פרוטוקול ישיבת מועצה מספר 13

עיר: פתח תקווה
קטגוריה: פרוטוקולים לפי שנים
תאריך: 18/08/2014
מקור: הקובץ המקורי באתר פתח תקווה

פרוטוקול

ישיבת מועצה מן המניין, מס' 13

מיום ראשון, כ"ט בתמוז תשע"ד, 27.7.2014

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,11113333 ממממייייווווםםםם 22227777....7777....2222000011114444 משתתפים: עו"ד איציק ברוורמן – ראש העירייה, מר איציק ישראל, עו"ד אורנה דוידאי, עו"ד איתי שונשיין, מר צדוק בן משה, מר אורן חפץ, עו"ד איציק דיעי, מר אבי בלושטיין, מר אהוד ויזנר, מר אוריאל בוסו, מר אליהו גינת, מר אליהו ברוכי, הרב ישראל פרידמן, מר דני סויסה, מר גנאדי בורשבסקי, עו"ד רון כץ, מר אביהו סופר, מר גלעד שדמון, מר מארק ליקבורניק, מר אדי קואז, עו"ד רמי גרינברג, מר בני זהבי.

חסרים: מר אשר שוקר, עו"ד חנוך דב מילביצקי, עו"ד אורי אוהד, מר יעקב בן שמחון, מר משה משה.

נוכחים: מר יעקב ממן, עו"ד שרית גרינבאום, עו"ד מיכל מזרחי, רו"ח חני גולדשטיין, מר חזי חקאק, מר לוי פומרנץ, עו"ד שגיא חן, גב' לאה נוקד, מר צחי בק, גב' נורית טיבי, מר צביקה בלומנשטיק, עו"ד ירון מזרחי, מר רז אביבי, מר יוסי קרואני, גב' נילי חי, מר משה ספקטור, מר לאוניד סמוליאנוב, מר איגור רבינוב.

סדר יום מועצה: מס' עמוד:

א. שאילתות לא נדון

ב. דיון בהצעה לסדר של עו"ד רמי גרינברג בנושא: קבלת 75

החלטה להספקת פחי אשפה ללא חיוב לתושב".

ג. דיון בהצעה לסדר יום של מר אליהו ברוכי בנושא:

"עמותות נש"ר".

ד. דיון בהצעה לסדר של עו"ד רמי גרינברג בנושא: "תקצוב

107

בניית בתי כנסת ברחבי העיר".

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

ה. דיון בהצעה לסדר של עו"ד רמי גרינברג בנושא: "רכישת

מגרש הפועל מחנה יהודה מההסתדרות הכללית".

ו. אישור חוזה מכר של חלקת השלמה בפטור מרכז – רחוב ירד מסדר

היום

אימבר :20 גוש ,6365 ח"ח .61

118

ז. אישור חוזה להעברת מניות בין עיריית פ"ת, מית"ב בע"מ,

עיריית אלעד והמועצה המקומית כפר ברא )ראה המצ"ב(.

148

ח. אישור תברי"ם ושינוי תברי"ם.

180

ט. אישור שינויים בתקציב וברזרבה.

196

י. אישור שינויים בתקן העובדים/ מבנה ארגוני.

213

יא. אישור תמיכות.

יב. אישור ערבות בנקאית בסך 86,450 ₪ לטובת המשרד 224 להגנת הסביבה בקשר למיזם הקמת מתקן לטיפול בפסולת בניין.

יג. אישור עבודה נוספת לגב' יהודית טלקר ממינהל שפ"ע, מר 228 רועי נשיא ומר אלכס פרזין מרשות החנייה, מר זאב קופילב ממינהל החינוך, מר ולדימיר בסוביץ ממינהל הכספים. מר שלום מועלם ממינהל התרבות ומר עידן דורון מלשכת רה"ע.

יד. אישור מחיקת חובות לפי סעיף 338 לפקודת העיריות על 228 סך 2,857,557.60 ₪.

טו. מתן שמות ל-2 בתי ספר צומחים )מחוץ לסדר היום(. 191 228

טז. הדו"ח הכספי לשנת 2014 )מחוץ לסדר היום(.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

הרב א. בוסו: חברים, אני קודם כל מתכבד לפתוח את הישיבה.

ישיבה מספר 13 של מועצת העיר, תאריך ,27.7.14 השעה .20:00 אני קודם כל רוצה לפתוח, מועצת העיר פתח תקווה, עיריית פתח תקווה וכל תושבי העיר מרכינים ראש עם נפילתו של בן העיר, תושב העיר, אחד מבנינו שנפל, סמ"ר אבי גרינצווייג. חזרנו מהלוויה, לוויה מאוד- מאוד קשה. אין לוויה ואין נפילה שזה לא עולם ומלואו, בן של כולם. אבל צריך פשוט, מי שנמצא במקום במערכה, מבין שממש, הרגשה של מלחמה. כשרואים את הפלוגה שלו מגיעה ואת החבר'ה עם אלונקות, פצועים שאיבדו את החבר שלהם. מדובר בבחורים צעירים, שברגע אחד נעלמים להם חברים. זה דבר שקשה להתמודד איתו.

ולמרות זאת, מאחר וצריך לנהל את החיים כשגרה, אנחנו נכנסים עוד מעט לחודש אוגוסט, ואי אפשר לדעת גם מה יתפתח בימי החירום הללו גם מחר ומחרתיים. אז הוחלט בכל אופן לקיים את הישיבה, אם כי באיחור.

אני רוצה גם כן בהזדמנות הזו, א' – לחזק ולהודות לכל הגופים ולכל העמותות, ולכל מי שפעל בשבועיים האלה כאן בעיר פתח תקווה, נעשו פעולות בוועדים מסוימים, בשכונות, פעולות למען החיילים גם בפתח תקווה ולכל הגדולים, וכל החטיבות. נשלחו משאיות ואוטובוסים. זה משהו שלא מובן מאליו. האחדות והאחווה ממש מקיר לקיר. זה משהו שמרנין ומחזק. וכמובן לשלוח רפואה שלמה לפצועים שאנחנו ביקרנו. ראש העיר ואנוכי גם כן היינו.

כולם היו שותפים בימים הללו.

מעבר לכך, היום ראש העיר ואנוכי היינו בנפילה שהיתה בצפון פתח תקווה שפורסמה בתקשורת, ואנחנו מבקשים להעביר מסר דרככם ודרך כולם. דווקא כמי שמגיע לזירות ומי שנמצא, זה אומר שלא לזלזל בהנחיות. חברים, אנחנו לא גיבורים. הנפילה שקרתה כאן היום בעיר, הראתה לנו שוב שפתח תקווה לא חסינה. חלילה טיל כזה היה נופל על מבנה, אי אפשר לדעת מה היה קורה.

החבלנים שהיו במקום אומרים, זה נס של ממש שקרה כאן לעיר פתח תקווה היום. כדאי לחדד כל אחד בפייסבוקים, במקומות שלכם, לרענן בבתים, לא 4

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,11113333 ממממייייווווםםםם 22227777....7777....2222000011114444 לזלזל בהנחיות של פיקוד העורף, ולא לזלזל בשום הנחייה. פשוט זה מציל חיים מתברר. כי גם כן אם זה לא גראד שנופל, אלא אם זה חלקים של כיפת ברזל ואתה נמצא במקום לא הכי מוגן, זה פשוט חתיכות פלדה שנופלות, ואי אפשר לדעת, אתם יודעים כבר מה התוצאות שיכולות להיות. זו הבקשה בפתיחת ישיבת המועצה.

עו"ד ר. גרינברג: ברשותך, בהקשר הזה, קודם כל באמת מצטרפים

לכאב והאבל הכבד, ובאמת מחזקים גם את כל כוחות הביטחון, אבל את הכוחות גם בעיר ברשותך, שעושים עבודה יפה ומכינים את העיר שלא נדע, אבל גם לרגעים פחות טובים. בהקשר הזה, היה כתוב בסוף השבוע, שיש גני ילדים רבים שהם בלי מיגוניות, דבר שיוצר בעיה וחשש מאוד אצל ההורים.

ודיברנו על זה, גם איתי העלה את זה בישיבת המועצה הקודמת, הישיבה המיוחדת שהיתה בנושא של החירום. ואז היתה האופציה לבוא ולבחון רכישה אפילו, השכרה של מיגוניות בסכום מועט לטובת מוסדות חינוך או איפה שמתבצעות הקייטנות שלא ממוגנות. ראינו בסוף שבוע, אני לא מכיר מהשטח, אבל קראנו לפחות במקומונים, שיש בעיה כזאת ונוצרה בעיה, וגם באם המושבות רצו למקום אחר, ונוצר איזשהו סוג של קצת אנדרלמוסיה.

וברגעים כאלה, בטח עם ילדים קטנים, זה דבר שהוא מאוד- מאוד בעייתי.

אז אם אפשר לקחת, איציק, אתה כיו"ר מינהל החינוך, לראות איפה יש בעיה. ולא יודע כמה זמן נשאר, אנחנו יודעים מה יתפתח, הפסקת אש, הארכת המערכה, אבל באמת, איפה שיש בעיה במוסדות חינוך, שהעירייה לפחות אחראית עליהם, מי שעושה באופן פרטי זו אחריות שלו. אבל אם העירייה אחראית על איזשהו מקום, לשכור לשם מיגוניות כדי לפתור את הבעיה הזאת, את הלחץ של התושבים ואת הסכנה של הילדים.

מר א. ישראל: אני אתייחס למה שאתה אומר ברמה העקרונית.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,11113333 ממממייייווווםםםם 22227777....7777....2222000011114444 מהרגע שעלינו על הבעיה, מינהל החינוך נתן מענה לכל מוסדות החינוך בעיר, הממלכתי והממלכתי דתי, המוכר שאינו רשמי, החרדי והתורני. בתי הספר השונים שיכנו את כולם במוסדות החינוך בצורה מלאה עם אפשרות למענה מבחינת המיגון במרחבים המוגנים. יתרה מכך, ברגע שזיהינו את המצוקה של גני הילדים הפרטיים, נתן ראש העיר הוראה לאפשרות לשכן אותם במוסדות החינוך שלנו. למעלה מ- 90 גני ילדים פרטיים משוכנים במוסדות החינוך.

מר י. פרידמן: כולל תוספת שמירה בימים שאין קייטנות בבתי

הספר.

מר א. ישראל: למעלה מ- 3,000 ילדים. כולל כל התוספות של

שמיר ה, ניקיון וכדו מה.

עו"ד ר. גרינברג: רגע, אין גני ילדים עירוניים בלי מיגוניות?

מר א. ישראל: עוד פעם, כל המענה מבחינה עירונית, יש מענה

מלא.

עו"ד ר. גרינברג: מיגוניות יש בגנים, בכל הגנים העירוניים?

מר א. ישראל: אם אין בגנים, הם פשוט מאוד עברו למקומות

מוגנים.

הרב א. בוסו: אתה שואל יתרה מזאת, אז אני אגיד לך משהו

שמיום חמישי, עם פנייה של הממונה על הבטיחות במשרד החינוך והמשרד לפיקוד העורף. אתה צודק בחשיבה, אבל קודם כל, כפי שאמר איציק, עיריית 6

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,11113333 ממממייייווווםםםם 22227777....7777....2222000011114444 פתח תקווה מינהל החינוך, עשה את מה שלא עשו ערים אחרות. בשביל להמשיך את השגרה, עמוס תמם שהוא מנהל מכלול חינוך בחירום, ובהנחיית ראש העיר, כולל הגנים הפרטיים והמעונות, שאפילו ברמה הארצית הם הבינו שאף אחד לא נתן להם פתרונות כמו פה, ולא סתם הרב ישראל פרידמן הזכיר שאפילו מקומות שמבחינת המוסדות שלהם רגילים ללמוד עד מאוחר, הציבו שם שמירה וכו'.

