פרוטוקול ישיבת מועצה מספר 56
עיריית פתח תקוה
פרוטוקול
ישיבת מועצה מן המניין, מס' 65
מיום ראשון, ט' בחשוון תשע"ח, 92.01.9102
- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 10-6020902 -
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
משתתפים:
* עו"ד איציק ברוורמן * מר אוריאל בוסו
* עו"ד איתי שונשיין * מר צדוק בן משה
* מר רועי פן * גב' צביה לבובי
* עו"ד איציק דיעי * מר משה פלדמר
* עו"ד רון כץ * מר אשר שוקר
* מר אליהו ברוכי * הרב ישראל פרידמן
* הרב משה צלאח * עו"ד אורנה דוידאי
* עו"ד רמי גרינברג * מר משה משה
חסרים:
* מר דני סויסה * מר אביהו סופר
* מר איציק ישראל * עו"ד חנוך דב מילביצקי
* מר מארק ליקבורניק * עו"ד אורי אוהד
* מר אדי קואז * מר אליהו גינת
* מר גנאדי בורשבסקי * מר גלעד שדמון
* מר יעקב בן שמחון
נוכחים:
* מר יעקב ממן * עו"ד שרית גרינבאום
* עו"ד מיכל מזרחי * רו"ח ניסים חנגל
* אדר' חוה ארליך * מר ניסן כרמי
* מר יריב סנדלון * מר אהוד שטיין
* עו"ד ארז בן חמו * גב' טלי אביב
* מר גיא עפארי * מר יוסי קרואני
* מר לאוניד סמוליאנוב * גב' יעל שאער
* מר כפיר פרץ * עו"ד צילה גרינהויז
9
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
סדר יום מועצה:
א. שאילתות. ................................ ................................ ................................ ..............................45
ב. דיון בהצעה לסדר יום של עו"ד רמי גרינברג בנושא: "ביצוע קיר אקוסטי ברחוב בן דרור". .............66
ג. דיון בהצעה לסדר יום של עו"ד רמי גרינברג בנושא: "שימור בית כנסת הוותיק בשכונת עין גנים". ..27
ד. דיון בהצעה לסדר יום של עו"ד רמי גרינברג בנושא: "מקום לתנועת נוער עזרא בשכונת יוספטל".....27
ה. דיון בהצעה לסדר יום רמי גרינברג בנושא: "הקמת קרן לביצוע חניונים ציבוריים". ........................54
ו. אישור תבחיני תמיכות .8102 ................................ ................................ ...................................77
ז. בכפוף לאישור תבחיני תמיכות :8102 אישור תבחינים אלה לעניין חינוך, יחולו גם לגבי שנת ,8102 וזאת
בכפוף לאישור משרד' הפנים. ................................ ................................ ....................................................865 יט. אישור חלוקת תמיכות – תוספת. ................................ ................................ .........................825
כ. אשור תיקון שיטת חישוב שטח בצו ארנונה לשנת 8102 בהתאם לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקון מס'
01) – התשע"ז – 8102 ובהתאם להסבר הרצ"ב. ................................ ................................ .........................825
כא. אישור שינויי תקציב. ................................ ................................ ......................................825 כב. אישור תב"רים, שינויי תב"רים - עדכון טעות במספרים. .......................................................857 כג. אישור שינויים בתקן העובדים ומבנה ארגוני. ................................ ......................................851
כג. אשרור חברי ועדת שימור אתרים עקב תחלופה של חבריה. להלן רשימת החברים העדכנית: צביה לבובי
(יו"ר), כץ רון (מ"מ יו"ר), שונשיין איתי, פרידמן ישראל, דוידאי אורנה, גלבר ציפי, עוז אביטל. .....................855
כה. אישור ערבות מקפ"ת ללקיחת הלוואה ע"ס 4.3 מיליון ₪. במסגרת תכנית הבראה למקפ"ת. ......878
כו. אישור פניה לפיס להשלמת מעונות יום. ................................ ...............................................877 כז. אישור מינוי רה"ע כחבר הנהלת מקפ"ת. ................................ .............................................871 כח. אישור מינוי הסמכת מהנדס מבנים מסוכנים – מהנדס רן חדי. .................................................871
י. בקשה לתיקון טעות סופר באישור להקצאת מבנה עירוני המשמש כבית כנסת לעמותת "צעירי אם המושבות
פ"ת" ברחוב גרינשפן גו"ח 14182836 (חלקות היסטוריות .)3,800 ................................ ................................876
יא. בקשה להקצאת מבנה למטרת גנ"י לעמותת "מרכז חינוכי הזית" ברחוב חכמי לובלין 01 גו"ח
.13112846,433 ......................................................................................................................................876
יב. בקשה לאישור חוזה מכר חדר טרנספורמציה בפטור ממכרז בין עיריית פתח-תקווה לבין חברת חשמל
לישראל בע"מ גוש 1433 חלק מחלקה .4 ................................ ................................ ....................................872 0
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
יג. בקשה לאישור חוזה שכירות בדיירות מוגנת – חנות מס' 08 שוק ליפקיס – לוי נסים ז"ל גו"ח 14232330
(להלן: "החנות") . ................................ ................................ ................................ ...................................872
יד. לאישור הקצאת מבנה עירוני למטרת מועדון לעמותת "תנועת בני עקיבא בישראל" ברחוב עד"ש שפיק
6 גו"ח .14812060 ................................ ................................ ................................ ..................................875
טז. בקשה אישור תוספת שנייה לחוזה 8866 בין העירייה לבין הקדש מס' 0100 ע"ש קרן דגן משה
ואטקה. ... ...................................................................................................................................877
יז. מכירת זכויות העירייה בהתאם להחלטת בית משפט ת.א. 6324-18 גוש 1432 חלקה 38 – חדש......877
יח. בקשה לאישור חוזה מכר חדר טרנספורמציה בפטור ממכרז בין עיריית פתח-תקווה לבין חברת חשמל
לישראל בע"מ גוש 1411 חלק מחלקה 806 – חדש. ................................ ......................................................722
כג. אשרור חברי ועדת שימור אתרים עקב תחלופה של חבריה. להלן רשימת החברים העדכנית: צביה לבובי
(יו"ר), כץ רון (מ"מ יו"ר), שונשיין איתי, פרידמן ישראל, דוידאי אורנה, גלבר ציפי, עוז אביטל – המשך דיון...722
כט. אישור מינוי הסמכת פקחים – תוספת. ................................ ..................................................722
ל. אישור עבודה נוספת גב' חן חיון – וטרינריה, יוגב דרשן – גני ילדים. ..........................................722
לא. אישור המלצת ועדת שמות מס' 3 שהתקיימה ביום .326202 ...................................................725 לב. אישור מחיקת חוב לפי סעיף 442 לפקודת העיריות: ................................ ..............................782
0. 13 חייבים ע"ס 282,212.11 ₪. ................................ ................................ ..........................................782
8. 32 חייבים ע"ס 1,623,311.31 ₪ - תוספת. ................................ ................................ ............................782
4. 01 חייבים ע"ס 3,121,681.11 ₪ - תוספת. ................................ ................................ ...........................782
לג. אישור מחיקת חוב יחיד בהתאם לסעיף 446 (א) לפקודות העיריות: 8 חייבים ע"ס ....................788
03,336.11 ₪. ................................ ................................ ................................ ........................................788
לד. אישור הסכמי פשרה: 3 הסכמי פשרה ע"ס 86,118 ₪ ממסמך מיום 84.2.02 באוגוסט 787....8102
לה. אישור הכרזה על רחובות ציבוריים: סלילה מחדש ו2או הרחבה של כביש, מדרכה......................787
או דרך משולבת, בהתאם להוראות חוק העזר לפ"ת (סלילת רחובות), התשע"א ................................................787 ,8100 כדלקמן: ................................ ................................ ................................ .......................................787 ()0 רחוב פיירברג גוש: 1422 חלקות: ,032 ,032 036 ................................ ...........................................787 ()8 רחוב גזית גוש: 1433 חלקות: ,026 ,061 060 ................................ ............................787
לו. אישור עבודה זמנית, סייעת מחליפה לרופא שיניים (מחוץ לסדר היום)ץ ..................................781
ר י כ ו ז ה ח ל ט ו ת ................................ ................................ ................................ .....................................784 4
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד א. ברוורמן: ערב טוב, אני פותח את ישיבה מספר .65 של מועצת
העיר. רבותיי, אני מבקש קצת שקט. לפני שנעבור לסדר היום, 9 דברים, עדכון ככה שרציתי לתת לחברי המועצה, לאלה שנמצאים ולאלה שאינם.
הרב י. פרידמן: וגם למאות הצופים.
עו"ד א. ברוורמן: וגם למאות הצופים ולאלפי המאזינים. ראשית כך,
לגבי הנושא של הפאוור סנטר, פשוט לעדכן את החברים איפה זה עומד ומה קורה, כי התעוררו שאלות ועלו שאלות בנושא. אז כפי שאתם יודעים, הפאוור סנטר נמצא באזור שהיום הוא בתכנית ירקונים. האזור הזה מוגדר כאזור שהוא חקלאי, ולכן הסמכות, אחת ההסכמות, אחת ההרשאות שצריך לקבל לגבי כל דבר, זה מהוועדה החקלאית, הוועדה לשטחים חקלאיים.
הם ביקשו, ועל זה מנהלים מאבק, לקבל הרשאה לשימוש חורג, על מנת שיוכלו להמשיך ולפעול במקום. מאחר שתכנית ירקונים הוגשה כבר לוועדה בהסתמך על פרוגראמה מאושרת ומוסכמת, שקובעת שבמסגרת המקום שבו בפאוור סנטר נמצא היום, יהיה אזור שואב זכויות מסחריות. עלתה השאלה, האם באמת יש הצדקה להמשך האיסור למתן שימוש חורג במקום.
אנחנו גרסנו, שלאור העובדה שבעצם האזור הזה הולך להיות אזור תעסוקה, מסחר, תעשייה במילא, במקום שבו נמצא ויותר מזה, הפאוור סנטר שנמצא שם היום, לפחות חלקו יוכל להישאר במקום, זה יהיה חסר טעם היום לבוא ולהמשיך באיסור לתת להם שימוש חורג ולבצע את ההריסה, כאשר הדבר גם פוגע בכל מאות העובדים במקום, גם ייתכן שממילא הם יוכלו להשתמש במבנים בהמשך לכשייקבעו הזכויות. ומאחר שהם הסכימו לתת ערבויות שהם יפעלו בדיוק על פי מה שיוחלט בסופו של דבר, חשבנו שזה לא יהיה נכון וראוי שלא לתת להם שימוש חורג בתקופה הזאת, לאור השינוי שחל במצב התכנוני, וההליכים שמתרחשים במקום.
6
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105 פרקליטות המדינה, המועצה הארצית נלחמים מלחמת חורמה בעניין הזה. זה הגיע לבית המשפט. היה דיון במועצה הארצית שאני אישית הופעתי בו והבעתי את העמדה הזאת כפי שאני מביע פה, ויו"ר המועצה הארצית אביגדור יצחקי ביקש את התייחסות נציגי הוועדה החקלאית, והם אפשר לומר אפילו קצת גמגמו ולא הביעו עמדה חד משמעית, וטענו שזה לא בדיוק נדון.
ואז ההחלטה הייתה שזה יוחזר לוועדה החקלאית, ואנחנו ביקשנו לבטל את ההכרזה על האזור הזה כאזור חקלאי. לציין שהיו עוד בקשות שלנו מהסוג הזה, כולן התקבלו למעט הבקשה הזאת. וזה הגיע שוב לבית המשפט. בית המשפט פסק שהוא מבקש לקבל עמדה האם המדינה מסכימה להחזיר את זה לוועדה החקלאית לדון בנושא, משום שלמעשה ההחלטה של הוועדה החקלאית ניתנה ללא באמת לשמוע את הצדדים הנוגעים בדברים וללא נימוקים של ממש.
פנו גם אלינו, ואני חוזר על העמדה שלנו, כפי שהבעתי אותה פה, וזאת עמדתנו בנושא הזה. אבל מאחר שהמדינה הודיעה חד משמעית לבית המשפט שהיא אינה מוכנה לשום דיון נוסף בנושא הזה בוועדה, והיא לא מוכנה לקבל שום הסכמה, כי היא רואה על פי חוות דעתו של המשנה ליועמ"ש קמיניץ בזה כעבירה מהחמורות ביותר שיש. היא לא מוכנה בשום מקרה שידונו בזה פעם נוספת, והיא דורשת מבית המשפט להכריע בעניין.
