פרוטוקול ישיבת מועצה מספר 9

עיר: פתח תקווה
קטגוריה: פרוטוקולים לפי שנים
תאריך: 25/05/2014
מקור: הקובץ המקורי באתר פתח תקווה

פרוטוקול

ישיבת מועצה מן המניין, מס' 9

מיום ראשון, כ"ה באייר תשע"ד, 25.5.2014

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,9999 ממממייייווווםםםם 22225555....5555....2222000011114444 משתתפים: מר איציק ישראל, עו"ד אורנה דוידאי, עו"ד איתי שונשיין, מר צדוק בן משה, מר אורן חפץ, מר אבי בלושטיין, מר אהוד ויזנר, מר אוריאל בוסו, מר אליהו גינת, מר אשר שוקר, מר אליהו ברוכי, הרב ישראל פרידמן, מר דני סויסה, מר גנאדי בורשבסקי, עו"ד רון כץ, עו"ד חנוך דב מילביצקי, מר אביהו סופר, מר גלעד שדמון, מר מארק ליקבורניק, עו"ד אורי אוהד, מר אדי קואז, עו"ד רמי גרינברג, מר משה משה.

חסרים: עו"ד איציק ברוורמן – ראש העירייה, עו"ד איציק דיעי, מר יעקב בן שמחון, מר בני זהבי.

נוכחים: מר יעקב ממן, עו"ד שרית גרינבאום, רו"ח חני גולדשטיין, גב' פנינה אילן, מר לוי פומרנץ, רו"ח ניסים חנגל, מר קובי גולומבק, מר פיני דקטר, מר משה ספקטור, עו"ד צילה גרינהויז, מר ישראל דרורי, מר לאוניד סמוליאנוב, מר אמיר סולמי, מר יוסי קרוואני, מר אריה ניר, מר אבי דרעי, מר גיא עפארי.

סדר יום מועצה: מס' עמוד:

א. שאילתא של עו"ד רמי גרינברג בנושא: "ריבוי מקרי ההתאבדות בפ"ת". 4

ב. שאילתא של עו"ד רמי גרינברג בנושא: "גינת המשחקים בהדר המושבות 6

הותיקה בסמוך לחצי חינם".

ג. דיון בהצעה לסדר יום של עו"ד רמי גרינברג בנושא: " חלוקת דירקטורים 13

בחברות העירוניות".

ד. דיון בהצעה לסדר יום של עו"ד רמי גרינברג בנושא: "הקמת וועדה 46

מקצועית לבחינת סיווגים של רחובות בעיר בכל הקשור לתשלום ארנונה".

ה. דיון בהצעה לסדר יום של עו"ד רמי גרינברג בנושא: " תקצוב הבית

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

ו. דיון בהצעה לסדר יום של עו"ד רמי גרינברג בנושא: "הכשרת המעון 64

לחוסים ברחוב הסיגליות".

ז. דיון בהצעה לסדר היום של מר גלעד שדמון בנושא: "ניגוד עניינים בוועדי 68

שכונות".

ח. אישור השבת חלק מחלקה 290 )מס' ישן: (164 בגוש 6319 לבעליה 104

המקוריים, רחוב האגמון .4/1

ט. אישור תברי"ם ושינויי תברי"ם. 111

י. אישור שינויים בתקציב וברזרבה. 165

י"א. אישור לקיחת הלוואה בסך 40 מליון ₪ לבניית מוסדות חינוך. 181 ההלוואה הינה ל-15 שנה בריבית של עד %.3

י"ב. הצגת הדו"ח הכספי לתקופה ינואר – מרץ 2014 . 181 י"ג. אישור שינויים בתקן העובדים/מבנה ארגוני. 186 י"ד. אישור בקשות למחיקת חובות לפי סעיף 338 לפקודת העיריות. 204 ט"ו. אישור המועצה להליכי גבייה שינקטו לשם גביית חובות. 204 ט"ז. אישור המשך חברותו של מר אוריאל בוסו, מ"מ רה"ע, כנציג העירייה 210 בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.

י"ז. אישור הסמכת הגב' מרינה גוטובוב כמפקחת סביבתית. 210 י"ח. אישור עבודה נוספת למר ירון יהודה ממינהל הנדסה, גב' נאוה משה 210 ממינהל הכספים וגב' עדינה מעוז ממינהל החינוך ולגב' שירי מתנה, מאגף קשרי תושבים.

י"ט. בית ספר הוברמן )מחוץ לסדר היום(. 212

כ. בקשה לאישור חוזה מכר חדר טרנספורמציה בפטור ממכרז בין עיריית 110

פתח תקווה לבין חברת החשמל לישראל )מחוץ לסדר היום(.

כ"א. אנדרטה לזכר טבח הארמנים )מחוץ לסדר היום(. 213 3

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

א. שאילתא של עו"ד רמי גרינברג בנושא: "ריבוי מקרי ההתאבדות בפ"ת".

מר א. ישראל: אני פותח את ישיבה מספר 9 של מועצת העיר. סדר

יום הישיבה, סעיף א' – שאילתא של עו"ד רמי גרינברג בנושא ריבוי מקרי ההתאבדות בפתח תקווה.

עו"ד ר. גרינברג: כמו שאמרתי, היתה איזושהי זעקה, גם על ידי

המשטרה, וגם על ידי התקשורת, על זה שרק בחודש האחרון היו פה 12 מקרי התאבדות בעיר פתח תקווה. והמשטרה ציינה ואמרה שהיא באה בסופו של יום ואוספת את הגופות. וציין שם גורם המשטרה ואמר 'אנחנו התפקיד שלנו לבוא אחר כך לזהות אם באמת זה מקרה התאבדות או רצח. אבל כדי למנוע את המקרים האלה, זה התפקיד של העירייה'.

???: רמי, זה היה 6 מקרים ו- 6 שחזורים.

עו"ד ר. גרינברג: יכול להיות. אני אומר לך מה היה כתוב. גם אם זה

,6 6 זה הרבה. המשטרה דיווחה על .12 אני לא חושב שבנושא כזה של התאבדויות, אנחנו צריכים לעשות מזה צחוק.

עו"ד ר. כץ: רמי צודק, רמי צודק.

עו"ד ר. גרינברג: אני חושב שאנשים שעוברים את הדברים האלה,

הם על הסף, גם המשפחות שלהם. אז אני אומר, בואו נכבד אותם לפחות. אני אומר, ולכן גם לדעת המשטרה, אנחנו צריכים לבוא, העירייה כעירייה, לראות איך אנחנו באים ומנסים לראות איך למנוע את הדברים האלה. בן אדם שמגיע כבר לסף ייאוש ועושה את הצעד הזה, עם כל ההשלכות של זה, 4

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,9999 ממממייייווווםםםם 22225555....5555....2222000011114444 על עצמו זה כבר פחות משמעותי, אבל המשפחה שלו מסביב, על כל ההשלכות מסביב, אני חושב שבהכוונה נכונה ובסיוע נכון אפשר למנוע. לדוגמא במישור הארצי, אנחנו רואים שיש טלפונים, מוקדים פתוחים 24 שעות לטובת דברים כאלה. כי לפעמים, ההבדל בין בן אדם שרוצה להתאבד, לבין בן אדם שמתאבד, שאין מישהו שיתפוס אותו בסופו של יום לפני שהוא מדרדר לתהום. אני חושב שיש פה אגף רווחה מקצועי וגדול, והיום יש מנהל אגף חדש, שכולנו מאחלים לו בהצלחה ונמצא פה, שיכולים לבוא ולהירתם, ולהציע איזושהי תכנית עבודה. אם זה לא יודע, מוקד טלפוני, או אם זה כל דבר כזה או אחר, שבאמת יכול לבוא ולנסות למנוע את זה. לא נאמר סתם 'כל מי שמציל נפש אחת, כאילו הוא הציל עולם ומלואו'. אנחנו מתעסקים בהרבה דברים חשובים, אבל להציל נפשות, בעיקר בתחום אחריותנו, אני חושב שאין לזלזל בזה ואין להפחית בזה. ומה שניתן לעשות, אפשר לעשות.

לכן אני מבקש, זו שאילתא, לא צריך לדון בזה.

מר י. ממן: להבא, למען הסדר הטוב, אני מבקש ששאילתות

תיכתבנה כנהוג בחוק, ולהלן תשובתו של ראש העיר לשאילתא. "מקומון בעיר פרסם שהיו 12 מקרי התאבדויות בעיר בחודש אפריל. התבצעה פנייה טלפונית של מנכ"ל העירייה למפקד המשטרה, פקרביץ' טל. מפקד התחנה אמר שאין בידיו נתונים. התאבדויות בסמכות משרד הבריאות. כידוע, משרד הבריאות מנפיק רישיונות הקבורה, ובידיו הנתונים המדויקים לסיבת המוות. התבצעה פנייה רשמית למשרד הבריאות, על ידי מנהל אגף הרווחה גיא עפארי. נכון לרגע זה, אין תשובה. באופן לא פורמאלי, התשובה ממשרד הבריאות, שהמספר מוגזם, ויכול להיות שהוא מובא מידיעות על ניסיונות ההתאבדות.

מספר ההתאבדויות במדינת ישראל בשנה עומד על 500 התאבדויות. במדינת ישראל קיימת המועצה הלאומית למניעת התאבדויות. בשבועות הקרובים, המועצה למניעת התאבדויות, אמורה להוציא תכנית לאומית למניעת 5

ב. שאילתא של עו"ד רמי גרינברג בנושא: "גינת המשחקים בהדר המושבות הותיקה בסמוך לחצי חינם".
בסמוך לחצי חינם".

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,9999 ממממייייווווםםםם 22225555....5555....2222000011114444 ההתאבדויות. מנהל אגף הרווחה, הונחה על ידי מנכ"ל העירייה, להודיע על הצטרפות לתכנית ברגע שתופעל. ברצוני לציין, שכל חשש המגיע לפתח העירייה, למחלקת הרווחה, היא פועלת מיידית". כרגע, מאחר וראש אגף הרווחה פנה למועצה למניעת התאבדויות במדינת ישראל, הם מכינים כרגע איזושהי תכנית. אנחנו נצטרף אליה. אני דיברתי אישית עם מפקד התחנה.

הוא חד משמעית אמר לי שאין בידו נתונים. ולכן, אני לא יודע.

עו"ד ר. גרינברג: גם אם זה לא ,12 אז זה .8

מר י. ממן: תעזוב, לקחנו את זה לתשומת הלב, מטפלים בזה.

אני חושב שהתייחסנו לזה בשיא הרצינות.

עו"ד ר. גרינברג: קודם כל, אני מכבד את מה שאתה אומר. אני רק

מבקש שאם לוקחים את זה, אז בוא נגיד עוד חודשיים- שלושה, תביאו איזשהו עדכון לישיבת המועצה, תגידו 'הצטרפנו לתכנית, עשינו כך וכך'.

מר א. ישראל: מקובל לחלוטין.

עו"ד ר. גרינברג: בסדר, אז שיירשם כחלק מהדברים, שעוד 3

חודשים יביעו עדכון.

מר א. ישראל: סעיף ב' – שאילתא של עו"ד רמי גרינברג, בנושא

גינת המשחקים בהדר המושבות הוותיקה, בסמוך לחצי חינם.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: כן, סמוך לחצי חינם יש שם מרכז מסחרי, איפה

שהדר המושבות הוותיקה. שם היה מגודר במשך 3-4 שנים, שטח ששם רצו לתרום. המרכז המסחרי, הקמת גינה יוקרתית ומפוארת, עם מתקנים חדישים. וזה עבר אני חושב דרך נוהל תרומות של העירייה, ומשהו לרווחת התושבים. אין יותר מידי גינות מפותחות, דווקא גם באם המושבות הוותיקה.

ומשום מה עכשיו הבנתי, שהעירייה ויתרה על זה.

עו"ד אורי אהד: רגע, מה אמרת, 3-4 שנים?

עו"ד ר. גרינברג: כן.

עו"ד אורי אהד: לא.

עו"ד ר. גרינברג: כמה?

עו"ד אורי אהד: בקושי שנה. זה התחיל לפני בערך חצי שנה.

עו"ד ר. גרינברג: שנה. לא משנה כמה זמן, זה היה כבר מגודר הכל.

ובסופו של יום, באה העירייה וויתרה על זה. וגם הבנתי, יתרה מזאת, שהחברה שרצתה לבוא ולהעמיד את הגינה, המתקנים המפוארים האלה לרווחת הילדים ותושבי השכונה, היתה מוכנה גם לתחזק אותם לכמה שנים טובות קדימה, שלא ייפול על העירייה. והעירייה ויתרה על זה. לעירייה אין את המשאבים ואין את הכסף. אנחנו יודעים מה קורה ב- only and one שאין לנו מספיק כסף להקים שם את הגינה שאנחנו חייבים על פי תב"ע. יש הרבה גינות אחרות בשכונות הוותיקות, שאין לנו כסף לחדש אותו ולשדרג אותן, 7

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,9999 ממממייייווווםםםם 22225555....5555....2222000011114444 אם זה דברים בסיסיים כמו גומי והצללות. אז פה, עד שמישהו בא ותורם בשכונה רווית ילדים, ומשפחות צעירות והרבה ילדים קטנים, למה לוותר על כזה דבר? תודה.

