Arr 32 19

1

וועדת הערר לענייני ארנונה ערר 32/19

בפתח תקווה

העוררת : לבנט כימיקל וורקס בע"מ

ע"י נציגיה מר שרון מאיר ומר משל עזרא

- נגד -

המשיב : מנהל הארנונה - עיריית פתח תקווה

ע"י ב"כ עו"ד אריאל ליבר

החלטה

עניינו של ערר זה הוא דחיית השגה שהוגשה ע"י העוררת בשנת 2019 על חיובה בארנונה בגין נכס

הנמצא ברחוב הירקונים 50 בפתח תקווה, מס' משלם 510010150 , נכס מס' 16009900020 לשנת .2019

א. נימוקי העוררת

1. העוררת מחזיקה בנכס הנדון בגינו קבלה מהעירייה הודעת חיוב על פיה חויבה העורר בדין שטח בן

2,460 מ"ר בסיווג מחסנים, שטח בן 453 מ"ר בסיווג סככה צמודה ושטח בן 5,805 מ"ר בסיווג חניה.

2. יעוד השטח הוא לשימוש חקלאי וכי עד חודש יולי 2018 עשתה היא שימוש בנכסים האמורים

ולאור החלטת בית משפט בפתח תקווה, אין היא עושה עוד כל שימוש בנכס ממועד זה.

3. משכך, הסיווגים בהם סיווגה המשיב את העוררת בגין נכסים אלה אינם נכונים ויש לשנותם.

4. בקשת העוררת היא לסווג את המבנים בסיווג של מבנים חקלאיים, את הסככות בתעריף התואם

סככות ואילו בגין מגרש החניה, מאחר שלא קיים בצו הארנונה סיווג של חניה המשרתת מבנים חקלאיים, אין לחייב את העוררת בגינו ויש לבטל את החיוב.

כן מוסיפה העוררת, כי אין לחייבה בגין שטח החניה בסיווג קרקע תפוסה מאחר שעל פי הגדרת פקודת העיריות, ניתן לחייב בגין קרקע תפוסה רק אם נעשה בה שימוש ואילו במקרה הנדון, אין העוררת עושה בקרקע כל שימוש.

ב. תשובת המשיב

1. בעבר נעשה בנכס שימוש שסווג כ"רשת שיווק ומסחר" ועתה לא נעשה שימוש בנכס.

2. הנכס ראוי לשימוש על כן גם שטחי החניון בני חיוב בארנונה.

ג. ישיבת הוועדה ביום .29.7.2019

לדברי מר שרון מאיר הנכס סגור מאז 15.7.208 ולא נעשה בו כל שימוש. יעוד הנכס הוא לשימוש חקלאי ומכאן שיש לחייב את העוררת בגין מבנים לשימוש חקלאי בלבד.

ב"כ המשיב מסכים עם דברי מר מאיר ומודיע, כי העוררת תחויב בסיווג של "מבנים חקלאיים".

כן הוסיף, כי תיערך בדיקה ועל פיה ייקבע מועד תחילת סיווג זה.

מר משל עזרא טוען, כי יש לבטל ת החיוב בגין מגרש החנייה מאחר שעל פי הדין לא קיים סיווג של חניה של מבנה חקלאי. לא נעשה שימוש במגרש בחניה לאור פסק הדין של בית המשפט. כן מוסיף מר מאיר, כי הקרקע של מגרש החניה נמצאת באזור שהשימוש המותר בו הוא לחקלאות ומשכך, קרקע חקלאית שהיא תפוסה אולם המבנה החקלאי אינו בשימוש, אין לחייב בגינה כלל.

ב"כ המשיב משיב, כי קיים מגרש חניה מכוסה באספלט ומגודר, שהיה במצבו זה בעבר וכך הוא גם כיום.

המקום הוא חניון ועל כן יש לחייב בגינו. פוטנציאל השימוש במגרש הוא לחנייה ובגין כך יש לחייב בגינו.

כך מחייבים בגין נכס ריק - עפ"י פוטנציאל השימוש שניתן לעשות בו, כפי שחויבה העוררת בגין המבנים - על פי השימוש שניתן לעשות בהם ולדוגמא - ניתן להשתמש בנכס כמגרש חניה לטרקטורים המותר באזור חקלאי.

1

2

.

ד. דיון

1. פסקי דין רבים שנתנו בעבר תומכים בגישת המשיב לגבי חיוב בגין נכס ריק שלא נעשה בו שימוש.

ההלכה העולה מפסקי דין אלה היא, שמן הדין לחייב בארנונה את המחזיק בנכס ריק גם אם לא נעשה בו כל שימוש.