אבל אתה שואל גם על משהו אחר. בימים האחרונים, ממש מיום חמישי, הועברה בקשה למינהל החינוך ולכל הגורמים של החינוך, להביא רשימות, להיערך במידה ונושא החירום יימשך לכניסה של תחילת שנה ל- 1 לספטמבר, אנחנו נערכים אכן לרכישת מיגוניות במידת הצורך. כרגע זה המיפוי שאנחנו עושים, וזו הנקודה בהוראה של הממונה על הבטיחות במשרד החינוך, זו הנחיה שהועברה. אנחנו כרגע עובדים כל הרשימות. אני מאמין שעד סוף השבוע תהיה לנו רשימה.

עו"ד ר. גרינברג: כולל גני ילדים?

הרב א. בוסו: כולל הכל, כל מה שקשור לחינוך, בשביל להיערך

ולדעת. כי גם על הדבר הזה חושבים, במידה ונושא החירום יימשך לכניסה של תחילת שנה.

מר א. סופר: במקרה הזה אני רוצה רגע לחזק, גם את המנכ"ל

וגם את ראש מכלול חינוך עמוס תמם וגם את שרה פרידמן. במקרה באופן אישי טיפלתי בפנייה של גן פרטי, שהוא לא גן עירוני שהיה צריך עזרה. הגן הועבר לרח' אמסטרדם, לבית הספר. העניין טופל תוך שעה. אני לא מגזים, טופל תוך שעה, ברצינות, באחריות, בשבח, צריך להגיד. דברים נעשו כמו שצריך בנושא הזה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. ישראל: יישר כוח לשרה פרידמן ולעמוס תמם שעסקו

במלאכה הזאת, ועוד רבים אחרים.

הרב א. בוסו: תודה רבה.

עו"ד ר. גרינברג: עוד דבר קטן בהקשר הזה, אם כבר נגעת בזה.

בימים אלה שעם ישראל, מה שנקרא נלחם כרגיל את מלחמת הקיום שלו, מלחמת הגנה, יש צורר. אנחנו אנשים מאמינים, כל דור יש לנו צורר, בכל הדורות. בתקופה הזאת יש צורר אחד שמוביל את השנאה ואת האנטישמיות נגד עם ישראל בשעת המלחמה הזאת, וזה הארכי- טרוריסט מתורכיה, ארדואן. שהוא מוביל בצורה קשה את האנטישמיות ואת השנאה כלפי מדינת ישראל, בצורה קשה מאוד. משרד החוץ בחר להחזיר את השגריר הישראלי מתורכיה. וצריך לבוא היום, דווקא בתקופה הזאת, ואני לא מבין, אם משרד החוץ בא והחליט להחזיר את השגריר מתורכיה, ולתקוף חזיתית את האנטישמי הגדול מאנקרה, ופה מפליא אותי שדווקא בסיטואציה הזאת, דווקא בפתח תקווה עוד מייחסים לו איזשהו סוג של כבוד.

ועל מה מדובר? על האנדרטה שביקשו להקים לטובת הארמנים, השואה הארמנית. המנוול הזה מתורכיה אמר שאנחנו עכשיו מתנהגים כמו נאצים בעזה. אנחנו, עם כל הפעולות המוסריות שאנחנו עושים. והוא עצמו עשה שואה, שואה לעם הארמני. וכבר שנים פתח תקווה מנסים להקים פה אנדרטה שולית בפאתי העיר, כדי להזדהות עם הכאב. כמו הכאב של העם הזה, כמו הכאב שעבר העם שלנו. לא משהו גרנדיוזי, לא משהו שיכול למשוך תשומת לב מיותרת, משהו שבאמת כואב לתושבי העיר פתח תקווה. ותושבי העיר פתח תקווה נבלמים כדי לרכוש איזשהו סוג של רספקט לארכי- מחבל הזה. במקום לבוא היום ולהציב עובדה חד משמעית. אם תורכיה היא ראש הנחש נגד 8

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מפה צריכה לצאת חד משמעית עובדה שדווקא לאור ההתנהלות שלהם, ולאור העובדה שגם משרד החוץ, לא יודע מי הציג את משרד החוץ, אמר שלא צריך להקים את האנדרטה הזאת, אבל דווקא עכשיו, איך שהוא מתנהל, לאשר ומהר את מה שכבר מאושר וקיים ויש היתר בנייה והכל, להקים את האנדרטה של הארמנים, ולא להתחבא אחרי דברים שמשרד החוץ אמר. כי אני עם משרד החוץ ניסיתי לברר, עם סגן שר החוץ צחי הנגבי, הוא לא מכיר כזה דבר. אבל גם, אני רואה את הפעולות שמשרד החוץ עושה, בא ומחזיר את השגריר משם, אז אנחנו בטח לא צריכים להיות יותר צדיקים מהאפיפיור.

מר א. בלושטיין: לא החזירו את השגריר.

עו"ד ר. גרינברג: החזירו.

מר א. בלושטיין: החזירו את המשפחות.

עו"ד ר. גרינברג: גם את השגריר הוא החזיר. החזיר, תעקוב אחרי

החדשות. אני חושב שדווקא עכשיו, לאור ההתנהלות הזאת, בתקופה הזאת, צריכה להיות אמרה חד משמעית לאשר את הדבר הזה, לאשר את מה שכבר מאושר כל כך הרבה שנים, ולתת תשובה ציונית הולמת, כעם ציוני, כעם יהודי שהוא עם סגולה, שזה עם נבחר, הוא משמש גם אור לגויים. ואנחנו, שכל הזמן מדברים הכאב ועל המצוקה שלנו, לא יכולים לבוא ולהישאר אדישים למצוקה של תושבי העיר פתח תקווה, שזה כואב להם. ובאמת, אנשים עדינים, אנשים נעימים, לא עושים מהומות. אבל באמת אתה רואה מדברים מדם ליבם. אנחנו צריכים לבוא ודווקא בתקופה הזאת שהטרוריסט 9

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,11113333 ממממייייווווםםםם 22227777....7777....2222000011114444 מאנקרה מתנהל כמו שהוא מתנהל, לתת פה תשובה ציונית הולמת ולהזדהות עם כאב של שואה שעברה העם הארמני, ותושבי העיר פתח תקווה כל כך רוצים להביע את כאבם במשהו שולי, לא בשביל למחות ולא בשביל הפגנות.

באמת כאב אמיתי, כמו שאנחנו מצפים שכל העולם יכיר בנו. פתח תקווה, עשינו מהלך גדול לטובת הנושא הזה ופתאום זה נבלם... צריך להתחשב בטרוריסט הזה מאנקרה.

הרב א. בוסו: רמי, בגלל שאנחנו לא רוצים להתפזר ולמרוח את

הישיבה מידיי, אפשר לענות שכביכול הנושא הזה כרגע גם ככה לא יכולים לדון, זה לא בסדר היום, אי אפשר לדון על זה.

עו"ד ר. גרינברג: זה היה כבר בסדר היום.

הרב א. בוסו: אבל אתה יודע, אולי בלהט הדברים אני אומר רק

בדבר אחר. אני חושב שדווקא בימים הטעונים והקשים הללו, זה הזמן שאנחנו נקבע עמדה. אני מוכרח לומר לך, דווקא במקרה הזה כמי שכן יודע, היתה לא סתם פנייה, ואפילו מדינת ישראל בעצמה נמצאת בדילמה כלשהי, כי לפני שבועיים הבינו כבר-

עו"ד ר. גרינברג: אין פנייה כזאת. אין פנייה.

הרב א. בוסו: שנייה. לפני שבועיים כבר הבינו שהולכים לשלום

איתו, והיתה פנייה בלשכת שר החוץ, ישירות מלשכת ראש העיר בנושא הזה.

עו"ד ר. גרינברג: בעל פה?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

הרב א. בוסו: ראש העיר יוכל לענות לך את מה שצריך. אבל

מעבר לכך, מידיעה, אני אומר לך את זה מידיעה, ואתה יודע שאני לא אומר לך סתם, אבל אני חושב שזה לא הזמן שאנחנו כרשות נקבע ונעשה מהלכים שיכולים לפגוע. אני מאמין שהמדינאים הגדולים למעלה מעוניינים לא פחות ממך בשביל להראות בדיוק לארכי- טרוריסט הזה את המיקום. אבל בוא נשאיר את זה לנקודות אחרות ולא כקיבוע שימקם אותנו באיזושהי פינה.

תודה רבה.

מר ג. שדמון: ברשותך, אוריאל, אני רוצה באמת בימים האלה

עכשיו כשחזרנו מהלוויה של אבי עליו השלום, באמת שנרגיש יותר רוח של איחוד בינינו כאן במועצה, בעיר בכלל, בארץ הזאת. אנחנו זקוקים להרבה רוח של אחדות, מעל לכל הפילוגים, הדעות והמפלגות למיניהן. אני חושב גם הישיבה הזאת, נכון שהיא מתקיימת למרות המצב, וכנראה שזה מוצדק, אבל בואו נשמור על הרוח הזאת, ונזכור שאנחנו צריכים להיות כעם. אם דיברנו על אור לגויים, אז האור לגויים שלנו צריך להיות סמל האחדות, אהבת האחים מעל השכול ומעל הכאב. ושנמשיך את זה גם כשתיגמר המלחמה וגם כשיחזרו ימים טובים. זה דבר ראשון.

הרב א. בוסו: זה אני מוכן להצביע גם אם זה לא בסדר היום.

להצביע ולקבל החלטה.

מר ג. שדמון: נכון. נקבל החלטת – ואהבת לרעך כמוך כפשוטו

כאן במועצה הזאת. וזו לא בדיחה.

הרב א. בוסו: פה אחד.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ג. שדמון: דבר שני שהייתי רוצה באמת שנזכור, שיש לנו חבר

מועצה שנמצא בחזית, קיבל צו 8 בתחילת האירועים.

הרב א. בוסו: עו"ד חנוך מילביצקי.

מר ג. שדמון: הוא נמצא בקצה של החזית עד עכשיו, חנוך

מילביצקי, אז בואו נחזק אותו ונחשוב שיחזור בשלום.

הרב א. בוסו: לחזק את ידו ולברך שיחזור בשלום ממש במהרה,

בהחלט. יחד עם שאר עובדי העירייה הבכירים שנמצאים בחזית. תודה רבה.

א. שאילתות.

הרב א. בוסו: רמי, לגבי השאילתות, יש לך 2 שאילתות הבנתי.

עו"ד ר. גרינברג: כן.

הרב א. בוסו: למעשה, אני העדפתי להשאיר את הנושא של

השאילתות לראש העיר, שישיב עליהן בישיבה הבאה. יש לך שאילתא בנושא המקוואות, לפחות אני אוכל לעדכן אם נעשה את זה בתמצות.

עו"ד ר. גרינברג: רגע, רגע, לא בתמצות. אם אנחנו שואלים, אז בוא

נשאל.

מר י. ממן: נדחה את זה לישיבה הבאה, עזוב.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: למה לדחות?

מר א. סופר: שנייה, אני רוצה להגיד עוד משהו קטן, שברוח

הדברים שנאמרו כאן, אנחנו עשינו, וארגנו את זה, אני לא יודע מי ארגן, אבל מי שארגן, ארגן יפה – בזאר לתושבי הדרום. והיו קניות ביום שישי האחרון.