לאור זאת, לנו לא נותר, אלא לי, בשם כולנו, ואני בטוח שכולכם מצטרפים אליי לעמדה הזאת, להביע את עמדתנו כפי שהבעתי אותה פה, ואני מניח שבית המשפט יידרש לכל הסוגיה ויכריע בה. אנחנו חושבים שבנסיבות שנוצרו, יש מקום לתת שימוש חורג, בכפוף כמובן לכל התנאים שיתקבלו בעתיד לגבי המקום, ובכפוף לזה שבעלי הנכסים ייתנו ערבויות לביצוע ההחלטות שתתקבלנה. זה נושא אחד. נושא שני, הנושא שהתעורר לאחרונה.
עו"ד ר. גרינברג: רגע, לפני זה בנושא הזה, אם אפשר.
5
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד א. ברוורמן: בבקשה.
עו"ד ר. גרינברג: מה שהצגת עכשיו זה בסדר, וזה כבר מה שנקרא
בישורת האחרונה. השאלה, אם העירייה או הוועדה לא יכלה לקדם במשך כל ה-4 שנים האחרונות או אפילו גם לפני, איזושהי תכנית, שבאמת כמו מה שהצהרת בישיבה שהייתה שם, שכבר זה היה מאוחר מידיי, לקדם איזושהי תכנית שבאמת תבוא ותראה איך זה היה משתלב עם מה שהמדינה מאמינה ומה שצריך לעשות.
כי בסופו של יום, בשטח הטריטוריאלי של העיר פתח תקווה, אם הרשות מקדמת איזושהי תכנית מסוימת, שהיא משתלבת ונכון, היא צריכה את האישורים של הגורמים החיצוניים, אבל אתה מקדם איזושהי תכנית אמיתית, אז סביר להניח שבסוף איכשהו, כל עוד זה לא משהו חריג או קיצוני, הם יסכימו איתנו וייתנו איזשהו מענה.
אז היו פה כמה דוגמאות בכל מיני נקודות. דוגמא גם בספורטק בסירקין, גם במקומות אחרים, שגם נעשה משהו שהוא פחות טוב, ידעו אחרי זה לבוא ומה שנקרא להכשיר את הבעיה, להכשיר אותה. השאלה פה, אולי גם חוה תרחיב את זה, מה כן נעשה פה בעיר ב-4 שנים האחרונות, למעט לבוא לישיבה האחרונה, שבאמת זה כבר היה מאוחד מידיי, אולי באמת קיוויתם לעצור שם משהו. אבל בשלב הזה שכבר היה, זה היה באמת בלתי אפשרי.
השאל המה ב-4 שנים האחרונות, אפילו גם לפני, מה באמת העירייה קידמה, כדי לנסות להכשיר את המקום?
עו"ד א. ברוורמן: אני רוצה להגיד לך משהו, רמי.
עו"ד ר. גרינברג: אולי חוה גם תגיד אם היא פה, המהנדסת.
2
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד א. ברוורמן: אני אענה לך, רמי. כשאני הגעתי לתפקיד והובא
לשולחני, הסתבר שהתכנית של ירקונים הייתה פה תקועה שנים ושכבה כאבן שאין לה הופכין. אני הוצאתי אותה מהמגירה וביקשתי ש-
עו"ד ר. גרינברג: גם כחבר ועדת תכנון ובנייה יכולת... אבל לא עשית.
עו"ד א. ברוורמן: בסדר גמור. גם אני הוצאתי את זה, ביקשנו להוציא
את זה מהמגירה ולהתחיל לדחוף את זה.
עו"ד ר. גרינברג: דחפתם לאיפה?
עו"ד א. ברוורמן: והתחילו לקדם את התכנית. לצערי הרב, בעקבות
חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי ארז קמיניץ, חלו צמצומים מאוד גדולים בתכנית, ואנחנו כן החלטנו להמשיך ולקחת סיכונים למרות התביעות לפיצויים שעלולים להיות נגדנו, ואנחנו כל הזמן מנסים לקדם. הנושא הזה לצערי, המדינה, פרקליטות המדינה, כל הגורמים רואים בזה איזשהו סדין אדום, ונלחמים בזה בחירוף נפש.
אני חוזר, זאת עמדה שהבענו לכל אורך הדרך, אנחנו חוזרים ואומרים, בנסיבות שנוצרו, בתכנית שהופקדה, בפרוגראמה המדוברת, אנחנו חושבים שמן הראוי לתת שימוש חורג לפאוור סנטר. כפי שאמרתי.
עו"ד ר. גרינברג: מה קידמנו לטובת...?
עו"ד א. ברוורמן: סליחה?
עו"ד ר. גרינברג: אמרת שהוצאת את התכנית מהמגירה.
8
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד א. ברוורמן: נכון.
עו"ד ר. גרינברג: אז מה נעשה בהנדסה בפועל?
עו"ד א. ברוורמן: תכניות הוגשו. המסמך התכנוני-
עו"ד ר. גרינברג: המסמך התכנוני שמה, להגדיר שם שימוש חורג?
עו"ד א. ברוורמן: כן, הוגש.
עו"ד ר. גרינברג: הוגש לאיפה? אני סתם רוצה לדעת. הוגש לאיפה?
אדר' חוה ארליך: המסמך התכנוני, המדרג שם... תכנית מתאר מחוזית
שמאושרת, היא קבעה שצריך להכין תכנית מסמך תכנוני.
עו"ד ר. גרינברג: עירוני.
אדר' חוה ארליך: ... תכניות מפורטות. את השלב של המסמך התכנוני
סיימנו, פרט למה שראש העיר אמר.
עו"ד ר. גרינברג: רגע, המסמך התכנוני שהעירייה הייתה צריכה
להכין, הכנתם?
אדר' חוה ארליך: הכנו.
2
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד ר. גרינברג: שמה הוא אומר, שהוא כולל שימוש חורג למתחם
הזה?
אדר' חוה ארליך: לא שימוש חורג, הוא ההיפך.
עו"ד ר. גרינברג: אה, כאילו להכשיר?
אדר' חוה ארליך: כן...
עו"ד ר. גרינברג: המסמך התכנוני הזה אומר שבמקום-
עו"ד א. ברוורמן: על סמך זה בעצם יש שם-
עו"ד ר. גרינברג: אתה אומר שעל סמך המסמך התכנוני שהעירייה
בראייה הנדסית ותכנונית לגבי המתחם, ששם אמור להיות-
אדר' חוה ארליך: זה שטח שואב זכויות.
עו"ד א. ברוורמן: שטח שואב זכויות למסחר, תעסוקה...
עו"ד ר. גרינברג: על פי התכנון הראשוני זה מה שהעירייה הציגה?
עו"ד א. ברוורמן: נכון.
עו"ד ר. גרינברג: ואיפה זה עכשיו עומד?
01
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
אדר' חוה ארליך: על הבסיס הזה למעשה ביקשנו את...
עו"ד א. ברוורמן: נכון, על סמך זה ביקשנו לבטל את ה...
עו"ד ר. גרינברג: ואיפה זה, מה נהיה עם זה?
עו"ד א. ברוורמן: כפי שהסברתי, זה הגיע למועצה הארצית.
עו"ד ר. גרינברג: במחוזית מה אמרו?
אדר' חוה ארליך: לא, במחוזית מאשרים את הנספח התכנונית אל...
עו"ד ר. גרינברג: אישרו לך אותו?
אדר' חוה ארליך: כן, אבל הם לא המליצו למועצה הארצית לבטל את
ההכרזה על הקרקע החקלאית, עד שלא תהיה תכנית מפורטת ממש.
עו"ד ר. גרינברג: רגע, את עשית מסמך תכנונית, הגשת את זה
למחוזי, המחוזי אמרו לך 'אנחנו לא מאשרים עד שלא תכיני תכנית מפורטת'?
אדר' חוה ארליך: לא.
עו"ד ר. גרינברג: אז מה?
אדר' חוה ארליך: הנספח התכנוני עבר הרבה מאוד הליכים, הלך
למועצה הארצית, חזר, אושר.
00
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד ר. גרינברג: אושר סופית?
אדר' חוה ארליך: יש שם הערות של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה,
כמו שראש העיר אמר, בגלל זה יש שם עוד איזה חוסר מסוים, הוא עדיין לא פורסם לציבור.
עו"ד ר. גרינברג: מה הוא רצה שתוסיפו?
אדר' חוה ארליך: הוא רצה שנצמצם את השטחים.
עו"ד א. ברוורמן: הוא רוצה לצמצם את השטחים שואבי הזכויות.
עו"ד ר. גרינברג: את שטחי המסחר?
עו"ד א. ברוורמן: בכלל.
עו"ד ר. גרינברג: וצמצמצם?
עו"ד א. ברוורמן: הם צמצמו לנו, לא אנחנו צמצמנו.
עו"ד ר. גרינברג: אז כאילו הוא צמצם לך אוטומטית?
עו"ד א. ברוורמן: הוא נתן החלטה.
עו"ד ר. גרינברג: הוא צמצם, ועל פי מה שהוא צמצם-
09
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד א. ברוורמן: לי מה שהוא צמצם, עדיין לדעתנו, חלק מ הזה
ימשיך, גם לפי מה שהוא צמצם.
עו"ד ר. גרינברג: הבנתי. אז לפי מה שהוא צמצם, אתה אומר עדיין
חלק מהמקום הזה יכול להתקיים?
עו"ד א. ברוורמן: נכון.
עו"ד ר. גרינברג: אז על פי מה שצופים המשנה ליועץ, ואגב, אפשר
לערער על מה שאומר המשנה ליועץ או שאי אפשר?
עו"ד א. ברוורמן: לא, לא. התכנית הזאת צריכה לעבור את המועצה
הארצית.
עו"ד ר. גרינברג: הבנתי.
עו"ד א. ברוורמן: אנחנו, ללא קשר לזה, באנו ואמרנו – אנחנו
מבקשים לבטל את ההכרזה כחקלאית. שזה יאפשר לנו לתת שימוש חורג. מה הטענה שלנו הייתה? שמאחר שממילא יהיה שם בעתיד מסחר, תעסוקה וכו'.
עו"ד ר. גרינברג: על פי המסמך התכנוני הראשוני, כן.
עו"ד א. ברוורמן: נכון. אין טעם להרוס את זה בלמנוע מהם לעבוד שם.
והם הסכי מו להתחייב שם יהיה להם צורך לשנות, להקטין, הם יעשו תא זה.
00
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד ר. גרינברג: הם יתאימו את עצמם?
עו"ד א. ברוורמן: אכן. כן. זה מה שאנחנו אמרנו. זה חזר אל הוועדה
לוועדה החקלאית. אנחנו ביקשנו פעם נוספת לבטל את ההכרזה. הם סירבו.
בית המשפט כפי שאמרתי, אמר שישקלו האם המדינה מוכנה להחזיר להם את זה שוב. אבל הפרקליטות הודיעה לבית המשפט-
עו"ד ר. גרינברג: שהיא לא מוכנה לבטל את ההכרזה החקלאית.
עו"ד א. ברוורמן: נכון. ולכן שוב-
עו"ד ר. גרינברג: זה אני הבנתי.
אדר' חוה ארליך: אנחנו מתחילים...
עו"ד ר. גרינברג: אז את עכשיו מתחילה בתכנון מפורט, שאומר
שבתכנון המפורט יש שם אזורים מסחריים.
אדר' חוה ארליך: על בסיס המסמך...
עו"ד א. ברוורמן: על בסיס אותו מסמך תכנוני.
עו"ד ר. גרינברג: מה שהוא צמצם לך את השטחים.
עו"ד א. ברוורמן: נכון.
04
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד ר. גרינברג: אז היפותטית, ברגע שאושר התכנון המפורט, שכמה
זמן זה יכול לקרות? פחות או יותר ממה שאת מכירה?
אדר' חוה ארליך: ... היא גדולה-
עו"ד ר. גרינברג: שנה, שנתיים, שלוש? ממה שאת מכירה בשביל זה
את מהנדסת עיר.
אדר' חוה ארליך: פחות משנתיים.
עו"ד ר. גרינברג: פחות משנתיים?
אדר' חוה ארליך: לא, פחות משנתיים זה לא יהיה.
עו"ד ר. גרינברג: אז שנתיים. בוא נגיד אחרי שנתיים יאשרו את
התכנית המפורטת, ואז מה קורה?
