פרוטוקול ישיבת מועצה מספר 77

עיר: פתח תקווה
קטגוריה: פרוטוקולים לפי שנים
תאריך: 16/07/2013
מקור: הקובץ המקורי באתר פתח תקווה

פרוטוקול

ישיבת מועצה מן המניין, מס' 77

מיום ראשון, כ"ב בתמוז תשע"ג, 30.6.2013

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,77777777 ממממייייווווםםםם 33330000....6666....11113333 משתתפים: עו"ד אורי אוהד – ראש העירייה, מר יעקב בן שמחון, מר שלום קוטלר, גב' ברוריה שכטר, גב' שרה הפטל, מר אדי קואז, מר נפתלי כהן, מר בני דרשן, מר אבי בלושטיין, הרב אוריאל בוסו, מר אליהו גינת, מר גנאדי בורשבסקי, מר אלכס קליינשטיין, עו"ד איציק ברוורמן, מר איציק ישראל, הרב אברהם סבג, עו"ד חיים בשארי, הרב אליהו ברוכי, מר גרגורי בירנבוים, מר איציק עובדיה, עו"ד איתי שונשיין, גב' שרה אורן.

חסרים: גב' טובה גל, מר מוטי זפט, מר אשר שוקר, מר בני זהבי, מר יעקב פלהיימר.

נוכחים: מר אבי בן חמו, מר רונן צברי, עו"ד שרית גרינבאום, גב'

פנינה אילן, מר חזי חקאק, מר דוד בריק, עו"ד צילה גרינהויז, מר לוי פומרנץ, עו"ד שגיא חן, מר רונן אלמוג, מר יהודה לנצקרון, מר אוריאל זהבי, מר שגיא שומרת, גב' רויטל שפירא, מר רמי הופנברג, מר מאיר שוהם, מר יוסי קרוואני, מר צבי הרפז, מר לאוניד סמוליאנוב, מר משה ספקטור.

סדר יום מועצה: מס' עמוד:

א. סקירת מפקדת תחנת פ"ת, סנ"צ סיגל בר-צבי, בעקבות 5

התגברות אירועי הפשיעה החמורה בעיר.

ב. דיון בהצעה לסדר יום של עו"ד איציק ברוורמן בנושא: 14

השלמת תעודת בגרות לעובדי העירייה ".

ג. דיון בהצעה לסדר יום של מר יעקב בן שמחון: "יום שני ללא

בשר".

ד. דיון בהצעה לסדר יום של מר יעקב בן שמחון בנושא: "נתוני

המיצ"ב" והנתונים עצמם.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

ה. דיון בהצעה לסדר יום של מר איציק ישראל בנושא: "הרחבת 35

כביש דרך אם המושבות".

ו. עדכון של עו"ד אורי אוהד, רה"ע, בנושא "פעילות עירונית לא נדון

ברחבי העיר".

ז. אישור הקצאת גג עירוני מעל מבנה קיים המשמש כגן ילדים

לעמותת רשת הגנים של אגו"י, בח"ח 216,196,52,51,50 בגוש:

,6394ברח' ניימן ,7 לבניית כיתות לישיבת "אור ישראל".

ח. אישור חוזה רשות שימוש –עמותת משכן גנים, רח' האילנות

גו"ש: .6325/270

ט. אישור הקצאת מבנה ברח' אלכסנדר ינאי ,12 בגוש: ,6354

חלקה 169 לעמותת "סגול".

י. אישור שימוש קיים במבנה עירוני והקצאת קרקע לבניית

קומה נוספת לתנועת "בני-עקיבא", ברחוב שמואל הנגיד, גו"ח .6399/287

יא. אישור חוזי פיתוח ורשות שימוש "עמותת רננים כפר גנים 45 פ"ת", גוש 6371 ח"ח ,599 מגרש ,5 בפינת הרחובות יוסף נקר – אויערבך – בן זכאי.

יב. אישור שימוש קיים במבנים עירוניים לעמותת "אור לתקווה", 45 ברחוב קרול ,3 גו"ח ,6362/92 וברחוב חיון ,7 גו"ח .6375/17 יג. אישור הקצאת קרקע ברחוב יונה 43 גוש 4043 חלקה 636 46 לעמותת "יאיר נרי".

יד. אישור ביטול הפקעה והשבת הקרקע לבעלים – רחוב שטמפפר 47 פינת רחוב וינגייט גוש 6377 חלקה .211

טו. אישור תברי"ם ושינויים תברי"ם. 47

טז. אישור שינויים בתקציב וברזרבה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,77777777 ממממייייווווםםםם 33330000....6666....11113333 יז. אישור תמיכות, עפ"י המסמכים שהופצו וכן אישור תמיכה 66 בסך 1,797,452 ₪לעמותת "דעת מבינים" לצורך הצבת מבנים יבילים והתאמתם.

יח. אישור שינויים במבנה ארגוני / תקן העובדים. 67 67

יט. אישור מינוי של גב' חיה קשמירי כסגן מנהלת מחלקת מצאי במינהל החינוך בהתאם למכרז בו זכתה.

כ. אישור להגדלת חוזה מס' 4494 עם החברה לאוטומציה בנושא

שירותי מיכון מסכום של 3.387,000 ₪ ל – 5,080,000 ₪ מאחר ועריכת מכרז חדש לא תביא תועלת.

דברי הסבר: הגדלת החוזה מבוצעת עקב הוספת פריטים:

טיוב מערכת הגבייה, הפצת שוברי ארנונה במייל, מערכת פיקוח בסלולר, שכבות GIS ועוד.

כא. אישור האצלת סמכויות חתימה של רה"ע, כיו"ר, למר בני 69 זהבי ,כדלקמן : .1 פרק -7693 מינהלה אזורית .2 פרק -769401 מינהלת דרום. .3 פרק -769402 מינהלת מזרח 4 .

פרק 824/814 - מתנ"ס ורבר – )במקומו של מר פלהיימר( .5 פרק 824/815 - מתנ"ס אחדות )במקומו של מר פלהיימר( .6 פרק 824/817 - מתנ"ס כפר גנים ג' )במקומו של מר פלהיימר(.

כב. אישור עבודה נוספת למר שלום מועלם וגב' שלוה יהי שלום 70 ממינהל החינוך וגב' אסתר גמבש מהגזברות מר דני אהרנוביץ מלשכת מנכ"ל .

כג. אישור מינויים של מר ישראל דרורי ומר אהוד שטיין, כנציגי 70 עיריית פתח-תקוה במליאת רשות ניקוז נחל הירקון.

א. סקירת מפקדת תחנת פ"ת, סנ"צ סיגל בר-צבי, בעקבות התגברות אירועי הפשיעה החמורה בעיר.
החמורה בעיר.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,77777777 ממממייייווווםםםם 33330000....6666....11113333 *** בתחילת הישיבה ניתנה סקירה של קצין המודיעין בתחנת פ"ת באשר לאירוע הרצח מיום 27 ביוני, והתמודדות עם הפשיעה החמורה בעיר בכלל.

כמו כן הוא השיב לשאלות חברי המועצה. ראש העיר סקר את הערכות העירייה ופעילותה מיד לאחר שהתקבל הדיווח על הרצח ***

עו"ד א. אוהד: אני מתכבד לפתוח את ישיבת מועצת העיר מספר

77 באופן רשמי. אני רק רוצה לסכם את הנושא שבסוף החלק הקודם היה. מה שאבי בלושטיין דיבר עליו. בואו נשים את הדברים על השולחן. אני לא מאמין במנהיגות שאני קורא לה 'מנהיגות של בכיינים'. למה אחרים לא עשו, ומה קרה, ואיך קרה. מהרגע שאני בתפקיד, החזרנו את סיירת המושבה, יש 3 ניידות פעילות. אנחנו מדברים על עוד 5 ניידות שתיכנסנה לפעילות בטווח של שבועיים, ביקשתי גם את זה להקדים. אנחנו מדברים על כניסה לעיר ללא אלימות ולשיטור עירוני. חבר'ה, אני מבין שהיום לאף אחד אין חוגי בית, אף אחד לא צריך ללכת לפגוש בוחרים. מה קרה?

מר א. ישראל: זה הנושא הבא.

עו"ד א. אוהד: השעו את הבחירות? מה העניין? אנחנו קיבלנו גם

את התכנית של עיר ללא אלימות וגם שיטור עירוני בעקבות הפעולות שנעשו כאן בחודשים האחרונים. ובנוסף לזה, אני חוזר על ההצעה שהציע איתי שונשיין קודם, סגן ראש העיר, לפנות גם לשר לביטחון פנים, גם למפכ"ל המשטרה, לתגבר ולהתאים בעצם את התקנים של תחנת פתח תקווה לגידול העירוני. האם יש מתנגדים להצעה? כמו שדמיינתי, אין.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

החלטה מס' :1280 לאשר את הצעת ההחלטה שהעלה ראה"ע כמפורט לעיל.

ג. דיון בהצעה לסדר יום של מר יעקב בן שמחון: "יום שני ללא בשר".

עו"ד א. אוהד: נמשיך לנושא הבא – דיון בהצעה לסדר של עו"ד

ברוורמן, השלמת תעודות בגרות לעובדי העירייה. אנחנו בכלל במועצה מאוד חינוכית היום. כן, קדימה. ברוורמן משנה רגע את הסדר. דיון בהצעה לסדר של מר יעקב בן שמחון – יום שני ללא בשר. ככה זה נקרא? אני מסיבות אידיאולוגיות נאלץ לעזוב את הדיון. מי שמאמין שאני לא יאכל בשר, שיעשה מה שהוא רוצה.

מר י. בן שמחון: לא, אבל רק ביום שני.

עו"ד א. שונשיין: עזוב את זה, מוטי זפט לא הגיע בכלל

עו"ד א. אוהד: פעם שאלו את מוטי זפט אם הוא אוהב חיות, הוא

אמר 'בהחלט, על האש'. די, קדימה.

מר י. בן שמחון: רבותיי, היה דיון בהנהלת העיר שבוע שעבר בנושא

הזה, ואני הזמנתי את הגב' מיקי חיימוביץ שהיא תפרט את הרציונאל שעומד מאחורי הרעיון הזה של יום שני ללא בשר. אנחנו מדברים כרגע, לא רק על מערכת החינוך, אלא על המערכת המוניציפאלית שיכולה להוביל את זה בארץ, את הנושא הזה, ואנחנו יכולים להיות בהחלט החלוצים בתחום הזה.

מה שאני מבקש, זה שתקשיבו קודם כל לרציונאל, ואחר כך אנחנו נקיים דיון בנושא הזה. אז מיקי חיימוביץ, בבקשה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

גב' מיקי חיימוביץ: שלום לכולם. קודם כל, אני מאוד שמחה להיות

כאן. אני רוצה לספר לכם קצת על הקמפיין הזה שנקרא 'שני ללא בשר', או באנגלית הוא נקרא Monday .Meatless זה קמפיין שהוא נולד בארצות הברית בשנת ,2003 כתוצאה ממגיפת ההשמנה שם. זה היה איזשהו ניסיון, גם של בית החולים ג'ון הופקינס וגם של גורמים פרטיים, לנסות לשכנע את האמריקנים לאכול יותר בריא. וכתוצאה מזה, אם הם יאכלו פחות בשר ויחליפו את הבשר בירקות, פירות, דגנים וקטניות – חשבו שזה יהיה צעד באמת לשפר את הבריאות שלהם. ככה שההתחלה של הקמפיין הזה, המקור שלה הוא בריאותי.

בשנת 2006 יצא דו"ח של האו"ם שנקרא 'צילו הארוך של משק החי', ומה שהדו"ח הזה בעצם בדק, זה את ההשפעה הסביבתית של תעשיית משק החי בכל הנושא של פליטות גזי חממה. ומה שהדו"ח הזה בעצם הראה, זה - %18 מפליטות גזי החממה. המקור שלהם הוא בתעשיית משק החי. וכתוצאה מזה יצאה קריאה בעולם להפחית את צריכת הבשר באיזשהו ניסיון להילחם בהתחממות הגלובאלית. כלומר, מדובר בקמפיין שהוא גם סביבתי וגם בריאותי.

