פרוטוקול ישיבת מועצה מספר 50

עיר: פתח תקווה
קטגוריה: פרוטוקולים לפי שנים
תאריך: 15/02/2012
מקור: הקובץ המקורי באתר פתח תקווה

פרוטוקול

ישיבת מועצה שלא מן המניין, מס' 50

מיום ראשון, י"ג בטבת תשע"ב, 08.01.2012

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ששששללללאאאא ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,55550000 ממממייייווווםםםם 00008888....00001111....2222000011112222 משתתפים: מר יעקב בן שמחון, גב' ברוריה שכטר, מר נפתלי כהן, מר מוטי זפט, מר בני דרשן, מר אבי בלושטיין, הרב אוריאל בוסו, עו"ד איציק ברוורמן, מר איציק ישראל, הרב אברהם סבג, הרב אליהו ברוכי, מר גרגורי בירנ בוי ם, עו"ד אי תי שונשיין.

חסרים: מר איציק אוחיון – ראש העירייה, מר שלום קוטלר, עו"ד אורי אוהד, גב' שרה הפטל, מר אדי קואז, מר אליהו גינת, מר אשר שוקר, מר גנאדי בורשבסקי, מר אלכס קליינשטיין, מר בני זהבי, עו"ד חיים בשארי, מר איציק עובדיה, גב' שרה אורן, מר יעקב פלהיימר.

נוכחים: מר אבי בן חמו, עו"ד שרית גרינבאום, גב' פנינה אילן, מר חזי חקאק, מר דוד בריק, מר לוי פומרנץ, מר צביקה הרפז, מר מאיר שוהם, מר לאוניד סמולאנוב, רו"ח ניסים חנגל, עו"ד שגיא חן, מר אופיר תכלת, גב'

אליאנה סובול, ד"ר יובל הדס.

סדר יום מועצה: מס' עמוד:

א. אישור קול קורא לבחירת רשות מקומית שתשמש כעיר מודל 3

למערכת תחבורה בת – קיימא.

ב. פתיחת חשבון עזק בבנק דקסיה לכל מענקי מפעל הפיס לשנים 27

2011-2012 )מחוץ לסדר היום(

א. אישור קול קורא לבחירת רשות מקומית שתשמש כעיר מודל למערכת תחבורה בת – קיימא.
בת – קיימא.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

הרב א. בוסו: אני רוצה לפתוח ישיבת מועצת העיר שלא מן

המניין מס' .50 הישיבה זומנה לשעה ,18:00 אך מאחר ולא היינו 14 קוורום, חיכינו 14 קוורום, חיכינו לשעה ,18:30 וכעת אנחנו נמצאים, אמנם גם כן כמעט ב- ,14 אבל אנחנו במניין החוקי. נושא הישיבה הוא: אישור קול קורא לבחירת רשות מקומית שתשמש כעיר מודל למערכת תחבורה בת קיימא.

אנחנו נשמע כאן את הסקירה של מנכ"ל העירייה והחברה שמובילה את הנושא ונראה מצגת. קודם כל, אני רוצה לברך את החברים שבאו. כי מגלים חשיבות ועניין לנושא הזה שהוא חשוב לכולנו בהיבט העתיד של העיר פתח תקווה ולא כראייה עכשווית. אני חושב שזה דבר שיכול לתת מענה מכל ההיבטים. מנכ"ל העירייה, בבקשה.

מר נ. כהן: ביקשתי לגעת ב- 2 נקודות, אני מבקש לעשות את

זה. א' – אבי, אני רוצה ליידע אותך, אני לא יודע כמה מחברי המועצה קוראים את הפרוטוקולים, שבפרוטוקולים האחרונים חסרים חלקים מאוד נכבדים, בעיקר נושאים שהאופוזיציה העלתה, ועשו שחזורים לא מדויקים לנושאים שאנחנו העלינו. זו נקודה אחת, אני מבקש לשים לב.

הרב א. בוסו: אתה לא במקום הנכון.

מר נ. כהן: באיזה מקום אני? ב' – שאלתי את אבי בישיבה של

אישור התקציב, באיזה נקודות העירייה מתכוונת להתייעל השנה, ומאוד הופתעתי לראות שהעירייה החליטה להתייעל דווקא בנושא של מעבירי 3

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ששששללללאאאא ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,55550000 ממממייייווווםםםם 00008888....00001111....2222000011112222 כבישים, שזה נושא שאני לא מבין מאיפה הגיע. אבי, האמרה הזאת של להגיד 'אנחנו לא חייבים', אז בואו נבדוק כמה דברים העירייה עושה שהיא לא חייבת. לגעת דווקא במעבירי כבישים, אני לא יודע מי לוקח את האחריות על העניין הזה. אני מקווה שאתם יודעים מה שאתם עושים, ואנחנו גם כן באופוזיציה בודקים את הנושא. תודה.

מר א. בן חמו: מאה אחוז. תודה רבה על ההערות. לגבי

הפרוטוקול, אני שומע את זה בפעם הראשונה. הנושא ייבדק. אני לא מכיר טענה כזאת. אתה רוצה להתייחס, לוי? בבקשה.

מר ל. פומרנץ: היו 2 תקלות: ישיבה אחת שלא הוקלטה בכלל עקב

תקלה פה. ישיבה שנייה שהוקלטה בחלקה, בגלל תקלה שהיתה בנוכחותי.

בישיבה הראשונה שלא הוקלטה, לא הייתי פשוט. הישיבה שהוקלטה בחלקה, פשוט באמצע הישיבה היה נתק, ולצערי התוכנה הזאת לא שומרת ברגע שיש נתק. זה 2 התקלות שהיו בנושא הקלטות מאז שאני מכהן בתפקיד מזה 11 שנה.

מר נ. כהן: קודם כל, אני אמרתי 'לאחרונה', לא אמרתי שזה

קורה כל ישיבה, דבר ראשון. דבר שני, אנחנו מאוד סובלים מהמערכת החדשה שהחלטתם לקחת. אנחנו משלמים מחיר על זה. ואם יש לה כאלה בעיות, צריך לשקול אולי לחזור בחזרה למערכת הקודמת, שמעולם לא היתה לנו בעיה. אבי, אני מבקש שהנושא הזה ייבדק ולא יחזור.