אדר' חוה ארליך: אפשר לבקש היתרים.
עו"ד ר. גרינברג: אה, היתרים על סמך התכנית מפורטת.
אדר' חוה ארליך: באיחוד וחלוקה, זו תכנית...
עו"ד ר. גרינברג: הבנתי. אז עוד שנתיים אתה אומר שכביכול יוכלו
לבקש אישורים במתחם שם בצורה מצומצמת למסחר. כאילו לא כשימוש חורג, אלא כמשהו רגיל.
06
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
אדר' חוה ארליך: השנתיים האלה אני ממש אני לא רוצה להטעות.
עו"ד ר. גרינברג: יותר אפילו, שלוש, ארבע, בסדר.
אדר' חוה ארליך: בעיקרון כן, כי יש הסכמה.
עו"ד ר. גרינברג: אז עכשיו בפועל הם צריכים להרוס, ואם נגיד עוד
שנתיים- שלוש יהיה אישור, יוכלו לבנות, מי שיוכל להוציא את ההיתרים.
עו"ד א. ברוורמן: נכון. אם זה לא ישתנה, הם פנו לבית המשפט בעילה
הזאת.
עו"ד ר. גרינברג: בסדר, זה משהו אחר.
עו"ד א. ברוורמן: בית המשפט אמר 'תדונו בזה עוד פעם'. המדינה
הודיעה שהיא לא מוכנה, ולכן זה בדיון. אנחנו שוב אומרים שהחלטה כזאת בנסיבות הללו היא חסרת היגיון.
עו"ד ר. גרינברג: ועדיין אני אומר, בוא נגיד שבית משפט לא יסכים,
המדינה תתעקש, אז הם יצטרכו להרוס, ואז תיאורטית, ברגע שיאושר המסמך התכנוני עוד שנתיים-שלוש, יוכלו לבנות מחדש?
עו"ד א. ברוורמן: בחלק שיהיה-
עו"ד ר. גרינברג: בחלק שיאושר, במסמך התכנוני.
05
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד א. ברוורמן: לא, בחלק שיהיה שלהם, כי גם יהיו זכויות.
עו"ד ר. גרינברג: זה ברור, כל אחד יכול להוציא היתר על שטח שלו,
לא על משהו שלא שלו.
הרב א. ברוכי: ... החלטת מועצה... בית המשפט... החלטת מועצה.
עו"ד ר. גרינברג: רגע, יש מקום להקצאות משהו? יותר מעניין.
עו"ד א. ברוורמן: אליהו, זאת עמדה שנמסרה בכל הערכאות. אני
אומר, אני מביא את זה, לדעתי יש פה הסכמה של כולם שזאת עמדת העירייה ומצידי הם יכולים לקחת את זה איתם אל הוועדה.
עו"ד ר. גרינברג: עוד שאלה קטנה ברשותך. חוה, אם נגיד את ההליך
הזה עכשיו שתיארת, של הגשת מסמך תכנונית והתעכב, מתי הגשת את המסמך התכנוני הזה לרשויות למעלה? מתי, באיזה תאריך פחות או יותר?
אדר' חוה ארליך: התהליך התחיל לפני שאני נכנסתי. אבל אנחנו...
עו"ד ר. גרינברג: מתי העברתם כאילו משהו?
עו"ד א. ברוורמן: המסמך התכנוני הראשון זה כבר הרבה זמן, אני כבר
לא זוכר מתי.
הרב א. ברוכי: מתי שאיציק היה פה בישיבת ועדת תכנון ובנייה.
02
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד א. ברוורמן: משהו כזה.
רו"ח ח. גולדשטיין: אנחנו תיקנו את זה לפי החלטת המועצה הארצית
שהייתה כבר ממזמן.
עו"ד א. ברוורמן: כן, כן. אני לא זוכר. אפשר לבדוק, אבל המסמך
הראשון.
עו"ד ר. גרינברג: בשנה האחרונה?
אדר' חוה ארליך: לא, הוא צריך לעבוד על זה. בזמנו הייתה החלטת
מועצה ארצית עם תיקונים.
עו"ד ר. גרינברג: הבנתי, בסדר, בסדר.
עו"ד א. ברוורמן: אוקיי, תודה. הנושא השני שרציתי שיעדכנו אותנו,
בדרכנו פשוט את כל מי שמתעניין, זה נושא שאנחנו שומעים אותו השכם והערב בעת האחרונה, זה נושא הריחות וזיהום האוויר.
עו"ד ר. גרינברג: מריחים אותו, לא שומעים אותו.
עו"ד א. ברוורמן: מריחים אותו, שומעים אותו.
עו"ד ר. גרינברג: ריח מריחים.
08
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד א. ברוורמן: מה שרציתי וביקשתי, אהוד, בוא תיגש בבקשה
לשולחן, תיתן בבקשה סקירה על מה קורה, מה אנחנו עושים, מה הפעולות שמתבצעות, על מנת שהחברים. לצורך הפרוטוקול שם ותפקיד ותן סקירה בבקשה. שוב, אל תיכנס לאחוזי פחמן דו חמצני ופחמן חד חמצני.
עו"ד ר. גרינברג: למה? תן לו לדבר חופשי, שנבין מה הבעיה. תן לו.
מר א. שטיין: ערב טוב. כמה נקודות, אחת, בצפון העיר יש לנו כבר
מספר שנים תלונות בנושא ריחות. אנחנו מזהים 0 מקורות פוטנציאליים. אחד – שרואים אותם בעיניים, זה שריפות פסולת ממזרח העיר. אנחנו רואים, מקבלים צילומים, מקבלים דיווחים מהמשרד להגנת הסביבה על שריפות מתמשכות. אני יכול דרך אגב להראות לכם, קיבלתי מפה מאיוש, שכל האתרים שבהם מידי פעם מתרחשות שריפות, אתרים פיראטיים של פסולת שאנחנו יודעים שבלילות, כשהרוח היא רוח מזרחית, התמרה הזאת נוסעת מערבה מרחקים גדולים מאוד של קילומטרים.
אנחנו מכירים את זה במרחב. השר להגנת הסביבה מכיר את זה ומודה בזה. זה מקור אחד שאנחנו, אורנה עם הרבה שיחות עם הנהלת המשרד להגנת הסביבה, מנסים לקדם את הטיפול האזורי, את המניעה, כי אין שם כמעט אכיפה. אנחנו רואים את זה גדל בשנים האחרונות מסיבות, אני לא יודע להגיד כלכליות, פוליטיות. אבל יש יותר ויותר. אומרים לי אנשי השומרון, יש יותר ויותר שריפות פיראטיות בכפרים ערביים. ומקור ראשון שאנחנו יודעים בוודאות שהוא מגיע למרחב פתח תקווה, הוא מגיע בעיקר לצפון כי הוא נכנס גם בתוך, אבל בעיקר גם בצד. במזבלות מסודרות, שמגיעות לשם משאיות, פורקות, יש צילומים?
עו"ד א. שונשיין: באיזה מרחקים מהעיר פתח תקווה?
02
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
מר א. שטיין: 01 ק"מ, 2 ק"מ.
עו"ד א. שונשיין: 01 ק"מ זה מביא כזה ריח מאסיבי לתוך בתים של
אנשים?
מר א. שטיין: חלק כן, וזה נכנס לתוך המרזבה של הירקון, וצפון
אם המושבות סופג. זה מקור אחד שאנחנו יודעים בוודאות. מקור שני שאנחנו יודעים בוודאות, כשאני אומר בוודאות, זה שאותרו דברים. היו שריפות של עבריינים בשטח הקרוב, בשטח הפתוח, בין צפון העיר לבין אזורי התעשייה, לבין כביש .6 זיהינו פעם אחר פעם ב-,9105 גם ב-,9106 עבריינים שבאים עם כבלים של נחושת, מבצעים שריפה מהירה ונעלמים.
הנושא הזה נלקח לסדר היום העירוני בצורה יותר רצינית. המשטרה הכחולה, המשטרה העירונית, נכנסו לפעולה יותר משמעותית. התושבים עזרו בדיווחים בזמן אמת, והמערכת הזו גרמה לכך שעבריינים לא כדאי להם לבצע את זה בתחום פתח תקווה. לאן הם עברו? אני לא יודע. הם ימשיכו כנראה לגנוב כבלים. הנושא הוא משטרתי גם, חקירתי במשטרה. היינו בקשר עם אנשי המודיעין של משטרת פתח תקווה. זה הדבר השני, המקור הפוטנציאלי.
הדבר השלישי, יש שטחים חקלאיים נרחבים באזור של פתח תקווה. המקור השלישי שאנחנו יודעים, שלעיתים זה קורה, זה כאשר מזבלים את השדות החקלאיים בצפון העיר, במזרח העיר, בדרום העיר. לפעמים שכונת הדר גנים סבלה מזה, לפעמים עמישב סבלה מזה, לפעמים צפון העיר סובלת מזה. זה תלוי בחקלאי, אם הוא מצניע את זבל העופות או זבל הפרות שהוא שם בשדה.
יש הנחיות של משרד החקלאות איך צריך לטפל.
שעברה היה מפגע ריח קשה מאוד בשכונת אם המושבות, הגיע לנווה גן, הגיע לרעננה, הגיע להוד השרון, והמקור היה ליד אבן יהודה. חקלאי זיבל באופן 91
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105 רציני מאוד עם זבל פרות. המשטרה הירוקה נכנסה לעניין, טיפלה בזה, אבל זה לקח יומיים-שלושה עד שזה נעלם.
המקור הנוסף שקיי ם כפוטנציאל, זה המפעלים באזור התעשייה סגולה. לא בקרית אריה, אלא באזור התעשייה סגולה. והסיבה היא אחת, הקרבה יותר שלהם לאזור המגורים. ושנית, המטאורולוגיה. כיוון הרוחות בפתח תקווה באופן גס הוא מאוד ברור. ביום הרוח באה ממערב, מהים ליבשה. בלילה מהיבשה לים. כלומר, מ-90:11-99:11 בערב.
דרך אגב, זקני העיר, אני לא יודע אם הם זוכרים, אבל כשאתרי הפסולת בשעתו בפתח תקווה לא טופלו כיאות, אני מדבר לפני שהוקמה תחנת המעבר, לפני שנת 0224 , במאה הזאת, אז הם היו נדלקים כמעט כל ערב, וכל צפון העיר היה מכוסה באיזה ערפיח מסריח של פלסטיק. באמת, מרעין בישין.
אז אם יש פליטות מאזור התעשייה סגולה באופן משמעותי, יש סיכוי שהם יגיעו לאזור המגורים. אנחנו חקרנו את הנושא הזה לעומקו, כמו שאנחנו עושים הרבה מאוד שנים מול מפעלי התעשייה, ניתוח תהליכים, הבנת חומרי הגלם שהם מחזיקים. אם הם מייצרים, לא מייצרים, שעות העבודה.
האצבע העיקרית שכוונה גם על ידי התושבים, אבל גם על ידינו הייתה לחברת טביב. אנחנו כבר לפני כמה שנים איתרנו ריח מחוץ למפעל. אנחנו לא ראינו את שכונת אם המושבות כמקור אפשרי שהריח הזה יגיע לשם. כן ראינו את העובדים באזור התעשייה סגולה, שלא רצינו שיהיו חשופים. אזור התעשייה סגולה מתקדם, מתפתח. אנחנו צריכים לתת גם לעובדים איכות אוויר נאותה שם בסביבה. לכן, המפעל נדרש לעשות סדרת פעולות.
הדבר העיקרי הגדול שלו זה קירוי כל החלק הדרומי של אקוכם, שהיא חברת בת של טביב. הקירוי + עד שהיתר הבנייה יושלם. לא פשוט להוציא במדינת ישראל היתר בנייה. ואנחנו מעריכים שבתקופה ממש הקרובה, שבוע-שבועיים, ההיתר יהיה ביד. התחייבות של המפעל 0 חודשים הוא מקרה.
בנוסף לזה במפעל, בוצעו פעולות רבות למניעת פליטת ריחות. חלק מזה הוצאת 90
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105 תהליכים ריחניים יותר אל מחוץ לפתח תקווה, וזה עוד לא הסתיים. דרך אגב, אני פותח סוגריים. כשעומדים על הגשר, והרבה תושבים נוסעים ועומדים על הגשר ליד המפעל, הריח העיקרי שהם מרגישים זה ריח של שפכים, של מפרידי שומן, מפרידי שמן, ששם מרוכזים באופן מרוכז, וזה נותן באמת ריח לא נעים.