מר י. ממן: אוקיי, אני אענה בשם ראש העיר, ברור. "בצמוד

לחצי חינם על כר הדשא, בו מותקנים מתקני הכושר, חצי חינם החליט להקים מתקן משחקים גדול כתרומה לקהילה. לאחר התנגדות של תושבים בטענה שזה יעשה רעש לשכנים, הוחלט לעצור את הפרויקט ולהציע חלופה אחרת.

החלופה שהוצעה היא מתקן מזרקות, משחקי מים. גם כאן קמה התנגדות, והתנהל ויכוח ציבורי בתוך השכונה. עקב כך, מנכ"ל העירייה הודיע לחצי חינם להקפיא את התכניות, ומשאיר את ההחלטה לתושבי השכונה. במקביל, הוסרו הגדרות ומתקני הכושר נבדקו וכעת הכל חזר למקור. במקרה שהתושבים הגיעו להבנה ביניהם, אני אבקש לאשר לבצע את המתקן ומקווה שרשת חצי חינם לא יחזרו בהם".

עו"ד ר. גרינברג: אבל לבוא ולתת לתושבים לריב עם עצמם, בינם

לבין עצמם, זה לא התפקיד של הרשות.

מר י. ממן: גם התפקיד של הרשות לא להיות גננת.

עו"ד ר. גרינברג: לא, לא גננת. התפקיד של הרשות לבצע. יש הרבה

פעמים שהרשות מבצעת משהו. גם שהרשות שמה תחנת אוטובוס, יש כאלה שרוצים, ויש כאלה שלא רוצים. שמים ספסל, יש כאלה שכאלה שרוצים, ויש כאלה שלא רוצים. שמים לוח מודעות, יש כאלה שרוצים.

עו"ד אורי אהד: רמי, אני חייב להגיד לך שהתשובה הזאת של

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

אני לתומי חשבתי, ואתה יודע מה, אולי זאת הסיבה שהפסדתי את הבחירות, שתפקיד הרשות, אתה קורא לזה לא להיות גננת, לדעתי זה לקבל החלטות.

זה לשבת, בשביל זה יש בחירות אתה יודע אחת ל- 5 שנים, אחרת הכל היה מתקיים בצורה של אסיפות עם. אז יש דעות לכאן, ויש דעות לשם, והכל כמובן לגיטימי. אבל פעם ראשונה שאני שומע, בוא ניתן לתושבים לריב בינם לבין עצמם, מי שיהיה יותר חזק, ינצח. אני לתומי חשבתי שהתפקיד של הרשות זה לקבל החלטות. מהתשובה שלך , התשובה שאומרת 'הרשות לא צריכה להיות גננת', אני כנראה מבין שסדרי העולם מתהפכים פה בפתח תקווה, וחבל.

מר א. ישראל: תודה, אנחנו עוברים לסעיף השלישי.

עו"ד ר. גרינברג: רגע, שנייה, רק רוצה להבין.

מר א. ישראל: זו היתה שאילתא, קיבלת תשובה.

עו"ד ר. גרינברג: לא, אני רוצה הבהרה לתשובה, לא יותר מידי.

אנחנו לא מחפשים למרוח, אנחנו ענייניים.

מר א. חפץ: רמי, אתה יודע שאתמול היתה פגישה של התושבים

עם חצי חינם?

עו"ד ר. גרינברג: ומה יצא? בבקשה, תעדכן.

מר א. חפץ: אתה מתעדכן, הם הגיעו להבנה. עד כמה שאני

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: שמה זה אומר?

מר א. חפץ: שהמתחם הרטוב לא יתקיים.

עו"ד אורי אהד: לא, זה הוא אמר גם קודם.

מר א. חפץ: הם הגיעו להבנה, הכל בסדר.

עו"ד ר. גרינברג: מה הבנה? בונים או לא בונים?

עו"ד אורי אהד: לא בונים כלום.

מר א. ישראל: ברשותכם, עוד פעם, אנחנו לא פותחים את זה כרגע

לדיון, רמי. זו שאילתא.

עו"ד ר. גרינברג: אין בעיה, אני מכבד את התשובה. אני רק אומר

עוד פעם, התפקיד של הרשות באמת להחליט. אי אפשר שכל התושבים שהיו..., אנחנו נשאיר את הדברים באוויר.

מר י. ממן: אתמול הגיעו להבנה שלא.

עו"ד ר. גרינברג: אבל עובדתית פנו אלינו אנשים שכן רוצים. עזוב

מה התושבים רוצים. הרשות.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד אורי אהד: מה אתה רוצה? מה העירייה רוצה?

עו"ד ר. גרינברג: הרשות מבחינה הגיונית יכולה לוותר על כזה דבר?

עו"ד אורי אהד: לרשות יש עמדה?

מר א. ישראל: רק שנייה, ברשותכם, סליחה רק שנייה. רמי,

מדובר בשאילתא.

עו"ד אורי אהד: רמי, תחדד את השאילתא. לרשות יש עמדה, כן או

לא?

מר א. ישראל: אנחנו לא פותחים את זה כרגע לדיון.

עו"ד ר. גרינברג: לא פותח לדיון. לא רוצה לדיון.

מר א. ישראל: אם אתם רוצים דיון, נפתח את זה לדיון.

עו"ד אורי אהד: אני שואל שאלה פשוטה, אתה יכול גם להסתפק

בכן או לא, כי זו באמת שאילתא וזה לא דיון. האם לרשות יש עמדה בנושא, או שהיא משאירה את הכל להחלטה של התושבים?

מר א. ישראל: הרשות תקבל בברכה כל גורם שיסכים לתרום

תרומה כזאת או אחרת למען הציבור.

עו"ד ר. גרינברג: אז למה אתם לא מקבלים?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. ישראל: רק שנייה בבקשה. הרשות צריכה לדאוג לתושבים

שלה, שאורח החיים שלהם לא ייפגע. לא ניכנס כרגע לסוגיה מעבר לכך.

שאלת שאילתא, קיבלת תשובה. אנחנו נמשיך כרגע הלאה.

עו"ד אורי אהד: זאת אומרת, אם אנחנו מתרגמים, הרשות לא רוצה

שם להקים את הדבר מאלף ואחת סיבות.

מר א. ישראל: אורי, תודה רבה.

עו"ד ר. גרינברג: אפשר, כמו שלדוגמא עשה המנכ"ל ביהלום, אפשר

למצוא פתרונות יצירתיים, שזה נהנה וזה לא חסר.

מר א. ישראל: דרך אגב, אף אחד לא פסל.

עו"ד ר. גרינברג: אולי תבנה איזה מתקן, תעשה קיר אקוסטי קטן.

יש אלף ואחד פתרונות.

מר א. ישראל: שאלת שאילתא, קיבלת תשובה. אנחנו לא פותחים

את זה לדיון.

עו"ד ר. גרינברג: אני לא פותח דיון.

מר א. ישראל: אנחנו מקבלים את מה שאמרת לגבי זה שצריך

למצוא פשרה. בסדר?

ג. דיון בהצעה לסדר יום של עו"ד רמי גרינברג בנושא: "חלוקת דירקטורים בחברות העירוניות".
העירוניות".

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: לא פשרה, פתרון. עזוב פשרה. אנחנו לא גוף של

בוררות או גישור ופישור. אנחנו גוף שצריך לקבל החלטות ולקדם את הדברים.

מר א. ישראל: סעיף 3 לסדר היום – דיון בהצעה לסדר היום של

עו"ד רמי גרינברג בנושא חלוקת דירקטורים בחברות העירוניות. רמי.

עו"ד ר. גרינברג: הסיפור הזה של הדירקטורים לצערנו כבר נמרח

הרבה זמן, ואני חושב, כמה שאנחנו מנסים לנהוג בכבוד, ולכבד את המעמד הזה, באמת, והיו פה ישיבות, לא בקדנציה הזאת אפילו, בעבר הרחוק היו פה ישיבות סוערות, ודברים שנאמרו מתחת לחגורה, ואנחנו לא מחפשים את הדבר הזה. אני חושב שהתנהלות, בכל מה שקשור לדירקטורים בחברות העירוניות לא חוקי, לא חוקתי, לא נכון משפטית, לא נכון פוליטית. יש עשרות דוגמאות שהבאתי אותן פה מהפסיקה, מבג"צ, מבתי המשפט המנהליים, שכבר היו ניסיונות כאלה של להתנהל בצורה לא נכונה, כמו שמתנהלים פה. ובית המשפט כמובן קיבל את העתירות. אנחנו לא מחפשים להגיע לעתירות. למרות שבסוף לא ניענה, אז ניאלץ להגיע לשם, עם כל מה שכרוך בזה. אבל אני חושב שאנחנו מדברים פה על ההיגיון. ואני לתומי סברתי שיש פה היגיון. לפעמים שבאים אליי אומרים 'תקשיב, הנה, יש תב"רים, צריך דחוף, חינוך', אנחנו הגיוניים. אבל למרות שלפי הספר, וגם לפי ההיגיון, וגם לפי הכל, צריך ייצוג לאופוזיציה, בטח בחברות עירוניות גדולות, משמעותיות, שהעירייה כרשות, מבצעת נתח גדול מהפעילות שלה דרך הדברים האלה. למעשה גם מעבירה הרבה דברים שהיא צריכה לבצע, 13

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,9999 ממממייייווווםםםם 22225555....5555....2222000011114444 מסיבותיה היא. אם זה יותר נוח, יותר קל, חצר אחורית, לבצע פעולות דרך הגורמים האלה. ולא יכול להיות שאופוזיציה, שהיא פחות משליש פלוס-

מינוס, לא תקבל ייצוג בסקטורים שלמים. כאשר העירייה ממנה נציגים שלה שם עם שייכות פוליטית, וזה נאמר בפרוטוקול שמי שמינינו, יש שייכות.

ועיני לא צרה בהם, שיהיה להם לבריאות. כל מי שמונה, באמת שיהיה לו בהצלחה, ושיהיה טוב. אנחנו לא באים עכשיו נגד מישהו ספציפי כזה או אחר חס וחלילה. בסופו של יום, שכולם ייהנו. אני אומר עוד פעם, כבוד, בסדר.

אבל תן גם לנו מה שמגיע. ולא יכול להיות שבמקפ"ת, שזו חברה עירונית, וגם המנכ"ל אמר את זה, וגם עו"ד אלרון אנצר שהיה פה אמר את זה, וגם פקודת העיריות על פי חוות הדעת של היועצת המשפטי שרית גרינבאום, שאומרת שמחצית מההון נחשב חברה עירונית, אמרה את זה. דודי ספיר בהרצאה של הדירקטורים היועצת המשפטית חברה איתו – גם אמר את זה.

אני אראה לך שהוא כן אמר את זה, וגם דנתם על זה שם והוא גם אמר לך את זה.

עו"ד ש. גרינבאום: מעין עירוני.

עו"ד ר. גרינברג: גם מעין עירוני, עדיין. אבל על פי פקודת העיריות,

שאת רשמת בחוות הדעת שלך, לדוגמא רק בנושא של מקפ"ת, שמעל מחצית מההון, לפחות מחצית מההון, בחוות דעת שלך.

עו"ד ש. גרינבאום: אבל מקפ"ת היא לא כזאת.

עו"ד ר. גרינברג: מקפ"ת ועוד איך. לא רק מחצית מההון.

עו"ד ר. כץ: רמי, אני חייב להגיד פה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: אבל תקטע אותי. תגיבו אחרי זה. תן לי להשלים

את הטיעון, אחרי זה תגיבו. לא צריך לקטוע, שיהיה פה רצף של דיון. ואין ספק שמקפ"ת, לאו דווקא מקפ"ת, אל תקפצו על מקפ"ת כי זה לא האישיו.

בוא אני אגיד לך יותר מזה, מחצית מההון זה תקציב, ועיריית פתח תקווה מממנת מהתקציב של מקפ"ת לפי דעתי הרבה יותר ממחצית, אם לא %90 ואם לא %.100 חלק קטן אולי מגיע מהתשלומים שמשלמים אנשים לחוגים.

רוב הכסף מגיע דרך אגף הספורט.

מר י. ממן: רמי, אתה מדבר על מקפ"ת?

עו"ד ר. גרינברג: אני מדבר על הכל. רגע, עכשיו התחלתי.

מר י. ממן: לא, לא, אני רוצה להגיד לך משהו. סליחה רגע.

מקפ"ת, רק לאחרונה בשבוע שעבר, אושר התקנון שלה וכרגע היא הפכה להיות חברה עירונית. וראש העיר אמר, ואני מעביר את המסר, שברגע שנקבל את האישור הרשמי, הוא יבחן מחדש את המינוי של האנשים שם.

עו"ד ר. גרינברג: זה לא לבחון מחדש, והוא לא עושה לנו טובה, עם

כל הכבוד. זה מגיע על פי חוק. לא יכול להיות, זה מגיע על פי חוק. אני אקרא פה חלק מהפסיקות שאני יכול לראות, ואני אגיע לזה עוד מעט.

מר י. ממן: ראש העיר עו"ד, הוא יעשה את זה על פי חוק. אתה

חושב שהוא לא יעשה את זה?