סוחרי הדרום הביאו לכאן את הסחורה שלהם, והיה באמת מאוד מוצלח, ורוח של ערבות הדדית. אנחנו צריכים להיות קצת יותר קשובים, גם כלפי הסוחרים בעיר שלנו. חלקם עוברים תקופה לא פשוטה, בעלי פאבים, בעלי מוסדות, בעלי מסעדות וכן הלאה. במשך שבועיים, שלושה, חודש, המקומות ריקים לחלוטין. קיבלו מכה קשה כלכלית, וצריך לחשוב, אנחנו נעלה את זה בישיבה הבאה, אבל צריך לחשוב מה אנחנו כמועצה, כעירייה, כרשות, יכולים לתמוך באותם אנשים, שחשוב לנו מאוד שימשיכו את העסקים וישאירו אותם פתוחים, כי זה חלק מחיי השגרה שלנו.

הרב א. בוסו: קודם כל, כל יוזמה שנעשית, ללא שום קשר לנושא

ולהחלטת מועצה.

מר א. סופר: אני מדבר על תושבי העיר, אני מדבר על בעלי

עסקים בעיר, אנשים שמכניסים לעיר ארנונה וכן הלאה. צריך לחשוב איך אנחנו משפים את האנשים האלה שפתחו פה עסקים ואיך אנחנו מסייעים להם. אם בצורה של הקלה בארנונה או דברים אחרים. אנחנו נעלה את זה לסדר היום בישיבה הבאה.

הרב א. בוסו: תודה רבה.

עו"ד ר. גרינברג: לגבי השאילתות, זה בסדר היום, אפשר לדבר. ראש

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

הרב א. בוסו: הוא יגיע יותר מאוחר.

עו"ד ר. גרינברג: אז כשהוא יגיע, נדון בזה.

הרב א. בוסו: לא, אבל.

עו"ד ר. גרינברג: לא, לא. כשיגיע, נדון בזה.

מר י. ממן: הוא ביקש לדחות אותן.

הרב א. בוסו: הוא ביקש לדחות אותן. אני מוכן לענות לך בנושא

המקוואות, כי שם אני יודע יותר את הפרטים.

מר י. ממן: רמי, זכותו של ראש עיר לא להשיב בשאילתא

בישיבה.

עו"ד ר. גרינברג: אז אני אעלה את השאילתא, שישיב...

מר י. ממן: לא אתה לא יכול, אתה לא יכול. אני אסביר את

הנוהל, באמת. אתה עובד שם עם הספר העבה הזה? אז תפתח את הספר העבה במקום של השאילתות. אתה יכול להגיש שאילתא לראש העיר. ראש העיר בישיבה הראשונה הוא לא חייב לענות עליה, יש לו זכות שלו לדחות את זה לישיבה הבאה. ראש העיר ביקש, הוא בדרך כלל לא מבקש. הוא ביקש, הוא דוחה את התשובה ואת השאילתא לפעם הבאה. כי מה, תקריא אותה עוד 14

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,11113333 ממממייייווווםםםם 22227777....7777....2222000011114444 פעם? אז הוא יגיד לך 'בסדר, שמענו'. חבל באמת לבזבז זמן. יענה לך ראש העיר בישיבה הבאה. זה מה שהוא ביקש. תכבד אותו פשוט. אחלה, תודה.

הרב א. בוסו: אם אתה רוצה שאני אענה לך בנושא המקוואות-

???: לא, לא, לא. בוא נעבור לסדר היום.

הרב א. בוסו: שתי השאילתות, ראש העיר יענה בישיבה הבאה,

תודה רבה.

ג. דיון בהצעה לסדר יום של מר אליהו ברוכי בנושא: "עמותות נש"ר".

הרב א. בוסו: הצעות לסדר. אתה רוצה לדון בהצעה הראשונה

שלך, או עמותת נש"ר קודם כל שהם ביקשו?

עו"ד ר. גרינברג: קודם כל נש"ר, אליהו.

הרב א. בוסו: אוקיי, עמותת נש"ר. אנחנו נציג את הנושא ממש

בתמצות.

עו"ד ר. גרינברג: אליהו, כל הכבוד לך. אתה רואה, אני מחזק.

הרב א. בוסו: ישנה הצעה שהועלתה על ידי הרב אליהו ברוכי

יו"ר הקואליציה בנושא עמותת נש"ר.

עו"ד ר. גרינברג: אתה יו"ר הקואליציה?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

הרב א. בוסו: אמנם יש כאן את היועצת המשפטית ואת המנכ"ל

בנושא המשך התקצוב וההפעלה, אבל מאחר וחשוב קודם כל שהחברים יידעו מה המהות של נש"ר, מה סוג הפעולות שלהם, מה הם עושים בכלל, אז יוצג נושא המצגת ממש בכמה מילים.

גב' נ. טיבי: שמי נורית טיבי, אני מנהלת האגף לטיפול בפרט

במינהל החינוך. אני קודם כל מודה לך, רמי, שאפשרת לנו ככה להקדים.

כולנו מבינים את הימים הקשים האלה, ובכל אופן, חשוב לנו להציג לכם את הפעילות של עמותת נש"ר בתוך הפעילות של האגף לטיפול בפרט. אז למעשה האגף לטיפול בפרט זה אגף שמספק שירותי טיפול, חינוך, איתור, הכוונה, מניעת נשירה, טיפול בנושרים במצבים של קושי, מצוקה ומשברים בגיל ההתבגרות. המטרה שלנו היא לא לוותר לאף אחד ולא לוותר על אף אחד. אז אני חושבת גלית שאפשר פשוט להמשיך. אבל אולי חלק מהעניין זה שאנחנו גם מבקשים להקים שירותים שמטרתם לשקם ולטפל בנוער בסיכון ונוער נושר. כשחלק מהעניין זה גם להקים מיזמים תעסוקתיים לנוער בסיכון, שהם יספקו בעצם מענים בתחום הזה של תעסוקה לבני נוער.

אנחנו מדברים גם על נוער שנמצא בסכנת נשירה וגם על נוער נושר. אז זה יש כאן רק את המבנה הארגוני כדי להבין מה הוא כולל היום. הוא כולל את בעצם את המחלקה לביקור סדיר, שמטפלת במניעת נשירה בתוך בתי הספר.

את מרכז ייעוץ לנוער שעוסק בטיפול של פסיכותרפיה של פסיכולוגים קליניים במתבגרים. את קידום נוער הילה, שזה סל שירותים לנוער מנותק, שכאן הקמנו לאחרונה שלוחה חרדית, שגם על זה נרצה להתייחס היום. יש לנו את תכנית עוצמה שפועלת כקידום נוער בתוך בתי הספר. והמגדלור השומר, שזה מעבודה שהיא לאיתור בני נוער ברחוב באמצעות ניידת עלם ועבודת רחוב, ועד עבודה על הציר החינוכי- טיפולי בשיתוף עם עמותת עלם והשומר הצעיר.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

למעשה, הקמנו עמותה לפני 11 שנים ביוזמת קידום נוער האגף לטיפול בפרט.

גלית אולי מכאן תמשיכי. גלית מנהלת נש"ר נמצאת איתנו, בני בית אור יו"ר העמותה, איילת שהיא נציגת ציונות ,2000 ובעיקר יש לנו פה 2 בוגרות מדהימות שלנו, שעשו כברת דרך ויספרו לכם משהו על כברת הדרך שהם עשו באמצעות הלימודים שלהם בהילה וההשתלבות שלהם בנש"ר.

אנחנו נרצה רק להגיד היום משהו. המטרה שלנו היא גם לחזק את המיזמים, לספר לכם מה זה המיזמים הקיימים, מה המשמעות שלהם, כי אנחנו מבינים שבני נוער, בעיקר נוער בסיכון, ללא הרגלים מתאימים, לא יכול לעבוד במפעלים ובמקומות עבודה מסודרים. לכן הקמנו את המיזמים האלה שמאפשרים להם לשלב לימודים ועבודה, ולהמשיך להיות בכל המערך הטיפולי שלנו. רק עוד מילה אחת, אנחנו מעוניינים מאוד לקדם מיזם חדש בתחום הגינון לנוער חרדי נושר, שזה בכלל נושא שאנחנו נכנסים אליו כעת.

מר א. קואז: בכמה אתם מטפלים? כמה יש לכם פר שנה? איך זה

הולך?

גב' נ. טיבי: זה תלוי לאן אתה מתייחס כרגע.

מר א. קואז: באופן כללי, בכמה בני נוער אתם מטפלים במשך

שנה? כמה נמצאים אצלכם במסגרת?

גב' נ. טיבי: בכלל באופן כללי, כל היחידות שלנו מטפלות

בלמעלה מ- 2,000 ילדים ובני נוער.

מר א. קואז: בפתח תקווה?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

גב' נ. טיבי: בפתח תקווה. כאשר נוער נושר-

מר א. קואז: זאת אומרת, יש 2,000 נושרים שאתם מטפלים

בהם?

גב' נ. טיבי: לא, לא, לא. אמרנו ילדים ונוער כשסקרתי: ביקור

סדיר, מרכז ייעוץ לנוער, כל היחידות של האגף. אם אתה מדבר על אלה שנשרו ממערכת החינוך, סדר גודל בשנה זה 150 כולל החרדים. אני מציע שגלית, מנהלת נש"ר, תתחיל.

מר ב. זהבי: סליחה רגע, על איזה אגף גברתי מדברת?

גב' נ. טיבי: האגף לטיפול בפרט, שהוא חלק ממינהל החינוך.

והאגף הקים עמותה לתעסוקה לבני נוער נושרים שנקראת נש"ר, ואנחנו נציג את המיזמים.

מר א. קואז: אבל העמותה הזאת היא עמותה עצמאית, לא? היא

לא קשורה לעירייה.

גב' נ. טיבי: העמותה קשורה לעירייה. היא קשורה לאגף.

מר א. קואז: איך היא קשורה? היא נתמכת על ידי העירייה אני

מבין, אבל היא לא קשורה לעירייה.

גב' נ. טיבי: בכמה מישורים. אני מציעה שנשמע את הדברים.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ב. זהבי: רגע, לפני שאת מציעה, אנחנו צריכים להבין על מה

אנחנו מדברים. אגף הקים עמותה? זה מה שאת אומרת?

גב' נ. טיבי: האגף הקים עמותה כדי להעסיק בני נוער, מכיוון

שזאת היתה דרך-

???: לא, לא, לא. הוא יזם, הוא לא...

מר ב. זהבי: שרית גרינבאום, את איתנו? אגף של העירייה הקים

עמותה, זה נשמע לי לא-

מר ב. בית אור: העמותה היא עמותה עצמאית, רשומה ברשם

התאגידים. הקימו אותה אנשי ציבור.

מר ב. זהבי: אז לא האגף, לא האגף.

גב' נ. טיבי: האגף יזם.

מר ב. בית אור: מי שיזם ומי שפנה אליי וגייס אותי-

מר ב. זהבי: מי אדוני?

עו"ד ר. גרינברג: הוא יו"ר העמותה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ב. בית אור: אדונך הוא בני בית אור, יו"ר עמותת נש"ר.

מר ב. זהבי: פעם העמותה הזאת, אם אני לא טועה, עלתה על

סדר יום המועצה עם העניין של הפרסום?

מר ב. בית אור: אם תיתן לי להציג.

מר ב. זהבי: לא, רגע. קודם כל להבין את הצד החוקי. ברגע

שהיא אומרת ש-

גב' נ. טיבי: האגף יזם.

מר ב. בית אור: קיבלת תשובה ממני.

מר ב. זהבי: ממך הבנתי. זאת אומרת, זו עמותה שלא שייכת

לאגף. היא עובדת בשיתוף עם האגף?

גב' נ. טיבי: נכון. נותנת שירותים.

מר ב. זהבי: עכשיו בשאלה אליך. מה הם מקורות ההכנסה שלך?