זה לא רעיל. בדקנו את ז ה עשרות פעמים. אתה מגיע לקסנדו, אתה לא מרגיש את זה.
עו"ד א. שונשיין: למה, ביב לא עובד עם חומרים מזהמים?
מר א. שטיין: הוא בהחלט. טביב זו תחנת מעבר שעובדת גם עם
מפעלים שמעבירים פסולת כימית לטביב. אבל אני אומר מה שליד הגשר. ליד הגשר זה לא נמצא. זה נמצא יותר בפנים, בשטח הוותיק שלו. אותם חומרים-
עו"ד א. שונשיין: עדיין באזור פתח תקווה, בסגולה.
מר א. שטיין: בוודאי. אבל אותם חומרים נמצאים בתוך האנגר,
נשאבים לתוך מערכת פילטרים, ויוצאים דרך ארובה שנבדקה על ידי המשרד להגנת הסביבה, ופעם בשנה, כמו כל מפעל שדורש היתרים ועומדת בתקנים.
אני אענה אחר כך, בסדר רמי?
עו"ד ר. גרינברג: אין בעיה, לא אפריע לך.
מר א. שטיין: דבר נוסף שהמפעל עשה, הוא על פי דרישתנו
והמשרד להגנת הסביבה ב-,9102 עשה דיגומי אוויר בתוך המפעל, בתוך תהליכי הייצור, לעשות בדיקות ריח. האוויר נלקח למעבדת ריח בארץ. עלב סיס התוצאות נבנה מודל הפיזור של הריח. והתוצאה, קיבלנו ביום חמישי האחרון 99
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105 את החומר, עדיין עוד לא גמרנו לעבוד עליו, אבל מה שאנחנו רואים, שרמות הריח לא מגיעות לשכונות המגורים. לא רק לאם המושבות, גם לשכונות אחרות. לא לאזור הרב פינטו, לא לאזור צומת סגולה, זה לפי העבודה הזאת.
אנחנו לא מסתפקים בזה. המשרד להגנת הסביבה נעתר לפנייתנו בשבועות הקרובים. אני לא רוצה בכוונה לתת תאריך מדויק, כי זה יבוא בהפתעה.
תתבצענה דגימות אוויר בדגולה, בסמוך למפעלים שאנחנו חושדים בהם.
התוצאות תילקחנה למעבדה, נקבל תוצאות. זה מה שחברת טביב עשתה. אני רוצה להגיד מה עיריית פתח תקווה עשתה בשנה וחצי האחרונות.
מר י. ממן: לפני כן יש לי שאלה קטנה. ההאנגר שהם עושים,
הוא יהיה בתת לחץ?
מר א. שטיין: ההאנגר שהם עושים, זה האנגר סגור לחלוטין, הוא
יהיה בתת לחץ.
מר י. ממן: כדי שהריח לא יצא.
מר א. שטיין: וכל האוויר יעבור דרך פילטרים של פחם פעיל. אחרי
שהתכניות אושרו על ידינו. אני רוצה רגע לעבור למה שהעירייה עשתה בשנה וחצי האחרונות כדי גם לוודא מקורות ריח, גם לוודא האם באמת מגיעים חומרים מסוכנים לשכונות המגורים, וגם כדי לראות איפה אנחנו נמצאים מבחינת תקנים.
נוספו 9 תחנות ניטור, אחת בסגולה ואחת בשכונת אם המושבות. שתיהן בחזית, אחת בחזית של סגולה, כלומר בנקודה הקרובה ביותר לאזור המגורים, השנייה בחזית של אם המושבות, בנקודה הקרובה ביותר לאזור התעשייה סגולה.
בתחנות האלו הוצאו מכשירי ניטור תעשייתיים. כלומר, לא מכשירי הניטור 90
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105 הרגילים שאנחנו רגילים, מי מכם שמתמצא קצת בתחום, אז תחמוצות חנקן, חלקיקים, תחמוצות גופרית. אלו חומרים שבדרך כלל נפלטים מהתחבורה.
פה הלכנו לחומרים שיש להם תקן, שתבינו, חומר ללא תקן, אני אקבל תוצאה, אין לי מה ל עשות איתו. אני חייב להשוות את התוצאה, כדי לדעת אם זה טוב או לא טוב. לתקן שנקבע על ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות.. תקן חשיפה לתושב, תקן חשיפה לעובד תעשייה.
התקן נקבע על ידי משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, כאשר רופאים המליצו למשרד להגנת הסביבה, מהו זמן החשיפה, או ערך החומר מול זמן חשיפה של בן אדם, של ילד, אשר נפלט גז מסוים, לא משנה איזה מקור.
תחבורה לדוגמא, אנחנו בנסיעה של המכוניות פולטים מהדיזל הרבה תחמוצות חנקן.
עו"ד א. שונשיין: אבל אתה יודע, זה דברים סטטיסטיים. זה בדיוק
כמו לעשות חיסונים לילדים ולהחליט מתי זה טוב ומתי לא.
מר א. שטיין: איתי, אנחנו כעירייה לא יכולים לעבוד אחרת.
עו"ד א. שונשיין: כן, אבל הם לא דברים אמפיריים שאתה יכול למדוד
אותם ב-%.011
מר א. שטיין: את תחמוצות החנקן אתה מודד ב-%.011
עו"ד א. שונשיין: ואתה יודע אחר כך מה ההשפעות שלהן על ילדים או
על מבוגרים?
מר א. שטיין: זה תשאל רופא, זה אל תשאל אותי.
94
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד א. שונשיין: כי מסתכלים על הרפואה ועל התקן, כאילו זה דבר
שהוא, אתה יודע, אבסולוטי. והוא לא.
מר א. שטיין: שום דבר לא אבסולוטי. אני יכול להגיד מה מדינת
ישראל קבעה אחרי מערכת שקלולים. בכל תחנות הניטור בחצי שנה האחרונה, לא מצאנו ערכים בחומרים התעשייתיים מעל התקן. דבר נוסף שעשינו, כדי להשלים את התמונה הזאת, המשרד להגנת הסביבה נעתר לבקשת העירייה, עשה דיגומי אוויר, הציב תחנת ניטור בתוך השכונה במשך חודשיים. לא נמצאו ערכים מעל התקן. ביצע דגימות אוויר במשך 94 שעות לתוך מיכלים, והאוויר עם המיכלים נלקחו למעבדות בחו"ל. התוצאות התקבלו לפני כמה חודשים, פרס מנו את הכל. דרך אגב, לא נמצאו ערכים גבוהים מעל התקן.
הדבר הנוסף שעשינו, הגברנו את הסיורים בתוך אזורי התעשייה, כדי לאמת מול התוש בים יש ריח, אין ריח, מהו הריח, ולנסות להתחקות אחר מקורות הריח .עושים את זה כבר כמעט שנה. התקופה האחרונה בתכיפות הרבה יותר גדולה, כדי לנסות, וגם להרגיע את התושבים, אבל בעיקר לקבל מידע מהאנשים בשטח, כי התלונות הן אך ורק בלילה. דרך אגב, התלונות הן בעיקר תלונות סתיו. כלומר, כשאנחנו לוקחים את ניתוח הנתונים של המוקד העירוני, עד חודש ספטמבר אין תלונות ריח.
עו"ד א. שונשיין: משבי רוח?
מר א. שטיין: בגלל תנאי אינוורסיה. כאשר הטמפרטורה יורדת
והרוח היא מזרחית, צפון מזרחית, דרום מזרחית, נוצרת שכבה קרה, שמונעת ממזהמ ים להתפזר למעלה. ואתה מקבל, כשאתה יורד לדוגמא מירושלים לשפלה, אתה מסתכל בבוקר, אתה רואה פס חום. לפעמים אתה רואה את תחנת 96
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105 הכוח חדרה לדוגמא, פס שחור. הפס הזה נוצר מתנאי האינוורסיה, מזה שהזיהום עלה למעלה ונתקע. בקיץ זה לא קורה, באביב זה לא קורה.
הטמפרטורה היא כזאת שזה לא קורה. לכן הסתיו הוא בעייתי.
עו"ד ר. גרינברג: שמה, שזה מתאדה למעלה כאילו יותר?
מר א. שטיין: זה נשאר כלוא.
עו"ד ר. גרינברג: לא, בקיץ אתה אומר זה לא נשאר כלוא, זה עולה
למעלה?
מר א. שטיין: נכון, ונמהל עם האוויר.
עו"ד ר. גרינברג: הגובה שזה כלוא, בדרך כלל באיזה גובה זה?
מר א. שטיין: בין 41 ל-011 מ', זה נורא תלוי בשכבה. זה נורא תלוי
בתנאים המטאורולוגים.
???: ... גשם...?
מר א. שטיין: גשם, אני יכול לתת לכם דוגמא מלפני 0 שנים. אתר
הפסולת התעשייתי, לא העירוני, הייתה בו דליקת קוצים, אבל היא תפסה פסולת, והפסולת הוציאה עשן, ושכונת אם המושבות חטפה ב... ישיר. וזה היה ריח איום ונורא. שפכנו שם עשרות משאיות אדמה. הכיסוי היה טוב, אבל עוד יצא קצת עשן מפינות. רק כשהגיע בדצמבר גשם רציני, וזה נפסק לחלוטין. עד היום אין משם כלום. אז לכן גשם בהחלט מוריד. כן, משיבה רוח ומוריד הגשם.
95
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105 אלו הפעולות העיקריות שעשינו, כלומר הגברת הפיקוח, הגברת המידע, שיתוף פעולה עם תושבים לקבל מהם מידע איפה קורה, מה קורה, תחנות ניטור, דיגומים בשטח, עבודה עם המשרד להגנת הסביבה.
עו"ד א. דוידאי: ... תחנת המעבר....
מר א. שטיין: צודקת. הנושא של המפגעים שבאים ממזרח, מאוד
מציקים לנו. רק עבודה משותפת של המינהל האזרחי, של המשרד להגנת הסביבה ושל הרשויות בסביבה, יפחיתו את זה.
דבר נוסף שאורנה הזכירה עכשיו, אנחנו איתרתנו שיש ריחות מתחנת המעבר.
איתרנו אאת זה כבר לפני שנם רבות. תחנת המעבר נבנה ב-0224 במודל פתוח.
אז היא הייתה התחנה החדשה ביותר בארץ. היום היא לא עומדת כבר בתנאים ולכן הוכנה תב"ע מיוחדת שעל פי דרישות המשרד ודרישותינו, שתיאלץ את התחנה להיות מקורה, שכל האוויר, 41,111 קוב בתחנה עובר דרך פחם פעיל.
זה נכנס כבר לעבודה. יש קבלן, זכיין, הוא כבר התחיל לעבוד בעניין.
עו"ד א. שונשיין: חלק מהריחות גם יכולים...
מר י. ממן: לא, לא, לא. אני נתתי הנחיה שמ-08:11 בערב
התחנה לא עובדת.
עו"ד א. שונשיין: זאת אומרת, שהריחות שמריחים, אין סיכוי שזה
משם? אתה אומר 'נתתי הנחיה שלא יעבדו מ-08:11'.
מר י. ממן: לא עובדים מ-,08:11 כי חלק מהעבודה-
92
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד א. שונשיין: השאלה אם הריח יכול גם להגיע משם? ואני אשאל
עוד שאלה, מה המרחקים של תחנות מעבר כאלה מאזורי מגורים ברשויות אחרות?
מר א. שטיין: תחנת מעבר עירונית?
עו"ד א. שונשיין: כן.
מר א. שטיין: התקנות אומרות מ-611 מ' וצפונה.
עו"ד א. שונשיין: תן לי דוגמאות של רשויות שנמצאות במרחקים
כאלה כמו פתח תקווה.
מר א. שטיין: קח את חירייה. באיזה מרחק חירייה נמצאת מבתי
מגורים? מושב גנות מהצד השני של הכביש. חירייה תחנת מעבר של 0,111 טון ליום, פתח תקווה 6121 טון ליום. חירייה תחנת מעבר פתוחה, אתה נוסע על כביש ,4 מי שנוסע בשעה כזאת על כביש 4 ולא מריח, הוא תתרן.
עו"ד א. שונשיין: יש סיכוי למצוא חלופה לתחנת המעבר, מקום אחר?
מר א. שטיין: לא צריך, איתי.
עו"ד א. שונשיין: כרגע היא עדיין מפגע.