עו"ד ר. גרינברג: בוא, המנכ"ל, אנחנו לא מחפשים לרדת לקטנות.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,9999 ממממייייווווםםםם 22225555....5555....2222000011114444 היו הרבה דברים שיכולנו, אמרתי לך, לחפש ולראות ולתפוס. לא עשינו את זה, לא עשינו את זה. אנחנו מדברים על דברים הגיוניים, הגיוניים. לא יכול להיות שראש העיר ממנה במקפ"ת 3 או 4 חברי מועצת עיר מהקואליציה, אם זה את הרב אליהו גינת כיו"ר, אם זה את רון כץ ואורן חפץ, שבאמת מקצועיים וחשוב שיהיו שם, ואין לנו בעיה שיהיו שם, והכל טוב, באמת. אני לא בא לטעון נגד אף אחד מהם, גם לא נגד אחרים. אבל לא יכול להיות שממנים 3 חברי מועצה מהקואליציה, ולא נותנים ייצוג לאף אחד מהאופוזיציה, שהיה קיים כל השנים. מקפ"ת זו חברה לא מעין עירונית ולא עירונית. כי אם היועצת המשפטית אומרת פה שמקפ"ת היא לא היתה חברה עירונית עד היום, ורק מעין עירונית מעכשיו, אז יש פה חיוב אישי. אני אומר את זה לפרוטוקול, על כל השנים שהעברתם להם תקציבים, בלי מכרזים.

שהעברתם להם נכסים בלי הקצאות.

מר י. ממן: אתה גם היית אז עובד.

עו"ד ר. גרינברג: יש פה יועצת משפטית ויש פה אנשים שהיו צריכים

לתת את הדין על כך. אז אם כל השנים העבירו תקציבים בלי מכרזים, בלי הקצאות, ואני לא בא עכשיו לחפש. אנחנו לא באים עכשיו להביא את הדברים השליליים. עשו, גמרנו. אבל אם עשו את הדברים האלה כי זו חברה עירונית, והיום כדי לא לתת דירקטורים אז זו לא חברה עירונית, אז אם זו לא חברה עירונית, יש לזה השלכות גם שליליות, שייקחו אותן בחשבון, ויילקחו בחשבון. ואם זו חברה עירונית, אז תנו דירקטור. מה קרה? מה ניתן להשיג מזה? כל מה שקשור גם כן לייצוג אופוזיציה בכלל, ביסודות של החוק, של הפסיקה, כל המהות של זה, גם בכנסת וגם ברשויות המקומיות, כל המהות של זה, שיהיה סוג של ביקורת, שיהיה סוג של ייצוג הולם, גם של דעת המיעוט, שיהיה את כל הדברים האלה. ופה מבטלים את זה בהינף יד. עכשיו 16

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,9999 ממממייייווווםםםם 22225555....5555....2222000011114444 בואו נראה, אמרנו מקפ"ת, דיברנו על 3 אנשים. חל"ד – מינו, ועוד פעם אני מזכיר את השמות כדי להראות את הדוגמאות, אבל לא חס וחלילה נגד אף אחד באופן אישי. בחל"ד גם מינו 2 חברי מועצה, ראש העיר ברוורמן וממלא מקום ראש העיר אוריאל בוסו. בסדר גמור, שיהיה לבריאות. מינו שם עוד אחת, שלי... אהרונסון, שהיא מטעם עיר צעירה. וזה גם בסדר. אבל לא יכול להיות שממנים 3 נציגים של קואליציה, ולא ממנים אף נציג של האופוזיציה.

איפה הייצוג, איפה המידתיות? וזו חברה גם עירונית.

מר א. ישראל: רגע, ושי פרטוש, למי דרך אגב הוא שייך?

עו"ד ר. גרינברג: שי פרטוש לא שייך לאף אחד. בואו חבר'ה, היתה

פה ישיבת מועצה.

מר א. ישראל: לא. טרחת להזכיר את שלי, אז תזכיר גם את שי.

עו"ד ר. גרינברג: כי אני יודע ששי לא... אני ישר, אתה רואה? לא

אמרתי שי מטעם סיעת אכפת. אני לא אגיד לך סתם דברים. אבל אני אומר לך, הוא לא מטעמנו. החברה לפיתוח כנ"ל.

עו"ד ר. כץ: לא בטוח, רמי. לא בטוח... אופוזיציה.

עו"ד ר. גרינברג: זה כל האופוזיציה. עזוב, מי שפה זה אופוזיציה

וכבר דיברנו על זה, ומי שהיה מוסמך לתת את השמות זה אביהו. אז אל תחפשו עכשיו סיפורים. החברה לפיתוח, חבר המועצה איציק ברוורמן, דני, נציגים של הקואליציה וגלעד שדמון. דח"צים, יוסי אלטמן מטעם יהדות התורה, רועי פן מטעם עיר צעירה, עו"ד צביקה וישינגרד מטעם סיעת אכפת.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מית"ב – חבר מועצה איציק ברוורמן, הוא בטח מאכפת אם אני לא טועה. שי ברק מטעם אכפת, הדסה רוזנברג מטעם אגודת ישראל, יהודה שלמון מטעם הבית היהודי, והמנכ"ל ומירה הולצר שהם עובדי עירייה. אז עוד פעם, ואני אומר את זה לפרוטוקול, וזה נאמר בפרוטוקול על ידי נציגים של האנשים שלהם. אי אפשר להגיד 'אני לא יודעת', כי זה נאמר פה בפרוטוקול שאישרו אותם ומינו אותם.

מר א. ישראל: אתה משום מה, רמי, שוכח קצת את חברי

האופוזיציה ברשימות השונות.

עו"ד ר. גרינברג: מי? מי? תגיד לי אתה, בבקשה.

מר א. ישראל: אם אנחנו מדברים על אברהם נויברגר.

עו"ד ר. גרינברג: סליחה איציק, בוא אני אגיד לך עוד פעם.

עו"ד אורי אהד: את מי אברהם נויברגר היום מייצג?

עו"ד ר. גרינברג: אורי, שנייה. תקשיב, אברהם נויברגר, במקרה הוא

מהקדנציה הקודמת.

מר א. ישראל: או את גלעד שדמון, דרך אגב.

עו"ד אורי אהד: גלעד שדמון הוא אמר.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: הוא בחברה לפיתוח, אמרתי אותו. אבל אברום

נויברגר הוא במקרה, אני מיניתי אותו כשהייתי עם איציק אוחיון, הוא במקרה מינוי של הקואליציה מהקדנציה הקודמת. הוא בכלל לא קשור לאופוזיציה. ועוד פעם, אני לא מחפש.

מר א. ישראל: אתה אומר שאין אופוזיציה?

עו"ד ר. גרינברג: אין אופוזיציה, אין אופוזיציה.

עו"ד אורי אהד: הוא צודק, הוא צודק.

עו"ד ר. גרינברג: לא יכול להיות שלא נותנים ייצוג לאופוזיציה

בשום מקום. וגם בתקנון, ויש פה חוות דעת של היועצת המשפטית הקודמת חנה פאר, שאומרת במפורש שצריך. גם במקפ"ת, גם בחברה לפיתוח, גם בחל"ד, גם במית"ב. כמו שאמרתי, גם על פי חוות הדעת של שרית, גם אפשר לראות את זה ככה. בתקנון של מית"ב נאמר במפורש, אם הולכים לתקנון, דיברתם על תקנון של מקפ"ת. אז עוד פעם, תסתכלו גם על התקנון של מית"ב, רשום במפורש, שיהיה ייצוג גם כן לחברי המועצה כמו במועצת העיר, כולל ייצוג לאופוזיציה, יש את זה בתקנון של מית"ב. אם מישהו היה טורח לראות את זה, היה רואה את זה. אני אמרתי, זה חלק מההליך הדמוקרטי הבסיסי שאין נציגים לחברי האופוזיציה. במקרה בכל מיני פסיקה, שאם אנחנו אולי קטנים ולא חכמים מספיק, אז בואו נראה מה דעת בית המשפט, והיועצת המשפטית כמובן, נציגת היועצת המשפטית לממשלה, מקבלת את זה בבית המשפט.

יש פה בג"צ, בג"צ שנקרא דואק נגד ראש עיריית קרית ביאליק, .1020/99 "עיקרון השוויון הדמוקרטי, מחייב ייצוג הולם ופרופורציונאלי גם למיעוט, 19

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,9999 ממממייייווווםםםם 22225555....5555....2222000011114444 והייצוג קשור קשר אמיץ לצורך לתת למיעוט המיוצג הזדמנות נאותה להשמיע את קולו. זכותו של המיעוט הינה מצומצמת... ייצוג הולם בגוף הנבחר באורח דמוקרטי ואף לא להזדמנות הנאותה הניתנת לו להביע דעה בכל הנוגע לעניינים הנתונים באותו גוף. אלא היא גם מקימה זכות לייצוג בגופי משנה הפועלים מטעם הגוף הנבחר ומייצגים אותו. חד משמעית. שרית, את איתי? שלילתה של זכות זאת בגופי המשנה, תשלול מן המיעוט את האפשרות להביע דעתו בתחומים מרכזיים עליהם מופקדים הגופים הנבחרים באמצעות גורמי המשנה, שכולם פועלים על בסיס ייצוג". ולאף אין ספק שמקפ"ת, שהחברה לפיתוח, שחל"ד ומית"ב עוסקים בחלקים מאוד עיקריים של פעולת הרשות, אם לא יותר כבר ממה שהרשות עוסקת. "עניין זה בולט ביותר בתחום השלטון המקומי, שבו נעשית עיקר העבודה של מועצת העיר באמצעות ועדות וגופי המשנה". זה אמר בית המשפט העליון, לא אני. הוא ממשיך "הרשות המקומית על אחת כמה וכמה, הגשמתו נועדה במיוחד לנושאים כבדי משקל ומכריעים בקביעת מדיניותה ודרכה של הרשות המקומות. קולות האופוזיציה, מקומם יישמע במיוחד בנושאים הגורליים לעניינה של הרשות המקומית, בהתמודדות בעניינים עקרוניים בין הפלגים השונים בגוף הנבחר, עם מאפייניו היסודיים של ההליך הדמוקרטי והשלטון המרכזי והשלטון המקומי כאחד. מכאן, שההתמודדות הצפויה בין הסיעות הנבחרות במועצה, אינן יכולות להוות גורם לשלילת ייצוג הולם לסיעות האופוזיציה בגופי המשנה של הרשות, ויש לקיים את עיקרון הייצוג היחסי הנאות בהתאם לרוח החוק, ולרוח עקרונות היסוד של ממשל דמוקרטי".

ויש פה יתר על כן, וזה גם עונה לגבי נציגי הציבור שהתייחסת בחוות דעתך, שנציגי ציבור לא צריכים להשתייך פוליטית. בג"צ ,828/90 סיעת הליכוד במועצת העיר פתח תקווה, נגד ראש העיר, שם התייחס השופט תאודור אור, גם לזה שלאופוזיציה מגיע ייצוג. אבל הוא אמר יתרה מזאת, הוא אמר עובדי עירייה, אל תשייכו אותם פוליטית, כי עובדי עירייה, עזוב, זה עובדי עירייה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,9999 ממממייייווווםםםם 22225555....5555....2222000011114444 אבל נציגי ציבור, השליש הנבחר, אם מביאים נציגים פוליטיים מטעם סיעות הקואליציה, גם לאופוזיציה לתת להן ייצוג. וכמו שהקראתי מקודם, כל נציגי הציבור שהוכנסו על ידי המועצה הנוכחית, על ידי הקואליציה, משויכים פוליטית, כולם. אני לא רוצה לפתוח את זה.

מר א. ישראל: משויכים פוליטית אנחנו מסכימים על זה. אנחנו

לא מסכימים על זה שזה אופוזיציה או לא אופוזיציה.

עו"ד ר. גרינברג: אני לא רוצה לפתוח את זה, כדי לא ללכת לגופם

של אנשים, באמת.

עו"ד אורי אהד: רגע, איציק. אתה מסכים שהם משויכים פוליטית?

עו"ד ר. גרינברג: הוא לא צריך להסכים, אמרו את זה בפרוטוקול,

אורי. הוא לא צריך להסכים, לא.

עו"ד אורי אהד: לא, הוא גם אמר 'אני מסכים שמשויכים פוליטית'.

עו"ד ר. גרינברג: לא, הוא לא צריך להסכים, כי הוא לא יודע

שיהודה שלמון דוגמא זה בית יהודי. הוא יכול להסכים על אכפת. בפרוטוקול שאמרו-

עו"ד אורי אהד: על אכפת הוא מסכים?

עו"ד ר. גרינברג: לא יודע. בפרוטוקול שאמרו בישיבת המועצה

שאישרו אותם, אנשים ציינו את זה לפרוטוקול. יש את הפרוטוקול, הוא לא 21

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,9999 ממממייייווווםםםם 22225555....5555....2222000011114444 צריך להסכים או כן צריך להסכים,זה לא באחריותו. לא צריך להכניס אותו לפינה פה. אמרו את זה בפרוטוקול, אני לא ממציא דברים. גם בג"צ פה אמר, כמו שאמרתי בסיעת הליכוד נגד אריה גוראל, אמר במפורש שגם נציגי הציבור, ופה כל נציגי הציבור שמונו, זה אנשים שמונו עם שייכות פוליטית.

