פרוטוקול ישיבת מועצה מספר 11

עיר: פתח תקווה
קטגוריה: פרוטוקולים לפי שנים
תאריך: 21/07/2014
מקור: הקובץ המקורי באתר פתח תקווה

פרוטוקול

ישיבת מועצה מן המניין, מס' 11

מיום ראשון, א' בתמוז תשע"ד, 29.6.2014

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,11111111 ממממייייווווםםםם 22229999....6666....2222000011114444 משתתפים: עו"ד איציק ברוורמן – ראש העירייה, מר איציק ישראל, עו"ד אורנה דוידאי, מר צדוק בן משה, מר אורן חפץ, עו"ד איציק דיעי, מר אבי בלושטיין, מר אהוד ויזנר, מר אליהו גינת, מר אשר שוקר, מר אליהו ברוכי, הרב ישראל פרידמן, עו"ד רון כץ, עו"ד חנוך דב מילביצקי, מר אביהו סופר, מר גלעד שדמון, מר מארק ליקבורניק, מר יעקב בן שמחון, עו"ד רמי גרינברג, מר בני זהבי, מר דני סויסה, מר גנאדי בורשבסקי.

חסרים: עו"ד איתי שונשיין, מר אוריאל בוסו, עו"ד אורי אוהד, מר אדי קואז, מר משה משה.

נוכחים: מר יעקב ממן, עו"ד מיכל מזרחי, רו"ח חני גולדשטיין, מר לוי פומרנץ, עו"ד שגיא חן, עו"ד ארז בן חמו, מר רז אביבי, מר משה ספקטור, עו"ד צילה גרינהויז, מר פיני דקטר, מר איגור רבינוב, מר יוסי קרואני, רו"ח ניסים חנגל, מר קובי גולומבק, מר אהוד שטיין, גב' דרורית גור אריה, מר אריה ניר, גב' מוניקה כהן.

סדר יום מועצה: מס' עמוד:

א. שאילתות 9

ב. דיון בהצעה לסדר יום של עו"ד רמי גרינברג בנושא: " שימור 33

אתרים היסטוריים ובעלי חשיבות למורשת העיר והעם בעיר פ"ת".

ג. דיון בהצעה לסדר יום של עו"ד רמי גרינברג בנושא: " טיפול ארגון

וסידור התשתיות בשוק העירוני בפ"ת.

ד. דיון בהצעה לסדר יום של עו"ד רמי גרינברג בנושא: " אי חיוב

תושבים בגין פחי אשפה שניזוקו " – יורד מסדר היום.

ה. דיון בהצעה לסדר יום של עו"ד רמי גרינברג בנושא: " רישות העיר

במצלמות ותגבור השיטור העירוני ".

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

ו. דיון בהצעה לסדר יום של מר גלעד שדמון בנושא: "שיתוף ציבור 107

בבניית מבני ציבור".

ז. אישור חוזה מכר של חלקת השלמה בפטור ממכרז – רחוב אימבר 116

,20 גוש: ,6365 ח"ח: .61

126

ח. אישור חוזה רשות שימוש במבנים עירוניים לעמותת "אור לתקווה

– שילוב עולים בקהילה הישראלית", ברח' קרול 3 בגוש: ,6362 ח"ח 92 וברחוב חיון ,7 בגוש 6375 ח"ח .17

127

ט. אישור חוזה להעברת מניות בין עיריית פ"ת, מית"ב בע"מ, עיריית

אלעד והמועצה המקומית כפר ברא.

155

י. אישור תב"רים ושינויי תב"רים.

188

יא. אישור שינויים בתקציב וברזרבה.

205

יב. אישור תמיכות.

יג. אישור שינויים במבנה ארגוני / תקן העובדים. 237 יד. אישור שכרה של מהנדסת העיר החדשה: הגב' חוה ארליך 242 רוגינסקי.

טו. אישור בקשות למחיקת חובות לפי סעיף 338 לפקודת העיריות. 245 טז. אישור עבודה נוספת לגב' דליה דובידזון ממנהל התרבות, למר 247 שלומי קיסר ממנהל ההנדסה, לגב' סיגל בלחסן ממנהל שפ"ע ולמר אלי דורי מאגף הנוער.

248

יז. אישור הסמכתה של גב' אושרת דהן ת.ז.: [הושמט] לתפקיד פקחית חנייה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: ראש העיר, דקה לפני שאתה הולך, ברשותך.

עו"ד א. ברוורמן: אני חוזר.

עו"ד ר. גרינברג: לא, אבל אחרי זה אנחנו נתקדם. אני לא רוצה

להפריע אחרי זה עוד. בישיבה הקודמת, העליתי הצעה לסדר לגבי הדירקטורים במקפ"ת ובכלל בתאגידים העירוניים. ואמרו שלישיבת המועצה הזאת אתה תביא תשובה, כי מקפ"ת הפכה להיות תאגיד עירוני. אז יש תשובה? איציק, אתה סתם מסתלבט. אמרת שהוא ישיב תשובה למועצה הזאת בנוגע לדירקטורים, והוא אומר אין תשובה.

מר א. ישראל: זה ראש העיר, עוד הפעם. אני לא יכול לדבר בשמו.

עו"ד ר. גרינברג: אבל אמרתם, תקשיב. התחלנו את הישיבה? אפשר

לעשות עתירות, ואפשר לתפוס מקומות אחרים.

מר ב. זהבי: בואו נעשה ישיבה בעניין הזה.

)מדברים ביחד(

מר י. ממן: רמי, אפשר לענות על שאילתות?

עו"ד ר. גרינברג: רגע, דקה. בישיבת המועצה הקודמת דיברנו-

מר ב. זהבי: אני לא מבין אדוני, ממלא מקום ראש העיר.

מר א. ישראל: סגן ראש העיר.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ב. זהבי: בן משה הביא את הבחור הזה משיכון בלינסון-

עו"ד ר. גרינברג: הוא לא הביא אותו, הוא לא הביא אותו.

מר ב. זהבי: אני בטוח שהמנכ"ל יגיד לך 'אל תענה'.

עו"ד ר. גרינברג: בני, הוא לא הביא אותו.

עו"ד ר. גרינברג: רגע, איציק, בוא נתקדם. תשלטו בכל קהל

המעודדות שלכם. שיכבדו, מכבדים אותם יותר מידי. אם יש להם הערות לא במקום, אז אנחנו נגיב באותה צורה. עזוב, עם כל הכבוד.

???: הגזמת.

עו"ד ר. גרינברג: לא, אתה הגזמת. אל תעיר הערות. אל תגיד לי

רציני, לא רציני. עזוב, אני מכבד אותך, תכבד בחזרה. אתה לא רוצה לכבד?

סע לשלום.

מר ב. זהבי: הוא היה מועמד לראשות העיר.

עו"ד ר. גרינברג: לא, בן אדם אל בן אדם, לא קשור לכלום. בני אדם.

מכבדים, שיכבדו. לא יודעים לכבד, שיחפשו ללקק במקום אחר, לא פה.

בישיבת המועצה הקודמת דיברנו על הנושא של הדירקטורים, ואמרנו שמקפ"ת, וזה היועצת המשפטית והגזברית- חני, זה מופנה גם אליך. אי אפשר ככה לנהל. מיכל, זו גם שאלה אליך. רוצים להתקדם, בואו נגמור את זה מהר, אז תהיו קשובים, שלא נצטרך לחזור על כל דבר 300 פעם. בישיבת 5

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. ישראל: שנייה, רמי.

עו"ד ר. גרינברג: זה ליועצת המשפטית ולגזברית, הם צריכים

לשמוע, והם צריכים לתת תשובות, ואי אפשר ככה לדבר. הם ייתנו תשובות.

מר י. ממן: רמי, אני אענה לך. התקנון של מקפ"ת אמנם

נחתם-

עו"ד ר. גרינברג: לא, אבל אני לא יכול לשמוע אותך, כי זה מדבר

ופה מדברים וזה קם וההוא יושב.

מר י. ממן: רמי, התקנון של מקפ"ת נחתם על ידי משרד

הפנים.

עו"ד ר. גרינברג: לא קשור לתקנון.

מר י. ממן: בטח שזה קשור.

עו"ד ר. גרינברג: לא, אתם אמרתם, אתם מבקשים לאשר את

מקפ"ת. אי אפשר ככה, אף אחד לא מקשיב. איציק ישראל, אפשר להתקדם?

אתם לא מקשיבים, מה דיברתי?

מר א. ישראל: בישיבת המועצה הקודמת דיברנו על חברת מקפ"ת

שהיא חברה עירונית.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: כבר עברנו מאז. חני ומיכל תקשיבו. אני אומר עוד

פעם. בישיבת המועצה הקודמת אמרתם במפורש שמקפ"ת זו חברה עירונית.

זה שלא אושר התקנון, המנכ"ל עדיין לא-

מר י. ממן: נחתם, עדיין לא הגיע.

עו"ד ר. גרינברג: אין בעיה, זה שעדיין לא אושר זה לא אומר.

העיקרון הוא שזו חברה עירונית. חני ושרית, אם זו חברה עירונית, אין ספק שמגיע דירקטורים גם לאופוזיציה. אז אני רוצה לדעת, אם הוחלט שזו חברה עירונית. אם זו חברה עירונית, אז למה לא מאשרים פה דירקטורים עכשיו לאופוזיציה גם כן.

מר ב. זהבי: רמי, מה עם חל"ד?

עו"ד ר. גרינברג: זה לכל החברות.

עו"ד מ. מזרחי: זה לא על סדר היום.

עו"ד ר. גרינברג: זה כן, תקשיבי. זה היה בסדר היום של המועצה

הקודמת, העליתי הצעה לסדר, ואמרו שבמועצה הזאת ייתנו תשובה. ולכן אני ממשיך עם זה, אני לא סתם מעלה דיון. אני לא מפריע סתם.

מר ב. זהבי: רמי, תרשום...

עו"ד ר. גרינברג: שום כבר, אבל לא מאשרים, מה זה משנה? הם לא

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. ישראל: היתה צריכה להיות התייחסות לנושא הזה.

עו"ד ר. גרינברג: הם לא מאשרים לאופוזיציה שום דבר.

מר ב. זהבי: למה לא מאשרים בחל"ד באמת? אני הייתי

דירקטור בחל"ד במשך 15 שנה. למה לא מאשרים נציג אופוזיציה לחל"ד? מה הבעיה? יש איזו חוות דעת מיוחדת?

מר א. ישראל: הדיון היה כרגע על מקפ"ת, אבל שנייה אחת.

מר ב. זהבי: הא בהא תליא.

מר א. ישראל: קודם כל אני מבקש מכל הסובבים רק להיות

בשקט, זה מאוד מפריע למהלך הדיון. תודה. רמי, לעצם העניין, שאלתך אולי במקום, אני מבקש, כשראש העיר יחזור לפה, הוא יחזור לפה בעוד איזה רבע שעה, תעלה את זה בחזרה.

עו"ד ר. גרינברג: אין בעיה, מקובל.

מר א. ישראל: בוא נמשיך הלאה לגבי השאילתות.

א. שאילתות.

* שאילתא של רמי גרינברג בנושא תמ"א 38 בעיר פתח תקווה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: השאילתא רק בקצרה, ואחרי זה המנכ"ל ייתן

תשובה. שאנשים יידעו, אנשים לא קראו את החומר.

מר י. ממן: אני אקריא אותה.

עו"ד ר. גרינברג: אני אפילו אתמצת יותר ממה שכתוב. אני אגיד לך

למה, יש איזושהי התפתחות. השאילתא היה לנושא תמ"א 38 בעיר פתח תקווה.

מר א. ישראל: אני מבקש מכולם לשמור על שקט, ומי שיפריע

ייצא החוצה. תודה רבה. כן רמי, סליחה.

עו"ד ר. גרינברג: אני אומר, יש מדיניות, אומרים לצמצם את היקפי

הבנייה בעיר פתח תקווה.

מר י. ממן: אין מדיניות כזאת.

עו"ד ר. גרינברג: לא, אני אומר בוא נגיד.

מר י. ממן: בוא נגיד, אוקיי.