מר א. שטיין: אבל תחנת המעבר הולכים להשקיע בה כבר, יש לנו
חוזה עם קבלן, 01 מיליון ₪.
98
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד א. שונשיין: בינתיים יכול להיות שחלק מהתלונות של התושבים
זו תחנת המעבר.
מר א. שטיין: ולכן המנכ"ל אמר שניתנו הנחיות שהעבודה בתוך
התחנה לא תעלה מהשעה 08:11 בערב.
עו"ד א. שונשיין: ואז זה אומר שבמהלך היום אין ריחות שם? זאת
אומרת, תושבים שנמצאים בבית-
מר י. ממן: אני רוצה להסביר, הריחות נוצרים כתוצאה מזה
שבאות המשאיות, שופכות, שופכות. וכשמתחילים להעמיס אותן על הדחסנים-
מר א. שטיין: באגרים.
מר י. ממן: באגרים, אז כל ההתססה יוצאת החוצה ואז הריחות
מתחילים. לפני 4 חודשים נתנו החלטה שתחנת המעבר מפסיקה לעבודה ב-
08:11 בערב.
עו"ד א. ברוורמן: קודם כל, אהוד, תודה.
עו"ד ר. גרינברג: הוא סיים? סיימת?
עו"ד א. ברוורמן: סיימת.
מר א. שטיין: אני מעריך שיהיו שאלות.
92
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד ר. גרינברג: אין בעיה, בסדר.
עו"ד א. ברוורמן: עוד דבר שרציתי לעדכן. תראו, יש פה כל מיני
אופציות שבודקים, זה לא לגמרי ברור מניין הרוחות מגיעות, ואנחנו בודקים הכל. הייתה לנו אתמול פגישה שבה השתתפתי אני, אורנה, אהוד, יחד עם כ-
96 נציגים של השכונה, לשבת וללבן את אפשרויות הפעולה מה לעשות, מה ניתן לעשות. ואנחנו אמרנו להם וסיכמנו איתם ש – א' – בכל, מקרה אנחנו פועלים יחד בשיתוף עם תושבי השכונה, על מנת לראות, להתמודד עם הבעיה או למגר אותה, ונעשה את כל מה שלאל ידינו, ומה שתלוי ומה שאנחנו יכולים לעשות על מנת להילחם בבניה הזאת.
אנחנו גם החלטנו שיישבו אנשי המקצוע, יחד עם נציגות שהתושבים יבחרו, ואנחנו אישרנו להם לקבוע מי תהיה בקבוצה, על מנת שבאופן שוטף יתנהל שיח לבדוק מה נעשה, איך לקדם רעיונות, לבדוק יחד תוצאות של בדיקות, על מנת שהתושבים יבינה ויראו שאנחנו מציגים להם את התוצאות האמיתיות ולא מנסים למסור להם מידע מוטעה.
בנוסף לזה, אני פניתי למספר חברי כנסת, ראשי ועדות בכנסת ולמשרדים הנוגעים בדבר, על מנת להעלות את הנושא של בעיית הזיהום והריחות במשרפות ובאתרי הפסולת של הכפרים הערביים, להעלות את זה לדיון דחו בכנסת ובוו עדות הכנסת, ואני מקווה שבימים הקרובים באמת זה יקודם. אני לוחץ עליהם, והייתי בקשר, כפי שאמרתי, מספר חברי כנסת שהבטיחו להעלות את הנושא, ואני מקווה שזה יידון גם ברמת הכנסת ומשרדי הממשלה הנוגעים בדבר.
בכל אופן, המטרה שלנו וההתמודדות שלנו היא יחד עם התושבים, על מנת למגר את התופעה הזאת. זו תופעה שקיימת, יש ריחות, זו פגיעה באיכות החיים, פגיעה בתושבים, וואנחנו יחד איתם כפי שסוכם. אנחנו נעשה את הכל 01
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105 יחד עם אנשי המקצוע, על מנת לטפל בנושא הזה.
הרב א. בוסו: בהערה קטנה אני רק אומר, כבר לפני שנה ומשהו
אני עשיתי דיון ב וועדה לתכנון ובנייה. עשינו דיון שניסינו להוביל, וביקשתי גם כן, הביא לי אהוד רשימה של כל המפעלים המסוכנים באזור התעשייה סגולה, ומזהמים.
עו"ד א. שונשיין: יש 001 כאלה.
הרב א. בוסו: מהיבט אחר, מהיבט של סכנה, מהיבט של אם יש
שריפה. אנחנו יודעים שאזור התעשייה סגולה מושבת.
עו"ד א. שונשיין: אתה יכול להגיד לא, אנחנו בדקנו...
הרב א. בוסו: וזה משבית לנו את המסחר, יכול להשבית לנו, יש
לנו הרבה מגבלות שאנחנו לא יכולים לקיים באזור הזה בגלל המפעלים. נאמר לי בצורה כזאת או אחרת, חלק מהמפעלים יש להם רישיון, רישיון צמיתות.
עדיין אני חושב שבמסגרת הפעולות שאת עושה, אורנה, כרגע, אפשר גם לבוא בדיבור עם האנשים הללו, ולהתחיל להודיע להם שתוך שנה, תוך שנתיים, רישיונות העסק שלהם במקום יוסרו. אפשר לשנות גם תב"ע באזור שתשנה את השימושים ואת הייעודים. כבר אזור התעשייה מתקדם כמו סגולה, שהתקרב לאזור המגורים. לא ראוי שיהיו בו מפעלים מסכנים ומזהמים ברמה כזאת.
ואני חושב שבעבודה שעושים כרגע לנושא הריחות, צריך גם כן לדאוג לכלול את כל הנושאים הבעייתיים הללו של החומרים המסוכנים.
עו"ד א. דוידאי: אני כבר ביקשתי לשנות תב"ע, זו החלטה של...
00
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד א. שונשיין: אפשר לשאול אותך כמה שאלות?
עו"ד ר. גרינברג: בטח, מה זה.
עו"ד א. שונשיין: אני רוצה לשאול אותך שאלה ראשונה, התושבים
באזור טוענים שיש שם מפעלים שעובדים ביום שבת.
הרב י. פרידמן: לא יכול להיות.
עו"ד א. שונשיין: אני מדבר עכשיו ברצינות, אתה גם כן נהיית לי-?
וטוענים שהם גם ראו ארובות שפולטות פסולת לאוויר במהלך היום ביום שבת, גם צילמו ותיעדו את הנושא הזה. אז אני רוצה לדעת בכלל אם בדקתם את זה, אם אתם יודעים שזה קורה. ובמידה וזה קורה, מה אתם עושים?
מר א. שטיין: אנחנו יודעים שאין עבודה בשבת של התעשייה
בסגולה פתח תקווה. אם מישהו יודע משהו אחר, אנחנו מאוד נשמח לדעת בצורה ישירה. איתי, חד משמעי אני אומר את זה, אנחנו לא מכירים שום עסק בסגולה שעובד בשבת. אנחנו לא מכירים שום תהליך.
עו"ד א. דוידאי: בנוסף יש לנו עכשיו סייר, שעובד גם שישי שבת,
נמצא באזור התעשייה סגולה כל הזמן.
עו"ד ר. כץ: עובד עירייה?
עו"ד א. דוידאי: לא, חברת אבטחה פרטית.
09
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד א. שונשיין: לא משנה, יכול להיות שזו פעולה טובה.
עו"ד א. דוידאי: הוא יושב שם, הוא לא עושה כלום, הוא יושב כדי
לבדוק שאין כלום.
עו"ד א. שונשיין: זאת אומרת, שהתלונות האלה, יש בהן ממש. אם את
אומרת שיש סייר שמסתובב, אז יש סיכוי ש-
עו"ד א. דוידאי: בגלל התלונות. אנחנו לא מכירים מפעל שמותר לו
לעבוד בשבת. אסור.
עו"ד א. שונשיין: עזבו, אני יודע על הרבה דברים שקוים והם מחוץ
לחוק, הכל בסדר. ואם את אומרת שמטופל, אז בסדר. אני רוצה לשאול עוד שאלה. דיבר אוריאל על הנושא של בכלל לא לחדש רישיונות עסק ולשנות את כל התב"ע. זאת הייתה המדיניות שלנו בוועדה כבר לפני שנתיים. אני חייב לציין שגם בוועדות שדנו בנושאים האלה, אליאנה באה ואמרה שהמרחקים, תתקני אוי אליאנה אם אני טועה, המרחקים של המפעלים ביחס למבני המגורים, עדיין עומדים בתקן.
אני חושב, ואני אומר את זה בצורה כנה, כי אנחנו הולכים סחור-סחור כבר 4 שנים, מחפשים את האשמים, מחפשים את הפתרונים, מביאים חברות, הולכים קדימה, הולכים סחור-סחור אחורה. יש פוטנציאל אמיתי של מפעלים מזהמים שנמצאים בסגולה. ראו גם את המאבק שניהלו בחיפה לאחרונה, גם כתבתי על זה.
אני חושב שבצורה אמיתית, גם האגף לאיכות הסביבה, צרך לצאת יחד איתנו באותה קריאה והודעה, ש בעיר שבה יש מבני מגורים בקרבה כל כך גדולה 00
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105 למפעלים מזהמים, ומה לעשות, פתח תקווה השתנתה מאוד בשנים האחרונות מבחינה אורבאנית. אני חושב שגם האגף לאיכות הסביבה צריך לבוא ולהגיד –
מפעלים כאלה לא צריכים להמשיך להתקיים בעיר פתח תקווה. עם כל הכבוד, אני חושב שנכון להיום לא קיר ולא איזו החלטה לסגור את הארובות במפעל או לחפש אותם בימי שבת, זו לאל הדרך שצריכה להיות פה. אנשים קנו בתים, יש להם ילדים קטנים, יש זקנים, אנחנו צריכים להילחם בזה מלחמת חורמה ופשוט להעי את זה מהעיר. אם זה באמצעות זה שאנחנו הולכים באמת לא להמשיך לתת להם רישיון עסק, ואני לא יודע אגב עד כמה זה חוקי, אוריאל.
ומצד שני, אני חושב שיכול להיות שאנחנו צריכים ללכת צעד אחד קדימה ובשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, פשוט לחוקק חוק, להגביל את המרחק ולהוציא אותם מהעיר, להוציא אותם מאזורי מגורים. היום מה שקורה פה, זה היה נחמד לפני 01 שנים, 06 שנה. נכון להיום לשנת ,9102 כשיש בנייני מגורים בסמיכות כל כך גבוהה לאזורי תעשייה, כשמדובר בלואו-טק, זה גרוע מאוד, זה סיכון חיי אדם.
אנחנו יכולים לנחש, זה כן מזה, זה לא מזה, זה משב רוח, זה ריחות של זבל.
בשורה תחתונה, כשיש מפעלים מזהמים, ומספיק החשד הכי קטן של תושב, זה מדיר שינה מעיניהם של הרבה אנשים. פלוס כל מה שקורה בשטח, שהם אומרים, אנשים מרגישים שהם דומעים וצרבות, ואני לא רוצה בכלל להיכנס אולי לקשרים נסיבתיים של מחלות כאלו ואחרות.
אני חושב שהעמדה שלנו צריכה להיות מלחמת חורמה להוציא את המפעלים האלה מהעיר, פשוט לסלק אותם מפה.
עו"ד ר. גרינברג: אפשר? אהוד, קודם כל תודה רבה על הסקירה. אני
אומר עוד פעם, יש בעיה. כל השנתיים האחרונות יש תלונות בקצב כזה או אחר.
זה לא נכון שרק מספטמבר או תאריך כזה או אחר. הרבה מאוד מהתלונות, מה שאני גם הבנתי, זה צריך לבדוק, הנה ידידי פה שאחראי על המוקד, שהרבה 04
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105 מאוד מהת לונות שמסווגות על תלונות ריח, מסווגים אותם במוקד כתנועות על וונדליזם. אז יכול להיות שגם זאת הבעיה, שאין לך את הפרמטרים שהיו תלונות כל השנתיים האחרונות.
מר א. שטיין: תיקנו את זה, רמי.
עו"ד ר. גרינברג: בסדר, תיקנו את זה אבל לאחרונה.
מר א. שטיין: לא, גם בחישוב שביקשתי מהם להוציא, ראש העיר
ביקש להוציא את כל התלונות.
עו"ד ר. גרינברג: על וונדליזם גם?
מר א. שטיין: כן...