ויש פה, הבאתי פה עוד עשרות דוגמאות של בג"צים בנושאים האלה.

דוגמא הנה בג"צ, דוד ראם נגד יעקב פרץ, ראש עיריית קרית אתא. "השמירה על זכויות המיעוט היא ביסוד... הדמוקרטית. כך לא רק בממשל המרכזי, אלא גם בשלטון המקומי". ראה דבריו של השופט חשין בבג"צ ,954/97 עו"ד ד"ר שלמה כהן נגד ראש לשכת עורכי הדין. "תכלית ההסדרים בכנסת, ברשויות המקומיות בנושא קביעת סדר היום, היא להגן על היחיד מפני הרבים, למנוע את העושק של המיעוט. להקנות ליחיד זכות כלשהי ולא בעוצמה נמוכה, כדי שיוכל להשפיע על מהלכי הגוף בו הוא חבר. בלא הקניית זכות זו, יכול רוב דורסני להעלים את היחיד כלא היה, ולעת בחירות כי תבואנה, לא יידע הבוחר מי אותו יחיד, ומה עשה לטובת היחיד והרבים". ויש פה דוגמאות רבות, אני יכול לתת בג"צ 8476/99 מפי דורנר ריבלין, שמדברת על ייצוג לאופוזיציה בצפת, בחברות העירוניות. אני לא אקריא, אני רק אומר, עתירה מנהלית.

עו"ד אורי אהד: אנחנו נדבר על הבג"צ של קרית אונו, במתנ"ס

העירוני. אתה יכול לתת עוד הרבה בג"צים.

עו"ד ר. גרינברג: לא רק זה, במועצת העיר פה בפתח תקווה, הליכוד

בשנות ה- ,70 הגיש עתירה כנ"ל אז נגד מי שהיה ראש העיר.

עו"ד אורי אהד: ב- .1979 עם אורי מוכתר?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: כן, זה גם בנושא הזה.

עו"ד אורי אהד: .1979

עו"ד ר. גרינברג: חבר המועצה לשעבר ז"ל, אבי אורן.

עו"ד אורי אהד: ב- .1994

עו"ד ר. גרינברג: הגיש בג"צ שזכור כבג"צ חל"ד, שגם עתר לבג"צ,

וגם שם קיבלו את חוות דעתו בנושא. והנה, יש פה את ההרצאה, שרית, אולי היית בשיעור, אבל הבאתי לכם את השיעור לפה, של דודי ספיר. אולי דיברתם בשיעור, אז לא שמתם לב שם. אבל הנה. מה אומר דודי ספיר? הוא אומר 'יחסי גומלין בין הרשות המקומית לתאגיד. התקשרות בין הרשות המקומית לתאגיד. אם זה תאגיד עירוני, אין צורך במכרז. תאגיד מעין עירוני, במכרז בלבד. העברות כספים מהרשות לתאגיד, תקצוב. תאגיד מעין עירוני, על פי נוהל תמיכות בלבד. מתן ערבויות לתאגיד על ידי הרשות המקומית, עד התקרה שנקבעה בחוק. יש פה דברים מפורשים, שאיך שלא תצאו מזה, גם הגזברית, איך שלא תסתכלו על זה, במקום להסתבך אם לתת דירקטור לאופוזיציה, שמגיע כמו שקראתי פה, הולכים להסתבך פה במיליונים. ומאות מבנים ומאות פעולות שנעשו שלא כחוק לשיטתכם, אם אתם מתעקשים על כל זה, רק שלא יהיה ייצוג לאופוזיציה. זה מהשיעור של דודי ספיר שם, בהרצאה. ויש פה מההרצאה שלו עוד הרבה מאוד דברים, שאפשר לבוא ולראות.

אז אני אומר, במקום ללכת עם הראש בקיר, אנחנו לא מבקשים פה, אף אחד לא בא לבקש ייצוג בתאגידים האלה כדי לתקוע, כדי להפריע. אני חושב שבמועצת העיר אתם רואים יפים מאוד, שדברים ענייניים, דברים שקשורים 23

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,9999 ממממייייווווםםםם 22225555....5555....2222000011114444 לחינוך משתפים פעולה, מעלים דברים. עוד פעם, זה חוקתי, זה משפטי, זה דמוקרטי, זה חשוב, זה ענייני, וזה בא עוד פעם, אולי באמת שלא כמו עדר, שבאים כל חברי הקואליציה לפעמים, לא שזה רע, באים כעדר ומצביעים, אולי איזושהי נקודת אור, שיצביעו שם על ה... יגידו 'ככה לא צריך', וזה דווקא ישרת את המערכת בסופו של יום, כי זה מה שכולנו באים לעשות, לשרת את העיר בצורה הכי טובה, וכולנו פה. לכן, לאור כל האמור, אין ספק, ולא צריך לבחון, וראש העיר עם כל הכבוד לא עושה לנו טובה בנושא הזה.

מגיע לנו ייצוג בדירקטורים, זה היה נהוג כל השנים. איציק אוחיון מינה דירקטורים במית"ב לאופוזיציה, מינה דירקטורים במקפ"ת לאופוזיציה.

איציק עובדיה מהאופוזיציה היה דירקטור במית"ב, אדי קואז אם אני לא טועה היה דירקטור במקפ"ת, בני זהבי היה דירקטור בחל"ד. היה ייצוג לאופוזיציה כל השנים, כולם קיבלו את זה. לבוא ללכת עם ראש בקיר? אז מה, שנבוא לבית משפט לעתירה, ושם יבזו את העירייה, ושם יגידו ככה, ויחייבו אותה בהוצאות משפט, שאף אחד לא משלם מהכיס שלו, אז זה לא מעניין אותו. אז בשביל מה? יש פה היגיון, יש פה צדק, יש פה חוקתיות, אז בבקשה.

עו"ד אורי אהד: ברשותכם. שרית, תראו, אנחנו חיכינו הרבה מאוד

זמן, מהפעם הראשונה שרמי העלה את זה, אז היו כל מיני ניסיונות לקבל תשובה, לשכנע, הוחלפו מיילים בינך לבין רמי, אני חושב שגם ביני לבינך הוחלף פעם איזשהו מייל. כדי שבעצם הנושא הזה של נציגות בחברות העירוניות, בתאגידים העירוניים, בעמותות העירוניות, יוסדר בצורה ברורה.

ולכן חיכינו באמת בהרבה מאוד סבלנות עד עכשיו, כדי שכל ההליכים שבתוך הרשות המקומית, בתוך הנהלת העיר, מראש העיר דרך הפקידות המקצועית, ימצו את עצמם. קיווינו מאוד שלא נצטרך להעלות את זה שוב, בגלל שבאמת בהתאם לחוק, האופוזיציה תקבל את הייצוג שמגיע לה. ובהקשר הזה, זה לא 24

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: ומה שחשוב לציין, אורי, שהדירקטורים עדיין לא

אושרו, ועוד לא התחילו לעבוד.

עו"ד אורי אהד: רגע, דקה, תיכף נטפל בדירקטורים שכן הוגשו

השמות שלהם. ושרית, אני בכוונה מדבר אליך, כי ראש העיר, אני לא יודע למה דווקא בדיון כזה לא נמצא פה, וחבל שהוא לא נמצא פה. כי בסופו של יום, זה הוא זה שצריך לשחרר את ההחלטה כן או לא, והוא זה שמונע היום מהליך מאוד- מאוד ברור וחוקי של פיקוח ובקרה להתקיים. בעצם, הגופים שרמי דיבר עליהם, אלה גופים שמבצעים ביומיום עשרות אם לא מאות פעילויות בתוך העיר פתח תקווה שמגיעות לתושב בסכומים של מאות מיליונים מתקציב עיריית פתח תקווה. במילים אחרות, הנושא הזה של ייצוג הולם ושוויוני, הוא לא מדבר רק בגלל שלאופוזיציה יש X נציגים במועצת העיר. הוא אבן יסוד של כל מה שקשור לפיקוח ולבקרה על הרשות המקומית, על הרשות השלטונית. זה בכלל לא נתון לוויכוח הדבר הזה, וחבל מאוד שעד עצם היום הזה, הנהלת העיר לא השכילה לעשות את זה.

לכן, מה שאנחנו מבקשים בצורה מאוד ברורה, רמי הציג את זה יפה מאוד, רמי נקב בגופים השונים, אין מה לחזור על מה שהוא אמר. אני רק אומר עוד פעם, חיכינו עד היום כי קיווינו שלא נצטרך ולא נאלץ להגיע למצב של עתירה מנהלית בנושא הזה. אבל יש גבול לכל דבר, ובהקשר הזה, מה שאני מבקש, באמת, היום ה- ,25.5 לא צריך פה יותר מידי התלבטויות, לא צריך פה יותר מידי. היה לכם כבר לדעתי רמי, למעלה מ- 3 חודשים מאז שהנושא הזה-

עו"ד ר. גרינברג: לא, פחות.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד אורי אהד: חודשיים מאז שהנושא הזה הועלה פעם ראשונה.

אני מבקש עד סוף השבוע הזה, יום חמישי הקרוב זה ה- ,29.5 אני מבקש לקבל הודעה מסודרת.

עו"ד ר. גרינברג: טפסים גם כן.

עו"ד אורי אהד: ברור. האם הנהלת העיר, ראש העיר וההנהלה, אכן

מבינים שעליהם לקיים את החוק, ופונים אל נציגי האופוזיציה כדי שימסרו את הנציגים שלהם בכלל התאגידים שרמי מסר, או לא. מבחינתנו, גם חוסר תשובה, זאת אומרת, אם ביום חמישי עד סוף היום לא נקבל תשובה, זו תשובה שלילית. זאת אומרת, שעמדתה של הנהלת העיר נכון לרגע זה לא השתנתה, והמדיניות וההחלטה היא למנוע מחלק גדול מאוד מהציבור, למנוע את הליכי הפיקוח והבקרה שנדרשים על פי חוק. בהקשר הזה, אין ספק ואני שוב חוזר לשרית. יש את פקודת העיריות, יש את תקנות העיריות, מינוי נציגים בתאגידים העירוניים. בהקשר הזה אני כבר מבקש ובנוסף למה שאמרתי עכשיו, בתוך פרק הזמן שקבוע בחוק, אני רוצה לקבל את השאלונים שמילאו נציגי הציבור, ואני רוצה לקבל את ההחלטות שהתקבלו, אם התקבלו, הבנתי מרמי שכנראה לא התקבלו. אבל אם התקבלו החלטות, של הוועדה שאמורה לאשר את הכשירות של נציגי העירייה לדירקטורים בתאגידים העירוניים.

עוד פעם, ואני רוצה בזה לסכם, כדי שלא יגידו אחר כך 'לא ידענו, לא שמענו, לא דיברנו' – יש כאן עבירה על החוק. מיצינו את כל ההליכים, נקרא לזה הבין קואליציוניים או העבודתיים הפנימיים של העירייה, לא נקבל תשובה בתחילת השבוע הבא, ניאלץ להגיש עתירה. ובהקשר הזה שרית, אני אומר שוב, מאחר והתרענו כל כך הרבה פעמים, ומאחר ואמר רמי, נכון, לעירייה לא אכפת. יפסקו פה הוצאות, ייתנו פה בסוף החלטה, העירייה לא יכולה לזכות 26

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: יש פה פסיקה, יש פה תקדימים.

עו"ד אורי אהד: העירייה לא יכולה. אנחנו נדרוש פה גם חיוב אישי,

כדי שאלה שקיבלו את ההחלטה לעבור על החוק, יידעו שזו לא הקופה הציבורית תשלם את זה, אלא הם אישית. אני מבקש תשובה עד יום חמישי בסוף היום, האם הנהלת העיר. אני אומר על איציק ישראל, הוא מנהל את הישיבה כרגע ודאי. סוף היום, לא אמרתי סוף הלילה.

עו"ד ר. גרינברג: קח לדוגמא גם כן, יכולנו לשלוח מכתב לוועדת

ברנר היום זה או שהחליפו גם את ברנר?

עו"ד ח. דב מילביצקי: היום זה שם אחר.

עו"ד ר. גרינברג: לא יודע, ועדה מסוימת. יכולנו לשלוח מכתב

ולהגיד 'חבר'ה, אל תאשרו את הדירקטורים בפתח תקווה, יש פה פוליטיקה, לא נתנו ייצוג לזה', ולתקוע את זה. לא עשינו את זה. יכולנו לבקש, כמו שאמר אורי, לראות את זה.

עו"ד אורי אהד: לא, היום אני מבקש.

עו"ד ר. גרינברג: כי היועצת המשפטית שם צריכה להתייחס אם יש

שיוך מפלגתי לאחד מהאנשים.

???: יש.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד אורי אהד: לא, מה היא אומרת. ברור שיש.

עו"ד ר. גרינברג: לא, אני רוצה לראות אם אישרו את זה בטפסים.

מה היא רשמה בטפסים. אם הביאו את המידע הזה בפני הוועדה שצריכה להחליט, או שלא הביאו את המידע והסתירו את זה מהם, ואז זה חמור שבעתיים. כי זה נאמר בפרוטוקול בעת המינוי. אז אנחנו לא מחפשים לעשות את כל הבלגן הזה. והסברתי את זה יפה מאוד. אז א' – אורי אמר מה שהוא ביקש. אני גם רוצה לשמוע את היועצת המשפטית, לאור כל מה שנאמר פה, את ההתייחסות שלה. זה לא שאני מדבר ויש פה שתיקה.

