פרוטוקול ישיבת מועצה מספר 22

עיר: פתח תקווה
קטגוריה: פרוטוקולים לפי שנים
תאריך: 13/05/2015
מקור: הקובץ המקורי באתר פתח תקווה

;

פרוטוקול

ישיבת מועצה מן המניין, מס' 22

מיום ראשון, ז' באייר תשע"ה, 26.4.2015

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,22222222 ממממייייווווםםםם 22226666....4444....2222000011115555 משתתפים: עו"ד איציק ברוורמן – ראש העירייה, עו"ד איתי שונשיין, מר צדוק בן משה, עו"ד איציק דיעי, מר אבי בלושטיין, מר אהוד ויזנר, מר אוריאל בוסו, מר אליהו גינת, מר אשר שוקר, מר אליהו ברוכי, הרב ישראל פרידמן, מר דני סויסה, מר גנאדי בורשבסקי, עו"ד חנוך דב מילביצקי, מר אביהו סופר, מר גלעד שדמון, מר מארק ליקבורניק, מר אדי קואז, עו"ד רמי גרינברג, מר משה משה.

חסרים: מר איציק ישראל, עו"ד אורנה דוידאי, מר אורן חפץ, עו"ד רון כץ, עו"ד אורי אוהד, מר יעקב בן שמחון, מר בני זהבי.

נוכחים: מר יעקב ממן, עו"ד שרית גרינבאום, עו"ד מיכל מזרחי, רו"ח חני גולדשטיין, רו"ח איילה קדוש, מר לוי פומרנץ, עו"ד שגיא חן, מר אמיר סולמי, עו"ד צילה גרינהויז, מר לאוניד סמוליאנוב, עו"ד יוסי קרואני, מר רמי הופנברג, עו"ד ארז בן חמו, גב' רויטל שפירא, מר שלומי ערה, גב'

דרורית גור אריה, אדר ד"ר חוה ארליך, מר משה ספקטור.

סדר יום מועצה: מס' עמוד:

א. שאילתות. 6

ב. דיון בהצעה לסדר יום של עו"ד אורנה דוידאי בנושא:

"נאמני ניקיון: פרויקט חינוך ושמירה על ניקיון בחסות ראש העיר" – יורד מסדר יום.

ג. דיון בהצעה לסדר יום של עו"ד אורנה דוידאי בנושא:

"פרוייקט הגדלת כמויות המחזור והפרדת פסולת" – יורד מסדר יום.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

ד. דיון בהצעה לסדר יום של מר גלעד שדמון בנושא: "צוברי 40

הגז בעיר".

ה. דיון בהצעה לסדר יום של עו"ד רמי גרינברג בנושא: "ביטול 58

ברית הערים התאומות של פ"ת עם העיר יי-יאנג מסין".

ו. דיון בהצעה לסדר יום של משה משה בנושא: "תופעת

112

התפשטות מסתננים בלתי חוקיים בעיר פ"ת"..

ז. דיון בהצעה לסדר יום של עו"ד רמי גרינברג בנושא: "מכת

התפרצויות בעיר והפשע הגואה בכלל" – יורד מסדר היום.

ח. דיון בהצעה לסדר יום של עו"ד חנוך מילביצקי בנושא:

120

"סגירת מפתן פתח תקווה".

ט. אישור הסדרת שימושים במבנים עירוניים לעמותת "רשת

לא נדון

גני הילדים של אגו"י".

י. אישור חוזה חכירה של רובד על קרקעי למטרת שב"צ לא נדון

שמתחתיו חניון פרטי ברחוב שטמפפר פינת וינגייט, גוש:

,6377 חלקה .211

יא. אישור תב"רים ושינוי תב"רים" 148

יב. אישור שינויים בתקציב וברזרבה" 257

יג. אישור חלוקת תמיכות" 259

יד. אישור שינויים בתקן העובדים / מבנה ארגוני" 265 273

טו. אישור פתיחת חשבונות בנק בבנק דקסיה ישראל בע"מ, בשנים 2015 ו- ,2016 לכל פרוייקט שימומן ע"י מפעיל

הפיס. הערה: יובהר כי לכל פרויקט כאמור ייפתח חשבון

בנק נפרד בבנק דקסיה ישראל

בע"מ.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

הרחבה של כביש, מדרכה או דרך משולבת, בהתאם

להוראות חוק עזר לפ"ת )סלילת רחובות( – התשנ"א –

,2011 כדלקמן:

רחוב ברנר

גוש: 6326

חלקות: ,199 ,200 201

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

הרב א. בוסו: חברים, ערב טוב. אני רוצה לפתוח את ישיבת

המועצה, ישיבה מספר 22 של מועצת העיר.

עו"ד ר. גרינברג: מתחילים עם השאילתות שלי. יש אפשרות להכניס

נציג של בני הקהילה האתיופית?

הרב א. בוסו: מה זה, זה נמצא בשאילתות?

עו"ד ר. גרינברג: כן, בשאילתא הראשונה.

הרב א. בוסו: שנייה, נפתח, תן לי משפט. ישיבה מספר 22

בתאריך ,26.4.15 השעה היא .18:25 נמצא פה הקוורום הדרוש לפתיחת הישיבה. נמצאים פה הצוות המקצועי.

מר א. סופר: תציין סיעת ביחד, כרגיל...

מר י. פרידמן: לא, תציין לפרוטוקול מי הגיע, מי התייצב בזמן.

הרב א. בוסו: נמצאים פה הרב אליהו גינת, הרב אשר שוקר, עו"ד

איציק דיעי, אודי ויזנר, גנאדי בורשבסקי, הרב פרידמן, משה משה נציג הליכוד, יו"ר סיעת הליכוד עו"ד רמי גרינברג, סיעת ביחד לא במלואה – חסר לכם אחד, עו"ד איתי שונשיין.

???: במלואה, הוא פה.

מר י. פרידמן: מרק פה, מרק פה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

הרב א. בוסו: נמצאת פה היועצת המשפטית – עו"ד שרית

גרינבאום, מבקרת העירייה רו"ח – איילה קדוש, גזברית העירייה – רו"ח חני גולדשטיין, מנכ"ל העירייה. ערב טוב.

א. שאילתות.

הרב א. בוסו: ישנן שאילתות כרגיל – סעיף א'. אנחנו רוצים

להתחיל בהן. בבקשה, שאילתא מספר .1 מענה לשאילתא בנוגע לאי שיבוץ תלמידי בני הקהילה האתיופית.

עו"ד ר. גרינברג: אני שואל אם אפשר להכניס נציג אחד.

מר יעקב ממן: לא, יש מיקרופון בחוץ, שידברו בחוץ.

עו"ד ר. גרינברג: בוא אני אגיד לא לפרוטוקול.

מר יעקב ממן: לא, לא, לא, שידברו מבחוץ.

עו"ד ר. גרינברג: הם מאוד נעלבים גם ככה.

מר יעקב ממן: אז שייעלבו. שידברו מבחוץ, לא. יש מיקרופון, הם

יכולים לדבר. דברו מבחוץ. אנחנו לא יכולים.

הרב א. בוסו: רמי, אתה הבאת את השאילתא, אתה יכול לייצג

אותם, אתה יכול להסביר?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: יכול, אבל עוד פעם, אם הם כבר הגיעו.

מר יעקב ממן: יש מיקרופון בחוץ, שידברו מבחוץ, רמי.

הרב א. בוסו: חבר המועצה מרק נכנס.

עו"ד ר. גרינברג: עוד פעם, יש מיקרופון והכל טוב ויפה. המיקרופון

הזה מלכתחילה הוא היה הרע במיעוטו. אז אני אומר עוד פעם, פה יש לנו רגישות יתר כמו שאתם מכירים.

הרב א. בוסו: יש מישהו אחד שיכול להיכנס?

עו"ד ר. גרינברג: כן, אחד.

מר יעקב ממן: לא, אבל למה? אתה לא יכול.

עו"ד ר. גרינברג: אבל הנה, אוריאל רוצה, אז למה לא?

מר יעקב ממן: אבל יש מיקרופון בחוץ והם יכולים לדבר. רואים

אותם. אתה לא יכול להחליט לזה כן ולזה לא.

עו"ד ר. גרינברג: אני לא מחליט. אני ביקשתי, לא החלטתי. ביקשתי

וגם הסברתי את ההיגיון ואת הדברים שיש פה. ביקשתי. לא החלטתי.

הרב א. בוסו: אני רוצה שהמנכ"ל יקריא את השאילתא בינתיים.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר יעקב ממן: שאילתא לישיבת המועצה בקשר לאי שיבוץ תלמידי

בני הקהילה האתיופית במוסדות החינוך בעיר. קשיי הקליטה לעולים החדשים במדינה הם רבים ולא פשוטים, והרשויות במדינה השונות עושות הכל בכדי להקל על העולים וגם בכדי לעודד את העלייה לישראל, עלייה שהיא יסוד קיומה של מדינת ישראל... העולים החדשים בפתח תקווה, בדגש על בני הקהילה האתיופית, סובלים רבות, בעיקר בכל הקשור לאי שיבוץ ילדיהם במוסדות החינוך. כבר שנים שנערכו הפגנות בנושא, שנים שבהן עשרות תלמידים רכים בני הקהילה, נשארו במשך חודשים ללא מענה חינוכי והופקרו ברחובות העיר לסכנות האורבות להם. לאחרונה עלתה סוגיה זו שוב ושוב לסדר היום, ולפיכך אבקש לדעת את הנתונים הבאים: כמה תלמידים בני הקהילה משובצים במוסדות החינוך בעיר, בחתך של גני ילדים, יסודי ותיכון?

בנוסף, כמה משובצים במוסדות החינוך מחוץ לעיר באותו חתך? כמה תלמידים נמצאים כיום ללא מענה של מסגרת החינוך ומדוע? כמו כן, אבקש לדעת מה הרשות מתכוונת לעשות בכדי לפתור את הסוגיה הזו, ולאיזה לוחות זמנים מתחייבת הרשות בכדי לפתור.

הרב א. בוסו: קודם כל, כשכתוב כאן את המונח 'לאחרונה' –

לאחרונה עלתה סוגיה זו שוב לסדר היום. באיזה הקשר זה עלה? אני דווקא יודע... בשנים האחרונות מצוינות. כי בדרך כלל כשהפעולות מגיעות-

עו"ד ר. גרינברג: זה חשוב, אז אני אענה לך. הבעיה היא, ואתה

תראה, אני כבר הפסקתי לרשום תאריכים על ההצעות והשאילתות שאני מגיש. למה? בגלל שיש עומס של הצעות ושאילתות, אז לא תמיד זה מגיע באותה נקודה שהעלינו לדון בזה, כי יש לפעמים דברים לפני. אז זה היה לפני חודש חודשיים, גם היתה פה הפגנה גדולה למטה, בני הקהילה האתיופית, זה 8

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

הרב א. בוסו: הפגנה בהקשר לשיבוץ ספציפי?

עו"ד ר. גרינברג: שיבוץ, שיבוץ באופן כללי.

מר יעקב ממן: בוא אני אענה לך תשובה.

עו"ד ר. גרינברג: רק אני רוצה להוסיף עוד 2 מילים ברשותך. הבעיה

היא בעיה קשה ומוכרת. גם כשהייתי פה בכל מיני תפקידים בעירייה, זה היה לשבץ בסופו של היום את ילדי העולים שהתחייבו לשבץ אותם גם במסגרות לפעמים דתיות בגלל הנושא של הגיור, זו היתה מערכה קשה ובעייתית מאוד, שלא היתה פשוטה. אני לא יודע. גם כיום, עובדתית בסופו של יום, הגיע מצב שהיה פיצוץ עם זה והם היו צריכים לבוא ולהפגין ולהשבית ולעשות. אז יש פה כמה נתונים, מאחר שלא באתי ואמרתי ישר שהכל לא בסדר, לכן ביקשתי גם לדעת את הנתונים שביקשתי פה בשאילתא.

מר יעקב ממן: קיבלת אותם עכשיו.

עו"ד ר. גרינברג: א' – שקיבלתי אותם עכשיו זה לא מעניין. אם

הייתי מקבל אותם לפני הדיון, אז הייתי יכול להיערך לדיון. אז עכשיו שרמי הופנברג יציג את התשובות.

מר יעקב ממן: לא, אני אתן את התשובה, מענה לשאילתא.

שאילתא מקריאים אותה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: את התשובה אתה מקריא. את השאילתא אני

שאלתי, את התשובה אתה יכול להקריא.

מר יעקב ממן: מענה לשאילתא בנוגע לשיבוץ תלמידי בני הקהילה

האתיופית במוסדות החינוך. רצ"ב תשובתו והטבלאות הנלוות של רמי הופנברג סמנכ"ל מינהל החינוך בעיר. בברכה, איציק ברוורמן ראש העיר.