יש 23 מדינות שהקמפיין הזה כבר הונהג בהן, יש מקומות שהמקור הוא גופים בריאותיים, יש מקומות שמדובר בגופים סביבתיים. אנחנו השקנו את הקמפיין הזה בנובמבר .2012 אנחנו זה אני, מי שעומד מאחורי העניין הזה זה ארגון שנקרא "חיים וסביבה". זה ארגון הגג של ארגוני הסביבה בארץ. הוא עמותה לכל דבר, ואנחנו פועלים תחתיו. כולל המשרד לאיכות הסביבה, כולל השר לאיכות הסביבה. גם השר הקודם וגם השר הנוכחי, שתומכים ביוזמה הזאת זה לא משהו שהוא הומצא כאן. אפילו הכנסת, בזמנו רובי ריבלין עמד להשיק את הקמפיין הזה בכנסת, רק הכנסת פוזרה לפני שהוא הספיק לעשות את זה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,77777777 ממממייייווווםםםם 33330000....6666....11113333 כל מי שפעיל סביבתי מכיר את הנושא הזה, ומכיר את ההשפעה שיש לתעשיית הבשר על הסביבה כתוצאה מזה, מה שבעצם הקמפיין הזה אומר, הוא בעצם מבקש מאנשים לבחור יום אחד בשבוע שבו הם יאכלו מזון מן הצומח. לא מדובר במשהו שהוא כופה על אנשים לעבור לטבעונות או לצמחונות. גם בכל המקומות, אנחנו נכנסנו עד עכשיו להרבה מאוד חדרי אוכל במפעלים, אינטל כל המפעלים, HP כל המפעלים. אנחנו מחר משיקים את הקמפיין הזה בחדר האוכל של טבע בנתניה, לאומי קארד יש הרבה מאוד מקומות עבודה שכבר הפנימו והכניסו את הדבר הזה. ובכל המקומות האלה בעצם, הראיון הוא לבקש מהאנשים לבחור. אף אחד לא כופה על אף אחד, ובכל חדרי האוכל גם בשר בימי שני.

העיר בעולם שהנהיגה את הדבר הזה בצורה הגורפת הראשונה זאת עיר שנקראת גנט בבלגיה. היא היתה העיר הראשונה בעולם שבעצם אימצה בהחלטת מועצת עיר. ואחריה יש כבר עשרות ערים שבהחלטות מועצת עיר שלהן אימצו את הקמפיין שנקרא 'שני ללא בשר'. ובעצם מה שזה אומר, זה שהן אומרות באופן רשמי שהן תומכות ביוזמה, והן קוראות לכל הגופים המוניציפאליים לאמץ אותה. זה אומר בחדרי אוכל של בתי ספר, זה אומר אם יש בית חולים, בבית חולים. זה אומר אם יש מסעדות, במסעדות. יש לנו כבר היום שיתוף פעולה עם מסעדות, עם רשת בתי קפה מאוד גדולה שזה יתחיל בעוד שבועיים. כשהרעיון הוא שביום הזה בעצם מגדילים את ההיצע הצמחוני ומציעים לאנשים לאמץ יום ללא בשר.

שוב אני אומרת, אין פה כפייה, יש פה רק ניסיון להגביר את המודעות לכך שאנשים יודעים. היום רוב האנשים יודעים שמה שתורם להתחממות הגלובאלית זה תחנות כוח, זה מכוניות. אבל אנשים לא יודעים שתעשיית משק החי בצורה כפי שהיא היום, תורמת להתחממות הגלובאלית יותר מכל התחבורה בעולם. יש לנו כאן ברושורים, אני אשמח לחלק לכם, כדי שככה תקראו קצת יותר על הנושא הזה. אני חושב שיש כאן הזדמנות לעיר פתח 8

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,77777777 ממממייייווווםםםם 33330000....6666....11113333 תקווה להיות חלוצה בעניין הזה. אנחנו מקיימים כבר דיבורים עם עוד רשויות מקומיות, אבל פתח תקווה בהחלט, אם היא תקיים את זה, תחליט כאן היום ותפעל למימוש של העניין הזה, כפי שכבר זה נמצא בצנרת, אז באמת יש כאן הזדמנות לפתח תקווה להיות חלוצה בעניין הזה, להוביל את הקמפיין הזה בארץ, ולהיות דוגמא לערים אחרות. וזהו. אני אשמח לענות לשאלות.

עו"ד א. אוהד: שאלות או להצביע? שאל שאלה.

מר נ. כהן: את לא מתכוונת כמובן שאלה שלא אוכלים בשר

יכריחו אותם לאכול?

מר א. קואז: ממש לא. אין שום כוונה להכריח אף אחד.

עו"ד א. אוהד: בני ואחר כך בלושטיין.

מר ב. דרשן: אני רוצה לשאול בבקשה, אם באותו יום מה

שנקרא, מי שלא מסוגל לאכול צמחוני, רוצה דווקא בשרי, תהיה לו האופציה הזו או לא?

גב' מיקי חיימוביץ: כן.

מר ב. דרשן: באופן מוחלט?

גב' מיקי חיימוביץ: אנחנו לא מכריחים אף אחד

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד א. אוהד: זה אקט חינוכי.

מר ב. דרשן: לא. במוסדות אני מדבר. במוסדות. אם יש מאן

דהוא שרוצה, אני יודע, %10 מה- %100 רוצים דווקא בשרי, תהיה להם את האופציה הזאת או לא?

מר ש. קוטלר: היא אמרה במפורש

גב' מיקי חיימוביץ: אני חושבת שצריכה להיות האופציה.

מר א. קואז: בני, גם אם תהיה את האופציה הזאת, אי אפשר

להכריח אנשים לאכול מה שהם לא רוצים.

הרב א. סבג: אתה לא חושב שאם זה יהיה בגנים, הם יביאו שני

תפריטים.

מר א. בלושטיין: גב' חיימוביץ, השאלה שלי, אם זה כל כך טוב, וכל

כך חשוב, והמשרד לאיכות הסביבה הגיע למסקנה, ואני יודע בתחום הגלובאלי, אם מדובר במקררים או דברים אחרים שגורמים למה שאת אומרת, המשרד לאיכות הסביבה יוצא בקריאה, ועושה עבודה מקצועית מסודרת ומאורגנת, ומוציא הנחיות לציבור כך אני משער שארגון מסודר פועל ועושה. האם, כשאני אגיד לך באופן טבעי, אני משער שכל אחד בא ואומר מה זה מזיק? מה אכפת לי? כולם יגידו אין בעיה. אבל גם בזה את לא מעוניינת.

לא שייצאו בקריאה וירטואלית ויבואו ויגידו מועצת העיר פתח תקווה, ומחר יהיו בדיחות בעיתונות. מועצת העיר פתח תקווה החליטה שביום שני לא אוכלים בשר

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

גב' מיקי חיימוביץ: למה אתה חושב שיהיו בדיחות?

מר א. בלושטיין: אני רוצה להמשיך את הכיוון.

גב' מיקי חיימוביץ: כשחברת החשמל אימצה את זה, היו בדיחות?

מר א. בלושטיין: אם את רוצה שזה יהיה רציני, אז תקשיבי לי.

גב' מיקי חיימוביץ: אני בחורה רצינית, אתה זה שמתייחס לזה לא

ברצינות.

מר א. בלושטיין: לכן אני בא ואומר, הרי כל אחד מאיתנו יבוא ויגיד

'גב' חיימוביץ מופיעה בטלוויזיה נחמדה בסדר, מה אכפת לנו, נאשר שכל יום שני לא יאכלו בשר'. אבל גם את מעוניינת שמחר לא יעשו בדיקה בעיר פתח תקווה ויסתבר שלא נעשה כלום, שהכל נשאר כמו שהוא.

גב' מיקי חיימוביץ: נכון, נכון.

מר א. בלושטיין: נכון?

גב' מיקי חיימוביץ: נכון.

מר א. בלושטיין: אלא רק תהיה מחר כותרת באחד המקומונים. אני

מתייחס למועצה הזאת כמועצה מסודרת, כמועצה רצינית ואנשים רציניים.

לכן אני בא ואני אומר, אם אנחנו מתייחסים ברצינות, ולא להגיד, היא באה, 11

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,77777777 ממממייייווווםםםם 33330000....6666....11113333 ביקשה, מאשרים, אין בעיה ולמחרת לא קורה כלום. אז נעשה את זה היום, אין בעיה. אם אנחנו רוצים שנהיה רציניים, אני מציע לך, אורי, אני מציע שמועצת העיר תבוא ותטיל על גוף מסודר אצלנו, כמו מערכת החינוך והאגף לאיכות הסביבה.

עו"ד א. שונשיין: ועדה שבראשה הוא יעמוד.

מר א. בלושטיין: מי יעמוד? לא, לא, אני בוחר רק את שונשיין.

עו"ד א. שונשיין: לא, אני חושב שאתה. אני הסגן שלך.

מר א. בלושטיין: לא, לא, אתה הסגן הוירטואלי שלי. אתה תוקע, כל

מקום שצריכים לתקוע בית כנסת, אתה תוקע. הנה, עזרתי לך. עזרתי לך.

הנה, הציבור שלך יבחר בך. איפה שאתה יכול לתקוע שלא יהיה בית כנסת, אתה תוקע.

הרב א. בוסו: אני רק מוכרח לומר לך, אבי, אם היית בישיבת

הנהלה-

*** הפסקה בהקלטה של כ- 6 דקות ***

להלן הצעת החלטה שהועלתה במהלך הישיבה:

פתח תקוה הינה עיר מובילה בבריאות וככזו יוזמת פעולות לטובת הציבור.

חברי המועצה מקבלים עליהם את ההצעה שיזם יעקב בן שמחון סגן ראש

העיר וראש מינהל החינוך, לפעול הן בקרב מערכת החינוך והן בקרב הציבור

כולו, להקטין את צריכת הבשר, הן מטעמים בריאותיים והן מטעמי שמירה

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

על הסביבה, הואיל ופתח תקוה היא עיר ברת קיימא.

1. העירייה תפנה לצהרוניות הפועלות בבתיה"ס ובגני הילדים לאמץ

את הרעיון של "יום שני ללא בשר". ביום זה הן תצענה מזון

חילופי אחר.

יבוצעו פעולות הסברה בקרב ההורים והילדים, כאשר המהלך יוצג

כרשות ולא כחובה.

2. בשלב שני העירייה תפנה לבתי חולים ומוסדות ציבור, מפעלים

וכיו"ב, בהם מוגשת ארוחת צהרים ותעלה את ההצעה בפניהם.

החלטה מס' :1281 לאשר את ההצעה לעיל.

מר א. עובדיה: רבותיי, אני מציע למועצה שלנו, שאת מה שאנחנו

דנים, עם כל הכבוד לאלה שמעלים את ההצעה, כמו שאנחנו דנים, לא לאכול בשר ביום שני, אני מבקש מהמועצה שלנו שתדאג לאלה שאין להם מה לאכול כל השבוע, לא רק יום שני לא אוכלים בשר. אז עם כל הכבוד לכם, אני רוצה להעלות הצעה פה. אני רוצה להעביר החלטה. חבר'ה, אני מבקש, זה לא דבר שצריך לצחוק עליו. יש פה הרבה עמותות שמחלקות מזון לנזקקים. אבל לא בחרנו פה חברי המועצה להעלות את הנושא זה לדיון. אני מבקש שבישיבה הבאה הנושא הזה יעלה לדיון. עם כל הכבוד לאלה שבאים לפה ועושים לי פה אני לא יודע מה הם מנסים לעשות. הנושא הוא לדון פה איך אנחנו עוזרים לאלה שאין להם מה לאכול בשבת לכל השבוע, לא רק ביום שני.

גב' ב. שכטר: בסדר גמור.

עו"ד א. אוהד: בסדר גמור.

ב. דיון בהצעה לסדר יום של עו"ד איציק ברוורמן בנושא: "השלמת תעודת בגרות לעובדי העירייה".
לעובדי העירייה".

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. עובדיה: אני מבקש שזה יעלה בישיבה הבאה.

עו"ד א. אוהד: יעלה. תודה רבה.

*** הפסקה בהקלטה ***

עו"ד י. ברוורמן: אני מתייחס לנושא של עזרה וסיוע שנותנת

העירייה להשלמת לימודים. אנחנו יודעים, בעבר שמענו וידענו שהעירייה מסייעת בידי פקידים ועובדי עירייה להשלים, אבל לפי מיטב ידיעתי מדובר על תארים גבוהים. אבל אנחנו יודעים שהיום, די להתקדם בעירייה בתפקידים ניהוליים מדרגה מסויימת ומעלה, חובה שיהיה לעובדים תואר ראשון. למי שאין תואר ראשון, בעצם לא יכול לגשת למכרזים ולא יכול להתקדם בסולם של ההיררכיה העירונית. ולכן חלק מהעובדים בעצם מראש-

עו"ד א. שונשיין: אלא אם כן הוא במפד"ל.