עו"ד אורי אהד: אמרה שרית קודם, זו החלטה של ראש העיר.

מר א. ישראל: רמי ואורי, תודה רבה. לעצם העניין, הבקשה

שלכם-

עו"ד ח. דב מילביצקי: רגע, איציק, יש לי עוד דבר אחד בשבילכם. מעבר

לחיוב האישי והכסף, שזה באמת משני בעיניי. מה שמרכזי בעיניי יותר, זה המסר שפעולה כזאת שהולכת לציבור בעיר. דווקא ההנהלה החדשה הזו, שבאה להביא איזושהי רוח חדשה בגישה, ולכן מאוד- מאוד לא מובנת לי פה בדיחות הדעת של חלק מהאנשים לגבי הנושא הזה. לא יכול להיות שמתייחסים מצד אחד לחברות האלה כחברות עירוניות לכל דבר, ולא עומדים בחוק חובת מכרזים לגביהן. ורק בוועדת מכרזים האחרונה או אחת לפני, שאנחנו ישבנו, אתה זוכר את זה, רצו להכניס משהו של מקפ"ת, אם הם כן יכולים להיכנס לצהרונים או לא יכולים להיכנס לצהרונים. וברגע האחרון הורידו את זה, כן מכרז, לא מכרז. כל הסיפור הזה, חברים, הוא לא נראה 28

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,9999 ממממייייווווםםםם 22225555....5555....2222000011114444 טוב, וזה בלשון המעטה. אתם לא צריכים את זה. חברים, אתם לא צריכים את זה. לא יקרה שום דבר, שום דבר, מזה שתמנו דירקטורים לאופוזיציה איפה שצריך. גם אם טעיתם בזה בהתחלה, לא נורא. גדלות לא יותר קטנה, אפילו יותר גדולה להכיר בטעות ולתקן אותה, מאשר אנחנו נצטרך פה ללכת לבית המשפט.

ואני אומר לכם, נלך לבית משפט, ואתם יודעים שאנחנו כבר לוקחים נושא, כמו שהיה הסגן החמישי. בסופו של דבר, הנושא הזה מגיע לידי מיצוי. ובואו נחסוך לכולנו את הנושא הזה. תעשו בדק בית רציני לסיפור הזה ותמנעו מכולנו את הבושה הזו.

מר א. ישראל: חנוך, תודה רבה. לעצם העניין, המסר שהעברתם,

רמי, אורי, חנוך, יעבור לראש העיר, כפי שפירטתם בצורה מסודרת.

מר א. סופר: שנייה, אני רוצה רגע להתייחס לזה גם. כי גיחכו

פה כשאמרו 'עד יום חמישי' וכו'. אני מניח שכל מי שגיחך, גם מכיר את החוק, יודע מה ההבדל בין חברה עירונית לחברה מעין עירונית. מה המשמעות של מכרז מול חברה עירונית, מול חברה מעין עירונית. אני מניח שכל מי שיושב פה ומגחך, הוא מבין את המשמעויות של הדברים האלה כשהוא הצביע בעד, כמו שהוא מבין שהוא הצביע בעד המינוי הבלתי חוקי של סגן חמישי בפתח תקווה. אותו דבר, גם אז גיחכו, ומשרד הפנים פסל את זה. זאת אומרת, אנחנו לא נמצאים באיזה ואקום. אנחנו לא נמצאים בואקום. זה שיש נושאים שבהם אנחנו משתפים פעולה ומאפשרים לתהליך לקרות על אף שהוא לא מושלם לצורך העניין, בוא נגיד את זה בעדינות, כשמדובר בטובת התושבים, כשמדובר במוסדות חינוך שצריך לגמור אותם בלחץ של זמן, ומי כמוך יודע את זה, כי אתה עוסק בזה מבוקר עד ערב. כשמדובר ברווחת התושבים, כשמדובר בפיטורי עובדים וכן הלאה. אבל כשמדובר בהתנגחויות 29

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,9999 ממממייייווווםםםם 22225555....5555....2222000011114444 קטנוניות פוליטיות, לא יעבור. לא יעבור, נורא- נורא פשוט, וזה לא איום ולא כלום. יש פה מערכת שלמה של תימוכין חוקיים, לאותם עקרונות. עכשיו זה לא שזה עד יום חמישי, אורנה. זה הוגש כבר לפני 4 ישיבות, הנושא הזה עלה, דובר, דנו בו, ההתכתבות עם שרית מתנהלת כבר כמה זמן, שרית? חודשיים-

שלושה אם לא יותר. זאת אומרת, אנחנו לא מדברים על מישהו שבא ומנסה לגנוב איזה סוס בשקט בלי שאף אחד שם לב. לא. התהליך הזה מתנהל כבר כמה חודשים. הוא לא זוכה להתייחסות רצינית מצד אף אחד. לכן, בלית ברירה, על אף שזו עירנו האהובה, אבל זאת עירייתה הבעייתית, אנחנו ניאלץ, אם לא תהיה ברירה, להגיש עתירה. זה הכל. וזה מיותר. כי גם אתה יודע, שמבחינה חוקית, העירייה תפסיד, חד וחלק.

מר א. ישראל: ברשותכם, אנחנו קצת דשים בעניין הזה.

מר ג. שדמון: איציק, רק שנייה, רק להשלים אותו, כי אני רוצה

למצות את הנקודה. סוכם פה בישיבת המועצה השנייה, הראשונה היתה בהיכל התרבות, שהנציג שממנה, הוא נציג שדרכו ממונים ונשלחים השמות של נציגי האופוזיציה בוועדות השונות ובחברות העירוניות למיניהן, הוא אביהו סופר. אז לבוא עכשיו עם טענה של איזה שמות, לבוא עם איזושהי הצעה של כל מיני שמות של אנשים, שאומרים 'אבל הם נציגי האופוזיציה', זה לא רציני. כי פה יש פרוטוקול של הישיבה. ולכן אי אפשר לבוא ולהגיד 'אבל הוא נציג האופוזיציה', זה לא רציני.

מר א. ישראל: אין בעיה, קיבלנו את כל מה שאמרתם.

עו"ד ר. גרינברג: לא, לא, שנייה, שנייה. אני משהו לא ברור לי פה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. ישראל: רמי, אנחנו דשים בעניין הזה, הבהרתם את זה

בצורה מאוד ברורה.

עו"ד ר. גרינברג: איציק, אתה מכיר אותי שאני לא דש. אני לא מבין

שרית, מה זו התשובה הזאת 'זו החלטה של ראש העיר'. בבג"צ של דוד ראם שם, היועץ המשפטי של העירייה הצטרף לעתירה-

מר י. ממן: סליחה רמי, אתה לא יכול.

עו"ד ר. גרינברג: דקה, אני כן יכול.

מר י. ממן: העליתם הצעה, אמרתם. אני אגיד לך גם למה.

אתם ביקשתם שעד יום חמישי תהיה תשובה.

עו"ד ר. גרינברג: לא, זה מה שאורי ביקש. מה זה קשור.

עו"ד אורי אהד: הוא שואל שאלת תגובה, שאלת המשך. אמרה

משהו, הוא שואל שאלת המשך.

עו"ד ר. גרינברג: בבג"צ של דוד ראם, היועץ המשפטי של העירייה

הצטרף לעתירה נגד ראש העיר. היועץ המשפטי, ואני בטוח שאת מבינה את זה, ואת עושה את תפקידך נאמנה, הוא לא יועץ משפטי-

עו"ד אורי אהד: כנראה שהוא לא שרד.

עו"ד ר. גרינברג: הוא שרד, שרד. יועץ משפטי וגזבר וסטטוטוריים

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר י. ממן: רמי, מה אתה רוצה? ביקשתם תשובה.

עו"ד ר. גרינברג: לא, זה לא קשור. היועץ המשפטית צריכה לבוא

ולתמוך בזה, ולתת חוות דעת לראש העיר, ולהגיד לו 'צריך'. הגזברית צריכה להגיד לנו, איך זה יכול להיות, שהעברנו מיליונים ללא מכרזים, ונכסים ללא הקצאה, בניגוד לחוק, ומה התשובה לזה. ואם פעלו בניגוד לחוק... אתם רוצים ללכת עם זה-

עו"ד אורי אהד: או לחילופין, זה היה בהתאם לחוק, ואז המשמעות

שזה חברות עירוניות.

עו"ד ר. גרינברג: נכון, אז בואו תגידו. אתה רואה, אני ענייני, עברתי

למשהו אחר. אני שואל, חני, איך העברנו מיליונים, וממשיכים, את היום חותמת, בגזברות חותמים על ההזמנות למקפ"ת במיליונים, אם זו לא חברה עירונית בלי מכרז. איך?

מר א. ישראל: אמר לך המנכ"ל-

עו"ד ר. גרינברג: רגע, תן לה לענות. סליחה, יועצת משפטית וגזבר,

הם צריכים לענות. בואי, אני רוצה לשמוע. הכל נרשם בפרוטוקול, הכל.

רו"ח חני גולדשטיין: בשלב הזה אני מעבירה כספים למקפ"ת על פי חוזה

שחתום בין הרשות לבין מקפ"ת.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: יצא מכרז לפני החוזה הזה?

רו"ח חני גולדשטיין: לא. יש לי את חוות הדעת המשפטית שאני יכולה

לחתום עליה.

עו"ד ר. גרינברג: שמה חוות הדעת המשפטית אומרת?

רו"ח חני גולדשטיין: יש לי את חוות הדעת המשפטית שאני יכולה

לחתום על החוזה.

עו"ד ר. גרינברג: השאלה...

מר י. ממן: אבל עם כל הכבוד, זו לא הצעה לסדר. זו לא הצעה

לסדר. זו לא הצעה. אתם מדברים אם למנות דירקטורים, לא דירקטורים.

אתה פותח פה חקירה נגדה? אני לא מבין את זה.

עו"ד ר. גרינברג: זו לא חקירה נגדה.

מר י. ממן: לא, אבל זו לא הצעה לסדר, רמי. אתה רוצה, תעלה

הצעה לסדר. לא יכול להיות, אתה לא יכול לשנות את הכיוון של הישיבה.

אתה מדבר פה על דירקטורים. עם כל הכבוד, אתה מדבר על דירקטורים. כי זה מרגיז. אתה מדבר על דירקטורים, אתה לא מדבר על התנהלות של הגזברות פה. אין פה התנהלות. אם אתה רוצה להגיד אם הגזברות פועלת נכון או לא נכון, תציע את זה בהצעה לסדר. אנחנו מדברים פה על דירקטורים.

החלטתם מה שצריך להיות וככה יהיה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: קודם כל זה כבר היה שווה ש... לגזברית.

מר י. ממן: אבל זה לא הוגן. לא, לא, לא. אם אתה רוצה להגיע

לדיון, יש פה עניין של הוגנות. אתה לא הוגן. כי אם אתה הוגן, היא היתה צריכה להגיע עם כל המסמכים מסודרים ולתת לך תשובה. פה מדובר, אתה העלית לסדר האם הדירקטורים, יש חלוקה נכונה בין אופוזיציה לקואליציה.

אתה לא מדבר פה על הנושא התקציבי בכלל. זה לא נושא תקציבי. זה לא הנושא של מקפ"ת.

עו"ד אורי אהד: ממן, אתה עושה את עצמך? באמת, אפילו אני

מתבייש בשביל התשובה הזאת.

מר י. ממן: לא, אני לא מתבייש.

עו"ד אורי אהד: ... נו באמת.

מר י. ממן: אוהד, אל תתבייש בשבילי, אל תתבייש בשבילי.

עו"ד אורי אהד: אל תבזה את עצמך.

עו"ד ר. כץ: למה המלחמה?

עו"ד ר. גרינברג: קודם כל, אין לך מה להתעצבן.

מר י. ממן: למה אין לי מה להתעצבן?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: לא צריך להתעצבן.

מר י. ממן: כי אתה מושך עכשיו לדיון האם העירייה התנהלה

בצורה תקינה מול מקפ"ת או לא מול מקפ"ת.

עו"ד ר. גרינברג: תקשיב, אם אני לא מתעצבן ולא מתפרץ על זה

שאתם עושים את זה לא חוקי, אז בטח אתם לא צריכים להתעצבן.

מר י. ממן: אני חושב שהתפקיד שלי בתור המזכיר, הוא להביא

אותך בחזרה לכיוון של השאילתא שלך.

עו"ד ר. גרינברג: אז עכשיו בוא אי אסביר לך למה זה הכיוון. אמרת,

עכשיו אני עונה לך. כי אם אתה אומר לי שאנחנו לא מקבלים, שאנחנו לא מקבלים דירקטורים, כי זו לא חברה עירונית, אז אני רוצה לבדוק אם זו לא חברה עירונית. ואז אני שואל את הגזברית.

מר י. ממן: אבל אתה בכלל השאילתא פה היא שאילתא על

דירקטורים.

עו"ד ר. גרינברג: לא, לא, לא.

מר י. ממן: ולא על עירוני או לא עירוני. זה לא שייך בכלל.