עו"ד ר. גרינברג: הבנתי. אז אני אומר, תלונות, אנחנו עוקבים אחרי
זה מקרוב, כל השנתיים-שלוש האחרונות, זה אף פעם לא ירד לגמרי מסדר היום. היו מה שנקרא אתנחתאות, אתנחתא פה, אתנחתא שם. אבל כל הזמן, ואני אומר לך, לפעמים אתה אומר, יכול להיות שזה באמת כל כך קטסטרופה?
אז אתה יודע, כשאתה יותר מעורב וכל זה, אתה מסתובב, אתה רואה שבאמת יש שם בעיה. אולי מישהו שהוא פחות רגיש אז פחות שם לב, אבל יש בעיה אמיתית. עוד פעם, המקור אנחנו פחות או יותר כן יודעים.
וגם חברת גלית שעשתה דו"ח מטעם העירייה, דו"ח של חברה מאוד מקצועית, היא הצביעה על 9 מקומות: על תחנת המעבר של עיריית פתח תקווה, ועל מפעל טביב אם אני לא טועה. זה דו"ח שאתם הזמנתם וזה מה שהיא הצביעה. נכון שהמפעלים האלה היו קיימים, באזור של אם המושבות היו פרדסים. היום יש 06
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105 שם מבנים גבוהים או שלא.
מר א. שטיין: באם המושבות...
עו"ד ר. גרינברג: אז אני אומר, היו שם מפעלים.
מר א. שטיין: היה פרדסים.
עו"ד ר. גרינברג: היו מפעלים, לא היו מגורים, סליחה. והיום כנראה
צריך לבחון אם המרחק הזה שקיים כיום, גם אם טכנית הוא בסדר, אבל עדיין, אולי מבחינת הגובה של הבניינים הקיימים שם, הקרבה של הדברים, עדיין זה מאוד בעייתי, בייחוד של מגורים. הרי לדוגמא, אנחנו יודעים שהרבה מאוד מאולמות האירועים בסגולה, אין להם רישיונות רכב בגלל הקרבה הזאת למפעלים האלה. תקן אותי אם אני טועה. לחלקם לפחות. אחד? בסדר, בגלל שהוא קרוב יותר. איזה מפעל דרך אגב שם קרוב אליו ברח' מודיעין?
מר א. שטיין: זה לא מפעל, זו תחנת מעבר לפסולת... א.ש.
אקולוגיה.
עו"ד ר. גרינברג: אה, א.ש. אקולוגיה עדיין קיים שם?
מר א. שטיין: הוא -01
עו"ד ר. גרינברג: אני יודע, אבל הייתה איזושהי שמועה שהוא נסגר.
ואיפה הוא קיים יחסית לאולם שם?
05
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
מר א. שטיין: 01 מ'.
עו"ד ר. גרינברג: מערבה או מזרחה?
מר א. שטיין: מזרחה.
עו"ד ר. גרינברג: מזרחה כאילו לכיוון-
מר א. שטיין: על אותו רחוב.
עו"ד ר. גרינברג: על רח' מודיעין מזרחה? ומשם יש ריחות?
מר א. שטיין: הוא לא עובד בלילה לדוגמא, אבל זה לא קשור. יש
הגבלה של המשרד להגנת הסביבה של מרחקים.
הרב א. בוסו: פעם אחת... איזו תקלה.
עו"ד ר. גרינברג: המרחק אתה אומר כמה הוא, 011 מ'?
מר א. שטיין: זו גם תשובה רגע לאיתי מבחינת מרחקים. תראו,
טביב מרוחק 0,611 מ' מבתי המגורים בשכונת אם המושבות.
עו"ד ר. גרינברג: קו אווירי?
מר א. שטיין: קו אווירי, רק אווירי, לא מעניין אותי קו אחר. צריך
לזכור את המספר הזה. המרחק של אם המושבות מתחילת סגולה זה 411 מ', 02
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105 מתחילת סגולה. המשרד להגנת הסביבה, בעקבות מלחמה לבנון השנייה, כשהתחילו ליפול טילים במרכזי אוכלוסין, עשה חישוב מחדש. הא אמר 'אני רוצה למנוע שמפעלים או עסקים, זה לאו דווקא מפעלים, עסקים שמחזיקים חומרים מסוכנים, איזה בית קירור שמחזיק אמוניה, שלא יהיה בקרבת אוכלוסייה'.
אז הוא עשה מעגלים, הוא לקח תחנות מעבר לפסולת מסוכנת כמו טביב, הוא אמר '011 מ' זה הרדיוס שממנו, לא שאני לא רוצה מגורים, שממנו אני לא רוצה רפרנט ציבורי'. כלומר, לא אולם שמחות, לא סופר מרקט. אין מרחקים שקובעים ב מפעל לבין מגורים, אלא אם כן עשית עליו ספציפית עבודה מסוימ או שהכנת תב"ע מסוימת, שמגדירה – כל עוד אין לך תב"ע, אתה לא תוכל לבטל רישיון עסק. אתה צריך סיבה משפטית.
עו"ד א. שונשיין: אמרתי, אני יודע, אנחנו כבר אמרנו את זה לפני
שנתיים. אמרנו את זה, ואליאנה אמרה 'יש מרחקים ואין סכנה במרחקים האלה'.
עו"ד ר. כץ: בדיוק, הסכנה. השאלה אם מישהו בדק היום, היום
כשהשכונה מתקרבת למפעלים.
מר א. שטיין: בתיאור הארוך שלי סיפרתי איפה תחנות הניטור
ומה אנחנו מודדים.
עו"ד א. שונשיין: יש לי עוד שאלה פרקטית. נניח עכשיו עברה תב"ע,
אנחנו יכולים מחר בבוקר להוציא אותם מהמקום שלהם?
מר א. שטיין: תשלם להם. יש פה מנגנון.
08
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד א. שונשיין: אין בעיה, אני שואל אתכם שאלה.
עו"ד ר. גרינברג: לא חייב לשלם אתה יכול, כמו תחנת הדלק שהייתה
אמורה להיות בראשון לציון פינת שרגא רפאלי, הייתה אמורה להיות שם תחנת דלק. ואז המירו את זה מתחנת דלק לבניינים... ברור שבהכמה.
עו"ד א. שונשיין: אני אומר חוץ מתב"ע צריך פה חקיקה ארצית,
שיכול להיות שהכי נכון שעיריית פתח תקווה תוביל אותה היום, לחוקק בכנסת, פשוט לסלק מפעלים כאלה מהעיר.
עו"ד א. ברוורמן: שוב, מה שאנחנו עושים, אנחנו באמת עוקבים אחרי
זה, אני אישית הייתי שם פעמיים אתמול, אורנה מבלה שם בלילות במקום בבית. אנחנו פונים באמת לכנסת בנושא הזה, על מנת לעשות דיונים דחופים ולראות איך מתמודדים עם המצב. אם לא ייתנו לנו כלים בצורת חקיקה, לא נוכל להתמו דד עם זה בכיוון הזה. אנחנו כן עושים כל מה שאפשר כדי להילחם בתופעה בכלים שעומדים לנו, כולל מתן התניות.
עו"ד א. שונשיין: נניח ראש העיר תפסנו מפעל מזהם באותו רגע עם
ארובות נפלטות לאוויר. מה אנחנו עושים?
מר י. ממן: צו הפסקה.
מר א. שטיין: רגע, מה זה מזהם, איתי?
עו"ד א. שונשיין: מוציא פסולת עכשיו לאוויר ביום שבת, אני לא יודע.
02
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105 מוציא פסולת לאוויר שאסור לו להוציא.
עו"ד א. דוידאי: בתחנות ניטור שלנו אין.
עו"ד ר. כץ: קודם כל, לגבי שנת, אנחנו יודעים שאין?
עו"ד א. שונשיין: עזבי עכשיו תחנות ניטור. אני אומר לך מה יוצא,
יוצא עשן צהוב לאוויר. מה עושים?
עו"ד א. ברוורמן: השאלה היא עוד פעם, העשן הצהוב שיצא, השאלה
אם היא זה מזהם או לא. כי על פי מה שאנחנו בדקנו, זה בהתאם להיתר שיש להם, זה בהתאם לתקנים.
מר א. שטיין: הנושא של ריח והנושא של זיהום אוויר, הוא מאוד
לא פשוט. ריח הוא מאוד מתעתע.
מר ר. הופנברג: לכן אנחנו יושבים על המדוכה.
עו"ד א. שונשיין: אז אני אומר לך עוד פעם-
מר א. שטיין: איתי, אני עונה לך. אם אנחנו תופסים, לדוגמא עם
שפכים הרבה יותר קל.
עו"ד א. ברוורמן: שנייה, אהוד, בוא אני אגיד את זה יותר פשטות.
ההוראה שלי היא חד משמעית, אם אנחנו תופסים מישהו שמפר את ההיתר שלו, עובר על התקנים, לא פועל על פי הרישיון – אנחנו מוציאים לו צו הפסקה.
41
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד ר. גרינברג: מה אתה עושה בשביל לתפוס אותם? זה מעניין. מה
עושים בשביל לתפוס אותם.
עו"ד א. ברוורמן: תראה, אנחנו שמנו עשיו-
עו"ד ר. גרינברג: לא עכשיו, באופן רגיל.
עו"ד א. דוידאי: ביקורות פתע.
עו"ד א. ברוורמן: יש תחנות ניטור, יש בדיקות.
עו"ד ר. גרינברג: תחנות ניטור אתה אומר לא מצאו משהו מיוחד.
עו"ד א. ברוורמן: יש בדיקות כל הזמן.
עו"ד ר. גרינברג: הנה, תן לו לענות.
עו"ד א. שונשיין: תחנות הניטור, אהוד אומר שזה בסך הכל היה
חודשיים בשנה. ... לאורך כל השנה ועושה בדיקות.
עו"ד א. ברוורמן: לא, יש תחנות שעובדות.
עו"ד א. דוידאי: ... למה אתה...?
עו"ד א. שונשיין: הוא אומר שלא אבל, אני שמעתי אותו.
40
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד א. ברוורמן: איתי, איתי.
עו"ד א. שונשיין: אני הבנתי מאהוד שיש תחנת ניטור שעבדה חודשיים
בשנה.
מר א. שטיין: לא, בעיית קשב.
עו"ד א. שונשיין: יכול להיות. אני שואל שאלות תם, אני רוצה ללמוד.
מר א. שטיין: בשביל זה אני פה. לפני שנה וחצי, המשרד להגנת
הסביבה, הציב תחנת ניטור זמנית ניידת בשכונת אם המושבות.
עו"ד ר. כץ: למה אנחנו לא עושים קבועה?
עו"ד א. שונשיין: זמנית, ניידת, כן.
עו"ד א. דוידאי: רגע, עד הסוף. שנייה.
עו"ד ר. כץ: אנחנו צעירים.
עו"ד ר. גרינברג: איפה זה היה? לא הבנתי.
מר א. שטיין: שרגא רפאלי.
עו"ד א. שונשיין: רגע, שנייה, רמי, תן לו.
49
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד ר. גרינברג: אני עוזר לך עם עוד משהו, הייתה גם תחנה איתי
בתוך אחד המפעלים.
עו"ד א. שונשיין: שנייה, הוא אומר שהמשרד להגנת הסביבה, הציב
תחנה ניידת לתקופה של חודשיים.
מר א. שטיין: ובעקבות זה שהם לקחו אותה, החליטה הנהלת
העירייה לתקצב הצבת 9 תחנות שעובדות כבר מאפריל. אחת בתוך חצר של מפעל בסגולה, קרוב לאם המושבות, והשנייה מאחורי הקונסרבטוריון במבצע יפתח.
עו"ד א. שונשיין: ... שהתוצאות חיוביות...
מר א. שטיין: אתה יכול להיות את התוצאות אונליין באתר
העירוני. אתה יכול לראות את התוצאות כל רגע.
עו"ד א. שונשיין: כשהתוצאות עומדות בתקן, זה עדיין לא אומר
שאנשים יכולים לא להריח ריח.
עו"ד ר. גרינברג: מה זה קשור תקן?
עו"ד א. שונשיין: כי יכול להיות שעדיין יעמוד בתקן, אבל בן אדם
יריח ריח מסריח ויכול להשתעל ממנו.
עו"ד ר. גרינברג: תקן זה אומר שהוא לא מזהם?
40
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
מר א. שטיין: אתה נוגע בנקודה מאוד בעייתית ונכונה.