עו"ד י. ברוורמן: לכן נמנעת מחלק מהעובדים בעצם מראש האפשרות

להתקדם בתוך המערכת.

מר י. בן שמחון: רגע, אבל אתה רשמת תעודת בגרות, לא?

עו"ד י. ברוורמן: כן, על זה אני מדבר, על זה אני מדבר.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר י. בן שמחון: חשבתי שאתה מדבר על תואר. אמרת תואר.

עו"ד י. ברוורמן: כן, אבל אם תתנו לי לסיים. מאחר שכך, כדי

להקדים תואר ראשון, חובה שתהיה קודם תעודת בגרות.

מר נ. כהן: ממש לא נכון.

מר א. קואז: ברוורמן, תן לי לתקן אותך. מכיוון שמדובר

בעובדים שעברו גיל 35 או ...30 ישר תואר.

מר י. בן שמחון: בדיוק, בדיוק.

הרב א. סבג: גם פחות מזה.

מר י. בן שמחון: מכיוון שאין לנו עובדים שהם מתחת לגיל הזה, אז

אין בעיה. ואם יש... נעזור להם.

עו"ד י. ברוורמן: לצערי, מאחר שחלק נכבד מהעובדים בדרגות

הנמוכות אין להם גם תעודת בגרות, והתעודה היא לא רק פונקציה של להתקבל ללימודים אלא גם השלמת לימודים שהם חייבים בהם, אני מבקש, וזאת הצעתי, בעצם לתת עדיפות בעזרה לאותם עובדים על מנת שתתאפשר להם האפשרות להשתלב ולהשתתף במכרזים העירוניים על מנת שיהיה להם אופק של התקדמות בתוך המערכת העירונית, מה שהיום לא קיים. ולכן, מה שאני ביקשתי פה, וזאת הצעתי, לקבל החלטה שאומרת שהעירייה תיתן עדיפות לסיוע לעובדים שלא השלימו 12 שנות לימודים לשם השגת תעודת 15

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,77777777 ממממייייווווםםםם 33330000....6666....11113333 בגרות, ותקבע תוך 60 יום את ההטבות שיינתנו לעובדים ואת הקריטריונים לקבלתן, ותחל בהפעלתם מיד לאחר מכן. זאת ההצעה, זה מה שאני מציע וזה מובא לפניכם. תודה.

מר א. עובדיה: איציק, לא הבנתי, ואני רוצה לחדד את זה. אתה

מציע שקודם כל יעזרו לעובדים האלה שיקבלו תעודת בגרות באיזה קורס כזה או אחר? ומה זה שייך להעסקה? הרי יש קריטריונים להעסקה.

עו"ד י. ברוורמן: לא, לא. מה שאני אומר. אני לא נכנס ולא קובע

איזה הטבות, האם יום אחד חופש על חשבון העירייה, האם עזרה בשכר לימוד. אני לא נכנס לזה. לצורך זה אפשר להקים פה גוף מקצועי שיבדוק. אני רק אומר שצריך לעזור לעובדים שלא סיימו 12 שנות לימוד, על מנת שיסיימו, על מנת שישיגו תעודת בגרות, על מנת ש... לעשות תואר ראשון, על מנת שאותם עובדים יהיה להם סיכוי ואפשרות אפילו לגשת למכרזים. אחרת אין לאותם עובדים אופק, גם אם הם יעבדו 40 שנה במערכת, אין להם אופק, לא להתקדם בתפקידים, לא בשכר, לא בכלום. בוא נעודד אותם. זה מה שאני מציע.

עו"ד א. אוהד: רמי, התייחסות מקצועית.

מר ר. הופנברג: אני רוצה רק להעיר. קודם כל, אנחנו ודאי בעד

לעזור לעובדים ללמוד כל דבר. צריך רק לדעת, המסלול הקיים היום, שעובדי העירייה מוכוונים אליו במסגרות שונות, שקשור למכללה שנמצאת באחד העם. זה מסלול שהוא מחובר לאוניברסיטה הפתוחה. ואחד היתרונות של האוניברסיטה הפתוחה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר י. בן שמחון: שלא צריך בגרות

מר ר. הופנברג: שהבגרות זה לא תנאי בכל גיל, אגב. היא לא תנאי.

זאת אומרת, שעדיף לכוון עובדים ישר למסלול שהוא עוקף בגרות ומאפשר להם ללמוד לתואר.

עו"ד י. ברוורמן: אבל מה עם עובדים שאין להם את הידע הבסיסי

וחסר להם השלמת הכנסה?

מר י. בן שמחון: יש מכינה.

מר ר. הופנברג: יש מכינה. קודם כל, אנחנו בעד העניין .אבל אני

אומר, בדרך כלל עדיף לעובד לעבור מכינה... ללכת ישר למסלול של התואר הראשון.

מר י. בן שמחון: אם כבר, אז כבר. חבל על האנרגיות.

עו"ד י. ברוורמן: אז איך מעודדים למסלול הזה?

מר י. בן שמחון: אני אגיד לך מה, מאוד פשוט. אנחנו נדבר עם

אודליה, מנהלת המכללה, שהיא מאוד- מאוד מעוניינת לקדם את הדברים האלה. וביחד עם האוניברסיטה הפתוחה אנחנו יוצרים מכינה לטובת העובדים. ודרך אגב, עשינו את זה כבר. עשינו.

עו"ד י. ברוורמן: יעקב, חלק מההטבות נובע שלמשל אתה צריך לתת

לעובד, ייתכן אפשרות של יום חופש על חשבון העבודה שלא יורידו לו בשכר.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד א. אוהד: תגידו לי ברגע שאתם רוצים שגם אני אשתתף

בישיבה, וזה יהיה נחמד.

מר י. בן שמחון: תקשיב, יש כאן עובדים שנמצאים כבר במסלול

הזה.

עו"ד א. אוהד: בואו נשים את הדברים כמו שהם על השולחן. הרי

אין פה אף אחד שלא רוצה שעובדי העירייה תהיה להם בעיה של אופק קידומי. אנחנו יודעים בדיוק את החשיבות, גם של העובדים למערכת, וגם של עובד שיש לו אופק קידומי, שיש לו לאן לשאוף, שיש לו לאן להגיע. ולא סתם, אנחנו ב- 4 חודשים האחרונים מריצים כאן תכניות שהמטרה שלהן זה להעשיר את העובדים, לתת להם כוח להתקדם בתוך הארגון דקה. כן הייתי רוצה שבהקשר הזה שגיא שומרת ראש הלשכה שלי ייתן איזושהי סקירה קצרה בנוגע לאחת התכניות שרצה כאן, ולפי מה שאני יודע, זוכה להצלחה אדירה ולהערכה של העובדים, מה שקרוי תכנית .100 ובסופו של דבר נסכם גם את הדיון הזה.

מר ש. שומרת: פעם ראשונה שגם עיריית פתח תקווה, ואני יודע

שזו גם פעם ראשונה בארץ, שהיתה פנייה חופשית לכל עובדי העירייה, להגיש מועמדות ולהתמודד לפרויקט שנקרא 100 הנבחרים. פרויקט של 65 שעות הנחיה לעובדים, עד דרגת מנהל מחלקה. כאשר פעם ראשונה גם המנהלים שלהם לא יכלו להתערב בבחירה. זאת אומרת, מנהל שלא רצה שהעובד שלו יוכל לגשת או רצה לעודד, לא יכול היה להשפיע. העובדה היה צריך למלא שאלון מאוד- מאוד ארוך. השאלון הזה עצמו, היה חלק מההתמודדות של העובד. התקבלו מאה עובדים, ועוברים כרגע הכשרה של 65 שעות ב- 4 18

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

התחום השלישי זה תקשורת בין אישית. והתחום הרביעי זה יכולת ההקשבה שלנו כעובדים. מתוך ה- 100 האלה הולכים להיבחר 20 בסוף התהליך למסלול של תואר ראשון שיתחיל בפברואר. כאשר יום בשבוע זה על חשבון המערכת לגבי שכר הלימוד, עוד לא הגענו לשלב הזה אם אנחנו נממן חלק או לא נממן חלק, אבל בוודאי שמתוך ה- 100 האלה הולכים להיבחר 20 שהולכים לראות אופק רציני, אופק לתואר ראשון, אופק לקידום, אין ספק לכך.

כרגע המקום הזה, הדבר הזה צובר תאוצה גדולה מאוד, ואנחנו יודעים על מאות עובדים שלא הולכים לפספס את השלב הבא שהולך להתחיל כנראה בספטמבר- אוקטובר ה- 100 הבאים. זו פעם ראשונה שגם 100 עובדים בבת אחת לומדים פעם בשבוע, 8 מפגשים וביחד, כאשר החלוקה היא בכוונה שכל האגפים הם שונים. זאת אומרת, פעם ראשונה שאנשים מתברואה יושבים עם הנדסה, יושבים עם חינוך, לא יושבים בתוך עצמם, מכירים עובדים אחרים.

תהליך שאני עצמי לא ציפיתי שהוא כל כך יצליח כמו שהוא הצליח אצל העובדים, דבר שנותן בוודאות אופק חדש לעובדים הרבה יותר איכותיים.

אפשר היום כבר לעשות בדיקה ולשאול אנשים בתוך המחלקות שלהם, האם השתפרה אצלם יכולת ההקשבה, יכולת השירות, ולראות בוודאות עובדים שאומרים שמהרגע שהתהליך הזה התחיל, בייחוד היום אחרי כבר 6 מפגשים, שחל אצלם ברמה האישית שיפור מרחיק לכת. אני אישית יודע על כמה שניגשים אליי, אומרים לי 'תשמע, כזה דבר עוד לא עברנו בחיים'. אז זה בנושא הזה.

עו"ד א. אוהד: בהקשר הזה, בוא, אוריאל.

מר א. זהבי: אני יכול להעיד, אני אוריאל, מנהל אגף החשבות.

יש לי 2 עובדות בפרויקט הזה. עובדת אחת, אני כינסתי את העובדים אצלי, 19

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,77777777 ממממייייווווםםםם 33330000....6666....11113333 ביקשתי ממנה קצת לתת איזה שהן תובנות והתרשמות מאותו פרויקט. והיא אכן נתנה, בעיקר בנושא השירות, שזה מאוד- מאוד חשוב. היא מעידה שיש אצלה שיפור בנושא הזה, והיא גם הסבירה מהו השיפור ומה צריך להיות, לכל העובדים. אני מאמין שזה יחלחל ואכן זה ישפר.

עו"ד א. אוהד: אני רוצה לסכם את הנושא הזה. גם על סמך מה

שנאמר כאן, גם על סמך מה שאמר סמנכ"ל העירייה רמי, מבחינה עובדתית היום יש עובדים. הרי אנחנו יודעים שכדי לגשת למכרזים אתה חייב שיהיה לך תואר ראשון. תעודת בגרות לא מסייעת לצערנו הרב. המטרה של כולנו שלעובדים יהיה אופק קידומי ושאנחנו נזכה בעובדים טובים יותר בעלי תודעת שירות ופעילות טובה יותר.

כבר היום יש עובדים שלומדים באוניברסיטה הפתוחה כדי להגיע לתואר ראשון בלי שיצטרכו להשלים תעודת בגרות. העירייה כבר היום מכסה את העלות הזאת ונותנת ימים על חשבונה. רק בשנה שעברה חולקו יותר מ-

200,000 ₪ שהעירייה העניקה ללומדים לתארים לטובת הקידום. בלי קשר לרשימה כזאת או אחרת של עובדים שמקבלים יום חופש ללימודים. וכמובן שיש היום כבר ועדה שתומכת בעובדים בעלי רקע כלכלי קשה כדי לתקצב לימודים לתואר ראשון, שכאמור באמת המטרה היא שעובדים יוכלו לגשת למכרזים להיבחר, ואנחנו נקבל עובדים איכותיים יותר.

מה שאני מבקש להציע בהקשר הזה, זה בהחלט לפנות לעובדי העירייה, אני חושב שאין פה אחד שיחלוק על זה. לעודד אותם לגשת למסלולים האלה, למסלולי ההשכלה הגבוהה, כדי שבאמת אנחנו נוכל להתקדם ולקבל גם עובדים וגם העובד יוכל להרוויח יותר ברמת הקידום שלו וברמת הסיפוק מהעבודה. אם יש מתנגדים? לא. תודה רבה.