מר ב. בית אור: אולי אני אציג? אתה שואל את מה שאני רוצה

להציג.

מר ב. זהבי: אה, מה שאתה רוצה?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

גב' נ. טיבי: באמת, תאפשרו לנו כמה דקות.

מר ב. זהבי: הכי חשוב לנו כמה כסף אתה מקבל וממי.

מר ב. בית אור: אתה פשוט מאריך לי. אם אדוני ייתן לי עוד 20

דקות, אז אני מוכן-

הרב א. בוסו: לא, לא, לא. תקשיב. חבר המועצה שאל שאלות

שמבחינתו הן שאלות נכונות לחלוטין.

מר ב. זהבי: מה אני פה עושה בתור חבר מועצה? קודם כל

לדעת.

הרב א. בוסו: הוא מוכן לראות את הדברים ולשמוע אותם. בסופו

של דבר הוא יצטרך להצביע לכאן או לכאן, הוא חייב לדעת את הפרטים לחלוטין. בני, אני מציע, בוא נשמע את הנקודות. תן לה לדבר שנייה, היא תציג את הנקודות. אם נצטרך, נשאל אותך שאלות. בני, אחר כך את כל השאלות, היועצת המשפטית תענה, נקודה.

מר ב. זהבי: טוב.

הרב א. בוסו: אני הבנתי אותך לחלוטין ומסכים איתך.

גב' ג. הרמל: אני גלית הרמל, נעים מאוד, מנהלת עמותת נש"ר

כבר 10 שנים. בני הוא היו"ר, מתנדב.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ב. זהבי: מה, בלי משכורת?

עו"ד ר. גרינברג: הוא מתנדב.

מר ב. בית אור: אני יכול להתחיל?

מר ב. זהבי: תן לה לדבר. למה אתה מפריע לה?

הרב א. בוסו: היא הציגה אותך, מצג חיובי מאוד.

מר ב. זהבי: אנחנו שואלים אותך רק שאלות ביניים.

עו"ד ר. גרינברג: אל תשאל אותו שאלות ביניים, אתה סתם מדליק

אותו.

גב' ג. הרמל: חשוב לי לציין שאני מתחילה דווקא מהתמונה

הזאת, בוגרת שלנו, שהיא חיילת עכשיו בגדוד שריון שנמצא באזורי הכינוס על גבול עזה. התקשרה אלינו ביום חמישי וסיפרה שהיא נמצאת שם כבר שבועיים ואין להם שום דבר, ואין להם צ'ופרים. ואני ברוב תדהמה שאלתי אותה 'מה, לא קיבלתם מכל המשאיות שאנחנו שולחים כל הזמן?'.

מר ב. זהבי: אין דבר כזה.

גב' ג. הרמל: הם לא קיבלו, כי היא בגדוד שנמצא ממש- ממש

בשטח. היא אחראית על כל מערכות הקשר.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ב. זהבי: אז היא לא בכינוס. כי בכינוס הכל מגיע לכינוס.

גב' ג. הרמל: לא משנה. עמותת נש"ר התגייסה, ותוך ממש כמה

שעות, יחד עם הנערים, יחד עם עיריית פתח תקווה ואפילו עיריית ראש העין ומודיעין, כל אחד בקשרים שלו, שלחנו להם את החבילות וזה היה מקסים.

ובאמת, זה מאוד מרגש לראות נערים שלנו, שבסופו של דבר נכנסים למסלול נורמטיבי, מתגייסים לצבא, ואחר כך עובדים, ונכנסים באמת למסלול שהוא לא בהכרח היה המסלול הישיר שהם היו צריכים להיות בו. אז זה מקסים.

בני, אני מעבירה אליך.

מר ב. זהבי: בני זה כבר טוב.

מר ב. בית אור: אז זה אתה? מאה אחוז. נפגשנו כמה פעמים לדעתי.

שמי בן ציון, אם אתה רוצה את השם המלא.

מר ב. זהבי: שמי בנימין, אם אתה רוצה את המלא. בבקשה.

מר ב. בית אור: העמותה הוקמה על ידי מתנדבים לפני 11 שנה,

ביוזמה של נורית שהיתה אז מנהלת המרכז לקידום. היא גייסה אותנו, אמרה 'בואו תירתמו, תעשו משהו לטובת נערנו'. ומאז היא עוקבת ומלווה אותנו ומאוד פעילה, וגם עוזרת וגם מנחה אותנו הרבה מאוד פעמים. עד היום עברו בעמותה מעל ל- 100 בני נוער. 11 שנה כבר. כשאני אומר 'בני נוער', שלא תדעו מה מצבם איך אנחנו מקבלים אותם. אנחנו מטפלים בנוער מגיל 15 עד גיל גיוס. מגיעים במצב מאוד לא טוב. חבר'ה שנשרו מכל מערכת חינוכית אפשרית. ואחת האינדיקציות זה %85 מתגייסים לצה"ל. זה חבר'ה שהיו להם תיקים, כל מיני מצבים לא טובים.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

הרב א. בוסו: מה דרכי הפעולה שלכם?

מר ב. בית אור: תחום הפעילות שלנו – יזמות עסקית. העיקרון

שלנו זה לא לתת להם כסף והדרכות, אלא לתת להם לפעול ולעבוד ולהשתכר ולהתפרנס. אנחנו משלמים להם משכורת. הם מוכרים פרסום חוצות. אנחנו התקנו מסגרות על 50עמודי תאורה, שהעירייה העמידה לרשותנו-

הרב א. בוסו: מכוונים, מכוונים.

מר ב. בית אור: אתה קורא לזה מכוונים, זה בסדר.

עו"ד ר. גרינברג: דו צדדי.

מר ב. בית אור: זה דו צדדי. זה 100 שלטים.

מר ב. זהבי: החצי השני לא של העירייה?

הרב א. בוסו: בני, אתה צודק, זה 50 שהם ,2 זה .100

מר ב. בית אור: זה 100 שלטים.

מר ב. זהבי: זה גרינברג הכפיל 50 כפול .2

מר ב. בית אור: הנוער עסוק בלשווק את זה טלפונית והם גם

הולכים ועושים משאים ומתנים עם בעלי עסקים קטנים. אנחנו מגבשים 24

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,11113333 ממממייייווווםםםם 22227777....7777....2222000011114444 אותם כקבוצה. זה לא רק 'בואו תעבדו וזהו', הם מגבשים אותם כקבוצה, עושים להם העשרה. יש לנו מלווה טיפולית בשליש משרה, ואנחנו משלבים ביחד טיפול אישי עם גיבוש קבוצתי של הנערים. היום אנחנו עוסקים ב- 2 מיזמים, אחד זה פרסום החוצות והשני זה בנות שעוברות בעסקים גדולים ונותנות שירות לעובדות החברה לטיפול בציפורניים, קוראים לזה נייליט. הן גם פורשות דוכנים באירועים ציבוריים.

גב' נ. טיבי: כולל מחר שאנחנו מארחים 40 בנות מהדרום

שמגיעות לספורטן, ונקים שם דוכנים של נייליט, שזו תרומה של העמותה בפעילות הזאת מחר.

מר ב. זהבי: את עדיין עובדת בעירייה? אז מה התפקיד המוגדר

שלך?

גב' נ. טיבי: אני מנהלת האגף לטיפול בפרט. סליחה שקטעתי

את בני. רק רציתי להגיד שהדוכנים שאנחנו מקימים מחר, יהיו לטובת אירוח של בנות מהדרום.

מר ב. בית אור: חוץ מזה העמותה מפרנסת את עצמה. היא מוכרת,

יש לה הכנסות, כל חברי העמותה מתנדבים. לא מקבלים לא החזר הוצאות, לא טלפונים, לא חנייה, לא דלק, שום דבר. אנחנו מעסיקים מנהלת, מלווה טיפולית בשליש משרה שהיא פועלת גם לבית הילה ולעוד כמה דברים.

מר ב. זהבי: מה זה טיפולית?

מר ב. בית אור: עובדת סוציאלית. והילדים מקבלים שכר לפי דיני

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,11113333 ממממייייווווםםםם 22227777....7777....2222000011114444 העבודה של העסקת נוער. מקבלים גם שכר וגם בונוסים על התמדה, הופעה, הישגים, היקף מכירות וכו'. חוץ מזה, אנחנו עוסקים בפרויקט נהיגה, אנחנו מממנים לימוד נהיגה לבין 10 ל- 12 נערים בשנה, נערים בסיכון, מאפס עד רישיון נהיגה, הם זוכים לזה. כאשר הנערים האלה נקבעים על ידי המרכז לקידום וייעוץ נוער, לא אנחנו קובעים. אנחנו רק מממנים. אנחנו מעבירים קורסים להכנה לתעסוקה. יש כל מיני השתלמויות של חוויות עסקיות וכו'.

הכוון תעסוקתי אישי לנערים בעסקים בפתח תקווה אצלנו. כמובן אנחנו עושים להם ימי גיבוש, טיולים והעשרה כמו שאמרתי.

מלווים אותנו כיום, בהתחלה לא, אבל היום הצטרפו, כבר כמה שנים, בהתחלה היינו די כזה, בליווי של ציונות ,2000 אבל היום הצטרף גם משרד החינוך מאוד פעיל, משרד הרווחה, ביטוח לאומי, והקרן לילדים ונוער בסיכון.

מר ב. זהבי: מה זה ציונות 2000?

מר ב. בית אור: תיכף היא תציג את זה. לסיום, אנחנו נותנים

הזדמנות לבני נוער שנפלטו ממערכות החינוך הפורמאלי, להשתלב בעולם העבודה האמיתי, בשילוב של מעטפת טיפולית תומכת.

הרב א. בוסו: שאלה אחת קטנה שנייה. נש"ר זו חברה בע"מ או

שזו עמותה?

מר ב. זהבי: הרב בוסו, מותר לשאול כמה שאלות?

הרב א. בוסו: רגע. נש"ר זו לא חברה?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ב. זהבי: יש פה בעיה משפטית שאני עוד לא מצליח לעלות

עליה.

הרב א. בוסו: אדון בני, מישהו מוכן לענות לי? אני שואל שאלה.

תהיה איתי. נש"ר זו חברה בנוסף לעמותה?

מר ב. בית אור: העמותה רשמה חברה שקוראים לה 'נש"ר בע"מ',

ואנחנו מפעילים אותה כחברה על מנת ליצור מודל כלכלי.

הרב א. בוסו: זו גם חברה וגם עמותה?

מר א. קואז: יש עמותה וחברה, זה לא יכול להיות ביחד. זה שני

דברים נפרדים.

גב' נ. טיבי: החברה היא חברת בת.

מר ב. בית אור: אדי צודק. העמותה היא עמותה. לדוגמא מיזמים

נוספים שאנחנו רוצים ליזום, כמו המניקור של הבנות, זה העמותה מממנת.

זה לא כלכלי.

מר א. בלושטיין: מה אתם רוצים מאיתנו כמועצה?

מר ב. זהבי: אדוני היו"ר, אפשר לקבל את רשות הדיבור?

מר א. בלושטיין: אנחנו שומעים סקירה, אני יכול לדעת?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ב. זהבי: אנחנו שמענו יותר מידי בלי להבין כלום.

הרב א. בוסו: אולי לפני שאתה תשאל, תסביר לו מה הם רוצים.

בני, אבל מהר.

מר ב. זהבי: אני עוד לא ראיתי שום קבוצה שמגיעה לכאן שלא

רוצה כסף.

מר א. בלושטיין: אה, כסף רוצים?

גב' נ. טיבי: בואו נאפשר לשמוע מה אנחנו כן.

מר ב. זהבי: תרשי לי בבקשה, תרשי לי בבקשה.