מר א. בן חמו: חבר'ה, תודה רבה לכם. אני קודם כל רוצה לברך

את כל מי שטרח להגיע מבחינת חברי מועצת העיר. אז כמו שהוסבר כאן, הכנו מצגת היום לתכנית קול קורא שמשרד התחבורה הוציא. אני חושב שזה 4

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

אני ברשותכם אתן סקירה קצרה עם איזושהי מצגת. לאחר מכן תהיה התייחסות מקצועית של חברת גיזה. נמצא איתנו ד"ר יובל הדס, תרים את היד בבקשה, שעשה את הדוקטורט שלו, הוא גם מרצה בבר אילן, אבל הוא עשה את הדוקטורט שלו, ההתמחות שלו זה בעצם כל ההיבט של תחבורה ציבורית. נמצא איתנו גם חן, שהוא עובד עם הפרופסור שגם מלווה אותנו בהליך התכנוני הזה. יש מספר דברים פרוצדוראליים שאנחנו נדרשים לעשות אותם במסגרת הגשת המכרז שלנו, גם את זה תשמעו. אני אציג בהתחלה את המצגת, לאחר מכן תהיה התייחסות מקצועית של יובל, ולאחר מכן כמובן דיון פתוח עם שאלות.

חברים איתי בצוות, אנחנו בצוות מקצועי: מהנדס העיר, אגף התנועה, נמצא פה מאיר שוהם מהנדס, אליאנה סובול המתכננת הסביבתית, לאוניד מהתכנון האסטרטגי, אופיר תכלת. שאני לא אשכח מישהו פה. מי שמרכז בעבורנו את כל הצוות שיושב, וככה זה שיושב ועושה את כל האינטגרציה בין כולנו, זה צביקה הרפז שהוא מנהל את הפרויקטים. וכמובן, מי שמלווה יחד איתי ובצמוד, ועוזר ומסייע גם לי וגם מול משרדי הממשלה זה אבי בלושטיין, שגם מסייע לנו, לא כראש אגף תנועה, אלא בהיבט יותר מתוקף תפקידו החדש כסגן שלא בשכר.

מר נ. כהן: ... מישהו מהאופוזיציה?

מר א. בן חמו: אין בצוות, הצוות הוא מקצועי. אבי רק מתפקידו,

אבי אפילו בחלק מהישיבות המקצועיות לא נמצא. זה צוות מקצועי נטו והכל יהיה פתוח, חברים.

תראו, זה אחד מהדברים, אפשר לעשות דברים בעיר. אני חושב שזה דווקא נושא שלא צריכה להיות פה לא קואליציה ולא אופוזיציה. כי בעצם אנחנו סך 5

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

חזק, והלוואי ונזכה בו. כי אם אנחנו נזכה בהליך הזה, מעבר לזה שנקבל את עלויות התכנון שאנחנו מוציאים, שזה סדרי גודל של קצת פחות מ- 200,000 ₪, זה באמת פחות חשוב. אם אנחנו נזכה במכרז, אנחנו נקבל לעיר 250 מיליון ₪ עבודות תחבורה. כשאני אומר 250 מיליון ₪ עבודות תחבורה, שתבינו, מרגע הזכייה במכרז, קרי מרגע שהוכרזה רשות שזכתה במכרז, נכנסים להליך פרוצדוראלי של חתימת חוזה, שמוערכת גם בכמה חודשים.

מרגע חתימת החוזה, ועד לביצוע הסופי של כל הפרויקט, זה 3 שנים.

תעשו לי טובה, תרשמו את כל השאלות. לא נסיים את הערב, בשביל זה הבאנו רק את הנושא הזה היום על סדר היום, כי הוא מספיק חשוב. כל שאלה שתרצו, תקבלו תשובה.

ואז מקבלים עבודות בהיקף של רבע מיליארד. שאני אומר עבודות בהיקף של רבע מיליארד. כשאני אומר 'עבודות בהיקף של רבע מיליארד', זה כולל שבילי אופניים, נתיבי תחבורה ציבורית, זה בעצם להפוך את כל העיר, שבעצם מה שמכוון השר ומה שמכוונת הממשלה המדינה, זה בעצם לקחת עיר ולהפוך אותה לעיר מודל בר קיימא. מה זה עיר מודל בר קיימא? – מה שיש בהרבה מאוד מדינות בעולם ואין עדיין בישראל, זה בעצם להפוך את העיר, שהעיר תהיה עם תחבורה חכמה.

יש דברים שגם קיימים בפתח תקווה, לדוגמא מופיעים כאחד מהדברים שיכולים לקבל ניקוד במכרז. לדוגמא תחנת אוטובוס שיש את השילוט האלקטרוני, שבו רשום מתי יגיע הקו הבא ובאיזה תדירות. אז זה קיים לדוגמא בפתח תקווה. אבל יש הרבה מאוד דברים אחרים שלא קיימים באופן טבעי.

לאחר שהגשנו את עצם זה שאנחנו רוצים לבוא ולהשתתף, זה הליך ש...

ואנחנו רוצים להשתתף, חלק מהאישורים שאנחנו נדרשים זו פגישה שאני וראש העיר היינו במשרד התחבורה וזה כנס מציעים שאני הייתי מחויב 6

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ששששללללאאאא ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,55550000 ממממייייווווםםםם 00008888....00001111....2222000011112222 להגיע לשם וזה כנס ששאלנו בו שאלות. יש הרבה מאוד תהיות. ובעצם, מי שיכול לבוא ולהשתתף בהצעת המכרז, זה רק רשויות גדולות, בדרך כלל מפורום ה- ,15 רשויות של מעל 70,000 איש ולא יותר מ- .250,000 זאת אומרת, הוציאו את תל אביב וירושלים. באופן טבעי אפשר להבין, אפשר לבוא ולהבין. כי לדוגמא ירושלים, הפרויקט שירושלים עשתה את הרכבת הקלה, עלה 4.3 מיליארד ₪. אז זה קצת שונה, עיר שבאמת גדולה עם סדר גודל של 800,000 תושבים, זה לא אותם מימדים. אני חושב שאנחנו צריכים ללכת למכרז הזה עם כל הכוח וכל העוצמה, הן המקצועית והן הפוליטית, ולבחון ולדקדק בכל סעיף שם, ולהילחם כדי שאנחנו נזכה.

עלו כמה תהיות בכנס שאני הייתי ב- .5.12 שתבינו שכל הקול קורא הזה יצא איפה שהוא בנובמבר, והגשת המכרז כרגע זה תחילת פברואר. אז עלו תהיות.

אמרנו – איך בעצם קול קורא כזה שיוצא בנובמבר, אנחנו נדרשים להגיע ב- ,5.12 תוך כדי לבחור חברה, תוך כדי לבוא ולהגיש, וזה בעצם לבנות סוג של בעצם מעין תכנית אב לתחבורה לעיר, שזה בסדר גמור שזה יהיה במגירה, אבל איך אפשר לעשות את כל הדברים האלה בפרק זמן מאוד קצר?

