Arr72 18

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית ערר 72/18

שליד עיריית פתח - תקוה יו"ר הועדה – עו"ד יהודה שלום חברים – מר אשר מייבסקי

מר יהושע גולדרט

העוררת: בנק מזרחי טפחות בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד רינת סלומה ו/או הדר חשמונאי יערי - נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה של עיריית פ"ת

ע"י ב"כ עוה"ד דביר ליבוביץ ו/או טל זכריה

החלטה

1. כללי

1.1 העוררת הינה המחזיקה של נכס המצוי ברחוב בר כוכבא 20 פתח תקווה הרשום אצל המשיב כנכס מס' 73602000030 (להלן - הנכס).

1.2 הנכס מהווה סניף בנק בשם "מרכז עסקים פתח תקוה", והוא חויב בארנונה לפי שטח של 781.75 מ"ר בסיווג "בנק" ע"פ 3.3 לצו הארנונה של עיריית פתח תקוה (להלן- צו הארנונה).

1.3 בעקבות ביקור בנכס מיום 8/01/2018 במסגרת ערר קודם של העוררת 44/17 ביצע המשיב מדידה חוזרת בנכס ביום .13/02/2018 את תוצאות המדידה שלח המשיב לעוררת ביום ,17/04/2018 וצירף לה הודעת שומה.

בהתאם לתוצאות המדידה תוקן שטח הנכס ל – 841 מ"ר וזאת החל מיום .1/01/2018

1.4 ביום 20/08/2018 הגישה העוררת השגה ובה טענה כי:

1.4.1 לא ברור לה מדוע בוצעה הגדלת שטח הנכס לחיוב, והיא ביקשה לדעת את מקור ההגדלה וכן תשריטים מעודכנים.

1.4.2 ביום 9/08/18 התקבל מכתב מהעוררת בדבר הגדלת שטח הנכס לחיוב. אין לראות בו כהודעת שומה, והיא מבקשת לקבל הודעת שומה מסודרת ע"פ דין.

2

1.4.3 שטח הנכס הינו לכל היותר 695.63 מ"ר.

1.5 ביום 16/09/2018 ענה המשיב על ההשגה, כדלקמן:

1.5.1 בהשגה מבקשת העוררת להעלות טענות כנגד הודעת שומה מתוקנת שנשלחה אליה ביום .19/04/2018 העוררת הגישה את ההשגה ביום 20/08/2018 ועל כן היא הוגשה באיחור מסד הזמנים הקבוע בחוק.

ומשכך הפך החיוב להיות חלוט.

1.5.2 במהלך המדידה שנערכה לאחר החלטת ועדת הערר שניתנה בערר ,44/17 התגלה כי בנכס מצוי יציע בשטח של 67.64 מ"ר אשר לא היה כלול בשטח הנכס לחיוב, ועל כן הוגדל שטח הנכס לחיוב לשנת .2018

2. טענות העוררת

לאור דחיית ההשגה הגישה העוררת ערר אשר התקבל אצל המשיב ביום ,25/11/2018 ובו חזרה על טענותיה כפי שנטענו בהשגתה והוסיפה כי:

2.1 ההשגה לא הוגשה באיחור. העוררת מעולם לא קיבלה הודעת שומה מסודרת אשר מכילה פרטים בסיסיים כגון: זכותה להגיש השגה תוך המועד הקבוע בחוק, מה היו קובעי המס לפני תיקון השומה, ממה נובעת ההגדלה, תשריטים וכו', אלא קיבלה רק את העדכון בעקבות החלטת וועדת הערר.

משכך, אין לראות במכתב שהגיע אל העוררת כהודעת שומה אשר נשלחה כדין באשר אינה מכילה את כל הפרטים ההכרחיים להודעת שומה.

2.2 בתשובה להשגה מציין המשיב כי ההגדלה נובעת מהוספת שטח יציעים, אך לא צורפה מדידה.