???: כסף ושווה כסף.

מר ב. זהבי: שווה כסף בשבילי הוא כסף.

הרב א. בוסו: ברור, ברור.

מר ב. זהבי: ומה שנשמע פה עד עכשיו, אני שמעתי ממך על

תפקידים מכובדים ונכבדים במטרה שאין כמוה.

מר ב. בית אור: תודה.

מר ב. זהבי: זה לא תודה. אף אחד לא יכול לחלוק על המטרה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,11113333 ממממייייווווםםםם 22227777....7777....2222000011114444 אלא מאי, אני לא יודע מה המצב המשפטי של העבודה השוטפת בינך לבין אגף בעירייה, לבין חברה שאתה הקמת. יש פה מצב משפטי שלא בדיוק ברור איך מותר לעבוד.

עו"ד ר. גרינברג: זה היועץ המשפטי.

מר ב. זהבי: תן לי רגע אחד. כל הנושאים הם שלך.

עו"ד ר. גרינברג: אם היא לא מקשיבה.

מר ב. זהבי: מי, שרית גרינבאום לא מקשיבה?

עו"ד ר. גרינברג: שיפנה אליך את השאלה. הוא מפנה אליו.

מר ב. זהבי: זו שיטה של גרינברג. כאילו הוא עוזר לי, והוא

רוצה להפריע. תאמיני לי, ככה הוא מפריע לי, בצורה עדינה, כאילו הוא עוזר לי דרכך. מה אתה רוצה ממנה? שרית גרינבאום הוכיחה לי עד היום שהיא מקשיבה, מבינה. יכולה לא לענות, אבל זה עוד משהו.

הרב א. בוסו: בני, כשאתה מפרגן הרבה, הם מפחדים מהמכה של

אחר כך.

מר ב. זהבי: לא, חלילה לי. אני אגיד לך מה, יושבת פה הגברת

שאני מבין שמבחינתה זה ממש, מדובר מעל 10-15 שנה, 11 שנה.

מר ב. בית אור: .11

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ב. זהבי: ברור לי, ואני מרשה לעצמי להגיד במקומה,

כמנהלת אגף הפרט או מחלקת הפרט-

גב' נ. טיבי: האגף לטיפול בפרט.

מר ב. זהבי: אגף זה משהו שהוא לא מחלקה, הוא הרבה יותר

גדול בעירייה. אין לי ספק שהאגף לא נתן לך מענה לצרכים שרצית לממש בקרב בני הנוער האלה בגיל .18-15 כי אם האגף היה נותן לך מענה, לא היית צריכה בכלל לצאת החוצה להקים עמותה. והעמותה לא היתה אמורה להקים חברה. זאת אומרת, שכאן מצאנו כחברי מועצה, אין ספק, זו לא פעם ראשונה שעל שולחן המועצה עולים דווקא הגילאים האלה, 18-15 שמאבדים את הכיוון גם במתנ"סים. המתנ"סים בעיקר מתעסקים בגיל הרך ובגיל הזהב.

הגיל הזה הוא מאוד- מאוד בעייתי. אגף הנוער ברשות שונשיין, איפה הוא, פה?

עו"ד ר. גרינברג: פה, פה.

מר ב. זהבי: איפה הוא? שונשיין, הוא גם בגלל זה קיבל את

המנדטים, דרך אגב. לאחרונה, עשה סימנים שהוא רוצה לגעת דווקא בגילאים האלה. הגילאים האלה מאוד צמאים לתשומת לב. העובדה שאתם עובדים, העובדה שאתם קיימים ולא עיריית פתח תקווה, זה כבר נ' שלנו כחברי מועצה. תני לי, זה לא הצד שלך, זה הצד של הנהלת העיר. אין ספק שעיריית פתח תקווה לא נגעה בנקודה של בני .18-15 עובדה שאתם אאוט- סיידר היום נותנים מענה ובאים הנה ומספרים לנו מה אתם עושים, בו בזמן שזה תפקיד של העירייה לעשות, אין ספק.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

גב' נ. טיבי: זו עבודה משולבת שהנושא של תעסוקה-

מר ב. זהבי: השילוב של העבודה בין אגף החינוך לאגף שאת

אחראית עליו מול העמותה שפתחה חברה, לדעתי מצריך חוות דעת משפטית.

עו"ד ר. גרינברג: אז בוא נשמע, אולי יש?

מר ב. זהבי: רגע, רגע. בלי חוות דעת משפטית כזאת, אנחנו

כחברי מועצה יהיה לנו מאוד קשה לעזר לכם. מאוד קשה. גם אם אנחנו רוצים להעביר היום לעמותה, אנחנו חייבים, אתם בטח צריכים לדעת, נוהל תמיכות בשנים האחרונות עבר-

מר ב. בית אור: אנחנו לא מבקשים תמיכות.

עו"ד ר. גרינברג: רגע זה היועצת המשפטית צריכה לענות, לא אתה.

מר ב. זהבי: תאמין לי שאני יודע על מה אני מדבר.

הרב א. בוסו: בני, בוא נחסוך את זה.

מר ב. זהבי: אם מישהו רצה לתקוף, אני אקרא לילד בשמו. אם

מישהו רצה לתקוף את עצמם הקצאת העמודים האלה לעמותה משפטית, יכל לתקוף אותה. למה לנש"ר ולא לגשר.

עו"ד ר. גרינברג: ספק יחיד.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ב. זהבי: היום הקצאת משאבים לעמותה זו תמיכה לכל דבר

ועניין.

הרב א. בוסו: בני, בוא, אתה תקבל תשובות לדברים שלך. בוא

נקצר.

מר ב. זהבי: זה הדבר הראשון שאני רוצה לדעת.

עו"ד ר. גרינברג: זו תשובה משרית.

מר ב. זהבי: הדבר השני, אחרי שהתרשמנו, ובאמת אנחנו מאוד

מעוניינים לעזור. מה אתם מבקשים? זה הדבר השני.

עו"ד ר. גרינברג: הם רוצים להמשיך ל... את השלטים. מה הם

רוצים?

מר ב. זהבי: אני לא יודע. מה קרה שאתם רוצים? מי אמר לכם

להוריד?

עו"ד ר. גרינברג: בוא אני אגיד לך, בוא אני אגיד לך. רצו להוריד...

הרב א. בוסו: בני ורמי, אבל אי אפשר.

עו"ד ר. גרינברג: רצו להוריד אותם במכרז החדש.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ב. זהבי: אבל כבר דנו בזה פעם.

עו"ד ר. גרינברג: לא, זה עכשיו, עכשיו. אולי שרית תגיד?

הרב א. בוסו: היא תסיים בכמה מילים, אחר כך היועצת

המשפטית תגיד. אתה, נמשיך הלאה. נקודה. אין מה להתקשקש.

גב' נ. טיבי: קודם כל, אני מאוד מעריכה את העירייה שבאמת

תומכת בעמותה כבר הרבה מאוד שנים ומעודדת, ואני חושבת שזה משהו מאוד- מאוד חשוב ומשמעותי בעיר הזאת. לנושא העירייה שהיא לא דואגת לנערים – אני חושבת שהנושא של תעסוקה, העירייה לא יכולה לספק תעסוקה ולהעסיק את הנערים בעיר, זה לא התפקיד שלה להעסיק את הנערים.

הרב א. בוסו: אל תכנסי לזה. העירייה נותנת מענה ומעסיקה.

גב' נ. טיבי: לא, זה לא העניין. אני אומרת שכמו שנער, אתה

יכול לעבוד במקדונלד-

מר י. ממן: רגע, אני רוצה לעשות פה פאוז קטן. המטרה היום

היתה להציג את נש"ר בפני מליאת העיר. יש פה הנהלה חדשה, אתה מכיר אותה, בני.

הרב א. בוסו: שלא כולם מכירים.

מר י. ממן: שלא כולם מכירים, וזו היתה המטרה. המטרה

היתה להציג את העמותה ומה העמותה עושה למען ילדי העיר.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ב. זהבי: למה בישיבת מועצה? בוא ניתן להם ערב שלם. אתה

נותן להם בישיבת מועצה נושא ראשון.

הרב א. בוסו: לא, סליחה, הועלתה פה הצעה לסדר.

מר ב. זהבי: אני במועצה לא בא ל... אף אחד, אני בא לקבל

החלטות.

הרב א. בוסו: בני שואל נכון. בוא נענה לילד נכון. בני שאל

שאלה.

מר ב. זהבי: שאלתי שתי שאלות. אחת מבחינה משפטית.

הרב א. בוסו: על שתי השאלות שלך תקבל תשובה.

גב' נ. טיבי: ... מודל חדש, יזמות חדשה.

הרב א. בוסו: לפני היזמות חדשה.

מר ב. זהבי: מה הם רוצים? נו מה, אני לא מבין.

גב' נ. טיבי: מודל חדש, אז רוצים... זה הכל.

הרב א. בוסו: לפני המודל החדש, עמותת נש"ר וחברת נש"ר

בע"מ, שלפחות מבחינתם הם מבקשים להמשיך את ההתקשרות עם 34

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. קואז: ההתקשרות מוגבלת בזמן היתה? אני שואל,

ההתקשרות שלנו איתם היתה מוגבלת בזמן?

מר ב. זהבי: אז מה קרה? מה?

מר א. קואז: למה צריך?

מר א. בלושטיין: לפני שמעלים את זה למועצת העיר, עושים עבודת

מטה, עם מנכ"ל, עם יועצת משפטית...

הרב א. בוסו: למה אתה חושב שלא נעשה?

מר א. בלושטיין: בוא אני אגיד לך למה. בלי לפגוע בהם, הפעילות

שהם עושים היא עבודה חשובה מאוד. אבל לדעתי, מי שהציע להם להעלות את זה בישיבת מועצה, הביא לעצמם גול עצמי. ולמה? שאם...

עו"ד ר. גרינברג: לא הבנתי, לא הבנתי. לא, לא, לא.

מר א. בלושטיין: אתה תהרוס להם עבודה של 11 שנה. תעשה עבודה

מסודרת אצלכם ותביאו.

מר ב. זהבי: יש מנכ"ל, יש מנכ"ל חדש, מוכשר, תאמיני לי.

מר א. בלושטיין: אנחנו נהרוס להם. אם המועצה לא תאשר לכם,

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

הרב א. בוסו: אני רוצה להציע הצעה בהסכמת החברים. אני

מבקש שהנושא הזה-

מר א. בלושטיין: אני לא רוצה להרוס להם. לא יהיה להם רוב – הם

הולכים הביתה.

הרב א. בוסו: אני מבקש בהסכמת החברים-

מר ב. זהבי: לא, בוא נשמע אותה.

הרב א. בוסו: נושא ההתקשרות והמשך הפעילות שלהם יידון

בעבודה מסודרת מול לשכת היועצת המשפטית ולשכת מנכ"ל וראש העיר. אני מבקש את הנושא הזה-

מר ב. זהבי: בוא נשמע אותה.

עו"ד ר. גרינברג: לא תשמע, זה לא יעזור לך. אתה יודע שלא תשמע.

מר ב. זהבי: היא רצתה לדבר.

הרב א. בוסו: אפשר להסכים להוריד את הנושא מסדר היום?

מר א. בלושטיין: תן לעירייה לעשות את עבודת המטה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

הרב א. בוסו: ראיתם את הנקודה, הצגנו...

עו"ד ר. גרינברג: לא צריך הסכמה, אליהו יכול להוריד את זה. זו

הצעה שלו.

מר ב. זהבי: אני רוצה 2 משפטים ליועצת המשפטית. המנכ"ל

אמר 2-3 משפטים. היועצת המשפטית תגיד, ואחר כך תחליט.