אז היו כאלה שבאו וחשבו שיכול להיות שכבר אולי יש רשות כזאת או רשות אחרת שכבר מוכנה. ואחד מהדברים שאנחנו קיבלנו המלצה, וזה מה שאנחנו עשינו, ואני הגשתי מכתב, באנו וביקשנו לנסות לדחות את המועדים. עוד דבר שבאנו וביקשנו, יכול להיות שתימצא אולי איזושהי אפשרות ע"י השר וועדת המכרזים שמוקמת בשיתוף אוצר ומשרד התחבורה, הם לוקחים את זה בצורה מאוד- מאוד רצינית. אולי לבוא ולקחת ולהכריז שבסכום לא תקבל רק רשות אחת, אולי יקבלו ,2 אולי יקבלו ,3 ואז זה בעצם מגדיל את הסיכויים.

נכון לרגע זה, אנחנו עדיין לא יודעים מה התקבל ומה לא. מבחינתנו כרגע, אני מספר לכם את כל הדברים האלה, מבחינתנו כרגע אנחנו נערכים, עובדים בעצם בהתאם לספר, כדי להגיש את המכרז בתחילת פברואר.

אנחנו מראים לכם פה בעצם את הטבלה שבה אנחנו מתחרים. יש פה מספר 7

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ששששללללאאאא ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,55550000 ממממייייווווםםםם 00008888....00001111....2222000011112222 פרמטרים, 8 פרמטרים שקבעה אותם כמובן הממשלה, לא אנחנו. ואנחנו על כל פרמטר פה נימדד. אני כבר בא ואומר לכם, חברים, אם נזכה, בסדר גמור.

אם והיה וחס וחלילה לא נזכה, אני אישית מתכוון לבדוק להם פה נקודה-

נקודה ובהשוואות ובזה. כי אני חושב שזה הדבר הסופר חשוב. יש פה כמובן הצעה לרשת מסלולי העדפה לתחבורה ציבורית, פריסה טכנולוגית, הצעה לעדכון רשת. כל הדברים האלה קיבלתם גם בחוברת, ואם תרצו את המצגת גם תקבלו. לנו היה חשוב יותר להעביר לכם את המוטו העיקרי, להביא לכאן את אנשי המקצוע, וכמובן לפתוח את זה לדיון, שתשאלו כל מה שאתם רוצים לשאול.

אלו בעצם הרשויות שמשתתפות איתנו במכרז. למעשה אלה הרשויות שהתעניינו. יכול להיות שנגיע למצב בתחילת פברואר ולא כולם יגישו, הלוואי, ואז נהיה עם פחות מתמודדים. זה לא ניקוד, זה האשכול הסוציאלי, האשכול הסוציו- אקונומי שלנו. הם נמצאים בדירוג 2 וזה נותן להם, זה הניקוד, זה חלק מהדברים. אנחנו בדירוג .6 אלו הרשויות, זה כרגע הפוטנציאל.

אני רוצה שתבינו משהו, תוך כדי אנחנו מלקטים מידע ושמעתי אותו בכנס.

לדוגמא, מודיעין- מכבים- רעות, עיר חדשה, עיר שיש שם 70,000 או 80,000 תושבים. במודיעין מכבים רעות, לפי מה שככה שמעתי תוך כדי הסמול- טוק, אין לי פה איזה שהם נתונים, גם אם הם יזכו ב- 250 מיליון ₪, הם לא יכולים להשקיע את ה- 250 מיליון ₪. למה? זו לא עיר ותיקה כמו פתח תקווה, זו לא עיר גדולה כמו פתח תקווה. אין להם את התחנה המרכזית בלב העיר. אין להם הרבה מאוד דברים. שם זאת עיר חדשה. פה נשאלת השאלה, נגיד שמודיעין מכבים רעות, הם יהיו אלה שיזכו, בסדר? אז מה אז יקרה?

???: יישאר בשבילנו.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. בן חמו: לא, לא בטוח. מה אז יקרה? בעצם מה אז קורה?

האם רשות מקומית יכולה לזכות כאילו במלוא הסכום, ובפועל לא ישקיעו שם את הכל? בעיה.

???: לא. כתוב במפורש כנגד התכנית.

מר א. בן חמו: דקה, אני מנסה להסביר נקודה שאני פותח עליה

סימן שאלה. אני לא יודע. יכול להיות שהמדינה תדע את זה ותרצה לכוון לשם. אתם יכולים לראות פה אפשרויות שאנחנו בהחלט, אם נקבל את הכסף, אנחנו נוכל להגיע לזה, לכל הפתרונות האפשריים, החכמים האלה. זה למעשה אני חושב הכי חשוב. תקראו את זה, זה הכי חשוב. אני אסביר לכם משהו.

אני זוכר שהייתי סטודנט צעיר ועשיתי עבודה, ובמסגרת העבודה נדרשנו כמה סטודנטים ללכת ולראיין איש עסקים מצליח.

???: אני יודע למי הלכת, לבני גאון.

מר א. בן חמו: סיפרתי לך את זה אז, נכון? באמת הלכתי לבני

גאון. הלכתי לבני גאון ז"ל. ובני גאון אמר לי, יש לי את זה עד היום בקסטה, שמור אצלי. אז הוא היה מנכ"ל כור. הוא אמר לי 'זה בכלל לא משנה מה תעשה בחיים, בחור צעיר. מה שחשוב, זה שאם תעשה משהו, שתהיה לו משמעות בעבור אחרים'. זה בדיוק הדבר הזה. זאת אומרת, זאת עיר מודל, שאם והיה ואנחנו נצליח בדבר הזה, יכולים להגיד 'עשו את זה פחות טוב, היו צריכים לעשות כך, היו צריכים לעשות אחרת'. אבל זה יהיה המומנטום הראשוני של מי שבעצם יבוא ויעשה את עיר המודל הזאת.

מר נ. כהן: כמו שאומרים שגיורא לב פתח את העיר...

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד א. שונשיין: אז עכשיו כאילו אבי בן חמו.

מר א. בן חמו: לא. המועצה הזאת תיזכר כפורצת דרך. ואם לא,

אז שמנו פה כמה פקקי שעם כדי שתבינו איפה אנחנו יכולים להיות. נתתי לכם כמה דברים כדי שתטעמו. אני רוצה להזמין את יובל, ידידי. בוא, אתה יכול לדבר פה מהמקום שלי. ד"ר יובל הדס.

מר ל. פומרנץ: תציג את עצמך.

מר א. בן חמו: יובל, לי חשוב כמה מילים עליך, מי אתה, מה היה

זה, הדברים על הפרויקט, ואחרי זה סשן פתוח לשאלות.