תשובה של רמי לשאילת אי שיבוץ ילדי הקהילה האתיופית במוסדות החינוך.

עיריית פתח תקווה משקיעה מאמצים רבים בקליטה מיטבית של עולי אתיופיה בכלל ובמערכות החינוך בפרט. מינהל החינוך מוציא בשנה כ-8 מיליון ₪ על קליטת עולים במגוון תחומים, כולל שיעור תגבור, פרויקטים מתערבים, טיפוח מנהיגות, טיפוח מצטיינים, הסעות ועוד. בקרב אנשי המקצוע במערכת החינוך בישראל, נחשבת פתח תקווה כרשות המובילה בארץ, הן בהיקף ההשקעה בעולים והן באיכות התוצאות. המאבקים הציבוריים שהיו בעבר סביב קליטת עולים התמקדו בעיקר בחינוך המוכר שאינו רשמי ולא בחינוך העירוני. מטבע הדברים, האתגר של שיבוץ העולים מורכב. ישנם ריכוזי עולים בשכונות שיקום, ישנה העדפה גדולה לחינוך הממלכתי דתי, ישנם פערים לימודיים וחברתיים. ופעמים יש קושי לגשר בין רצון התלמיד והוריו לבין ההיצע והאופי של מוסדות החינוך. יש קושי מיוחד בתחום החינוך העל יסודי, בגלל שבעיר אין תיכונים רגילים מחוסר ביקוש מספיק. קבוצה קטנה של תלמידים שלומדת במוסדות שמתאימים להם מחוץ לעיר, מקבלת ליווי ותמיכה, כולל סיוע בשכר לימוד )יש לזכור שהחינוך הממ"ד העל יסודי הוא אזורי גם לאוכלוסייה רגילה, ואין כאן מקום להרחיב בעניין(. בשנים האחרונות, מערכת החינוך מצליחה לשבץ את רוב יוצאי העדה במוסדות החינוך שהם מעוניינים ללמוד בהם, כולל מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי. כל צוות מינהל החינוך מגויס לאתגר זה, כולל מגשרים ויועצים יוצאי העדה שהעירייה מעסיקה. בזכות המאמצים המשותפים, יש שיבוץ מלא 10

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,22222222 ממממייייווווםםםם 22226666....4444....2222000011115555 של עולים )למעט בעיות רגילות, בודדות של ביקור סדיר וחינוך מיוחד שמטופלות עניינית, ובדרך כלל בהצלחה, בדומה למצב בשאר האוכלוסייה(.

רצ"ב המסמכים שאני העברתי לך, רמי, שמפרטים את פריסת העולים בגני הילדים ובבתי הספר בעיר ומחוצה לה.

עו"ד ר. גרינברג: אין פה גני ילדים ואין פה יסודי. יש פה רק

תיכונים, חטיבו ת.

מר יעקב ממן: וגני ילדים.

עו"ד ר. גרינברג: אין פה גני ילדים ואין פה יסודי.

מר יעקב ממן: תדפדף, אז אולי זה נשמט. תבדוק עוד פעם, תביא

לי את זה רגע.

עו"ד ר. גרינברג: נשמט, אז אין פה את זה, לא גני ילדים ולא-

מר יעקב ממן: יכול להיות שזה נשמט לי בהדפסה, אבל יש.

עו"ד ר. גרינברג: אין פה לא גני ילדים ולא יסודי.

מר יעקב ממן: רמי יעביר לך במייל.

עו"ד ר. גרינברג: אבל בא תקשיב. בסדר, תעביר במייל זה יפה.

מר יעקב ממן: אני מציע, לפני שאתה שואל, ניתן לנציג, בבקשה

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ט. נדב: ערב טוב, אני הגעתי היום. השם שלי טללה נדב,

תושב פתח תקווה, קרוב ל- 30 שנה בפתח תקווה. אפשר להגיד אני גדלתי וגידלתי גם את הילדים. כל שנה עוברת בהפגנה בפתח תקווה. רק בפתח תקווה יש הרבה בעיות... בקהילה שלנו. אנחנו עושים סקר בערים אחרות, הבעיות בולטות בפתח תקווה. רק בפתח תקווה, בכותרת כל שנה בספטמבר ובאוקטובר אנחנו נתפסים בכותרת, בתקשורת. אף אחד לא שם לב לזה.

כתבתנו מכתבים, לא מקבלים תשובות, לא מתייעצים איתנו. עכשיו זה כבר שקע גדול, אי אפשר לפתור אותו ביום אחד, בשנה אחת. בנוסף היום באו בחורים איתי שהיה בחור שעובד יום ולילה על ידי מוקד הקליטה.

הרב א. בוסו: מי?

מר ט. נדב: גדי עזריה. בגלל שהוא נותן את הנשמה לילדים

ולנוער, הוציאו אותו מהעבודה שלו. זו כל הקהילה היום פנו מספר אנשים, מסרנו מכתב, עצומה ללשכת מנכ"ל וללשכת ראש העיר, 3 שבועות אף אחד לא מתייחס לזה. הקהילה מאוד ממורמרת. נכון, רמי העלה את הנושא וגם בהפגנה בשנה שעברה, מהבוקר עד הערב היה איתנו. מכל חברי המועצה רק הוא היה, רק הוא רגיש ביותר. אבל בבחירות אנחנו רואים מיליון אנשים רצים בכל הרחוב 'תבחרו בי, תבחרו בי'. אבל כשיש לנו בעיות, אף אחד לא בא אלינו, במיוחד עכשיו אני צריך לציין שיש סיעה גדולה 'יחד', שהסתובבה עם מטאטא, עם כל מיני דברים ביום הבחירות. היום הילדים שלנו משוטטים ברחוב, לא מסתכלים. זה באמת אני סופר אותם היום כאן. אני לא מכיר אותם את הפרצוף שלהם, אני לא מכיר מי הם. אבל אם הם עובדים בקואליציה, יגידו לנו הם עובדים. בסדר, ישתתפו בבית הספר, יבקרו אותנו.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,22222222 ממממייייווווםםםם 22226666....4444....2222000011115555 אם לא בקואליציה, אז צריך להכיר אותם מי אלו האנשים האלה. באמת רק רמי מתרוצץ, רץ. אפילו יש לנו, ההורים בעמישב, אתם עושים קבוצת הורים, יום ולילה עושים. עכשיו גדי עושה את העבודה הזאת בלילה, מסתובב עם ההורים, אוסף את הילדים, הילדים משוטטים, עוזר. דווקא אותו הוציאו מהמוקד. למה? – אנחנו לא יודעים. לא מסבירים.

עו"ד ר. גרינברג: מה זה אתה לא יודע? אני אגיד לך בדיוק למה. מה,

אתה לא יודע למה?

מר יעקב ממן: רמי, זה לא נושא הדיון כוח אדם.

מר ט. נדב: זה קשור.

עו"ד ר. גרינברג: הוא לא היה מקורב למי שצריך. מה זה למה?

מר יעקב ממן: רמי, זה לא נושא של כוח אדם. שאלו-

עו"ד ר. גרינברג: הוא לא היה מקורב למי שצריך. מה זה למה?

מר ט. נדב: קשור לנושא של חינוך הילדים.

הרב א. בוסו: אני מכיר את גדי הרבה שנים. בוא, אני רוצה-

עו"ד ר. גרינברג: את האמת זה לא הנושא, אבל אם הוא כבר שאל,

הוא שואל למה, זו שאלה רטורית אומרים אצלנו, שאלה רטורית למה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ט. נדב: קשור שהוא עובד בנוער, ילדים. יש קשר. אם בן

אדם עשה טובה.

הרב א. בוסו: ידידי, אני כיבדתי את הבקשה של רמי להכניס

נציג, תודה רבה. אנחנו מתמקדים כאן כרגע בשאילתא של שיבוץ ילדים.

עו"ד ר. גרינברג: שיבוץ ילדים בבתי ספר.

הרב א. בוסו: כרגע זה לא נושא שהוא בסדר היום. ואתה עדיין

לא נגעת בנקודה הזאת.

מר ט. נדב: יש לי נקודה, בסדר.

עו"ד ר. גרינברג: נדב, תתייחס.

הרב א. בוסו: בקצרה תדבר על זה, כי יש כאן, ואני מוכרח לומר

שאתה אומר 'מתרוצץ', אני יודע שאם יש בעיות ספציפיות שחושפים אותן-

עו"ד ר. גרינברג: הוא אמר 'גם אתה מתרוצץ', הוא אמר, אני

שמעתי.

הרב א. בוסו: לא בשביל שאני מחפש.

עו"ד ר. גרינברג: גם איציק דיעי.

הרב א. בוסו: מבחינת שיבוץ ובעיות של לטפל בילדים – אנחנו

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,22222222 ממממייייווווםםםם 22226666....4444....2222000011115555 רגישים לנושא. אבל בוא תגיד אם יש בעיות ספציפיות – יש פה את מנהל מינהל החינוך, סמנכ"ל החינוך בעירייה, יש פה מנהלת אגף העל יסודי.

עו"ד ר. גרינברג: רויטל פה.

מר ט. נדב: בנושא של השיבוץ אני יכול לציין דבר חשוב מאוד.

גן ילדים נכון עולים לכיתה א', אין ברירה, לא מכניסים אותם לפנימייה.

חייב להיות בית ספר עירוני, וגם יש מאוד אפליה גדולה מי יקבל אותו, מי לא יקבל אותו. הבעיה הגדולה ביותר. בכיתה ו' מסיימים תלמידים בבית ספר עירוני... נוער פנימייה. אולפן... למה, הילדים הקטנים האלה הולכים ללמוד עם הילדים בפנימייה מבוגרים שם. למה ילדים קטנים סובלים שם בכיתה ז'?

למה העירייה פתחה, השכירה כיתות בתוך הפנימייה, כבר 7-8 שנים, הולך גדל וגדל וגדל. הילדים לא מסיימים בגרות שם. הילדים מתערבבים עם הפנימייה, הילדים בעייתיים.

מר י. ממן: אותו הצלחתי לבלבל.

מר ט. נדב: זה מאוד, מאוד, מאוד פוגע בנו. הרבה שנים. רעות

– פנימייה, אמית כפר הנוער – פנימייה. למה כיתה ז' הולכת להיכנס לפנימיי ה.

עו"ד ר. גרינברג: אמית, צומת גנים?

מר ט. נדב: בדיוק, בצומת גנים, נכון. אתם השכרתם את

הכיתה בתוך הפנימייה, זה לא שייך לעירייה. ההורים מבולבלים. אסיפת ההורים מי הולך. רק באים מבאר שבע, מחיפה, מתערבבים שם.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

הרב א. בוסו: רמי, אתה העלית שאילתא באופן כללי בנושא

שיבוץ ילדים. אני רוצה לדעת, יש בעיה ספציפית שאתה אומר במקום הזה הם מסיימים ולמה השכירו כיתות. לא רלוונטי, זה לא הדיון. אני רוצה לדעת, יש ילדים שמסתובבים שלא משובצים לשנה הבאה ויש להם בעיות?

מר ט. נדב: יש בעיות.

הרב א. בוסו: אז אתה יכול להגיד לי?

עו"ד ר. גרינברג: תקשיב, אוריאל, א' – הוא יגיד. גם לא בטוח שהוא

מכיר את כולם.

הרב א. בוסו: יפה. בשביל זה אנחנו פה.

מר י. ממן: אם יש בעיות לכל הילדים שרוצים, כי אני מחזיק

פה סתם בית ספר. אני מחזיק פה את הנתונים של התפלגות תלמידי יוצאי אתיופיה בחטיבות הביניים בעיר. יש התפלגות על 1,2,3,4,5,6,7,8,9 בתי ספר.

אם יש בעיות שיבוץ של ילדים של הקהילה האתיופית, שיישבו עם רמי.

הרב א. בוסו: אני רוצה לתת לרמי הופנברג לתת כמה מילים.

מר י. ממן: אני שנה שלמה פה, לא יודע על בעיות שיבוץ.

עו"ד ר. גרינברג: קודם כל, זה שלא אומרים, זה לא אומר שלא

קיים.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

הרב א. בוסו: מילה אחרונה ואחר כך רמי ייתן תשובה.

מר ט. נדב: רוב ההורים ב... 1 מתקשרים אליי, ... הילדים

שלהם בבני ברק, ראש העין, בני ברק, ראש העין. מה קרה? למה, אין בפתח תקווה? למה בני ברק? למה ראש העיר? למה?

עו"ד ר. גרינברג: הם רוצים בתוך העיר, לא מחוץ לעיר.

הרב א. בוסו: מי מפנה אותם?

עו"ד ר. גרינברג: מינהל החינוך מפנה אותם. למה הוא לא רוצה

כנראה שיהיה עומס, או מבחינה לימודית בתיכונים. מבחינתם עומס, שיהיה לא יודע מה. מפנים אותם. צריך למקד אותם בשאלה, כי הם אמרו שהם לא הבינו את הבעיה.

