פרוטוקול ישיבת מועצה מספר 35

עיר: פתח תקווה
קטגוריה: פרוטוקולים לפי שנים
תאריך: 27/03/2016
מקור: הקובץ המקורי באתר פתח תקווה

פרוטוקול

ישיבת מועצה מן המניין, מס' 35

מיום ראשון, י"ז באדר ב' תשע"ו, 27.3.2016

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,33335555 ממממייייווווםםםם 22227777....3333....2222000011116666 משתתפים: עו"ד איציק ברוורמן – ראש העירייה, עו"ד איתי שונשיין, מר איציק ישראל, מר אורן חפץ, מר אבי בלושטיין, מר אהוד ויזנר, מר אליהו גינת, מר אשר שוקר, מר אליהו ברוכי, הרב ישראל פרידמן, מר גנאדי בורשבסקי, עו"ד רון כץ, עו"ד חנוך דב מילביצקי, מר גלעד שדמון, מר מארק ליקבורניק, מר אדי קואז, עו"ד רמי גרינברג, מר משה משה.

חסרים: עו"ד אורנה דוידאי, מר צדוק בן משה, עו"ד איציק דיעי, מר אוריאל בוסו, מר דני סויסה, מר אביהו סופר, עו"ד אורי אוהד, מר יעקב בן שמחון, מר בני זהבי.

נוכחים: מר יעקב ממן, עו"ד שרית גרינבאום, רו"ח איילה קדוש, רו"ח ניסים חנגל, אדר' חוה ארליך, מר לוי פומרנץ, עו"ד ארז בן חמו, מר אמיר סולמי, גב' טלי אביב, גב' טלי שפיר, מר יריב סנדלון, עו"ד צילה גרינהויז, מר גיא עפארי, מר לאוניד סמוליאנוב, מר צחי בק, מר רמי הופנברג, גב' דרורית גור אריה.

סדר יום מועצה: מס' עמוד:

א. שאילתות. 17

ב. דיון בהצעה לסדר יום של מר גלעד שדמון בנושא: "מיפוי 80

נכסי עיריית פתח– תקוה".

ג. דיון בהצעה לסדר יום של מר גלעד שדמון בנושא: "תזרים 90

כספים לפרויקטים".

ד. דיון בהצעה לסדר יום של עו"ד חנוך מילביצקי בנושא: 97

"עצירת תהליך בריחת העסקים מפ"ת".

ה. דיון בהצעה לסדר יום של עו"ד רמי גרינברג בנושא: "דיור 41

למשתכן".

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

ו. אישור להתקשרות ללא מכרז )ניהול מו"מ( בעניין מכרז ירד מסדר

היום

1/16 להצבת מכונות אוטומטיות לממכר מזון ומשקאות בבתי ספר ותחזוקתן, הואיל ועריכת מכרז חדש לא תביא תועלת.

כמו כן בחירת הצוות לניהול המו"מ.

ז. אישור תיקון טעות סופר באישור הקצאת קרקע ואישור ירד מסדר

היום

חוזי פיתוח ורשות שימוש – עמותת "יאיר נרי", רחוב יונה ,43 בגוש ,4042 ח"ח .636

ח. אישור חוזה למכירת/השבת נכס בגין שינוי יעוד שטח ירד מסדר

היום

ציבורי ליעוד שאינו ציבורי: גוש ,6387 חלקה ,40 רחוב

ברנדה .45

ט. אישור חוזה רשות שימוש – עמותת "למרחב עמותה ירד מסדר

היום

לקידום חינוך תורני", רחוב בת תדריון בגוש 6362 ח"ח .221

י. אישור חוזה לתיקון חוזה מס' 3927 למכירת שטח השלמה ירד מסדר

היום

– גוש 6354 חלק מחלקה .230

יא. אישור תב"רים, שינויי תב"רים, סגירת תב"רים 2015-2 122 וסגירת תב"רים .2016

עדכון: תב"ר 81626 יעמוד על 700 אלש"ח ו- תב"ר 82178 יעמוד על 300 אלש"ח.

עדכון סגירת תב"רים: ביטול סגירת תב"רים ,81586

,85032 .82366

יב. אישור שינויים בתקציב. 126

יג. אישור שינויים בתקן העובדים/מבנה ארגוני. 132 יד. אישור תשלום מקדמות לתמיכות לעמותות.

144

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

טז. אישור להסמכת פקחים: פקחים של השיטור העירוני 150

ופקחים מסייעים.

יז. אישור העסקתה של גב' טלי אביב בתפקיד עוזרת מנכ"ל 151 ומנהלת לשכת המנכ"ל ותשלום שכרה: %45 משכר בכירים בכפוף לאישור משרד הפנים, בסך: 16,260.30 ₪, דרגת הרשות ,7 היקף משרה: %.100

יח. אישור מינויה של גב' עינת קיסר כמנהלת לשכת ראש העיר. 153 יט. אישור המלצת מועצת העיר לשר הפנים למינוי נציגי ציבור 157 לוועדת הערר מחוז מרכז וזאת לפי סעיף 12 א' לחוק

התכנון והבנייה כדלקמן: עו"ד יצחק אדלר, עו"ד צבי

וישנגרד, עו"ד גיל סלומון.

כ. אישור עבודה נוספת לגבי טטיאנה ברנשטיין מיחידת "עיר 169

ללא אלימות", הרב חיים בריסק מאגף התרבות התורנית, גב' רונית יצחקי, מר אלכסנדר גלובוצ'נסקי ממנהל החינוך, גב' נאוה משה מהגזברות ומר צחי בן צבי מאגף שרות לתושב.

כא.אישור מחיקת חובות: 169

)(1 לפי סעיף 338 לפקודת העיריות – 2 חייבים, סה"כ למחיקה 49,227.80 ₪.

)(2 מחיקת חוב ליחיד בהתאם לסעיף 339 )א'( לפקודת העיריות; 3 חייבים, סה"כ למחיקה: 13,450.20 ₪.

כב. אישור 3 הסכמי פשרה. 170

כג. אישור המלצת וועדת השמות להנציח את המנוחים: שלמה 170

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

כד. אישור הכרזה על רחובות ציבוריים: סלילה מחדש ו/או 171 הרחבה של כביש, מדרכה ו/או דרך משולבת, בהתאם

להוראות חוק העזר לפ"ת )סלילת רחובות( התשע"א ,2011 כדלקמן:

)(1 רחוב ביאליק

גוש: 6397

חלקות: 72,71,70

)(2 רחוב פינסקר

גוש: 6376

חלקות: 40,35,34

)(3 רחוב יגיע כפיים

גוש: 6364

חלקות: 65,39,33

)(4 רחוב סלנט

גוש: 6397

חלקות: ,103 ,145 ,272 273

)(5 רחוב ברנדה

גוש: 6387

חלקות: ,92 193

)(6 רחוב הנשיאים

גוש: 6741

חלקות: ,256 ,309 ,310 379

כה. פיתוח שכונת "חצרות גנים" )מחוץ לסדר היום( 75 5

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד א. שונשיין: השעה .18:30 אנחנו מתחילים את הישיבה. ראש

העירייה נמצא בחדר. אני מבקש לפתוח את ישיבת מועצת העיר. פתחנו את הישיבה, ישיבה מספר .35

עו"ד ר. גרינברג: ... לא נמצא פה.

עו"ד א. שונשיין: אבל פתחנו כבר את הישיבה.

מר י. ממן: הישיבה נפתחה.

עו"ד א. שונשיין: נפתחה הישיבה.

עו"ד ר. גרינברג: לא נפתחה...

מר י. ממן: לא, לא, היא נפתחה. הישיבה נפתחה.

???: אבל אתה פה.

מר י. ממן: הישיבה נפתחה ואתה פה.

עו"ד א. שונשיין: זה גם מצולם.

מר י. ממן: הישיבה נפתחה וזה גם מצולם. יאללה, בואו

נתחיל, סדר היום. שאילתות של רמי. רמי, אתה רוצה?

עו"ד י. ברוורמן: תמשיך, תמשיך.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: אין תמשיך, לא...

מר י. ממן: רמי, הישיבה נפתחה, אתה נמצא באולם. רמי, אתה

נמצא באולם, הישיבה נפתחה. אתה יכול ללכת עכשיו.

עו"ד א. שונשיין: רמי, אתה יכול לצאת. הלאה, שאילתות.

מר י. ממן: על פי החוק יש 9 באולם והישיבה נפתחה.

עו"ד א. שונשיין: תודה רבה. בואו נתחיל בבקשה.

עו"ד ר. גרינברג: שרית.

עו"ד ש. גרינבאום: מה שרית? אתה וירטואלי, אני לא מבינה, מה?

עו"ד א. שונשיין: באתי, פתחתי, הלכתי. סעיף 1 בבקשה, שאילתות.

מר י. ממן: רמי, אתה רוצה לדחות את השאילתות? לא, אתה

לא חייב. אם אתה רוצה לדחות את השאילתות, אפשר.

עו"ד ר. גרינברג: אתה אל תבקש לדחות שום דבר. אני אומר עוד

פעם, לא יכול להיות שכל פעם מחכים פה חצי שעה עד שמואילים בטובם חברי ההנהלה להגיע. חברי אופוזיציה היו פה, גם ראש העיר בא, נכנס, על קוצים. שב, אתה יכול לשבת, להקשיב. נושאים מספיק חשובים. לא צריך להיות על קוצים.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ח. דב מילביצקי: אתה לא רציני.

)מדברים ביחד(

עו"ד ח. דב מילביצקי: תראה, הוא בא, הוא בא בעצמו.

עו"ד ר. גרינברג: הוא בא כדי שיהיה לו .9 מה אתה רוצה? אז היו

מביאים עוד אחד.

עו"ד א. שונשיין: שמע, אני חייב להגיד לך באמת שזה היה גדול,

רמי. לא צריך להתעצבן. עזוב אותך, נו מה אתה.

עו"ד ר. גרינברג: אף אחד לא מת- , בוא, תקשיב, קודם כל, אל

תתלהבו כמו תינוקות. זה שראש עיר בא והולך בשביל תרגיל כאילו לפתוח את הישיבה.

עו"ד א. שונשיין: צריך ללכת, מה אתה רוצה?

עו"ד ר. גרינברג: עזוב, זו בדיחה. זו בדיחה. וזה שאתם צוחקים, זה

בדיחה הדבר הזה. יש ישיבת מועצה, שראש העיר יהיה נוכח שם. לא יבוא כדי לפתוח אותה ויברח.

עו"ד א. שונשיין: אבל למה באת ללכת? אתה רצית ללכת.

עו"ד ר. גרינברג: כי אם חברי קואליציה לא נמצאים, ויש להם פה

נושאים על סדר היום, אני חלק מהם-

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד א. שונשיין: מה זה לא נמצאים?

עו"ד ר. גרינברג: לא נמצאים, לא נמצאים.

עו"ד א. שונשיין: אני רוצה לשאול אותך שאלה, זאת ישיבת

קואליציה או ישיבת מועצה?

עו"ד ר. גרינברג: זו ישיבת מועצה.

עו"ד א. שונשיין: אם זו ישיבת מועצה, למה אתם קמים והולכים?

עו"ד ר. גרינברג: שראש העיר יגיע לתת תשובות.

עו"ד א. שונשיין: ראש העירייה ייתן תשובות בצורה מסודרת.

עו"ד ר. גרינברג: איפה ראש העיר?

עו"ד א. שונשיין: למה אתם קמים והולכים?

עו"ד ר. גרינברג: למה? אני אגיד לך למה.

