רק מה שאני מבקש, שהחלטת המועצה היום, תקבל החלטה, ששינוי בעובדים יבוא לאישור המועצה.

מר י. אוחיון: אוקיי, בסדר.

רו"ח ח. גולדשטיין: אז אני רוצה להעיר.

מר ב. זהבי: האם זה אפשרי, איציק?

מר א. קואז: אתה לא יכול, מה שאתה מבקש, זה לא הגיוני.

מר ב. זהבי: ... עובדים צריכים ללכת הביתה – שהמועצה תדע

מזה. ואז מה הבעיה, תביא לי דיווח למועצה כמה עובדים הולכים הביתה, כמה הסכימו לעבור.

מר א. קואז: איך הוא יכול לדעת עכשיו?

מר ב. זהבי: לא עכשיו.

מר א. קואז: עכשיו הוא לא יכול לדעת.

מר ב. זהבי: לא ביקשתי עכשיו.

מר א. עובדיה: אפשר להגיש מצבת כוח אדם.

מר ב. זהבי: אמרתי אם וכאשר. אני מבקש-

מר י. אוחיון: זה רשום, זה רשום.

מר ב. זהבי: לא, אתה צריך לאשר.

מר י. אוחיון: אתה יודע שאנחנו נחזור למועצה עוד מספר פעמים.

מר ב. זהבי: אבל איציק, אם זה לא יירשם, זה לא ייעשה. אתה

60