עו"ד ר. גרינברג: בוא נגיד שיש מדיניות שרוצים לצמצם את היקפי

הבנייה כי סוברים שיש יותר מידי בנייה, והעירייה בתקציב שלה לא מסוגלת לתת את כל השירותים שנדרש. אבל תמ"א 38 ופינוי- בינוי זה דווקא לא קשור לבנייה חדשה. זה בייחוד בא על פי החוק, לבוא ולתגבר דווקא את השכונות 9

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,11111111 ממממייייווווםםםם 22229999....6666....2222000011114444 הוותיקות, את השכבות החלשות. כשנמצאים בשכונות ותיקות שהבתים ישנים, שמטים ליפול הבתים האלה, והמדינה קמה ובאה לעודד את הדברים האלה. ראה היום, שזה החידוש גם כן, היום בישיבת הממשלה, ראש הממשלה בשיתוף עם שר האוצר, העבירו החלטה שלגבי פינוי- בינוי בתמ"א ,38 יהיה אפס אחוז מע"מ, כדי לעודד את הדברים האלה. כדי לבוא ולתת לגיטימציה לכל מיני יזמים או קבלנים שרוצים לבוא ולעזור לאותם אנשים בלי יכולת.

גם לחזק את התשתיות של הבתים שלהם שעומדים בסכנה בפני רעידת אדמה, שבזמן רעידת אדמה ייפלו, וגם לתת קצת מעלית לשכבות חלשות, שאין ידם משגת לבנות מעלית בעצמם, ולעשות את הדברים האלה, לשדרג את הבניין שלהם. יש פה את כל האינטרסים המשולבים. גם לעזור לשכבות החלשות, גם מה שנקרא להציל חיים מפני רעידת אדמה, גם מה שנקרא את חזות העיר, לשמר מה שנקרא את חזות העיר כמו שצריך. ודווקא פה, בנושא של תמ"א 38 ופינוי- בינוי- . אורנה, זה נושא שגם קשור אליך, אז תקשיבי.

עו"ד א. דוידאי: דווקא הקשבתי.

עו"ד ר. גרינברג: לא, אבל את מדברת וזה מפריע וחבל.

מר ב. זהבי: 'דווקא'? כאילו עד עכשיו לא?

עו"ד ר. גרינברג: אנחנו סך הכל פעם בחודש פה. ואני אומר דווקא

בנושא הזה, הוציאה עכשיו העירייה, דבר שקיבלנו גם אתמול כוועדה, הוציאה העירייה פרסום, סעיף 77 ו- 78 אם אני לא טועה, שאומרת 'אנחנו עכשיו מוציאים קריטריונים חדשים, שמכבידים על כל הנושא של תמ"א .38 ויצא מכתב של גורמים מקצועיים בנושא הזה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ב. זהבי: מי אלה הגורמים המקצועיים?

עו"ד ר. גרינברג: ארגון הקבלנים. אה, ושל בני זהבי. יש לי אותו פה.

מר ב. זהבי: אה, יש לך אותו?

מר א. ישראל: גורם מקצועי, נו.

מר ב. זהבי: לא, תצטט מה ביקשתי.

עו"ד ר. גרינברג: אני אצטט, אבל תן לי להשלים.

מר ב. זהבי: לא, אני נתתי לך הערת ביניים כשאני דיברתי.

ביקשתי דבר אחד, כתוב בחוק – כל שקשור לפרסום ,77-78 שאני לא ארחיב עכשיו, זו הרצאה שלמה להסביר מה זה. אבל החוק אומר, כשרשות רוצה לפרסם תכנית על בסיס ,77-78 תניח חוות דעת משפטית פלוס חוות דעת תכנונית של מהנדס העיר והיועצת המשפטית על שולחן המועצה. היועצת המשפטית צריכה לאשר לנו שאכן הסמכות שלנו לעשות תכנית מתאר כזו שחולקת- . גברת, תלמדי, אחר כך תעני. תאמיני לי. שלחתי לך מכתב מסודר.

עו"ד ר. גרינברג: אבל זו הערת ביניים, בני. אל תתחיל איתה

בדיונים עכ שיו.

עו"ד צ. גרינהויז: קראתי.

מר ב. זהבי: אם קראת, תקשיבי מה אני אומר לך. אני אומר לך

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר י. ממן: זו שאילתא.

עו"ד ר. גרינברג: זה מה שאני אומר.

מר י. ממן: תקנון השאילתא הוא מאוד פשוט. זה לא דיון.

מר ב. זהבי: אני מסיים. אסור היה לוועדה לתכנון ובנייה ללא

חוות דעת בעניין סמכות הוועדה לדון בתכנית להתחיל בדיון. אם היועצת המשפטית היתה כותבת 'אדוני, בהמשך לתשובתך מיום כך וכך, הריני לאשר – זו סמכות הוועדה המקומית. לפרסם, כשהבסיס שלו שינויים על התמ"א.

מה קורה? אני אסביר לחברים שלא בדיוק מבינים. זה לא משנה אם תהיה תכנית או לא תהיה תכנית. גם אם לא תהיה תכנית, ההגבלות בעצם יום הפרסום, אי אפשר יותר להגיש בקשות לתמ"א. זאת אומרת, שכל השכונות בעיר – חורבן. כל השכונות הישנות, הוותיקות, שאפשר היה לעשות בהן תמ"א ,38 לא ניתן, כי יש פרסום ,77-78 בלי חוות דעת משפטית.

מר י. ממן: רמי, הוועדה לתכנון ובנייה היא ועדה סטטוטורית.

עו"ד ח. דב מילביצקי: אבל המנכ"ל, בוועדה כשזה עלה, אני ציינתי. היינו

בסך הכל 4 חברי ועדה.

מר י. ממן: אבל זה לא שייך לישיבת המועצה.

עו"ד ח. דב מילביצקי: למה? הנושא עלה. אני ביקשתי אז, שזה לא ראוי

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר י. ממן: אבל לא שייך. ועדה מקומית היא ועדה

סטטוטורית.

עו"ד ח. דב מילביצקי: זה לא נכון שזה לא שייך. כל ההליך הזה הוא לא

נכון, ל א ר אוי.

מר י. ממן: מה זה? המדינה לא נכונה?

עו"ד ח. דב מילביצקי: המשך ישיר של קבלת החלטות לא נכונה.

מר י. ממן: תבקשו להעלות לסדר היום, אבל זה לא הדיון

עכשיו.

מר א. ישראל: חנוך, תעלה את זה לדיון.

מר י. ממן: חנוך, זו שאילתא.

עו"ד ר. גרינברג: אני רק רוצה להשלים את השאילתא.

מר י. ממן: בוא אני אענה לך. הנוהל הוא מאוד פשוט.

מקריאים את השאילתא שלך, ואתה מקבל תשובה.

עו"ד ר. גרינברג: א' – זה לא הנוהל, כי הנוהל גם מרשה שאילתא

נוספת בהתאם לתשובה. אני אראה לך בפקודה. אבל עזוב, רק אשלים.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר י. ממן: תשובה קצרה רק, שלך.

עו"ד ר. גרינברג: אני אומר עוד פעם, מדובר פה באמת בדבר מהותי.

וכמו שראיתי מקודם, המצב הסוציו אקונומי של פתח תקווה ירד. עם כל הכבוד שקיבלה עיר איתנה, משהו שלא קרה עכשיו, קרה עוד בזמן אוחיון.

אבל המצב הסוציו- אקונומי, כמו שמנהל אגף הרווחה הציג אותו במסמך במועצה הזאת שעוד מעט נגיע אליו – ירד. זה תמ"א ,38 אני לא מדבר איתך על השכונות החדשות. אבל תמ"א ,38 יש פה מסמך של ארגון הקבלנים, שלא בא עכשיו מתנגד, אבל הוא מציג בצורה אמיתית ורצינית ומשפטית, וגם המכתב שבני זהבי הוציא, חבר המועצה, מכתב שגם מבחינה משפטית יש בעיות. רוצים לשתף פעולה, רוצים לעשות את זה לטובת התושבים. לטובת מה שנקרא העיר, לטובת חיזוק המבנים. לא יכול להיות שפועלים באופן חד צדדי, בלי חוות דעת משפטית, בלי לבחון את כל הדברים ואת ההשלכות שלהם על השכבות החלשות ועל השכבות הישנות ועל חיזוק המבנים.

ויוצאים, מפרסמים, שהיה כבר איזשהו סוג של הידברות עם הגופים המקצועיים, ובסוף מתעלמים מההידברות הזאת, ומחליטים ללכת למשהו-

מר י. ממן: רמי, זו החלטה של ועדה, זו לא החלטה של עירייה.

ואם אתם רוצים, תעלו את זה לדיון.

עו"ד ר. גרינברג: קודם כל, זו גם החלטה של מליאה. אנחנו מליאת

הוועדה המקומית. אנחנו המליאה שלהם. הוועדה זו ועדה, וחברי המועצה פה כולם זו המליאה. ואני מדבר עכשיו לא על החלטה.

עו"ד ח. דב מילביצקי: אני ביקשתי שזה יובא למליאה, דרך אגב. ביקשתי

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. ישראל: זה עדיין לא עלה למליאה.

מר ב. זהבי: בשביל שזה יעבור למליאה, שום דבר לא בטל. אני

רוצה עובדות.

מר א. ישראל: אני רוצה לסיים את השאילתא, זו שאילתא של רבע

שעה.

מר ב. זהבי: חנוך, תדע לך, שום דבר לא נגמר עד שלא נקבל את

הפרוטוקול ביד. מאז מתחילים לספור את הימים. אנחנו נגיש בקשה בשם 3 חברי הוועדה בתכנון ובנייה, נבקש להעביר למליאה.

מר א. ישראל: מצוין.

עו"ד ר. גרינברג: אני לא מדבר כרגע על ההיבט התכנוני, כי זו לא

ועדת תכנון ובנייה. אני מדבר על ההיבט של מדיניות של עירייה.

מר י. ממן: אבל רמי, עם כל הכבוד לך בתור חבר מועצה, יש

כללים לשאילתות. הכלל של השאילתא, אתה שואל שאילתא, אתה מקבל תשובה.

עו"ד ר. גרינברג: ... שמדבר בלי סוף.

מר י. ממן: לא, אתה שואל שאילתא, הכללים מאוד ברורים.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: אין בעיה, ויש אפשרות-

מר י. ממן: אתה רוצה להעלות לסדר יום, תבקש להעלות את

זה לסדר היום.

עו"ד ר. גרינברג: אין בעיה, אז תענה.

מר י. ממן: אז בוא אני אענה ואני אקריא את השאילתא בצורה

הכי ברורה. השאילתא של חבר המועצה רמי גרינברג: הנושא – תמ"א 38 בעיר פתח תקווה. כידוע, תמ"א 38 נועד לחזק מבנים ישנים ולהכין אותם לעמוד בפני רעידות אדמה עתידיות, ובכך מסייע... כמו כן כלי זה מסייע לשדרג את השכונות הוותיקות ואת המבנים הוותיקים... את אותן שכונות לדירה חדשה. ועל ידי כך, יתר על כך, תמ"א 38 מסייע לשכבות החלשות שידם לא משגת לשדרג את דירתם. הם זוכים לאיכות חיים טובה יותר ופתוחה יותר. למרות חשיבות הנושא הובהר כי מדיניות העירייה כיום זה לעצור את הליכי תמ"א .38 ההשלכות... אבקש לדעת מה ההיגיון והסיבות לדבר, מי הגוף בעל הסמכות לקבל החלטה זו, מה התכניות הקיימות, וכן בהיבט של פרמטרים של החלטה מעין זאת )בהיבט המשפטי, התכנוני, ולגבי הערכות בפני רעידות אדמה(. בכבוד רב, רמי גרינברג עו"ד, חבר מועצת העיר פתח תקווה. תשובת ראש העיר לשאילתא: מדיניות ראש העיר היא לקדם את הליכי תמ"א .38

עו"ד ר. גרינברג: תשובה ממצה. אני רק אומר עוד פעם. אם זו

התשובה הממצה לנושא כזה חשוב, דרך אגב, יש אפשרות-

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר י. ממן: לא, השאילתא היתה מי מתנגד. ראש העיר אומר

לך שהוא לא מתנגד, זו השאילתא. אין דיון על השאילתא.