עו"ד א. שונשיין: זאת ישיבת מועצה. ישיבת קואליציה היא ישיבת

הנהלה.

עו"ד ר. גרינברג: לא יכול להיות שיהיה זלזול בחברי מועצה כל פעם,

גם מצד ראש העיר.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד א. שונשיין: רמי, הלא קמתם והלכתם ואתם חלק ממועצת

העיר.

עו"ד ר. גרינברג: לא, א' – הם פה היו.

עו"ד א. שונשיין: ... באתם לצאת מהישיבה.

עו"ד ר. גרינברג: אני משעה 18:00 מחכה פה, ראש העיר מגיע

לשנייה ובורח. מה זה הדבר הזה? זה נראה לך יפה?

עו"ד א. שונשיין: תפסיק.

עו"ד ר. גרינברג: זה נראה לך מכבד את הציבור? בא לשנייה לפתוח

את הישיבה וברח. אם אני יודע שהוא לא פה, אני הולך עוד לפני זה. מה זה הבדיחה הזאת?

עו"ד א. שונשיין: אז אתה יכול ללכת.

עו"ד ר. גרינברג: לא.

עו"ד א. שונשיין: אבל אתה יכול ללכת.

עו"ד ר. גרינברג: אבל זו בדיחה, אז אתם עוד מתגאים בזה,

מסתלבטים על זה? זו בדיחה רעה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד א. שונשיין: אבל אתה יכול ללכת.

עו"ד ר. גרינברג: הוא עוד אומר לך תפתח, לא תפתח. פשוט בושה

וחרפה. אני אומר את זה כל הזמן. ישיבת מועצת עיר זה כמו ישיבת דירקטוריון, בוא נשווה לדוגמא בנק פועלים. תחשבו שיו"ר הדירקטוריון של בנק פועלים לשום ישיבת דירקטוריון לא מגיע. או שמגיע, פותח אותה ואומר 'אני הולך'. מה היו עושים לו אחרי שנייה. מראים לו את הדלת 'אל תחזור ממנה'.

עו"ד א. שונשיין: ראש העירייה נסע לישיבה-

עו"ד ר. גרינברג: אני לא אומר שלא.

עו"ד א. שונשיין: מחוץ לעיר שנוגעת לעירייה ולעבודה השוטפת...

הוא יחזור לפה.

???: גם אתה הולך לישיבה היום.

עו"ד ר. גרינברג: אבל תראה, עם כל הלחץ ועם כל הדברים ועם כל

מה שיש, מצאתי לנכון לכבד את המעמד.

עו"ד א. שונשיין: בואו נפתח, כי אתה לא תספיק.

עו"ד ר. גרינברג: לא, אל תדאג. באו פה תושבים לגבי דיור ציבורי,

לגבי יוספטל.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד א. שונשיין: אז בוא נדבר על זה אבל, בוא ננסה לעזור להם.

עו"ד ר. גרינברג: אבל ראשה עיר צריך לעזור להם.

עו"ד א. שונשיין: אבל בוא ננסה לעזור להם. יושב פה מנכ"ל עירייה

ועוד בכירים.

עו"ד ר. גרינברג: כן, על הקרח לדבר.

עו"ד א. שונשיין: אתה מבזבז זמן לתושבים שרוצים לקבל כרגע

תשובות.

עו"ד ר. גרינברג: אני לא מבזבז שום זמן. התושבים מ- 18:00 פה.

אתם בזבזתם זמן עד .18:30

עו"ד א. שונשיין: אני מוכן להקשיב עכשיו לכל התושבים שיגיעו.

עו"ד ר. גרינברג: אין בעיה, בוא נתחיל להקשיב להם. אין בעיה.

עו"ד א. שונשיין: אני רוצה להקשיב לכל התושבים.

עו"ד ר. גרינברג: אין בעיה. אני עכשיו זורם איתך. אמרת – תעמוד

במילה שלך.

עו"ד א. שונשיין: נכון, למה לא?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: הנה, אין בעיה, תן להם לדבר.

עו"ד א. שונשיין: יש סדר יום, אנחנו נקשיב לתושבים שנמצאים פה.

עו"ד ר. גרינברג: הנה, יש פה ראש ישיבה רוצה לתת להם לדבר. אז

נתחיל בבקשה עם-

עו"ד א. שונשיין: לא, אני מתחיל, לא אתה. רגע, רגע. רמי, הלא

אנחנו חברים בלי שום קשר.

עו"ד ר. גרינברג: אז הסכמת, אני זורם איתך.

עו"ד א. שונשיין: תושבים יקרים, יש סדר יום, אנחנו גם נשמח

לשמוע אתכם.

עו"ד ר. גרינברג: לא, אבל רגע, אבל שנייה.

עו"ד א. שונשיין: רגע, תן לי עכשיו לדבר, כי אני מנהל את הישיבה?

אנחנו לא נעשה פוליטיקה על התושבים, אנחנו נרצה לשמוע אם יש בעיות, נסכים לשמוע נציג מטעמם, בכיף גדול. אבל בואו נפתח בסדר יום. בסדר?

תודה רבה.

עו"ד ר. גרינברג: רגע, ברשותך רגע. רגע, איתי, יש פה נושא שהוא

לא על סדר היום.

עו"ד א. שונשיין: מה זה?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: נושא מאוד כאוב. תושבים איכותיים וטובים כמו

כל העיר. שמצאו לנכון לבוא להתיישב בשכונת יוספטל, כדי לעזור בפיתוח שלה ובשדרוג שלה.

עו"ד א. שונשיין: מה אתה רוצה? לתת להם לדבר היום, שנקשיב

להם?

עו"ד ר. גרינברג: לא, אני רק אומר עוד פעם. שנייה, זה לא על סדר

היום, אז אין לך איפה לתת להם לדבר. אבל אני אומר, הם באו לפה במיוחד-

מר י. ממן: ...

עו"ד א. שונשיין: סליחה, יענקלה, אם יש פה תושבים, שרוצים

לשמוע אותנו-

עו"ד ר. גרינברג: כן, כן, צודק, צודק.

עו"ד א. שונשיין: אני אשמח לשמוע אותם.

עו"ד ר. גרינברג: כן, כל הכבוד.

עו"ד א. שונשיין: אבל תנו לנו לנהל את הישיבה. יש לנו סדר יום.

עו"ד ר. גרינברג: אין בעיה. אבל אני אומר לך, זה לא על סדר היום-

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד א. שונשיין: ואני מבטיח לך שאנחנו נאפשר לנציג התושבים

לבוא ולדבר.

עו"ד ר. גרינברג: אז אני אומר עוד פעם, בגלל שזה לא על סדר היום-

עו"ד א. שונשיין: ככל שתדבר יותר, אנחנו לא נוכל להקשיב להם.

עו"ד ר. גרינברג: לא, זה לא על סדר היום, אז בכל מקרה לא תקשיב

להם אחרי שאנחנו נלך, זה ברור.

עו"ד א. שונשיין: אני אקשיב להם, אני מבטיח לך. אני רוצה להקשיב

להם.

עו"ד ר. גרינברג: כל היתר זה בסדר היום. יש פה את אלה של חנזין,

של שכונת נווה חזני, חצרות גנים ביוספטל, שפה באו, ותושבים שבאו להשקיע מעצמם.

עו"ד א. שונשיין: הבנתי את מה שאתה אומר. זה בסדר, מקובל.

עו"ד ר. גרינברג: לסייע לחברה בפתח תקווה. והיום נוטשים שם כי

העירייה כרגיל, כמו בכל העיר, שמה עליהם פס, לא מפתחת להם את הגינות המינימאליות שהם צריכים בשכונה, הילדים שלהם מסתובבים ברחובות, זאת סכנה אמיתית.

עו"ד א. שונשיין: חברים, מישהו מכם ירצה לדבר?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: כן, בבקשה, בוא.

עו"ד א. שונשיין: לא, לא עכשיו. מישהו מכם ירצה לדבר?

עו"ד ר. גרינברג: כן, הוא ירצה לדבר, בבקשה.

עו"ד א. שונשיין: אני מבטיח לכם, שבמהלך הישיבה אני אאפשר

לנציג מטעמכם לדבר, בסדר גמור ואחר כך אני גם מבטיח לכם שאנחנו נעשה את הכל כדי לסייע לכם. אוקיי? בסדר? תנו לנו רק לפתוח בסדר יום. תודה.

יענקלה, בבקשה. מנכ"ל העירייה, שאילתות.

מר י. ממן: שלום, על פי סדר היום.

עו"ד א. שונשיין: תן לי, חנוך.

עו"ד ח. דב מילביצקי: שנייה, אני רוצה להגיד משהו טוב.

עו"ד א. שונשיין: רמי צריך ללכת ברבע לשמונה.

עו"ד ר. גרינברג: מה אכפת לך? מה כולם דואגים פתאום.

עו"ד ח. דב מילביצקי: ליעקב, לפני שאתה מתחיל. אני רוצה באמת, בשם

התושבים, עד כמה שאני מייצג אותם, בשם חברי המועצה. אני רוצה בשמך להעביר הוקרת תודה עמוקה לעובדי העירייה שהתגייסו לסיפור הזה של העדלאידע וסחבו את הבלונים על חשבון יום חופשי שלהם, כל הכבוד ויישר כוח.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד א. שונשיין: אבל גם מילה טובה על העדלאידע. מילה טובה,

עשרות אלפי אנשים ברחובות.

עו"ד ח. דב מילביצקי: איזה עשרות אלפי?

עו"ד א. שונשיין: נהנים מעדלאידע כיפית, חיוכים.

עו"ד ר. גרינברג: למה אתה מבזבז את הזמן.

עו"ד ח. דב מילביצקי: למה אתה לוקח את זה לשם?

עו"ד א. שונשיין: למה לא?

עו"ד ח. דב מילביצקי: אני אצטרך לפתוח את זה. אני רציתי לדבר על

העובדים.

עו"ד א. שונשיין: אז אני רוצה להודות לעיריית פתח תקווה,

לעובדים, ולכל שאר האנשים על העדלאידע.

)מדברים ביחד(

עו"ד א. שונשיין: לא, לא, הוא לא יכול להיכנס, אל תעשה את זה,

רמי.

עו"ד ר. גרינברג: איתי, איתי. אני מכבד אותך.

א. שאילתות.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר י. ממן: לביטחון, לא לאפשר לאף אחד להיכנס ללא אישור

שלי. לאחר סיום הברכות היפות, אנחנו נמשיך, נעבור לסדר היום לשאילתות.

עו"ד א. שונשיין: ואגב, חנוך,שבוע טוב לכולם.

מר י. ממן: אנחנו מתחילים בשאילתא בנוגע למתחם פינוי-

בינוי ברח' שבט אשר בעמישב.

עו"ד ר. גרינברג: אני אציג את זה יותר בקצרה. יש הרבה פרויקטים

של פינוי בכל העיר, את האמת, זה גם מתקשר להצעה לסדר שלי, אבל זה משהו יותר נקודתי. הרבה פרויקטים של פינוי- בינוי בכל העיר. איפה מהנדסת העיר, איפה מישהו? יש שם פרויקט, שבאמת שם זה משפחות מצוקה קשות בשכונה הזאת שם, בשבט אשר בעמישב, שמה שקורה שם בפועל, התכנית הזאת לא מתקדמת לשום מקום. כנראה בגלל המיקום, אז הרווחיות שם מאוד קטנה ומאוד בעייתית. ולכן היוזמה שם היא לא מתקדמת, לאו דווקא באשמת העירייה. ברור שאם העירייה היתה מתגייסת יותר ודוחפת, יכול להיות שהיו תוצאות יותר טובות. אבל כרגע זה המצב. ומה שקורה בפועל שם, שאותם, כרגע בגלל התכנית העתידית שאמורה להתממש שלא מתממשת, בפועל כבר שינו בכל הרישומים, שינו את התב"עות בשטח, שמה שקורה היום בפועל, יש שם דירות בשטח, שהן נמצאות על שטח חום, שזה משהו הזוי. יש שם דירות שקיימות כבר 60 שנה, ובהתחלה היו על שטח רגיל, ובגלל התכנית העתידית, הן היום קיימות על שטח חום ושטח ירוק. מה זה אומר? שאם הם רוצים עכשיו לדוגמא לרכוש את הדירה שלהם מעמידר, הם כבולים.