ד"ר יובל הדס: ערב טוב לכולם. שמי ד"ר יובל הדס, אני חוקר בבר

אילן, בתחבורה ולוגיסטיקה, מתעסק במחקר בתחבורה ציבורית. אני הצטרפתי לחברת גיזה ללוות את הפרויקט הזה. אמנם זה לפרוטוקול, אבל בדרך כלל כשאני מדבר, אז אני מדבר 45 דקות. שיהיה ברור, כן? הרצאה אקדמית, שעה אקדמית זה 45 דקות. אבל בגלל השעה המאוחרת אנחנו נעשה את זה יותר קצר. אני באמת אהיה קצר, שיהיה מקום אחרי זה לשאלות אם צריך.

כל מה שנאמר פה באמת זה נכון. אנחנו נמצאים גם היום באווירה של מחאה חברתית, צדק חברתי. ובאיזשהו מקום, שימוש באמצעי שמאפשר לכל אחד להתנייד, זו נקודה מאוד מרכזית וחשובה. וישראל, מה לעשות, אני חושב שמבחינה תחבורה ציבורית היא לא מבריקה ביחס למדינות אחרות. דרך אגב, גם מדינות אירופה, יש במדינות אירופה ערים, למרות כמות כלי הרכב הפרטיים, שהתחבורה הציבורית היא מצוינת. אפשר להגיע ממקום למקום.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

זאת אומרת, לא אמרו בוא נתחיל לחפור ולעשות רכבת תחתית מאוד יקרה, אלא ניתן פתרון. ראש העיר באותה תקופה גם הוא יהודי. ככה שישנם פתרונות שניתנים למימוש.

אני חושב שהנקודה המרכזית שצריך להבין, לתת פתרון כעיר מודל, זה פתרון אינטגרטיבי. והמשמעות היא שמי שמעוניין להגיע מנקודה לנקודה, הוא לא צריך לחשוב הרבה, ופשוט להשתמש בתחבורה הציבורית... ממקום למקום.

הוא לא צריך לחשוב 'רגע, איפה אני צריך לחכות? איפה התחנה? האם בכלל מגיע אוטובוס? איפה אני אחנה את המכונית?'. אלא באופן כמעט ברור, הוא יכול להשתמש בתחבורה ציבורית, בצורה מאוד פשוטה. כי אני מניח שמרביתכם הגיעו היום ברכב פרטי, יש גם מספיק חניות פה אני רואה... את כולם ביחד במרוכז.

זה החזון, להגיע למצב שבו חברי המועצה ובעלי התפקידים במועצה יגיעו בתחבורה ציבורית – זה משהו שהוא לא חלום, זאת אומרת, זה משהו שצריך באמת לממש אותו. ומהרבה בחינות שהתפיסה הזאת של משרד התחבורה, ויצא לי גם לעבוד שנתיים במשרד התחבורה. ללכת ולהגיד - בוא ניקח עיר, שבאותה עיר נבחן באמת את כל התפיסות החדשות, גם ברמה הטכנולוגית, לעשות שימוש בטלפון סלולרי בשביל למצוא איך להגיע ממקום למקום, להשתמש בשלטים שנמצאים בתחנות, כדי שנדע מתי מגיע אוטובוס. כל אותם היבטים. בניית קווים שנותנים מענה באמת טוב לשכונות, התושבים מגיעים לעסקים כמו שצריך, למקומות הבילוי. אנחנו יודעים שיש הרבה תאונות דרכים, גם בני נוער שחוזרים מבילויים. אין שום סיבה שלא לתת מענה גם בהיבטים האלה בצורה טובה. זה יכול לצמצם הרבה מאוד תאונות דרכים. יש פה היבטים של איכות הסביבה.

בעולם ידוע שבערים שבהן יש תחבורה ציבורית טובה, אנשים עושים יותר פעילות ספורטיבית. א' – צריך להשתמש בקו ,11 ללכת ממקום למקום, צריך 11

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ששששללללאאאא ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,55550000 ממממייייווווםםםם 00008888....00001111....2222000011112222 להגיע לתחנה. הולכים בדרך כלל. צריך להבין, זה לא שהאוטובוס נותן לי אפשרות להגיע 10 מ' מהמקום שלי. אני צריך ללכת בדרך כלל משהו כמו חצי קילומטר. הליכה של חצי קילומטר בבוקר, זה דבר שהוא בסך הכל בריא.

צריך גם להבין שעיר-

מר י. בן שמחון: אנחנו צריכים לשנות את התכנית לגבי התיכוניים.

אלה שגרים בהדר המושבות...

ד"ר יובל הדס: אפרופו, אני אומר את זה במאמר מוסגר. בניו

זילנד, שהייתי שם שנה, יש שם דבר שנקרא 'bus walking', זה אוטובוס של רגליים. זאת אומרת, הילדים שגרים בעיר, במקום שייסעו באוטובוס, יש הורה מלווה שאוסף את הילדים מבית לבית, והם בסוף כלהקה מגיעים בצורה מרוכזת, עם ליווי של הורים, לבית הספר. צריך להבין שהעיר כאן היא עיר שטוחה, אין פה בעיה מיוחדת גם ללכת.

מר י. בן שמחון: בניו זילנד, שצריכים לנסוע לבית ספר, תגיד להם

שזה 60 ק"מ. לא חצי ק"מ כמו פה...

ד"ר יובל הדס: אלא אם כן אתה גר בעיר, זה נכון.

עו"ד י. ברוורמן: יעקב, בקניה... 15 ק"מ

ד"ר יובל הדס: ואחרי זה הם זוכים במדליות זהב. יפה. אז אולי

הבא בתור יגיע מפתח תקווה. אבל אם באמת נחזור, אז באמת מבחינת בריאות, איכות הסביבה – הולכים יותר, משתמשים באופניים. וכמו שאני אומר, גם העיר הזאת זו עיר שטוחה. יש לה יתרונות רבים מאוד מבחינת 12

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ששששללללאאאא ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,55550000 ממממייייווווםםםם 00008888....00001111....2222000011112222 היכולת לתת מסלולי הליכה ברגל, נסיעה באופניים. כל השילוב הזה, כולל דרך אגב אוטובוסים שניתן לתלות בהם אופניים, מקובל גם בארצות הברית.

לחשוב על כל אותם דברים שעושים אינטגרציה. כשבן אדם רוצה להגיע ממקום למקום, הדבר הראשון שהוא חושב עליו, להשתמש בתחבורה הציבורית. פחות פקקים וכו'.