עו"ד ר. גרינברג: לא, השאילתא היתה-

מר י. ממן: השאלה היתה מאוד פשוטה – מי מטרפד את תמ"א

38 בעירייה, תשובת העיר – שהעיר מקדמת תמ"א .38

עו"ד ר. גרינברג: לא, השאלה גם היתה-

מר י. ממן: התשובה היא ראויה והיא עונה בדיוק על

השאילתא.

עו"ד ר. גרינברג: זו תשובה קצרה שלא ממצה.

מר א. סופר: איפה מקדמים, יענקל'ה.

עו"ד ר. גרינברג: אני לא בא עכשיו פה להגיד אם התשובה טובה או

לא טובה, זו לא המהות. המהות לראות באמת איך למצוא את הדרך, גם החוקית, וגם שיתוף פעולה, עם כל מי שקשור לתמ"א ,38 שזה היזמים ואלה שדוחפים את זה, איך באמת לקדם את הפרויקט האלה בעיר פתח תקווה לטובת השכבות החלשות, לטובת השכבות הוותיקות, לטובת הבניינים הישנים שמטים ליפול שמסכנים חיי אדם. ולא לענות טובה – אנחנו מקדמים.

מר א. ישראל: אין בעיה. תודה רבה, רמי.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ח. דב מילביצקי: דבר אחד.

מר א. ישראל: אנחנו סיימנו את השאילתא הזאת.

עו"ד ח. דב מילביצקי: בסדר, אבל דבר אחד. תראה, הכוונה העיקרית פה,

לפחות ממה שאני הבנתי-

מר ב. זהבי: אני מבקש שהקהל לא ייכנס ויתערב בדיון, כי הוא

מפריע לי באוזן. יש פה מישהו שרוצה לשבת במקומי. אמרתי לו 'זה רק בבחירות אפשר, לא עכשיו.

עו"ד ח. דב מילביצקי: הכוונה מאחורי התכנית הזאת, זה חשוב להבין,

היא כוונה טובה. הכוונה היא לבוא ולהתאים את המציאות בשטח, ולבחון תמ"א 38 לא לפי איזה שהם כללים קבועים, אלא מתאים לכל אזור. יש אזורים שאפשר, יש אזורים שאי אפשר. זו כוונה מצוינת. רק מה? וזה בדיוק מה שאמרתי בוועדה, לא מדברים ולא מפרסמים, ולא מסבירים מה רוצים לעשות. והתוצאה היא דיס אינפורמציה, והתוצאה היא הרבה פעמים הרגשת מרמור שלא בטוח שהיא במקום. חבר'ה, אנחנו כל הזמן באים ומדברים אתכם פה על שיתוף ועל דברים האלה. אתם רואים שכשלא ממלאים אחרי הדברים האלה, זה מייצר עררים ועניינים שלא יקדמו אותנו לשום מקום.

מר א. ישראל: זה לא יקדם עררים, אבל לעצם העניין בני אמר את

זה, הוא יבקש להעלות את זה לישיבת המליאה. לגיטימי, זה בסדר גמור. מה שאמר מנכ"ל העירייה, זה שהעירייה כן מעוניינת לקדם את תמ"א ,38 אבל כרגע סיימנו את השאילתא הזאת. השאילתא הבאה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ב. זהבי: ישראל, זה לא מדויק מה שאתה אומר בשמי.

מר א. ישראל: אז אני חוזר בי בנושאים של בני זהבי. אני רוצה

לקדם את השאילתא הבאה.

מר ב. זהבי: אני רוצה להגיד את מה שלי יש להגיד.

מר א. ישראל: לא, אתה אמרת, שמענו אותך בצורה מלאה. זו

היתה שאילתא, זה לא היה דיון.

מר ב. זהבי: תתרגל שמדברים כל נושא בנפרד. אז אם דיברתי

בנושא הראשון, לא מבטל שאני-

מר א. ישראל: אבל כרגע אני אסיים את השאילתות, ואחרי זה אני

אתן לך את האפשרות לביטוי.

מר ב. זהבי: שנייה, אני מדבר על השאילתא הזאת.

מר א. ישראל: הסתיימה השאילתא, זו שאילתא. בשאילתא מעלים

את הסוגיה, והמנכ"ל משיבה תשובה לשאילתא. נקודה. זו שאילתא. זה לא דיון, אנחנו פתחנו פה דיון. אני עובר לשאילתא הבאה.

מר ב. זהבי: גב' מזרחי מנענעת בראשה. נכון?

מר י. ממן: אני רוצה לתקן משהו, רמי. עכשיו הודיעו לי

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: יפה, אז אם הוא אושר סופית, טוב הוא אמר שנדון

כשראש העיר יבוא, נדון אחרי זה, אין בעיה.

* שאילתא של רמי גרינברג בנושא בעיה בטיחותית בפינת הרחובות הושע-הנביאים.

מר י. ממן: שאילתא שנייה, בוא נקריא, אני אענה לך. תאמין

לי, זה יענה לך על הכל.

עו"ד ר. גרינברג: בבקשה.

מר י. ממן: שאילתא מספר 2 של עו"ד רמי גרינברג חבר

המועצה: בהמשך למייל האחרון, אבקש להעביר את השאילתא הבאה לראש העיר שמסכנת את המשתמשים בפינת הרחובות הושע- הנביאים בשכונת שעריה. קיימת בעיה בטיחותית קשה, שעוברים בו אוטובוסים משני הצדדים באזור של הדרך. לאור העובדה כי מדובר בנתיב דו סטרי, צר, מרכזי קניות ומסעדות, בכדי למנוע את-

עו"ד ר. גרינברג: לא, אני אגיד לך מה. כשאתה שולח מייל, זה עושה

שיבוש.

מר י. ממן: אז יש לך את זה בכתוב? אתה יכול להקריא את

זה? כי זה קצת מבלבל ככה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: כן. אז בוא, אני אקריא את זה בקצרה, אפילו

יותר. יש ברח' הנביאים פינת הושע-

מר י. ממן: מה שאני מציע פעם הבאה, תשלח את זה בוורד ואז

נוכל לקרוא את זה כמו שצריך.

עו"ד ר. גרינברג: אין בעיה, נשלח ללוי בוורד. ברח' הנביאים- הושע

בשכונת שעריה, יש כבר הרבה זמן מצוקה בטיחותית מאוד קשה, שגם עלתה בוועדת התנועה, ששם קציני המשטרה בוועדת התנועה של העירייה, דווקא תמכו בדבר הזה. מדובר באזור רחוב צר, שיש שם מעבר דו סטרי של אוטובוסים גם כן, בייחוד באזור של מרכזי קניות. יש שם בפינה הזאת מרכזי קניות רבים. בלי שום קשר לתושבים, יש שם סכנה בטיחותית אמיתית, שכל פעם שרוצים לעבור אוטובוסים או משהו כזה, הרבה אנשים עוברים שם גם בתוך הכביש, כי זה סוג של שכונה קטנה. אבל יש שם מרכזים מסחריים.

נוצרים פקקים, צפירות, כמעט תאונות אם תאונות ממש, ונוצרת שם בעיה מאוד- מאוד רצינית וקשה.

לכן היתה הצעה לפתרון, לעשות שם, בייחוד באזור הזה, למנוע כניסה לרח'

הנביאים מדרום לצפון בפינת הושע, ולהסיט את הנתיב. יכול להיות שאיפה שיסיטו אותה, אז שם באמת התושבים האחרים שהסיטו להם את התנועה גם יתנגדו, זה גם יכול להיות. אבל צריך לבחון, פה יש בעיה אמיתית, כי פה באמת יש רח' צר עם מרכזים מסחריים. באזורים האחרים זה רחובות חד סטריים, שאין שם תנועה דו סטרית, ולכן יש פחות את הבעיה הזאת, ואין שם מרכזים מסחריים ואין שם חנויות שגורמות לצוואר בקבוק המסוכן הזה.

לכן, זה דבר שכבר נדון בוועדת תנועה הרבה פעמים, וסך הכל מדובר אפילו לשים תמרור, לא מדובר בהשקעה כספית. לשים תמרור – אין כניסה, לחודש ניסיון, או חודשיים או שלושה ניסיון. יש דבר כזה. לשים את התמרור, ואחרי 21

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,11111111 ממממייייווווםםםם 22229999....6666....2222000011114444 זה רוצים לבטל אותו, יבטלו אותו. ואז לראות את ההשלכות. ואם לא טוב, לחפש פתרון אחר. אבל בינתיים מורחים את הסיפור הזה כבר הרבה מאוד שנים, ויש שם סכנת חיים אמיתית, והתושבים נאנקים תחת כל הבעיות הבטיחותיות שיש שם. אפשר לשים תמרור לתקופת ניסיון. לא יצליח, בינתיים יחשבו על פתרונות יותר יצירתיים וקבועים.

מר ב. זהבי: אפשר להתייחס בבקשה?

מר י. ממן: לא, לא. אני אענה לך תשובה. זו שאילתא.

מר א. ישראל: זו שאילתא, זה לא נושא לסדר היום.

מר ב. זהבי: עוד פעם שאילתא?

מר י. ממן: כן, כן.

מר ב. זהבי: מה, אי אפשר להגיד הערת ביניים?

מר י. ממן: שנייה, יש לכם תשובה על הכל, תאמין לי.

מר ב. זהבי: סליחה, מי אמר לך שלא? לפני שהוא יגיד.

מר י. ממן: החוק אומר בנושא ישיבות מועצה – שאילתא

מוקראת על ידי מזכיר העיר או מנכ"ל העיר, אני משיב בשם הגורם המקצועי או בשם ראש העיר, ויש זכות לאותו אחד שהגיש את השאילתא להגיב בקצרה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ב. זהבי: אני והוא אחד הם.

מר י. ממן: בבקשה, אני אתן לך.

מר ב. זהבי: תודה רבה. מה זו המדיניות הזאת? קודם כל אני

מודה לך על הפתיחות. היועמ"ש היא רוצה להגיד מה. כן גברתי, מה אמרת?

מר י. ממן: אבל לא לזה התכוונתי.

מר ב. זהבי: מה מפריע לך? היא מדברת מתחת ל… דברי

לרמקול אם יש לך משהו להגיד.

מר א. ישראל: בני, אולי תמשיך הלאה?

מר ב. זהבי: אנחנו כבר קדנציה שלישית דרשנו והעברנו החלטה

בוועדה לבניין ערים, גם למרכז המסחרי בשכונת שעריה, שזה מה שחברי מדבר עליו, וגם למרכז המסחרי במחנה יהודה. יש שם עשרות חנויות שפועלות על בסיס של שימוש חורג. ותמרור זה חלק ממכלול שינוי תבע שמתבקש מהאזורים האלה. אנחנו ביקשנו עשרות פעמים, זה עבר בוועדת משנה לתכנון ובנייה, עשרות פעמים דנו בנושא הזה. צריך לשנות את התב"ע.

לא יעלה על הדעת ששכונת מחנה יהודה מ- ,1913 זה הזמן שהיא נוסדה, נמצאת עם התב"ע המנדטורית שלה עדיין. לא יעלה על הדעת. עשו תב"עות לכל העיר. עשו תב"עות לכפר גנים, עשו תב"עות לשכונת כפר גנים ג' שהיא דוגמא. איפה בן משה? זהו, נמאס לו? היא דוגמא לשכונה שמסודרת, שטחי ציבור מסומנים, שטחים ירוקים מסומנים. יש יותר מהרגשה שהשכונות 23

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

אדוני המנכ"ל, אני אשמח אם אתה באמת כמנכ"ל העירייה, תבין שיש פה אפליה לאורך שנים רבות בשכונות הוותיקות. בניגוד לאטימות שאנחנו מקבלים, במיוחד במחלקה המשפטית, כשאנחנו באים לדרוש ולהגיד 'רבותיי, אפליה מתקנת', אז מה שאדוני הזכיר עכשיו צומת, תמרור שצריך לעשות בקטע הזה, זה לא תמרור, צריך לעשות שינוי תב"ע. אנשים משלמים שם על שימוש חורג, אני צריך להזכיר לך, כל המסעדות, הירקות, העופות וכל מה שמשרת את השכונה שם.