מצד אחד פרויקט פינוי- בינוי לא מתקדם. מצד שני הם יושבים על שטח חום ושטח ירוק על פי התכנית העתידית. מצד שלישי, יש להם הזדמנות עכשיו בכל 18

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,33335555 ממממייייווווםםםם 22227777....3333....2222000011116666 המבצעים האלה שהמדינה עושה לרכישת דירות מעמידר, לרכוש את הדירות ולא מאפשרים להם. וזה בעייתי. לכן, וזה אני בדקתי בתכנון, היום התכנית הקיימת היא תכנית מסוימת לבניית בניינים שם. אבל לפני זה היה תכנית אחרת, לא של הבניינים, אלא של בתים דו קומתיים. והתכנית של הבתים הדו קומתיים של הפינוי בינוי הדו קומתי, המצב הוא יותר טוב מבחינה תכנונית, כי המיקום של השטחים החומים והירוקים נשאר כמו שהיה בהתחלה, ואז הם לא נכנסים לפלונטר הזה.

אז אני אומר, יש פה תושבים, כולם יודעים שהבית של התושב, הבית של בן אדם, לא של תושב, זה המבצר שלו, זה דבר הכי חשוב. קורת הגג. זה א'- ב'

בכל חברה. והיום תושבים שאין להם את קורת הגג הזאת, משפחות ברוכות ילדים שם, במצוקה, ויש להם אפשרות לרכוש את הדירה, המדינה נותנת להם אפשרות. ובגלל תכנית עתידית, שאנחנו לא רואים מתי היא מתקדמת, אין לה תכלית, אין שם שום אפילו התקדמות מינימאלית, הם תקועים מ- 2 הכיוונים, לא מקדמים להם כל זה. אז העירייה, ויש אפשרות כזאת, למה העירייה לא תבוא ותחליט, לפחות לשנות את התכנית, להחזיר את התכנית לתכנית הראשונית, של כן פינוי- בינוי בצורה מסוימת. אבל שהמיקום של השטחים החומים והירוקים, יהיה בצורה כזאת שכבר היום בפועל, תושבים שירצו לרכוש דירות מעמידר, יוכלו לרכוש.

מר י. ממן: מענה לשאילתא בנוגע למתחם פינוי- בינוי ברח'

שבט אשר בעמישב. להלן תשובתה של מהנדסת העיר, ד"ר חוה ארליך.

במקרקעין המדוברים, חלה תכנית פת/.1255/40 התכנית קובעת פינוי מבנים קיימים המצויים באנדרלמוסיה רבה, וכוללת חריגות בנייה ותחתם לבנות מבנים חדשים ושטחי ציבור לרווחת המקום ותושביו. התכנית הנ"ל קודמה במסגרת תכנית פינוי- בינוי, כאשר המממן היה משרד הבינוי והשיכון, וכן כל הצוות המקצועי היה תחת ניהולו. לצערי, לא הסכים משרד הבינוי והשיכון 19

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,33335555 ממממייייווווםםםם 22227777....3333....2222000011116666 להשלים את המלאכה, ולכן התב"ע נותרה ללא ביצוע עד היום הזה. ארחיב במעט את הנאמר. משרד הבינוי יזם במהלך שנות ה- 2000 תכנית לפינוי- בינוי, במסגרתה הוא איתר מקומות שונים ברחבי העיר, ולאחר מכן הקים צוותים אשר תכננו את האתרים. לכל מתחם הוצמד משרד מנהל שגם הוא ממומן ונבחר על ידי משרד הבינוי והשיכון. המשרד המנהל השלים את המלאכה רק עד לשלב האישור של התב"ע, ואולם לא המשיך בכל שאר המלאכה העומדת לצורך ביצעו הפרויקט ובכללים. הכרת התושבים ויצירת קשר עמם, החתמת דיירים, קידום תכנית לאיחוד וחלוקה, הסכמים עם דיירים מול חובות, היוון במינהל מקרקעי ישראל דאז, כיום רמ"י ועוד. כפי שציינת במכתבך אכן קיימת בעיה עבור התושבים שהמקרקעין שלהם לא הוונו מול רמ"י. שכן קיימת שאלה ביחס לזכויותיהם במקום. כל נושא רכישת הזכויות מעמידר ורמי, אינם נעשים בשולחנה של העירייה. לגבי המשך קידום התכנית והפרויקט בכלל, יש לבחון היום את כלכליות הפרויקט ועמידתו, ומשם לערוך חשיבה ביחס להתקדמות. חשוב לציין, שלמיטב ידיעתי, בעלים שזכויות המקרקעין שלהם אינן מוסדרות, עלולים שלא לקבל הקצאה במערכת הזכויות החדשה, ולכן יש להגיע להסכמות עם רמ"י, עוד לפני כל המשך תהליך תכנון או ביצוע. איציק, ראש העיר.

עו"ד ר. גרינברג: עכשיו לא הבנתי בשורה התחתונה.

מר י. ממן: המהנדסת תסביר, רמי. למען הסדר, תגיד לה מה

לא הבנת ואז היא תסביר.

עו"ד ר. גרינברג: אני אומר עוד פעם, את הנסיבות, בגלל זה אני גם

בשאילתא שלי לא האשמתי אף אחד. למרות שאני אומר עוד פעם, אם עיריית פתח תקווה תתחיל לקחת בצורה רצינית את כל הנושא של פינוי- בינוי, אפשר 20

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,33335555 ממממייייווווםםםם 22227777....3333....2222000011116666 לקדם את זה. אבל זה במאמר מוסגר, מה שלא קורה היום. אני אומר עוד פעם, יש בעייתיות כרגע בשטח, לא מאשים אף אחד כרגע. יש אופציה להחזיר את זה לתכנית הקודמת של פינוי- בינוי גם כן. לא אומר להשאיר את זה שם כמו שזה, כי זה לא נאה ויאה, בוא נגיד ככה. אבל לתכנית, שתשאיר מבחינת השטחים החומים והירוקים מצב כזה שלא תהיה להם בעיה לרכוש את הדירות שלהם מעמידר.

אדר' חוה ארליך: יש לי 2 תשובות. קודם כל, אי אפשר להחזיר את

התכנית הקודמת.

עו"ד ר. גרינברג: למה?

אדר' חוה ארליך: כי התכנית הזאת, הלכנו לבדוק אם יש לה סעיף

פקיעה. יש תכניות של פינוי בינוי שכתוב שאם לא התחילו בביצועם תוך 6 שנים הן פוקעות. והתכנית הזאת לא כתבו את הסעיף הזה. כתוב עד 10 שנים מועד לביצוע, אבל לא כתוב שהתכנית פוקעת.

עו"ד ר. גרינברג: את התכנית הנוכחית?

אדר' חוה ארליך: כן.

עו"ד ר. גרינברג: ואי אפשר לבטל?

אדר' חוה ארליך: אפשר לבטל, אבל זה לא פה, זה צריך להיות דרך

הוועדה, ודרך הוועדה המחוזית. זה לא תהליך פשוט. אבל אני אומרת ש-

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: הכל פשוט כשרוצים.

אדר' חוה ארליך: טוב, לא אתווכח. זה אחד, שניים, למיטב ידיעתנו

יש להם אפשרות לבצע היוון של הזכויות שלהם או רכישה, או איזשהו חוזה.

כמו שיש בתכנית פינוי- בינוי אחרות. בתכניות פינוי- בינוי אחרות. בתכניות פינוי- בינוי אחרות, אנשים שיושבים בכל מיני סיטואציות, כולל דירות שהם קיבלו ומחזיקים, עושים הליך כזה, זה עניין של משא ומתן מול המינהל.

עו"ד ר. גרינברג: יש לי מסמכים שהם קיבלו מהמינהל. ישבתי איתם

לפני, לא סתם באנו לפה. יש תשובות שהם קיבלו מהמינהל, שהמינהל אומר להם במפורש 'אין לכם אפשרות לרכוש את הדירות שלכם, כי על פי התכנית שאמורה להתממש, הדירה שלכם יושבת על שטח ירוק, על שטח חום, לכן זה לא רלוונטי'. והמינהל צודק.

אדר' חוה ארליך: המינהל לא בדיוק צודק. בגלל שתכנית פינוי- בינוי

במהות שלה היא יציאה מתוך מצב קיים שיש אנשים שמחזיקים נכסים בכל מיני צורות ומעבר למצב אחר.

עו"ד ר. גרינברג: המינהל ייתן לו טאבו על שטח ירוק?

אדר' חוה ארליך: אני לא יודעת מה בדיוק אמרו להם, אני מוכנה

לעזור ולהסתכל.

עו"ד ר. גרינברג: עזבי, אני אומר לך, אם אני עכשיו המינהל, אני

אומר להם. מה, אני אתן להם טאבו על שטח ירוק? זה לא שלי, זה של העירייה. איך המינהל...?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

אדר' חוה ארליך: רגע, אבל איך הדירות הגיעו אליהם? אני לא יכולה

לנהל...?

עו"ד ר. גרינברג: זה משהו אחר. אבל כרגע יש מצב נתון.

אדר' חוה ארליך: אבל יש זכויות. הם צריכים לדעתי להתארגן. אבל

לא משנה, זה אפשר לעשות דיון איתם, אם אתה רוצה. מה ששאלת. ביטול תכנית זה לא הליך פשוט, הוא אפשרי. אני חושבת שזה חבל, אחרי כל ההשקעה ודווקא התכנית הזאת זו תכנית יפה, תכנית שיצאה.

עו"ד ר. גרינברג: שלא מתקדמת לכלום.

אדר' חוה ארליך: זו סוגיה אחרת. צריך לחשוב על זה בנפרד.

מר א. ישראל: מה הצפי שהיא תרד?

עו"ד ר. גרינברג: אין צפי, עזוב.

אדר' חוה ארליך: תראה, בזמנו משרד השיכון עשה תכניות. זה מה

שעניתי בפירוט. בזמנו משרד השיכון עשה תכניות ומינה חברות מנהלות, והן היו אמורות להמשיך עד המימוש, אבל הם לקחו את הכסף הקל, בוא נגיד, עשו %80 מהעבודה עד אישור התב"ע, ולא עשו את הדלתא הנוספת. משרד השיכון היום לא חוזר.

עו"ד ר. גרינברג: חוה, בואי, אני רוצה להקל עליך.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

אדר' חוה ארליך: בעיקרון, אם יש יזם שהוא מארגן, יש לנו כמה

תכניות כאלה.

מר א. ישראל: אבל העסק כרגע תקוע, ויש סיכוי שהדבר הזה

ייקח עוד כמה שנים טובות, ,4-5 אולי ,6 אולי 10 שנים. השאלה אם אנחנו צריכים לחכות עד שיפוג התוקף של החוזה הזה, או שכדאי כן לקדם את הדבר הזה.

אדר' חוה ארליך: לא, התכנית הזאת לא תפוג, כי כתוב לה עד 10

שנים, אבל אין לה תאריך פקיעה.

