ערר 64 20 ארטיום טקנצ'ו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית ערר 64/20

שליד עיריית פתח - תקוה יו"ר הועדה – עו"ד יהודה שלום חברים – מר אשר מייבסקי

מר דוד בריק

העורר: ארטיום טקנצ'ו

ע"י ב"כ עו"ד נחמה עובדיה

- נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה של עיריית פ"ת

ע"י ב"כ עו"ד דביר ליבוביץ'

החלטה

1. כללי

1.1 העורר הינו המחזיק של נכס ברחוב אפעל 23 פתח תקווה, הרשום אצל המשיב כנכס מס' 3202180040 (להלן – הנכס).

1.2 ביום 2/02/2020 הגיש העורר השגה בה טען כי הנכס ריק מכל חפץ ואדם ולא נעשה בו שימוש, ועל כן ביקש לקבל פטור מלא מארנונה בהתאם לתקנה 13 לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), תשנ"ג – .1993 1.3 ביום 9/02/2020 ענה המשיב על ההשגה, דחה אותה וטען כי בהתאם לרישומי העירייה העורר הינו המחזיק בנכס ולא הבעלים של הנכס. הנחת נכס ריק ניתנת רק לבעלים של נכס ולכן העורר אינו נמצא זכאי להנחה.

1.4 ביום 16/03/2020 הגיש העורר השגה נוספת לשנת המס 2020 (להלן –

ההשגה הנוספת) בה טען כי הנכס מצוי ב"תכנית שיפוצים", ועל כן ביקש לקבל את הפטור הקבוע בסעיף 330 לפקודת העיריות.

1.5 ביום 10/05/2020 ענה המשיב על ההשגה הנוספת, ודחה אותה מן הנימוקים כדלקמן:

1.5.1 על העורר היה להגיש ערר תוך 30 יום מיום קבלת התשובה להשגה ()24/02/2020 - ,25/03/2020 אך הוא לא עשה כן, ועל כן השומה הפכה לחלוטה.

1.5.2 בביקורת שנערכה בנכס ביום 11/05/2020 נמצא כי השטח המחויב אינו ריק אלא תפוס, ולא מבוצעים בו שיפוצים.

1.5.3 תוכניות לשיפוצים אינן הופכות את הנכס לנכס ניזוק ע"פ סעיף 330 לפקודת העיריות.

2

2. טענות העורר

בעקבות דחיית ההשגה הגיש העורר ערר ביום ,21/06/2020 ובו חזר על טענותיו כפי שהובאו בהשגותיו והוסיף כי:

2.1 לא ייתכן כי נערכה ביקורת בנכס ביום ,11/05/2020 שכן התשובה להשגה נכתבה ביום .10/05/2020 לטענת העורר הביקורת נערכה בנכס רק בשבוע של ה – .17/05/2020

2.2 הנכס הינו נכס ריק מכל אדם, אינו ראוי למגורים, ואף מצוי בשיפוצים מזה תקופה ממושכת.

2.3 הנכס נכנס בהגדרת סעיף 330 לפקודת העיריות ועל כן הוא זכאי לפטור של נכס שניזוק ולא ניתן לשבת בו.

2.4 הנכס נכנס אף להגדרת נכס ריק, ועל כן זכאי לפטור שניתן למחזיק של בניין ריק שאין משתמשים בו.

3. טענות המשיב

המשיב ענה על הערר בכתב תשובה לערר בו חזר על טענותיו כפי שהובאו בתשובותיו להשגה, הוסיף וטען כי:

3.1 כל טענות הערר דינן להידחות. על העורר היה להגיש ערר עד ליום 25/03/2020 ומשלא עשה כן הפכה השומה לשומה חלוטה וסופית.

3.2 כתב הכמויות שצורף כנספח ה' לכתב הערר אינו הופך את הנכס לנכס שאינו ראוי לשימוש בהתאם להוראות סעיף 330 לפקודת העיריות. כמו כן, התמונות שצורפו כנספח ג' אינן ברורות ולא ניתן ללמוד מהם דבר אודות מצב הנכס.