בפסק הדין שניתן יום 5.8.2018 ע"י בית המשפט העליון בבר"מ 991/16 בעניין אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נגד עיריית ת"א, שנדון במאוחד עם בר"מ 5254/16 בעניין עיריית תל אביב יפו נגד בית ארלוזורוב בע"מ, סיכם כב' השופט ע. פוגלמן את ההלכות שנקבעו במהלך השנים על ידי בבית המשפט העליון וקבע בסעיף 13 לפסק הדין כך:

עלפיתקנה13לתקנותההנחות,רשאיתרשותמקומיתלפטורנכסריקמתשלוםארנונה למשך6חודשים;ולאחרמכן,ועדלתקופהשלשלוששניםמהיוםשבוהפךהנכסלריק, רשאיתהרשותלתתהנחותבשיעוריםשנקבעובתקנה.בחלוףהתקופההאמורה,יחויב הנכסהריקבארנונהבדומהלנכספעיל.חיובזהנעשההגםשלכאורההמחזיקלאמפיק הנאהמשירותיהעירייה,שהיאכאמורההצדקההבסיסיתלגבייתהארנונה."הנה כי כן, מהפסיקההקיימתעדכהעולהכיכשעסקינןבסיווגושלנכסריקלצרכיארנונה,משאין במבחןהשימושבפועללסייעלצורךסיווגו,ישליישםמבחןדושלבי.

בשלבהראשון,מביןכללהשימושהתיאורטייםבנכס,ישלבחוררקאת"סל"השימושים המתאימיםלייעודוהתכנוני.בשלבהשני,לאחרשאותרהמסגרתהשימושיםהאפשריים עלפיהדין,ישלבחוראתהסיווגהזולביותרהתואםאתהשימושיםהמותריםעלפידין בנכס".

ממשיך כב' השופט פוגלמן וקובע בסעיפים 20 ו - 21 לפסק הדין כך:

20. כפישצויןלעיל,חיובושלנכסריקבארנונה,חרףהעובדהשהמחזיק אינו מפיק

הנאהמשירותיהעירייה,נועדלתמרץאתהמחזיקלעשותשימושיעילבנכס.לפיכך,ככלל, ישלחייבאתהנישוםעלפיהתעריףשהיהעליולשלםלוהיהמפעילאתהנכס.

ואולם,מכיווןשהנכסריקומבחינהרעיוניתייתכנובושימושיםשונים,קייםקושי להתחקותאחרהשימושהפוטנציאלישיכולהיההמחזיקלעשותבנכסלוהיהמפעילאותו.

עלרקעזהישלהביןאתהקביעהכיעלמנתלהכריעכיצדלסווגנכסריקלצרכיארנונהיש לאתראתהשימושיםהמותריםעלפיהדין.רקשימושיםאלהמבטאיםאתהשימוש העתידיהאפשריהנמנעעקבאיהפעלתהנכסוישבהםאינדיקציהלסכוםהארנונה שאותו"חוסך"הנישוםכאשראינומפעילאתהנכס.

21. כאמורלעיל,לאחרשאותר"סל"השימושיםהאפשרייםבנכסעלפימצבוהתכנוני,

יסווג הנכסבהתאםלשימושהזולביותרמביןהשימושיםהאמורים.זאת מכיוון שבצד התפיסהבדברהצורךביצירתתמריץכלכלילמחזיקלהביאלשימושיעילבנכס,יש להימנעמהכבדהכלכליתיתרהעליובשיםלבלכךשאינומפיקעודהנאהכלכליתמןהנכס.

לפיכך,יש להניח לזכותו של הנישום כיהשימושהתיאורטישהיהעושהבנכסהואהזול ביותרהאפשרימביןהשימושיםהאפשרייםלפידיניהתכנוןוהבניה...".

"...משהכרענואפואכיגדראפשרויותהשימושבנכסמוגבללשימושיםהמותריםבועלפי דין,ישלפנותולבחוןמהםשימושיםאלה,היאהשאלהשבמוקדהערעוריםשלפנינו.

התשובהלשאלהזונגזרתמדיניהתכנוןוהבניה...".

2

3

2. לאור הלכות בתי המשפט כאמור, מן הדין לקבוע, כי יש לחייב את העוררת בארנונה בגין מגרש החניה

וזאת על פי השימוש הזול ביותר מבין השימושים המותרים על פי דין.

הצדדים מסכימים, כי הייעוד התכנוני של הנכס הוא לשימוש חקלאי.

פוטנציאל השימוש בנכס שהוא מגרש חניה מצופה אספלט ומגודר הוא מגרש חניה המוגדר בסעיפים 3.11 - "חניונים", או בסעיף 3.8.5.2 "קרקע תפוסה למכוניות". לצו הארנונה לעיריית פתח תקווה.

בהיות המגרש באזור שהשימוש המותר בו הוא חקלאי, יש למצוא את השימוש הזול ביותר על פי צו הארנונה לנכס שכזה.

הוועדה מצאה, כי הסיווג הזול ביותר התואם את הנכס הוא זה המפורט בסעיף 2.8.2 לצו, קרי -

"קרקע תפוסה למכוניות"- המוגדר כאמור בסעיף 3.8.5.2 לצו, אשר התעריף על פיו הוא - 23.77 ₪.

כך אכן סיווג המשיב את הנכס נשוא הערר.

לאור האמור, מן הדין לדחות את הערר.

הצדדים רשאים על פי הדין להגיש בתוך 45 יום ממועד המצאת החלטה זו לידיהם ערעור על החלטה זו אל בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

מזכירות הוועדה תדאג לפרסם החלטה זו באתר האינטרנט של העירייה.

ניתן היום: .12.2019 11

3

4

4