עו"ד א. שונשיין: זה מה שרציתי לדעת, זה עדיין מפגע.
מר א. שטיין: אבל עדיין אתה לא יכול להצביע, לצערי אני אומר,
ככה עם האצבע, על המקור שגרם לריח.
עו"ד ר. גרינברג: רגע, יש לי שאלה. אני היחיד שלא שאלתי.
עו"ד א. ברוורמן: עוד שאלה, זה רק עדכון היה.
עו"ד ר. גרינברג: אני הייתי בשקט.
עו"ד א. ברוורמן: רמי, עוד שאלה, קדימה.
עו"ד ר. גרינברג: אהוד, אני אומר שכן אפשר להריץ פה תכנית
מסודרת, ולחשוב לעשות דרך עם ההנדסה, הנה מהנדסת העיר פה. לראות איך כן, וגם לבוא איתם במשא ומתן עם המפעלים האלה, גם אם זה משהו שייקח פרק זמן מסוים. אבל צריך להתחיל משהו. כמו שהם התחילו את המסמך התכנוני לפאוור סנטר, הרבה שנים לקח להם. יש עיכובים, עם פה זה ייקח.
אבל צריך להתחיל איזושהי מגמה. כי בסופו של יום, אם הבניינים שם באמת מגיעים ומתרחבים וגם העירייה רוצה לבנות שם עוד מעט בית ספר שש שנתי.
מר א. שטיין: רמי, המגמה קיימת דרך אגב. עיריית פתח תקווה
כבר שנים לא מאשרת כניסת מפעלים חדשים מחזיקי חומרים מסוכנים.
44
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד ר. גרינברג: לא, אבל את הקיימים.
עו"ד ר. כץ: מה ההבדל? מה ההבדל?
עו"ד ר. גרינברג: אהוד, אם הקיימים הם בעייתיים?
מר א. שטיין: לא מאשרת חדשים.
עו"ד ר. גרינברג: רגע, ואם הקיימים הם בעייתיים, אז צריך לראות
איך נפתרים מהבעיה הזאת, ואפשר להיפתר ממנה.
עו"ד א. שונשיין: רמי, חבל על הזמן, צריך לסלק את זה מהעיר, נו.
עו"ד ר. גרינברג: יפה, זה מה שאני אומר. עכשיו תחנת המעבר, שגם
הייתה מקור לריח, אתה אומר שהקירוי שלה זה משהו שיסתיים, יפתור את הבעיה?
מר א. שטיין: כאשר הקירוי יסתיים בתחנת המעבר עוד שנה
מהיום, הבעיה תסתיים לחלוטין.
עו"ד ר. גרינברג: ולגבי הקירוי, לפני כמה זמן זה כבר היה אמור
להתבצע?
מר א. שטיין: תשמע, זה תהליך מאוד ארוך.
46
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד ר. גרינברג: לא, אבל זה היה אמור להתחיל ממזמן כבר.
עו"ד א. ברוורמן: רמי, בוא נסיים, אנחנו רוצים לעבור לסדר היום.
עו"ד ר. גרינברג: שנייה רגע.
עו"ד א. ברוורמן: קדימה.
עו"ד ר. גרינברג: הנושא של הקירוי, מתי הוא אמור להסתיים?
מר א. שטיין: השאלה מתי אתה מסתכל על ה-
עו"ד ר. גרינברג: מי שבונה אותו, מה, זה הקבלן שמפעיל את תחנת
המעבר?
מר א. שטיין: לא, לא, הוא עובד לפי לוח הזמנים.
עו"ד ר. גרינברג: העירייה עושה את העבודה?
מר א. שטיין: לא, קבלן שזכה במכרז.
עו"ד ר. גרינברג: תחנת המעבר?
מר א. שטיין: כן, הוא מפעיל כיום את התחנה והוא מקרה אותה.
חיובי.
45
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד ר. גרינברג: אז על פי החוזה שלו, מתי הוא אמור לבצע את
הקירוי, לפני כמה זמן?
מר א. שטיין: הוא קיבל היתר בנייה במרץ-
עו"ד ר. גרינברג: לא היתר בנייה. מתי הוא היה צריך להתחיל לבנות
את הקירוי הזה?
מר א. שטיין: כאשר היה לו הייתה בנייה ביד, יש לו 06 חודש.
עו"ד ר. גרינברג: לא, מאז שהוא קיבל את ההיתר. אבל בוא נגיד היה
לו מכרז.
מר י. ממן: לא, הוא קיבל את ההיתר לפני 0 חודשים.
עו"ד ר. גרינברג: אני יודע מה אני מדבר. הוא זכה במכרז שם מתי,
של הפעלת תחנת המעבר?
מר א. שטיין: במכרז מתי הוא זכה?
עו"ד ר. גרינברג: כן.
מר א. שטיין: לפני 6 שנים.
עו"ד ר. גרינברג: יפה. והחובה שלו לבנות את הקירוי, מתי קמה? מתי
שהוא זכה במכרז?
42
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
מר א. שטיין: אחרי שהתב"ע אושרה.
עו"ד ר. גרינברג: מתי אושרה התב"ע?
מר א. שטיין: לפני שנתיים.
עו"ד ר. גרינברג: כאילו מהיום שאושרה התב"ע לפני שנתיים, הוא
היה צריך להתחיל להוציא היתרים ולבנות.
מר א. שטיין: אפילו פחות, שנה וחצי. הוא היה צריך להוציא
היתרים, ואחרי שהוא יקבל את ההיתר, לבנות.
עו"ד ר. גרינברג: אז אתה אומר שנה וחצי. אמרתם לדוגמא שאי אפשר
להוכיח שהריחות שנמצאים עכשיו בבתים באם המושבות המקור שלהם הוא בתחנת המעבר או במפעל כזה או אחר. השאלה אם אין איזשהם מומחים או כלים שאתם כעירייה, שאין לכם בעיה תקציבית, יכולה לבוא ולקחת מכם, ולהגיד 'אני עכשיו אעשה בדיקה מעמיקה שאתה דוגם את הארובות. בדיקה ממש-ממש מעמיקה, שיהיה אפשר לדעת בדיוק, אם הריחות שנמצאים באם המושבות, זה הריחות שהמקור שלהם מהאזור הזה. יש אפשרות לעשות בדיקה כזאת?
מר א. שטיין: עוד יותר מעמיקה ממה שעשינו עד היום?
עו"ד ר. גרינברג: ברור, כי אתה אומר עד היום לא הצלחת להגיד אם
מה שיש הבתים שמריחים מה המקור שלו. אז אני אומר, אם אנחנו חושדים, 48
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105 כי הייתה כבר בדיקה ראשונית של חברת גלית שנתנה איזה שהם כיוונים.
עו"ד א. דוידאי: הוא אמר שיש כמה מקורות.
עו"ד ר. גרינברג: האם אתה יכול לקחת בדיקה יותר מעמיקה,
שתדגום נגיד את הארובות, יותר לעומק, שאז נוכל להגיד, הריח, מה שזיהינו במרפסות בבתים באם המושבות, המקור שלו במפעל ,X המקור שלו בתחנת המעבר ,Y המקור שלו משריפה .Z לא יודע, אתה יכול לעשות בדיקה שתעשה את זה?
מר א. שטיין: רמי, זו בדיוק הייתה המטרה שלנו כאשר דגמנו
אוויר בשכונת אם המושבות. המטרה של דיגום האוויר הייתה לנסות במעבדה לזהות חומרים שאנחנו יודעים שהם נפלטים נגיד באזור התעשייה.
עו"ד א. דוידאי: רמי, אולי תשב עם אהוד, הוא ייתן לך את ההסבר
הזה?
עו"ד ר. גרינברג: וזיהיתם?
מר א. שטיין: לא.
עו"ד א. דוידאי: אהוד, אני מציעה שתשבו-
עו"ד ר. גרינברג: אז מה אם את מציעה. דיברת פה שעה, הוא דיבר
שעה, ואני עכשיו שואל.
42
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד א. דוידאי: אני דיברתי שעה?
עו"ד ר. גרינברג: לא את, מי שדיבר. אני שואל כמה שאלות, הנה
שאלה אחרונה.
עו"ד א. דוידאי: זה יפה, זה יפה.
עו"ד ר. גרינברג: לא,א זאת אומרת, אני מתנצל, לא את, אחרים
דיב רו. אז תני לי לשאול, לא הבנתי. מה הלחץ? אהוד, אז זיהיתם או לא זיהיתם?
מר א. שטיין: לא זיהינו, כי אם היינו מזהים, היינו מגיעים יש ל-
עו"ד ר. גרינברג: דגמת בארובות של טביב, דגמת במרפסות של אם
המושבות, ולא מצאת קשר?
מר א. שטיין: בארובות בטביב אנחנו יודעים מה יוצא. אני לא
צריך לדגום באותו רגע.
עו"ד ר. גרינברג: אתה אומר אני יודע מה יוצא, וכשאתה בדקת באם
המושבות בבתים, לא מצאת משהו שהוא קשור לזה?
מר א. שטיין: לא בבתים, בשכונה.
עו"ד ר. גרינברג: בשכונה, לא מצאת משהו שהוא...?
61
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
מר א. שטיין: לא מצאנו קורלציה שאיתה אנחנו יכולים לבוא
לטביב ולהגיד לו 'אתה מזהם'.
עו"ד ר. גרינברג: את הדו"חות האלה יש לכם כאילו, של הבדיקה
הזאת?
מר א. שטיין: של הבדיקה? בוודאי.
עו"ד ר. גרינברג: כאילו שאתה אומר שמה שטביב מייצר-
מר א. שטיין: לא. בדיקת האוויר עם התוצאות של בדיקת האוויר,
אותה יש לנו.
עו"ד ר. גרינברג: יש לך בדיקה שאומרת מה טביב מייצר ומה מצאת
באם המושבות?
מר א. שטיין: טביב לא מייצר.
עו"ד ר. גרינברג: מה נפלט.
מר י. ממן: רמי, אני אסביר לך. שמו דגימה ליד מפעל טביב,
ושמו דגימה ב-
עו"ד ר. גרינברג: לא, הוא לא אמר את זה.
מר י. ממן: מה לא?
60
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד ר. גרינברג: הוא אמר שבמפעל טביב הוא לא היה צריך לבדוק,
כי הוא יודע מה הוא פולט. אהוד, אני שואל אם יש לך מסמך שאומר מה טביב פולט, ויש לך מסמך מה הדגימות שמצאת באם המושבות. יש לך כזה מסמכים?
מר א. שטיין: אין מסמך מה שטביב פולט.
עו"ד ר. גרינברג: אז איך אתה יודע?
מר א. שטיין: תקשיב.
עו"ד א. שונשיין: אתה נתפס רק על טביב, יש עוד עשרות מפעלים
מזהמים.
עו"ד ר. גרינברג: לא, אני אומר באופן כללי, באופן כללי.
עו"ד א. דוידאי: אנחנו מעלים את כל הדו"חות לאתר, וכולם יכולים
לראות.
עו"ד ר. גרינברג: אורנה, תני לי שנייה. מה הלחץ? אורנה, למה את
בלחץ?
עו"ד א. דוידאי: אני לא בלחץ.
עו"ד ר. גרינברג: אז מה קרה התעוררת? כשהתחלתי לדבר פתאום
התעוררת, מה קרה? תירגעי. תני לו לענות 9 דקות, הוא ילד גדול. הוא במקצוע 69
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105 פי 01 מכולנו.
עו"ד א. דוידאי: ... לא ישנתי שבועיים.
עו"ד ר. גרינברג: אני סומך על מה שהוא אומר, בבקשה.
מר צ. בן משה: היא פוחדת שהוא לא יגיד משהו שלא מתאים לה.
עו"ד א. דוידאי: ממש.
עו"ד ר. גרינברג: מה יש לפחד, הוא אומר את הכל, הוא איש מקצוע.
מר א. שטיין: מטביב אין פליטות ממוקדות כמו במפעל תעשייה,
כי טביב לא מפעל תעשייה. יש בטביב 0 ארובות שהן נבדקו על ידי המשרד להגנת הסביבה על פי מה שסיפרתי לכם ב-.9102
עו"ד ר. גרינברג: אתם יודעים מה יוצא מהם?
מר א. שטיין: הם נבדקים מבחינת ההיתר. כן, יודעים מה יוצא
מהם. הם נבדקים מבחינת היתר הפליטה, והם עומדים בתקן. אתה שואל האם נלקחו 0 הבדיקות האלו והושתו על דיגום האוויר שבוצע באם המושבות.