2.3 אין לחייבה בגין שטחים משותפים לכאוריים בשל העובדה כי אין היא מחזיקה בהם מבחינה משפטית, ואין היא עושה בהם שימוש. הכניסה אליהם היא כניסה אחורית ומי שמשתמש בשטחים אלו בפועל הם בעלי הבניין היות וזו הכניסה הבלעדית לנכס שלהם וכן לנכס נוסף שעדיין לא הושלמה בנייתו. העוררת לא נכנסת לשטח זה, לא עובדיה ולא לקוחותיה, ואין לה זיקה ושליטה על השטחים הללו. האחראי ובעל הזיקה לשטחים הללו היא חברת הניהול.

2.4 זאת ועוד, בהסכם השכירות מצוין כי פרט לדמי הניהול העוררת לא תישא בכל תשלום נוסף לאחזקת המושכר. אם כך, חברת הניהול היא זו שצריכה לשאת בכל תשלומי הארנונה ולא העוררת, ולכן יש להסב את החיוב בגין השטחים המשותפים על שמה.

2.5 לחילופין, ניתן לחייבה לכל היותר, בגין השטחים המשותפים לפי סיווג מעברים משותפים והסיווג בו מחויבים בעלי הבניין.

2.6 היא מעולם לא בנתה גלריה. מדובר בתקרה מונמכת בהתאם להנחיות הבטיחות לטיפול במזגנים. כמו כן, גובהה של הגלריה הינו פחות מ – 2 מ'

ועל כן אינו בר חיוב בארנונה. לפיכך יש לבטל חיוב זה.

לחילופין, יש לסווג את השטח הטכני לפי סיווג מתאים לשטח טכני תעשיה.

3

3. טענות המשיב

ביום 19/12/2018 הגיש המשיב את תשובתו לערר, ובו חזר על טענותיו כפי שהופיעו בתשובתו להשגה, והוסיף כי:

3.1 במסגרת כתב התשובה להשגה מס' 59/18 מיום 17/04/2018 ידעה העוררת כי העירייה ביצעה מדידה בנכס וכי שטח הנכס תוקן בהתאם לתשריטים שהומצאו לידה. כמו כן לכתב התשובה צורפו תשריטי מדידה. יוצא אפוא כי העוררת קיבלה שומה מתוקנת כדין עליה הוגשה השגה באיחור לאחר חלוף המועד החוקי. ולכן השומה לשנת 2018 הינה חלוטה וסופית.

3.2 כתב הערר הוגש באיחור ועל כן יש לדחותו. החלטת המשיב בהשגה ניתנה ביום ,16/09/2018 כאשר היא התקבלה אצל העוררת ביום ,7/10/2018 ולכן היה על העוררת להגיש ערר לכל המאוחר עד ליום .6/11/2018 כתב הערר הוגש רק ביום ,25/11/2018 וזאת באיחור מסד הזמנים הקבוע בחוק. לאור האיחור דין הערר להידחות על הסף.

3.3 העוררת מעלה בכתב הערר טענות שלא בא זכרן בהשגתה, כגון: חיוב שטחים משותפים, קומת גלריה, סיווג שטחים וכיוצ"ב. כל טענותיה של העוררת מהוות הרחבת חזית אסורה ומשכך יש לדחותן על הסף.

למען הזהירות, יטען המשיב כי טענות אלה של העוררת נדונו ע"י ועדת הערר בהחלטותיה מיום 8/09/2016 ומיום 11/06/2018 והן מהוות מעשה בית דין.

3.4 למרות בקשות העירייה כי נציג ומודד מוסמך מטעם העוררת יצטרף למדידה לאור המחלוקות הקיימות בין הצדדים, בחרה העוררת שלא להצטרף למדידה ולכן אין לה להלין אלא על עצמה.