הרב א. בוסו: אליהו, אתה רוצה להוריד את זה מסדר היום?

מבקש ההצעה מבקש להוריד מסדר יום.

מר ב. זהבי: תן לשמוע אותה.

הרב א. בוסו: בני, אין צורך, אין צורך. אתה רוצה לעזור? אין

צורך.

מר ב. זהבי: רבותיי, לא לסתום פיה של יועצת משפטית. אסור

בתכלית האיסור.

מר א. קואז: בוסו, אם הם כבר כאן, אז יש לי גם כמה שאלות

לשאול. אם הם כבר כאן. הרי השאלות האלה גם, בישיבה הבאה שהם יעשו, אני גם אשאל אותן. אין לי בעיה שזה ירד מסדר היום.

הרב א. בוסו: מי שמציע את ההצעה, הרב אליהו ברוכי, מבקש

להעלות את זה בחזרה, לאחר שתיעשה עבודה מסודרת מול לשכת היועצת המשפטית.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ג. שדמון: אוריאל, אני ממליץ לחברי המועצה, באמת-

הרב א. בוסו: מציע ההצעה מבקש להוריד מסדר היום.

מר ג. שדמון: שנייה, שנייה, אוריאל, לפני שזה יורד. זה בסדר

שזה ירד. אנחנו עשינו סיור במחלקת פרט, עבודה למופת. נוער שאף אחד לא מטפל בהם, כי הם באמת נוער נושר, והם עושים עבודת קודש. אני ממליץ, כל חבר מועצה שילך, שיבקר, שיראה את הפרויקטים הברוכים האלה, ואחר כך שיבוא לפה לחשוב להצביע או לא להצביע.

הרב א. ברוכי: ובמקום לשאול שאלות משפטיות, שישאל איך

עוזרים עוד לחבר'ה האלה.

מר ג. שדמון: בדיוק. לא לתקוף. אל תחמם.

מר ב. זהבי: ברוכי, זה על פי ההלכה.

עו"ד ר. גרינברג: כן, כן.

הרב א. ברוכי: בהלכה כתוב "כל המציל נפש אחת בישראל", והם

הצילו יותר מנפש אחת.

מר ג. שדמון: אני דווקא חשבתי שהיום אנחנו נתבשר על זה

שסוף- סוף מצאו בניין לנוער החרדי הנושר, מה שביקשנו בישיבת המועצה לפני הרבה זמן.

ה. דיון בהצעה לסדר של עו"ד רמי גרינברג בנושא: "רכישת מגרש הפועל מחנה יהודה מההסתדרות הכללית".
יהודה מההסתדרות הכללית".

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

הרב א. בוסו: מצאו.

מר ג. שדמון: אז אם מצאו, שיבורכו. ובינתיים, עד הישיבה

הבאה שזה יידון, או עד שברוכי יחליט להעלות את זה או לא, אני ממליץ לכל חבר מועצה ללכת ולבקר בפרויקט.

הרב א. בוסו: חברים, אני מבקש להוריד את זה מסדר היום.

גב' נ. טיבי: יש פה נציגה של ציונות 2000 שרצתה לספר מה

קורה בערים אחרות, וגם על מיזם הגינון. ורצינו שתכירו את ה... שלנו.

עו"ד ר. גרינברג: כל המוסיף גורע.

הרב א. בוסו: נורית, את ראית, נושא עלה לדיון. רצינו גם כן

פחות או יותר להיכנס לנושאים. לא ידענו אם טעונים או לא טעונים בגלל המצב של היום. עוד לפני שבני בא נתנו הקדמה. אבל הוא מסכים איתנו שרצינו להעביר את הישיבה, על אף שאיחרנו. בני, חזרנו מהלוויה, רק ב-

20:00 התחלנו את הישיבה. מציע ההצעה הרב אליהו ברוכי, מבקש להוריד את ההצעה מסדר היום. תודה רבה.

הרב א. בוסו: רמי גרינברג, קבלת החלטה לאספקת פחי אשפה

ללא חיוב. להדליק את האורות.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: ברשותך, אם אפשר, קודם נעשה את ההצעה לגבי

המגרש של הפועל מחנה יהודה.

הרב א. בוסו: אבל יש לך סדר. קודם כל נקבל החלטה.

עו"ד ר. גרינברג: מה זה משנה? עכשיו יש 3 הצעות שלי.

הרב א. בוסו: אבל יש פה חברים, תשחרר.

עו"ד ר. גרינברג: יש פה הרבה אנשים. גם זה על סדר היום. קודם

כל, חבל שאין פה נציג מאגף הנכסים.

???: יש את ברוכי.

עו"ד ר. גרינברג: לא, ברוכי לא.

הרב א. בוסו: חברים, מציע ההצעות מבקש לשנות קצת בסדר

שלהם. קודם כל, מאחר ויש פה יותר אורחים בנושא של הפועל מחנה יהודה, המגרש.

עו"ד ר. גרינברג: גם להוריד את הלחץ קצת. קודם כל, חבל שאין פה

נציג של אגף הנכסים. האגף, לא יו"ר האגף ולא ראש המינהל, אלא נציג. או אמיר, או צילה, שמכירים את זה ויודעים את זה, וחבל שהם לא באו. נושא כזה שהם בקיאים בזה ומטפלים בזה כבר 4-5 שנים. אז אם עולה כזה דיון לסדר היום, היה עדיף שיהיו פה, כדי שייתנו על זה תשובות.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ב. זהבי: על מה אדוני מדבר?

עו"ד ר. גרינברג: על הפועל מחנה יהודה. אז חבל שצילה או אמיר,

לא מבין למה הם בחרו לא לבוא לפה.

מר ב. זהבי: מאגף הנכסים?

עו"ד ר. גרינברג: כן. אני אומר עוד פעם. הנושא של המגרש של

הפועל מחנה יהודה.

מר י. ממן: אני יכול לקצר לך את השאילתא.

מר א. קואז: רמי, למה אתה לא מבקש?

עו"ד ר. גרינברג: ביקשנו.

מר א. קואז: שיבוא מישהו מהנכסים?

עו"ד ר. גרינברג: כן.

מר י. ממן: רמי, מאחר וכל נושא המגרש עצמו, סליחה, חבר'ה.

עו"ד ר. גרינברג: רגע, רגע. תן לי להציג.

מר י. ממן: לא, לא, שנייה, שנייה. מילה אחת. כל נושא המשא

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ב. זהבי: בין מי למי?

עו"ד ר. גרינברג: לא, לא, דקה. תן לי דקה.

מר י. ממן: שנייה, תן להגיד משהו.

עו"ד ר. גרינברג: משא ומתן זה כבר 5 שנים.

מר י. ממן: אני יושב במשא ומתן הזה.

עו"ד ר. גרינברג: לא, אבל אני צריך להציג את ההצעה.

מר י. ממן: אבל אני יושב במשא ומתן הזה, אז בוא אני אגיד

לך.

עו"ד ר. גרינברג: דקה בני, עזוב בין מי למי.

מר ב. זהבי: תן לו לדבר.

עו"ד ר. גרינברג: לא, אני מדבר עכשיו. ואל תפריע.

מר ב. זהבי: לא, תן לו לדבר ואחר כך אתה תדבר. ואז נדאג

שאף אחד לא יפריע לך.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: לא, אל תדאג, אני דואג לעצמי. עזוב, כל ה'תוריד

את השאילתות, תוריד את הזה', זה לא עובד ככה. אז הורדנו. זה שיש מו"מ-

מר י. ממן: הרי התשובה שלי אליך תהיה בסוף שאנחנו במו"מ.

זו התשובה שתהיה.

עו"ד ר. גרינברג: קודם כל תשמע מה יש לי להגיד, אחרי זה תשובה.

מר י. ממן: העירייה שנמצאת במשא ומתן. כל דיון בנושא הזה,

יפגום במשא ומתן.

עו"ד ר. גרינברג: במקום לבוא ולהתחיל... לקדם את זה, זה קופץ,

ההוא קופץ, אחרי זה אומרים ש...

מר י. ממן: אני לא קופץ.

עו"ד ר. גרינברג: תנו לדבר.

מר י. ממן: התפקיד שלי בתור מנכ"ל העירייה-

עו"ד ר. גרינברג: יש לי שאלה, יש הצעה לסדר, אפשר להציג את

ההצעה?

הרב א. בוסו: בבקשה, תתחיל.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: קדימה. אני אומר ככה.

מר ב. זהבי: מבוא. במה מדובר?

עו"ד ר. גרינברג: דקה, הצעה לסדר לקבל החלטה שהעירייה תבוא

ותרכוש את המגרש של הפועל מחנה יהודה מההסתדרות, מאחר שמדברים פה על משא ומתן, והמנכ"ל הציג נכון שיש משא ומתן. אבל אני מכיר, ופה יציגו אנשי מחנה יהודה, שהנושא הזה כבר במשא ומתן וטיפולים, לא על ידי ההנהלה הנוכחית, לא אומר שהבעיה היא פה. אבל העירייה כעירייה, ואת אף אחד זה לא מעניין מי עכשיו מטפל בזה, ומי טיפל לפני שנה או שנתיים.

הבעיה היא בעיה אקוטית שנמשכת כבר כמה שנים, וזה היה על סדר היום, כולל הפגנות, כולל עצומות, כולל החתמות, כבר כמה שנים טובות, וזה עדיין לא הסתיים. אז אני, המשא ומתן, אני לא יודע מה זה משא ומתן. הנה, גם עם הפלסטינאים יש הפוגה, לא יודעים לאיפה זה יתפתח.

מר ב. זהבי: אל תכניס את הפלסטינאים.

עו"ד ר. גרינברג: אל תפריע. לא יודעים לאיפה זה יתפתח. יתפתח

למלחמה, יתפתח להפסקת אש. אי אפשר לדעת. אנחנו רוצים לקבל החלטה, לפחות ההצעה שלי לקבל החלטה שבסדר, במשא ומתן, אבל שהכיוון שלו יהיה שבסופו של יום העירייה תרכוש את זה. כמה כסף, איך זה יהיה? זה על ידי צוות משא ומתן.

מר י. ממן: עם כל הכבוד, הצעה כזאת-

עו"ד ר. גרינברג: טוב, אני עוד לא סיימתי.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר י. ממן: לא, הצעה כזאת, מה, אתה כבר סגרת את העניין

שנקנה את המגרש? אני לא מבין. יש משא ומתן, אתה משבש את כל תהליך המשא ומתן.

עו"ד ר. גרינברג: אני לא משבש כלום.

מר י. ממן: ואני חושב שזה לא האחריות שלך כחבר מועצה

לשבש משא ומתן.

עו"ד ר. גרינברג: או- אה, איזו אווירה נינוחה ואווירה טובה. אפשר

לחשוב, הצעה לסדר.

הרב א. בוסו: בבקשה. רמי, תשלים את ההצעה שלך.

עו"ד ר. גרינברג: אז אני אומר, הנושא הזה כבר נדון 5 שנים.

הרב א. בוסו: חבר'ה, בואו ניתן לו להשלים את ההצעה, נקבל

החלטה, נמשיך הלאה.

עו"ד ר. גרינברג: אני אומר עוד פעם, מדובר במגרש שהיסטורית לפני

הרבה מאוד שנים, לפחות מהחומר שאני הכרתי, שהתעסקתי בזה שהייתי פה במערכת, מגרש שהיה בזמנו בשליטת העירייה, לפני הרבה מאוד שנים.

מדברים על שנות ה- 50-60 אם אני לא טועה, שהיה בשליטה של העירייה. אז בזמנו, עירייה, ממשלה והסתדרות-

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. קואז: היה אותו דבר.