מר א. ישראל: בני, אם אפשר בקצרה, כי אנחנו רוצים להשיב.

מר ב. זהבי: אני סיימתי.

מר י. ממן: אוקיי, אני אשיב לכם. תשובה לשאילתא של חבר

המועצה עו"ד רמי גרינברג: להלן התייחסותי לשאילתא הנ"ל – ברח'

הנביאים בקטע קדוש...- הושע, קיים מקדם דנן מרכז מסחרי. רחוב הנביאים הינו רח' דו סטרי, כולל נסיעה דו סטרית של קווי מסלולי האוטובוסים, פלוס חניית משאיות, לצורך פריקה וטעינת סחורות, הגורם לעומס התנועה. במהלך השנים בוצעו על ידי העירייה ומשטרת ישראל מספר פתרונות, תוך שיתוף תושבים, פלוס ועד השכונה, כשהתוצאה היתה חוסר אחדות דעים של התושבים, ועד השכונה והסוחרים, באשר לפתרון מוסכם ומועדף ומכאן הנצחת מצב בעייתי זה עד הלום. מבדיקה שביצענו בוועדת התנועה המקומית ביולי ,2013 עלה שוב הנושא, ואף הוצגה תכנית תנועתית המסדירה את רח'

הנביאים על ידי הרחבת המיסעה על חשבון המדרכה, עקירת מספר עצים והתקנת מערכת תאורה חדשה עקב צמצום רוחב המדרכה. בשלב זה עולה החלופה של רח' הנביאים, והקטע הנ"ל יהפוך לכביש חד סטרי, והתנועה של 24

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,11111111 ממממייייווווםםםם 22229999....6666....2222000011114444 רכב פרטי/אוטובוסים, תופנה למעקף דרך הרחובות: הושע, יונה ורות. חלופה זאת של שינוי במסלול הנסיעה של האוטובוסים או מיקום תחנות האוטובוסים, מחייבת אישור של מפקח התעבורה. בוועדת התנועה המקומית האחרונה, ,9.6.14 שוב הוצף הנושא על ידי משטרת ישראל והוחלט )כדי לתאם זאת עם משרד התחבורה( לדון בסוגיה הזאת בוועדת התנועה המרכזית, אשר התקיימה בתאריך ה- .16.6.14 בוועדה סוכם כי יתקיים בהקדם סיור משותף בשטח. אנחנו מקווים שבשבועות האחרונים נגבש אלטרנטיבה מיטבית של תכנית תנועתית גיאומטרית לביצוע.

אני ביקשתי מיידית, מאחר ומדובר בחיי אדם, ביקשתי מיידית, יש לי פה תכנית שהולכת למשרד התחבורה, עם הסדרי התנועה מה שהומלץ, כולל אומדן של עלות של 700,000 ₪, שהיא כוללת... תיעול, סלילת כביש פלוס מדרכות, פירוקים. יש לי עבודה. התכנית פה היא ממש מסודרת לביצוע.

אנחנו באמת מתייחסים לזה.

עו"ד ר. גרינברג: שמה המהות שלה?

מר ב. זהבי: זה כולל הרחבת הכביש?

מר י. ממן: כן, כן. יש פה תכנית, יש הכל, זה יגיע בתב"ר כדי

שנקבל את זה, זה הולך למשרד.

מר ב. זהבי: מה עם התב"ע?

מר י. ממן: אני לא חושב שצריך תב"ע. צריך תב"ע, קרואני?

מר י. קרואני: מה ש... מבקש זו בקשה שונה מהותית מהבקשה

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ב. זהבי: לא, היא כוללת את הבקשה הזאת.

מר י. קרואני: בסדר, אבל זה...

מר ב. זהבי: לא, לא, זה מצוין.

מר י. קרואני: מה שאתה מבקש, זה בסמכות ועדה מחוזית, זה

משהו אחר.

עו"ד ר. גרינברג: לא הבנתי. אז מה המהות של התכנית הזאת?

מר י. ממן: שנייה, אתה המון שנים, יש לך המון ניסיון, שמעתי

אותך, שמעתי עליך הכוונה. אתה יודע שתכנית תב"עית לוקח לה יכול להיות שנתיים- שלוש, עשר שנים.

מר ב. זהבי: לא, לא זה בסדר גמור.

מר י. ממן: אנחנו, ברגע שהנושא הזה הוצף, בדקנו בצורה

מאוד...

עו"ד ר. גרינברג: אז רגע, מה המהות של התכנית? לא הבנתי.

מר י. ממן: הרחבה של הכביש.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: גם ככה החנויות שם חנוקות, תרחיב עוד יותר?

מר י. ממן: בהתאם להמלצה של ועדת התנועה, צריך להבין

דבר אחד-

עו"ד ר. גרינברג: מה, להרחיב את הכביש לכיוון החנויות? יש שם

הפרש של מטר.

מר י. ממן: כמה שאני מנכ"ל, וכמה שאתה חבר מועצה, וכמה

שיש לנו ניסיון, הסמכות העליונה לאישור הסדרי תנועה היא משרד התחבורה ביחד עם ועדת תנועה. הם אנשי המקצוע. הם הביאו לי המלצה. ביקשתי עם ההמלצה להכין אומדנים, הכינו.

עו"ד ר. גרינברג: אתה יודע, חוץ מלוחות הברית, שום דבר לא קדוש.

מר ב. זהבי: תן לו רגע, רמי. הוא עונה לך.

עו"ד ר. גרינברג: אבל הבנו מה הוא ענה. אני אומר, להרחיב את

הכביש לכיוון מערב, אנחנו מכירים את השטח, גם אתה היית שם מכיר אותו.

אין שם מקום, זה עניין של 1 מ'.

מר י. ממן: נכין תכנית, יש פה 700,000 ₪.

מר ב. זהבי: יש לו תכנית, קיבל אומדן.

עו"ד ר. גרינברג: מה זה קשור אומדן? אבל היא לא ישימה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר י. ממן: אם אתה רוצה, רמי, באמת לא שייך לדיון, אתה

מוזמן באמת. אני נותן הנחיה שאתה תשב עם מאיר שוהם וקרואני, ושיסבירו לך את זה.

מר י. פרידמן: אני רק אוסיף ואגיד שיש התנגדות גדולה של

השכנים ברחוב, שרוצים להעביר את האוטובוסים דרך שם, וזה יפתח תיבה גדולה.

מר ב. זהבי: בשבת רוצים להעביר שם אוטובוסים?

מר י. פרידמן: לא, לא בשבת.

עו"ד ר. גרינברג: גדעון סער קבע היום שגם חנויות לא בשבת. טוב

הלאה, קיבלנו תשובה.

מר י. ממן: חכה, היא רוצה להגיב.

מר ב. זהבי: אוסנת תציגי את עצמך לפני.

גב' א. עמרם: שמי אסנת עמרם, ואני נציגת שכונת שעריה.

קיימנו דיון עם התושבים בשבוע שעבר לגבי הרחבת הכביש. יש הסכמה של התושבים ושל בעלי החנויות. אנחנו הגשנו למר אמיר סולמי, עוזר ראש העיר, את הפרוטוקול של הישיבה שהיתה לנו. ובנוסף, אם זה יפתור את הבעיה, כולם מוכנים וכולם מסכימים. תישאר מדרכה של 2 מ' שהיא עדיין רחבה, לטובת כולם.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ב. זהבי: בצד המערבי יישאר 2 מ'?

גב' א. עמרם: כן.

מר ב. זהבי: אז כמה היא היום?

גב' א. עמרם: היום היא 3.60 מ'.

מר ב. זהבי: מהבתים הפנימיים. לא מהבתים החיצוניים.

גב' א. עמרם: לא, מהבתים החיצוניים.

עו"ד ר. גרינברג: אז כמה לוחות זמנים?

מר י. ממן: א' – אני רוצה להודות על שיתוף הפעולה של

התושבים שם באמת.

מר ב. זהבי: רגע, מה עם התב"ע?

גב' א. עמרם: אנחנו לא נכנסים לזה. אם זה יהיה הפתרון, אנחנו

נשמח מאוד ותודה רבה למנכ"ל העירייה ולראש העיר על זה שסוף- סוף מישהו מתייחס לשכונה.

מר י. ממן: בקשר ללוח זמנים רמי ששאלת. חברת מית"ב

שעושה שם את נושא תשתיות המים והביוב, כדי לא לפתוח את הכביש 29

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,11111111 ממממייייווווםםםם 22229999....6666....2222000011114444 פעמיים, כדי לא לעשות עבודה מכופלת, אנחנו ביחד איתם, גם זה יחסוך חלק מהעלויות אני מקווה, ביחד איתם. בכלל הולך להיות שיתוף פעולה מלא עם מית"ב. אנחנו מקבלים מיפוי של כל רחוב לפני פתיחה, ואנחנו נטפל בזה. אני אשב עם מנכ"ל מית"ב ואני אתן לך תשובה על לוח זמנים.

מר א. ישראל: אנחנו עוברים לדיון להצעה לסדר היום של רמי

גרינברג בנושא שימור אתרים היסטורי.

מר ג. שדמון: רגע, זה כל השאילתות? אני גם הגשתי שאילתא.

איפה היא?

עו"ד ר. גרינברג: לא, הגשת הצעה לסדר.

מר ג. שדמון: לא, לא.

מר א. ישראל: לא, הצעה לסדר.

מר י. ממן: לא קיבלנו שאילתא.

מר ג. שדמון: הגשתי שאילתא על מיפוי.

מר ב. זהבי: גם אני הגשתי שאילתא.

מר ג. שדמון: שאילתא על בקשה לראות את תוצאות המיפוי.

מר י. ממן: למי הגשת שאילתא? אני לא ראיתי שאילתא.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. ישראל: לא מופיעה אצלנו שאילתא שכזאת.

מר ג. שדמון: הגשתי שאילתא, יש לי אותה פה. אולי תגידו לי,

אולי הנוהל לא נכון. שלחתי את זה במייל לראש העיר. צריך לעשות את זה אחרת?

מר א. ישראל: כן.

מר ג. שדמון: איך בבקשה?

מר ל. פומרנץ: לשלוח לי העתק. ראש העיר זה בסדר, אבל לוודא.

מר א. ישראל: אני לא חושב שהוא ראה את זה.

מר ג. שדמון: אני לא יודע מה זה לוודא.

מר א. ישראל: מתי זה היה?

מר ג. שדמון: חמישי.

עו"ד ח. דב מילביצקי: יש לו ברוך ה' צוות מזכירות רחב.

עו"ד ר. גרינברג: מרחיבים אותו.

מר א. ישראל: מתי זה היה?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ג. שדמון: אם יהיה שקט, אני אסביר. בתאריך ,5.6.14 מר

איציק ברוורמן, ראש העיר פתח תקווה. שאילתא, כתוב פה. אולי טעות כתיב, אני לא יודע. כתבתי עם א' או ה', אז זה לא הועבר. בנושא מיפוי נכסי עיריית פתח תקווה. אני לא אקרא פה את כל השאילתא, אני אבקש לשלוח לי את תוצאות המיפוי. האם זה לא הגיע?

מר י. ממן: אני לא ראיתי דבר כזה, באמת לא הגיע אליי.

מר ג. שדמון: מה פעם הבאה לעשות כדי ש- ?

מר א. ישראל: שלח את זה פעם נוספת, ואנחנו נדאג שזה יעלה

לישיבת מועצה.

מר י. ממן: א' – בדרך כלל שולחים שאילתא לראש העיר. אבל

בוא, אני גם מציע תשלחו את זה ללשכת מנכ"ל. אין לי שום בעיה.

מר א. ישראל: עם העתק ללוי.

מר י. ממן: אני יכול לענות לך על הדבר הזה בקצרה. מאחר

ואנחנו מתעסקים ברישום הנכסים, עדיין לא גמרנו את המיפוי. זו השאלה שלך? האם יש תוצאות של המיפוי של הנכסים? עדיין אין תוצאות, עדיין אני לא קיבלתי לידיים שלי.

מר ג. שדמון: מתי יהיו?