עו"ד ר. גרינברג: כן.
מר א. שטיין: זה לא בוצע.
60
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד ר. גרינברג: למה?
מר א. שטיין: כי הארכת מומחה ל הגנת הסביבה, שאין קשר, זה
לא מגיע לשכונה.
עו"ד ר. גרינברג: ואתם כאגף יכולים לבצע את זה?
מר א. שטיין: אני צריך לבדוק את השאלה שלך. צריך לזכור רק
דבר אחד, ריח זה דבר מאוד פישי. הוא מאוד בא ונעלם.
עו"ד א. ברוורמן: אהוד, עזוב, אנחנו לא נכנסים. רמי העלה פה רעיון,
אנחנו קבענו גם אתמול מספר בדיקות שצריך לעשות עם כמה חברות בנושא הה. קח גם את זה לבדוק. כמו שאמרתי, אנחנו עושים אתנכל מה שצריך, ונעשה את כל מה שצריך, על מנת לאתר ולראות ואם יב בעיה להתמודד איתה ולגר אותה. תודה רבה, אהוד.
א. שאילתות.
מר י. ממן: time my its .now שאילתא בנוגע לסיוע של העירייה
במסיבות הסיום בבתי הספר. זו לך השאילתא, רמי?
עו"ד ר. גרינברג: כן, ככה. יש הרבה בתי ספר שעושים מסיבות סיום,
והעירייה למעשה לא משתתפת בעלויות. ואז נאלצים ההורים לאסוף כספים מכ ל ההורים שם, ונכנסים לפלונטר של איסוף כספים. ולא תמיד הם עומדים בעול. ועכשיו כבר ראינו שהרבה מבתי הספר הלכו והעלו את גובה תשלומי החובה שדורשים ההורים בכמה בתי ספר, וכמה תושבים שפנו אליי בכל מיני 64
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105 מקומות, קפץ מ-211 ₪ ל-0,911-0,011 ₪ בכל מיני מקומות. אז גם העלו את גובה תשלומי החובה, וזה לא כולל את מסיבות הסיום, שגם שם באים וגובים עוד כספים לטובת מסיבות הסיום. ונוצר עול. ועוד פעם, חוץ מזה לא מדבר על ההוצאות הרבות האחרות שיש לכל זוג הורים עם החוגים וארנונה וכל הדברים האחרים שהוא נאלץ לשלם. נוצר מצב שיש עול. או לדוגמא של חוסר שוויון של בתי ספר עם אוכלוסייה יותר חזקה, אז כן מצליחים להעמיד סכומים יפים, ואז מסיבות הסיום שם הן יפות.
הרב א. בוסו: מה?
עו"ד ר. גרינברג: מה?
הרב א. בוסו: איזה מסיבות? סתם אני מנסה להבין בשביל ההבנה
הבסיסית. איזה מסיבות?
עו"ד ר. גרינברג: מסיבות סיום של בתי ספר.
הרב א. בוסו: מסיבות שעושים לימוזינות וזה או?
עו"ד ר. גרינברג: לא, לא, לא. בתוך בתי הספר. אני אגיד לך גם מה
אני מדבר בדיוק, לא לימוזינות. אני מדבר דוגמא לאפשר להם להתכנס בכל מיני אולמות, אודיטוריומים שיש בעיר, במקום שיעשו את זה בחוץ, אז לאפשר להעמיד לרשותם אודיטוריומים שקיימים בעיר, למסיבת סיום, לכינוס הסיום.
בוא נגיד אם אין, לאפשר להם את כל מה שקשור לבמה, להגברה, לכיסאות.
כל מה שקשור למערך מסביב, של מסיבת הסיום ובתוך בית הספר. לא מדבר איתך על כל מיני קפריזות שיש.
66
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
מר י. ממן: טקס סיום או מסיבת סיום?
עו"ד ר. גרינברג: טקס סיום.
מר י. ממן: לא, כי יש הבדל בין הטקס למסיבה.
עו"ד ר. גרינברג: לא, אני מדבר על טקסי הסיום, לא המסיבות האלה.
הרב א. בוסו: טקס סיום עולה למישהו?
עו"ד ר. גרינברג: אני אומר, אז עולה להם כסף. חלק מהמקומות זה
אותו דבר, תקרא לזה טקס, תקרא לזה מסיבה, זה אותו דבר.
עו"ד ר. כץ: על מה אתה מדבר, על הטקס עצמו בבית ספר? מה
שעושים בבית הספר?
עו"ד ר. גרינברג: כן.
עו"ד ר. כץ: כל בית ספר עושה גם טקס אחר.
עו"ד ר. גרינברג: אני אומר לך, עדיין נתקלים בבתי ספר שהם רוצים
לבוא לרכוש במה, לעשות את טקסי היום שלהם נגיד באודיטוריום סגור. הם רוצים עוד תקציב מסוים נגיד לרכישת כיסאות פלסטיק, כתר כאלה, שיהיה להם כי אין להם מספיק מקום. יש להם הוצאות. וחלק מהמקומות אין להם את האפשרות לאסוף את זה, וחלק מהמקומות יש. אז השאלה פשוטה, למה 65
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105 לדבר הזה, שלא מדובר בסכומיםע נקיים גרנדיוזיים, שעיריית פתח תקווה, עם תקציב של 9 מיליארד ₪, יכולה לבוא ולהעמיד, עוד מעט נראה פה העברות תקציביות, בלי עין הרע, מיליונים עוברים מצד לצד וכל מיני דברים פחות חיוניים. אני אומר, אפשר לבוא ולהעמיד לטובת בתי הספר האלה, שלא יצטרכו לבוא, וחלק מההורים משלמים ולא משלמים, ונוצרת אי נעימות, אתה שילמת, לא שילמת. לבוא להעמיד לרשותם את הדבר הזה, את האפשרות לקיים טקס סיום או מסיבת סיום בתוך בית ספר בצורה מכובדת, או לאפשר להם להשתמש באודיטוריומים. העיקר שיהיה להם באמת מענה, ולא שיצטרך ליפול על ההורים וליצור אי נעימות. זה לגבי השאילתא הזאת.
מר י. ממן: מענה לשאילתא, בגלל זה שאלתי אם מדובר על
מסיבת סיום. מסיבות סיום, בהתייחסות כללית, זה לא בשאילתא שלך, אבל מסיבות סיום נעשות על ידי התלמידים וועדי ההורים, ללא מעורבות של בתי הספר והמערכת העירונית. באשר לטקסי הסיום, מערכת החינוך העירונית רואה חשיבות רבה לטקסי הפרידה מבית הספר, כחלק מהפעילות החינוכית העוסקת גם בתהליכי הפרידה. ישנם בתי ספר אשר מקיימים את הטקס בחצר בית הדפר או באולם, ויש כאלה שבוחרים לעשות בהיכל התרבות. לכן, משהושלמו האודיטוריום בברנר ובגולדה, סבורים אנו שיהיה בכך לתת מענה לצרכים ולקיים טקסי סיום לאלה שאינם רוצים לקיימים בחצר בית הספר.
בברכה, איציק ברוורמן. עכשיו כרגע יש לנו 9 אולמות, אז הם לא יצטרכו יותר לשכור את היכל התרבות.
עו"ד ר. גרינברג: בסדר. אתה אומר שכאילו כל בתי הספר שירצו,
יוכלו לעשות, יסודיים, כולם?
מר י. ממן: כל בתי הספר.
62
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105
עו"ד ר. גרינברג: ומבחינת, אם נגיד מישהו רוצה לעשות בתוך בתי
הספר, לעזור לו בתקצוב לרכוש במה, מערכת הגברה?
מר י. ממן: יש תקצוב לבתי ספר.
עו"ד ר. גרינברג: לא, אבל מעבר לזה אוספים ההורים.
עו"ד א. ברוורמן: אין צורך.
עו"ד ר. גרינברג: הם אוספים ההורים, למה אין צורך?
עו"ד א. ברוורמן: לא, לא, הם אוספים למסיבה. אל תערבב.
עו"ד ר. גרינברג: איזה מסיבה? בבתי הספר היסודיים זה אותו דבר.
עו"ד א. ברוורמן: תקשיב, הם אוספים למסיבה, הם אוספים לספר
מחזור, למתנות. המסיבה עצמה היא נעשית, ואם צריך-
עו"ד ר. גרינברג: על הטקס עצמו.
עו"ד א. ברוורמן: אם צריך, פונים לחינוך, למנהלים. אנחנו גם עוזרים
בסכומים כאלה ואחרים על מנת לעזור לטקס.
עו"ד ר. גרינברג: השאלה אם מוגדר בתקצוב שנותנים לבתי הספר, זה
אני רוצה לשאול, השאלה אם מוגדר בתקצוב שנותנים לבתי ספר, תקצוב לטקס 68
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105 סיום?
עו"ד א. ברוורמן: יש סל למנהלות שהן בודקות את הבקשה, רואות
כמה צריך, איך צריך ומסייעות. אין תקצוב ספציפי לזה. תודה, לשאלה הבאה.
עו"ד ר. גרינברג: איפה שאין, תתנו להם.
מר י. ממן: השאילתא הבא זה בנושא בטיחות ברח' העצמאות.
עו"ד ר. גרינברג: אני אגיד לך, שם, והעלינו את זה פה גם במועצת
העיר, צדוק, זה לגבי רח' העצמאות, הרחוב הוא רחוב מסוכן, רחוב ראשי, בייחוד גם בשעות הבוקר, יש שם פקקים גדולים, יש שם תנועה די נכבדת, ויש שם מעבר של תלמידים לכיוון צפון נגיד אלימלך כנר, לכיוון דרום דבורה עומר ואחרים. ונוצר מצב שיש פה בעיה בטיחותית. ואז דובר אפילו על לעשות גשר.
דיברנו פה באחת מישיבות המועצה הראשונות של הקדנציה הזאת, לעשות גשר להולכי רגל אפילו מעל העצמאות.
לדו גמא באזור הזה שמוביל לכיוון אלימלך כנר... אולי מעבירי כבישים על רחוב העצמאות, כי יש שם סכנה. אנחנו שומעים השכם והערב פה בפתח תקווה בכל מקום, על תאונות רבות, על בעיות רבות שיש, גם של הולכי רגל, גם של תלמידים, גם של זקנים. ויש בעיית בטיחות רצינית וחמורה בעיר פתח תקווה, ואסור לנו לבוא לסכן את התלמידים האלה. ומה לעשות, רחוב העצמאות בכפר גנים הוא רחוב מרכזי מאוד, עמוס מאוד, סואן מאוד, בשעות הרלוונטיות בעיקר, שגם התלמידים הולכים לבתי הספר וגם אנשים יוצאים לעבודה. וזו סכנת נפשות.
אז או שצריך לבוא באמת להקים גם גשרי הולכי רגל, איפה שאפשר וצריך בתיאום עם התושבים מבעד לשכונה. וגם לדוגמא לבוא ולעשות מעבירי כבישים 62
- עיריית פתח-תקוה -
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' ,65 מיום 62.01.6105 באזורים האלה, כל הפעולות האלה שלא נעשו עד כה, ועדיין נוצר מצב שהילדים שלהם מסתכנים בדרך. יש לך משהו להוסיף? כי זו שאילתא גם מטעמך.
מר י. ממן: מענה לשאילתא בנוגע לבטיחות ברחוב העצמאות
בכלל, ובכל הקשור למעברי תלמידי לבתי הספר בפרט. את נושא מעבירי הכבישים יש להעביר למי שמטפל בנושא בעירייה. בקשר למעבירי כבישים, אנחנו פרסמנו, ויש לנו חוסר של אנשים, ובאמת אני אשמח, אם אתם מכירים כל אדם שרוצה להיות מעביר כביש, פרסמנו את זה בכל המקומות. יש לנו קושי בגיוס של עובדים.
מר צ. בן משה: כמה משלמים להם?
מר י. ממן: אני לא יודע, אבל יש את משאבי אנוש.
עו"ד א. ברוורמן: זה 0,111 ₪ ומשהו נדמה לי.
עו"ד א. דיעי: לא, מה פתאום. יותר.
עו"ד א. ברוורמן: אולי יש בוקר ויש צהריים.
מר צ. בן משה: אולי עוד 611 ₪...
עו"ד א. ברוורמן: יש תעריפים, אנחנו לא אחראיים על זה.
מר י. ממן: משרד החינוך קובע את התעריפים.
51