מר ר. הופנברג: השאלה היתה מאוד ממוקדת, גם התשובה כתובה

שחור על גבי לבן. שליש בערך מהתשובה שנתנו מתייחסת לנושא הזה. אני מאוד מכבד את נדב. נדב הוא פעיל ותיק מאוד פה בקרב הורים, עשה הרבה דברים חשובים למען ילדי הקהילה פה בעיר. לצערי, הנושא שהוא מעלה כרגע והדברים שהוא אמר, הם לא כל כך מדויקים. בואו, רבותיי, 3-4 שנים לא היתה שום בעיה של שיבוץ. גם ההפגנה שהיתה השנה, לא נתבלבל בעובדות, מדובר על 2-3 ילדים ששובצו לחינוך מיוחד, סירבו לשיבוץ של חינוך מיוחד.

היו תהליכים ארוכים, רבים מראשי המנהיגות של הקהילה, סייעו לנו לנסות לשכנע אותם שזה הפתרונות הנכונים לילדים. הם הלכו לבית משפט, בית המשפט דחה את הטענות שלהם באופן הכי מוחלט שיכול להיות, ובסוף 17

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,22222222 ממממייייווווםםםם 22226666....4444....2222000011115555 לכולם נמצאו פתרונות. אגב, אנחנו כל שנה נמצאים. זו נורמליזציה של האוכלוסייה. כי הרבה פעמים יש ילדים, ולאו דווקא יוצאי אתיופיה, שמופנים לחינוך מיוחד, והם מסרבים, ויש תהליכים שלמים ודיונים סביב העניין. אנחנו נתנו פה את הפריסה. מדובר בהרבה מאוד יוצאי אתיופיה בפתח תקווה. לשמחתנו ממשיכים להגיע יוצאי אתיופיה לעיר. לא בהיקפים שהיו בעבר, אבל כל שנה מגיעים עשרות ילדים חדשים. הם מגיעים גם במהלך השנה ובאמצע השנה, ואנחנו לכולם מוצאים פתרונות ושיבוצים נכונים.

השיבוצים של בתי הספר היסודיים הם בכלל ברובם אזורי רישום. הילד משתבץ בבית ספר שבו השכנים שלו הפרנג'ים משתבצים. אין פה שום משהו מיוחד. וגם לגבי כל הנושא של בתי הספר העל יסודיים. צריך לזכור שבפתח תקווה, ורשמנו את זה גם בתשובה במפורש, אין תיכונים דתיים. זה נושא, עלה פה באיזו הזדמנות ודיברנו עליו באריכות גם במועצה. בפתח תקווה אין ביקוש מספיק לתיכונים דתיים, ואי אפשר לפתוח תיכון לקבוצה קטנה של אוכלוסייה, ואנחנו יודעים שמשרד החינוך מבהיר שהחינוך הממלכתי דתי העל יסודי הוא אזורי. גם הישיבות התיכוניות הן אזוריות וכו' וכו'. לכן ילדי פתח תקווה שמתאימים לתיכון דתי ורוצים תיכון דתי, יש הרבה ילדים יוצאי העדה גם שאומרים 'אנחנו לא רוצים ישיבות, אנחנו רוצים תיכון דתי רגיל'.

אז כמו הילדים האחרים בעיר, הם מופנים לתיכונים שנמצאים בקרבת העיר, עם הסעות ועם תשלום של אגרת לימודי חוץ. במקרה של יוצאי אתיופיה, במיוחד עם הם עולים, זאת אומרת, שהם לא ילידי הארץ, עם תשלום כמעט מלא של שכר לימוד וקבלת אחריות גם על כל הנושא של הלמידה, במידה ויש בעיות, או צריך שיעורי עזר וכו'. לכן אני אומר, מאוד התפלאתי לשאילתא הזאת, כי במקרה הזה באמת, רבותיי, בשנים האחרונות אין בעיות של שיבוץ ילדי אתיופיה, לא מעבר לנורמה הרגילה של ילדים שרוצים לפה.

עו"ד ר. גרינברג: אז בוא אני אתמקד. אני שמעתי את התשובה,

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,22222222 ממממייייווווםםםם 22226666....4444....2222000011115555 קודם כל אני מודה לך על התשובה. אבל נתמקד. לדוגמא, תלמידים שרוצים ללמוד בתוך פתח תקווה ולא להישלח לבני ברק או לראש העין לתיכונים.

מר ר. הופנברג: אם תלמיד רוצה ללמוד בפתח תקווה, בבית ספר

תיכון דתי ואומר 'אני לא רוצה ישיבה', אז אני לא יכול להקים רק בשבילו בית ספר.

עו"ד ר. גרינברג: מה זה לא רוצה ישיבה? נגיד ישיבת כפר גנים.

מר ר. הופנברג: אבל הוא לא רוצה ישיבת כפר גנים. להיפך, אני

רוצה להגיד לכם, יש מקרים של ילדים, שאני יכול לשבץ אותם בישיבה תיכונית, והם אומרים לי, הם והוריהם אומרים-

עו"ד ר. גרינברג: אתה אומר כל כמות האנשים ש...

מר ר. הופנברג: "אני לא רוצה ישיבה".

עו"ד ר. גרינברג: קודם כל, את החומר, אם אפשר להחזיר, שנוכל-

מר י. ממן: ברור, זה בשבילך היה.

עו"ד ר. גרינברג: קודם כל הוא חלקי.

מר י. ממן: לא, הוא לא חלקי.

מר ר. הופנברג: לא, לא. רק על גני ילדים. אתה שמעת...

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: גם יסודי אין שם.

מר י. ממן: לא, אבל יסודי זה לפי אזורי מיפוי קבועים מראש.

מר ר. הופנברג: תביא לי את המייל שלך, תקבל עכשיו את הכל,

בסדר?

מר י. ממן: בתי ספר יסודיים זה אזור מיפוי. אתה לא יכול

לשנות אזור מיפוי.

עו"ד ר. גרינברג: א' – הם לא משבצים רק על פי אזורי מיפוי.

מר י. ממן: למה לא?

עו"ד ר. גרינברג: כי הם מפזרים אותם בכל העיר, שלא יהיה עומס

במקום אחד. אני אומר, 84 התלמידים שמופיעים פה, שלומדים באמית בר אילן. דרך אגב, אמית בר אילן זה דווקא בית ספר טוב, אני למדתי שם.

מר ר. הופנברג: כל בתי הספר שאתה מצביע עליהם, משמשים

כתובת לילדי פתח תקווה שהולכים לסוגים שונים של תיכונים שהם לא ישיבתיים. וכמו שילדי פתח תקווה הפרנג'ים הולכים לשם, גם ילדים פתח תקווה יוצאי אתיופיה שרוצים את הכסף...

עו"ד ר. גרינברג: אני רוצה להבין, ברשותך. ה- 84 תלמידים

שמשובצים פה נווה שרה, אולפנת זבולון, עתיד ראש העין... בר אילן.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

הרב א. בוסו: איפה זה המקום שאמרת נווה שרה?

מר ר. הופנברג: בקרית הרצוג בבני ברק.

עו"ד ר. גרינברג: זה של מעיין החינוך בטח.

מר ר. הופנברג: לא, לא, לא.

עו"ד ר. גרינברג: בקיצור, ה- 84 תלמידים האלה, כל ה- 84 רצו ללמוד

מחוץ לפתח תקווה בתיכונים?

מר ר. הופנברג: לא שהם רצו ללמוד בפתח תקווה, הם היו שמחים

שנעביר את התיכונים האלה לתוך פתח תקווה.

עו"ד ר. גרינברג: לא, אף אחד מהם לא רצה להשתבץ לדוגמא

בישיבת כפר גנים? גם המוכרים שאינם רשמיים התיכונים?

מר ר. הופנברג: מה?

עו"ד ר. גרינברג: במוכרים, יש פה תיכונים גם שהם זה, אף אחד לא

רצה להשתבץ במקומות אחרים?

מר ר. הופנברג: רק במוכרים יש תיכונים. מוכר שאינו רשמי אין

תיכון. ישי בות תיכוניות או ישיבות קטנות.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: אז מתוך ה- 84 אף אחד לא רצה להשתבץ?

מר ר. הופנברג: לא. יכול להיות שהיה פה ושם איזה מישהו שרצה

להשתבץ, אבל היה לו מבחינת היכולות הלימודיות שלו פערים גדולים כאלה, שזה היה בלתי אפשרי.

עו"ד א. דיעי: סתם דוגמא, בנועם הם קידמו בזמנו 3-4 ילדים

שרצו, אין בעיה. מיד נועם קיבלו אותם בישיבה. ז'- ח' למדו, נתנו להם...

בכיתה ט' 2 פרשו ל- ו', אחד הלך לאמנון יצחק, אחד הלך למקום אחר. הם לא רצו. אתה יודע... זה לא רק...

מר ר. הופנברג: השנה באו אלינו לשיבוץ ילדים מבית הספר היסודי

דרכי נועם. הגיעה קבוצה של ילדים, התעצבנתי מאוד. התרגזתי מה פתאום דרכי נועם לא יקלטו אותם במסלול ההמשך. התברר שהתלמידים לא מסכימים. הישיבה באה ואמרה 'כל ילד שלמד ביסודי, אני אקלוט אותו בישיבה'. יותר מתאים, פחות מתאים, לימודים, נסתדר. הילדים אמרו 'סליחה, מה זה כל הדוסיות הזאת? לא בשבילנו'. סך הכל אתה יודע, אנחנו לא רוצים להיות כמו, תסלחו לי רגע על הבדיחה, כמו אותו צופה שאמר 'עזרתי לזקנה לעבור את הכביש, היא התנגדה קצת, בסוף הצלחתי'. אם הילד לא רוצה ישיבה תיכונית ורוצה תיכון, אז לשם צריך לשלוח אותו.

עו"ד ר. גרינברג: מי שמסכים ללכת לישיבה, ימצא את הפתרון בפתח

תקווה?

מר ר. הופנברג: בכלל, אנחנו מטפלים אחד- אחד בכל ילד במסלול

שלו, ברצון שלו, ביכולת הלימודית ולתת לו מענה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: אם יש להם בעיות שהוא מכיר נדב.

מר ר. הופנברג: אבל אנחנו הכתובת.

עו"ד ר. גרינברג: אז יפה, זה מה שאני רוצה להגיד. אנחנו לא

הכתובת.

הרב א. בוסו: אם יש משהו ספציפי שרוצים במוסד מסוים, שזה

כן לרצונם-

עו"ד ר. גרינברג: אם יש משהו ספציפי, ישירות ל...

הרב א. בוסו: תשלח אליו, תוכל לכתב את רמי.

מר ר. הופנברג: בשמחה רבה, כולם.

עו"ד ר. גרינברג: ישירות, ללכת אליהם, לפתור בעיה ולטפל בזה אם

אין מענה.

הרב א. בוסו: תודה רבה.

מר א. סופר: רגע, הוא דיבר על משהו ספציפי. הוא שאל לגבי

רכז הנוער גדי עזריה.

מר ר. הופנברג: זה לא קשור לחינוך.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

הרב א. בוסו: זו לא השאילתא כרגע בשיבוץ.

מר א. סופר: יש לזה תשובה?

הרב א. בוסו: אני לא יודע, לא מכיר.

עו"ד ר. גרינברג: אמרתי לך את התשובה. אתה גם שואל שאלות

קיטבג?

מר א. סופר: מה התשובה?

עו"ד ר. גרינברג: שהוא לא מקורב לאנשים הנכונים. מה השאלה?

הרב א. בוסו: אבל זה לא הדיון.

מר א. סופר: אתה מנסה להגיד שמי שמקורב לא מפוטר, ומי

שלא מקורב כן מפוטר?

הרב א. בוסו: תודה רבה, הדיון הזה כרגע הסתיים, תודה.

סיימנו.

מר יעקב ממן: את השאילתא הזאת סיימנו, אני עובר לשאילתא

הבאה של עו"ד רמי גרינברג. שאילתא בנוגע לאלימות הגואה סביב מקומות בילוי בפתח תקווה. לאחרונה רבו מקרי האלימות סביב מקומות הבילוי בעיר, ואף אירעו מספר רב של פגיעות קשות נפש וגם ברכוש. יתר על כן, המשטרה 24

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,22222222 ממממייייווווםםםם 22226666....4444....2222000011115555 הוציאה צווי סגירה רבים בעיר, למקומות בילוי אשר התרחשו בהם מקרה האלימות. השורה התחתונה שלא בטוח לבלות בעיר. יחד עם זאת, בעלי מקומות בילוי משקיעים כסף רב להשגת תחושת הביטחון אצלם, אך זה לא מספיק. על הרשות לדאוג להגביר את סיורי הביטחון באזורי הבילוי, ולהראות נוכחות ולהפגין בולטות, ובכך להשיג את ההרתעה שתמנע אלימות ופגיעה בגוף וברכוש, ותקנה ביטחון יותר טוב לבליינים בעיר. ביטחון זה מושג על ידי פרישת מצלמות באזורים אלה, שיפקחו בזמן אמת על ידי מוקדנים. לפיכך אבקש לדעת מה מערך האבטחה/ביטחון שהעירייה מפעילה היום באזורי הבילוי בשעות הרלוונטיות כמובן, מדוע לא יוקם מערך ייעודי שיבצע סיורים במקומות הבילוי בשעות הרלוונטיות. האם יש מצלמות המרשתות אזורי הבילוי, ואם אין, תוך כמה זמן מתכננת העירייה להתקין מצלמות כאלה? בכבוד רב, רמי גרינברג עו"ד, חבר מועצת העיר.