3.3 ממצאי בדיקת העירייה מיום 11/05/2020 עולה כי בנכס קיים ציוד רב הנדרש להפעלת העסק. כמו כן, נמצאו בנכס שולחנות, כסאות קרטונים, מאווררים, אופניים, מערכות ישיבה, מחשבים ועוד חפצים רבים בהם עושה העורר שימוש.

3.4 לעניין טעות במועד הביקורת שנערכה בנכס. לא נפלה כל טעות סופר במועד הביקורת שביצעה העירייה בנכס – ,11/05/2020 אלא נפלה טעות סופר ברישום מועד מתן התשובה להשגה כאשר התשובה ניתנה ביום 12/05/2020 ולא ביום .10/05/2020

4. בקשת הבהרה מטעם העורר

4.1 העורר הגיש בקשת הבהרה מטעמו ובקשה לביטול עיקולים ובה הבהיר כי ההשגה נשוא הערר מתייחסת לתקופה שמ – יולי 2019 ואילך, על אף שההשגה הוכתרה בכותרת "השגה לשנת 2020", ועל כן ביקש לראות בהשגה ובהליכים שננקטו בעקבותיה כחלים מיולי 2019 ואילך וזאת בהתחשב במסמכים שצירף להשגה אשר כולם התייחסו לתקופה שמיולי 2019 ואילך, וכן ביקש לבטל את כל הליכי הגבייה והעיקולים שהוטלו על חשבונו של העורר שעה שמתנהלים הליכים על תקופה זו שבמחלוקת.

3

4.2 המשיב השיב להבהרה זו, וטען כי טענות העורר לנקיטת הליכי גבייה וביטול עיקולים אינן מצויות במסגרת סמכותה העניינית של ועדת הערר.

זאת ועוד, העורר מחויב בארנונה החל מיום 1/07/2019 ןבהתאם נשלחה אליו הודעת שומה, על העורר היה להגיש השגתו עד ליום ,29/09/2019 ומשלא עשה כן השומה הפכה חלוטה וסופית.

העורר הגיש השגה ביום ,2/02/2020 וציין בכותרת ההשגה כי מדובר בשנת .2020 העורר לא הגיש ערר על החלטת המשיב במסגרת ההשגה, ולכן שומת הארנונה הפכה לחלוטה וסופית גם לשנת .2020 באופן שאינו ברור הגיש העורר השגה נוספת ביום 16/03/2020 לשנת המס 2020 וגם שם ציין מפורשות כי ההשגה מוגשת לשנת .2020 לא ניתן להגיש 2 השגות בגין אותה שנת מס, ודאי שלא כאשר שומת הארנונה הפכה לחלוטה וסופית.

אשר על כן, בגין שנת המס 2019 לא הוגשה כל השגה, ומכאן שלא ניתן לראות בהשגה שהוגשה על ידו לשנת 2020 כאילו שהוגשה גם לשנת .2019 4.3 לאור בקשת ההבהרה שהגיש העורר ותגובת המשיב לבקשה זו, החליטה הועדה כי הבקשה תידון במעמד הדיון.

5. הדיון

5.1 ביום 28/07/2020 נערך דיון בפני הועדה.

בדיון חזר העורר על הבהרתו, לראות בהשגה כהשגה שהוגשה לשנת המס 2020 – החל מחודש יולי 2019 ואילך. המשיב התנגד וחזר על טענותיו כפי שהועלו בתגובתו לבקשת ההבהרה.

5.2 עוד התברר בדיון כי טענת העורר מתייחסת לתקופה שמ - חודש 7/2019 ועד ל – ,31/12/2019 בתקופה זו, לטענת העורר, בוצעו בנכס שיפוצים.