אז זו לפחות ההסתכלות הכללית. המטרה באמת לתת הצעה למשרד התחבורה שהיא לא עוד תחבורה ציבורית כפי שקיים היום, אלא באמת משהו שהוא מתקדם יותר, שבאמת נותן תפוקות, כולל היכולות שלנו במדינה, מבחינה טכנולוגית, שימוש בכל האפליקציות בטלפונים הסלולריים וכו'.

עו"ד י. ברוורמן: כל הערים שמשתתפות... פתח תקווה... רוצים

להתחיל את הפרויקט הזה.

מר י. בן שמחון: למה פתח תקווה כן ואחרים לא.

עו"ד י. ברוורמן: בדיוק. אני מניח שכל העיריות שואפות ל... את

המירב ואת המיטב, כולנו מסכימים שזה מה שצריך להיות. ואני מניח שמה שצריך להבליט זה למה דווקא פתח תקווה ולא... אני חושב שיש כמה יתרונות... אבל רציתי לשאול כמה שאלות.

מר א. בן חמו: בבקשה, נפתח את זה לדיון. בבקשה, שאלות.

עו"ד י. ברוורמן: קודם כל, הרעיון עצמו הוא מבורך. אני חושב

שהדברים הללו הם רק חיוביים, ופה הזכירו דוגמאות מהעולם שאני קצת קראתי ושאלתי, זה רק לקנא. אבל יש לי כמה שאלות לגבי התכנית עצמה.

קודם כל, אני מבין שאין התחייבות של המדינה לתת לנו את כל הכסף.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. בן חמו: אתה מדבר על העלות התכנונית?

עו"ד י. ברוורמן: לא, לא. לא מעניין אותי, אני מדבר על הביצוע. אני

מבין, שלפי מה שהם מציעים, הסכום שהם מתכוונים לתת זה עד 220 מיליון, זה הסכום, אבל הם לא מתחייבים לתת את כל הסכום, הם יכולים לתת את חלקו. ומה שאותי מטריד, זה שיש להם שיקול דעת מוחלט להחליט בכל שלב ובכל עת על הפסקה ללא שום התחייבות ושום דבר אחר, על הפסקת מימון הפרויקט.

מר ד. בריק: ומה השקעת, ...200

עו"ד י. ברוורמן: סליחה, באמצע העבודות. והשאלה שלי, מה קורה

אז. הם נתנו 50 מי ליון...

???: ברוורמן, נעלה את הארנונה. מה הבעיה?

עו"ד י. ברוורמן: רבותיי, או שמדברים ברצינות, או שלא.

הרב א. בוסו: שאלה נכונה.

מר א. בן חמו: חבר'ה, חבר'ה, לא ארנונה ולא כלום. הכוונה היא

לבצע מימון מלא של המדינה, זאת הכוונה. זאת הכוונה.

מר א. בלושטיין: כדי להבין, מה שקורה, זה בדיוק מה שקורה בנושא

הרכבת הקלה. הרכבת הקלה, נ.ת.ע השאירה אותך עם המדרכות. פה יש לך 14

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ששששללללאאאא ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,55550000 ממממייייווווםםםם 00008888....00001111....2222000011112222 תכנית על 250 מיליון ₪, אתה התחלת בפרויקטים שמאשרים לך רכבת קלה, אוטובוסים, מדרכות ועניינים, אתה עובד לפי שלבים. שלב א', ב', ג', ד', ה', ו'. הכוונה שלהם, שאם אישרו לך פרויקט א', לא יגידו לך 'תישאר תקוע בפרויקט א'.

עו"ד י. ברוורמן: אני קורא בעברית צחה.

הרב א. בוסו: איזה עמוד? איציק. צודקת השאלה.

עו"ד י. ברוורמן: אני מעלה את הדברים, כי אני אגיד לך מה. ביטול

התכנית, סעיף ט, עמ' .34 אותי מה שמדאיג, התכנית, הנושא הוא חיובי, צריך ללכת על זה. העלות של התכנון - זה שטויות, יממנו או לא יממנו – זה שטויות.

מר א. בלושטיין: לא, הם מממנים.

עו"ד י. ברוורמן: בסדר, זה שטויות.

מר נ. כהן: ברוורמן, אפשר להגיד משפט? אנחנו הולכים עכשיו

על התכנית. אם נזכה בתכנית, נדון בה אחר כך אם ניתן ליישם אותה תכנית.

קודם כל תזכה.

עו"ד י. ברוורמן: רבותיי, אני רוצה שנבין מה עלול לקרות. עלולה

להיות סיטואציה. כתוב ככה "ועדת המכרזים תהיה רשאית לבטל את התכנית". אני פשוט קורא, יכול להיות שאני טועה, אבל אני מנסה להבין.

"ועדת המכרזים תהיה רשאית לבטל את התכנית או כל חלק ממנה, בכל שלב 15

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ששששללללאאאא ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,55550000 ממממייייווווםםםם 00008888....00001111....2222000011112222 משלבי התכנית, מכל סיבה שהיא, לפי שיקול דעתה הבלעדי וללא כל חובת הנמקה. ובכלל זה סיבות הנובעות מאילוצים תקציביים, משיקולי מדיניות, ואף מחמת טעויות בהערכה ובניסוח. אי שימוש בסמכות זו בשלב כלשהו של ההליך, אינו מונע שימוש בה בשלב מאוחר יותר. הביטול, יכול להיות שייעשה אף בתוך תקופת ההתקשרות ולאחר תחילת הוצאת הפרויקט אל הפועל, וזאת לאחר שנמסרה הודעה בכתב של 30 יום מראש לזוכה. ועדת המכרזים תהיה רשאית לצאת בתכנית או לתקן...".

מר י. בן שמחון: זה פשוט מאוד, מחר יש טרכטנברג מספר .2

מר א. בלושטיין: לא רק זה, קח את... כמה פעמים...

מר א. בן חמו: אתה נמצא במדינת ישראל. זו המדינה שהיא זאת

שמוציאה את זה, והיא רוצה להגן על עצמה, עם החגורה, עם השלייקס ועם הזה. אז מה? לא נתמודד במכרז? הכוונה שלנו וכוונת המדינה, והכוונה של כל מי שמגיע לדבר הזה, שהמימון הוא מימון מלא. זאת אומרת, שאם והיה וחס וחלילה נגיע למצב שיקרה דבר כזה, נבוא לפה ונחליט שמה עשינו וקיבלנו – קיבלנו. מה הבעיה?

)מדברים ביחד(

הרב א. בוסו: איציק, סיימת?

עו"ד י. ברוורמן: זה בינתיים.

הרב א. בוסו: אוקיי. אבי בלושטיין.