הרב א. בוסו: רמי, בעקבות מה זה עלה?

עו"ד ר. גרינברג: מה זה בעקבות?

הרב א. בוסו: ... פעם שעברה ברוח הדברים?

עו"ד ר. גרינברג: מה? לא הבנתי.

מר יעקב ממן: מענה: לכבוד חבר המועצה רמי גרינברג שלום רב,

הנדון: מענה לשאילתא בנוגע לאלימות הגואה סביב מקומות בילוי בפתח תקווה, מצורפת תשובתו של שלומי ערה, מנהל תכנית עיר ללא אלימות, ומ"מ מינהל השיטור העירוני, בברכה, איציק ברוורמן, ראש העיר פתח תקווה.

להלן התייחסות לשאילתא בנדון. א' – צווי סגירה רבים הוצאו עד היום 5 25

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,22222222 ממממייייווווםםםם 22226666....4444....2222000011115555 צווי סגירה, 4 קטטות, 1 זריקת רימון ואלימות. ב' – התנאי לקבלת רישיון עסק הינו פרישת מצלמות פנים וחוץ בכל עסק, ומשמשים את גורמי הביטחון בעת הצורך. ג' – הגברת סיורי הביטחון במערך ייעודי. קיים מערך נרחב שיטור עירוני במתכונתו החדשה לבצע בסופי השבוע סיורי נחשול.

עו"ד ר. גרינברג: נחשול?

מר יעקב ממן: כן.

עו"ד ר. גרינברג: או- אה.

מר יעקב ממן: כאילו אתה מידי פעם עושה סיורים ואתה לא יוצר

צפי מדויק מתי יגיע. כי נחשול מגיע אחת ל- .7 אחר כך אם יש שאלות, זה בסדר. אם יש שאלות, רמי תמיד יש לו שאלות, אני מכבד את השאלות, הוא יקבל תשובות עד הסוף, אין בעיה. פעמיים בלילה להפגנת בולטות ונוכחות, וכן מבצעים יזומים באזורים הנ"ל. מבצעי אכיפה... במועדונים, וביקורת אכיפה רישוי עסקים. מתבצעים סיורים לעיתים במקומות הנ"ל, וכמובן טיפול בהתאם לקריאות מוקד או משטרה. בנושא הקמת המוקד הרואה, זאת אומרת, רישות העיר במצלמות – בימים אלו אנו שוקדים על הקמת מוקד רואה ורישום אתרים על פי מיפוי במצלמות, כולל אזורי בילוי, יישום החל מהרבעון האחרון של ,2014 זה אומר יועץ תכנון. כרגע אנחנו נמצאים בשלבים מאוד מתקדמים. אני כרגע מוסיף לשאילתא, אחת הבעיות שיש לנו זה נושא של העברת האינפורמציה. אנחנו כרגע בוחנים מה שעשו בראשון. זה הנחת סיבים אופטיים בכל העיר וגם בתל אביב.

עו"ד ר. גרינברג: אני מקווה שלא לקחתם מתכנן לבדוק את הדבר

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר יעקב ממן: ברור שלקחנו.

עו"ד ר. גרינברג: ברור. זה כסף של אבא שלנו.

מר יעקב ממן: רמי, תן לי לסיים את השאילתא.

עו"ד ר. גרינברג: יש כבר תכנית, לקחו מתכנן, נעשתה פרישה של

ירום הנדסה, תבדוק אצל יוסי קרואני, הוא ייתן לך אותה. קחו עוד מתכנן.

מר יעקב ממן: אני יכול לסיים את השאילתא.

מר ש. ערה: מה הקשר...?

מר יעקב ממן: שלומי, אני מבקש ממך.

עו"ד ר. גרינברג: מה הקשר בין מה למה?

מר יעקב ממן: אני מבקש ממך. אתה תענה רק כשנגיד לך לענות,

בסדר? אתה איש מקצוע, אתה לא מתווכח עם חברי מועצה. השורה התחתונה שבטוח וכיף לבלות בעיר. נמשיך ונעשה למען ביטחון התושבים בכל רחבי העיר. בבקשה, רמי.

עו"ד ר. גרינברג: קודם כל, זו תשובה די מספקת ברגע שאתה באמת

אומר שאתם הולכים להקים מוקד רואה ורישות של אזורי ה-

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר יעקב ממן: אנחנו עובדים על זה מאוד קשה.

עו"ד ר. גרינברג: בסדר גמור. אז קודם כל אני שמח לשמוע. רק

השאלה, לא הבנתי מתי זה יתבצע בסופו של יום.

מר יעקב ממן: אם אתה רוצה ובלי קשר של היועצים, אז אנחנו

עובדים ביחד עם המשרד לביטחון פנים. הלכנו ולקחנו מהמאגר שלהם איזה יועצים עשו בערים אחרות בזמן האחרון. בוסו היה יו"ר הוועדה, אני בכוונה לא הייתי, שלא יגי דו שאני...

עו"ד ר. גרינברג: לא, זה לא לכיוון הזה בכלל.

מר יעקב ממן: אני אומר לך, נבחר יועץ שזה התפקיד שלו, להכין

את המכרז לפרישת המצלמות. כל הזמן משטרת ישראל יושבת בישיבות האלה כדי לדעת מה הצרכים שלהם, מה הצרכים של העירייה. ישבנו עכשיו איתם לגבי רישות העיר בסיבים אופטיים, כמו שעשתה את זה עיריית ראשון. אכן קיימת תכנית ישנה עם פרישה ישנה שנסתמה עד היום, של צנרת ריקה שקיימת. אנחנו מכירים.

עו"ד ר. גרינברג: לא, אין עדיין.

מר יעקב ממן: שנייה, שנייה רגע. לכן אני אומר, אנחנו עובדים

בצורה מאוד- מאוד מדויקת, בשיתוף עם משטרת ישראל ועם המשרד לביטחון פני ם.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: קודם כל אני שמח לשמוע וזה מצוין. אני רק אומר

עוד פעם, צפי. בכל דבר שעושים-

מר יעקב ממן: ערה, בוא תן לו צפי.

עו"ד ר. גרינברג: בכל פרויקט הכי קטן שעושים היום בשוק, נותנים

לך לוחות זמנים.

מר יעקב ממן: שלומי כרגע בתפקידו הוא למעשה מנהל את

התכנית לעיר ללא אלימות. מחר יש מכרז למנהל השיטור העירוני, אני מקווה שייבחר מישהו, כי נבחרו 2 ופרשו. הוא כרגע ממלא את 2 התפקידים. אז בוא תענה לו לגבי הנושא של הרישות, היכן זה עומד, מה אנחנו עושים, וגם לוח זמנים לפחות או יותר מה שיש לנו. בבקשה.

מר ש. ערה: ... רבעון ד' אמורים כבר לראות...

מר מ. משה: אתה יכול להציג את עצמך בבקשה.

מר ש. ערה: הציג אותי המנכ"ל.

מר יעקב ממן: לא משנה, תציג, תציג. שלומי ערה, סגן אלוף

במילואים בצה"ל. שלומי ערה הוא מנהל התכנית לעיר ללא אלימות.

מר ש. ערה: אני מנהל את תכנית עיר ללא אלימות מזה כשנה

וחודש בעיר. בחודש וחצי האחרון גם ממלא מקום מנהל השיטור העירוני.

הצגנו את התכנית באחת הישיבות בעבר, אנחנו לא ניכנס לזה. לעצם העניין, 29

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,22222222 ממממייייווווםםםם 22226666....4444....2222000011115555 גם בתשובה כתבנו שברבעון ד' אנחנו מקווים לראות ניצוצות ראשונים בשטח של מימוש תפיסת ההפעלה שאנחנו מגבשים אותה כבר כמה חודשים, ועד שאנחנו לא נהיה סגורים עליה, אנחנו לא נעשה כלום כדי לא לעשות טעויות ולא לבזבז משאבים יקרים שלנו. זה אומר מוקד רואה חדש עם טכנולוגיה חדשה, עם יכולת צפייה ופריסה במקומות שבהם אנחנו נמקם את המצלמות.

תשתיות כמו שהמנכ"ל ציין. צריכים להבין שהתכנית היא תהיה תכנית רב שנתית. אי אפשר, ושאף אחד לא יצפה שבשנה אחת אנחנו נרשת את כל המקומות. אנחנו מיפינו כ- 70-80 אתרים בעיר.

הרב א. בוסו: על פי נתוני מוקד לאורך תקופות.

מר ש. ערה: על פי נתוני משטרה ומוקד, יש עבודה מאוד- מאוד

יסודית בהקשר הזה, ואנחנו נדרג את זה בהתאם לתקציבים אנחנו נגיש תכנית רב שנתית למנכ"ל שהוא יעשה איתה מה שצריך.

הרב א. בוסו: כמובן שזה בשיתוף ו- matching שמגיע מהמשרד

לביטחון פנים.

עו"ד ר. גרינברג: מה שאני הבנתי מכל המילים היפות, שאתה אומר

שבסוף השנה הזאת, רבעון ד', שזה אומר בערך מחודש אוקטובר ,2015 כבר יהיה ביצוע של מה, של רישות של מצלמות, של הרמת מוקד רואה?

הרב א. בוסו: לא, לא, לא.

מר ש. ערה: של הוספת מספר אתרים חדשים ברחבי העיר.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: הוספת מצלמות, לא הקמת המוקד הרואה.

הרב א. בוסו: תקשיב, מוקד רואה, לפחות גם כן בתפיסה

שנרקמת כאן, הוא משהו הרבה יותר גדול ורציני. שלא כדאי לעשות מוקד ואחר כך את המצלמות. נכון לעכשיו, עם הקמת המצלמות שאנחנו הולכים לרשת בעיר בשלבים הראשונים, אנחנו יכולים להתחבר למוקד הקיים ולמצלמות הקיימות ולתת מענה בשילוב כמובן עם עיר ללא אלימות, המוקד העירוני והאגף לביטחון. אז אני אומר, בשלב הזה, כן, עד סוף הרבעון שדיברת עליו, כבר יהיה ביצוע של התקנת מצלמות בפועל.

עו"ד ר. גרינברג: להתקין עוד מצלמות?

הרב א. בוסו: יפה.

עו"ד ר. גרינברג: כבר 10 שנים מתקינים פה מצלמות. לא משנה את

התפיסה.

הרב א. בוסו: לא, מדובר במצלמות על פי תכנית של המשרד

לביטחון פנים עם פרישה, מצלמות חכמות שנותנות מענה.

עו"ד ר. גרינברג: רגע, חלק מהפרישה הזאת של התכנית בסוף השנה

זה לדוגמא באזורי בילוי גם?

הרב א. בוסו: פארקים שמועדים, גנים וכאלה.

עו"ד ר. גרינברג: ובאזורי הבילוי גם כן? עד סוף השנה?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

הרב א. בוסו: כן, גם ברח' חיים עוזר. נבחרו האזורים שהם

האזורים האדומים במילים אחרות.

עו"ד ר. גרינברג: אין בעיה. אז אתה אומר שעד סוף השנה הזאת לא

יהיה מוקד רואה, יתחילו בהתקנת עוד אתרים של המצלמות.

מר יעקב ממן: אנחנו נציג בפני מועצת העיר את תכנית הפרישה,

כולל שלבי הביצוע.

עו"ד ר. גרינברג: מתי תציגו את זה?

מר יעקב ממן: בסוף השנה. אולי לפני כן.

עו"ד ר. גרינברג: אין בעיה. אבל אתה אומר שעד סוף השנה יותקנו

מצלמות באזורי בילוי?

מר ש. ערה: גם. ולא בכל הבילוי. ורק אני רוצה להגיד לך,

שהמצלמות האלה לא יפתרו את הבעיה שאתה העלית פה. המצלמות זה עוד אמצעי. מצלמה לא תפתור לא זריקת רימון ולא דקירה, אז ככה שזו סיסמא, שבגלל שתהיה מצלמה, מישהו שיחשוב שהאלימות תיפסק. זה עוד אמצעי התרעתי.