3.5 העוררת צירפה מדידה שנערכה לא ע"י מודד מוסמך אלא ע"י בעל עניין בתוצאות ההליך ועל כן אין להסתמך על מדידה זו. גם אם נקבל את המדידה כאל מדידה שנערכה ע"י מודד מוסמך ניווכח שזו מדובר בתשריט שנערך ע"פ שיטת המדידה הנהוגה בעיריית פתח תקוה. עוד ניווכח כי קומת הגלריה שבנכס כלל לא נלקחה בחשבון וכן לא נלקחו בחשבון השטחים המשותפים בבניין.

4. הדיון

4.1 ביום 26/03/2019 נערך הדיון בפני הועדה.

4.2 בדיון עמד המשיב על הטענות באיחור בהגשת ההשגה ואיחור בהגשת כתב הערר. לגבי האיחור בהגשת ההשגה, המשיב טעו כי שלח את הודעת השומה ב – 19/04/2018 כמופיע על הודעת השומה, אך זו נשלחה בדואר רגיל ולא בדואר רשום. לטענת העוררת הודעת השומה התקבלה אצלה בחודש אוגוסט .2018

לגבי האיחור בהגשת כתב הערר, בסיום הדיון נתנה הועדה אפשרות לעוררת להמציא אישור מטעמה מתי הוגש הערר מטעמה, וזאת למרות שקיימת חותמת נתקבל ממזכירות הועדה נושאת תאריך .25/11/2018 4

4.3 בסיום הדיון קבעה הועדה כי הצדדים יגישו סיכומים בהם יתייחסו לטענת האיחור במועד הגשת הערר.

4.4 העוררת הגישה סיכומים מטעמה ביום ,16/07/2019 בהם טענה:

4.4.1 העוררת הגישה השגה ראשונה בעניין הנכס נשוא הערר ביום .21/03/2018 המשיב השיב להשגת העוררת ביום 17/04/2018 ובגין תשובה זו הוגש ערר שמספרו ,29/18 וניתנה החלטה ביום .29/01/2019

העוררת קיבלה מסמך הנחזה להיות שומת ארנונה רק ביום ,20/08/2018 ולמען הזהירות שיגרה השגתה למשיב מיד באותו היום.

4.4.2 הערר שהוגש על ידי העוררת הוגש במועד. לפי אישור המסירה של דואר ישראל הערר נמסר למשלוח ביום ,11/11/2018 והגיע אל המשיב ביום 15/11/2018 ולא כפי שטען המשיב – .25/11/2018 4.5 המשיב הגיש סיכומים מטעמו, בהם הוסיף וטען כי:

4.5.1 העוררת הגישה את הערר מטעמה רק ביום 25/11/2018 (באיחור 19 ימים), וזאת מבלי לבקש הארכת מועד במסגרת הזמן המותר לה ו/או מבלי לתת טעם ראוי לאיחורה.

לשיטת העוררת האיחור הינו קצר, והיא מצרפת מטעמה אסמכתא של מעקב משלוחים מטעם דואר ישראל, לפיו הערר נשלח בדואר ביום 11/11/2018 והתקבל בעירייה ביום ,15/11/2018 דהיינו מודה העוררת כי ישנו איחור בהגשת הערר אולם מדובר באיחור "רק" של 6 ימים.

לשיטת המשיב, איחור העוררת ארוך יותר, והוא מצרף מטעמו אסמכתא של חותמת "נתקבל" לפיה הערר נתקבל בעירייה רק ביום ,25/11/2018 דהיינו קיים איחור של 20 ימים.

4.5.2 במסגרת סיכומי העוררת היא מבקשת כי הועדה תשתמש בסמכותה ותאריך בדיעבד את מועד הגשת כתב הערר מטעמה. המשיב יטען כי הארכת מועד זו אינה מוצדקת בענייננו מהסיבות הבאות: האחת, הבקשה מוגשת במסגרת כתב סיכומים , בשלביו הסופיים של ניהול הערר לאחר שהמועד להגשת ערר חלף והשומה הפכה לחלוטה זה מכבר. השניה, על ועדת הערר להפעיל את סמכותה לעיתים חריגות, במתינות ובזהירות, ונסיבות אלו אינן מתקיימות בענייננו, שכן העוררת יכלה להגיש את בקשתה לאורכה יחד עם כתב הערר.