מר א. בלושטיין: א' – אני מברך את כל העושים המלאכה ובראשם

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ששששללללאאאא ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,55550000 ממממייייווווםםםם 00008888....00001111....2222000011112222 את המנכ"ל וצביקה וכל הצוות המקצועי, שאני פשוט נהנה מהצוות הזה, שלראשונה, כך אני מרגיש, לקחו פרויקט בכל הרצינות. כלומר, עם דם בעיניים שאנחנו נזכה. וחשובה לי פה המגמה. המגמה היא שאנחנו הולכים בכל הכוח כדי לזכות בפרויקט הזה.

אני דיברתי עם ממלא מקום מנכ"ל משרד התחבורה, שאני חששתי, כמו שהציגו פה העניינים, שבנו תכנית פוליטית, כדי שעיריית נתניה תזכה בתכנית הזאת, מאחר וראש העיר שייכת לליכוד והשר שייך לליכוד. הסביר לי שחד משמעית מדובר בוועדה מקצועית פרופר, וכמעט לשר אין השפעה על הוועדה עצמה שהיא ועדה מקצועית. והסביר לי שהנתונים הבסיסיים ואנשי המקצוע יתקנו אותי אם אני טועה או לא, הם לטובתנו.

מצבנו טוב יותר מאשר חולון וכל מה שסביב. מדובר בעיר שנמצאת במרכז מטרופולין גדול מאוד, עם התעשייה הגדולה ביותר. ואלה נתונים שמאפשרים לנו, לגוף מקצועי להבין-

מר א. בן חמו: ותנופת הפיתוח הגבוהה ביותר.

מר א. בלושטיין: אני מדבר על הנתונים הבסיסיים. עיר במרכז. רק

תיקון, התכנית הזאת הועברה לרשויות האחרות. מאחר והיתה מדיניות בעבר במשרד התחבורה, שכל התקציבים הגדולים בפרויקטים גדולים עוברים לשלושת הערים הגדולות. דהיינו, ירושלים, תל אביב, חיפה. והפעם הם עברו לערים הפחות גדולות.

מר א. בן חמו: בין 70,000 תושבים ועד .250,000

מר א. בלושטיין: כן, אבל הסיכוי שלנו הוא טוב יותר מאשר כפר

סבא לצורך העניין.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. בן חמו: זה נכון.

מר א. בלושטיין: ולהערכתי, כמו שברוורמן בא ואמר 'למה שיבחרו

בנו? כולם מציגים את אותה', אני מסכים בעניין, ולכן אני הייתי מאלה ששכנענו את המערכת, והמנכ"ל מיד קיבל את זה, לקחת חברה חיצונית, ולא להשתמש רק בפקידות שלנו, מאחר ואנחנו מכירים לצערי את המערכות, שבאים לבחור חברת שיווק, כל ה- 5-6 שמציגות את תכנית השיווק, פלוס-

מינוס כולן מציגות את אותה תכנית, תכנית א', ב', ג', ד'. מי שיודע להציג את אותה תכנית יפה יותר, טוב יותר, עם נתונים אמיתיים יותר – הוא יזכה.

ולכן הנתונים הבסיסיים שלנו הם טובים. ואם יציגו את זה גם נכון, אני מאמין שנזכה. ואפילו אם לא נזכה, שתבינו, לא הכל הלך לפח. אנחנו בונים תכנית אסטרטגית, תתקנו אותי אם אני טועה, לעתיד שאנחנו נוכל להשתמש בעתיד גם בתכנית הזאת עבורנו. כלומר, אנחנו לא לוקחים אותה וזורקים אותה לפח, אלא אנחנו נוכל להשתמש בה בעתיד.

מר א. בן חמו: חד משמעית, צודק.

מר א. בלושטיין: עם תקציב תכנוני על חשבון משרד התחבורה.

אנחנו אמורים לקבל 250,000 ₪.

מר א. בן חמו: לא, עד 250,000 ₪.

עו"ד י. ברוורמן: 100,000 ₪ הם מתחייבים לתת, 50,000 ₪ צריך

לקחת מהנדס מלווה ועוד-

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. בן חמו: ואנחנו עושים את הכל, ולא נעים להגיד כי החברה

פה, וסגרנו ב- 180,000 ₪ כולל מע"מ. אז אנחנו עושים את הכל.

מר א. בלושטיין: ופה זו דוגמא, בסוגריים אני אומר, זה מוציא אותי

מהכלים כאשר אני מקבל תשובה ממנכ"ל המשרד לביטחון פנים על תכנית ללא אלימות. אם היינו נוהגים בתכנית הזאת כמו שאנחנו נוהגים כאן, היינו מקבלים מהממשלה הרבה מאוד כסף גם על דברים אחרים.

מר א. בן חמו: עוד שאלות?

מר נ. כהן: רציתי לומר שאי אפשר לקפוא על השמרים, צריך

ללכת על התכנית הזאת כמה שאפשר יותר חזק, לאחד את כל הכוחות האפשריים, לא להסתכל על מה שיכול לקרות, אחרת אנחנו לא נעשה שום דבר בעיר הזאת. צריך להתפתח, צריך להפעיל קשרים איפה שיש, צריך לנצל קשרים של כל אחד ואחד שנמצא פה. ויש פה אנשים שמסוגלים ליצור קשרים בשלטון המרכזי. אני מברך על זה שלקחו חברה חיצונית. אני מקווה שהחברה הזאת, אני בטוח שלא, אבל אני שואל את זה רק ליתר ביטחון, לא עובדת עם עיריות אחרות על אותו פרויקט.

מר א. בן חמו: ברור, ברור.

מר נ. כהן: שמענו גם דברים כאלה בעבר.

מר א. בן חמו: הערה במקום, זה משהו שנבדק.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר נ. כהן: אני שאלתי את השאלה על מנת לקבל את התשובה.

לפעמים יש שאלות שצריך לשאול אותן רק בשביל לקבל את התשובה.

מר א. בן חמו: שאלה במקום.

מר נ. כהן: ואני מברך על המהלך. מהרגע שקראתי אותו בפעם

הראשונה בעיתון, אמרתי שזה הכי מתאים לעיר כמו פתח תקווה. אנחנו עיר ותיקה, שנת תרל"ח. יש כאן הרבה מקום לשפר. ואם הניסוי הזה יצליח בעיר שלנו, זה אומר הרבה לגבי המדינה, ואני מוכן גם לעזור ככל שניתן מהראש, לא מהקשרים.

מר א. בן חמו: אני רוצה להגיד רגע משהו לפני שעוברים הלאה.