עו"ד ר. גרינברג: קודם כל, מי שרוצה לעשות משהו-

הרב א. בוסו: וכשהוא אמר ממלא המקום... אנחנו צריכים לזכור

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,22222222 ממממייייווווםםםם 22226666....4444....2222000011115555 ולומר, וגם לשבח בהקשר הזה שלומי, שלקח על עצמו בתקופה האחרונה את הנושא של הניהול לשיטור עירוני. מדובר בעבודה משותפת עם המשטרה. אבל בראש ובראשונה לתת מענה לתושבי העיר.

עו"ד ר. גרינברג: בסדר גמור ראיתי, אני מתרשם ממה שאתם

אומרים שנעשית עבודה.

הרב א. בוסו: ואני חושב שאם ייתנו מענה, ואפשר לראות את זה

בגרף במוקד העירוני איך הבעיות והטענות ירדו, וניתנים מענים מיידיים להרבה מוקדים שהיו בעייתיים, ויש גם כן תוצאות מבורכות. זו למעשה עבודה אמיתית.

עו"ד ר. גרינברג: אני רק רוצה להתמקד עוד פעם. בסדר גמור, ואני

אמרתי בסדר. אני רק אומר, אם עד סוף שנה מתוכנן להקים גם, אני חוזר לשאילתא שלי, כי לא דיברתי, מתכונן לשים מצלמות באזורי בילוי-

הרב א. בוסו: כן, כן, גם באזורי בילוי.

מר יעקב ממן: גם באזורי בילוי, כי יש לנו בעיות.

עו"ד ר. גרינברג: והמוקד רואה עצמו, אמור לקום בשנת 2016 לפי

דעתך?

מר יעקב ממן: לדעתי אנחנו צריכים להתחיל, לידיעת כולם, אנחנו

בשלבים סופיים של הפינוי של המרתפים פה. כל הארכיון, סרקנו את הכל.

יהיה גם בתפיסת הביטחון, בזמן חירום נוכל לראות את זה גם פה למטה. גם 33

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: אז המוקד בשנת 2016 פחות או יותר?

הרב א. בוסו: מבחינתנו אנחנו רוצים כבר להתחיל בהקמת

המוקד הרואה גם.

עו"ד ר. גרינברג: אין בעיה, אתה אומר ב- 2016 סביר להניח יוקם?

הרב א. בוסו: כן, כן, בהחלט.

מר ש. ערה: בעזרת ה', יכול להיות שגם לקראת סוף שנה, יהיה

לנו כבר דסק שאנחנו נאייש בו 2 חבר'ה. אם אנחנו נסכם את זה ונראה שבתפיסה זה נכון, כדי להתחיל מודל שחבר'ה יתחילו לשבות ולצפות כבר מעכשיו, למרות שלא תהיה הפריסה המלאה. אבל היום בעיר יש כבר כ- 140 מצלמות פרושות.

עו"ד ר. גרינברג: באזורי בילוי אין.

מר ש. ערה: גם באזורי בילוי.

עו"ד ר. גרינברג: של העירייה? איפה יש מצלמות של העירייה באזורי

בילוי? מצלמות של העירייה, שמחוברות למוקד של העירייה, יש באזורי בילוי? אני שואל.

הרב א. בוסו: מה זאת אומרת? יש ברח' חיים עוזר, יש בפארק

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: אני מדבר לדוגמא ברמת סיב, אזורי בילוי, איפה

שהיה את האלימות מה שנקרא, שנתקלנו לאחרונה.

מר ש. ערה: כל אחד מבלה שהוא רוצה. יש כאלה שמבלים

בפארק הגדול. אתה מתכוון-

הרב א. בוסו: הוא מתכוון מקומות של הפאבים, ערב שבת.

עו"ד ר. גרינברג: ששם יש את הבעיות שאנחנו נתקלים ורואים ששם

יש את הבעיות שאנחנו נתקלים.

מר ש. ערה: רמי, אני יכול להגיד לך. אחד – יהיה. שניים – אני

אומר לך שהפתרון האמיתי לזה זה הנוכחות והבולטות ויכולת התגובה המהירה שלנו גם. המצלמות הן אמצעי הרתעתי. מה שיפתור באמת את הבעיה הזאת, זו נוכחות שלנו והשיטור העירוני יצטרף פה חזי, מפקד השיטור העירוני של המשטרה. יש לנו הגברת נוכחות, יש לנו לפחות 4-5 ניידות, מחמישי- שישי- שבת הם... למוקדים האלה, זה נקודות חמות שהן מוגדרות שם.

עו"ד ר. גרינברג: 5 ניידות של שיטור משולב שעובדות באזורי הבילוי

בעיקר?

מר ש. ערה: עובדות באזורי בילוי. יש לנו שת"פים עם התנועה

שעושים שם את בדיקות הינשופים עם מתנדבים ולא מתנדבים.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

הרב א. בוסו: כולל עם פעולות מנע מראש במקומות הללו.

מר ש. ערה: פעולות מנע ולקראת חגים ואירועים שכאלה.

הרב א. בוסו: היתה פעילות מאסיבית לפני החגים גם כן באזורי

התעשייה בגלל הפריצות שהיו שם במפעלים ומדובר באפס התפרצויות באזור התעשייה למפעלים ולמקומות הללו.

עו"ד ר. גרינברג: הבנתי, אני רק רוצה להדגיש בשבילך יותר,

מצלמות בסופו של יום, יש מערכי גבול שלמים של מדינת ישראל שמתבססים על מצלמות ותצפיתניות. אז אין ספק שזה משהו שלא רק מרתיע, שגם מונע.

כמעט כל מערכי הגבול של מדינת ישראל היום, הן בדרום והן בצפון ובכל מקום, מתבססים על מצלמות ותצפיתניות בצורה כזאת או אחרת.

מר ש. ערה: 26 שנה בצבא עסקתי בזה, ואני יכול לתת לך

הרצאה פה בנושא, אבל בסדר.

עו"ד ר. גרינברג: יש מערכי גבול שלמים של מדינת ישראל ובצבא

שמתבססים על מצלמות, וזה בעיקר רוב הדברים. אז מצלמות זה עוזר. נכון שמצלמה סתם שאף אחד לא יתצפת עליה, וגם אם מישהו יתצפת עליה ולא יהיה לו צוות תגובה מהיר שיכול לתת מענה ברגע שהוא ראה אירוע, זה לא עוזר. אבל הבסיס זה המצלמה. הנדבך השני זו התצפיתנים שעוקבים אחרי זה 24 שעות ויכול לזהות את האירוע בזמן אמת. והדבר השלישי, שיהיה לו צוות שהוא יכול להפעיל אותו בזמן אמת. ה- 3 נדבכים האלה נותנים מענה.

לזה אין לך מענה אחר לתת. גם אם יהיה צוות נחשולים שיסתובבו 24 שעות, 36

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,22222222 ממממייייווווםםםם 22226666....4444....2222000011115555 אז מאחד שגם בא מהמשטרה, בדרך כלל אומרים לך 'כשאתה רוצה לתפוס משהו, אל תסתובב סתם. תעמוד, אתה תתפוס את הפשע'. כשאתה מסתובב שם, אף פעם אתה לא רואה כלום. אבל כשיש מוקד שהוא רואה, אז הוא באמת יכול להסתובב כמה שהוא רוצה, ואז מישהו מכווין אותו לאזור עצמו.

מר ש. ערה: יאללה, תבוא להתנדב איתנו בלילות, נתפוס אותם

ביחד.

עו"ד ר. גרינברג: אם אני אקבל שעות נוספות כמוך, כוננויות.

מר יעקב ממן: אנחנו עוברים לסדר היום, חברים.

עו"ד ח. דב מילביצקי: שנייה, לפני שמתחילים עם סדר היום. יש סיבה

שראש העיר איננו? לא שחלילה אני מוריד מערכו, זה לא בא מהמקום הזה.

מר יעקב ממן: חנוך, אני לא מסתכל על היומן שלו.

עו"ד ח. דב מילביצקי: אני שואל אם אתה בתור מנכ"ל העירייה או לפחות

סגן ראש העיר-

מר יעקב ממן: הוא כרגע ממלא מקום ראש העיר, הוא מנהל את

הישיבה.

עו"ד ח. דב מילביצקי: אז בוא, אוריאל. יש סיבה מדוע ראש העיר לא

נמצא?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

הרב א. בוסו: אני לא-

עו"ד ח. דב מילביצקי: אתה לא יודע? כי זה כבר כמה ישיבות רצוף שראש

העיר לא טורח להגיע. יש סיבה?

הרב א. בוסו: אני לא מנהל לו את היומן, הוא בעל הבית לעצמו,

ילד גדול. זה לא הדיון.

עו"ד ח. דב מילביצקי: אני לא שואל על ילד גדול.

הרב א. בוסו: לא, לא, לא. לא יודע, לא.

עו"ד ח. דב מילביצקי: לא יודע? זאת אומרת, אף אחד מכם לא יודע למה

ראש העיר לא נמצא פה כרגע? אחד מהעוזרים אולי יודע?

הרב א. בוסו: אני בדקתי דרך אגב ברשויות אחרות, ישנם

מקומות שעל פי חוק מינו יו"ר למועצת העיר, שהוא מנהל את הישיבות מלכתחילה, וראש העיר מלכתחילה לא נמצא כמעט באף ישיבות המועצה.

תבדוק את זה ברשויות גדולות כמו פתח תקווה.

מר יעקב ממן: דרך אגב, חוק העיריות החדש מעגן את זה.

עו"ד ח. דב מילביצקי: לכשיעבור. בינתיים הוא לא עבר.

הרב א. בוסו: לא, לא, לא. ישיבות של מועצת העיר זה קיים

שבחוק-

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ח. דב מילביצקי: מי זה יו"ר מועצת העיר פה בפתח תקווה?

הרב א. בוסו: לא מונה בפתח תקווה.

עו"ד ח. דב מילביצקי: אני שואל.

הרב א. בוסו: לא מונה בפתח תקווה יו"ר מועצת העיר.

עו"ד ח. דב מילביצקי: יפה. לא מונה, לכן זה לא רלוונטי מה שאתה אומר

כרגע.

הרב א. בוסו: אבל אני אומר, כשמונה-

עו"ד ח. דב מילביצקי: אבל זה לא רלוונטי.

הרב א. בוסו: זאת אומרת, שהדבר הזה קיים שראש עיר לא חייב

להיות בישיבות מועצה.

עו"ד ח. דב מילביצקי: יש פה את העוזר של ראש העיר, נכון? הוא יודע

אולי?

הרב א. בוסו: לא משנה, הוא לא צריך לענות.

עו"ד ח. דב מילביצקי: אולי נקרא לעוזר השני.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

הרב א. בוסו: תשאל את ראש העיר 'איפה אתה נמצא?'.

עו"ד ח. דב מילביצקי: היועץ, סליחה. אולי הוא יודע? לא יודעים. הבנתי,

תודה.

מר א. סופר: רגע, איזה יועץ התכוונת? זה שבהסכם, זה שבזה.

יש כ ל מיני יוע צים.

ד. דיון בהצעה לסדר יום של מר גלעד שדמון בנושא: "צוברי הגז בעיר".

מר יעקב ממן: דיון בהצעה לסדר יום של מר גלעד שדמון, בנושא

צוברי הגז בעיר. בבקשה, גלעד.

מר ג. שדמון: איפה רק המצגת?

מר יעקב ממן: חן, תפעיל את המצגת לגלעד בבקשה.

מר ג. שדמון: אני אפתח ואומר רק שכהכנה להעלאה לסדר היום

של הנושא, הלכתי לחקור אותו קצת. עשיתי ראיון עומק עם בן אדם שקידם מאוד- מאוד את הנושא הזה בארץ ובעיר שלו, עם מייק סקה, המהנדס של הרצליה. שוחחתי וחקרתי את הנושא גם עם אבנר אקרמן, שהוא מהנדס העיר נתניה, ועם חברת הכנסת ויו"ר ועדת הפנים בקדנציה האחרונה מירי רגב.

ובדקתי את הנושא הזה מאוד לעומק, כך שאני מכין פה הצגה של הנושא למיטב ידיעתי, מתוך רצון לקדם את זה בפתח תקווה, כמובן בתיאום עם מהנדסת העיר, עם צילה ועם כל הצוות. זאת אומרת, כל מי שנענה לבקשתי.