עו"ד ר. גרינברג: צריך לבטל על זה.

אדר' חוה ארליך: לדעתי חבל... לארגן אותם. גם אם הפינוי- בינוי

היה מתקדם, וזה מה שעניתי, יכול להיות שהם לא היו מקבלים את הזכויות שלהם, בגלל שהם לא רשומים. יש כאן איזה ביצה ותרנגולת שצריך לפתור.

עו"ד ר. גרינברג: לא, אבל כרגע התשובה הרשמית של מינהל מקרקעי

ישראל, שהיא אומרת 'לא יכולים לתת לכם את הזכויות, בגלל שאתם יושבים על שטח ירוק וחום'. אז אני רוצה להקל עליך.

אדר' חוה ארליך: אני מסופקת בתשובה הזאת.

עו"ד ר. גרינברג: אז אין בעיה, זה בסדר.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

אדר' חוה ארליך: יכול להיות שהם ענו ככה, אבל צריך להתווכח

עם... כי אחרת זה לא סביר.

עו"ד ר. גרינברג: חוה, שנייה, בואי נהיה פרקטיים.

אדר' חוה ארליך: נניח שהפינוי בינוי מתרחש מחר בבוקר.

עו"ד ר. גרינברג: אין בינינו ויכוח. אני רואה שאת מה שנקרא

חיובית לנושא, זה בסדר. אם את יכולה את להוביל את זה.

אדר' חוה ארליך: להוביל את מה?

עו"ד ר. גרינברג: על בסיס התכנית הקיימת, לדאוג מול המינהל-

אדר' חוה ארליך: אני יכולה לנסות לבדוק את זה מול המינהל, את

התשובה שהם קיבלו.

עו"ד ר. גרינברג: אז בואי נסכם, אם את יכולה לבדוק, שעל פי

התכנית הקיימת המינהל כן יאפשר להם לקנות את הזכויות שלהם, תבורכי.

הכי טוב.

אדר' חוה ארליך: אני יכולה לנסות לבדוק מאיפה באה התשובה. כי

אני אומרת לך שהיא אבסורדית.

עו"ד ר. גרינברג: תני לי רגע להשלים. אנחנו סתם טוחנים מים.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

אדר' חוה ארליך: סליחה, בסדר.

עו"ד ר. גרינברג: אני אומר עוד פעם, הבנתי ואני מסכים איתך. אם

את יכולה לקדם שירכשו את הזכויות שלהם על בסיס התכנית הקיימת מול המינהל – הכי טוב. ותנסי, אם תראי שלא הולך, אז אני כן מבקש לבוא לשקול את הביטול של התכנית. שבינתיים האנשים האלה, עד שתהיה תכנית או לא תהיה תכנית, יוכלו לרכוש את הדירות שלהם מעמידר, כמו שעושים בכל המדינה.

אדר' חוה ארליך: אם הם לא יכולים לרכוש את הזכויות, לדעתי בכל

מקרה המשמעות היא לבטל את התכנית, כי אחרת זה אומר שגם אם היא תתממש, הם לא יוכלו לקבל את הזכויות.

עו"ד ר. גרינברג: אין בעיה, את תבדקי את זה?

אדר' חוה ארליך: אני אנסה, בסדר גמור. אם יש לך את המסמך הזה,

תעביר.

מר י. ממן: אני רוצה להגיד מתוך ניסיון-

עו"ד ר. גרינברג: אין רמקולים.

מר י. ממן: למה? הרמקולים עובדים.

עו"ד ר. גרינברג: עשיתם הכל כדי שתושבים יברחו, שלא יראו את

המחדל הזה פה. תדליקו להם את האור, הם משלמים ארנונה גבוהה, תראה 26

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר י. ממן: רמי, הרמקולים עובדים.

עו"ד ר. גרינברג: אצלם בשכונה יש חושך, בלי פארקים, לא כלום. גם

באים פה לעירייה...

מר י. ממן: אנחנו עוברים לשאילתא השנייה רמי, בבקשה.

השאילתא של רמי בנוגע למקרי האלימות הרבים במוסדות חינוך.

עו"ד ר. גרינברג: כן. אין פה לא מינהל חינוך, איפה ברוורמן שהוא

ראש מינהל החינוך שיענה על התשובות. כלום. הנה, זה מעיד בדיוק, בדיוק על המצב.

עו"ד ח. דב מילביצקי: ... יבוא הראש בפועל, אל תדאג.

עו"ד ר. גרינברג: זה מעיד בדיוק על הזלזול בנושא הזה. אחרי זה

מתפלאים שיש אלימות ושיש בלגן. דיון בנושא אלימות, שאילתא, לא מוצא לנכון אף אחד ממינהל החינוך, עזוב, אני לא פונה לפקידים בתלונות. אבל ראש מינהל החינוך, לא מגיע.

עו"ד א. שונשיין: אתה רוצה לדחות את זה לישיבה הבאה?

עו"ד ר. גרינברג: לא. אני רק אומר, איזה נושא כל כך אקוטי ובוער,

שאי אפשר לדחות את זה בחודש.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ח. דב מילביצקי: לדעתי איציק יכול לתת לך היום תשובה יותר טוב

ממה שברוורמן יידע לתת.

עו"ד ר. גרינברג: איציק יכול לתת תשובה יותר טובה, אבל איציק

היום ידיו כבולות לטפל בזה. נכון, אני טועה?

עו"ד ח. דב מילביצקי: שיסביר להם מה לעשות ויעשו לפחות.

מר י. ממן: חבר'ה, בשאילתא לא צריך אנשי מקצוע.

עו"ד א. שונשיין: בוא, שאלת שאילתא.

מר י. ממן: ותקבל את התשובה לשאילתא.

עו"ד ר. גרינברג: לא, אבל זה מראה על הזלזול. אני ראיתי שאילתות

בעיריית תל אביב, שיושב רון חולדאי, עומד, מכבד, עונה, משיב, לא מפספס.

פעם בחודש.

עו"ד ח. דב מילביצקי: אבל זה רון חולדאי.

עו"ד א. שונשיין: מסקנה, שצריך לעבור לתל אביב.

עו"ד ר. גרינברג: לא, לכבד, לכבד. אלימות במוסדות חינוך, עוד

פעם, זה לא משהו שקשור רק לעירייה, רק להורים, רק לתלמידים. זה קיים, זו עובדה. ולא יודע, אני את האמת לא בדקתי, ואני לא רוצה עכשיו פה לעשות שחור מכל מערכת החינוך חס וחלילה, כי יש הרבה ילדים טובים ויש 28

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. כץ: זכו בפרס החינוך.

עו"ד ר. גרינברג: ארצי?

עו"ד ח. דב מילביצקי: על איזה שנה? בוא, תגיד, על איזה שנה,9 ומי הביא

אותו.

עו"ד ר. כץ: קודם כל, ראש העיר.

עו"ד ר. גרינברג: תגיד לי רגע, מה אתה מתערב?

עו"ד ח. דב מילביצקי: לא, צר לי, לא.

עו"ד א. שונשיין: רמי, בוא תעלה את השאלה.

עו"ד ר. גרינברג: בפועל רואים שיש פה בעייתיות, אתה שומע את זה

מכל מקום. אתה רואה פה אירוע, בגן ילדים הזה, בבית ספר הזה, פה. לא רוצה להזכיר שמות בכוונה כדי לא לפגוע במוסדות חינוך האלה, כי הם באמת עושים דברים יפים, ולא על דבר כזה קטן. אבל זו תופעה נרחבת. ואני שואל איפה עיריית פתח תקווה. ולא בסיסמאות, ולא בלהתכנס פה לעשות רוח ולהגיד 'אה, בה, ציגלה מה', אלא לבוא באמת בתכנית עבודה מסודרת, עם תקציבים, עם לוחות זמנים, עם אחראים. ביקשנו את זה כמה פעמים, שיציגו לנו כזו תכנית פעולה. שום דבר. שנתיים וחצי פה הוא ראש עיר, הוא כבר כמה זמן ראש מינהל חינוך. השטח בוער מבחינת אלימות, לא ראינו שום 29

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,33335555 ממממייייווווםםםם 22227777....3333....2222000011116666 תכנית. ראינו בעיתון שהוא יצא ואמר 'ישבתי פה בשולחן הזה, עם ההוא, עם ההיא וההוא, בלי תכנית בלי כלום. אנחנו ניאבק, אנחנו נילחם, אנחנו נעשה'.

לא יודע, אנחנו יודעים, כל ילד בבית ספר תיכון שכבר עושה עבודה, יודע שמציגים בפניו תכנית, אחראים לביצוע, תקציבים, תכנית פעולה,משהו. פה הכל סיסמאות, באוויר, כמו הבלונים המתנפחים, הכל בלון מתנפח פה אחד גדול.

עו"ד א. שונשיין: אבל הם היו בסטייל, תגיד את האמת.

עו"ד ר. גרינברג: אין בעיה, כל בלון מתנפח הוא בסטייל, כי הוא

נפוח, אבל הוא מתפוצץ גם מהר.

עו"ד ר. כץ: אין, הוא לא יפרגן אף פעם. אין.

עו"ד ח. דב מילביצקי: על מה לפרגן? בחייאת רון. על מה לפרגן? על משהו

אמריקני, לא קשור. באמת כאילו, מלאכותי. על מה יש לפרגן? יצירת אומנות עוד קטלגת אותו.

עו"ד ר. גרינברג: אני רוצה לדעת למה עיריית פתח תקווה תציג

למועצת העיר פה תכנית מסודרת, לא סיסמאות. תקציבים, כספים, אחראים לביצוע, לוחות זמנים, כדי למגר את האלימות של ילדים סובלים בבתי ספר.

יש ילדים שלא הולכים לבתי ספר בגלל אלימות. יש הורים שמבקשים להעביר את הילדים שלהם בית ספר בגלל אלימות. יש בעיות. מתי עיריית פתח תקווה תתעורר ותציג תכנית פעולה מסודרת, לא סיסמאות ריקות מתוכן?

עו"ד ח. דב מילביצקי: אחרי הבחירות שיחליפו את ברוורמן.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: זה בעזרת ה'.

מר י. ממן: להלן תשובה לשאילתא בנוגע למקרי האלימות

הרבים במוסדות החינוך בעיר. להלן תשובתו הראשונה של מנהל אגף הביטחון, יריב סנדלון: אלימות נוער במוסדות החינוך מטופלות באגף הביטחון, בעיקר במענה סיוע למוסדות החינוך, באירוע שקורה על ידי הקב"ט הגזרתי והשיטור העירוני. להלן תשובתו של רמי הופנברג, סמנכ"ל מינהל

החינוך בעיר: ההנחה בבסיסה של השאילתא אינה מדויקת. אין גידול במקרי

האלימות במוסדות חינוך. מיצבי האקלים מצביעים על שיפור באקלים בית הספר. היתה באחרונה חשיפה תקשורתית רחבה של מקרים בודדים של אלימות הורים נגד אנשי חינוך. החשיפה נבעה במידה רבה מההחלטה של ארגוני המורים... להגיב בתקיפות, וגם העירייה פעלה בנחרצות בתפיסה של אפס סובלנות לאלימות גם מילולית נגד צוותי החינוך. להלן התשובות

לשאלת המפורטות: (1 התייחסתי לעיל. (2 כל המנהלים מדווחים לי לפיקוח,

ובמידת הצורך, לאחר שיקול דעת, גם למשטרה. בכל פעם שאנו חושבים שיש צורך, אנו ממליצים על הגשת תלונה למשטרה. (3 מקרה קצרה, תלונה במשטרה, צו הרחקה, שיתוף קצין המודיעין של המשטרה, ועדות...