4.5.3 לעניין האיחור בהשגה, שומת הארנונה המתוקנת נשלחה אל העוררת ביום .19/04/2018 לעוררת היו 90 ימים להגיש השגה מטעמה – קרי עד ליום .18/07/2018 דא עקא, כתב ההשגה התקבל בעירייה רק ביום .20/08/2018 ולכן ברי לכל כי ההשגה הוגשה באיחור ויש לדחותה על הסף.

5

5. ההכרעה

5.1 על הועדה להכריע בטענות המקדמיות אותן העלה המשיב לגבי איחור בהגשת ההשגה ואיחור בהגשת הערר.

5.2 סעיף .3א. לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו -,1976 קובע את מניין הימים בהם יש להגיש השגה, וכדלקמן:

3. (א)מישחוייבבתשלוםארנונהכלליתרשאיתוךתשעיםימיםמיוםקבלת

הודעתהתשלוםלהשיגעליהלפנימנהלהארנונהעליסודטענהמטענות אלה:....".

(ההדגשהשליי.שלום)

5.3 מטענות העוררת והמשיב עולה כי הצדדים חלוקים לגבי תאריך קבלת הודעת השומה לפיה שטח הנכס לחיוב הוגדל ב 67 מ"ר.

5.4 להלן יובא רצף האירועים כפי שהועדה מצאה לנכון לאחר שבחנה את כתבי הטענות של הצדדים.

5.4.1 ביום 8/01/2018 ביקרה הועדה במותב זה בנכס, במסגרת ערר .44/17 בביקור גילה המשיב כי קיים בנכס יציע נוסף שלא נכלל בשומה הקיימת של הנכס.

5.4.2 ביום 13/02/2018 ערך המשיב מדידה חוזרת בנכס, ממנה עולה כי יש להגדיל את שטח הנכס לחיוב ב 67 מ"ר וכן יש להוסיף את חלקה היחסי של העוררת בשטחים המשותפים.

5.4.3 תוצאות המדידה נשלחו לעוררת ביום .17/04/2018 5.4.4 ללא כל קשר לערר נשוא החלטה זו, הגישה העוררת השגה וערר נוספים לשנת 2018 במסגרת ערר .29/18 בהחלטת ועדת הערר במותב אחר צוין כי המשיב הזכיר כבר אז בתשובותיו להשגה ולערר, את המדידה שנערכה ביום 13/02/2018 ואת הגדלת שטח הנכס לחיוב. על כן, מסיקה הועדה כי העוררת קיבלה את השומה המתוקנת וידעה על שינוי השטחים בסמוך לאחר ,17/04/2018 הואיל ובתשובה להשגה 59/2018 מיום 17/04/2018 צירף המשיב את השומה המתוקנת. על תשובה זו הגישה העוררת את ערר 29/18 בחודש יוני .2018

מכאן, שטענת העוררת כי ידעה / קיבלה את השומה המתוקנת רק בחודש אוגוסט 2018 אינה תואמת למציאות.

5.4.5 רק ביום 20/08/2018 הגישה העוררת השגה על הגדלת שטח הנכס לחיוב.

5.4.6 ביום 16/09/2018 ענה המשיב על ההשגה בכתב תשובה להשגה.

5.4.7 ביום 25/11/2018 הגישה העוררת את כתב הערר.

עד כאן לגבי רצף האירועים.