עו"ד ר. גרינברג: דקה. היה הכל גוף אחד. אז כשהעבירו נכס

מהעירייה או מהמדינה להסתדרות, אף אחד לא שם לב, לא התרגש באמת. גם אם זה בלי תמורה, גם אם זה עם תמורה. וזה פחות או יותר מה שקרה למגרש של הפועל מחנה יהודה. שבשנות ה- ,60בכל מיני חלוקות פנימיות שהיו בין השלטון להסתדרות, שהיתה חלק מהשלטון, רשמו את זה אולי אפילו כסוג של טעות על השם של ההסתדרות. ובמשך שנים, הפועל מחנה יהודה השתמשה במגרש הזה. השתמשה בצורה טובה, ויש שם קבוצת כדורגל נפלאה של שכונות, שכולם מדברים על שיקום שכונות ולעזור לשכונות. ובאים, והקבוצה הזאת השתמשה שם ופיתחה באמת דורות שלמים של נוער. דיברנו מקודם על פעילות שעשה פה אגף הנוער של נורית טיבי, שזה באמת יפה מאוד. שם באמת מטפחים. יש שם הרבה מאוד עולים מאתיופיה, והרבה מאוד תושבים מהשכונה. שבאמת במשך שנים טיפחו שנים שם נערים.

לפתע, לפני כמה שנים, באה ההסתדרות, ומה שנקרא 'עם הכסף בא התיאבון', והחליטה עם כל החובות שלה, לנסות לממש נכסים, לראות איפה היא יכולה להיכנס לכיס עמוק ולהביא כסף. ואז ההסתדרות, שקיבלה כביכול את זה לפני שנים כמתנה מהעירייה, באה למסכנים האלה ההסתדרות, וחיפשו לעשות כסף. הסברתי עוד פעם, באה ההסתדרות, וכדי לעשות כסף, פתאום מבקשת מהפועל מחנה יהודה, שישלמו להם אם רוצים להשתמש במגרש.

מר א. בלושטיין: מה זה קשור ל...?

עו"ד ר. גרינברג: אני אסביר לך. שאם הם רוצים להשתמש במגרש,

שישלמו להם דמי שכירות כל שנה. ישלמו להם דמי שכירות כל שנה. גם ככה 46

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,11113333 ממממייייווווםםםם 22227777....7777....2222000011114444 בקושי העמותה הזאת מתקיימת. גם ככה בקושי יש לה כסף. גם התמיכות שהיא מקבלת מהעירייה זה לא מספיק. אם היא תצטרך לשלם דמי שימוש להסתדרות על כל הפעילות שהיא עושה שם, היא לא תוכל להחזיק מעמד.

למה זה קשור לעירייה? – כי העירייה כמו שאמרתי מקודם, היא היתה הבעלים המקוריים.

מר א. בלושטיין: מה היא היתה?

עו"ד ר. גרינברג: הבעלים המקוריים של השטח. והיה איזשהו רישום

בשנות ה- ,60 רישום ללא תמורה לטובת ההסתדרות. אם העירייה היסטורית היא היתה הבעלים של הקרקע, והיא נתנה את זה לא תמורה להסתדרות-

מר א. בלושטיין: מה שעשו בהפועל אז יעשו פה.

הרב א. בוסו: שנייה רגע, אבי, אבי. תנו לסיים.

עו"ד ר. גרינברג: אז אני אומר עוד פעם, מה זה פה? אני לא מבין.

מר ב. זהבי: דני סויסה הגיע.

)מדברים ביחד(

מר א. קואז: רמי, תתחיל מהתחלה?

עו"ד ר. גרינברג: להתחיל מהתחלה?

הרב א. בוסו: לא, לא, תמשיך, תמשיך, רמי.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. בלושטיין: רמי, תספר...

הרב א. בוסו: אבי, אתה רוצה למשוך את המועצה עכשיו עד

00:00 בלילה? למה אתה מפריע? נו מה?

עו"ד ר. גרינברג: אז היום, בגלל שהעירייה היתה בעלים, ובגלל

שהעירייה יש לה מחויבות גם לשכונות הוותיקות, וגם לבוא ולקדם פה את הנושא של הספורט, וגם ככה אין מספיק מגרשים בעיר פתח תקווה. אם היום עיריית פתח תקווה תצטרך ללכת לבנות מגרש בעצמה, לתת מענה לקבוצות הקיימות בשכונות, א' – אין מספיק שטחים לבנות מגרש. וגם אם היא צריכה לקחת שטח קיים ולהכשיר אותו למגרש, זה יעלה לה מיליונים, יותר מאשר היא תבוא ותרכוש את המגרש. אז או שהעירייה תבוא ובאמת משפטית תוכיח שהשטח שלה וההסתדרות לא בתמונה, ונעשה ניסיון לעשות את זה ולא כל כך צלח, למרות שהביאו איזה היסטוריון אפילו שיחפור בכל התיקים של מינהל מקרקעי ישראל וכל מה שקשור.

אז היום, במקום שעירייה תבוא ולא תעמוד לצד הקבוצה ותיתן להם לסבול ולהתמודד מול ההסתדרות לבד, ובמקום שהעירייה, אולי כחלק מהמענה שצריכה לתת לכל קבוצות הספורט בעיר, היא צריכה לבנות עוד מגרשים. אז פה יש לה מגרש מוכן, מגרש טוב, שממוקם בלב השכונה, שנותן שירותים טובים לאותה שכונה כבר שנים. אז הפתרון הכי פשוט, שהעירייה תבוא ותרכוש את המגרש הזה. זה יעלה לה הרבה פחות אם ההסתדרות תסרב. יעלה לה הרבה פחות לבוא ולבנות מגרש אחר לטובת השכונה שיהיה גם מרוחק מהמקום הזה. לכן משא ומתן מתנהל כבר שנים. והסיפור הזה, הם יגידו לך פה, כבר .7-6 כמה שנים זה, ירון? 5 שנים מתנהל.

מר י. ממן: למה אתה לא סיימת אותו?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: מתנהל פה שנים, ואפשר לבוא לקבל החלטה לבוא

ולרכוש את המגרש. בכל מקרה, גם כמחויבות לספורט, גם בגלל הרגע ההיסטורי, וגם שבכל מקרה כדי להעמיד מגרש אחר, יעלה לעירייה הרבה יותר כסף, ולא יהיה לה גם שטח לעשות את זה, שטחים שנחוצים לדברים אחרים.

מר א. סופר: אני חושב שבאו לפה אנשים מאוד מכובדים. גם

אמנון מעבי, גם ירון, אנשים שעושים עבודת קודש. יש שם מאות בני נוער.

הרב א. בוסו: אף אחד לא חולק על זה.

מר א. סופר: וקודם דיברנו על בני נוער שנושרים והולכים

לרחוב, מאוד בני נוער שמתאמנים בכדורגל וזה נותן להם תקווה. אני חושב שאנשים הגיעו, בוא נכבד אותם. נתנו פה כמעט שעה, בלי לפגוע באף אחד, אבל כמעט שעה.

הרב א. בוסו: לא, לא שעה. לנש"ר לא היה שעה.

מר א. סופר: כמעט שעה. 45 דקות, אני הסתכלתי, לעמותה,

להציג על מה מדובר. כמה שחקנים יש אצלכם בני נוער? בני רוצה להגיד משהו.

מר י. ממן: כאילו יש לנו תשובה מדויקת.

מר א. סופר: רגע, רגע, רגע. כמה שחקנים יש אצלכם, ירון?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. סופר: 350 בני נוער.

עו"ד ר. גרינברג: לא מבין למה חוסר הסבלנות הזאת.

מר י. ממן: יש לנו תשובה.

עו"ד ר. גרינברג: לא משנה. חלק מהמהות של ישיבת מועצה שאנשים

מתבטאים. זה חלק מהמהות של ישיבת מועצה. למה יש חוסר סבלנות?

מר י. ממן: יש לנו תשובה מדויקת.

עו"ד ר. גרינברג: אין בעיה.

הרב א. בוסו: אביהו, אני אתן להם לדבר. אני אתן להם לדבר.

לא תכננתי שלא.

מר א. סופר: אני מבקש לכבד את האנשים ולתת להם להסביר על

הפרויקט.

הרב א. בוסו: אני קודם כל רוצה אבל שחברי המועצה יעלו את

הנקודות, הם יעלו וניתן תשובה. בני זהבי, בבקשה.

מר ב. זהבי: אביהו, קח לי %50 מהבקשות. זו היתה הבקשה

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: יש כסף, אפשר להעביר תב"ר.

מר ב. זהבי: ובהחלט אני מצטרף. ראוי לשמוע את הנציג, אולי

שניים מהם. לגופו של עניין, אני אומר לכם בצורה חד משמעית. אם הנושא הזה היה בכפר גנים ג', היה נסגר מזמן.

מר צ. בן משה: אל תתחיל.

מר י. פרידמן: לא ראינו שהכדורסל...

הרב א. בוסו: חבר'ה, אבל זכותו להגיד, זה בסדר גמור.

מר ב. זהבי: אתם יודעים, הדבר היחיד-

הרב א. בוסו: בני, אתה לא צריך לענות, אתה אמרת את שלך.

מר ב. זהבי: אם זה היה בכלל כדורגל של חרדים, זה מזמן היה

נסגר.

הרב א. בוסו: נכון, בזה צדקת לגמרי.

מר י. פרידמן: זה היה על פי נוהל תמיכות.

מר ב. זהבי: אה, זה בסדר? זה לא בסדר? תן לי להגיד מה שיש

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר י. פרידמן: בני, אם זה היה של חרדים, זה היה רק על פי נוהל

תמיכות.

מר ב. זהבי: רבותיי, אני טיפלתי בזה בעבר בקצה של העניין.

כנראה הדברים לא כל כך חתוכים וברורים עד הסוף. איך שהחוק היה נאכף בשנות ה- ,50 הוא לא נאכף היום. החוק השתנה. כל מדינת ישראל היתה שייכת להסתדרות בגדול. היה אפילו מס מפלגה בתוך התלוש, מי שלא זוכר.

הרב א. בוסו: בולים, בולים.

מר ב. זהבי: לא, בולים זה השלב הבא. אני הייתי מאלה

שמסתובב עם הפנקס האדום, מודה ומתוודה. ככה הייתי מוציא אותו כמו פלאפון, והכל היה בסדר.

מר א. קואז: בלי פנקס, לא היית יכול לקבל עבודה, כלום.

מר ב. זהבי: בלי פנקס, לא היית קיים במדינה. מוריי ורבותיי,

אחד הדברים שמהתקופה ההיא להיום, שעמד בתווך, וכנראה שלא קיבל טיפול, זה אחד הנושאים האלה. זה אחד הנושאים שנפל בין הכיסאות. היות והיה גם שינוי בתוך ההסתדרות. כולנו זוכרים את המהפכה שעשה רמון. ואז התחילו להילחם על הנכסים. גם קופת חולים בנפרד, גם ההסתדרות בנפרד, גם מפא"י שנפרדה ממפלגת העבודה. ואז התחילו להבין, כשרשום בשמך בטאבו, אתה בעצם מחזיק נכס, שהוא פוטנציאל לבנייה, מה שאז לא חלמו עליו בכלל. מי חלם שבשכונת מחנה יהודה, אותם דונמים יכולים להיות 52

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

אני חושב, ממה שמצאתי בזמנו ושוחחתי וזה, מדובר בהפקעה שנרשמה מויצ"ו ובסופו של דבר העירייה הפקיעה מויצ"ו.

???: מרסקו, לא ויצ"ו.

מר ב. זהבי: אמרתי ויצ"ו. מה אתה רוצה להגיד רסקו? מרסקו.