עו"ד ר. גרינברג: מה זה קשור למשטרה?

מר י. ממן: השעיה, ועדות הרחקה. הוא עונה לך לשאלות

שכתבת, רמי.

עו"ד ר. גרינברג: מה זה קשור למשטרה? מה קשור לאגף הביטחון?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר י. ממן: כל אלימות שקורית בבתי ספר, המשטרה מעורבת

אם יש אלימות.

עו"ד ר. גרינברג: אבל אתה מדבר איתי כשכבר יש אלימות, מה

עושים. אני מדבר איתך איך למנוע את האלימות. על זה אני מדבר. להזמין משטרה גם אני במוקד... כל אחד קורא למוקד .100

מר י. ממן: רמי, תן לענות על השאילתא. אתה לא הקשבת

לחלק הראשון.

עו"ד ר. גרינברג: אני הקשבתי. אני רוצה לדעת איך אתם מונעים את

האלימות, לא איך אתם קוראים למשטרה עד שהיא קורית.

עו"ד א. שונשיין: תן לו לסיים, תן לו לסיים.

עו"ד ר. גרינברג: סליחה, סליחה.

מר י. ממן: ... בתי הספר, מדריכי עוצמות, מדריכי מוגנות,

ושיתוף השיטור הקהילתי. יש שיעורים העוסקים באקלים בית הספר ופעילויות בהתאם, כגון עתיד בטוח בכל החטיבות למניעת אלימות. פעילות בשיתוף עיר ללא אלימות בנושא גלישה פתוחה ואלימות ברשת, מניעות...

ועוד. להלן תגובת המפקחת על היועצות בנושא. המפקחת על היועצות במשרד החינוך. נושא האקלים הבית ספרי נבדק מידי שנה על ידי בתי הספר ועל ידי מבחני מיצב. גם השנה נתוני האקלים בעל יסודי בתחום המוגנות ואירועי אלימות נמוכים מהממוצע הארצי בבתי הספר בעיריית פתח תקווה. בשטח כל בית ספר מנהל תהליכי עבודה לשיפור האקלים, תהליכים מבוקרים המלווים 32

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,33335555 ממממייייווווםםםם 22227777....3333....2222000011116666 באופן קבוע על ידי צוות הפיקוח והרשות. השנה הוגדל מערך ההדרכה בנושא בתי הספר. כ- 7 בתי ספר על יסודיים מקבלים הדרכה. יש מנגנונים עירוניים של רשות ופיקוח שמטרתם לטפל נקודתית בתלמידים ואירוע קצה.

מתקיימים שיעורים בכיתות בנושאים הקשורים לאלימות ברשת והפחתת אלימות בכלל ואלימות מינית בפרט. כאשר צוות המורים הודרך ומלווה על ידי צוות היועצים והפסיכולוגיים של בתי הספר. בברכה, איציק ראש העיר.

בואו נעבור לסדר היום, הצעה לסדר של חבר המועצה.

עו"ד ר. גרינברג: רגע, אנחנו רוצים להקדים פה כמה דברים. כי

אנחנו צריכים אחרי זה ללכת, אז להקדים כמה דברים. יש קודם כל את ההצעה שלי, אם אפשר להקדים אותה להיות ראשונה, כאילו מבחינת ההצעות לסדר.

מר י. ממן: יש התנגדות לחברי מועצת העיר?

עו"ד א. שונשיין: מה, לדיור למשתכן?

עו"ד ר. גרינברג: כן.

עו"ד א. שונשיין: אני חושב שאין לנו התנגדות.

מר י. ממן: לא, לא. אני מבקש לעשות-

עו"ד ר. גרינברג: וגם לגבי הסעיף של המינויים.

מר י. ממן: אני רוצה לעשות את זה פורמאלי.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: אז רגע, את הסעיף הזה והסעיף של המינויים.

עו"ד א. שונשיין: מה זה מינויים? איפה זה נמצא? יש 2 הצעות של

גלעד שדמון, יש הצעה של חנוך, ויש הצעה שלך הדיור למשתכן.

מר י. ממן: יש התנגדות?

עו"ד ר. גרינברג: להקדמת סעיף י"ח, י"ט ו-

מר י. ממן: לא, אתה לא, לא, אני- , בוא, בוא, תעזוב.

עו"ד ר. גרינברג: אתה לא מתנגד, הם מתנגדים.

מר י. ממן: לא.

עו"ד ר. גרינברג: רוצים פה להקדים, כי הם צריכים-

מר י. ממן: אז אני אעלה להצבעה.

עו"ד א. שונשיין: מה זה?

מר י. ממן: הוא רוצה להקדים את סעיף-

עו"ד א. שונשיין: בוא קודם כל תעשה את הסעיף.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: לא, אבל ביחד.

מר י. ממן: לא. א', לגבי סעיף-

מר א. קואז: תן לו להעלות את הסעיפים.

מר י. ממן: שנייה רגע, אני יודע לנהל. אני אעשה את זה בצורה

מסודרת. חבר המועצה רמי גרינברג, מבקש להביא את סעיף ה' במקום סעיף ב'. סעיף ב' הולך להיות סעיף ה'. מי בעד?

עו"ד א. שונשיין: אין לנו בעיה, פה אחד.

החלטה מס' :1604 לאשר את הקדמת הדיון בסעיף ה' בסדר היום.

עו"ד ר. גרינברג: גם סעיף י"ח- י"ט.

מר י. ממן: סעיף י"ח, הוא מבקש אישור מינויה של גב' עינת

קיסר כמנהלת לשכת ראש העיר. מי בעד?

עו"ד א. שונשיין: מה, להקדים או לאשר?

מר י. ממן: לא, להקדים.

מר ל. סמוליאנוב: לאשר כבר, כן.

עו"ד ר. גרינברג: להקדים את הדיון.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ח. דב מילביצקי: לא, אנחנו לא מאשרים, אנחנו דנים לפני

שמאשרים.

מר י. ממן: לא, לא, לא. אני חושב-

עו"ד ר. גרינברג: מי בעד?

מר י. ממן: מי בעד להקדים את הדיון? לא, אני רוצה לדעת מי

בעד?

עו"ד ר. גרינברג: פה אחד.

מר י. ממן: מי נגד?

עו"ד ר. גרינברג: אין נגד.

מר י. ממן: מי נגד?

עו"ד ר. גרינברג: אין נגד.

עו"ד א. שונשיין: מבחינתך מה?

עו"ד ר. גרינברג: אין נגד. למה אתה נגד? אין נגד. הלאה.

עו"ד א. שונשיין: מה, לפני הסדר?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר ג. שדמון: לפני ההצעה שלי. מה הבעיה?

עו"ד ר. גרינברג: סליחה, חברי מועצה רוצים, למה אתה משפיע על

דעתם?

מר י. ממן: אני מדבר עם היו"ר, אני לא השפעתי. ברגע שאני

אדבר למיקרופון, זו השפעה. אני מסביר לו.

עו"ד ר. גרינברג: יש פה מדינה חופשית, דמוקרטית, הלאה. בסדר,

גם סעיף י"ט.

עו"ד א. שונשיין: סעיף י"ח ו- י"ט, המנכ"ל גם מבקש ואני-

מר י. ממן: המנכ"ל לא מבקש כלום.

עו"ד ר. גרינברג: אתה ביקשת.

עו"ד א. שונשיין: המנכ"ל מציע להשאיר את סדר היום כמו שהוא.

עו"ד ר. גרינברג: למה? למה?

עו"ד א. שונשיין: אם זה מה שהמנכ"ל-

עו"ד ר. גרינברג: לא, שינמק.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ח. דב מילביצקי: היתה על זה הצבעה.

מר ג. שדמון: הרי כולם אמרו שכן, אפשרי.

עו"ד ר. גרינברג: שינמק, שינמק. הוא לא התנגד גם כן.

מר ג. שדמון: למה? כדי שרמי לא יהיה פה כשזה יהיה? חבל.

עו"ד א. שונשיין: לא, אני רוצה שרמי יישאר.

עו"ד ר. גרינברג: אני לא אשאר בכל מקרה.

מר ג. שדמון: אז יפה. אז דווקא בגלל זה בוא תקדים את זה.

עו"ד א. שונשיין: אני מבקש שרמי יישאר פה עד סוף הישיבה, מי

בעד? רמי, עכשיו ברצינות, אתה צריך ללכת, וגם יש פה חבר'ה מבחוץ שרוצים לשמוע אותך. אז אנחנו נקדים את ההצעה שלך לעכשיו, את שאר הסעיפים אנחנו לא נקדים.

עו"ד ח. דב מילביצקי: למה?

עו"ד א. שונשיין: כי אנחנו לא נקדים.

עו"ד ח. דב מילביצקי: למה?

מר ג. שדמון: למה?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: כדי שיהיה מחטף. למה?

עו"ד א. שונשיין: כי אני רוצה שנעשה את הדיון הזה אחרי שנסיים

לשמוע את גלעד.

מר ג. שדמון: זה בסדר מבחינת גלעד. זה באמת בסדר. אין שום

בעיה.

עו"ד א. שונשיין: אני אגיד לך מה. כשאתם מעלים הצעות לסדר, אז

יש לכם הרבה אנרגיות. ואז לאט- לאט האנרגיות יורדות ואז אתם הולכים.

אם אני אקדים את הסעיפים האלה שהם פיקנטיים, מה יקרה? אתם תלכו, ואני לא רוצה שתלכו.

עו"ד ר. גרינברג: אל תדאג.

עו"ד ח. דב מילביצקי: אני יודע, מאוד חשוב לך שנהיה.

עו"ד א. שונשיין: לא, לא, לא. אנחנו לא מקדימים.

מר ג. שדמון: יש בעיה עם כאלה שהולכים, יש בעיה עם כאלה

שלא באים.

עו"ד א. שונשיין: אבל אני רוצה דווקא שתישאר.

מר ג. שדמון: תסתכל מסביבך כמה לא באו. אין עם זה בעיה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד א. שונשיין: אני לא רוצה שהפיקנטריה תגרום לך ללכת מוקדם,

ואני רוצה שתישאר איתנו. בסדר?

עו"ד ר. גרינברג: אז אני מבקש כן להקדים, כי פה יש גם תושבים

שבאו לזה, את סעיף-

מר י. ממן: אישרתי אותו.

עו"ד ר. גרינברג: לא, לא, דקה, דקה. יש עוד משהו. סעיף ז', כי יש

פה גם תושבים שבאו לסיפור הזה.

מר י. ממן: אין לך .14

עו"ד א. שונשיין: תתחיל עם הנושאים. נראה שיש ,14 נקדים אותו.

עו"ד ר. גרינברג: יש פה-

מר י. ממן: א' – תציג את ההצעה שלך. אחרי שתציג את

ההצעה שלך, אתה רשאי להכניס תושב אחד להביע את דעתו.

עו"ד ר. גרינברג: לא, שייכנס, שישמע את ההצעה שלי תוך כדי.

מר י. ממן: לא, לא, הוא שומע בחוץ, כי הרמקולים עובדים.

מה שאני מציע זה ככה. כמו שכל ישיבה, אתה תעלה את ה-

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: בסדר, בוא, בוא. אני אומר לך, המזל שלכם היום

שאני קצת זה, אז לא נתקשקש, לא נרד כל פעם לגנון הזה שאתם מנסים להוביל אותנו פה עם הקטנוניות הזאת. כן, לא, עכשיו, אחרי. מה זה משנה.

מר י. ממן: רמי, בבקשה.