5.5 הועדה לא מצאה בין המסמכים שצורפו לכתבי הטענות של העוררת מסמך אשר מעיד מתי קיבלה העוררת את המסמך הנחזה להיות שומת ארנונה, ואשר לפיו הגישה השגתה רק ביום .20/08/2018

6

ודוק: מחד גיסא, טוענת העוררת כי קיבלה מכתב הנחזה להיות הודעת שומה ביום ,9/08/2018 אך מכתב זה לא צורף לכתבי הטענות של העוררת, ומאידך, טוענת העוררת בסיכומיה כי קיבלה מסמך הנחזה להיות שומת ארנונה ביום ,20/08/2018 ולמען הזהירות שיגרה השגתה למשיב מיד באותו היום. גם מסמך זה לא צורף לכתבי הטענות של העוררת.

מנגד, צירף המשיב לכתבי טענותיו מכתב הממוען לעוררת מיום ,17/04/2018 לפיו שטח הנכס הוגדל והוא יחויב עבור שטח של 841 מ"ר, אליו צירף את הודעת השומה מיום 19/04/2018 ואת תשריטי המדידה.

5.6 הרי כי כן, הועדה מקבלת את עמדת המשיב לפיה הוא שלח את הודעת השומה ביום ,17/04/2018 ועל כן היה על העוררת להגיש השגתה 90 ימים מסמוך לאחר ,17/04/2018 ומשלא עשתה כן הרי שהשגתה הוגשה באיחור והשומה לשנת 2018 הפכה לחלוטה.

5.7 משקבעה הועדה כי השגת העוררת הוגשה באיחור, הרי שאין טעם לדון באיחור בהגשת הערר, אך למען הזהירות תבחן הועדה טענה זו של המשיב.

5.8 ס' (6א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו – ,1976 קובע:

"הרואהעצמומקופחבתשובתמנהלהארנונהעלהשגתורשאי,

תוךשלושיםיוםמיוםשנמסרהלוהתשובה,לערורעליהלפני

ועדתהערר".

(ההדגשהשליי.שלום)

5.9 תשובת המשיב להשגה ניתנה ביום ,16/09/2018 כאשר בהתאם לנספח 3 לכתב התשובה לערר – מעקב דואר ישראל, כתב תשובה להשגה הומצא לעוררת ביום ,7/10/2018 ועל כן ע"פ החוק על העוררת היה להגיש את הערר, לכל המאוחר, עד ליום .6/11/2018

5.10 עמדת העוררת היא כי כתב הערר התקבל אצל המשיב ביום ,15/11/2018 ולצורף הוכחת עמדתה היא מצרפת מעקב משלוחים מדואר ישראל. הועדה בחנה אישור זה ומצאה כי לא כתוב במעקב הדואר שהמכתב "נמסר ליעדו" אלא "הושארה הודעה לנמען", על כן לא ניתן לדעת בבירור מתי התקבל כתב הערר אצל המשיב.

מנגד, על כתב הערר ישנה חותמת "נתקבל" מאת מזכירות הועדה נושאת תאריך .25/11/2018 לדעת הועדה זוהי הוכחה חותכת מתי התקבל כתב הערר אצל המשיב.

כך או כך, הרי שכתב הערר הומצא למשיב באיחור, שכן היה עליו להיות מוגש עד ליום ,6/11/2018 ומשלא עשתה כן העוררת הרי שיש לדחות את הטענות בערר.

5.11 העוררת בסיכומיה מבקשת כי הועדה תשתמש בסמכותה ותאריך את המועד להגשת הערר על מנת שזכות הטיעון והזכות להתדיין של העוררת לא תיפגענה.

בפסיקה קיים ספק האם רשאית ועדת הערר להאריך את המועדים הקבועים בחוק הערר להגשת ערר. במספר פסקי דין פסקו בתי המשפט המחוזיים, שוועדת הערר אינה מוסמכת להאריך מועד להגשת ערר שלא הוגש במועדו.

7

ראה:

1. ע"ש(חיפה)557/95 הדקריותבע"מנ'מנהלהארנונהעיריית

חיפה[פורסםבנבו] (להלן – עניין הד קריות).

2. עמנ(ת"א)170/04ויתקיןמרקטבע"מנ'מנהלהארנונהבמועצה

האיזוריתעמקחפר[פורסםבנבו].