הרב א. סבג: שנייה אחת, רק רגע, אורי. רק בשביל לחדש לך,

ד. דיון בהצעה לסדר יום של מר יעקב בן שמחון בנושא: "נתוני המיצ"ב" והנתונים עצמם.
עצמם.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,77777777 ממממייייווווםםםם 33330000....6666....11113333 מלפני שנה וחצי נפתחה כיתה שיזם אותה מנהל מינהלת עמישב איציק. שנה וחצי כבר קבוצה של 35-40 אנשים מהעירייה שלומדים לתואר ראשון.

מרביתם אין להם בגרות ואין שום בעיה. יש כאלה כבר שנמצאים ממש על סף העניין. האוניברסיטה הפתוחה, כן. ואני במקרה גם תלמיד בתוך העניין.

מר י. בן שמחון: יישר כוח.

החלטה מס' :1282 לאשר את הצעת ההחלטה של רה"ע כמפורט לעיל.

עו"ד א. אוהד: הנושא הבא זה הנושא של המיצ"ב. ברוכי, מיצ"ב

זה בדיוק המוסדות שלך. עכשיו מדברים על זה.

מר י. בן שמחון: לא מעניין אותו כלום. הוא רק כסף. אני רוצה

להתחיל, ואחר כך, כשנגיע לרזולוציות היותר גבוהות, אז גם רמי וגם רויטל ייכנסו כאן לדקויות מה הם עושים וכיצד הם עושים. אז קודם כל, כדי לסבר את האוזן, המיצ"ב, ההגדרה של זה: מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית. זאת בעצם מערכת של מדדים בין ספריים שמשמשת את מנהלי בתי הספר ואת הצוות ככלי עבודה לתכנון משאבים ולניצולם.

נקודת המוצא שמנחה את פיתוח המיצ"ב היא התפיסה כי כל בית ספר הוא מכלול שמורכב מחלקים רבים שיש ביניהם יחסי גומלין. מדובר כאן בארגון שכולל סביבה לימודית, תכניות לימודים, הישגים, תכניות לפיתוח מקצועי של הסגל, מערכות יחסים רבות כגון תלמידים- תלמידים, מורים- מורים, מורים- תלמידים, מורים- הורים ועוד.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,77777777 ממממייייווווםםםם 33330000....6666....11113333 לפיכך, כדי לקבל תמונה שמתארת את סביבת בית הספר, יש לבחון היבטים רבים שיקיפו וישקפו את המורכבות הזאת. המיצ"ב מתקיים ב- 4 תחומי דעת.

שפת אם, אצלנו זה עברית, מתמטיקה, אנגלית, מדע וטכנולוגיה מקצוע אחד.

וגם זה מלווה בשאלונים על אקלים בית הספר, סביבה פדגוגית וכיוצא בזה.

זה באופן כללי לגבי הנתונים מה זה מיצב ומה נבחנים בו, ועושים אותו אחת לשנתיים מיצ"ב חיצוני, ויש גם מיצ"ב פנימי שכל בית ספר עושה לעצמו.

כלומר, את אותם הדברים, אבל מבחן פנימי.

המיצ"ב בפתח תקווה מאפשר למנהלי האגפים, אם זה רויטל וסיגלית שנמצאת כרגע בחו"ל, לבחון בעצם את הנתונים של הלומדים, ויחד עם משרד החינוך הם נותנים מענה ביחד לשיפור מערך הלמידה בבתי הספר השונים, בית ספר- בית ספר, וכמובן כל זה ברזולוציה הנקודתית של אותו בית ספר.

הכוונה היא להשתפר הלאה ולהימנות, וזאת הכוונה שלנו, להימנות עם התוצאות של העשירון שמעלינו. כלומר, אם אנחנו נחשבים לאשכול ,6 אז אנחנו רוצים בהחלט לא להשתוות לאשכול ,6 ולא להימנות באשכול 6 עם ההישגים ששם אנחנו מובילים, אלא להימנות עם האשכול שמעלינו, אשכול ,7 ושם לנסות להוביל. כלומר, לקפוץ מדרגה אחת קדימה. זאת בעצם המשימה שלנו, זאת המטרה.

מנהלי בתי הספר משתפים פעולה, מכינים מיפויים על כל תלמיד ותלמיד, בהתאם כמובן להנחיות של המפקחים. הן כדי לעמוד על מצב ההישגים של כל תלמיד ושל הכיתה ושל השכבה. בתכנית העבודה העירונית שהצגנו לפני שבוע למנהלת המחוז, שאני מחזיק אותה פה, זו תכנית העבודה. אם תרצו, אפשר לקבל את זה גם במצגת. בתכנית הזאת הציגו בפני מנהלת המחוז, ורמי עוד מעט יפרט קצת יותר, יעדים ומטרות מוגדרות מאוד לשנה הקרובה גם בתחום של ההישגים הלימודיים וגם בתחום השיפור של האקלים והחינוך הערכי.

אני אתן לכם דוגמאות. למשל אחת המטרות שאנחנו הצבנו לעצמנו, זה להפחית את האלימות בין %8 ל- %.10 כלומר, יש תכנית שאומרת שנכניס 22

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,77777777 ממממייייווווםםםם 33330000....6666....11113333 תכנית להתערבות כזאת ותכנית התערבות כזו, ואנחנו נמדוד. כי כל העניין כאן זה המדידה. למדוד שכמות הלימוד תרד. זאת אומרת, אנחנו רוצים לדעת במילים פשוטות, שאנחנו משקיעים משאבים, שהמשאבים האלה בסופו של דבר לא הולכים לריק, אלא אפשר למדוד את היעילות של מה ששמנו. או לדוגמא אחרת, יש כוונה להשקיע, אתם תכנסו לרזולוציות, להעלות את הציון הרב שנתי במתמטיקה, במדעים, באנגלית ובשפה, ב- %4 לפחות. כלומר, אנחנו רוצים שלאורך זמן אנחנו נראה שיש כאן עלייה משמעותית בהישגים האלה. אנחנו מציבים כאן רף ברור ומוגדר.

כל ההשתלמויות של המורים למשל תתייחסנה להוראה דיפרנציאלית. מכיוון שזהו אחד המרכיבים החשובים ביותר להצלחה בנושא הזה. ודבר לא פחות חשוב זו הרחבת היכולת של המורים להכלת תלמידים. זה נושא שעומד היום ברומו של עולם. כיוון שכמות הילדים הרב גונית הזו מציפה את הכיתה, אז אנחנו רוצים שמורה יהיה מסוגל בו זמנית גם לטפל בילד החזק, בילד המוכשר, וגם בילדים שיש להם בעיות ושגם הם ייתרמו בסופו של דבר מהיכולות של המורים. זאת הפתיחה שלי לנושא, ואני אבקש מרמי להיכנס קצת יוצר לרזולוציות ולהראות.

גב' ש. אורן: יעקב, אני קראתי בתשומת לב, וראיתי שהבעיה

העיקרית שלנו זה דווקא בבתי הספר הממלכתיים דתיים... בית ספרי...

מר י. בן שמחון: גם לזה הוא יתייחס. רמי, בבקשה.

מר ר. הופנברג: אני, בצו השעה ובעיות החשמל, אנחנו ויתרנו על

השקפים. וכל מי שירצה, כמובן יוכל לקבל אותם ואת כל המצגות. אני רוצה להעיר בכמה נקודות. קצרות, כדי לא להרחיב יותר מידי את העניין. תראו, אנחנו נמצאים כבר מעל לשנה בתוך המהלך הזה. כמובן המערכת המקצועית 23

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,77777777 ממממייייווווםםםם 33330000....6666....11113333 נחשפה למיצ"בים זמן רב לפני שהם נחשפו בתקשורת ונחשפו קצת בצורה מעוותת ולא כאן המקום להיכנס לעניין. וכל המערכת, לא רק של פתח תקווה, ופתח תקווה בהחלט מובילה בעניין וגם מחוז תל אביב שעברנו אליו מוביל בעניין, מתכיילת לכיוון של עבודה שהיא מוכוונת מדדים והישגים. בלי לפגוע כהוא זה בצורך ובהמשך העבודה בתחום הערכי ובתחום האקלימי, אבל כל דבר ללכת לכיוון של מדידה והערכה כדי לדעת בדיוק מה התוצאות ולדעת שלא עובדים פול גז ניוטרל באיזה נושא מסוים, משקיעים, זה נראה טוב מאוד, אבל אין תוצאות.

אני אראה לכם אולי פה את השקף שהתכוונו להראות. רק כדוגמא, זה לא משנה, מספיק לראות את הצבעים. אנחנו היום יורדים יחד עם משרד החינוך לעבודה ברזולוציה לא של עבודה ברמת כיתה, אלא של עבודה ברמת תלמיד.

והעבודה נעשית 3 פעמים בשנה. כל בית ספר עובר 3 פעמים בשנה סטטוס, זה השם המקצועי של העניין, מול הפיקוח והרשות, וצריך להציג את ההתקדמות של תלמידיו בתחום הלימודי כל שנה בתחום האקלימי, זה בדילוגים של שנתיים. להציג את ההתקדמות של תלמידיו משליש לשליש. זאת אומרת, כאשר כל תלמיד מסומן, תלמיד שהציונים שלו נמוכים הוא מסומן אדום, צריך לראות שזה מתקדם וכן הלאה. והסטטוס הזה נעשה 3 פעמים בשנה.

כאשר כל שנה בתי הספר עושים מיצ"ב פנימי. המיצ"ב החיצוני הוא כל שנתיים. עושים כל שנה מיצ"ב פנימי שמלמדים אותם איך לעשות אותו נכון בלי חיפופים, ואיך לנתח אותו נכון, שזה לא פחות חשוב מאיך לעשות אותו נכון, כדי שאפשר יהיה לראות שכל הזמן התלמידים הולכים ומתקדמים.

כאשר כל המערכת מכוילת לעניין הזה, והכיול של המערכת לעניין הזה זה לא רק בבחינה של מה קורה, אלא יותר מכך והרבה יותר חשוב מכך, זה ללמד את המערכת, בעיקר את המערכת של המורים, איך לעבוד נכון ואיך להתמודד נכון כדי להביא להישגים האלה. כל צוותי המורים בבתי הספר מקבלים הדרכות. גם ההשתלמויות הבית ספריות וגם ההשתלמויות ב"פסגה" מוכוונות 24

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,77777777 ממממייייווווםםםם 33330000....6666....11113333 למדידת הישגים ותוצאה וקידום. לא בגלל הכותרת רק של מיצ"ב... זה התכנים האמיתיים שצריך להביא את התלמידים אליהם. העירייה ומשרד החינוך מכניסים כוחות הדרכה לתוך בתי הספר, אם זה בתחום הלימודי והמקצועי ואם זה בתחום האקלים, זה בעיקר סביב הנושא של היועצות ומדריכות שמדריכות את היועצות ותהליך המניפה מדריכות את המורים והצוותים בבתי הספר כדי לשנות תהליכים, לשנות אקלים, להכין יותר נכון את התלמידים וכל הדברים שהוזכרו כאן.

כאשר אנחנו באנו לאותו מפגש אצל מנהלת המחוז, הסטטוס השלישי של העיר הוצג לאחר מכן גם אצל מנהלת המחוז. אנחנו הצבנו בלי חכמות יעדים לעיר. מבחינתנו כמערכת חינוך, של עלייה ממוצעת, של בין %4 ל- %5 בהישגי המיצב, גם הלימודי וגם האקלימי תוך שנה. זאת אומרת, אנחנו גם לעצמנו לא עושים הנחות ובוחנים את עצמנו בקפיצת הישגים שהיא אמורה להיות קפיצת הישגים משמעותית וניכרת. לא %,1%-2 %,4%-5 בכל המדדים. לא נפרט פה את כל השקפים, כולל עלייה ברמת ההישגים בתחום האקלים. צריך לזכור 3 דברים, 3 הערות בהקשר הזה.

הערה אחת, ההסתכלות על ממוצע עירוני הוא קצת מטעה. בסופו של דבר העבודה העיקרית נעשית מול בתי הספר. יש בתי ספר שהציפיות מהן היו יותר גבוהות מההישגים, וברור שצריך לעשות שם איזו עבודה כדי שיגיעו למקום אחר. יש בתי ספר, שיחסית למקומם, לאופי האוכלוסייה שלהם, ההישגים שלהם יפים מאוד ואפילו עולים בהרבה על הרמה הארצית, וצריך כמובן להמשיך לחזק ולעודד אותם. כך שבסופו של דבר השאלה היא הרבה שאלות מקומיות שמצטרפות לראייה העירונית הממוצעת.