בטח יהיה להם גם מה לומר בנושא. אז דבר ראשון שהייתי רוצה להראות 40

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,22222222 ממממייייווווםםםם 22226666....4444....2222000011115555 לכם, יש פה 3 קליפים קצרים ברשותכם. בתאריך ה- 17.6.11 בשעות הערב, החריד את נתניה פיצוץ נוראי ליד כיכר העצמאות. התוצאה של הפיצוץ הזה היתה הרבה אי הבנה, לא הבינו מה, חשבו פיגוע וכן הלאה. 4 אנשים נהרגו, 80 איש נפצעו, ובניין שלם נראה כמו שאני אראה לכם עכשיו איך שהוא נראה. זה צילום יומיים אחרי זה, כי זה היה לאור יום. הצילום הראשון היה בלילה, אז חסכתי לכם את זה. שימו לב פה לבתים, טור שלם של בתים, כמו אחרי הפגזה בעזה. תארו לעצמכם, דמיינו לעצמכם איך זה היה נראה לפני כן. בואו נראה קצת מה קורה כשבלון גז מתפוצץ. זו תמונה של תאונה שהיתה מעורבת בה משאית עם בלוני גז, רק תראו על מה מדובר. זה בתוך רכב שצולם.

???: אנשים מצלמים במקום לברוח.

מר ג. שדמון: יש מצלמים, יש בורחים. אני לא מקנא במי שישב

שם אוטו או נתקע בו. זה לא בארץ. נחסוך גם את זה מכם, את המראות שאחר כך. וכאן קליפ קצר שדוד רביבו מהנדס גז, מסביר קצת על הנושא של צוברי הגז, ואז אני אמשיך הלאה.

*** מוקרנת סרטון ***

מר ג. שדמון: עד כאן הקליפים, אפשר להדליק את האור.

ברשותכם, אני אעבור למקום הטבעי שלי. כאמור, האירוע שקרה בנתניה, האירוע המצער באמת שגבה נפשות, עורר את המדינה ואני יכול להגיד מכמה זוויות שראיתי, בטוח שיש הרבה זוויות לדברים, כמו כל דבר שאנחנו מכירים בחיים. במאי 2012 נכנס מייק סקה מהנדס העיר הרצליה, עם ניסיון רב. הוא היה מהנדס העיר יקנעם 18 שנה ועכו 3 שנים. נכנס להרצליה והחליט לבדוק את הנושא הזה של נושא הגז. הוא פשוט ביקש לברר מיקום צוברי גז ליד מוסדות חינוך. זה דבר שעניין אותו, הוא לא חשב שייפתח מזה משהו יותר 41

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,22222222 ממממייייווווםםםם 22226666....4444....2222000011115555 גדול. ואז הוא גילה שיש כאלה גם בתוך מוסדות חינוך, לא רק ליד מוסדות חינוך, ללא היתר בנייה וללא רישוי. ואז הוא פנה לחברות הגז הרשומות, וביקש מיקום והיתר של כל הצוברים. הוא חשב שהוא יקבל תוך זמן קצר, וראה איזה פלא, לא קיבל תשובה מאף אחת מחברות הגז. טלפונים למנכלים של חברות הגז, לא העבירו לו את המנכ"לים. ואז הוא סיכם עם ראש העיר דאז, יעל גרמן, הם לקחו משרד עורכי דין ופנו לאותן חברות גז בצורה מסודרת. גם זה לא עזר. אין תשובה. ואז הוא הגיש תביעה בבית משפט השלום בינואר .2013 זה לקח קצת זמן, השופט החליט שהחברות חייבות לדווח את מיקום כל צוברי הגז בעיר. כמובן שהחברות לא דיווחו, ואז הוא פנה דרך עו"ד והוא קיבל תשובה. הוא קיבל מכל החברות רשימה, ממש כאילו הם תיאמו ביניהם את הדברים. רשימה שכוללת מספר סידורי, שנת הקמה של הצובר והמיקום. אבל המיקום היה מחוק. זאת אומרת, לא נתנו לו את המיקום. ואז הוא ערער למחוזי, והמחוזי חיזק את החלטת בית משפט השלום, ואז בלית ברירה הוא הפעיל סמכות. למהנדס העיר, מי שיודע, יש סמכות שימוע. הוא יכול להיות שריף בדברים האלה. ותוך 30 יום הוא חייב את חברות הגז, את המנכ"לים. אל תסתכלו על מהנדסת העיר שלנו, היא בסדר גמור, אני אומר לכם. אבל יש סמכות כזאת. הוא קיבל רשימות מלאות.

חלק מהמיקומים לא היו מדויקים כל כך, אבל הוא קיבל רשימות מלאות אחרי כל התהליך הזה. ובבדיקה בשטח, בהרצליה לפחות, התגלו כ- 700 צוברי גז, שחלק גדול מהם בלי גידור, עם מכסים רקובים, עם סכנת נפילה לתוך הפירים. ובמשך כל שנת ,2014 הם בעצם דנו, הוא וראש העיר שהרימו את זה, הם עשו דיונים דחופים לקבל היתרים. יש איזושהי רשימה כזאת של כל הגורמים שצריכים לאשר היתר כזה לצובר גז. כולל המשטרה, כולל מכבי אש וכן הלאה. חלק מהצוברים לא קיבלו אישור, ואז היו חייבים להזיז אותם.

חלק אושרו. מה שיכול לאשר – אושר. פעמיים בחודש ועדת משנה לתכנון ובנייה לא הספיקה, אז הוא עשה גם ועדת רישוי מתי שצריך, שוועדת רישוי 42

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,22222222 ממממייייווווםםםם 22226666....4444....2222000011115555 כוללת את ראש העיר, את המהנדס ועוד גורם שם כדי לזרז את התהליך. .כי סך הכל 700 צוברים צריכים לקבל אישור אחד- אחד. יש שם תהליך מאוד מורכב. הבאתי גם מן דף כזה של טופס טיולים שצריך לעשות. והתוצאה נכון להיום, כמה שנים אחרי התהליך, ש- %75 מהצוברים בהרצליה עם רישוי, והשאר במסלול רישוי. אבל לפחות הם יודעים איפה הם נמצאים. עכשיו מה החששות? בדקתי וחקרתי קצת את הנושא הזה מה החששות, למה חברות הגז לא שמחות לתת את המיקומים של הצוברים. הטענה הכללית היא מסחרית, שזה סוד מסחרי. אבל מאחורי הטענה הזאת עומדים בעצם נושאים אחרים.

א' – הם חששו שאולי הם לא יצליחו לאשר חלק מהצוברים, ואז זה ייאלץ אותם, או לוותר על לקוחות, או להשקיע השקעה גדולה בלהעביר את הצוברים לבלוני גז. זה תהליך של השקעה. ב' – זה חיוב רטרואקטיבי על היתרים, כי חייבים על היתרים כסף וזה חשש. ודבר שני, שעלות הסדרת צובר, עם כל ההעברה של החוקים וכן הלאה, זה בין 5,000 ל- 10,000 ₪ בממוצע, כך שהנושא הזה גם עולה להם כסף. אלה שלושת הגורמים. אני חייב לומר שכאן יש עוד כמה דברים שאנחנו חייבים לשים לב אליהם. אחד – לא טוב שמיקום הצוברים יהיה ידוע לציבור, לכולם, מכיוון שזו בעיה ביטחונית, ואף אחד לא היה רוצה שיידעו שיש צובר במקום מסוים, אם זה חשש מנפילת טילים, פיגועים על רקע פלילי וכן הלאה. אז בטוח שלא טוב שהמיקום של הצובר יהיה ידוע לכולם מצד שני, העירייה כן חייבת לדעת איפה הצוברים ומכבי האש וכן הלאה. במידה ויש שריפה, במידה ויש אירוע ביטחוני וכן הלאה, לדעת לטפל בנושא, איזה אזורים לסגור וכן הלאה. זאת אומרת, לעירייה חייב להיות מיקום מדויק ואישורים והיתרים של הדבר. כמובן התקינות שלהם שחברות הגז אמונה עליהן, יכול להיות שחברות הגז לא יקפידו, בגלל כל מיני בעיות של תחזוקה ותקציבים וכן הלאה, צריך להיות גורם מפקח, איזשהו רגולטור. והרגולטור הזה אמור להיות העירייה. מה צריך לפי המלצתו כדי לעשות את זה, כדי שבאמת דבר הזה יקרה. צריך דמות 43

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,22222222 ממממייייווווםםםם 22226666....4444....2222000011115555 מקצועית בכירה שמוכנה לעמוד בלחצים, כי זה לא פשוט. חברות הגז מפעילות לחצים, עוד כל מיני גורמים מפעילים לחצים. צריך לעמוד ולהתמיד במשימה עד הסוף. כמובן שצריך גיבוי מלא של ראש עיר שהוא גם מנהיג ומוכן לקחת את העניינים בידיים, למרות שזה לא פשוט. וכמובן להתעקש ולדרוש בשלב ראשון את המיקומים המדויקים. אחר כך לקבוע את התהליך שצריך לעשות כדי שיהיו היתרים. והם חייבים פשוט לספק את ההיתר. מה קרה בנתניה? מר בוסו, זה חשוב.

מר א. סופר: אתה גם ראש אגף ביטחון, לא?

מר ג. שדמון: בנתניה, מתוך שיחה עם מהנדס העיר אבנר אקרמן,

הוא מדבר על זה שהיום, אחרי שהם התחילו, ושימו לב, האסון קרה בנתניה בינואר .2011 אז בואו נספור: ינואר ,2012 ,2013 ,2014 ,2015 4 שנים אחרי, סך הכל %90 מהצוברים ממופים. שומע, מר בוסו, בנתניה, 4 שנים אחרי האסון, %90 מהצוברים ממופים. זאת אומרת, שעדיין %10 לא ממופים, לא יודעים איפה הם. הם עשו שכבת GIS במחשב, שמפרידה את הצוברים. זאת אומרת, שהם יודעים היום בלחיצת כפתור לתת את המיקומים המדויקים של כל הצוברים בעיר. הוא מדבר על כך שכשמחליפים צובר, אז זה לא דורש היתר, ולכן הם לא יכולים דרך התחזוקה של החברות, לחייב אותם לדווח איפה המיקומים. אבל הם הצליחו ליצור איזשהו קשר בין תמ"א ,38 וזה אתם מבינים יותר ממני, מהנדסת העיר בטח תוכל לומר על זה. שכאשר עושים תמ"א ,38 זה מחייב היתר, ואז הם חייבים לדווח איפה הצוברים. הוא המליץ בהמלצתו האישית על סקר פיסי. הוא אמר לא לסמוך על כל מה שיש, פשוט ללכת לעשות סקר פיזי על דרך האלימינציה, נאמר מבנים שהוקמו ב- 5 שנים האחרונות כבר בטח קיבלו היתרים. אלה שהם מאוד אזורי תעשייה או דברים כאלה ששם אין חשש שיהיו, אז לבטל גם אותם. וכל שאר המבנים 44

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

הנושא עלה גם בוועדת הפנים של הכנסת. חברת הכנסת מירי רגב, שהיא היתה יו"ר ועדת הפנים בכנסת הקודמת, סיפרה לי שהנושא היה מאוד- מאוד חם, ויש לו גם המשך. היא חייב לפרסם את מיקום צוברי הגז לראשי הערים ולגורמים הרלוונטיים, וזאת גם עמדת היועץ המשפטי לממשלה. לא נעשה עם זה תכלס בפועל למיטב ידיעתי הרבה מאז, ואני אשמח אם מישהו יתקן אותי.

והיא אומרת ככה, וזה ציטוט מוועדת הפנים של הכנסת 'אני רוצה לסכם אתה דיון הזה. קודם כל אני חוזרת ואומרת שיש כאן בלבול גדול מאוד, חוסר אחידות, חוסר תיאום, ופערים מאוד גדולים בכל מה שקשור לצוברי הגז. אילו היה זה באמת נושא שאין לו קשר עם בטיחות הציבור ועם אסונות, הייתי אומרת שזה לא דחוף. אבל משום שיש היבט של בטיחות הציבור וסכנה לחיי אדם, אנחנו חייבים לטפל בזה ומהר עם כל הסייגים'. ברור לכולנו שאנחנו לא רוצים לפגוע ולא רוצים לפרסם את רשימת צוברי הגז לכולם, זה ברור. אף אחד כאן לא ירצה לגרום למצב של בעיה ביטחונית. אבל כל סוגית היבט מסחרי לא מעניינת אותי. לא יכול להיות שבגלל היבט מסחרי ימנעו מידע רלוונטי לרשויות מקומיות ולגורמי הצלה, ויגידו 'אנחנו הטובים ביותר לטפל בזה.