ב. דיון בהצעה לסדר יום של עו"ד רמי גרינברג בנושא: " שימור אתרים היסטוריים ובעלי חשיבות למורשת העיר והעם בעיר פ"ת".
ובעלי חשיבות למורשת העיר והעם בעיר פ"ת".

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר י. ממן: אני אבדוק את זה, אני אחזור אליך. אני באמת לא

יודע. אם הייתי רואה את השאילתא, היית מקבל תשובה מדויקת.

מר ג. שדמון: אז בוא, אני רוצה את הנוהל.

עו"ד ר. גרינברג: מעביר לראש העיר עם העתק לפומרנץ, מוודא עם

פומרנץ שהוא קיבל.

מר י. ממן: הנוהל הוא מאוד פשוט. כל חבר מועצה לא יכול

להגיש יותר משתי שאילתות. זאת אומרת, אתה יכול להגיש לישיבה 2 שאילתות, השאילתות מוגשות לראש העיר. אבל כדי באמת לחדד את העניין הזה, תשלח גם למנכ"ל העירייה, או ללוי. אבל בוא נקבע, אתה יכול לשלוח אליי, זה גם בסדר. ראש העיר יכול להשיב בישיבה הראשונה או בישיבה השנייה. אם יש יותר מידי שאילתות, הוא מחליט כמה שאילתות לענות, בהתאם להצעות לסדר שיש על שולחן המועצה.

מר ג. שדמון: אני אשלח לך היום העתק של זה. ואני אשמח לקבל

תשובה.

מר י. ממן: אין בעיה. תקבל תשובה מדויקת. אתה יודע מה,

אפילו אני אתן לך תשובה לפני, אין לי בעיה עם זה.

מר א. ישראל: הצעה לסדר היום של רמי גרינברג בנושא שימור

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר י. ממן: עוד משהו קטן. אתה ביקשת רמי בישיבה לקבל את

הסטטוסים של כל הצעות החלטות מועצת העיר. יש לנו את הכל מוכן. אנחנו נעביר לכם את זה במייל מסודר לכל חברי המועצה.

עו"ד ר. גרינברג: בסדר גמור. יישר כוח, תודה רבה. לגבי הנושא של

שימור אתרים, פתח תקווה אם המושבות, האיכות שלה, יש פה הרבה דברים מיוחדים, אבל הדבר שהיא יכולה באמת לקחת אותו כאיזשהו נכס אמיתי, זה כל מה שקשור לאתרי מורשת. מורשת של עם ישראל, מורשת של העיר הזאת, מורשת מאוד גדולה שיש בעיר הזאת, מורשת ענפה. ובאמת במהלך השנים, לשמחתי עסקו פה הרבה מאוד אנשים, גם מוניקה כהן מנהלת המחלקה וגם שלום קוטלר יו"ר הוועדה, וגם חבר המועצה אודי ויזנר שהשתתפתי בוועדה הראשונה שהוא קיים, בא מוכן כבר עם מצגת בצורה רצינית. נעשתה פה עבודה במשך שנים, עבודה מאוד טובה במשך השנים, לבוא ולמפות את כל מה שקשור לשימור אתרים הנרחב שיש בעיר הזאת. ואנחנו פה אישרנו בישיבת ועדת התקציב, הגדלתם, התנגדו לזה, אבל הגדלתם ב- 400,000 ₪ את תקציב הדוברות, כי אמרתם שיש פה מה לדברר, דברים טובים גם בעיר הזאת. אז אולי יש גם דברים פחות טובים, ויש גם דברים טובים.

ואחד מהדברים הטובים, זה שימור אתרים שהוא ייחודי גם לעיר הזאת.

ונעשו תכניות ולקחו מתכננים, ומתכננים כבר עשו עבודה והשקיעו בזה המון כסף, לדוגמא כמו בית הכנסת הגדול בחובבי ציון. כמו בבית ספר פיק"א הישן, שכבר לקחו מתכנן והשקיעו שם כסף רב לטובת הכשרתו למוזיאון למורשת העיר פתח תקווה, או בכלל לדברים נוספים אחרים. ונדרשים שם כספים אמיתיים לבוא לממש את זה. במהלך השנים עשו 2 דברים כמו בסבטיצקי שגם עדיין לא הושלם לתכנית המקורית שלו, בית הדפוס. אבל 34

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,11111111 ממממייייווווםםםם 22229999....6666....2222000011114444 עדיין יש פה תכניות מאוד- מאוד גדולות, שאפשר למפות אותן ולקדם אותן, אבל בעיקר לתקצב אותן. ולצערי בתכנית התב"רים שהגשנו עכשיו שאושרה, אנחנו לא הסכמנו לזה כתוצאה מהמחסור בדברים האלה, לא אושר שם שקל אחד לטובת נושא של שימור אתרים. ובסופו של יום הכל טוב ויפה, ואוחדו בזמנו גם תיקים לטובת הבאת תרומות. במשרד ראש הממשלה יש תקצוב לטובת אתרי מורשת, שם תקצבו בינתיים רק את בית ספר פיק"א ב- 3 מיליון ₪.

אבל אם העירייה היתה דוחפת ויוזמת ומתכננת עוד, לדוגמא ניתן עוד, אני זוכר מטעם המדינה 100,000 ₪ לתכנון שימור של רח' חובבי ציון. המדינה לא עשתה עם זה שום דבר, זה ירד לטמיון, התקצוב לא ניתן. לכן אני אומר עוד פעם, יש פה דברים מאוד חשובים. דיברנו על בית הכנסת הגדול, שנדרש שם תקציב של 15 מיליון ₪ לטובת השימור שלו. בית ספר פיק"א 4 מיליון ₪, בית האיכר כ- 3 מיליון ₪. מבנה ברח' פינס ברח' הבעל שם טוב, שזה גם מבנה מסוכן, שזה בשטח ציבורי, קרוב ל- 450,000 ₪. חוות אטינגון ועוד הרבה מבנים שגם שייכים לעירייה והעירייה צריכה לקדם את התקצוב שלהם, וגם מבנים שנמצאים בשטחים פרטיים שאמנם נעשתה שם עבודה, מיפו אותם, שמו שלטים, אבל עדיין לא באמת קודם הסיפור של השימור שלהם מול היזמים או מול הבעלים הפרטיים.

זו המורשת שלנו, וכבר נאמר, וזו לא קלישאה. עם או עיר שלא יודעת לפאר את העבר שלה, ההווה שלה דל ועתידו לוט בערפל. ופה זה בדיוק ככה. ולא ראיתי פה, כמו שאמרתי בתכנית תב"רים, שום תקצוב לטובת הנושא הזה, וההצעה של לקבל החלטה, של לפחות להחליט להביא תכנית מתוקצבת, של לפחות פעם בשנה משקיעים תקציב מלא לשימור של מבנה מסוים במשך כל שנה, ולא היה את התקצוב הזה בתכנית התב"רים. וההצעה שלי להביא תקצוב עם לוחות זמנים על פי סדרי עדיפויות, שייקבע כמובן על ידי אנשי המקצוע, על ידי הוועדה לשימור אתרים, על ידי המחלקה, מה יותר חשוב.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

אז כמו שאמרתי, ואני מתמצת כדי לא להאריך, כי היו פה. ההצעה לבוא ולקבוע לוחות זמנים עם תקצוב ישיר לטובת הנושא הזה של השימור. עכשיו אני אשמח לשמוע גם את אודי וגם את שלום וגם את מוניקה, אם יש להם מה להגיד בנושא הזה. בבקשה. סליחה, ודרורית גור אריה, מנהלת המינהל.

מר ש. קוטלר: ערב טוב לכולם.

מר ב. זהבי: אולי תענו אחרי שכל השאלות תישאלנה. יש עוד

שאלות.

עו"ד ר. גרינברג: רגע, תן לו להציג.

מר ש. קוטלר: אין לי שום בעיה גם לענות. רבותיי, עד הקדנציה

האחרונה אני הובלתי את הנושא של שימור בפתח תקווה, ואני רוצה להגיד-

מר י. ממן: סליחה רגע, אני מציע, לפני שיענה, למען הסדר,

בוא ניתן לכל חברי המועצה להביע את דעתם.

מר ש. קוטלר: אין שום בעיה.

מר ב. זהבי: כשאני אומר את זה אתה לא... כשהוא אומר, זה

נשמע אחרת.

מר י. ממן: ואחר כך אני מציע לתת לחברי המועצה לשאול את

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,11111111 ממממייייווווםםםם 22229999....6666....2222000011114444 השאלות שלהם, ואז אנשי המקצוע ישיבה כל אחד בדרכו, ולא נחזור אחר כך על שאלות. אז כל אחד שיציף, כל חבר מועצה שיציף את המקסימום שאלות שהוא רוצה.

מר ב. זהבי: השאלה היא בעצם שאלה אחת. אני ביקשתי גם

מהגב' מוניקה כהן, במסגרת הישיבה שלנו המשותפת, במסגרת ועדה לבניין ערים, מהם הקריטריונים שמאפשרים לוועדה בראשותה להחליט על מבנה שהוא מבנה יוגדר כשימור. אחר כך יש שיקום לשימור. מה המשמעות? הרי אנחנו מדברים, יש לזה משמעות קניינית גדולה, על הזכות של הבעלים בשטח.

אם אדם, לפני ההחלטה על שימור, יכל אתמול להרוס את הבניין ולבנות בניין גדול אם הוא במרכז העיר, היום החלטה כזאת מונעת ממנו מימוש הזכויות הקנייניות שלו. ואני לא צריך לספר לכם כמה המשמעות של זכות הקניין. אם את לא מבינה, תפני למוניקה, היא תסביר לך אחר כך. אני מצאתי לפחות בניין אחד, שפניתי לגב' מוניקה כהן, והנה אני פונה אליה שוב. שהוועדה שבראשותה סימנה אותו כשימור ברח' פינסקר.

באתי לבניין, ביקשתי לראות על מה השימור. לא מצאתי איזושהי ארכיטקטורה כזאת מסוימת, או לפחות משהו מימים עברו. מצאתי בניין משנות ה- ,70 שאני הייתי בחור צעיר. את זה עוד לא צריך לשמר. והתריסים הם תריסים אלומיניום, אמנם ישנים. זה לא משהו, כשאני חושב שימור, אז אני מסתכל על מבנה. קודם כל המבנה החיצוני שלו נראה כמו פעם.

???: קשתות, פיתוחים.

מר ב. זהבי: פיתוחים, פיתוחי חותם, כן. באמת, אני עכשיו לא

צוחק, החליטו שזה לשימור.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

גב' מ. כהן: זה לא לשימור.

מר ב. זהבי: גברתי, אני מדבר. הוא מסומן כשימור.

???: הוא לא מסומן.

מר ב. זהבי: הוא לא מסומן כשימור? אז יופי, הנה, הנה.

מר י. ממן: אני מבקש מעובדי העירייה לא לענות ולא

להתווכח, בבקשה.

מר ב. זהבי: זאת אומרת, הנה, אדוני המנכ"ל, אני שמח שגב'

מוניקה, בניגוד שעד היום היא לא ענתה לי, עכשיו היא עונה שזה לא מסומן לשימור. הנה אני אומר לך, אני מבקש שתרשום בפניך לבדוק עם הוועדה לשימור מה הקריטריון. אם גר שם משה יעקב סולומון, עבר במקרה עם הסוס, החנה אותו.

מר א. ישראל: בני, מה הקריטריונים, בקיצור, תודה.

מר ב. זהבי: מה הקריטריונים שאתם מחליטים שזה שימור?

מר א. ישראל: מצוין.

מר ב. זהבי: כי היות ויש, ואני חוזר, יש לזה השלכות קשות, גם

על הרחוב, גם על זכות הקניין. אני עד היום לא קיבלתי תשובה. אני אשמח אם עכשיו היא תיתן תשובה לוועדה, על מנת שאנחנו חברי הוועדה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ג. שדמון: בני, זה מה שהיה מקובל בשנה שעברה, אותו דבר.

מר ב. זהבי: הם עובדים אחר כך... 12 ו- 20 שנה.

מר י. ממן: יש עוד חבר מועצה שרוצה לשאול?

מר א. ישראל: אני מבקש רק רגע, בני. אני מבקש לשמור על שקט,

אודי ויזנר רוצה להציג בפנינו את הנושא.