עו"ד ר. גרינברג: קודם כל, אני לא מבין למה היועצת המשפטית

והגזברית לא יכולות לענות? על פי חוק הן חייבות לענות. אני רוצה תשובה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר י. ממן: איזה חוק?

מר א. ישראל: על פי חוק הן אמורות לענות.

עו"ד ר. גרינברג: חייבות לענות, לא אמורות. אתם חייבים לתת להן

לענות. אני אגיד לך למה זה כן קשור. כי עם התשובה שלכם, שלא נותנים דירקטורים כי זו לא חברה עירונית, אז אני רוצה להבין איך זה יכול להיות, איך מעבירים כספים.

מר י. ממן: אתה לא קיבלת תשובה עדיין.

עו"ד ר. גרינברג: את קראת את חוות הדעת שרשמת? את רושמת 'לא

מגיע לך, כי זו לא חברה עירונית'. מה, לא רשמת את זה? בוא אני אקריא לך מחוות הדעת שלך. נו באמת.

עו"ד ר. כץ: אתם שואלים שאלות ולא נותנים לאף אחד לענות.

עו"ד ר. גרינברג: ענו, ענו. אני רוצה להקריא.

עו"ד ש. גרינבאום: רמי, אני יודעת מה אני כתבתי. תאמין לי שאני

יודעת.

מר א. סופר: אפשר לקבל תשובה של היועצת המשפטית ושל

הגזברית?

מר א. ישראל: עוד פעם, הנקודה היא אחרת. בואו נעשה סדר.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר י. ממן: אני רוצה להגיד לכם משהו, חברים. יש הצעות

לסדר. צריך ללכת לפי ההצעות לסדר.

עו"ד ר. גרינברג: זה חלק מההצעה.

מר י. ממן: זה לא חלק מההצעה. אתם העליתם הצעה לסדר

שאומרת 'האם ההחלטה של ראש העיר, או החלטת ההנהלה, האם החלוקה של הדירקטורים היא באמת הגיונית והיא סבירה על פי חוק'.

עו"ד אורי אהד: לא על היגיון, דיברנו על חוק.

מר י. ממן: שנייה, שנייה. החוק קובע את החלוקה, אוקיי?

האם החלוקה היא על פי חוק, אוקיי? אני מתקן את עצמי, האם החלוקה היא על פי החוק ועל פי התקדימים המשפטיים. אנחנו לא פה מדברים על ההתנהלות של מקפ"ת. אנחנו לא פה מדברים על ההתנהלות ה-

מר א. סופר: אבל השאלה היא אם מקפ"ת היא חברה עירונית,

או חברה מעין עירונית?

מר י. ממן: החברה היא מעין עירונית, אמרתי מעין עירונית.

התיקון אושר רק לפני שבוע על ידי מנכ"ל משרד הפנים.

עו"ד ר. גרינברג: ממתי הם מעין עירוני?

מר י. ממן: מלפני שבוע.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: ומה היא היתה לפני?

מר י. ממן: אבל זה לא משנה כרגע.

עו"ד ר. גרינברג: רגע, מה היא היתה לפני?

מר י. ממן: מה זה משנה? אתה יודע מה, יש יחידה לחקירת

אישים, תגיד שהעירייה הזאת מעבירה כספים בצורה לא נכונה, במשרד המשפטים, תעבירו לשם תלונה.

עו"ד ר. גרינברג: לא.

מר י. ממן: למה לא? למה לא?

עו"ד ר. גרינברג: א' – אנחנו יודעים לעשות את זה. אתה הולך לשם.

מר י. ממן: הדיון הוא דירקטורים או לא דירקטורים?

עו"ד ר. גרינברג: דירקטורים.

???: הוא כבר מתורגל אבל, יש לו כבר את הטלפון. זה לא איום בשבילו. הוא כבר יודע את המספר.

עו"ד ר. גרינברג: היא חברה מעין עירונית ממתי, מלפני שבוע?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר י. ממן: כן, מלפני שבוע.

עו"ד ר. גרינברג: מה היא היתה לפני זה?

עו"ד ש. גרינבאום: אני יכולה לענות רגע?

עו"ד אורי אהד: כולם פה צועקים ואף אחד לא ענה לך. תענו לו.

רמי, תן להם פעם אחת לענות.

מר א. ישראל: תן לי לסכם. חבל להיכנס לדבר הזה. חבל להיכנס.

בוא סכם ונגמור עם זה.

עו"ד אורי אהד: אני מבקש שקט.

מר א. ישראל: אורי, סליחה רק שנייה, בינתיים אני זה שמחלק

את זכות הדיבור, אז רק שנייה בבקשה. אני עכשיו מדבר.

עו"ד אורי אהד: תחלק את זכות הדיבור איך שאתה רוצה.

מר א. ישראל: שנייה בבקשה, אני אתן לה לדבר. תמתין בסבלנות.

עו"ד אורי אהד: אין בעיה, אני רוצה שהיא תדבר.

מר א. ישראל: אתה תשלים את השאלה אחרי שאני אגמור לדבר.

אין בעיה. רמי וחברי המליאה, תקשיבו טוב. יש נושאים שאנחנו מעלים אותם, ועליהם נושקים עוד הרבה מאוד נושאים נוספים. אנחנו כרגע לא 39

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,9999 ממממייייווווםםםם 22225555....5555....2222000011114444 פותחים את כל הדיונים. מי שרוצה לבוא ולפתוח את הדיון על חברת מקפ"ת, אפשר לפתוח דיון על חברת מקפ"ת, נעלה את זה כהצעה לסדר היום. לעצם העניין, עלה הנושא, הנושא מוגדר – חלוקת דירקטורים בחברות העירוניות.

הדבר הובהר בצורה ברורה וחד משמעית. רמי הבהיר את זה בצורה טובה וחנוך ואביהו הוסיף משלו, וגלעד הוסיף משלו, ואורי הוסיף משלו. הובהרו כל הטיעונים שלכם. הדברים האלה יעברו כפי שאתם באתם, והעליתם את כל הסוגיות. אני רשמתי את זה גם לפניי, הנושא הזה גם הוקלט, יעבור לראש העיר ותקבלו תשובה בצורה מסודרת. הדיון כרגע הוא לא על איך מעבירים כספים כאלה או אחרים, והאם החברה היא כרגע עירונית או סמי עירונית.

הדיון כרגע הוא על חלוקת הדירקטורים, העברתם את המסר בצורה מאוד ברורה. אורי, הבטחתי לך לסיים, אז בבקשה.

עו"ד אורי אהד: תודה איציק. ואני ארצה באמת, מה שאני רוצה

לעשות, זה רק לחדד את הדברים, גם בעקבות מה שאתה אמרת, ולפני ששרית משיבה. כל ההתדיינות הזאת של העברת כספים למקפ"ת או לא מקפ"ת, היא לא באה לטפל במצב של מקפ"ת. יש בדיוק 2 אפשרויות: אם החברה היא עירונית או מעין עירונית – הרי שלאופוזיציה במסגרת החוק מגיעה נציגות.

אם היא לא עירונית – אז באמת לא בהכרח מגיע ייצוג. ולכן מה שרמי שאל, וזה בעצם מה שאני עכשיו מפנה לשרית, כדי לסיים את כל הסאגה הזאת, ובשביל זה נשאלו שאלות דוגמא, רק לדוגמא על מקפ"ת, יכולנו לשאול גם שאלות אחרות, על חברות אחרות, האם או למה, או מה הנימוק בעצם שעד היום הזה, עם כל השיחות שניהלנו כאן, אין נציגות לפי החוק? זה הכל.

מר א. ישראל: יפה. אז אני אענה כרגע, בצורה מאוד- מאוד ברורה

וחד משמעית. הדיון היה על חלוקת הדירקטורים-

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר י. ממן: אבל אוהד, אתה נתת את התשובה.

עו"ד אורי אהד: אמרתי 'או'.

מר י. ממן: אתה נתת את התשובה. אתה אמרת עד שהיא לא

כאילו סמי עירונית, כמו שאתה אמרת, זה בסדר. אבל זה רק היה לפני שבוע.

עו"ד אורי אהד: לא.

מר י. ממן: אנחנו לא פרג', להחליט מיידית דירקטור.

עו"ד אורי אהד: ממש לא זה מה שאמרתי.

עו"ד ר. גרינברג: כשאישרו את הדירקטורים לפני 3 חודשים, מה היה

המעמד שלה? מה היה המעמד שלה? לא, זה משהו חדש.

מר א. ישראל: רמי ואורי, בבקשה, שנייה אחת.

עו"ד ר. כץ: כל פעם כשאיציק התחיל לדבר, כולם קופצים.

עו"ד ר. גרינברג: לא נכון, הוא דיבר גם, עזוב.

עו"ד אורי אהד: רגע, אתה לא רוצה ששרית תדבר?

מר א. ישראל: לא.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד אורי אהד: אתה לא נותן ליועצת המשפטית לדבר?

מר א. ישראל: נכון מאוד.

עו"ד ר. גרינברג: לא, לא, אתה לא יכול.

מר א. ישראל: רמי, תן לי לסיים.

עו"ד אורי אהד: לא, רגע, למה לא? הוא לא נותן ליועצת המשפטית.

מר א. ישראל: נכון מאוד, נכון מאוד. הלאה. בואו נעשה סדר, עוד

פעם, ואני מסכם כרגע את הדיון הזה לעצם העניין.

עו"ד אורי אהד: למרות שאנחנו מבקשים לשמוע את היועצת

המשפטית?

מר א. ישראל: אין בעיה, תרשום, מוקלט.

עו"ד אורי אהד: לא, אני לא רושם. הכל מוקלט, אין לי מה לרשום.

אם רק אכפת לך, על סמך מה אתה מונע ממנה לדבר?

מר א. ישראל: חבל שאתם מפריעים. אין בעיה.

עו"ד אורי אהד: לא. רק תגיד את זה, אין בעיה.

מר א. ישראל: אני אגיד לך. על סמך זה שאני החלטתי.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד אורי אהד: אתה החלטת בניגוד לחוק?

מר א. ישראל: אין בעיה.

עו"ד אורי אהד: אתה מודע לזה שאתה לא יכול לעשות את זה?

מר א. ישראל: תרשום את זה לפניך.

עו"ד אורי אהד: אין לי מה לרשום, יש פרוטוקול. מה יש לי לרשום?

עו"ד ר. גרינברג: אתה אדם הגיוני, אדם רציני. עזוב, אל תרד לפינות

האלה.

מר א. ישראל: תודה רבה על המחמאות.

עו"ד ר. גרינברג: תדבר, תן ליועצת המשפטית לדבר וזהו.

מר א. ישראל: רק שנייה בבקשה. תודה רבה על המחמאות שלך,

אבל לעצם העניין, אני חוזר על דברים שאמרתי מקודם. הדיון היה על חלוקת הדירקטורים. ברגע שגלשתם מהדיון, הדיון כרגע לא עוסק בחברות סמי עירוניות או עירוניות. תעלה שאילתא בנושא הזה בצורה מסודרת, תקבל תשובה בצורה מסודרת ובכתב. מרגע זה, הדיון-

עו"ד ר. גרינברג: אין בעיה. רק תזכיר לי מה אמרת, שאתה עד סוף

השבוע תביאו- ?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. ישראל: אני לא אמרתי דבר כזה. אורי הציעה הצעה שעד ה-

,29.5 יום ה', תתקבל רשימה כולל האופוזיציה. הוא ביקש שאלונים של הדירקטורים, החלטות של ועדה.

עו"ד אורי אהד: דירקטורים שכבר אושרו במועצה.

עו"ד ר. גרינברג: הוגשו לוועדת המינוי.

מר א. ישראל: והחלטות של הוועדות, ואם לא, תהיה עתירה,

וגלעד טרח לבוא ולהזכיר לנו- , רק שנייה.

עו"ד אורי אהד: לא, לא, אבל אתה מקריא משהו שלא נכון. אמרתי

שני דברים, בוא נלך לפי הסדר. אחד – קודם כל ביקשתי לשמוע יועצת משפטית, לא נתתם לה לדבר. חבל.

מר א. ישראל: אין בעיה.

עו"ד ר. גרינברג: מה זה חבל? זה לא חוקי. מה זה חבל?

מר א. ישראל: לא חוקי. אני אומר לא חוקי.

עו"ד ר. כץ: הוא לא אמר... הוא אמר שתענה בכתב.

עו"ד ר. גרינברג: הוא לא אמר שהיא תענה בכתב. עזוב, נו.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד אורי אהד: לא, רון, רון, רון.

עו"ד ר. כץ: זה מה שהוא אמר.

עו"ד ר. גרינברג: רון, יש פרוטוקול.

עו"ד אורי אהד: שנית – איציק, בוא נעשה סדר, ביקשתי עד יום

חמישי בסוף היום את תשובת ראש העיר האם בדעתו לתת לאופוזיציה לבחור את נציגיה ולהביא אותם למועצת העיר לאישור בתאגידים העירוניים או לא?

כשאמרתי, אם לא מקבלים תשובה – היינו התשובה של הנהלת העיר ושל ראש העיר לא השתנתה, זאת אומרת אין-

מר א. ישראל: המשמעות היא הגשת עתירה.