ובנוסף, נושא יפה שעלה, היא הזמינה לוועדת הפנים תלמידי חטיבת ביניים זינמן מדימונה, שהם עשו עבודה והם פיתחו איזשהו רעיון מאוד יפה שכדאי לאמץ אותו אולי בפתח תקווה, אם תחשבו על זה. והם אומרים ככה -

התלמידים הקימו אתר אינטרנט שבאמצעותו נתבקש כל אזרח, שבסמיכות למקום מגוריו ישנם צוברי גז, לדווח. והדיווח מעודכן באתר. מי שדיווח איזשהו מיקום של אתר, רואה את האתרים שהוא דיווח עליהם. כמובן ששולחים פקח, שרואה שבאמת יש שם צובר וכן הלאה. אבל הוא לא יכול לראות את מה שאחרים דיווחו. מכיוון שכמו שאמרנו, אנחנו רוצים למנוע 45

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,22222222 ממממייייווווםםםם 22226666....4444....2222000011115555 בעיות ביטחוניות. ולכן ככה אנחנו יכולים לעשות שיתוף ציבור, ובצורה חכמה לגרום לכך שבמקום לחסוך כסף לעירייה, אם לא רוצים לעשות סקר פיזי, או במקביל אליו, כי סקר פיזי אני יודע שהוא לא זול כל כך. אז אם רוצים לעשות את זה, אפשר פשוט להשתמש בציבור והציבור ישמח לדווח איפה יש צוברי גז באזור מגוריו. זהו, התלמידים הציגו את זה בכנסת וזה יפה.

יש כאן 3 היבטים שאני רוצה לגעת בהם. אחד זה הבטיחות כי זה מאוד מסוכן. מהצד הביטחוני כמובן יש כאן כמו שציינתי. ודבר אחרון, זה כסף.

חברות הגז כנראה, אני מניח, וצריך לבדוק את זה, צריכות לשלם לעירייה, גם היתרים. גם יכול להיות, אני לא יודע, ארנונה. אם זה מקום ציבורי, מקום פרטי, אני לא יודע מה הדברים בהקשר לזה. כדאי שאנשי המקצוע יגידו וידווחו על זה. השאלה הראשונה שלי, והיא פה באמת למהנדסת העיר:

א' – האם אנחנו יודעים היום על מיקומם של כל הצוברים, גם בשטחים הציבוריים וגם בפרטיים. ואם לא, לאור הנושא שעלה כאן, מה מתכוונים לעשות עם זה?

הרב א. בוסו: לפני שניתן למהנדסת העיר לענות. קודם כל גלעד,

אני מוכרח לומר לך, אני רוצה להודות לך על הנושא הרציני, נושא מאוד רציני, על העבודה שעשית בהיבט הזה, כמו שאמרת, האסון הבא לא צריך לקרות דווקא כאן. ההיבטים שהעלית הם לחלוטין חשובים כרשות, גם בהיבט המקצועי, בהיבט הבטיחותי, בהיבט הכלכלי? נשמע את מהנדסת מה יש ומה היא מתכוננת לעשות, מה אנחנו מתכננים לעשות, ואנחנו גם כן לאחר מכן אני חשוב שגם כן נעלה את זה אם נצטרך כנושא בוועדת משנה לתכנון ובנייה. אני אעלה את זה כיו"ר. בהחלט נושא חשוב שצריך לתת עליו את הדעת. חוה, בבקשה. ד"ר חוה ארליך.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

אדר' ח. ארליך: ערב טוב. אני רוצה להדגיש את ההבדל בין היתרים

לבין מיפוי. ושני הדוגמאות שנתת של הרצליה ונתניה בדיוק ממחישות את זה. צובר גז דורש היתר, ולעומת זאת שורה של בלוני גז לא דורשים היתר.

דווקא המעבר לצוברי גז נחשב בזמנו, מתי שהתחילו את זה, כשיפור הבטיחות ולא הפוך. אז זה דבר ראשון. כי צובר הגז עצמו, למרות המהנדס שהראית כאן, הוא בטיחותי בפני עצמו. התקלות הן בדרך כלל בגלל התקנה או בגלל מיקום או בגלל הכשלים שהוא ציין. הצובר עצמו הוא נחשב בטיחותי, זה אחד. מה ההבדל בין היתרים למיפוי? – היות וצובר גז מחויב בהיתר, בכל בקשה שמגיעה אלינו, בטח למבנים החדשים והתמ"א שכוללים צובר, זה חלק מההיתר, ונדרשים כל האישורים, כולל של כיבוי אש. זה נקרא מחסן נפט. בקיצור, בזמנו זה היה משרד העבודה, היום משרד ה-

מר ג. שדמון: אני לא נכנסתי פה לפרטים, אבל מכבי אש

דורשים... בטווח של 50 מ"ר ועוד הרבה דברים.

אדר' ח. ארליך: נכון. אז כשיש צובר כזה בהיתר, הוא כמובן- . מה

שקרה, בהרבה מאוד בתים משותפים חברות הגז החליפו את השורה של הבלונים בצוברים, וברוב המקרים לא ביקשו היתרים נוספים. ואז נכנסת השאלה במה רוצים להתמקד. כי אם זה מיפוי, שאותה שכבת GIS שמאפשרת לנו מידע לעיתות חירום ושליטה קצת יותר טובה, אז לדעתי זה שילוב בין מה שעשו ב- 2 הערים. זאת אומרת, גם לדרוש את המידע מהחברות, אבל אסור לוותר על סקר פיזי. כי לא צריך לסמוך יותר מידיי על הנתונים. אבל זה עדיין לא אומר שלכל הצוברים האלה יהיה היתר. זה שלב .2 זאת אומרת, צריך אחרי זה לעבור. זה פרויקט שצריך להיערך אליו. פתח תקווה מאוד גדולה, כידוע. אני מניחה שצריך לקבוע איזשהו סדר עדיפויות. השכונות הוותיקות,שהן יותר זמן, ואני מניחה שהיו בהן את התהליכים האלה, הן בטח 47

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. קואז: זה יותר קל, כי העיר מחולקת לאזור חדש ואזור

ישן... באזור הישן, סביר להניח ששם זה יותר קשה.

אדר' ח. ארליך: באזור החדש, אם נצא מתוך נקודת הנחה שקרוב ל-

%100 מהצוברים יש היתרים, אז הם רק דורשים איזשהו מיפוי אם תחליטו שזה. באזור האחר צריך גם מיפוי וגם היתרים.

הרב א. בוסו: מה בהיבט הכלכלי של תשלום הארנונה?

אדר' ח. ארליך: אני לא יודעת לגבי תשלום ארנונה. לגבי מה

שמשלמים בהיתרי בנייה, ברור שהם חייבים.

הרב א. בוסו: לא, לא בהיתר בנייה.

אדר' ח. ארליך: ארנונה אני לא יודעת להגיד. אבל צריך להחליט, כי

אם עושים סקר פיזי, יש לזה עלות, ואחר כך תשאלו אותי למה אני לוקחת יועצים.

מר א. סופר: אוריאל, אני הייתי רוצה להוסיף גם את הסוגיה,

גם הנושא של גינות ציבוריות, בתי ספר, מוסדות חינוך, מוסדות ציבור, מתנ"סים. שנים האחרונות פתח תקווה מאוד גדלה, ומן הסתם ניתנו היתרים מגוונים בהרבה מקומות. לא בטוח שמישהו יודע על איזשהו צובר ששוכב שם מתחת לאיזה גן ילדים.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר יעקב ממן: צילה, בבקשה.

מר א. סופר: אם יש תשובה לזה, אז בבקשה.

הרב א. בוסו: שנייה, בואו נראה אם יש משהו. מנהלת אגף

הנכסים.

עו"ד צ. גרינהויז: אני אגיד רק לצוברים בשטחים הציבוריים. אנחנו

התחלנו לעשות מיפוי, הוא לא מלא. אנחנו בתהליך, אנחנו פנינו גם לחברות הגז, חלק מחברות הגז נענו לפנייתנו ומתחילות לשתף פעולה. אנחנו בתהליך.

הרעיון שלנו אגב זה לפנות את הצוברים משטחי ציבור.

אדר' ח. ארליך: יש מקרים שיש צובר שהוא של בית משותף, שהוא

יושב בתוך שטח ציבורי. זה המקרה הכי גרוע.

מר ג. שדמון: אני חושב שכדאי להפריד את זה. שנייה, אבי, עוד

שנייה אני אתן לך. אני אשמח לשמוע גם את דעתך, כי אני מעריך באמת את דעתך בדברים בטיחותיים. אתה תמיד תומך ועוזר. אני רוצה רק לומר דבר אחד. אם נתחיל להפריד שטחים ציבוריים, שטחים פרטיים וכן הלאה, לא ייצא. אני חושב מניסיוני מה שלמדתי, אתם אנשי המקצוע. קודם כל, הנהלת העיר, מחלקת הנדסה, ביטחון, מכבי אש, משטרה, צריכים מיפוי מדויק של כל פיסת גז ששוכבת מתחת לאדמה בפתח תקווה. כי את הגז הזה שהתפוצץ, לא אכפת לו אם הוא שוכב בשטח פרטי או ציבורי או שם או שם. ואחרי שעושים את המיפוי הזה, אז להחליט 'אוקיי, עכשיו זה קרוב מידיי לגן ילדים, תזוז. זה תקבל אישור'. אבל שלב ראשון, להבין איפה ימין איפה שמאל, לעשות את המיפוי בלי קשר לציבורים, וכבר דיברתי עם צילה, היא 49

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,22222222 ממממייייווווםםםם 22226666....4444....2222000011115555 אמרה שעושים את המיפוי הזה. אני חושב שבלון שהתפוצץ בשטח פרטי, הוא לא פחות פוגעני מכזה שהתפוצץ בשטח ציבורי. אבי רצה משהו.

מר א. בלושטיין: הכל מתחיל ונגמר ונופל בגלל בעיות כלכליות

וכספיות, יש תקציב או אין תקציב. השאלה מבחינת החוק, מה מחייב את חברות הגז?

הרב א. בוסו: תקציב למי יש ואין?

מר א. בלושטיין: הרי ברור לנו שצריך לעשות סקר. אם צריך לעשות

סקר, זה עולה כסף, השאלה כמה זה עולה.

הרב א. בוסו: מבחינתנו לא זה הדיון. כי זה סקר שאני אומר לך,

כשאני שואל כרגע ובטוח שיש לפחות בחלק הכבד והמסה של השטחים שאפשר לגבות בהם אולי אפילו... נבדוק את זה.

מר א. בלושטיין: השאלה אם בכלל צריכים לעשות סקר. בוא תן לי

להוביל את זה רגע לכיוון הזה. מה מחייב מבחינת החוק את חברות הגז?

הרב א. בוסו: אבי, היתה פה הצגת דברים מפורטת מאוד.

מר א. בלושטיין: רגע, לי כחבר מועצה מותר לשאול? היה לכם דיון,

אני רוצה תשובות.

הרב א. בוסו: רגע, אבל היה פה דיון שהוא הציג מה שהם ניסו

להתחמק החברות ומה בית המשפט מחייב ולמה לא מחייב.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. בלושטיין: אני יכול לדעת מה מחייב את חברות הגז?

מר יעקב ממן: את חברות הגז מחייבת דרישה של העירייה. אם

העירייה באה ורוצה לקבל את המיקומים של כל צוברי הגז שקיימים בעיר, החברות מחויבות-

מר א. בלושטיין: אז למה לעשות סקר, למה לבזבז כסף?

מר יעקב ממן: חבל שלא היית, שדמון הציג את זה בצורה ממש

מקצועית ומדויקת. חברות הגז מחויבות, הן לגבי מערך החירום של העירייה והן לגבי ביטחון התושבים ובריאות התושבים. היא מחויבת על פי החוק לתת לנו-

מר א. בלושטיין: אז למה הן לא מדווחות?

מר יעקב ממן: שנייה. הן לא חייבות לדווח. אתה צריך לבקש מהן

והן ייתנו לך את זה.

מר א. בלושטיין: למה לא ביקשו מהן?

מר יעקב ממן: לא יודע, עלה הנושא לדיון.

הרב א. בוסו: אבי, עלה נושא, אנחנו עכשיו-

מר א. בלושטיין: תן לי לשאול.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר יעקב ממן: אבל עוד פעם, אותי לימדו בחיים תסתכל מפה

קדימה. בא חבר מועצה העלה נושא, בוא נסתכל קדימה, נוציא בקשה.

מר א. בלושטיין: כלומר, כדי להבין את העניין, בסך הכל, כדי לקבל

דיווח מחברות הגז, צריכה לצאת דרישה מהעירייה?

מר יעקב ממן: אנחנו נוציא דרישה מהעירייה, המנכ"ל יוציא

דרישה מהעירייה או המהנדסת, תלוי מי הסמכות שיכולה להוציא את הדרישה הזאת, לכל חברות הגז, לבקש מהן את המיפוי המדויק.

מר א. בלושטיין: ואז לא צריך סקר.

מר יעקב ממן: לא תמיד, וגם גלעד אמר את זה, לא תמיד הנתון

שמגיע הוא נתון מדויק.

מר א. בלושטיין: למה לא?

מר א. סופר: כי חברות הגז יש להן אינטרס לצמצם את כמות

הצוברים. זה עולה כסף לקבל היתר.

מר א. בלושטיין: גם אזרח משלם ארנונה והוא לא רוצה. החוק

מחייב אותו.