מר א. ויזנר: שלום לכולם, ערב טוב. אני נכנסתי בתחילת

הקדנציה לתפקיד יו"ר הוועדה לשימור אתרים. ברשותכם, אני אציג מספר שקפים, שאני חושב שעל חלק מהשאלות יענו, ואם יהיו שאלות נוספות, אז אני אשמח לענות עליהן. קודם כל, אני מודה לרמי שהעלה את הנושא, אני חושב שהנושא חשוב וכו'. קודם כל, כדי להבין את הקונטקסט, יש מועצה ארצית לשימור אתרי מורשת, היא פועלת כעמותה במסגרת הממשלה. יש לה מספר, אתם יכולים לראות, לא נעבור על הכל, אבל בגדול הרעיון הוא שיהיה מישהו שדואג לאתרי מורשת. אתרי מורשת זה יכול להיות מבנים, זה יכול להיות שטחים פתוחים, זה יכול להיות אזורים, זה יכול להיות פארקים, זה יכול להיות עצים. בסדר? כל דבר שיש לו איזשהו קונטקסט. אז לכן, לשאלתך בני, גם במישור הארצי, ההגדרות הן קצת פתוחות. אני לא בטוח שיש רשימה מוגדרת סגורה עד הסוף. זאת אומרת, יש גם שיקול דעת, כי יכול להיות שיש מבנה שאולי חסר לו שנתיים לאיזה תאריך שכתוב בחוק, אבל המבנה יש לו איזשהו ערך ארכיטקטוני או שימורי או רגשי לתושבי העיר, ולכן יש פה גם איזשהו עניין של שיקול דעת. בסך הכל הרעיון הוא קשור למסורת, למורשת וכדומה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,11111111 ממממייייווווםםםם 22229999....6666....2222000011114444 בכל עירייה חייבת להיות ועדה סטטוטורית. זו הוועדה שקוראים לה הוועדה לשימור אתרים, זו ועדה שהיא פועלת בעצם מכוח חוק תכנון ובנייה, תוספות לחוק תכנון ובנייה. הרעיון בגדול בא ממקום של לשמור. זאת אומרת, כדי שבתוך תנופת בנייה ותנופת פיתוח, לא על הדרך בטעות או שלא בטעות, ישמידו, יחריבו, יפגעו באתרי מורשת, זה בעצם חלק מהותי מהתפקיד של הוועדה הזאת. המבנה שלה וכו' מוגדר, ואנחנו איישנו את הוועדה בהתאם.

מי שרוצה, שיקרא את הפרטים אחר כך.

הוועדה מורכבת היום: אני בראש הוועדה, רון כץ הוגדר ממלא מקום,

שונשיין ואורנה, ישראל פרידמן, אדי קואז. כמו שאתם רואים, הקפדנו שיהיה גם ייצוג לאופוזיציה כמו שצריך. מוניקה שהיא הגוף המקצועי במסגרת ההגדרה. ומאגף תכנון והנדסה, כי הפעילות של הוועדה הזאת מאוד-

מאוד הדוקה עם תכנון ובנייה, שזה סילביה וציפי גלבר. בפועל גם שמרלר משתתף, וגם יהיה נציג מהמחלקה המשפטית.

מר ב. זהבי: סליחה, מגיע לאופוזיציה על פי המפתח הזה עוד

נציג.

מר א. ויזנר: המפתח הוא שבוועדה הזאת יש ,5 והגדלנו אותו ל-

מר ב. זהבי: 5 – צריך להיות מפתח של 3 על .2 ויש פה .1 אז אני

ברשותכם... עכשיו.

עו"ד ר. גרינברג: הם גם ככה לא נותנים מה שמגיע. מה אתה עכשיו

מבקש את זה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ב. זהבי: לא, לא. אדוני ממלא מקום ראש העיר. תשאל את

היועצת המשפטית אם היא בכלל. מה את אומרת?

מר י. פרידמן: זה אושר במועצת העיר. אם יש בעיה, אפשר להגיש

על זה שאלה.

מר א. ויזנר: בני, זה עלה, נידון, נפתח לגמרי, וזה מה שיצא.

היינו צריכים לרדוף, כדי שגם האחד שישנו יגיע.

מר א. ישראל: בני, לעצם העניין נבדוק את הנושא הזה. אני רואה

פה 5 אנשים, יש ממלא מקום, גם לאופוזיציה וגם לקואליציה. אבל נבדוק את הנושא הזה ותקבל תשובה בצורה מסודרת.

מר ב. זהבי: תודה רבה.

מר א. ויזנר: אין לנו בעיה, בסדר? הלאה. עוד נקודה, וזה משהו,

וחשוב לי להגיד פה מילה חמה לשלום קוטלר, שבאמת המון שנים טיפל והוביל את הנושא הזה שביצע: א' – חפיפה מאוד יפה, והכניס אותי לעניינים.

זה לא מובן מאליו, מגיעה לו מילה טובה על זה. אחת היוזמות ששלום הוביל בזמנו, זה איזשהו משהו שנקרא מועצה ציבורית. כדי שיהיה גיבוי ציבורי למהלכים האלה, יש איזשהו גוף, הוא גוף וולונטארי, חברים בו נציגי ציבור, ואזרחים, כמה עשרות אנשים. ואני ביקשתי משלום בשביל הרציפות, לקחת על עצמו תפקיד נשיא המועצה, ולשמחתי הוא הסכים. יש מועצה ציבורית, שאלו התפקידים שלה. היא התנדבותית.

הרעיון הוא שאנשים שמכירים ומבינים, ויש שם אדריכלים וארכיאולוגים והיסטוריונים, ואנשי רשות הטבע והגנים, ומה שאתם רוצים, שעוזרים לנו 41

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,11111111 ממממייייווווםםםם 22229999....6666....2222000011114444 להבין את הסביבה, לעזור. ואם צריך, אחד הדברים שאני לפחות מייעד, זה גם לעזור לנו מול מוסדות המדינה, זה משהו שדרך אגב דובר עליו בתחילת הקדנציה. אני בטוח שאי שם בכל משרדי הממשלה, מסתתרים תקציבים או כל מיני תכניות, שאם נדע להפעיל אותן נכון, אני מקווה שנצליח להביא תגבור. כי להפיל את הכל תקציבית על העירייה.

עו"ד ר. גרינברג: יש לך דוגמא בפיק"א, שהמדינה מימנה 3 מיליון.

מר א. ויזנר: תיכף אני אזכיר את זה.

עו"ד ר. גרינברג: אבל היא דורשת שהעירייה תוסיף .7

מר א. ויזנר: תיכף אני אזכיר את זה.

מר ב. זהבי: אבל מייצג הממשלה באופוזיציה, איך תגיע

לשרים?

מר א. ויזנר: יהיה בסדר, לא לדאוג.

מר ש. קוטלר: בני, תרשה לי לענות על זה. למרות שאנחנו

באופוזיציה מה שנקרא, יש לי מלאכים גם בממשלה.

מר ב. זהבי: קוטלר, עליך אני סומך.

מר ש. קוטלר: הבאנו את ה- 3 מיליון, עדיין לא ראינו שהעירייה

הביאה משהו אחר.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ב. זהבי: אני חייב להגיד יישר כוח לקוטלר. אודי, אפשר

לשאול שאלה קטנה?אני מבין שאתם עובדים מכוח פרסום 77-78? מה, מה מצחיק? מה מצחיק, מוניקה?

גב' מ. כהן: אני צוחקת?

מר א. ישראל: מוניקה השיבה לך שכן.

מר ב. זהבי: אז למה צחקתם? היא היחידה שהבינה את השאלה.

היועצת המשפטית, אני שואל אותך, כמה זמן החוק מאפשר לעבוד על בסיס 77-78? את זוכרת?

גב' מ. כהן: אני יודעת.

מר ב. זהבי: אני לא שאלתי אותך.

עו"ד ר. גרינברג: אבל יש לה תשובה. יש לה תשובה.

מר ב. זהבי: תן לי רגע. אני צריך מיועצת משפטית תשובה.

מר א. ישראל: רק שנייה, תן לה להשיב.

מר ב. זהבי: ישראל, אני אסביר לך למה. הוועדה עובדת-

מר א. ישראל: שאלת שאלה, תן להשיב, תודה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד מ. מזרחי: חוק התכנון והבנייה לא כרגע בפניי, אנחנו נבדוק

ונמסור.

מר ב. זהבי: הסברתי לכם, כל תשובה שנייה שלה.

עו"ד ר. גרינברג: לא, אבל היא לא מתעסקת בתכנון ובנייה.

מר ב. זהבי: אבל זה בסדר, אני מבין. מוניקה, שהיא לא

משפטנית.

עו"ד ר. גרינברג: כי היא מתעסקת בזה ביומיום.

מר ב. זהבי: היא מתעסקת בזה ביומיום, היא תגיד לך, 3 שנים.

גב' מ. כהן: לא, 3 פלוס...

מר ב. זהבי: רגע, שנייה. אדוני, הוועדה הזאת, אדוני ממלא

מקום ראש העיר, חברי המועצה. תדעו לכם, הוועדה הזאת, ולא בגלל חברי הוועדה, בגללנו, אנחנו היינו אמורים כבר מזמן לעשות להם תב"ע, כמו בכל הערים המתוקנות בארץ. הפרסום נועד רק לאופן זמני, לאפשר את אישור התב"ע. תדעו לכם, כל ההחלטות, אם אדם היום יבוא ויתנגד לשימור וייגש לבית משפט, יפסול על הסף בית המשפט את כל הפסיקות של השימורים שלהם.

עו"ד ר. גרינברג: ואנחנו באנו פה לאשר תקציבים לשימור, לא

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ב. זהבי: גם אם אתה מאשר תקציבים לשימור, בסופו של

יום אתה אוכף שימור על מבנה, שהוא זכות קניינית.

עו"ד ר. גרינברג: עזוב את הפרטי. קודם כל בציבורי שישקיעו.

מר ב. זהבי: אדוני מנסה להוריד ממני נקודות?

עו"ד ר. גרינברג: לא, חס וחלילה. אני אומר זה בפרטי. אני מדבר על

הציבורי, בני.

מר ב. זהבי: אני מדבר על השימור שהוועדה הזאת והאיש

הנכבד הזה הגיע לפה. אני רוצה שתדעו, אם אתם רוצים לעזור לוועדה הזאת לתפקד כמו שצריך, כבר למועצה הבאה תביאו תב"ר. אני לא יודע איפה התב"ע. איפה התב"ע הזאת נמצאת?

מר א. ישראל: אם ברשותכם אפשר להמשיך במצגת.

מר ב. זהבי: רק חבל שזה חושך, לא מצלמים, אז מה שווה?

עו"ד ר. גרינברג: יש להם ראיית לילה.

מר א. ישראל: בואו נמשיך במצגת, ואחרי זה נשלים את השאלות.

מר א. ויזנר: מה שחשוב לי לציין, שגם במועצה הציבורית

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,11111111 ממממייייווווםםםם 22229999....6666....2222000011114444 אימצנו מספר ערכים. צריך להבין ששימור אתרים הוא מצד אחד נושא שיכול להיות נורא כזה צדדי ולא מעניין וכו'. בפועל, הוא נוגע בנימים הדקים ביותר של כל נושא מרכז העיר, נושא התחדשות עירונית. הוא יכול להתחכך קשה מאוד עם נושא התמ"א. ולכן, לקחנו על עצמנו לא לראות את שימור אתרים כאיזה מין... איזה מין מסע צלב כזה, אלא לראות את זה כחלק ממרקם של כל התחדשות העיר. זאת אומרת, התפקיד של שימור אתרים בעינינו הוא לא לתקוע או להפריע. הוא לאפשר את כל מה שהעיר הזאת צריכה לעבור, תוך כדי ששומרים על מה שנדרש בשימור אתרים, ואני חושב שזאת הגישה הנכונה.