תראו, חברים. מה שאנחנו בעצם, אחד מהדברים הפרוצדוראליים שאנחנו נדרשים כרגע לעשות בישיבה הזאת מעבר למצגת, זה בעצם להצביע כמקשה אחת על כל מה שקיבלתם הביתה. יש פה מספר החלטות שתיכף יציין אותם יו"ר הישיבה. אבל כן אני אומר לכם, וכן אני פה קורא לכולכם, כל מי שיש לו מה לתרום בצורה מקצועית או בצורה פוליטית או בצורה כזאת או בצורה של כל מה שהוא מוצא לנכון – בבקשה, אני אומר לכם, זו תכנית-

עו"ד י. ברוורמן: איציק עובדיה... לעניין הזה.

מר א. בן חמו: עם איציק עובדיה אני דיברתי אישית.

עו"ד י. ברוורמן: לא, לא, אני מדבר ברצינות.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. בן חמו: אז אני אומר לך שאני דיברתי-

מר נ. כהן: ... אורי פרג'.

עו"ד י. ברוורמן: עזוב, אורי פרג'.

מר א. בן חמו: שאלת שאלה, אני עונה לך, אני דיברתי איתו

אישית. לאור הקשר שלו...

???: ... לעניין?

מר א. בן חמו: כן, חד משמעית. שאל שאלה, קיבל תשובה. זה

ממש לא עניין פוליטי.

הרב א. בוסו: איציק ישראל, משפט אחרון.

מר א. ישראל: אני גם כן כמובן מברך על הפרויקט הזה, אבל

רציתי לשאול 2 שאלות. באחד מהסעיפים כתוב שם שגזבר העירייה צריך להעמיד תקציב רב שנתי למשל 10 שנים לתחזוקה ודברים כאלה. מישהו מסוגל להגיד את סדר הגודל של תקציב הזה?

הרב א. בוסו: צביקה, בבקשה.

מר צ. הרפז: השאלה שלך מצוינת. אני אענה תשובה שתנסה

לספק. הנספח הזה הוא הנספח היחידי. א' – זה הובא בפני הגזברית... שהיא חתומה. למה הוא לא נחתם? מסיבה פשוטה. ניהלתי שיחה עם חן, שהוא 21

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ששששללללאאאא ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,55550000 ממממייייווווםםםם 00008888....00001111....2222000011112222 הרפרנט של חברת גיזה, שהם עוסקים במודלים מימוניים ותקציביים, ורק מתוך העבודה עצמה, כשהם יגבשו וירכזו וילכדו וישקללו את כל התהליך, נוכל להעמיד שם את הנתונים, ורק עם הנתונים האלה נוכל לבוא ולהציג אותם. זה רק יכול לעלות מתוך העבודה המשותפת, גם דיברתי עם הפרופסור, שאני בקשר איתו מאוד צפוף, ומתוך זה רק נוכל... כי אף אחד לא יודע את הנתונים, אלא מתוך הבנייה של התכנית עצמה. כשזה יהיה, נשים את זה ו...

מר א. ישראל: אבי, השאלה היא עוד פעם, זה נתון מאוד- מאוד

משמעותי מבחינתנו, אם מדובר בסדר גודל גדול.

מר א. בן חמו: אני אנסה לענות לך, איציק, באמת. זה נתון מאוד-

מאוד משמעותי, אני מסכים.

מר א. ישראל: אני לא אמרתי לא ללכת, אני מדבר שאנחנו צריכים

לשריין דבר כזה.

מר א. בן חמו: אני אומר לך שלי אין ספק שבעוד אולי ,10 ,15 20

שנה, כולם יגיעו לדבר הזה. אבל כשיגיעו לדבר הזה, יבנו את נתיבי התחבורה הציבורית על חשבונם, יעשו את הכבישים על חשבונם, אולי יביאו רכבת קלה על חשבונם, וכהנה וכהנה. פה באים ואומרים לך 'בוא תתמודד, תזכה ב- 250 מיליון'. תשמע, ברור שבסופו של דבר אתה תצטרך לתחזק את זה. אבל הם נותנים לך את כל התשתית.

מר א. ישראל: אני הערתי את ההערה הזאת בגלל-

מר א. בן חמו: אין לנו כרגע שום הערכה, אין לנו גם שום יכולת

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ששששללללאאאא ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,55550000 ממממייייווווםםםם 00008888....00001111....2222000011112222 להעריך. למה אין שום יכולת להעריך? – כי גם כשאתה בא ועושה תחשיב של כביש מסוים, אז אתה יכול להגיד 'עלה לך הכביש, כמה עולה אחרי זה לתחזק אותו באספלט, בלצבוע. אבל אתה לא יודע במאקרו כלכלה להגיד אולי כמה מפעלים תעשייתיים תצליח להביא לעיר בגין התחבורה, ואולי כמה הצלחת להביא בפיתוח ואז זו גם ההכנסה. ולכן, לא הכל זה מיקרו. במאקרו קשה לך מאוד לתת איזושהי הערכה.

מר א. ישראל: הכל טוב ויפה.

הרב א. בוסו: למשל, לו יוחלט שרח' חיים עוזר נהפך למדרחוב

עם מסילות, צריך תחזוקה למדרחוב. אבל מצד שני, מה שזה יכניס בעקבות-

עו"ד י. ברוורמן: מה שאנחנו אומרים זה דבר מאוד פשוט. כמו

שביקשנו בחינוך, בתב"רים לחינוך... מבעוד מועד.

מר א. ישראל: שיהיה תקציב צבוע. צבוע. זה חלק מהעניין.

הרב א. בוסו: אבל זה לא בשלב הזה.

מר א. ישראל: כמו שפה המדינה דורשת ממך שזה יהיה צבוע,

ואנחנו לא תמיד מקפידים בשוטף שלנו שזה יהיה צבוע, אז צריך לדעת מה המשמעות של הצבוע הזה, זה הכל. שאלה שנייה שרציתי, יש פה איזו התייחסות, שבמידה והעירייה לא תעמוד באבני הדרך, רשאי המזמין להחליט על הפסקת הפרויקט. אני שואל שאלה, שעוד פעם, לדעתי היא גם פה כתוצאה מניסיון קודם שיש לנו בפרויקטים שונים. לא תמיד עמדנו באבני הדרך השונות, אם זה מבחינת הכסף ואם זה מבחינת הזמן. השאלה אם אנחנו 23

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. בן חמו: תשמע, אנחנו מאוד- מאוד מקווים שלא. אני לא

רוצה להיכנס לפרויקטים.

מר א. ישראל: לא, לא, עזוב, אנחנו לא נכנסים לפרויקטים, אני

מדבר שאלה רצינית.