ה. דיון בהצעה לסדר יום של עו"ד רמי גרינברג בנושא: "דיור למשתכן".

עו"ד ר. גרינברג: אני אומר עוד פעם, לגבי הנושא של דיור למשתכן,

הצעה לסדר שהגשתי לפה. קודם כל, יש פה תושבים טובים ואיכותיים שכבר זועקים את הנושא הזה של הבעיות של הדיור שיש בפתח תקווה בכל מיני פרמטרים שאני אפרוש אותם עוד פעם בהמשך. הם פועלים בזה בלי שום קשר אלינו. הם גם מארגנים פה, לידיעת כל החבר'ה, ב- 5.4 הפגנה בנושא הזה של דיון למשתכן.

עו"ד ח. דב מילביצקי: תגיד, רמי, אין לך גם דברים טובים להגיד?

עו"ד ר. גרינברג: למה? היה בלונים בעדלאידע, עזוב. היה בלונים

בעדלאידע ב- 700,000 ₪, זה לא טוב? זה טוב.

עו"ד ח. דב מילביצקי: מצוין.

עו"ד ר. גרינברג: מצוין. מה רע?

עו"ד ר. כץ: אני חייב לדעת דבר אחד, מאיפה אתה מביא את

המספר הזה?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: אתה בישיבת ועדת מכרזים אמרת.

עו"ד ח. דב מילביצקי: ובאחד הדיונים הבאת שזה יצירת אומנות, ואני

אביא לך כל דבר שאתה רוצה.

עו"ד ר. גרינברג: איפה המסמך? אתה אל תדבר.

עו"ד א. שונשיין: נדבר גם על תב"רים ועל מבני ציבור וכדומה, ואז

גם נגיד דברים טובים, כולם ביחד, בסדר?

עו"ד ח. דב מילביצקי: יצירת אומנות.

עו"ד א. שונשיין: רמי, אתה צריך ללכת, ואתה סתם מבזבז את הזמן.

עו"ד ר. גרינברג: עזוב, אל תדאג, אל תדאג, הכל בסדר. אני אומר

עוד פעם, מארגנים פה הפגנה ב- ,5.4 ואני... שאחד מהנשים שמובילות פה את המחאה הזאת, גם תיכנס ותגיד מה דעתה בהקשר הזה, כי הם באמת מתעסקים בזה המון בצורה נרחבת. הנושא של הדיור הציבורי, כמו שאמרתי גם מקודם, הנושא של שבט אשר בעמישב, זה כנ"ל לכל העיר. המדינה ראתה בנושא הזה כבעיה לאומית, שהיום לרכוש דירה לזוגות צעירים, לזוגות לא צעירים, לאנשים עובדים, לאנשים בטח שלא עובדים, לעולים, לוותיקים, זה הפך להיות כמעט משימה בלתי אפשרית. אם אין זוג או יחיד שתומכים בו מכל הכיוונים, הורים, משפחה, זה – אין סיכוי שזה יגיע לידי מימוש, ואנשים נשארים בלי קורת גג. לצערי אנחנו נתקלים באנשים האלה בכל מיני פינות אחרי זה בעיר, שנזרקים פתאום מהדירות שהם שוכרים, כי אין להם 42

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,33335555 ממממייייווווםםםם 22227777....3333....2222000011116666 כסף לשלם שכירות. פה, בלי להזכיר שמות, אישה ברח' חיים עוזר בת ,70 נזרקה מהדירה שלה, כבר לא היה לה כסף לשלם שכירות ואין לה לאיפה ללכת.

עו"ד א. שונשיין: אתה מדבר על דירות להשכרה או דירות לרכישה?

עו"ד ר. גרינברג: לא, אני מדבר על הכל. אני מדבר באופן כללי על

מצוקת הדיור. אחרי זה אני אפרט. אתה שומע בכל מקום בגן י"א בשעריה, יושבת שם משפחה של נכים כבר כמה שנים, בלי דירה, ויש עוד הרבה מקומות, שאני יודע שאגף הרווחה כל פעם מנסה להתמודד עם כל מיני אנשים שנזרקים לרחובות, כתוצאה מזה שאנשים נשארים בלי דיור. והנושא של הדיור זה א'- ב' בכל מה שקשור לבסיס של הבן אדם, שיש לו איפה לחזור, איפה לישון, בגשם, בשמש, לנוח, לשים את ראשו. והרבה הרבה מתקשים לעשות את זה. וגם כאלה שרוכשים, הם כל הזמן נאנקים תחת העול איך לשלם את המשכנתא ואיך לעמוד בתשלומים, ואיך לעשות את הדברים האלה.

מדינת ישראל ראתה בזה כמשהו לאומי, והחליטה לקדם כל מיני פתרונות ברמה הלאומית. הנה, והגיע פה גיא עפארי שיכול לספר כמה משפחות במצוקה בנושא של דיור פונות אליהם, שכבר אין להן כסף לשלם. נכון או לא?

עשרות משפחות בפתח תקווה רק.

ואני אומר, המדינה יזמה כמה פתרונות שיכולים להקל בנושא של רכישת דירה. אחד הפתרונות זה דיור למשתכן. זה למכור קרקעות של מדינה במחיר מוזל ליזמים ואז הדירות נמכרות לזכאים במחיר, מוכרים את זה במחיר מוזל. ואני אומר, בפתח תקווה לא שמעתי על כזה דבר של דיון למשתכן. או שאין פה מספיק אדמות של מינהל, או דבר כזה או אחר. אבל אנחנו יודעים עכשיו, הולכים לתהליך של בנייה בסירקין. אנחנו יודעים שיש פה עוד אדמות מינהל במקומות אחרים. אז כן עיריית פתח תקווה יכולה לקחת על עצמה, 43

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,33335555 ממממייייווווםםםם 22227777....3333....2222000011116666 ולראות איך ליזום, ולהביא ולהוביל גם בהקשר הזה של דיור למשתכן. בונים עכשיו אלפי יחידות דיור כאלה בכל הארץ, בפריסה ארצית. אפילו בערים אני חושב, לא יודע איך הגיעו לשם, אבל כנראה שאדמות מינהל. ברמת גן, בגבעתיים, בטח בראש העין. אלפי יחידות דיור בדיור למשתכן.

פתח תקווה לא על המפה בכלל בהקשר הזה. פתח תקווה לא על המפה, ואין סיבה שזה לא יהיה. זה משהו שיכול לעזור למשפחות, לזכאים. זוג נשוי עד גיל ,35 יחיד מעל גיל ,35 יש פה הרבה פתרונות לעזור. פתח תקווה לא על המפה במקום הזה. דירות להשכרה, לבוא ולקדם פה תכניות של בניית דירות קטנות ולא גדולות שיאפשר לאנשים לשכור ולא באלפי שקלים, אלא דירות יותר קטנות של 3 חדרים, ולא רק 4-5 חדרים, כדי שבאמת יהיה יותר קל לאנשים שמתקשים לשכור את הדירות האלה ושיהיה להם עוד פעם קורת גג.

דיור ציבורי, גם למבוגרים- עולים, גם לאמהות חד הוריות, דברים שקיימים בערים אחרות. גם פה, יש פה מימים ימימה, יש פה כמה מוסדות של דיור ציבורי לעולם, זה משהו ישן יותר, ויש פה את זה. אבל עדיין לא מספיק. פתח תקווה יש פה מעל 40,000 ₪, כולל כל העולים... 50,000-60,000 ₪ עולים פה.

ויש פה הרבה אמהות חד הוריות, תבדקו על פי הנתונים הסטטיסטיים. יש פה הרבה אנשים שמתקשים, שכן אפשר לעזור להם בהקשר הזה.

והעירייה עוד פעם, בכל התחומים האלה, בשלושת התחומים האלה, דיור ציבורי, דיור בר השגה, דירות להשכרה, דיור למשתכן – אין שום איזושהי צורה, לא מדבר על פינוי- בינוי ותמ"א ,38 שזה פחות קשור לדירות המוזלות.

אבל גם אולי במסגרת פרויקטים של תמ"א ,38 או פינוי- בינוי, אני לא יודע, אפשר למצוא את הדרך, אין כן להכניס שם דיור להשכרה. קח לדוגמא ברעננה, שכונת נאות עוזי, חברת רובינשטיין, במסגרת... בנתה שם 14 בניינים, 600 יח"ד בעיריית רעננה, כולן להשכרה, קטנות. כולן להשכרה.

דירה אחת לא למכירה. רעננה. ששם יש הרבה פחות מתקשים מפתח תקווה.

שכונת נאות עוזי ברח' ויצמן בסוף, יש שם פארק שלם, אתם מכירים, 600 44

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

אז ברעננה אפשר, ששם אין בעיה, פתח תקווה לא על המפה, בשום אחד מהפרמטרים האלה. לא רוצה להגיד שמקשים, שמפריעים, שלא נותנים. בשום מקום אין פה קידום שקשור לדבר הזה. ולכן, אני מבקש, א' – לתת לנציג פה, לשמוע את דעתו. אבל גם לקבל פה החלטה, כמו שביקשתי, לבוא ולהקים ועדה של חברי מועצה בצירוף אנשי המקצוע הרלוונטיים מההנדסה בעיקר פה, זה אגף התכנון או גורם כזה או אחר, שיבואו ויראו איך אפשר מעבר לוועדת התכנון והבנייה העירונית שעסוקה בשוטף מה שנקרא ואין לה זמן לנשום. לבוא לראות איך לקדם את הפרויקטים האלה מול משרדי הממשלה, מול רשויות המדינה, כמו מינהל מקרקעי ישראל. ועל זה אני מבקש להצביע.

להקים ועדה כזאת, שהיא תבוא תעדכן את חברי המועצה פעם בחודש איך התקדמו, מה עשו. א' – זו משימה באמת לאומית וגם עירונית ברמה העירוני המוניציפאלית, וזה נושא מאוד חשוב, עם השפעה מאוד קריטית על תושבים, שכן אפשר להקים ועדה כזאת שתעבוד, תתכנס, תדחוף, תיזום, ופעם בחודש, כל ישיבת מועצה, תעדכן, ואם גם צריך לאשר תקציבים, תאשר תכניות ולראות איך לפתח את זה, תביא את זה לאישור המועצה, תביא את זה לאישור הוועדה. וזו החלטה שאני מבקש לקבל, להצביע עליה כמובן, אחרי שנשמע פה את הנציג של התושבים וכל מישהו אחר שירצה לדבר כמובן.

ברשותכם, אם אפשר להכניס את הגב' מרגריטה.

עו"ד א. שונשיין: אני מציע קודם כל לתת למנכ"ל לתת תשובה.

עו"ד ר. גרינברג: לא, אבל תכניס אתה שתשמע את התשובה גם כן.

עו"ד ח. דב מילביצקי: רגע, יש התנגדות למישהו?

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד א. שונשיין: לי אין התנגדות. אני אתן לה.

עו"ד ר. גרינברג: אז תכניס אותה.

עו"ד א. שונשיין: איפה הגברת? בואי תיכנסי ל- 2 דקות בבקשה.

שלום, בואי תשבי בבקשה. מה שמך?

גב' מרגריטה: סברקין מרגריטה.

עו"ד א. שונשיין: איפה את גרה?

גב' מרגריטה: בפתח תקווה.

עו"ד א. שונשיין: איפה?

גב' מרגריטה: בכפר גנים.

עו"ד א. שונשיין: הבנתי. 3 דקות, ברשותך. ואז את יכולה לחזור

לקהל ואנחנו נמשיך. בסדר?