עו"ד אורי אהד: תוגש עתירה. במקביל, וזה לא קשור לעתירה,

בהתאם לחוק, לפי פרקי הזמן שקבועים בחוק, לדעתי סעיף 140א' לפקודת העיריות אם אני לא טועה, אני מבקש את כל השאלונים כמו שמילאו הדירקטורים החיצוניים. לא עובדי העירייה ולא חברי מועצה שהם לא צריכים למלא שאלונים לוועדה שאמורה לאשר את כשירות הדירקטורים בכל הישיבות הקודמות. וכמובן את החלטות הוועדה בהתאם לאותם דירקטורים, אם התקבלו החלטות כאלה. ואם לא התקבלו, אני רוצה תשובה לדעת, שלא התקבלו החלטות, זה הכל.

מר א. ישראל: תודה רבה. אני מסיים את הדיון הזה.

ד. דיון בהצעה לסדר יום של עו"ד רמי גרינברג בנושא: "הקמת וועדה מקצועית

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

לבחינת סיווגים של רחובות בעיר בכל הקשור לתשלום ארנונה".

מר א. ישראל: אנחנו עוברים לסעיף ד', דיון בהצעה לסדר היום

של עו"ד רמי גרינברג בנושא הקמת ועדה מקצועית לבחינת סיווגים של רחובות בעיר, בכל הקשור לתשלום ארנונה. בבקשה, רמי.

עו"ד ר. גרינברג: ארנונה זה הדבר, נכון שלמעשה מניע את כל

המערכת העירונית. העירייה לא מייצרת, היא לא מפעל שמייצרת ריהוט או משהו אחר, היא מייצרת ארנונה. זה הכי פשוט לבוא ולהחליט פה שנכנסים לכיס של התושבים, גובים מהם ארנונה כזאת או אחרת, לא יכולים להתנגד.

התושבים לא יכולים לעשות מכרז לאיזה עירייה משלמים ארנונה. זה משהו שנכפה עליהם, כחלק מהשירותים שהם אמורים לקבל מהתושב, שירותים במגוון רחב של דברים. אם זה בתי ספר, ניקיון, תשתיות, מתנ"סים, רווחה.

מגוון רחב שעל פי פקודת העיריות, הרשות מחייבת לתת לתושבים. אבל לא זכור לי, לפחות בשנים שאני נמצא פה, אולי יתקנו אותי פה אנשי המקצוע מהגזברות, שבאמת נעשה איזשהו דיון מעמיק בכלל לגבי כל צו הארנונה שקיים, מה קיים בו, ומה רלוונטי בו או לא רלוונטי בו. ומה חסר בו.

אין אומרים דברים בשם אומרם, לדוגמא אבי בלושטיין שיושב פה, אבי, אתה רואה? תראה, אני מפרגן לך, לא רק בהיכל התרבות. שאמר דוגמא שהוא רוצה לתת אותם ל... סטודנטים. אז יכול להיות, זה משהו שצריך להכניס גם.

אני האמנתי לתומי, שדווקא כשיש מליאה חדשה, מועצה חדשה, עם גורמים כל כך שונים וחדשים, היה מתקיים פה דיון על צו הארנונה. ואז לצערנו התבשרנו שזה אושר כמו שזה. למרות שבצו הארנונה שמפורסם באתר העירייה, רשום שם שמועצת העיר אישרה את צו הארנונה, וזה לא נכון. כי מועצת העיר לא אישרה את צו הארנונה. לא אישרנו. לא דנו בזה ולא אישרנו את זה. לכן אני לא יודע אם מבחינה חוקית זה אפשר.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. סופר: זה ירד מסדר היום.

עו"ד ר. גרינברג: לא יודע אם מבחינה חוקית, היום הארנונה

שמשלמים, כי אני שמתי לב, גם עשיתי איזושהי סקירה רגילה על רשויות אחרות, בכל הרשויות האחרות, בכל צווי הארנונה רשום 'מועצת העיר מיום כך וכך דנה בצו הארנונה ואישרה אותו'. פה, לשנת ,2014 לא היה דיון של מועצת העיר בארנונה. אמרתם שלא היה שינוי, אז ראש העיר אישר את זה.

לא יודע אם בסמכות ראש העיר, בלי מועצת העיר, לאשר את צו הארנונה. אז זה כהערת אגב, גם ליועצת המשפטית וגם לגזברית, אם זה חוקי. אבל זה לא העניין, בסדר.

אני אומר היה פה לדון בכל מיני דברים. הן, כמו שאמרתי בדברים שלא קיימים, הן בסיווגים השונים שקיימים, הסיווגים השונים לכל מיני סקטורים. רוב הארנונה נגבית גם מהתושבים, על פי אזורים מסוימים, אזור א', ב', ג' לדוגמא. ובעיקר בעיר כמו פתח תקווה, שמשופעת באזורי תעשייה ועסקים, מרבית מהארנונה נכנסת מהמקומות האלה. גם פה, בצו הארנונה שהוא ארוך ודי מסורבל למי שלא חי את זה. אני בטוח שאנשי המקצוע חיים את זה, אז הם אומרים את זה בשלוף. אבל תושב שרוצה להיכנס לזה, ולהבין מה רוצים ממנו, אפילו לא ינסה. ושם יש כל מיני סיווגים שונים. אז אולי יש סיווגים שצריך לבטל אותם, סיווגים שצריכים להכניס גם במישור הארנונה לעסקים, וגם במישור של ארנונה למגורים. אם זה לסוג של הנכס, ואם זה לאזור, הסיווגים של האזורים. וזה אני גם אומר עוד פעם דברים בשם אומרם, למרות שהוא לא נמצא פה בני זהבי, שגם רצה להעלות את זה את האמת בעבר ודיבר על הנושא הזה של הסיווג של הרחובות. לדוגמא על פי איך קבעו דווקא אזור כזה כסיווג ג', ואזור אחר כסיווג ב'. הוא טען שיש שם איזושהי סוג של אפליה בין אזורים.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,9999 ממממייייווווםםםם 22225555....5555....2222000011114444 בגדול, מה שאני הספקתי לעבור ולראות, לא עברתי על הכל, אבל השכונות החדשות, רוב מרכז העיר, הכל יהיה סיווג א', קצת ממרכז העיר יהיה סיווג ב', שכונות הדרום סיווג ב', עמישב סיווג ג', יוספטל ב'. יש פחות או יותר איזושהי קורלציה. בלינסון, שכונת יוקרה, סיווג ב'. יש דברים שהם לא הגיוניים, יש דברים שהם לא הגיוניים, הן מבחינת הסיווגים שאני יכול להעמיק בזה עוד פעם. גם מבחינת הסיווגים, גם מבחינת הסוגים. ופתח תקווה, שהתקציב שלה בנוי מ- 1.400 מיליארד פחות או יותר, חלק מרכזי מזה, זה מהארנונה, חלק נוסף מתקבולים ממשרדי ממשלה והמרכזי מהארנונה. בסקירה שהיתה בגלובס לפני כמה זמן, לפני שניכנס לזה. אני אומר בקיצור, המרכיב של הארנונה מאוד קריטי ומאוד אקוטי, וזה הדבר המרכזי שהתושבים למעשה רוצים מהרשות. נכון, גם מוסדות חינוך רוצים, גם תרבות, גם ספורט ונוער, אבל זה מה שמוציאים מהכיס שלהם כל חודשיים, וזה הכי קריטי מבחינתם. ואני חושב שבדבר הזה, היתה צריכה לקום ועדה פעם אחת, או דיון מרכזי, ואנחנו הבהרנו ואמרנו 'לא', אפילו לא דנו בזה. ובאנו ואמרנו כלאחר יד 'זה מאושר. מה שהיה – הוא שיהיה', בלי בדיקה, בלי כלום, בלי שאני בטוח שמרבית הסובבים את השולחן הזה, לא קראו את צו הארנונה. ואני לא אגיד למישהו 'תרימו את היד מי שקרא את צו הארנונה', כדי לא להביך אנשים. אבל מרביתם לא קראו את צו הארנונה. לא בגלל שלא מעניין אותם, עסוקים בדברים אחרים. אני גם, כשהייתי פה, עבדתי בעירייה, לא יצא לי לקרוא את צו הארנונה, כי היינו רצים אחרי דברים אחרים, אז לא יוצא.

ולכן, דבר כל כך אקוטי וחשוב, בעיקר לתושבים שאנחנו מייצגים אותם, שתיעשה איזושהי עבודת מטה רצינית. והסיפורים כל הזמן 'זה לא בידיים שלנו, זה לא באחריות שלנו, זה משרד הפנים, זה משרד האוצר'. קודם כל, זה לא נכון. נכון שמשרד הפנים ומשרד האוצר צריכים לאשר את הדברים האלה, אבל אם אנחנו מציגים להם תכנית עניינית ותכנית רצינית, ובאים אליהם 48

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,9999 ממממייייווווםםםם 22225555....5555....2222000011114444 ועוזרים, אז הם יאשרו גם אם נציג משהו ששומר על המסגרת התקציבית, ולא גורם לגירעונות העירייה. ואתה יכול לדוגמא לשמור על מסגרת תקציבית. להוריד את הארנונה במקומות מסוימים שמגיע שתוריד אותם, ותעלה במקום אחר שמגיע שתעלה אותם על פי המצב הקיים בשטח.

אבל לא רק זה. הדבר הבסיסי המושרש פה בעירייה כבר שנים, שיש פה בעיה בסיסית בצורת חישוב הארנונה. יש כמה צורות חישוב, מי שלא מכיר. יש את הברוטו- ברוטו. נכון, ניסים? יש את הברוטו- ברוטו, זה בעיריית פתח תקווה?

ברוטו- ברוטו זה אצלנו, המחמירה ביותר. הנכס נמדד על פי התכסית כולל הקירות החיצוניים, וכן חלקו היחסי בשטחים המשותפים. זה פתח תקווה דוגמא. יש משהו פחות מחמיר, ברוטו. הנכס נמדד על פי תכסיתו וללא שטחים משותפים. יש משהו יותר מקל, נטו, הנכס נמדד לפי שטחו הפנימי, ללא חלקו בשטחים המשותפים, ללא קירות חיצוניים, אך עם קירות פנימיים, שזה נורמלי כבר. והמקלה ביותר, זה נטו- נטו, הנכס נמדד ללא קירות חיצוניים, ללא קירות פנימיים, וללא שטחים משותפים. פתח תקווה המחמירה ביותר.

מר י. ממן: ויש את ההקלה, שלא לוקחים בכלל.

עו"ד ר. גרינברג: קחו לדוגמא, ואיך זה בא לידי ביטוי, קחו דוגמא.

כמה תשלמו ארנונה לשנה על דירת 100 מ"ר, ועוד מרפסת שמש בשטח של 10 מ"ר? בחולון, שזו עיר לא פחות שנותנת שירותים, אולי הרבה יותר גם מפתח תקווה, מבחינת איכות חיים ושירותים לתושב. בחולון, ששיטת המדידה היא נטו, לא מחייבים על המרפסת. על שטחים משותפים לא מחייבים, ולכן השטח שתחייב הרשות, זה 85 מ"ר. על דירת 100 מ"ר ועוד מרפסת שמש בשטח 10 מ"ר, בחולון מחייבי על 85 מ"ר. אורנה, אני מפריע לך?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד א. דוידאי: היתה לי שאלה טובה. מה קרה בקדנציה הקודמת?

למה לא טיפלתם בזה?

עו"ד ר. גרינברג: מה, הייתי חבר מועצה קדנציה קודמת? לא הבנתי.

עו"ד א. דוידאי: מה זה משנה?

עו"ד ר. גרינברג: מה זה 'מה זה משנה?'? בואי, אני רוצה להראות

לך-

עו"ד א. דוידאי: עזוב, סתם.

עו"ד ר. גרינברג: לא, אולי אני אצטרף לטיולים ביום שישי, נחלק

שקיות ממתקים ופתקים של אכפת, אז אני אוכל לשנות באמת.

עו"ד א. דוידאי: אני מבינה שאתה מזלזל...

עו"ד ר. גרינברג: לא מזלזל, ההיפך. אני חושב שזה מאוד חשוב.

עו"ד אורי אהד: אורנה להיפך.

עו"ד ר. גרינברג: אני חושב שזה מאוד חשוב, אבל אסור שתעשי

בזה... פוליטי.

עו"ד אורי אהד: שרית, בהקשר הזה, מאחר ואורנה התערבה, חבל,

לא רצינו להיכנס לזה, מתבצעים פה סיורים שנכנסים לשם אנשי עירייה, 50

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. ישראל: אורי, אורי, כרגע, רק שנייה-

עו"ד אורי אהד: לא, לא, לא. אם אורנה העלתה את הנושא, אנחנו

נגיד את זה.

מר א. ישראל: כרגע זה לא על סדר היום, זה לא על סדר היום.

עו"ד אורי אהד: יש בימי שישי סיורים שמגיעים פקידות מקצועית

ומחולקת שם תעמולה פוליטית כאילו היינו באמצעו של מסע בחירות. זה מותר לעשות תעמולה פוליטית גם כשאין שנת בחירות מוכרזת, נכון.

מר א. ישראל: אורי, זה לא על סדר היום.

עו"ד אורי אהד: אבל מגיעים לשם פקידי עירייה, וזה נעשה במסווה

של סיורים עירוניים. ככה משווקים את זה. ואני מבקש בהקשר הזה, אנחנו נעביר את החומר, לקבל את ההתייחסות, כי זה דבר של הטעייה.