כמה יעדים שהגדרנו, ולשאלתך, חבר המועצה זהבי ואתה צודק. יישור קו בכל נושא לשימור אתרים, רענון מיפוי אתרים. אנחנו מדברים היום על מספרים שנעים בין 80 ל- ,120 תלוי איזו תכנית אתה סופר של מבנים לשימור, שיש שם כל מיני קריטריונים. זה יכול להיות החל בבאו- האוס, וכלה בבתים באמת ותיקים וכדומה. יש תקציב שהוקצב, סדר גודל של קרוב ל- 250,000 ₪ להכנת תב"ע. זה לא בוצע עד היום, זה התחיל להתבצע. יש איזשהו תהליך בחירת אדריכלים. יש מספר מאוד מצומצם של אנשים מקצוענים בתחום הזה בארץ שיודעים לעשות את זה.

וצריך אבל להבין עוד דבר. שברגע שמכינים תב"ע, וצריך לעשות תב"ע, צריך לעשות אותה בזהירות הראויה, כי once עשית תב"ע ואישרת אותה, אי אפשר לברוח מזה. וזה יכול לתקוע המון דברים. זאת אומרת, צריך לעשות את התב"ע הזאת בשכל, בחכמה, ומתוך ראייה קצת יותר רחבה מאשר רק לשמור על בניין כזה או אחר, וזו הדרך שאנחנו מנסים לעשות. השתלבות בכל נושא ההתחדשות העירונית. היתה איזושהי מצגת. דרך אגב, יש איזו תכנית שהוכנה לדוגמא, לא מחייבת כרגע, אבל בתור איזשהו רעיון לחובבי ציון.

תכנית מאוד יפה, שמראה אפשרות לשלב גם התחדשות, גם תוספת על פי אולי תמ"א וכדומה. כל התכניות האלה אבל דורשות ראייה הרבה יותר רחבה. זאת 46

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,11111111 ממממייייווווםםםם 22229999....6666....2222000011114444 אומרת, אפשר לעשות יופי של התחדשות, אבל אנחנו נתקע את התחבורה, או נתקע שם את החניונים או כל מיני תכניות אחרות שקורות במקביל, אז זה יהיה יופי של שימור, אבל אי אפשר יהיה לזוז ממרכז העיר, וזו לא חכמה, זאת לא הכוונה של כולם.

ברור לכולם שפתח תקווה נמצאת באיזשהו פיגור מסוים. אם אנחנו מסתכלים, נקרא לזה על בנות המחזור שלנו, ראשון, זיכרון, גדרה, מזכרת בתיה, הם לקחו את כל המורשת הזאת ומינפו אותה מבחינת מסחר, מבחינת תיירות.

עו"ד ר. גרינברג: השקיעו כסף.

מר א. ויזנר: ואנחנו איפה שהוא נתקענו מאחור. המינימום

שאנחנו רוצים זה לפחות ליישר קו. ומכיוון שאנחנו עיר הרבה יותר גדולה-

עו"ד ר. גרינברג: מה אתה צריך בשביל זה? – כסף.

מר א. ויזנר: שאלה מצוינת. רק כדי להבין את המספרים. יש

תכנית קיימת לכל סביבת אזור בית הכנסת הגדול, שזה לא קשור לשום דבר מגזרי. זה פשוט המותג הכי גדול של העיר. אנחנו מדברים על סדרי גודל של 10 מיליון ₪. יש תכנית של אשכול מוזיאונים, בית ספר פיק"א, בית האיכר, עוד כמה מבנים, שזה מה שהזכיר רמי. הממשלה כבר שמה כסף של 3 מיליון ₪, בתנאי שהעירייה תשים matching של .7 אז אנחנו מדברים על משהו כמו עוד 10 מיליון ₪.

גב' מ. כהן: יש תכנית.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. ויזנר: כן, כן. יש תכניות. אלה סדרי הגודל של התקציב,

ואנחנו כמועצה צריכים לשאול. אני בתור שימור אתרים כמובן בעד, אבל בסוף צריך לראות את זה בקונטקסט הכללי של סדרי עדיפויות. מדובר על דברים קטנים גם, כמו למשל פעילות חינוך. מאוד חשוב לנו שילוב שימור אתרים בפעילות החינוך. יש היום פעילויות מדהימות. אני מזמין את כולכם לבוא לראות ציורי של בתי ספר בבית הדפוס בחובבי ציון ,12 שזה באמת פעילויות מדהימות. בית הדפוס עובד מאוד יפה. אנחנו רוצים לעשות פעילויות של נוער שמסתובב. יש חברות שעושות את זה עם טאבלטים, עם משחקים וכדומה.

גב' מ. כהן: אנחנו עושים את זה כבר.

מר א. ויזנר: אני יודע. אני אומר, כל דבר כזה, צריך להבין

שהוא כסף. כמה דברים שחשוב להבין. יש כמה פערים גדולים. יש תכנית שנקראת 'מבנן ד'. תכנית שהיא תכנית מתאר, תכנון ובנייה, שצריכה להסדיר את כל השטחי שהוא הליבה של השימור. זה כל האזור שבין חובבי ציון לשוק.

התכנית הזאת מתגלגלת בצורה כזאת או אחרת איפה שהוא בין 20 ל- 30 שנה.

בסדר? וכל פעם שאומרים 'הנה זה הגיע', אז היא יוצאת לסבב של עוד כמה שנים במחוזית. עד שמבנן ד' הזה לא נפתר, אנחנו תקועים עם סיפורים כמו בית ליפשיץ ברח' סלור, ועוד כל מיני דברים כאלה שהם מבנים פרטיים.

צריך להבין שחלק גדול מהמבנים לשימור הם מבנים פרטיים. יש לנו דוגמא, המבנה בפינסקר 8 זוועת עולם. היתה שם שריפה, מתו שם הומלסים. אנחנו לא יכולים לגעת שם, זה מבנה פרטי. אפשר לעשות קצת שרירים, אבל אין לנו הרבה יכולת. ועד שאין תב"ע מסודרת, ועד שאין אישורי בנייה, אף אחד מהאנשים הפרטיים האלה לא יזיז כלום. הוא ישאיר את הבית הזה מט לנפול.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ב. זהבי: בהמשך לדברים הבאמת יפים, ואני לא אומר את

זה בציניות. אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית מה המשמעות שהוועדה עובדת בלי תב"ע ובלי תוקף לפרסום?

מר א. ישראל: אני מבקש להדליק את האורות. בני, בבקשה תחזור

על שאלתך. תודה. אני מבקש רק לפני זה לשמור על שקט. תודה רבה. כן בני.

מר ב. זהבי: אני מצפה ממך קודם כל להגיד תודה ליו"ר

הוועדה.

מר א. ישראל: בוודאי. תודה רבה ליו"ר הוועדה על המצגת. על

הדברים הברורים והנהירים.

גב' מ. כהן: ... לחברי הוועדה.

מר ב. זהבי: נכון, לחברי הוועדה, בוודאי. גם אם הם לא

מעוניינים ועושים פרצופים. אז מה? אדוני, אני באמת רוצה לדעת מה עמדת היועצת המשפטית לאור מה שהתגלה היום, ש- 77-78 שמאפשר להם לפעול לשימור, כבר פג תוקפו כמו שמוניקה אמרה. וגם, במקביל לא נוצרה תב"ע.

מה המשמעות המשפטית לגבי המהלכים שהוועדה הזאת מקיימת ופועלת מכוח המועצה?

גב' מ. כהן: למי הפנית את השאלה?

עו"ד ר. גרינברג: ליועצת המשפטית. אבל היא אמרה שהיא לא-

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד מ. מזרחי: אחרי שאנחנו נקבל את כל העובדות לאשורן, אנחנו

נוציא חוות דעת מסודרת.

מר ב. זהבי: )צוחק(.

עו"ד מ. מזרחי: תצחק.

מר א. ישראל: בני, הנושא ייבדק, תקבל תשובה.

מר ב. זהבי: טוב רבותיי. אני ארשה לעצמי ברשותך, יש פה

משפטנים, יש פה מנכ"ל עיר לשעבר.

מר י. פרידמן: ספקטור גם מנכ"ל.

עו"ד ר. גרינברג: ספקטור הוא היה בהיסטוריה.

מר י. פרידמן: ספקטור הוא גם מבנה לשימור.

עו"ד ר. גרינברג: זה מעליב, אתה יודע. אל תתייחס, משה. רק

תסביר לו עוד לפני שהוא נולד מה עשית לציבור החרדי.

מר א. ישראל: רמי, אני חושב שאנחנו מתחילים למצות את הנושא

הזה. כן בבקשה.

מר ב. זהבי: אני מבקש שיועבר גם לעבדך, חוות דעת כפי

שאמרה היועצת המשפטית, שהחוק לא מונח לפניה. אני מבקש שיועבר בכתב 50

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,11111111 ממממייייווווםםםם 22229999....6666....2222000011114444 ליו"ר הוועדה. אני אסביר לכם גם למה. בניגוד למה שחושבים שעכשיו אני מקניט בלה, בלה, בלה, ציניות – זה לא נכון. מחר מוניקה תיתבע אישית על ידי בעל מקרקעין שהיא גרמה לכך שהוועדה לבניין ערים סירבה לו על בסיס שימור. היא תיתבע אישית.

עו"ד ר. גרינברג: מי? מי?

מר ב. זהבי: הוועדה, הוועדה. אני מדבר על שימור.

עו"ד ר. גרינברג: אנחנו מדברים על ציבורי, בני, אנחנו מדברים על

תקצוב בציבורי.

מר ב. זהבי: אבל אני מדבר על מה שאני רוצה לדבר.

עו"ד ר. גרינברג: אין בעיה, בסדר.

מר ב. זהבי: זו אותה ועדה, מה זה קשור אם זה ציבורי?

עו"ד ר. גרינברג: מה ההחלטה?

מר ב. זהבי: אתה מאשר את הבקשה לחוות הדעת?

מר א. ישראל: בני, קיבלנו את מה שביקשת לקבל חוות דעת.

אנחנו נשמח לקבל את חוות הדעת הזאת.

מר ב. זהבי: תודה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. ישראל: שלום, ואחרי זה מיד אנשי המקצוע. כן, שלום.

מר ש. קוטלר: ערב טוב, סליחה שאני מפריע. קודם כל בני, אתה

צודק לגבי .77-78 מה שחשוב בדבר הזה, זה שפעלנו במשך שנים, פעלנו במצב של אקלים בלתי אפשרי. אני לא סתם אומר את זה.

עו"ד ר. גרינברג: זה יפה, זה גם בפן המשפטי. בני, אתה תגיע לזה

בשנה ד'.

מר ש. קוטלר: רבותיי, למרות כל מיני התנגדויות מכל הצדדים,

אנחנו כעיר פתח תקווה יכולנו להיות מה שנקרא המובילים בארץ בנושא של השימור. מה שהיה חשוב תמיד זה מה שנקרא ראש העיר יהיה dedicated לנושא שקוראים לו שימור. מה זה נקרא ,dedicated שהוא יגיד מה שנקרא 'הנושא חשוב לי'. אנחנו פה, אני יכול להזכיר לכם את החווה החקלאית שרצו להקים בה 36-38 קומות, ואני הבאתי את זה למצב שאנחנו שימרנו את המקום, והיום יש שם חווה חקלאית שכל הילדים מפתח תקווה נהנים שם, אוקיי? כולל יוצאי אתיופיה. ואני לא רוצה להיכנס. חבר'ה, הנושא של בית הדפוס, לקחתי את זה אישית מול מנכ"ל שימור אתרים ארצי בהתערבות שהיתה, והוא השקיע כסף, המנכ"ל הזה, בכדי שהמכונה תעבוד. אם אנחנו אישית לא ניקח את הדברים האלה, דוגמא נושא של בית פיק"א. דאגתי ולקחתי את ראש העיר אז לירושלים, לסביבה הקיימת שם שהיא נותנת מה שנקרא את הכסף, אותה ועדה ונתנו לנו 3 מיליון ₪, סליחה, שאני מפריע לך.

3 מיליון ₪. הטענה היתה שהעירייה צריכה לתת 7 מיליון מה שנקרא .matching לא בוצע עד עצם היום הזה. רבותיי, אם אנחנו לא נהיה רציניים, 52

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ב. זהבי: סליחה, איפה ה- 3 מיליון?

עו"ד ר. גרינברג: זו הרשאה. אם לא תשקיע, לא ייתנו לך.