הערה שנייה שהיא הערה חשובה, אנחנו לא מסתפקים רק בלקדם את החלשים. אנחנו רוצים גם לראות איך מקדמים את מדדי המצוינות. למשל מדד שאגב לא מופיע בניצב, אנחנו רוצים להעלות לפחות ב- %5 את מספר התלמידים שלומדים 5 יחידות באנגלית ובמתמטיקה, מכיוון שזה מקצועות 25

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,77777777 ממממייייווווםםםם 33330000....6666....11113333 המפתח. אלה מקצועות המפתח. זה נכון שבאנגלית יש לנו... סטנדרטים גבוהים. אבל עדיין אנחנו רוצים להעלות לסטנדרטים יותר גבוהים.

מר א. ישראל: רמי, סליחה שאני מפריע לך. אתה נגעת בנקודה

שבאמת לאחרונה, עוד פעם, אני נתקלתי בתופעה שכזאת, שהרבה מאוד תלמידי בבתי הספר העל יסודיים ובתיכון, עוברים למגמה עם 4 יחידות או 3 יחידות ואומרים 'זה יהיה בסדר'.

מר ר. הופנברג: אתה פותח סוגייה גדולה ורחבה שלא נרחיב בה

עכשיו, של המטרה להעלות את ההישגים של התלמידים ב- 4 ו- 5 יחידות, וגם חיזוק של למידת ההיי- טק, היא מותנית בסופו של דבר ב... הזה.

מר י. בן שמחון: לא רק המחוננים צריכים לעשות.

עו"ד י. ברוורמן: אבל יעקב, מה שאנחנו באים ואומרים, זה שאנחנו

צריכים להיות גם מספיק הגונים עם עצמנו, שיש פה עלייה נגיד ברמת הציונים. השאלה היא באיזו רמה נמצאים התלמידים שרמת הציונים שלהם עולה. כי למשל, סתם לצורך העניין, נגיד שכולם היו לומדים ברמה של 3 יחידות ולא ,5 ברור שפתאום תהיה קפיצה של תלמידים, של ציונים. אני לא פותח את זה. אני רק אומר שכשבאים לבדוק את הנתונים, צריכים לקבל, אתה יודע.

מר ר. הופנברג: אגב, צריך לדעת שמשרד החינוך, היום כשהוא

מציג וכל אחד יכול להיכנס בנושא זכאות בגרות ורמת בגרות, הוא יכול להיכנס לאינטרנט ולראות כל בית ספר בעיר. כי אנחנו בין הרשויות שנמצאות מכבר שנתיים- שלוש בפיילוט של הכל נחשף באינטרנט. אתה יכול 26

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,77777777 ממממייייווווםםםם 33330000....6666....11113333 לראות, ושם זה לא המיצב שפורסם בבת אחת בגלל צו, שם משרד החינוך הכין את זה. כל בית ספר נמדד לא רק ברמת הציונים שלו, אלא באיכות התעודה שלו. כמה תלמידים ניגשים ל- 4 יחידות, כמה תלמידים ניגשים ל- 5 יחידות. ההנחה היא שבית ספר, יכול להיות שהזכאות הממוצעת שלו תרד ב- %1 או %2 כי הוא דוחף את התלמידים ל- 4-5 יחידות.

עו"ד י. ברוורמן: יפה, יפה. אוקיי.

מר ר. הופנברג: אנחנו מחנכים את המנהלים, רבותיי, אל תפחדו.

כי אם אנחנו רוצים תלמידים שמובילים בהיי- טק, ואם אנחנו רוצים שהאקזיטים יהיו של התלמידים שלנו, הם צריכים ללמוד 5 יחידות ולא להסתפק בציון יותר גבוה אבל ב- 4 יחידות.

עו"ד י. ברוורמן: נכון.

מר ר. הופנברג: אגב, גם הקבלה לטכניון והמקומות האלה, תלוי

בהיקף היחידות וכו'. אז ברור שזה בדיוק... בעניין הזה.

מר א. ישראל: שאלה נוספת קטנה, אנחנו גם בודקים את כמות

התלמידים שמתייצבים? זאת אומרת, זה מאה אחוז התייצבות? זה לא תמיד מאה אחוזה התייצבות. שזה גם כן משפיע.

מר ר. הופנברג: ודאי שאנחנו בוחנים גם את העניין הזה.

???: שואל על הבחינות?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד י. ברוורמן: לבחינות, לבחינות.

מר ר. הופנברג: מי שייכנס לאינטרנט ויבדוק את ה- 100 עמודים

שמופיעים על כל בית ספר, יראה שאחד הדברים שבודקים זה אחוז ההתייצבות לבחינה. כי הרי אין חכמות, אם האחוז הוא נמוך... מי אלה שלא התייצבו. אם האחוז הוא גבוה, אתה יודע טוב מאוד שזה משקף יותר את ההיקף של בית הספר. פתח תקווה מאוד מצטיינת אגב ברמת נוכחות גבוהה.

מפני שאנחנו אומרים, אין חכמות, אנחנו לא רוצים לרמות את עצמנו בעניין.

אני אסיים אולי ב- 2 נקודות. נקודה אחת, אנחנו כמה שנים כבר מדברים על הצורך בהקמת יחידה בתוך מינהל החינוך שעוסקת בהערכה ומדידה. כמו שרשויות רבות הקימו, ואנחנו קיבלנו הסכמה היום של המערכת העירונית ללכת ולהקים את היחידה הזו בלוח זמנים כזה או אחר.

מר י. בן שמחון: זה ישפר מאוד- מאוד.

עו"ד י. ברוורמן: אין ספק.

מר ר. הופנברג: זה אחד היעדים של שנת הלימודים הבאה, כדי

שיכולות המדידה שלנו יהיו בזמן אמיתי ומיידית וכאן ועכשיו.

מר י. בן שמחון: ולא רק של זה, של כל הפעולות.

מר ר. הופנברג: ודאי, שנוכל למדוד כל פרויקט וכל דבר אחר,

בדיקת עומק של ההישגים שלו. ודבר אחרון שאני רוצה לציין. יעקב הזכיר את זה, אני רק רוצה לחדד את זה יותר בפרטים. אתם יודעים שאת המיצ"ב כולם למדו דרך אתר מדלן נדל"ן. הוא נתן את הפרסום לעיתון, כולם 28

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

גב' ש. אורן : אני...

מר ר. הופנברג: כי את יודעת את העבודה, אבל אחרים נבהלים

מהטבלאות. צריך לזכור, שאני מסתכל על התוצאות של האתר ההוא שכולם הסתכלו עליו, בין הערים הגדולות, הרי ברור שפתח תקווה... תקשורת, אי אפשר להשוות את פתח תקווה, לא למכבים רעות ולא לסביון. בין הערים הגדולות פתח תקווה נמצאת לפני אשדוד, לפני חולון, לפני נתניה, לפני בת ים, לפני באר שבע. ורק ראשון לציון משיגה אותה קצת, שהיא בחתך סוציו אקונומי יותר גבוה. וכמו שיעקב אמר, אנחנו רחוקים מאוד מלהיות מרוצים מזה שאנחנו מובילים את העשירון שלנו. אנחנו רוצים לקפוץ לרמת העשירון שמעל העשירון של פתח תקווה, וכל העבודה הזאת תביא את ההישג הזה.

גב' ש. אורן: צריך לציין שבפתח תקווה... קיבל ,100 בתי הספר

לא ממיינים. תל אביב ממיינת בית הספר לטבע, ממיינים את התלמידים, לוקחים ילדים שיש להם הישגים מאוד גבוהים מלכתחילה ואז מראים 'איזה יופי, יש לנו בית ספר יוקרתי'. זה טוב ליחסי ציבור.

מר ר. הופנברג: אני מאוד מסכים וטוב שהזכרת את העניין הזה.

באמת, אני אסיים בנקודה הזאת, כי זאת היתה נקודה שגם עשו ממנה קצת צימעס בתקשורת. לקחו בפתח תקווה מוסדות של עליית הנוער, פנימייתי ים ארציים, שנמצאים בפתח תקווה. אנחנו גאים בזה שהם בעיר, אנחנו גם עוזרים להם. הם גם עוזרים לנו וקולטים בשוליים, חלק גדול מהתלמידים לא מהעיר, זה כפרי נוער, אבל הם קולטים בשוליים גם ילדים מהעיר שמאוד 29

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר י. בן שמחון: אבל בגלל שהם בעיר אז הם...

מר ר. הופנברג: ודאי, למדוד אותם מול בתי הספר זה ממש מצחיק,

אבל המדידה הזאת היא לא מדידה נכונה. וכשאנחנו בוחנים את בתי הספר שנמצאים ברמה גבוהה, למשל הזכאות לבגרות של התיכונים העירוניים, שהיא נמצאת בדרך כלל סביב ה- 90 לפחות, אז אנחנו גאים על כך, לא רק שהם סביב ה-,90 אלא שאתה בודק את החתך הסוציו-אקונומי ואתה רואה שיש שם גם אוכלוסייה מכפר גנים ג' ומאם המושבות, אבל גם אוכלוסייה שבאה משערייה, ואוכלוסייה שבאה מעמישב... מקומות אחרים.

מר י. בן שמחון: ועל כך גאוותנו.

מר ר. הופנברג: וכל התמהיל הזה יוצר את התוצאות. כי לא חכמה,

ביום שפורסמו התוצאות האלה של המיצב, בדיוק באותו יום התקשרו אליי מעיריית קרית אונו, ביקשו להעביר מבית הספר שזכה במקום ראשון בארץ או אחד מחמשת הראשונים, אין בבית ספר שלנו ילדים חלשים שלהם אין מענה, ואצלנו אנחנו יודעים לתת להם מענה. אז החכמה היא לא לעשות בתי ספר אליטיסטיים, אלא לתת מענה לכל האוכלוסייה.

עו"ד י. ברוורמן: רמי, אפשר כמה הערות?

מר ר. הופנברג: כן, כן, בבקשה.

עו"ד י. ברוורמן: דבר אחד, אני חושב שיש מקום, הרי אנחנו יודעים

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,77777777 ממממייייווווםםםם 33330000....6666....11113333 שהממוצעים מורכבים, אתה יודע, מבתי הספר הטובים והפחות וכו'. וזה פחות מעניין אותי. אני חושב שאנחנו צריכים לשים דגש על אותם בתי ספר חלשים, על מנת להרים אותם. כי הטובים, אתה יודע, הם טובים.

גב' ש. אורן: לא, לא, זה בכלל לא מובן מאליו שהטובים הם

טובים. לגמרי לא. כל בתי הספר, גם הטובים והחזקים, צריכים להמשיך לקבל תקציבים.

מר ר. הופנברג: אנחנו לא מוותרים לאף אחד. אתה צודק מאוד.

כמובן שהמשימה הגדולה, ואנחנו לא מוותרים לאף אחד. גם שהחזקים, שיהיו יותר חזקים.

עו"ד י. ברוורמן: זה דבר אחד. דבר שני, עדיין, למרות שדעת מבינים

זה בית ספר פרטי וכל השאר, אבל עדיין רמי, אני חושב שאנחנו יכולים להעמיד לעצמנו את זה כיעד. ומה שעושים שם מוכיח שאפשר לקדם דברים, גם אם לא להגיע ל- ,100 בצורה סבירה עם השקעה נכונה ומחשבה נכונה. אבל אני אגיד לך מה יותר מטריד אותי, רמי, וזה צריך לראות ולהתייחס, זה פחות הציונים. אני מאלה שגורס, הציונים בעיניי הם פחות קריטיים. אבל כשאני מסתכל, למשל אחוז התלמידים שטוב להם בבית הספר, ואני רואה שיש בתי ספר, שיש מספר גדול של תלמידים שלא טוב להם. אני מסתכל על מספר התלמידים שחוו אלימות, ואני רואה מורים, איזה אחוזים של מורים שנשחקו, וזה בהתאם. הם לא יכולים ללמד כמו שצריך, התלמידים סובלים מזה. אני חושב שחלק מהבעיה שאנחנו צריכים להתמודד זה הנתונים הללו, לא הציון.