3. עמנ(ת"א)325/07רזלינכסיםבע"מנ'מנהלהארנונהשלעיריית

הרצליה[פורסםבנבו].

ואף נפסק שבית המשפט אינו מוסמך לעשות כן.

ראה:

ע"ש1644/95שקדסוכנותלביטוח()1989בע"מנ'מנהלהארנונהשל

עירייתתלאביביפו[פורסםבנבו].

בעניין הד קריות קבע כבוד השופט ביין כך:

"אשרלסמכותהארכתהמועדים,צודקתב"כהמשיבהבטענתה,כילאקיימת סמכותלהאריךמועדיםאםאיןהחוקמקנהאותה.

לאבחוקולאבתקנות,איןהוראההנוגעתלהארכתמועדלהגשתערעור.

ההוראההיחידההנוגעתלהארכתמועדיםמצויהבסעיף(4ב)אךהיאנוגעת לסמכות ועדת הערר להאריך למנהל הארנונה את המועד להגשת תשובה להשגה.

קביעתמועדלערעורבחיקוק,כמוהוכקביעתתקופתהתיישנות,ישבהכדי להגן על הציפיות של הצד שזכה בהחלטה שיפוטית את מנהלית או מתן החלטהמנהלית,כיעםחלוףהמועדלערעורחוסנהזכותוואינהצפויהעוד לתקיפה, לביטול, או לשינוי......כדי שניתן יהיה לפגוע בציפיות זו, חייבת להתקייםהוראהמפורשתשלהמחוקקאומחוקקהמשנה.

....

ואםלגביבתימשפטכך,קלוחומרשזהוהדיןלענייןטריבונלמינהלי.אכןס'

(22ב) לחוק בתי הדין המינהלים התשנ"ב-,1992 מקנה לבתי דין מנהליים סמכותלהאריךמועדיםמטעמיםמיוחדיםשירשמו,אלאשמסעיף(4א)לחוק הנ"לאנולמדים,כיהחוקהנזכרחלרקעלחוקיםהנכלליםבתוספתלאותו חוקוחוקהערראינומופיעבתוספתהנזכרת.גםבחוקהעררעצמו,איןהוראה שחוקבתיהדיןהמינהליים–חלעליו.

איןללמודבדרךהיקשמההוראהשבחוקבתיהדיןהמינהליםעלענייננו,שכן איןלפנינו"לקונה"(וראהחוקיסודותהמשפטהתש"ם-,)1980אלאהסדר שלילי".

5.12 מכל מקום, גם אם ועדת הערר הייתה מניחה כי קיימת סמכות בידיה להאריך מועדים, לא מצאה הועדה טעם מיוחד לעשות שימוש בסמכות זו.

אשר על כן, בקשה זו של העוררת נדחית ע"י הועדה.

5.13 במאמר מוסגר יצוין כי שאר הטענות אשר העלתה העוררת בכתב הערר ולא ציינה בהשגתה דינן להידחות, שכן העוררת הגישה את ערר 29/18 ובו טענה את הטענות הללו ביחס לשנת המס 2018 ומשהטענות נדונו בהחלטת הועדה מיום ,29/01/2019 הרי שהחיוב לשנת המס 2018 הפך להיות חיוב חלוט.

5.14 מכל האמור לעיל קובעת הועדה כי דין הערר להידחות.

8

6. סוף דבר

6.1 הערר נדחה.

6.2 בנסיבות העניין לא ניתן צו להוצאות.

6.3 החלטת הוועדה נתונה לערעור לפני בית המשפט לעניינים מינהליים שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבה, בתוך 45 ימים ממועד המצאת ההחלטה לצדדים.

6.4 המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים. ניתן בהיעדר ביום.22.12.19 6.5 החלטה זו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית פתח תקוה.

9

ארנונה-ועדה/בנק מזרחי. 71219