מר א. ישראל: אין בעיה. תעלה את זה לסדר היום.

עו"ד אורי אהד: לא, זה לא קשור לסדר היום. מאחר ואורנה כבר

נכנסה, אז בוא נגיד את זה בצורה מאוד ברורה. מחולקת שם תעמולת בחירות פר אקסלנס, במסווה של סיור עירוני ממלכתי.

מר א. ישראל: אורי, תודה רבה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: אפשר לדבר? אי אפשר לדבר פה. איציק, אתה ראש

הישיבה. שמור על זכותי לדבר. מה קורה לך?

מר י. ממן: תמשיך, תמשיך.

עו"ד ר. גרינברג: אל תפריע אתה, אל תרגיז אותי.

קהל: אתה מאיים עליי?

עו"ד ר. גרינברג: לא, אל תפריע. אם לא, תצא החוצה.

קהל: מי דיבר איתך, מה אתה רוצה?

עו"ד ח. דב מילביצקי: מה זה 'מי דיבר איתך?', דבר איתו בכבוד, זה חבר

מועצה. דבר איתו בכבוד.

עו"ד ר. גרינברג: אל תפריע, אל תפריע.

עו"ד ח. דב מילביצקי: כבוד, או תצא החוצה.

קהל: אני אצא החוצה.

עו"ד ר. גרינברג: אל תפריע, צא החוצה.

קהל: תוריד את טון הדיבור.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ח. דב מילביצקי: אני מבקש שייצא החוצה. שייצא החוצה האיש

הזה.

קהל: תוריד את הטון דיבור שלך, בחיים אל תדבר אליי ככה.

עו"ד ר. גרינברג: שלא יהיה חוצפן, צא החוצה. חוצפן.

קהל: ... סתמו את הפה שלכם.

עו"ד ר. גרינברג: צא החוצה, חוצפן. לא, אני רוצה לדעת מי זה

החוליגן הזה, ומטעם מי הוא בא לפה, ובאיזו חוצפה הוא מפריע ומעיר הערות?

עו"ד ח. דב מילביצקי: הוא בוועד שלך, צדוק, לא?

עו"ד ר. גרינברג: מי זה הבן אדם הזה? לא, לא. אני רוצה לדעת מי

מביא לפה כל פעם חוליגנים. מטעם מי? הוא לא בא סתם.

)מדברים ביחד(

מר י. ממן: רמי, להבא תפנה את ההערה שלך אליי, אני אדאג

להוציא. יש פה מאבטח.

עו"ד ר. גרינברג: לא, בן אדם, מעיר הערות, מקלל. מה זה?

מר י. ממן: אל תתווכחו, זה לא מהכבוד להתווכח. תגידו, יש

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד אורי אהד: פעם ראשונה אני נאלץ, לא נאלץ, אני שמח להסכים

עם מה שאתה אומר. לא נאלץ, אני חוזר בי, אני שמח.

מר א. ישראל: אורי, תודה. רמי, בוא נמשיך.

עו"ד ר. גרינברג: אני ממשיך. בעיר מודיעין-

עו"ד א. דוידאי: אוי.

עו"ד ר. גרינברג: מי שלא מעוניין לשמוע, יכול ללכת. אולי הארנונה

של תושבים לא כל כך מפריעה וחשובה.

עו"ד א. דוידאי: תפסיקי עם הפרובוקציה, מותר לי להיאנח?

עו"ד ר. גרינברג: לא, לא.

עו"ד א. דוידאי: מותר לי.

עו"ד ר. גרינברג: לא, להיאנח בקולות כאלה, זה רק במקומות

מסוימים, לא בישיבת מועצה.

עו"ד א. דוידאי: רמי, אולי אתה באמת תירגע כבר?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: אני רגוע. תכבדו אבל.

עו"ד א. דוידאי: אתה יודע, אתה מוקלט באינטרנט.

עו"ד ר. גרינברג: מוקלט, אין בעיה.

עו"ד א. דוידאי: ותאמין לי, התושבים בדיוק עם מי יש להם עסק.

עו"ד ר. גרינברג: גם האנחות שלך מוקלטות באינטרנט.

עו"ד א. דוידאי: נכון.

עו"ד ר. גרינברג: לא, אז תכבדו.

מר א. ישראל: הגענו למודיעין, נכון רמי? אז בוא נמשיך.

עו"ד ר. גרינברג: כן. במודיעין, אני חוזר ורק מדגיש, כי היה פה

איזשהו מה שנקרא אתנחתא מוסיקלית, אני מדבר על דירת 100 מ"ר, ועוד מרפסת של 10 מ"ר. ניסים, תקשיב. אז אמרנו שבחולון מחייבים רק על 85 מ"ר. במודיעין, בשיטת הברוטו, שלא מחייבים מרפסת, ולא מחייבים...

יחייבו על 100 מ"ר. ברמת גן, יחייבו על 95 מ"ר. בתל אביב 95 מ"ר. הרצליה 85 מ"ר, חיפה 85 מ"ר, אפילו בבני ברק 95 מ"ר. ירושלים 89 מ"ר.

עו"ד אורי אהד: רמי, תעצור. זה מספיק חשוב בשביל שיהיה שקט.

עו"ד ר. גרינברג: לא, בסדר, תן להם. יש אנשים שיש להם קשיי

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,9999 ממממייייווווםםםם 22225555....5555....2222000011114444 קליטה וריכוז, אז חייבים. בני ברק 95 מ"ר, פתח תקווה, ניסים תקשיב, פתח תקווה, על דירת 100 מ"ר ו- 10 מ"ר שטח מרפסת, כמה מחייבים? – שמענו ,85 שמענו ,100 שמענו ,95 ניחוש, כמה מחייבים?

???: 120 מ"ר.

עו"ד ר. גרינברג: 132 מ"ר. בן אדם שיש לו דירה של 100 מ"ר ו- 10

מ"ר, מחייבים אותו ב- 132 מ"ר. וואלק העירייה אומרת לו ככה, אבל בטאבו לא נותנים. כשהוא ימכור את הדירה, יגידו לו 'יש לך רק 110 מ"ר, אין לך 132 מ"ר'. אבל הארנונה, יחייבו אותו ב- 132 מ"ר. הסקירה הזאת, גם צורת החישוב וגם לאיוולת הגדולה הזאת, זה מראה שיש פה משהו אבסורד ולא ברור, ולא נורמאלי. האח הגדול נכנס לכיס הלא עמוק, הכיס הרעוע של התושבים, ולוקחים שם ארנונה ומחפשים איך לדחוף להם שטחים משותפים.

עוד פעם, לא מאשים את הפקידות המקצועיות, זה משהו שהשתרש פה עם השנים, והתפקיד שלנו כחברי מועצה, לבוא ולשנות את זה. וזו דוגמא אחת קטנה. ויש עוד הרבה דברים.

מר א. ישראל: רמי, שנייה בוא. הבהרת בצורה מאוד- מאוד

ברורה.

עו"ד ר. גרינברג: לא, עוד לא התחלתי. דקה, מה אתה רוצה?

מר א. ישראל: אני אסביר לך.

עו"ד ר. גרינברג: לא, לא, לא. עם כל הכבוד-

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. ישראל: אתה רוצה עוד זכות, אתה רוצה עוד לדבר?

עו"ד ר. גרינברג: לא, אני מקשיב לך עכשיו.

מר א. ישראל: הבהרת בצורה מאוד- מאוד ברורה את הטענות.

הנושא היה הקמת ועדה מקצועית לבחינת הסיווגים של רחובות בעיר. אנחנו נקים ועדה מקצועית שכזאת. עד לישיבת מועצה הבאה, תקבלו את הרכב המועצה, ואת התהליך של העבודה.

???: תהיה נציגות לאופוזיציה?

מר א. ישראל: ועדה מקצועית. מדובר על ועדה מקצועית, כמו

שרמי ציין ואנחנו מתייחסים לזה בצורה מאוד מקצועית. אפשר לעבור לנושא הבא, רמי?

עו"ד ר. גרינברג: לא. אני אגיד לך גם למה. עם כל הכבוד, ואני אומר

עוד פעם לכל הליצנים פה מסביב. לא כולם ליצנים, אבל חלק מהם.

מר י. ממן: רמי. אתה לא ליצן?

עו"ד ר. גרינברג: סליחה. אני אגיד מה שאני חושב.

מר א. חפץ: רמי.

עו"ד ר. גרינברג: לא אמרתי לך.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. חפץ: לא, לא יפה.

עו"ד ר. גרינברג: עזוב, לחלק מהליצנים פה מסביב. אני אגיד לך מה.

אני חושב, הרבה פחות מכל מיני אנשים פה, מתלהב פה לבוא לישיבות מועצה. אפילו יש פה היסטוריה, היינו פה ויש פרוטוקולים, ועשינו פה הכל, ראינו את הכל. יש כאלה אנשים היום, לחלק סטיקלייטים במדורות, מתלהבים, רצים כל הלילה. באים ועושים את זה. לבוא לפה לכל מיני חירטוטים, שעות, אנחנו לא מתלהבים מזה. היינו פה מלמעלה, מלמטה, מכל הצדדים. תאמין לי, גם היום, היית אומר לי ישיבת המועצה מתבטלת, הייתי שמח, למה יש לי מלא דברים לעשות. אבל אני יושב ומכבד, א' את מי שיושב פה. ואני היום גם לא הרגשתי טוב, אמרתי לא לבוא. אבל אמרתי אנשים באים, חברי מועצה, לכבד את מי שבא לפה, לעשות עבודה מקצועית. לא לבוא לפה לשלוף מהמותן, לקשקש. לכבד את החברים שיש פה, לכבד את התושבים ששלחו אותנו לפה. ויושבים בבית, משקיעים, ופה על הצעות. ומשתיקים ופה.

אז עם כל הכבוד, זה לא מקובל.

מר א. ישראל: עוד פעם, אתה צודק, לכן אנחנו מתייחסים בצורה

רצינית לכל הבקשות שלך.

עו"ד ר. גרינברג: לקחתי דוגמאות, הבאתי פה ועברתי אחד- אחד. הן

של תל אביב, של נתניה, של אשדוד, של חולון, של הרצליה. ועברנו, לא רק על הסיווגים ועל הכל, אלא גם על ההנחות שיש. קח לדוגמא, יש הנחות, שאין אצלנו בהנחות שלנו.

מר א. ישראל: רמי שנייה, אני אסביר לך משהו מאוד פשוט.

העלית סוגיה שהיא מאוד נכונה להקים ועדה מקצועית. אנחנו מסכימים 58

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: לא הוועדה המקצועית. א' – אל תיתפס במילה של

הוועדה המקצועית, ואני מבין לאיפה אתה הולך. לא, סליחה רגע. בוא, אנחנו קולטים מהר דברים. ועדה מקצועית תעשה לי פקידים ופה ושם. אנחנו קולטים. מאחר שמי שמאשרת בסופו של יום את הארנונה זו מועצת העיר, אני דורש שחברי מועצה יהיו חלק מהוועדה הזאת.

מר י. ממן: אתה לא יכול.

עו"ד ר. גרינברג: יכול. מי אמר שלא יכול?

מר י. ממן: לא. כי יש פה השלכות פוליטיות.

עו"ד ר. גרינברג: אין פה שום השלכות.

מר י. ממן: אם אתה מדבר על טוהר מידות, יש לך בעיה עם זה.

עו"ד ר. גרינברג: אין פה שום השלכות. הנה יש פה יועצת משפטית,

אין פה שום השלכות.

מר י. פרידמן: לתת אפשרות לחברי מועצה להופיע בפני הוועדה.

מר י. ממן: זה אין בעיה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: לא, לא. ועדת מכרזים זה חברי מועצה. שרית, יש

בעיה שיהיו חברים שם חברי מועצה, אם המועצה היא זאת שמאשרת?

מר א. ישראל: כפי שאמרתי מקודם, אני מקבל את ההגדרה שאתה

הגדרת.

עו"ד ר. גרינברג: אז אל תכניס לי מילים לפה.

מר י. ממן: אני מדבר מבחינה אתית, לא מבחינה חוקית.

עו"ד ר. גרינברג: מה קשור לאתי?

מר י. ממן: יש פה עניין אתי.

עו"ד ר. גרינברג: אני שואל אותך שאלה, מה קשור אתי? אנחנו דנים

פה היום בסדר היום.

מר א. ישראל: כתוב בהצעה לסדר היום – הקמת ועדה מקצועית

לבחינת סיווגים של רחובות בעיר. הקמת ועדה מקצועית. עם כל הכבוד לכל החברים שיש לנו פה מסביב, כולל אותי, אני לא איש מקצוע בתחום הזה.

ועדה מקצועית זה אנשי מקצוע שעסקנו בנושא הזה. הם יביאו את ההמלצות, והדבר הזה יעלה פה בפני המועצה. אבל לעצם העניין, הקמה של ועדה מקצועית, כי אתה רוצה לבחון את זה בצורה עניינית.

הרב א. בוסו: אני חושב בהחלט שיש טעם לדברים שאיציק אומר

מבחינת ועדה מקצועית, ואני אסביר למה. הרי בסופו של דבר ההמלצות של 60