מר א. בן חמו: אנחנו מאוד מקווים שלא. בשביל זה אני עומד

בראש הוועדה, ולקחנו חברה מספיק רצינית וזו ועדה רק של אנשי מקצוע.

ויושב צביקה מבוקר ועד לילה רק מציק, מציק בלשון חיובית לאנשים, ומנסה לקדם את הדבר.

מר א. ישראל: חלק מהפיקוח הזה, זה פיקוח של לעמוד באותם

יעדים, ואם לא, אותה חברה מפקחת, או מי שזה לא יהיה, או מבצע, תישא בנזקים האלה? אני שואל.

מר א. בלושטיין: איציק, אבי לא נעים לו להגיד. כדי להראות רצינות

בלעמוד... של אותה תכנית, בצוות ש... אבי כן רצה או לא רצה... להיות נציג...

מר א. ישראל: לא, זה ברור, אנחנו מסכימים על העניין.

מר א. בלושטיין: לאבי זה לא היה ברור.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. ישראל: לאבי לא היה ברור, אנחנו היינו... לו.

מר א. בלושטיין: ... במערכת, כל נתון פה יהיה רציני.

מר א. ישראל: אבל חלק מהעניין זה ההסכמים, אם זו החברה

המפקחת ואם זו החברה המבצעת, לעלויות שבגינן הם יישאו באותם חוזים במידה והם לא יעמדו ביעדים האלה. הנזקים שלנו יהיו עצומים. אנחנו בדרך כלל לא נכנסים לדברים האלה. אנחנו נתקלנו בזה בפרויקטים שונים. אני נתקל בזה בבתי ספר שונים.

הרב א. בוסו: יש לנו גם... אחרים אבל.

מר א. ישראל: רק שנייה, אנחנו נתקלנו בלא מעט פעמים.

הרב א. בוסו: האצטדיון בנתניה, התחילו שנה וחצי לפני פתח

תקווה, וסיימו. אז העלויות הן אחרות.

מר א. ישראל: אבל עוד פעם, אחרים לא מעניינים אותנו. אנחנו

מסתכלים על עצמנו.

הרב א. בוסו: איציק, כל פרויקט.

מר א. ישראל: אבל יש מישהו שמלווה את הפרויקט.

מר ד. בריק: תצביע בעד או לא.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. ישראל: אנחנו מצביעים ואני מברך על זה.

מר מ. זפט: מוטי נכנס ל- 2 פרויקטים של בניית ממ"ד וכסף

ממשרד החינוך. אז מה הוא יגיד 'אם אני לא אעמוד ביעדים... החינוך'. אבל אנחנו נכנסים להליכים, ומאמינים שנעמוד בזה.

מר א. ישראל: לא, תכניסו דברים כאלה לחוזים.

מר א. בלושטיין: ... שלא יקרה כמו שקרה באצטדיון, כל רבעון...

איפה אנחנו עומדים.

הרב א. בוסו: מקובל, מקובל. אני רוצה לעבור להצבעה.

מר א. בן חמו: אם נזכה, כל מועצה אני מבטיח.

הרב א. בוסו: רגע, הרב סבג רוצה משפט.

הרב א. סבג: ... שיר המעלות. ברכה כמובן ודאי ש-

הרב א. בוסו: לא, העבודות לא תהיינה בשבת. זה ברור שלא, מה.

הרב א. סבג: העבודות לא תהיינה בשבת. היום צריך להיזהר

בדברים. קודם כל באמת, אני רוצה רק להצטרף לכל מה שנאמר כאן, זה נשמע מצוין מבחינת 'איזה הוא חכם הרואה את הנולד'. אני חושב שבהחלט כדאי לקחת את הכפפות. אם מישהו בא ונותן לך, למה להגיד לא? כמו שאני מבין, בעתיד הלא רחוק נצטרך ממילא לעשות את זה, ב- 20-30 שנה, וכל 26

ב. פתיחת חשבון עזק בבנק דקסיה לכל מענקי מפעל הפיס לשנים 2011-2012 )מחוץ לסדר היום(.
)מחוץ לסדר היום(.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ששששללללאאאא ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,55550000 ממממייייווווםםםם 00008888....00001111....2222000011112222 הדיונים, כמו שאמר איציק, ויש מקום באמת לשאלות הללו, כמו שאמר לגבי הכדורגל וכו', שאולי בשלבים מסוימים נדון בזה. כרגע קודם כל לדעתי צריכים ללכת על זה, ורק לברך בעזרת ה' שזה יהיה בהצלחה.

הרב א. בוסו: תודה רבה. אני רוצה לעבור להצבעה. רק לפני כן

אנחנו גם נדגיש. יש כאן 3 סעיפים חשובים, שאחד קודם כל זה קול קורא שאנחנו מאשרים את הקול קורא. סעיף שני שזה בחירת נציג הרשות. זה אמנם מוזכר במה שקיבלתם, אבל היות וכתוב כאן שצריך להצביע בפרוטוקול... נציג הרשות מנכ"ל העירייה. וסעיף שלישי, ועדת ההיגוי שבראשות מנכ"ל העירייה עם הצוות המקצועי, כולל מהנדס העיר והנציגים שמוזכרים פה בסעיף 3 של הקול קורא. אנחנו מצביעים כמקשה אחת על הקול קורא. פה אחד התקבלה ההצבעה.

מר א. בן חמו: ולאשר את כל מה שהוצג, לאשר את כל הנספחים.

הרב א. בוסו: מאשרים את החוברת כולה על כל נספחיה. הזכרתי

3 דברים שכאן מוזכר.

מר א. בן חמו: לפני שאתם סוגרים, אני עוד פעם חוזר, אנחנו

רוצים לאשר את כל הנספחים כפי שהצגנו לכם במועצה. אפשר פה אחד?

תודה רבה.

החלטה מס' :914 לאשר

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. בן חמו: ברשותכם, לפני שסוגרים את ישיבת המועצה, יש

לי בקשה מהגזברות, לפתוח חשבון עזר בבנק דקסיה לכל מענקי מפעל הפיס לשנים .2011-2012 האם אפשר לקבל את זה ברשותכם?

הרב א. בוסו: רגע, נשמש גם כוועדת כספים עכשיו.

מר א. בן חמו: בסדר. אוקיי.

הרב א. בוסו: באם יש צורך, זה גם ישמש כוועדת כספים

וכמועצה.

מר א. בן חמו: תודה רבה, פה אחד.

החלטה מס' :915 לאשר

________________ ________________

יצחק אוחיון לוי פומרנץ

ראש העירייה מרכז ישיבות המועצה