מר א. סופר: חברות צריכות לשלם בין 5,000 ל- 10,000 ₪ היתר.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. בלושטיין: מגיע לה שהעירייה מאבדת את ההכנסות בגלל

מכתב.

מר יעקב ממן: אבי, אפשר ללכת, לבקש מחברות הגז. אחר כך,

כמו שעושים בדיקת אמון, עושים מדגמית, בדיקה ראשונית מדגמית.

ובבדיקה המדגמית, במידה-

מר א. בלושטיין: הבנתי. אתם תוציאו מכתבים?

הרב א. בוסו: רגע, בוא נחליט מה עושים. אנחנו רוצים להגיע...

מר יעקב ממן: במידה ובבדיקה המדגמית עולה שהם לא העבירו

לנו נתונים, אז נכנסים לשלב הבא, ככה זה עובד. התחלנו בתהליך דווקא לפני 3 חודשים, על הצוברים שנמצאים בתוך שטחי ציבור. התחלנו, כל חברות הגז קיבלו. חברות הגז נוקטות בטקטיקה שהיא טקטיקה שהיא מחממת את האזרחים, והיא אומרת להם 'מעכשיו והלאה אתם עובדים לבלונים, כי העירייה לא מרשה שתקימו את זה בשטחי ציבור'. אנחנו בקטע הזה די נחושים. אני חושב שאנחנו לא יכולים, כי צריך לעשות שינוי ייעוד הקרקע בשביל לתת לצוברי גז להיות, מאחר וזה דרוש היתר. לכן אנחנו אומרים להם, תמצאו פתרון בתוך המתחם שאתם נמצאים בו, דהיינו בשטח הבעלות של הקרקע עצמה. ברגע שהם יצטרכו לעשות את זה, ופה בדיוק המהנדסת חוה, הם יצטרכו להוציא היתר על פי החוק במקום הזה. לכן, מאחר והתהליך של ההיתר, יש להם בעיה איתו, כנראה זה לוקח, התהליך הוא תהליך מאוד ארוך, אז הם עוברים לשיטה המסורתית. השיטה המסורתית זה להביא לכל בניין, להציב בבניין באזור מסוים בלוני גז שיספקו את הגז לכל הבניין.

אחת הבעיות שצצות, וכרגע אנחנו בודקים את האפשרות, שלפעמים אותו 53

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,22222222 ממממייייווווםםםם 22226666....4444....2222000011115555 צובר מספק להרבה מאוד בניינים, ל- 4-5 בניינים באזור, ואז למעשה הוצאת צובר כזה משטח ציבורי. בנושא ציבורי התהליך הוא ארוך מאוד, כל הנושא של שינויי ייעוד ודברים כאלה. גם העירייה בשינויי ייעוד חשופה לתביעות משפטיות משטחים שהופקעו. לכן חברות הגז גם מפעילות לחץ ציבורי על מנכ"ל העירייה ועל ראש העיר, ברור, בנושא הצוברים. אני כן צריך למפות את העיר. אני כן חושב שהנושא הזה הוא מאוד חשוב. לא צריך החלטה.

מר א. סופר: לא, לא. אנחנו דווקא כן רוצים להעלות הצעת

החלטה.

מר יעקב ממן: אין בעיה, בסדר.

מר א. בלושטיין: אבל עוד לא סיימתי.

מר יעקב ממן: דרך אגב, להבא להבין, לפי הנוהל התקין, אביהו,

בהצעה לסדר חייבת להיות בתוכה על פי חוק, פשוט שיהיה מסודר, הצעת ההחלטה שאתם רוצים שתעלה. אני מתכוון בהצעות לסדר שחבר מועצה מגיש, חייבת להיות הצעת ההחלטה שאתם רוצים להעביר. זה למען הסדר הטוב. חס וחלילה, אף אחד לא מונע שום דבר. רק למען הסדר הטוב. כי ברגע שעולה הצעת החלטה, זה גם נותן לצד השני, וכרגע לא משנה, לא מדבר על הדיון הזה, בכלל בכללי.

מר א. סופר: ... 2 צדדים...

מר יעקב ממן: לא, לא, לא. אני לא מדבר על הנושא הזה. מדבר על

נושא אחר, שיש 2 צדדים, אוקיי? לא מדבר על הנושא הזה, ברור שהנושא 54

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,22222222 ממממייייווווםםםם 22226666....4444....2222000011115555 הזה כולם תמימי דעים. אבל בנושא אחר, זה גם נותן לצד השני להציע הצעה נגדית, ולא להתחיל להתפתח לאיזשהו ויכוח. לכן לא נהוג להפתיע עירייה בהצעת החלטה. זה מה שאני אומר. זו הערה, פשוט תקבלו אותה באהבה.

מר א. בלושטיין: יענק'לה, לא קיבלתי תשובה לשאלה השנייה.

כלומר, ברגע שחברת הגז מדווחת על רשימה, ולהערכתי יש להם את זה במחשב, בלחיצת כפתור תקבל את כל הרשימה. מדובר בחברות ולא באנשים.

מר יעקב ממן: גם החברות, תתפלא, יש להן אינטרס.

מר ג. שדמון: אבי, ביקשנו דברים יותר פשוטים בלחיצת כפתור

ולא קיבלנו, לא רק מחברות הגז, עזוב.

מר א. בלושטיין: כדי להבין, ברגע שהן מדווחות, אותו גורם שיש לו

את צובר הגז צריך לשלם לעירייה, נכון? או שאני טועה?

מר יעקב ממן: הוא צריך להוציא היתר ולשלם גם ארנונה.

מר א. בלושטיין: מאיזה תאריך? מאז קביעת הצובר?

מר יעקב ממן: זה כבר אני לא מתערב בגביית ארנונה, יש גזברית

לעירייה. החוק אומר שאתה רשאי לגבות רטרואקטיבית. אבל לפעמים, למען גילוי נאות, העירייה, כדי שהם יחשפו את הכל, אפשר להגיד, במקרה וחברה באה ואומרת, אפשר להוציא גם- אבל לפעמים, למען גילוי נאות, העירייה, כדי שהם יחשפו את הכל, אפשר להגיד, במקרה וחברה באה ואומרת, אפשר להוציא גם-

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר א. בלושטיין: השאלה מה החוק.

מר יעקב ממן: החוק הוא שעירייה רשאית לגבות עד 7 שנים

אחורה. אבל לפעמים, אם אתה רוצה לדרבן חברות שייתנו את כל האינפורמציה ולא יסתירו אינפורמציה בגלל שזה הרבה כסף עולה. אז הם באים ומחליטים-

מר א. בלושטיין: אז ייכנס לעירייה עוד מקור הכנסה שלא היה.

מר יעקב ממן: בסדר, אבל אתה מדבר על רטרואקטיבי. לפעמים

הדרישה של רטרואקטיבית מונעת. אפשר לפתור את הבעיה.

מר ג. שדמון: גם זה חבר'ה, סליחה, אני בדקתי.

מר א. בלושטיין: קבלנים, למה לא? ארנונה אתה לא מחייב?

אדר' ח. ארליך: מגישי הבקשה יכולים להיות או חברת הגז או

הוועד. אחד משניהם יכול להיות המבקש. בדרך כלל זה חברות הגז עושות.

ארנונה אני לא יודעת, אבל חברות הגז הן בדרך כלל המבקשות.

מר ג. שדמון: אני מסכים עם המנכ"ל, אפשר להגיע לסוג של משא

ומתן עם החברות ולהביא לידי כך שקודם כל יהיה מיפוי, דבר שני שיהיה היתר.

מר א. סופר: כן, אבל הן צריכות להבין שאנחנו נחושים בנושא

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר יעקב ממן: ... את תחילת השנה. אם העירייה היתה דורשת

ולא היית משלם, סיפור אחר. מה ההצעה?

מר א. סופר: כן, הצעת החלטה. אנחנו חושבים שעד הישיבה

הבאה, העירייה תכנס את הגורמים המקצועיים, מהנדס העיר, אגף הנכסים וכן הלאה. אני מציע שתזמינו גם את גלעד, כי הוא הפך לסוג של מומחה בנושא.

מר יעקב ממן: לא, אני את... לא מערב.

מר א. סופר: בסדר, אמרתי אני מציע. הצעה אפשר לקבל, והצעה

אפשר גם לא לקבל. זו אופייה של הצעה.

מר יעקב ממן: אני מציע להשאיר את זה בתחום המקצועי

לחלוטין.

מר א. סופר: אמרתי, הצעה זה דבר שאפשר לקבל אותו או לא

לקבל אותו. אבל עד הישיבה הבאה, העירייה תציג מה התכנית שלה עם לוחות זמנים, יעדים ומטרות. כי הנושא הזה הוא מסוכן. בפתח תקווה במבצע האחרון היו מספיק נפילות. לצערנו יש פה גם לא מעט פיצוצים בעיר מכל מיני סוגים.

מר יעקב ממן: אביהו, מקובל.

ה. דיון בהצעה לסדר יום של עו"ד רמי גרינברג בנושא: "ביטול ברית הערים התאומות של פ"ת עם העיר יי-יאנג מסין".
של פ"ת עם העיר יי-יאנג מסין".

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ג. שדמון: אז עד הישיבה הבאה. יופי, התקבלה החלטה. פה

אחד? הצבעה צריך? לא צריך, טוב. תודה רבה.

מר א. סופר: לוי, רק לראות שאתה עירני. מאה אחוז.

עו"ד א. דיעי: כן, בטח, גם יועצת משפטית.

מר יעקב ממן: כל הגורמים המקצועיים. חלק מהגורמים

המקצועיים זה גם הגזברות וגם היועץ המשפטי וגם ההנדסה וכל הדברים האלה.

מר א. סופר: וגם מינהל החינוך. לא חסר.

החלטה מס' :751 לאשר הכנת תוכנית לטיפול בצוברי גז והצגתה בפני

המועצה בישיבה הקרובה.

מר יעקב ממן: דיון בהצעה לסדר של חבר המועצה עו"ד רמי

גרינברג בנושא ביטול ברית הערים התאומות של פתח תקווה עם העיר יי- יאנג מסין. בבקשה, רמי.

עו"ד ר. גרינברג: יש את ה... שאמורים להציג את זה.

מר יעקב ממן: לא, לא, לא. עם כל הכבוד, אני לא מוכן שייכנסו

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: דקה. זה לא קשור. קודם כל, תן להשלים את

המשפט. ולא ביקשתי שיבואו לדבר. אם תיתן לי להשלים עד הסוף, אז תבין שאין בעיה. מה שביקשתי, זה ארגון עולמי כזה, יש להם רשתות טלוויזיה שלהם. הם רוצים לצלם את הישיבה.

מר יעקב ממן: לא. הם יכולים לצלם את המסך בחוץ.

עו"ד ר. גרינברג: לא. הם לא רוצים מסך מפוצל. הם רוצים לצלם את

זה משלהם, כדי לשדר את זה, בכלל לא קשור לפתח תקווה.

מר יעקב ממן: לא, לא. היה צריך להכין את העירייה לדבר הזה.

עו"ד ר. גרינברג: שאלנו, דיברו עם אגף המחשוב, מה הבעיה? למה

להתנגד סתם? מה 'לא, לא, לא'? מה הבעיה?

מר יעקב ממן: שייקחו מהאינטרנט, זה מופיע ביוטיוב.

עו"ד ר. גרינברג: לא, אבל בחוץ שם זה מסך מפוצל.

מר יעקב ממן: זה מופיע ביוטיוב, ולא יצלמו שום דבר פה. יש

מצלמות, השקענו המון כסף במצלמות היי- דיפינישן.

עו"ד ר. גרינברג: המסך שהשקעת, זה לא מסך שאפשר לשדר אותו

ברשת טלוויזיה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר יעקב ממן: הם יכולים להיכנס ליוטיוב, הצילומים שם.

השקענו המון כסף.

עו"ד ר. גרינברג: איציק, אני מסביר לך שאולי אתה תבין. סך הכל

מה שהם רוצים לצלם, יש להם באמת רשתות טלוויזיה שמשדרות ישירות לסין.

מר יעקב ממן: לא, לא, לא.

עו"ד ר. גרינברג: במסך המפוצל הם לא יכולים לשדר את זה החוצה.

מר י. פרידמן: רגע, זה סין או שזה הארמנים? על מה זה עכשיו?

עו"ד ר. גרינברג: סין, סין.

מר יעקב ממן: חברים, אנחנו לא מסתבכים עם משרד החוץ. יש פה

טלוויזי ה.

עו"ד ר. גרינברג: זה לא קשור להסתבך. יעקב, יעקב, לא צריך.

מר יעקב ממן: זה משודר בהיי- דפינישן.

עו"ד ר. גרינברג: לא צריך סתם לטפס על סולמות. עזוב, מה זה

קשור עכשיו?