אני אגיד לך את האמת, רמי, יעקב, אני פחות מוטרד, אתה יודע מה, אם הציונים בבגרות לא יהיו 100 אלא יהיו 90 או 80 ו- ,85 זה פחות מטריד אותי.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר י. בן שמחון: מה שאני אמרתי קודם על נושא ההכלה, זה בדיוק

אני דיברתי. שאחד הכלים לעשות את זה, זה לטפל בנושא ההכלה של המורים מצד אחד. מצד שני, נעשות כאן פעולות, למשל תכניות למנוע את הנושא הזה שלועגים לי. הכי מפה זה מתחיל, ברגע שלועגים לי ואני דחוי וכל זה, אז יש תכניות שהמפקחות בישיבה שהיינו אצל מנהלת המחוז, התכניות האלה עכשיו הולכות לקבל דגש להפעלה בבתי הספר היסודיים במיוחד, שם זה מתחיל, כדי להקטין את התופעות האלה. ככל שאתה עושה את הפעולות האלה יותר, תופעת האלימות וההרגשה של היחיד שהוא לא מקובל בחברה, פוחתות.

עו"ד י. ברוורמן: יש בתי ספר ש- %30 מהתלמידים אומרים שהם חוו

בחודש אלימות. זה דברים שהם לא ייאמנו. %.30

מר ר. הופנברג: כמו שאני אמרתי קודם, חלק גדול מהתכניות

מוקצות לנושא אקלים. כשאנחנו מדברים על עלייה של %5 עירונית באקלים, זה אומר שאותו בית ספר של %30 יירד ל- %.10 כיוון שאלה שנמצאים ב- %,10 לא יכולים הרבה לרדת, %.1%-2 ברוב בתי הספר, המצב הוא לא קיצוני כזה.

עו"ד א. שונשיין: תגיד לי, מה... לעשות שיח אישי? יאללה, תסיימו.

עו"ד י. ברוורמן: יש לך חוג בית?

עו"ד א. שונשיין: איזה חוג בית?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד א. אוהד: יש לו חוג מקראמה.

מר ר. הופנברג: ואני רוצה להגיד עוד משהו, שיהיה ברור. ואני

בטוח שלא תחלוק עלינו בעניין הזה. הגדלת ההישגים בתחום האקלים, היא גם מגדילה את ההישגים הלימודיים.

עו"ד י. ברוורמן: אוטומאטית, אני מסכים איתך. לכן אני אומר, זה

פחות מטריד אותי.

מר ר. הופנברג: בוודאי, זה מטופל.

מר י. בן שמחון: אבל גם הטיפול בחינוך הערכי ביחד.

מר ר. הופנברג: ברור. רויטל רוצה להוסיף משפט.

עו"ד א. אוהד: אוקיי, רבותיי, תודה רבה. הנושא הבא איציק

ישראל.

מר י. בן שמחון: משפט, משפט.

עו"ד א. אוהד: משפט, סליחה. רויטל, לא ראיתי אותך.

גב' ר. שפירא: אני רוצה להתייחס, כי לנושא ההישגים דיברו,

אבל אני רוצה להתייחס על האקלים. בעל יסודי לפחות, בשנה הנוכחית, הנושא שהיה על הפרק זה הכלה. אנחנו, עוד לפני שהמשרד הציב את זה כיעד 33

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,77777777 ממממייייווווםםםם 33330000....6666....11113333 ,2012 אנחנו הצבנו את זה כיעד עירוני שלנו. לטפל בהכשרת הצוותים להכיל תלמידים יותר מאתגרים לצד אפס סובלנות ואלימות. אני יכולה לומר לך שהשנה אנחנו דאגנו בוועדה בין מקצועית להעביר תלמידים מבית ספר לבית ספר כחלק מתגובה לאלימות קשה שהיתה בבית הספר. אנחנו לא זורקים ילדים לרחוב, אנחנו פותחים להם דלת במקום אחר.

אבל הסיפור של אקלים בית ספרי, שנה הבאה הושם גם, כחלק מהיעדים בעל יסודי, פסיכולוגיות, יועצות, עובדות על הכשרת צוותים. לפני שאנחנו מגיעים לילדים, עם הצוותים, בעיקר על הנושא של יחס אישי, מכבד, מוקיר, מאתגר, מעורר מוטיבציה. זה סוג השיח. אני מודה שאנחנו בחטיבות אולי פחות שמנו לב לזה קודם לכן. הדגש עכשיו יהיה בעיקר בחטיבות הביניים.

עו"ד י. ברוורמן: כי אני רוצה להגיד לך שאני בחטיבות, אני שומע

שהבעיות מתחילות כבר-

מר א. ישראל: שאלה אחת. חלק מהעניין גם מתחיל בעניין של

הגיבוי של משרד החינוך לגבי מורות שחוקות נקרא לזה, או כרגע שהתעייפו קצת מהמערכת. האם משרד החינוך ייתן את ידו לעזור לנו בנושא הזה?

גב' ר. שפירא: אז אני יכולה להגיד לך, דווקא אני לא מחכה

לעזרת משרד החינוך. אני שמחה שהרשות הסכימה ללכת איתנו למהלך של הקטנת כיתות. אנחנו פותחים כבר ב- ט' ב- 2 חטיבות, 2 כיתות שהן מיועדות לכיתות מב"ר אתגר. רק היום היה דיון להקטין כיתות בשכבת ז'.

מר א. ישראל: דיברתי גם על המורות.

גב' ר. שפירא: לגבי מורות זה חלק מהתהליך. אנחנו גם מעודדים

ה. דיון בהצעה לסדר יום של מר איציק ישראל בנושא: "הרחבת כביש דרך אם המושבות".
המושבות".

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. ישראל: לא, זה חלק.

עו"ד י. ברוורמן: אבל יש שיתוף פעולה עם הפיקוח במרכז?

מר י. בן שמחון: ודאי, ודאי. הדוק.

גב' ר. שפירא: כן, כן, כן. מאוד, מאוד.

עו"ד א. אוהד: תודה רבה. סגרנו.

עו"ד א. אוהד: איציק ישראל, הנושא הבא.

מר א. ישראל: מי הנציגים מטעם מינהל הנדסה? אה, יוסי. מה

הענייני ם?

מר א. עובדיה: הבנו, תודה רבה, נושא הבא.

מר א. ישראל: אני ביקשתי פה דיון להרחבת כביש דרך אם

המושבות. הכביש שנמצא מצפון לשכונת אם המושבות. הכביש מתחיל מצפון לשכונת הדר המושבות, בהמשך לרח' ראשון לציון לכיוון הרב מלכה. הכביש בהתחלה במקור תוכנן עם 2 מסלולים מכל צד. משום מה בעת הביצוע הכביש, 35

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,77777777 ממממייייווווםםםם 33330000....6666....11113333 חלקו לפחות, הוא בעל נתיב אחד בלבד. בעת הביצוע חלק מהכביש עבר לנתיב אחד מכל צד. אני נוסע בכביש הזה לא מעט פעמים במהלך השבוע, ואני יכול להגיד לכם שבשעות החשיכה, כשנוסעים בכביש הזה, והכביש הזה-

הרב א. בוסו: באיזה חלק, איציק?

מר א. ישראל: כביש אם המושבות, רח' ראשון לציון.

עו"ד י. ברוורמן: באמצע.

מר א. ישראל: בואו נעשה סדר, רק שנייה. רח' ראשון לציון

שמחלק את שכונת אם המושבות בין הוותיקה לחדשה. בקצהו יש כביש שמוביל לכיוון הרב מלכה צומת העיפרון. עד פה, אוריאל?

הרב א. בוסו: כן, כן.

מר א. ישראל: הרב מלכה, צומת העיפרון. הוא מתחיל בכביש עם

2 נתיבים, והוא הופך להיות נתיב אחד. ואותו דבר גם בכיוון השני. כל האורך של הכביש הזה זה 1.1 ק"מ. כל ההרחבה שאני מדבר עליה, זה 800 מ'.

שתבינו, יש לזה אספקט גם בנושא הבטיחות שהכביש באמת, ההצרה של הכביש היא באמת מאוד מסוכנת. ויש לזה גם היבט נוסף, העניין של הפקקים, יש שם פקקים על הבוקר מטורפים לגמרי.

מר א. עובדיה: אנחנו בעד מה שאיציק אומר.

עו"ד א. אוהד: כן, הלאה. יוסי קרוואני. הוא יכול לענות לך,

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר י. קרוואני: אכן הכביש מתוכנן כ- 2 נתיבים בכל צד, ממזרח

למערב. כשהכביש יבוצע לכל אורכו כפי שיש בתכניות, ואנחנו נרחיב אותו.

כידוע לך, הכביש צריך להמשיך יותר מזרחה עד כיוון רח' גליס, שם להתחבר.

ביצענו את הכביש הזה לפני כשנתיים בערך. אני חושב שאתה גם בין אלה שיזמת אותו, בגלל שהיה צורך לנקז את התנועה מהשכונה.

מר א. ישראל: נכון.

מר י. קרוואני: לא בשביל המהות מה שמתבצע עכשיו. לא כך הוא

תוכנן. התכנון שלו הוא מרח' גיסין ומערבה, ולא כפי שהוא מתוכנן עכשיו.

לאור הצורך שביקשו אז, חברי המועצה.

מר א. ישראל: כשאנחנו לחצנו לפתוח את הכביש.

מר י. קרוואני: פתחו את הכביש הזה, לא היה צורך. אין צורך גם

היום לפתוח אותו במלוא הרוחב שלו. הוא אושר גם על ידי אנשי המקצוע שלנו.

עו"ד י. ברוורמן: לא הבנתי. מה זאת אומרת? אולי נצר אותו? לא

הבנתי.

מר י. קרוואני: לא. לא ביצענו אותו במלוא הרוחב, כי הוא לא

מושלם. כשנגיע איתו עד גיסין, אז יהיה. עכשיו לא צריך אותו, כי אין לו את הקיבולת.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. ישראל: יוסי, אני חייב לעצור אותך. הכביש באמת, יש

תכנון מקורי שמגיע עד גיסין באזור התעשייה.

מר י. קרוואני: גליס.

מר א. ישראל: עד גליס, סליחה. באזור התעשייה. לעצם העניין,

הכביש הזה, בשלב כזה או אחר, החליטו שאולי אין כדאיות לפתוח אותו מהכיוון ההוא, כי אז כולם ייכנסו לעיר פתח תקווה בצורה כזאת או אחרת, וייצרו עומסים מיותרים על הכביש הזה. נכון להיום הכביש מאוד עמוס במשך היום, ואני אומר לך שהצרת הכביש באמצעותו מסכנת נהגים. אני אומר לך שכבר מספר פעמים חתכו אותי בכביש הזה וזה מסוכן מאוד.

מר י. קרוואני: הכביש הזה אושר על ידי אגף התנועה, עבר ביקורת

גם של משרד התחבורה ואושר. אם תרצה, אני יכול להראות לך את התכניות, חתומות ומאושרות על ידי משרד התחבורה.

עו"ד י. ברוורמן: עזוב. האישור – אושר. אבל בפרקטיקה זה תקוע.

מר א. ישראל: 800 מ'.

מר י. קרוואני: אפשר עוד משפט אחד?

מר א. עובדיה: סליחה, אדוני ראש העיר. מה בעיה לנסות לפתור?

עו"ד א. אוהד: אני אענה לך מה הבעיה עוד דקה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר י. קרוואני: עוד משפט אחד, רק ליידע אתכם. שהכביש הזה

הוא בכלל באחריות משרד התחבורה, שהתקצוב שלו הוא 70;,30 ואנחנו, כלומר עיריית פתח תקווה, באה ועשתה את זה במלוא התקציב העירוני שלה.

אז לבוא ולהגיד שכאילו-

עו"ד י. ברוורמן: יוסי, השאלה היא מאוד פשוטה. א' – זאת סוגיה

אחרת, האם צריך שם, האם זה תקין שזה ככה עשוי. אני לא נכנס כרגע. יכול להיות שתגיד זה משרד התחבורה, לא שייך אלינו, אז-

עו"ד א. אוהד: חברים יקרים, בואו נסכם את הנושא הזה. אנחנו

לצערנו הרב נתקלים בחודשים האחרונים בכל מיני נקרא לזה בעיות שנבעו מקבלת החלטות כזאת או אחרת שהתקבלו קודם לכן, אם זה בנושא של בינוי, אם זה בנושא של תשתיות. איציק ישראל העלה את הנושא הזה לדיון, גם תוך כדי הדיון, איך אומרים הילדים – התפלק לו שאנחנו לחצנו לפתוח את הכביש, לחצו לפתוח.

מר א. ישראל: לא, לא, לא התפלק לי. לא התפלק לי שום דבר. אני

עומד אחרי כל מה שאני אומר.

עו"ד א. אוהד: עוד יותר טוב, עוד יותר טוב. איציק ישראל לחץ

בזמנו לפתוח את הכביש כשהוא יודע שיש בעיות כאלה ואחרות עם רכבת ישראל. בעיות כאלה ואחרות.