גב' מ. כהן: ... ממשלה.

מר ב. זהבי: אז לא תתנו ,matching יחזירו?

עו"ד ר. גרינברג: בטח. אל תפריעו לשלום, תנו לשלם לסיים.

מר ש. קוטלר: חבר'ה, אני לא הפרעתי לאף אחד.

עו"ד ר. גרינברג: כן, תנו לו לסיים, לא יפה.

מר ב. זהבי: עוזרים לך.

עו"ד ר. גרינברג: לא, הוא לא צריך עוזרים.

מר ש. קוטלר: אני ברוך ה' לא צריך עוזרים.

עו"ד ר. גרינברג: הו, אתה רואה? ידעתי מה הוא יגיד.

מר ש. קוטלר: אבל 77-78 זה בסדר. מה שחשוב פה, שהם היו

מוכנים להשקיע בחובבי ציון. היו מוכנים לפיתוח של חובבי ציון וכל הדברים 53

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,11111111 ממממייייווווםםםם 22229999....6666....2222000011114444 האלה. אנחנו לא הראינו את הדרך הנכונה של הרצון. אני פונה עכשיו. אנחנו יכולים להפוך יותר טוב מזיכרון יעקב, מתל אביב, מראשון, מכל המקומות האלה. ומה שחשוב, הכסף שיושקע בשימור הן בפרטי והן בציבורי, הוא יחזור בחזרה. הפרטי, חייבים להחזיר, כי הם גם מקבלים ביחד עם בני בוועדה המקומית לבניין עיר אמרנו - מי שמוכן ללכת לשימור, ניתן לו ונעביר לו דברים נוספים, או יכולת נוספת של בנפיט בזמן שהוא הולך לבנות. זאת אומרת, אנחנו דאגנו גם לבעלי עניין או בעלי כסף. יש כאלה שרוצים לתקוע את הנושא הזה, כי הם חושבים בעצם שריפה, באיזשהו מקום יצליחו בזה.

בית הדפוס נשרף 3 פעמים, לא עזר לאף אחד שום דבר. תלוי במי שיושב בתפקיד הזה בשביל לעשות.

אנחנו צריכים לעשות, וצודק בני בנקודה הזו, צריכים לעשות את התב"ע, וכבר אושרה, אישרו 250,000 ₪ לתב"ע. חבר'ה, אי אפשר לקדם. ישבנו עם היועצת המשפטית, ישבנו עם ההנדסה, מה קרה?

מר א. ישראל: בסדר שלום, אבל אמר אודי-

מר ש. קוטלר: תנו לי לסיים בבקשה.

מר א. ישראל: שלום, אני מבקש רק לקצר בבקשה.

מר ש. קוטלר: אחד מבתי הכנסת היפים ביותר בארץ יש לנו פה

בפתח תקווה. אני לא אדם דתי, אבל אם אנחנו לא נעשה את זה, רבותיי, לדראון עולם. יש מקומות שאנחנו צריכים לקחת את זה עם הדגל. אתם לא יודעים שבוועדה הציבורית יושבים אנשים שאכפת להם מכל ס"מ בפתח תקווה הזו. עד כדי כך שאנחנו התקשרנו, שהסמל הזה העירוני פתאום הוא בקושי מופי ע, ק טנצ'יק...

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. ישראל: בוא שלום, אתה מדבר על תקופות קודמות.

מר ש. קוטלר: לא, אני מדבר על זה.

מר א. ישראל: אתה מעורר את הבעיה, זה בסדר גמור.

מר ש. קוטלר: לא מדובר בזה. בני, אני לא פוגע באף אחד.

עו"ד ר. גרינברג: אתה כל היום מסכסך.

מר ב. זהבי: אתה התנגדת, אני התנגדתי, המועצה אישרה את

ההתנגדות.

מר א. ישראל: שלום, אני אבקש ממך לקצר ולסיים, כי אנחנו

רוצים לתת לכולם להגיב.

מר ש. קוטלר: מה שאני אבקש, דבר אחד פשוט. לקחת את זה

כדגל מוביל, וזה ייתן פיתוח לא רגיל, גם מואץ, לנושא של מרכז העיר פתח תקווה.

מר א. ישראל: תודה רבה. מוניקה בבקשה, את רצית להגיב?

גב' מ. כהן: אני רוצה לענות לבני. נושא של האם יש

קריטריונים. אז כן, ועניתי לך את זה גם בוועדה. יש קריטריונים ששנה שלמה הוועדה דנה ודשה בקריטריונים. יש קריטריונים כתובים לגבי שימור, 55

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ב. זהבי: מי אישר לך את הקריטריונים?

גב' מ. כהן: הוועדה, הוועדה.

מר א. ישראל: מוניקה, אני מבקש, את החומר של עבודת-

גב' מ. כהן: בהחלט אני אביא את הקריטריונים לכולם.

מר א. ישראל: אני מבקש את הקריטריונים האלה להעביר לחבר

המועצה בני זהבי בצורה מסודרת. ואם עדיין יהיו לו שאלות, אנחנו נעלה את זה פעם נוספת לדיון.

גב' מ. כהן: רק עוד משפט לגבי המבנה. בני, שאלת שאלות, אני

עכשיו קיבלתי את ההזדמנות לענות לך. לגבי המבנה שאתה מדבר עליו, המבנה הנ"ל לא נמצא ברשימה, אבל הוא מבנה באו- האוס, אז מתוקף היותו מבנה באו- האוס-

עו"ד ר. גרינברג: איזה מבנה?

גב' מ. כהן: באו- האוס, סגנון בינלאומי, שנות ה- ,50 לא שנות

ה- .70 בשנות ה-70 רק שמו את התריסים מפלסטיק, אבל המבנה הוא משנות ה- .50 ומתוקף זה יש לנו קריטריונים לגבי באו- האוס, זה אמרתי לך גם בוועדה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. ישראל: מוניקה תודה רבה, דני סוויסה.

מר ב. זהבי: ישראל, תן לי לענות, תן לי לענות. היא דיברה

אליי, תן לי לענות. אתה עובר לנושא אחר. תן לי לענות למה שהיא אמרה.

מר ד. סויסה: בני, אני אעזור לך בנושא שלך. אודי, את המצגת

ואת השמות ואת הבניינים, אני מכיר כבר הרבה שנים, זה אותו דבר. מה הבעיה האמיתית, אם רוצים להתייחס אליה ברצינות. כי היו הרבה דיונים, מהדיון על הסמל, אם הסמל הזה מתאים או לא מתאים, אם יקום משהו חדש או לא יקום משהו חדש. אין לפתח תקווה מספיק מבנים שיכולים לעמוד בפני עצמם בתקציבים של עיריית פתח תקווה. אם עיריית פתח תקווה צריכה כעירייה לקחת כסף ולשמר את המבנים, הסיכוי לשימור, זה עשו את בית הדפוס, בית סבטצקי. דווקא בית סבטצקי זו דוגמא טובה.

אני עכשיו מנהל איזו עסקה בתל אביב, ואתה רואה שיש מבנה לשימור והוא שווה פי כמה מכל המבנים ליד, ויש מדיניות תגמול, והבניין הזה מקבל זכויות וערכים, שמאפשרים את השימור בלי שהעירייה משלמת שקל. מה שיש שם שאין כאן שאפשר להרים את זה? זה הפרויקט בעצם.

מר ב. זהבי: אתה מדבר על זכויות בנייה?

מר ד. סויסה: גם זכויות בנייה וגם ליצור שווי. מה צריך לעשות

כדי שזה יקרה? אם ניקח בית כמו בית סבטצקי, או כמו בית הדפוס שהוא מוחבא, אז יש כאן חצרות מדהימות במרכז העיר. אבל אם נראה כל חצר כזאת כאילו העירייה צריכה להשקיע בה כמה מיליונים ולקנות את מכונת הדפוס, או לקחת את פיק"א או את בית שיח נשים-

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

גב' מ. כהן: אז נמחק את ה...

מר ד. סויסה: שנייה, את מפריעה. אז מה שקורה בפועל, זה אם

העירייה תהיה הבעלים של כל הדבר הזה ותצטרך לשלם את כל הכסף כדי לעשות את זה, אז הסביבה לא תתפתח. הכסף לא יבוא משם ואי אפשר לפתח.

מר ב. זהבי: תתייחס למה שקוטלר אמר, ש- %70 אתה מקבל

מהממשלה.

מר ד. סויסה: כלום אתה לא מקבל. עזוב.

עו"ד ר. גרינברג: יש, יש...

מר א. ישראל: רק שנייה, תנו לדני לסיים את העניין ונמשיך. תן

לו שירחיב את כל העניין.

מר ד. סויסה: בני, אתה מדבר על לשפץ בניין כזה או בניין אחר.

אבל כשאתה רוצה שימור, אתה רוצה שיסתובבו במרכז העיר, ואתה רוצה שיראו פתאום שיש איזה שינוי. אבל השינוי הזה לא יקרה מאם העירייה תשקיע כסף. אמרתי לך, בית הדפוס שמוחבא בפנים או בית שיח נשים שהוא על הציר. זה לא הרעיון. יש לך כאן הרבה מאוד מקומות, שהעירייה לא תוכל אף פעם לשלם אותם, וכל הזמן יצטרכו לקחת את מוניקה ואת קוטלר ותהיה איזו ועדה. וישקיעו בהם איזה מיליון- שניים בשנה ויסתמו לכולם את הפה.

מר ב. זהבי: מה אתה אומר בעצם? מה אתה אומר?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ש. קוטלר: ואם תיקח את בית הכנסת ומסביבו תעשה את זה?

זה מרכז העיר, זה לא מקום אחר.

מר ד. סויסה: קוטלר, אני איתך, אני לא נגד.

גב' מ. כהן: אז מה אתה רוצה להגיד? בעד או נגד?

מר ד. סויסה: מה שאני אומר, שצריך לייצר את התב"ע לשימור.

אודי, התכנית צריכה להיות כזאת שהעירייה לא משלמת שקל על השימור, אלא היא מייצרת תב"ע כזאת שאומרת שבבניין לשימור יש כמות כזאת של זכויות שמפצה על השימור עצמו. כלומר, כל הכסף של השימור בא לך בזכויות בנייה, ואז אתה מייצר משהו, שגם אתה מרוויח בו יותר. מה קורה עם הזמן? אומרים יצטרכו לבנות הרבה. אני אומר לכם לא. למה? כי עם הזמן, הערך של הבניינים יהיה כל כך גבוה, שאפשר יהיה לבנות בפחות, כדי להגיע לאותו תקציב של הפיצוי שנדרש כתוצאה מהשימור.

מר ב. זהבי: זה מה שאני רוצה להגיד.

מר ד. סויסה: אבל לא, אתה אומר רק תוספת בנייה.

מר ב. זהבי: לא, לא, לא. עוד לא אמרתי, עוד לא אמרתי.

מר ד. סויסה: רגע, לא בנקודה ספציפית. חייבים לקחת את

התכנית הזאת, לצייר את הציור של האזור שאנחנו רוצים לשמר, גם לא מה שנמצא בשימור. לא מה שמוניקה שומרת ונלחמת על איזה מבנה כזה או אחר.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ב. זהבי: ישראל, %80 ממה שרציתי להגיד הוא אמר, אז

תרשה לי רק את ה- %.20

מר א. ישראל: רק רגע, דרורית גם כן מנסה להגיד. דני, תודה.

מר ב. זהבי: דרורית אחריי. למה רציתי להפסיק את דני? כי

אתה רואה בסוף %80 ממה שרציתי להגיד הוא אמר אבל אני מברך על כך.

מר ד. סויסה: בני, חשוב שאודי יידע, שהדיון הזה הוא כבר 20

שנה. חשוב שהוא יידע.

מר ב. זהבי: לפחות.

מר ד. סויסה: ומבנים אין.

גב' מ. כהן: אתה רוצה לייאש אותם?

מר ד. סויסה: לא, שיעשה משהו אחר. שלא... לאותה מצגת.

מר א. ויזנר: צריך לשמר את הדיון הזה.

מר ד. סויסה: עוד פעם אותה מצגת, עוד פעם אותו דיון. לכו

לדיון אחר, לכו לפתרון. זה לא מביא פתרון גם.