גב' מרגריטה: קודם כל, תודה רבה בכלל שהזמנתם ונתתם לי את

האפשרות להגיד משהו כאן, להשמיע את הקול של התושבים. אנחנו התארגנו בתנועה הציבורית, שזה בעצם לא עמותה, לא שום דבר. זה דרך הפייס, לא עמותה, לא שום דבר. זה דרך הפייסבוק, עכשיו הכל מותר. ויש לנו מעל 1,200 חברים בתנועה, וכמובן שזו נציגות גדולה מאוד של כל העולים בארץ, שיש להם באמת בעיה מאוד-מאוד קשה, אם אנחנו מדברים כאן על מה שרמי 46

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

אז זו באמת בעיה מאוד- מאוד קשה לעולים שעלו בשנות ה- .90 כמובן גם אחרי זה, זה רק מחמיר, ונהיית בעיה יותר קשה.

בעיר פתח תקווה, אני לא אגיד עכשיו כל מה שקורה בארץ, זה משהו אחר.

בעיר פתח תקווה, אני יודעת שיש להם 900 אנשים בתור לדיור ציבורי. רק במשרד העלייה והקליטה, יש לנו 7 הוסטלים ומקבצי דיור, שכנראה שזה בכלל- בכלל לא מספיק. יש אנשים שהם עובדים, הם מקבלים שכר מינימום, וכמובן לא מקבלים תוספת השלמת הכנסה. זאת אומרת, שיותר מחצי מהסכום של ההכנסות הולך לשכירות. אין להם אפשרות, כמו שרמי אמר, בדיוק, הוא נגע בכל הנקודות. אין להם אפשרות גם לשכור בשוק הפרטי, שהם נאלצים לעשות את זה. אני גרה בכפר גנים, אבל יש הורים שהם חיים על 5,000 ₪ פלוס עוד תוספת לשכירות, שזה 6,000 ₪ לזוג. הם שוכרים דירה של 3,000 ₪ לחודש. זאת אומרת, לזוג נשאר להם 3,000 ₪ למחייה.

עו"ד א. שונשיין: מה את מבקשת?

גב' מרגריטה: מה אני מבקשת? שממש-ממש צריך לפתח את כל

הנושא של דיור ציבורי בפתח תקווה, זה דבר אחד. יש באשדוד אני יודעת 15 הוסטלים. למה שיש לנו 7 ואנחנו מצטמצמים לכזו כמות. כאילו זה לא הגיוני בכלל. עכשיו גם כן. כל מה שקשור לאנשים שכן עובדים ויש להם גם שכר מינימום ולא נכנסים לתור של דיור ציבורי.

עו"ד א. שונשיין: רק אני אומר, יש לך עוד דקה.

גב' מרגריטה: כן. אז כמו שבדיוק רמי דיבר על זה ואמר, שכל

הנושא של דירות קטנות, שממש צריך להיכנס לנושא ולהגדיל את השוק של 47

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,33335555 ממממייייווווםםםם 22227777....3333....2222000011116666 דירות קטנות, האם זה מחיר למשתכן, האם זה תקנה. יש תקנה של אלי כהן החדשה, שאפשר לבנות דירת קטנות יותר. וכמובן זה קשור לצעירים, זה לא רק למבוגרים מה שאנחנו מדברים. הצעירים גם לא יכולים, זוגות צעירים, זוגות עם ילד אחד, שניים. כולם צריכים דירות קטנות, לא צריכים את ה- 5-6 חדרים. אז זה מה שאני מבקשת, להגיע ממש ולהפנות את תשומת הלב של העירייה לפרויקטים שזה ממש דיור בר השגה לכל האוכלוסיות.

עו"ד א. שונשיין: תודה רה לך.

גב' מרגריטה: תודה רבה. תודה, רמי.

עו"ד א. שונשיין: מנכ"ל העירייה, בבקשה.

מר י. ממן: אחת הבעיות בכל הסיפור הזה, שרוב האדמות

בפתח תקווה לעומת רשויות אחרות במדינת ישראל, הן קרקע פרטית. ויש בעיה מאוד קשה בקרקע פרטית. אם מסתכלים על הפרויקטים האחרים בערים האחרות-

עו"ד ר. גרינברג: סירקין זה פרטי.

מר י. ממן: שנייה, שנייה.

עו"ד א. שונשיין: רגע רמי, תן לו לענות. בסדר. תעשה דיון מסודר.

עו"ד ר. גרינברג: אני רק מעיר את תשומת לבו, אולי הוא שכח.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד א. שונשיין: בסדר, תן לו אבל קודם כל, הוא נותן רקע למצב

הכללי בעיר.

עו"ד ר. גרינברג: רוב הקרקעות פרטיות, שסירקין זה הכל מינהל.

עו"ד א. שונשיין: תן לו בבקשה.

מר י. ממן: כאשר שר השיכון היה פה, ראש העיר ביקש ממנו,

שבפרויקט של סירקין לשלב דירות-

עו"ד ר. גרינברג: ביקש יפה אבל?

עו"ד א. שונשיין: נו, רמי, באמת. אתה לא בוגר. הזמנת אנשים-

עו"ד ר. גרינברג: מה זה קשור? זה תשובות? ביקש ממנו.

עו"ד א. שונשיין: אבל תן לתת תשובות כמו בן אדם.

עו"ד ר. גרינברג: בסדר, ייתן תשובות. בוא נשמע את התשובות.

עו"ד א. שונשיין: אתה לא רוצה שהציבור ישמע? רק להשמיע? תנו לו

לדבר.

מר י. ממן: אני סיימתי.

עו"ד א. שונשיין: עזוב, יענקלה, בוא.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר י. ממן: אני סיימתי.

עו"ד ר. גרינברג: הלאה, בוא נעלה להצבעה.

עו"ד א. שונשיין: אני אגיד לך משהו שכן הייתי רוצה. ישבה שם

גברת נחמדה שהציגה עמדה. אני חושב שאם אתה נותן תשובה, אתה נותן לגברת ולציבור, ולא לרמי כרגע. אז בוא תיתן קודם כל תשובה מסודרת, ואחר כך אם רמי ירצה לתת תגובה.

מר י. ממן: אז אני חוזר שוב. עתודות הקרקע בפתח תקווה,

ברובן הגדול הן קרקע פרטית. ולקיים דיור בר השגה, זו עלות קרקע שהמדינה עצמה למעשה באה ואומרת 'קחו את הקרקע ותבנו בתים'. בנושא של דירות קטנות, אין התנגדות לראש העיר לבנות דירות קטנות. וגם כאשר היה פה שר השיכון עם כל הצוות המקצועי שלו, כולל עמידר שהיו פה, דובר ועלה הנושא הזה של דיור בר השגה בפתח תקווה, ודובר גם על מתחם סירקין. מתחם סירקין עדיין בחיתוליו, זו הקרקע היחידה למעשה, ועוד קרקע מסוימת שנמצאת באזור של סגולה-קרית מטלון, שם זה גם אדמת מינהל. זה למעשה עתודות הקרקע של מינהל מקרקעי ישראל, שלמעשה המדינה היא בעלת הקרקע, והיא יכולה להגיד 'אוקיי, אנחנו מוזילים את המחירים'.

מאחר והיום הבינוי עצמו, הוא יותר זול מעלות הקרקע. לכן באה המדינה ואומרת 'כדי שיהיה בינוי זול בדירה קטנה, אם היום דירה קטנה, עלות נגיד דירה של 70 מ"ר או 90 מ"ר, מ"ר בנוי עולה בסביבות 6,000 ₪ למ"ר בסטנדרט של 1,2,3 של משרד השיכון. זה אומר שניתן במחיר סביר לבנות דירה, ואותו דייר יכול במשכנתא שלמעשה הוא מקבל, לרכוש את הבית.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

אנחנו נפעל בכל המרץ לגבי השטחים שבבעלות המדינה. שטחים בבעלות פרטית, אין מה לעשות. מי שיספר לכם סיפורים שאפשר לעשות, זה סיפורים.

חד וחלק. אני לא מכיר בעל קרקע פרטית פראייר שייתן את הקרקע שלו. אני לא מכיר דבר כזה במדינת ישראל. ואני מדבר עם 20 שנות ניסיון. אני מדבר כרגע על מדינת ישראל.

אנחנו כרגע בשנה האחרונה איתרנו את כל קרקעות המדינה שניתן לבנות עליהן, זה גם עלה פה בדיון. אני אשמח, אם אתם רוצים יותר לעומק, אשמח להיפגש וגם להראות לכם את זה ברצון רב. אין לי שום בעיה, אפשר לתאם עם הלשכה שלי, יש פה את העוזרת שלי טלי. תרימי את היד, טלי.

עו"ד ח. דב מילביצקי: מכירים את טלי.

מר י. ממן: אני מוכן לשבת עם התושבים, מוכן להסביר להם.

אני מנכ"ל מקצועי, אני לא משחק שום משחקים, אני אומר לכם את האמת.

והאמת כרגע היא 2 מתחמים שאני יודע עליהם, אולי יש יותר מתחמים, שניתן עליהם לעשות את הדיור בר השגה, והנושאים האלה אכן הועלו. גם דובר על שילוב בתוך ההתחדשות העירונית, כגון פינוי יוספטל, ובשילוב, לעשות דבר שנקרא כמו שעושים בקנדה, בינוי- פינוי.

עו"ד ר. גרינברג: בכל הארץ עושים, לא רק בקנדה.

עו"ד א. שונשיין: אבל תן לו לסיים. אני אתן לך להגיב.

עו"ד ר. גרינברג: גם בזימבבואה עושים. בכל הארץ עושים. עד קנדה

אתה הולך? בקרית אונו עושים, בכל מקום עושים.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד א. שונשיין: הוא מדבר על בינוי- בינוי, לא על פינוי- בינוי.

עו"ד ר. גרינברג: בכל מקום עושים בארץ.

מר י. ממן: אני הייתי בסיור בקנדה. מדינת ישראל שלחה אותי

גם ללמוד את הנושא הזה. אני נסעתי מטעם השלטון המקומי לקנדה לפני בערך 3 שנים. שם כן עושים בינוי- פינוי וזו השיטה. הבינוי- פינוי יוצר תהליך של אמון של הבן אדם, שהוא רואה את הבית נבנה, ורק לאחר שהוא רואה את הבית רוקם עור וגידים לפניו, הוא מסכים לעבור אליו. ואז למעשה מתפנים כל השטחים ועושים גם תהליך של החלפות שטחים. ... להרחיב על זה, ואפשר לדבר על זה המון.

עו"ד ר. גרינברג: אתה יודע שחלק מהפרויקטים בפתח תקווה הם גם

על אותו דבר, כולל הפרויקט של שלום אש, הוא גם בינוי- פינוי, אתה יודע את זה? בגלל זה הם מתחייבים לפנות את הקונסרבטוריון. אתם קצת מראים שאתם לא מחוברים לקרקע פה בפתח תקווה, זו בעיה קשה.

מר י. ממן: בכל אופן, אני אשמח להיפגש איתכם...

עו"ד ר. גרינברג: אז אתה יודע שהפרויקט בשלום אש זה גם בינוי-

פינוי? בגלל זה כל המלחמה על הקונסרבטוריון היה, לתת להם את זה, שייבנו, יעבירו את האנשים וכל זה. זה מראה שאתם ממש מנותקים. ההיפך, זה מראה שאתם ממש מנותקים ממה שקורה בעיר. תכניות שעכשיו רצות בפתח תקווה, ואתם מעכבים אותן, הן על הסטייל הזה של פינוי- בינוי. לגבי קרקעות מדינה, נכון, זה נושא של דירה למשתכן... זה לא משהו ערטילאי.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,33335555 ממממייייווווםםםם 22227777....3333....2222000011116666 התכנית של סירקין היא לא בחיתולים. העירייה עכשיו מוציאה מאות אלפי שקלים למתכננים. אני מאמין, ככה אני יודע. אז אישרנו את זה במועצה פה, שיציגו תכנית חלופית למה שאמור להיות בסירקין. אני לא יודע אם זה כלול, מהנדסת העיר פה תתקן אותי, כלול שם גם דיור למשתכן?