מר א. ישראל: לא, גם זה לא נכון, אתה שם מילים בפי. אל תשים

מילים בפי.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד א. אוהד: רגע, רגע, רגע. הנושא מוכר לך.

מר א. ישראל: תשים רק את מה שאמרתי, רק את מה שאמרתי.

עו"ד א. אוהד: לא צריך לשבור את ה...

מר א. ישראל: לא, עוד פעם, שלא ישים מילים בפי. תסביר רק את

מה שאמרתי בלבד. זה מיותר כל העימות הזה, אורי.

עו"ד א. אוהד: אני לא מתעמת איתך, אני אומר לך.

מר א. ישראל: עוד פעם. אתה מכניס מילים בפי, וזה לא נכון.

עובדתית אמרתי – נכון, לחצנו לפתוח את כביש אם המושבות. נקודה.

עו"ד א. אוהד: כמו שהוא. יפה. אם הייתם מקבלים החלטות נכון,

אז המצב היה אחר.

מר א. ישראל: את ה'כמו שהוא' אתה הוספת.

עו"ד א. אוהד: אתה גם יוצר את הבעיה וגם בא ומנסה להצטייר

כמי שפותר אותה.

מר א. ישראל: את ה'כמו שהוא', אתה הוספת. ודבר לעניין.

השאלה אם אתה רוצה לאשר את הכביש הזה. מדובר בחצי מיליון ₪.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד א. אוהד: הנושא אתה אישרת אותו, לא אני.

מר א. ישראל: חצי מיליון ₪ תוספת, אתה נכנס לעימות מטופש

ולא לעניין.

עו"ד א. אוהד: איציק, איציק, איציק. תודה. לא צריך להתעצבן.

עוד כמה דקות עוד פעם תעזוב בדרמטיות את הישיבה כמו שעשית בנושא המגדל. לא קרה כלום.

מר א. ישראל: בוא, אורי, אל תיתן לי ציונים. ... ראינו, מה אתה

מקשקש?

עו"ד א. אוהד: אנחנו נמשיך את הפעילות באגף התנועה במינהל

ההנדסה. כדי להשלים את הכביש הזה ולהתגבר על הבעיות...

מר א. ישראל: אני רוצה להביא את זה להצבעה ואני רוצה לדעת

לוח זמנים.

עו"ד א. אוהד: אז אני אומר לך עוד פעם. יש הצבעה אחת של

איציק ישראל, עוד דקה יציג אותה. יש הצעה שלי שאומרת שאנחנו במסגרת הטיפול בתשתיות, בכל, נקרא לזה המרחב העירוני. גם הכביש הזה יקודם ויטופל במסגרת התקצוב.

מר א. ישראל: איזה פרק זמן?

עו"ד א. אוהד: ששש. במסגרת התקצוב העירוני.

ז. אישור הקצאת גג עירוני מעל מבנה קיים המשמש כגן ילדים לעמותת רשת הגנים של אגו"י, בח"ח 216,196,52,51,50 בגוש: ,6394 ברח' ניימן ,7 לבניית כיתות
של אגו"י, בח"ח 216,196,52,51,50 בגוש: ,6394 ברח' ניימן ,7 לבניית כיתות לישיבת "אור ישראל".
לישיבת "אור ישראל".

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. ישראל: לך חסר חצי מיליון ₪?

עו"ד א. אוהד: במסגרת התקצוב העירוני הכללי, ובמסגרת

המגעים מול הגורמים השונים כמו רכבת ישראל, וכמו שאר גורמי התחבורה.

מר א. ישראל: מה קשור לרכבת ישראל? זה לא קשור לרכבת

ישראל.

עו"ד א. אוהד: איציק, עוד דקה תעלה את ההצעה שלך. מי בעד

ההצעה שלי? נא להרים את ידו. תודה רבה, איציק ישראל, אתה יכול להעלות את ההצעה שלך.

מר א. ישראל: עוד פעם, ההצעה שלי זה לקיים את זה בצורה

מיידית. אני אומר שהכביש הזה מסכן חיים, וכולכם פה יודעים מהעניין הזה.

עו"ד א. אוהד: מי בעד ההצעה של איציק ישראל? תודה רבה.

החלטה מס' :1283 לאשר את הצעת רה"ע כמפורט לעיל.

הערה: בעד הצעת רה"ע הצביעו כל הנוכחים בישיבה למעט עו"ד ברוורמן

ומר ישראל. בעד הצעת מר ישראל הצביעו עו"ד ברוורמן ומר ישראל.

ט. אישור הקצאת מבנה ברח' אלכסנדר ינאי ,12 בגוש: ,6354 חלקה 169 לעמותת "סגול".
"סגול".

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד א. אוהד: הנושא הבא. אני מדלג על הנושא של עדכון פעילות

עירונית. נושא מספר 7 – אישור הקצאת גג עירוני מעל מבנה קיים המשמש גן ילדים לעמותת רשת הגנים של אגודת ישראל, גוש 6394 חלקי חלקות":

216,196,52,51,50 ברח' ניימן .7 מי בעד? מי נגד? אין מתנגדים.

מר ל. פומרנץ: אני מבקש פעם אחת להקריא את כל אלה ש...

עו"ד א. אוהד: אני מקריא את כל חברי המועצה שנמצאים פה:

יעקב בן שמחון, שלום קוטלר, ברוריה שכטר, שרה הפטל, נפתלי כהן, אדי קואז, הרב סבג, איציק עובדיה, שרה אורן.

עו"ד ש. גרינבאום: אני לא משתתף בהצבעה.

עו"ד א. אוהד: לא, אני מדבר על בכלל. גרישה, איתי שונשיין,

אליהו ברוכי, חיים בשארי, בני דרשן, גינת, אליהו והרב בוסו ואנוכי. בסדר?

תודה רבה. הלאה.

מר י. בן שמחון: יש לך מספיק.

עו"ד א. אוהד: יש, הלאה.

החלטה מס' :1284 לאשר

י. אישור שימוש קיים במבנה עירוני והקצאת קרקע לבניית קומה נוספת לתנועת "בני-עקיבא", ברחוב שמואל הנגיד, גו"ח .6399/287
"בני-עקיבא", ברחוב שמואל הנגיד, גו"ח .6399/287

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד א. אוהד: אישור הקצאת מבנה רח' אלכסנדר ינאי ,12 גוש

6354 חלקה 169 לעמותת סגול. מי בעד? מי נגד?

החלטה מס' :1285 לאשר

ח. אישור חוזה רשות שימוש – עמותת משכן גנים, רח' האילנות גו"ש: .6325/270

מר ל. פומרנץ: רגע, מה עם ח'?

עו"ד א. אוהד: נכון. הלך ח'. איפה ח'? הנה ח'. ח' – אישור חוזה

רשות שימוש עמותת משכן גנים רח' האילנות גוש/חלקה .6325/270 מי בעד?

מי נגד?

החלטה מס' :1286 לאשר

עו"ד א. אוהד: אישור שימוש קיים במבנה עירוני והקצאת קרקע

לבניית קומה נוספת לתנועת "בני- עקיבא", ברחוב שמואל הנגיד, גו"ח .6399/287 מי בעד? מי נגד?

מר ל. פומרנץ: ראש העיר, רק תחזור ש- ט' כבר אושר.

עו"ד א. אוהד: ט' אושר, י' אושר.

י"א. אישור חוזי פיתוח ורשות שימוש – " עמותת רננים כפר גנים פ"ת" , גוש 6371 ח"ח ,599 מגרש ,5 בפינת הרחובות יוסף נקר – אויערבך – בן זכאי.
ח"ח ,599 מגרש ,5 בפינת הרחובות יוסף נקר – אויערבך – בן זכאי.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

החלטה מס' :1287 לאשר

עו"ד א. אוהד: אישור חוזי פיתוח ורשות שימוש – " עמותת רננים

כפר גנים פ"ת" , גוש 6371 ח"ח ,599 מגרש ,5 בפינת הרחובות יוסף נקר –

אויערבך – בן זכאי. מי בעד?

גב' ש. אורן: מה זה?

עו"ד א. אוהד: תסבירי, צילה.

עו"ד צ. גרינהויז: בית כנסת.

עו"ד א. אוהד: בית כנסת.

מר י. בן שמחון: רננים. מה, אתם לא יודעים?

עו"ד א. אוהד: מפתיע. מי בעד? מי נגד? שרה נגד. הלאה.

החלטה מס' :1288 לאשר

י"ב. אישור שימוש קיים במבנים עירוניים לעמותת "אור לתקווה", ברחוב קרול ,3 גו"ח

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

,6362/92 וברחוב חיון ,7 גו"ח .6375/17

עו"ד א. אוהד: אישור שימוש קיים במבנים עירוניים לעמותת

"אור לתקווה", ברחוב קרול ,3 גו"ח ,6362/92 וברחוב חיון ,7 גו"ח .6375/17 חבר מועצת העיר גרישה בירנבוים עזב את הישיבה. מי בעד? מי נגד? תודה, פה אחד.

החלטה מס' :1289 לאשר

י"ג. אישור הקצאת קרקע ברחוב יונה 43 גוש 4043 חלקה 636 לעמותת "יאיר נרי".

עו"ד א. אוהד: תחזירו אותו חזרה. לפני הסעיף הבא, סעיף י"ג

שמדבר על אישור הקצאת קרקע, רח' יונה ,43 גוש ,40-43 חלקה 636 לעמותת יאיר נרי. אני רק רוצה לעדכן שבמשך הימים האחרונים היו מספר פגישות והתנהלות בין נציגי עמותת יאיר נרי לבין נציגי התושבים שהתנגדו. במסגרת הדיונים האלה והפגישות האלה, הגיעו נציגי התושבים ונציגי העמותה להסכמה. מועצת השכונה, נכון, סליחה, הם מקפידים על זה. מועצת השכונה להסכמה על שטח אלטרנטיבי. כששני הצדדים מסכימים שהיום תאושר ההקצאה ברח' יונה. השטח החלופי שנמצא בסוף רח' הנביאים פינת גאולי תימן, מסכימים עליו 2 הצדדים. אני מקריא לפרוטוקול, להקצאת השטח מועצת השכונה לא תתנגד לו כשזה יובא למועצת העיר. בשלושת החודשים הקרובים העירייה תקדם את הכשרת המבנה הנמצא במקום הנ"ל. זאת אומרת, הנביאים פינת גאולי תימן בכל ההליכים לפעילות והקצאה. במידה ובתום פרק זמן של 3 חודשים לא יושלמו ההליכים של הכשרת המבנה, כמו שהקראתי קודם, יימשך הליך ההקצאה בהתאם למה שאמרתי קודם. זאת 46

י"ד. אישור ביטול הפקעה והשבת הקרקע לבעלים – רחוב שטמפפר פינת רחוב וינגייט גוש 6377 חלקה .211
גוש 6377 חלקה .211

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מי בעד? נא להרים את ידו. תודה. מי נגד? אין מתנגדים. הלאה.

החלטה מס' :1290 לאשר בהתאם לנוסח שנמסר ע"י רה"ע במהלך הדיון.

עו"ד א. אוהד: אישור ביטול הפקעה והשבת הקרקע לבעלים –

רחוב שטמפפר פינת רחוב וינגייט גוש 6377 חלקה .211 מי בעד? מי נגד?

תודה.

החלטה מס' :1291 לאשר

עו"ד א. אוהד: אוי, נגמר, איזה באסה.

מר נ. כהן: אורי, אני יכול? אפשר הודעה?

עו"ד א. אוהד: י"ד הקראתי. אישור תב"רים.

מר נ. כהן: אני מבקש למסור הודעה. חבר'ה, במוצאי שבת-

עו"ד א. אוהד: רגע, עוד לא גמרנו את הישיבה.