מה זה משנה? ההפקעה לא נרשמה בפועל, אז הבעלים נשארו של אלה שהיו.

ואלה שהיו שבסופו של דבר, כנראה המינהל תפס את ידו על האדמה הזאת, ואני שמח על הנכון. זאת אומרת, שלפחות זו המציאות. והמנכל מאשר. אותה בעלות שתפס המינהל על השטח שלא הופקע בפועל, הועבר בחכירה להסתדרות. זאת אומרת, שנכון להיום, מי שחוכר, האדמה היא של המינהל, אבל ההסתדרות היא החוכרת. אנחנו מצאנו, תתפלאו, למשל מצאתי בעיה דומה בשכונת קרית אלון. הוצאנו תב"ר של 500,000 ₪ בקדנציה שעברה לשפץ את בית שלמה. בית שלמה שייך, זה מול הבית של דני סוויסה-

עו"ד ר. כץ: מתי בקדנציה האחרונה, באיזה שלב?

עו"ד ר. גרינברג: מה אתה עושה? מה אתה?

הרב א. בוסו: בביניים, בביניים.

מר ב. זהבי: תן לי לעבוד.

הרב א. ברוכי: שם גם שאלת אם זה משפטי, לא משפטי?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ב. זהבי: בוודאי. בוודאי, אני הייתי מנהל האגף, ובאתי

ואמרתי 'רבותיי, אני רוצה לדעת'- . תרשה לי, נו.

עו"ד ר. גרינברג: אני מרשה לך.

מר ב. זהבי: אתה רואה? זה מסוג הדברים שמישהו לוקח את

הכתר וחושב שרק אצלו. אתה תבין בסוף לאיפה אני חותר ואולי תלך בכיוון הזה, תשיג להם את המטרה. אני עושה לך עבודה בחינם.

עו"ד ר. גרינברג: בני, בית שלמה, עכשיו אתה דופק אותם.

מר ב. זהבי: הנה, עוד חכמולוג. מה שאני מנסה להגיד, שעיריית

פתח תקווה, יכולה לבוא היום מול המינהל, לא רק לעניין המגרש במחנה יהודה. אם אנחנו נאסוף את כל הנכסים שהיו יש מחלוקת, ואני נתתי דוגמא את בית שלמה. באה ההסתדרות ואמרה 'אני הבעלים', והתנהגה מנהג בעלים, דרך אגב. התנהגה מנהג בעלים ולקחה שכירויות מאנשים שגרים שם. אמרתי 'אוקיי, אתם הבעלים', אני לא יכול לשפץ את המקום, כי אני עיריית פתח תקווה. בואו נעשה חוזה על שקל בשנה, שאני אוכל לשפץ את המקום'. אמרו 'בסדר, בוא נעשה חוזה'. באה הגב' עו"ד צילה גרינהויז ואמרה 'מה מתברר?

אתם לא בעלים בכלל'. ההסתדרות בסוף נמצאה לא בעלים. והיא מתנהגת מנהג בעלים כבר 30-40 שנה במקום.

עכשיו תבין למה העליתי לך את בית שלמה. אם עיריית פתח תקווה, במסגרת המשא ומתן, תיזום תביעה להחזר כספים שההסתדרות גבתה במקום שהוא כבר הוכח שהיא לא בעלים-

הרב א. בוסו: שלא תהיה מתגוננת אתה אומר, שתהיה תוקפת?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ב. זהבי: היא תהיה תוקפת. היא תבוא להסתדרות. אתם

רוצים לשחק איתנו משחקים? – אין בעיה. בואו תשלמו לנו את ה- 40-50 שנה.

הם מכרו שם דמי מפתח. תקשיב טוב, הם מחזיקים ב- 22 דונם.

עו"ד ר. גרינברג: איפה?

מר ב. זהבי: בקרית אלון, מול הבית של דני סויסה. אתה לא

יודע איפה דני גר? זה כולל את קופת חולים, זה כולל את בית הנוער, זה כולל את בית שלמה, כולל את החורשה גן ששת הימים.

עו"ד א. שונשיין: אבל מה אתה רוצה מדני, לא הבנתי.

מר ב. זהבי: מה שאני רוצה להזכיר לרמי, איפה דני גר, זה הכל.

אדוני היו"ר, מנכ"ל העירייה. אני אומר לך, אני מבין שיש משא ומתן.

הרב א. בוסו: בני, אפשר לענות? אני אתן לך תשובה גם על המשא

ומתן. אני לפני כן רוצה לשמוע את...

מר ב. זהבי: מה שהמנכ"ל ניסה להגיד, שזה לא חכם לקבל

החלטה עכשיו לרכוש, כי אז אתה תעלה את הצד השני.

הרב א. בוסו: וגם בנכסים האחרים שאתה מדבר עליהם-

מר ב. זהבי: תן לי לסיים. אם אני אומר את מה שצריך, אז למה

אתה מפריע לי? זה לא חכם לבוא לקבל החלטה כזאת. זה חכם לקחת את 55

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,11113333 ממממייייווווםםםם 22227777....7777....2222000011114444 חברי העמותה, לדעתי עם עו"ד מטעמם, ללשכת המנכ"ל בחדרי חדרים, לעשות את הדברים בצורה כזו. אבל אני אומר לך, אני יכול לתת לך לפחות מספר -

הרב א. בוסו: אגף הנכסים יביא רשימה של נכסים.

עו"ד ר. גרינברג: זה לא רלוונטי. מה זה קשור עכשיו מה קורה

בקרית אלון להפועל מחנה יהודה? למה אתה כורך דבר בדבר?

מר י. ממן: תן לבני לדבר.

הרב א. בוסו: רמי, בני בחור יסודי. כי מדברים על נושא, הוא

מדבר עקרונית והוא צודק.

מר ב. זהבי: תן לי לסיים.

הרב א. בוסו: בני, אבל חייב לסיים, אני רוצה לתת להם לדבר

ולקבל החלטה.

מר ב. זהבי: אני כבר מסיים. אני מצטער שעו"ד רמי גרינברג לא

כיוון ל דעתי.

הרב א. בוסו: לא, לא. שניכם כיוונתם לאותה מטרה. ואתה

הרחבת אותה.

מר ב. זהבי: אני התכוונתי לומר שאני רוצה את האישה, קודם

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: אני אומר עוד פעם, מה שעכשיו בני מציע, לחזור

שנתיים אחורה. כל הסיפור הזה, שאנשי הפועל מחנה יהודה, ישבו עם אגף הנכסים, ואני הסברתי את זה מקודם. וסתם לבוא ולקחת עכשיו, להחזיר אותם עכשיו 3 שנים אחורה. כל הסיפור הזה כבר היה. ישבו אנשי הפועל מחנה יהודה בעשרות ישיבות, חלקם אני גם השתתפתי.

מר ב. זהבי: אז מה אתה מציע?

עו"ד ר. גרינברג: שנייה רגע. עם צילה, לקחו מישהו מומחה.

הרב א. בוסו: לרכוש.

מר ב. זהבי: לרכוש? אין בעיה.

הרב א. בוסו: שמענו, בסדר.

עו"ד ר. גרינברג: שנייה. לקחו מישהו מומחה שיבדוק אם העירייה

יכולה באמת לבוא בטענות כאלה. עכשיו לבוא, לפתוח חזית גדולה מול ההסתדרות, לגבי נכסים בקרית אלון, פה ושם וכל זה, זה להכניס את הסיפור לעוד כמה שנים של התבחבשויות. אני אומר, העירייה ניסתה כבר את ההליך המשפטי לא הלך. לבוא ולהחליט לרכוש, לא רק בהיבט המשפטי עכשיו.

מר י. ממן: רמי, זה לא נכון. רמי, זה לא נכון.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: שנייה רגע, לא רק בהיבט המשפטי. הרי בכל מקרה

עיריית פתח תקווה, בוא נגיד שבסוף הליך משפטי יחליטו שבאמת המקום שייך להסתדרות. בוא נגיד, יש אופציה.

מר י. ממן: רמי, בוא תקשיב לעירייה, אחר כך תגיד. כי אתה

אומר דברים. אני לא מבין את זה, אתה יודע מה.

עו"ד ר. גרינברג: יש אופציה כזאת שבסוף התהליך יגידו שהמקום

שייך להסתדרות. בכל מקרה העירייה, נגיד עכשיו ההסתדרות מחליטה להוציא משם את הפועל מחנה יהודה. העירייה תצטרך למצוא אלטרנטיבה.

מקום, להקים מגרש, להשקיע כסף. אז אני אומר שבשורה התחתונה, אחרי כל כך הרבה שנים שכבר ניסו את כל ההצעות, שבני גם אמר פה, שהעירייה תבוא ותרכוש את זה במשא ומתן. ודרך אגב, כל העסקים-

מר י. ממן: רמי, רמי, אתה לא-

עו"ד ר. גרינברג: אני רוצה לסיים, זה מה שאני רוצה.

מר י. ממן: טוב, תסיים.

עו"ד ר. גרינברג: כל בן אדם שבא לקנות נכס, הוא מצהיר על זה

שהוא בא לקנות את הנכס. אחרי זה במשא ומתן, הוא מנסה להגיע לעסקה הכי טובה מבחינתו. לכן זו לא בעיה להצהיר שאתה רוצה לקנות את הנכס.

הרב א. בוסו: חייב מילה אחת, אדי קואז.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. קואז: מה שאני מציע, לאחר ששמענו גם את רמי, ואני

מבין שיעקב שיש איזושהי התקדמות בנושא.

הרב א. בוסו: אני אקריא את הכל, תנו לי אני אסביר.

מר א. קואז: אז בוא נשמע אותך. יכול להיות שאתה עונה על

הכל.

הרב א. בוסו: מי מהפועל רוצה לייצג ולומר בכמה מילים?

מר א. קואז: אבל יכול להיות שאחרי שתענה כבר הם לא יצטרכו

להגיד כלום.

עו"ד ר. גרינברג: תן, תן לו לדבר.

הרב א. בוסו: ביקשו שידברו בכל מחיר, בבקשה, בקצרה.

מר ב. זהבי: אנחנו מקדמים בברכה את ההיסטוריון ד"ר אמנון

מעבי. כבוד לי שהוא יושב לידי.

מר א. מעבי: ערב טוב. הפועל מחנה יהודה נמצאת כבר 7 שנים

במשפט עם ההסתדרות על דמי שימוש. כבר יש פסק דין שעליו אנחנו מערערים. חבל מאוד שהעירייה לא קיבלה את המלצתנו לבקש מההסתדרות או לתבוע מההסתדרות, שכל עוד יש משא ומתן על המגרש, עליהם להקפיא את המשפט. ולמרות שדיברנו עם ראש העירייה ועם עוד כמה גורמים, כולל בכתב, אבל עכשיו אנחנו נמצאים בשלבי ערעור.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ב. זהבי: ערעור על פסק הדין?

מר א. מעבי: ערעור על פסק הדין החלקי.

עו"ד ר. גרינברג: שמה אמר פסק הדין?

מר א. מעבי: על דמי השימוש. זה פסק דין קשה מאוד.

מר ב. זהבי: מה נקבע?

עו"ד ר. גרינברג: שהם צריכים לשלם.

מר א. מעבי: שצריכים לשלם. והכי חמור, שאנחנו ברי רשות.

הרב א. בוסו: שימוש.

מר א. מעבי: דהיינו, מחר הם יכולים להעיף אותנו.

מר ב. זהבי: כמה כסף?

מר א. מעבי: עדיין זה הנושא שלא סגר.

מר א. קואז: לא נפסק?

מר א. מעבי: לא נפסק. וזה סביר להניח בין 35,000 ל- 40,000 ₪