אדר' חוה ארליך: לא דיור למשתכן...

עו"ד ר. גרינברג: אה, בבקשה.

מר י. ממן: חברים, חברים, בואו. חוה, חוה.

עו"ד ר. גרינברג: תן לה לדבר.

מר י. ממן: מאחר ואני מלווה את הפרויקט הזה ואני מכיר-

עו"ד ר. גרינברג: אבל תן לה לדבר רגע.

מר י. ממן: לא צריך לדבר, אני יודע הכל. מאחר ואני מלווה-

עו"ד ר. גרינברג: אבל מה, היא עציץ?

מר י. ממן: היא לא עציץ, היא מהנדסת הכי טובה בארץ שאני

מכיר, בגלל זה הבאנו אותה לפתח תקווה.

עו"ד ר. גרינברג: אבל אתה לא מכיר את כולם, זו הבעיה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר י. ממן: אבל אני רוצה. בנושא סירקין, מאחר ונושא

סירקין, אני מהמובילים של התכנית הזאת-

עו"ד ר. גרינברג: בסדר, אני שואל אם המתכננים שמקבלים מאות

אלפי שקלים מהעירייה, וזה הבנתי מהמהנדסת שלא עושים את זה... שם דיור למשתכן. אז בלי סיסמאות עוד פעם, ביקשנו משר הפנים, ביקשנו משר השיכון. אני שואל שאלה פשוטה. כן, בבקשה, תגיד.

מר י. ממן: אני כבר הייתי 12 שנה ראש עיר בכוכב יאיר צור

יגאל, אני מתעתד להיות ראש עיר. אני כרגע נמצא כאיש פוליטי-

עו"ד א. שונשיין: איש מקצוע.

עו"ד ח. דב מילביצקי: איש לא פוליטי.

מר י. ממן: לא, כמינוי פוליטי של ראש העיר, וכאיש מקצועי

בעירייה, ואני שואב לפה את כל הניסיון שלי.

מר ג. שדמון: זה נקרא משרת אמון.

מר י. ממן: זה נקרא משרת אמון, אבל כדי לחסוך בזה, אני גם

פרשתי את ההגדרה של משרת אמון, בסדר?

עו"ד ר. גרינברג: בוא נתעסק בדיור למשתכן.

מר י. ממן: לא, רק רציתי להגיד. ולכן החשיבות שלי זה

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

על כן אני אומר, הנושא של סירקין, אחת הסוגיות הקשות שקיימות בכל פרויקט סירקין, שהוא בעיה אזורית, זו בעיית התחבורה. ומה שראש העיר אמר בצורה חד משמעית, ופה גם המהנדסת, אנחנו מלווים את זה, אחד הדברים זה למצוא שמבחינה תחבורתית גם הדייר למשתכן וגם התושב עצמו, הוא צריך לדעת איך הוא יוצא למקום העבודה שלו ואיך הוא מגיע ממקום העבודה שלו.

עו"ד ר. גרינברג: תשובה לדיור למשתכן.

עו"ד א. שונשיין: הוא מדבר על סירקין בכלל.

מר י. ממן: הדיור למשתכן, ולפי דברי שר השיכון שהיה פה

ומנכ"ל, ולדברי גם אביגדור יצחקי שמלווה את הדיור הציבורי, שהיינו ראש העיר ואנוכי, היינו אצלו בפגישה בירושלים. המטרה היא ראשית לגרום שיש פתרונות תחבורתיים לעיר. וברגע שיהיו פתרונות תחבורתיים, כל הפרויקט הזה תופס עור וגידים.

עו"ד ר. גרינברג: אתה יודע מה, התשובה שלך מחזקת אותי למה

לחייבת לקום ועדה שאני מבקש. כי אתם מראים שאתם לא בכיוון בכלל.

מר י. ממן: רמי, בוא נעזוב את הסיסמאות. יש פה תושבים.

עו"ד ר. גרינברג: לא, זה סיסמאות. מה זה קשור? פתרונות

תחבורתיים נותנים או לדיור למשתכן, או לדיור. לא משנה, ייתנו לכל...

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר י. ממן: זו הסקירה שלי, אני מוכן.

עו"ד ר. גרינברג: הסקירה שלך, אני מכבד אותה מאוד. אבל אני

אומר עוד פעם, לצערי הסקירה אומרת שבאמת לא מחוברים. מהנדסת העיר, את אומרת שאתם-

אדר' חוה ארליך: הדבר היחידי ש... אנחנו כן נקבל...

עו"ד ר. גרינברג: מאיפה?

אדר' חוה ארליך: בסירקין.

עו"ד ר. גרינברג: ומה תעשי בהם?

אדר' חוה ארליך: אנחנו נעשה את האיזונים.

מר י. ממן: עושים איזונים, חבר'ה. המטרה היא-

עו"ד ר. גרינברג: מה תעשה בקרקע ש...?

מר י. ממן: אני רוצה, להסביר, רמי. תקשיב לי, באמת זה

רעיון.

עו"ד ח. דב מילביצקי: זו... משפטית יפה. איזונים.

מר י. ממן: לא, זה לא. חברים, התהליך ליצור דיור בר השגה,

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

פפפפררררווווטטטטווווקקקקוווולללל ייייששששייייבבבבתתתת ממממוווועעעעצצצצהההה ממממןןןן ההההממממננננייייייייןןןן ממממסססס'''' ,,,,33335555 ממממייייווווםםםם 22227777....3333....2222000011116666 ובמקביל לתת משכן ופינוי- בינוי בצורה מדויקת לאנשים שחיים בתחתית, ובאמת אנשים הכי נפלאים בעולם, זה ביוספטל שם. מי שהיה שם, ראה את החיים שהם חיים. זה לבוא ולהרוס את כל יוספטל. השיטה היא לעבור לשיטה שהיא קיימת בארצות הברית ובקנדה, ואני הייתי שם וראיתי איך עושים את זה עם שכונות כאלה. השיטה היא לבנות-

עו"ד ר. גרינברג: בגלל זה הבאת את הבלונים המתנפחים לעדלאידע

מקנדה, מארצות הברית? לפחות את זה הבאתם.

עו"ד ח. דב מילביצקי: זה לא הוא.

עו"ד ר. גרינברג: אה, זה לא הוא?

עו"ד ח. דב מילביצקי: זה לא הוא. זו יצירת אומנות. לא מדברים ככה על

אומנות.

מר י. ממן: זה לבנות את הבתים. אנשים רואים את הבתים,

כולל דיור בר השגה. גם האנשים שמעבירים אותם, השטח הוא יוספטל. ושר השיכון שהיה פה, מנכ"ל עמידר היה פה בפגישה. כולם מקבלים את התפיסה שזאת הדרך. א' – לתת דיור בר השגה ולתת גם דיור הולם לאנשים שהביאו אותם למדינת ישראל ולא חשבו עליהם.

עו"ד ר. גרינברג: מה שאני ראיתי ששר השיכון אמר, אחרי הפגישה

עם ראש העיר-

מר י. ממן: תן להגיד עוד מילה, אתה לא היית בישיבה.

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: שהוא תקף אותו. שהוא אמר שראש העיר מעכב את

כל מה שקשור לתכנית משרד השיכון. הוא אמר את זה. הוא אמר את זה, אז אל תנסה לייפות. שר השיכון, אחרי שהוא יצא מפה, לא בגלל שראש העיר הביא אותו, אלא כל מיני עסקנים מהמפלגה שהביאו אותו לפה. אמר שראש העיר...

מר י. ממן: רמי, אני הייתי בישיבה הזאת.

עו"ד ר. גרינברג: אני ראיתי מה הוא אמר אחרי. יעקב, אני מכבד

אותך, אבל זה לא קשור.

מר י. ממן: אני שם את כל התפקיד שלי כמנכ"ל העירייה. אם

היתה מילה אחת של שר השיכון נגד ראש העיר בישיבה הזאת, אני שם את המפתחות והולך מהעירייה הזאת. אז לבוא ולספר סיפורים על דברים שאתה לא יודע, רמי. זה לא בסדר. כי אני הייתי בישיבה.

עו"ד ר. גרינברג: אין לנו זמן עכשיו למסביב. אני שואל שאלה, דיור

למשתכן, במסגרת סירקין, אתם מקדמים או לא מקדמים?

מר י. ממן: אני לא עונה לך.

עו"ד ר. גרינברג: אתה לא מקדם.

מר י. ממן: תחליט מה שאתה רוצה. אם זו הדרך שלך-

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

עו"ד ר. גרינברג: אתה לא מקדם. אתה מספר לי סיפורים על

תחבורה, על קשקושים, שבכל מקרה אתה צריך לטפל בזה.

מר י. ממן: אני שואל דירות להשכרה.

עו"ד ר. גרינברג: אז אין טעם. נכון. אחרי שדיברת, באמת... בעיה.

מר י. ממן: אני מציע לתושבים, באמת אם אתם רוצים

להתקדם, תשבו לדבר איתי. אם אתם רוצים לא להתקדם, דברו איתו.

עו"ד ר. גרינברג: כן, הבעיה שישבו אתכם וזו התוצאה. דירות

להשכרה, אתה מקדם פה תכנית? הנה, מהנדסת העיר פה. יש פה תכנית של דירות בתוך העיר של דיור להשכרה?

מר י. ממן: אני מבקש חוה, זו פרובוקציה ואל תעני.

עו"ד ר. גרינברג: סליחה, אתה לא יכול להגיד לה לא לענות.

מר י. ממן: אני יכול להגיד לה, היא עובדת תחתיי.

עו"ד ר. גרינברג: לא, לא, לא, לא. בישיבת מועצה לא תסתום

למהנדסת העיר את הפה.

מר י. ממן: אני, כממונה הישיר עליה, אומר לה לא לענות.

עו"ד ר. גרינברג: בשביל זה היא סטטוטורית, אתה לא יכול לסתום

---- עעעעייייררררייייייייתתתת פפפפתתתתחחחח----תתתתקקקקווווהההה ----

מר י. ממן: רמי, התחלנו ברגל ימין.

עו"ד ר. גרינברג: אז אני אומר עוד פעם, תיתן למהנדסת העיר לדבר.

מר י. ממן: אתה מתנהג בצורה לא הוגנת.

עו"ד ר. גרינברג: לא, לא, לא.

מר י. ממן: בצורה לא ישירה, בצורה ממש לא בסדר, וקוראים

לך מהליכוד לישיבה ליום הולדת, עוד מעט 4 שרים מגיעים, תצטרך לקבל אותם, אני יודע את זה, אני לא הולך.

עו"ד א. שונשיין: למי יש יום הולדת, לרמי?

מר י. ממן: לא.

עו"ד ר. גרינברג: זו אותה ליצנות שברוורמן בא לפה בהתחלה וברח

אחרי שנייה, אותה ליצנות שממשיכים. אותה תשובה ליצנית שנותנים לנושא כל כך כאוב של דיור ציבורי. זו ליצנות. זה מתחבר לבלונים המנופחים שהבאתם. זו ליצנות שלכם.

עו"ד ר. כץ: די עם הבלונים האלה, די.