ט"ו. אישור תב"רים ושינויי תב"רים.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

1. אישור תקציב בלתי רגיל מס' 82355 לשנת 2013

למטרת החלפת סלים - בטיחות

תקבולים

קרנות הרשות 1,000,000 ₪

תשלומים

עבודות קבלניות 1,000,000 ₪

מותנה בהכנסות בפועל

2. אישור תקציב בלתי רגיל מס' 74579 לשנת 2013

למטרת שדרוג רחוב גרינשפן

תקבולים

קרנות הרשות 300,000 ₪

תשלומים

עבודות קבלניות 300,000 ₪

מותנה בהכנסות בפועל

3. אישור תקציב בלתי רגיל מס' 74580 לשנת 2013

למטרת שדרוג תאורת רחוב

תקבולים

קרנות הרשות 300,000 ₪

תשלומים

עבודות קבלניות 300,000 ₪

מותנה בהכנסות בפועל

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

4. אישור תקציב בלתי רגיל מס' 74581 לשנת 2013

למטרת שדרוג רחוב מסדה

תקבולים

קרנות הרשות 100,000 ₪

תשלומים

עבודות קבלניות 100,000 ₪

מותנה בהכנסות בפועל

5. אישור תקציב בלתי רגיל מס' 82356 לשנת 2013

למטרת תיקון ואיטום בית לאה

תקבולים

קרנות הרשות 30,000 ₪

תשלומים

עבודות קבלניות 30,000 ₪

מותנה בהכנסות בפועל

6. אישור תקציב בלתי רגיל מס' 74582 לשנת 2013

למטרת סלילת רחוב רבקה גובר

תקבולים

קרנות הרשות 2,000,000 ₪

תשלומים

עבודות קבלניות 2,000,000 ₪

מותנה בהכנסות בפועל

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

7. אישור תקציב בלתי רגיל מס' 81506 לשנת 2013

למטרת שדרוג תשתיות חשמל- אולפנת רעות

תקבולים

קרנות הרשות 250,000 ₪

תשלומים

עבודות קבלניות 250,000 ₪

מותנה בהכנסות בפועל

8. אישור תקציב בלתי רגיל מס' 82357 לשנת 2013

למטרת מרכז מבקרים – בי"ס מאגר מח עצם

תקבולים

השתתפויות ותרומות מפעל הפיס: 4,000,000 ₪

תשלומים

עבודות קבלניות 4,000,000 ₪

9. אישור תקציב בלתי רגיל מס' 82358 לשנת 2013

למטרת מועדון פיס – רח' המכבים

תקבולים

השתתפויות ותרומות מפעל הפיס: 1,500,000 ₪

תשלומים

עבודות קבלניות 1,500,000 ₪

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

.10אישור תקציב בלתי רגיל מס' 82359 לשנת 2013

למטרת שיפוץ וציוד מועדונים עירוניים

תקבולים

קרנות הרשות: 250,000 ₪

תשלומים

עבודות קבלניות 250,000 ₪

למגזר החרדי – 150,000 ₪

למגזר מוכר - 100,000 ₪

.11אישור תקציב בלתי רגיל מס' 81507 לשנת 2013

למטרת שיפוץ אולם ספורט בי"ס אור חיה

תקבולים

קרנות הרשות: 200,000 ₪

תשלומים

עבודות קבלניות 200,000 ₪

מותנה בהכנסות בפועל

.12אישור תקציב בלתי רגיל מס' 81508 לשנת 2013

למטרת תכנון בי"ס לחנ"מ

תקבולים

קרנות הרשות: 200,000 ₪

תשלומים

הוצאות תכנון 200,000 ₪

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

.13אישור תקציב בלתי רגיל מס' 85054 לשנת 2013

למטרת בניית מקוה בעמישב - חזן

תקבולים

השתתפות משרד השיכון: 1,400,000 ₪

תשלומים

עבודות קבלניות 1,400,000 ₪

אישור שינויי תברי"ם

1. אישור שינוי תקציב בלתי רגיל מס' 76950 לשנת 2013

למטרת פתוח אזורי תעשיה

תוספת לתב"ר ע"ס 1,100,000 ₪ שאושר למועצה מס' 71 מיום 17.1.13

תקבולים

קרנות הרשות: 1,000,000 ₪

תשלומים

תקציב מקורי 1,100,000 ₪

תקציב מתוקן 2,100,000 ₪

• מותנה בהכנסות בפועל

2. אישור שינוי תקציב בלתי רגיל מס' 82149 לשנת 2013

למטרת שדרוג האיצטדיון

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

תוספת לתב"ר ע"ס 1,000,000 ₪ שאושר למועצה מס' 64 מיום 23.9.12

תקבולים

קרנות הרשות: 1,000,000 ₪

תשלומים

תקציב מקורי 1,000,000 ₪

תקציב מתוקן 2,000,000 ₪

• לעבודות תאורה מותנה בהכנסות.

3. אישור שינוי תקציב בלתי רגיל מס' 85053 לשנת 2013

למטרת תכנון ופתוח מקוואות

תוספת לתב"ר ע"ס 716,940 ₪ שאושר למועצה מס' 69 מיום 30.12.12

תקבולים

קרנות הרשות: 1,500,000 ₪

תשלומים

תקציב מקורי 716,940 ₪

תקציב מתוקן 2,216,940 ₪

מותנה בהכנסות

4. אישור שינוי תקציב בלתי רגיל מס' 74542 לשנת 2013

למטרת שדרוג ופתוח העיר

תוספת לתב"ר ע"ס 3,300,000 ₪ שאושר למועצה מס' 74 מיום 17.3.13

תקבולים

קרנות הרשות: 800,000 ₪

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

תשלומים

תקציב מקורי 3,300,000 ₪

תקציב מתוקן 4,100,000 ₪

• מותנה בהכנסות

5. אישור שינוי תקציב בלתי רגיל מס' 82331 לשנת 2013

למטרת פתוח אולם שרת

תוספת לתב"ר ע"ס 520,000 ₪ שאושר למועצה מס' 67 מיום 26.11.12

תקבולים

קרנות הרשות: 100,000 ₪

תשלומים

תקציב מקורי 520,000 ₪

תקציב מתוקן 620,000 ₪

• מותנה בהכנסות בפועל

6. אישור שינוי תקציב בלתי רגיל מס' 93020 לשנת 2013

למטרת שדרוג מבני העירייה

תוספת לתב"ר ע"ס 250,000₪ שאושר למועצה מס' 60 מיום 24.6.12

תקבולים

קרנות הרשות: 300,000 ₪

תשלומים

תקציב מקורי 250,000 ₪

תקציב מתוקן 550,000 ₪

• מותנה בהכנסות בפועל

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

7. אישור שינוי תקציב בלתי רגיל מס' 74471 לשנת 2013

למטרת פתוח שבילי אופניים

תוספת לתב"ר ע"ס 1,157,000 ₪ שאושר למועצה מס' 75 מיום 21.4.13

תקבולים

קרנות הרשות: 90,000 ₪

תשלומים

תקציב מקורי 1,157,000 ₪

תקציב מתוקן 1,247,000 ₪

מותנה בהכנסות בפועל

8. אישור שינוי תקציב בלתי רגיל מס' 81335 לשנת 2013

למטרת תיכון 6 שנתי בראשל"צ - גולדה

תוספת לתב"ר ע"ס 39,637,771 ₪ שאושר למועצה מס' 67 מיום 26.11.12

תקבולים

קרנות הרשות: 2,800,000 ₪

תשלומים

תקציב מקורי 39,637,771 ₪

תקציב מתוקן 42,437,771 ₪

מותנה בהכנסות בפועל

כולל שינוי שם תב"ר: שם קודם: תיכון 6 שנתי ראשל"צ

9. אישור שינוי תקציב בלתי רגיל מס' 81431 לשנת 2013

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

למטרת שיפוצים מוס"ח 2013

תוספת לתב"ר ע"ס 1,500,000 ₪ שאושר למועצה מס' 71 מיום 17.1.13

תקבולים

קרנות הרשות: 1,000,000 ₪

תשלומים

תקציב מקורי 1,500,000 ₪

תקציב מתוקן 2,500,000 ₪

מותנה בהכנסות בפועל

10. אישור שינוי תקציב בלתי רגיל מס' 74286 לשנת 2013

למטרת עב' ניקוז ופתוח רח' רבינצקי

תוספת לתב"ר ע"ס 26,300,000 ₪ שאושר למועצה מס' 69 מיום 30.12.12

תקבולים

קרנות הרשות: 1,500,000 ₪

תשלומים

תקציב מקורי 26,300,000 ₪

תקציב מתוקן 27,800,000 ₪

מותנה בהכנסות בפועל

.11אישור שינוי תקציב בלתי רגיל מס' 73016 לשנת 2013

למטרת תכנון כלל עירוני

תוספת לתב"ר ע"ס 4,500,000 ₪ שאושר למועצה מס' 69 מיום 30.12.12

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

תקבולים

קרנות הרשות: 800,000 ₪

תשלומים

תקציב מקורי 4,500,000 ₪

תקציב מתוקן 5,300,000 ₪

מותנה בהכנסות בפועל

.12אישור שינוי תקציב בלתי רגיל מס' 74506 לשנת 2013

למטרת שיקום כבישים ומדרכות

תוספת לתב"ר ע"ס 9,950,000 ₪ שאושר למועצה מס' 61 מיום 31.7.12

תקבולים

קרנות הרשות: 1,000,000 ₪

תשלומים

תקציב מקורי 9,950,000 ₪

תקציב מתוקן 10,950,000 ₪

מותנה בהכנסות בפועל

13. אישור שינוי תקציב בלתי רגיל מס' 82116 לשנת 2013

למטרת תכנון ובצוע מועדון קלאוזנר

תוספת לתב"ר ע"ס 6,650,000 ₪ שאושר למועצה מס' 74 מיום 17.3.13

תקבולים

קרנות הרשות: 700,000 ₪

תשלומים

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

תקציב מתוקן 7,350,000 ₪

מותנה בהכנסות בפועל

.14אישור שינוי תקציב בלתי רגיל מס' 81381 לשנת 2013

למטרת שיפוצים במוס"ח - מגזרים

תוספת לתב"ר ע"ס 5,500,000 ₪ שאושר למועצה מס' 55 מיום 25.3.12

תקבולים

קרנות הרשות: 150,000 ₪

תשלומים

תקציב מקורי 5,500,000 ₪

תקציב מתוקן 5,650,000 ₪

מותנה בהכנסות בפועל

.15אישור שינוי תקציב בלתי רגיל מס' 82342 לשנת 2013

למטרת שיפוצים בהיכל התרבות

הפחתה לתב"ר ע"ס 7,340,000₪ שאושר למועצה מס' 61 מיום 31.7.12

תקבולים

השתתפויות לתרומות – מפעל הפיס: 5,500,000 - ₪

תשלומים

תקציב מקורי 7,340,000 ₪

תקציב מתוקן 1,840,000 ₪

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

.16אישור שינוי תקציב בלתי רגיל מס' 81412 לשנת 2013

למטרת 2 גנ"י + קומה רח' מנחת שלמה

תוספת לתב"ר ע"ס 3,200,000 ₪ שאושר למועצה מס' 67 מיום 27.12.12

תקבולים

השתתפות משרד החינוך: 1,514,947 ₪

תשלומים

תקציב מקורי 3,200,000 ₪

תקציב מתוקן 4,714,947 ₪

כולל שינוי שם תב"ר מ: 2 גנ"י מנחת שלמה

ל: 2 גנ"י + קומה ברח' מנחת שלמה

.17אישור שינוי תקציב בלתי רגיל מס' 74574 לשנת 2013

למטרת פתוח ושדרוג בשכונות העיר

תוספת לתב"ר ע"ס 7,000,000₪ שאושר למועצה מס' 75 מיום 21.4.13

תקבולים

קרנות הרשות: 3,000,000 ₪

תשלומים

תקציב מקורי 7,000,000 ₪

תקציב מתוקן 10,000,000 ₪

מותנה בהכנסות בפועל

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

.18אישור שינוי תקציב בלתי רגיל מס' 81363 לשנת 2013

למטרת בניית דו-גן + קומה רח' דנמרק

תוספת לתב"ר ע"ס 3,200,000 ₪ שאושר למועצה מס' 67 מיום 26.11.12

תקבולים

השתתפות משרד החינוך: 1,514,947 ₪

תשלומים

תקציב מקורי 3,200,000 ₪

תקציב מתוקן 4,714,947 ₪

מותנה בהכנסות בפועל

.19אישור שינוי תקציב בלתי רגיל מס' 81410 לשנת 2013

למטרת 2 גנ"י + 2 כתות מעל בבי"ס הס

תוספת לתב"ר ע"ס 3,200,000 ₪ שאושר למועצה מס' 67 מיום 26.11.12

תקבולים

השתתפות משרד החינוך: 1,514,947 ₪

תשלומים

תקציב מקורי 3,200,000 ₪

תקציב מתוקן 4,714,947 ₪

כולל שינוי שם מ: 2 גנ"י בי"ס הס

ל: 2 גנ"י + 2 כתות מעל בבי"ס הס

.20אישור שינוי תקציב בלתי רגיל מס' 72010 לשנת 2013

למטרת שפוץ מחסן ציוד חרום