בתחילת שנת 2020 הפסיקו את השיפוצים בנכס, ולטענת העורר הנכס הפך להיות נכס ריק.

5.3 מבחינת העובדות הצריכות לעניין עולה כי חלה טעות מטעם העורר אשר הגיש את ההשגה לשנת 2020 ולא לשנת 2019 החל מחודש יולי .2019 אך, משעמד המשיב על טענתו כי השומה לשנת 2019 הפכה לשומה חלוטה וסופית, ולא הסכים לראות בהשגה כהשגה לשנת המס ,2019 או אז על הועדה להכריע לעניין זה.

5.4 בסוף הדיון קבעה הועדה כי הצדדים יגישו סיכומים, וכך עשו הצדדים.

5.5 העורר הגיש את סיכומיו בהם חזר על טענותיו כפי שהובאו בכתבי הטענות ובדיון, והוסיף כי:

5.5.1 נכס העורר רשום אצל המשיב כשני נכסים. הערר מתייחס לנכס העליון, בו ביקש העורר לבצע שיפוץ עם כניסתו לנכס. לשם כך נשכר קבלן אשר החל בביצוע עבודות שיפוץ, אשר נערכו במקום עד לחודש ינואר .2020 בשלב זה, אזל הכסף המיועד לביצוע השיפוץ, והקבלן הותיר את הנכס במצבו, כאשר חלק גדול מהחומרים והציוד מוטלים בערבוביה על הרצפה, חלק מהתקרה עודנו פתוח וישנם צינורות חשופים.

5.5.2 התמונות שצולמו בעת הביקור בנכס הינן תמונות מעורבות, ובהן תמונות של הנכס שלמטה, אשר מצוי בשימוש שוטף ולא התבקשה כל הנחה בגינו, ובנוסף תמונות של הנכס נשוא הערר כפי שהקבלן הותיר אותו.

4

5.5.3 העורר הגיש את הבקשה למתן הנחה עם העברת החזקה על שמו, והמשיב הוא אשר השתהה בביצוע ההעברה בפועל ממועד ההודעה, ספטמבר ,2019 ועד לחודש דצמבר.

5.5.4 בהתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות נכסים המצויים בהליכי שיפוץ זכאים לפטור מארנונה לתקופת השיפוץ, שכן בתקופה בה הצנרת מוחלפת, התשתיות מנותקות זמנית ונעשות עבודות שיפוץ מקיפות, המבנה אינו ראוי לשימוש.

5.5.5 בענייננו, השיפוץ כלל בין היתר את העבודות הבאות: פירוק חלקים נרחבים מהתקרה, החלפת צינורות התשתיות אשר עוברים בתקרה ופירוק קירות גבס ובניית קירות גבס אחרים.

בחודש דצמבר 2019 התחוור לעורר כי הוא לא יוכל לעמוד בתשלום הדרוש עבור שיפוצים אלו, והוא הפסיק את עבודות השיפוץ לאחר סילוק מפגעי בטיחות והשבת חיבורי התשתיות לנכס.

5.6 המשיב הגיש את סיכומיו, בהם חזר על טענותיו כפי שהופיעו בכתבי טענותיו, הוסיף, פירט וטען כי:

5.6.1 העורר פנה וביקש פטור לנכס ריק ולא לנכס לא ראוי לשימוש או פטור שיפוצים. פטור אחרון זה שורבב לערר בשלב מאוחר יותר, אולם העורר ביקש פטור ספציפי ואליו התייחס מנהל הארנונה.

5.6.2 בסיכומים שהוגשו מטעמו של העורר לא הוסבר מדוע לא הגיש השגה על שומת הארנונה לשנת ,2019 כמו כן לא נתן כל הסבר חוקי מכח מה הוא מבקש שהועדה תדון בשנת מס קודמת שעה שחוק הערר אינו מאפשר לה לעשות זאת, אלא לדון בשנת המס הנוכחית בה הוגשה ההשגה.

5.6.3 העורר מבקש לקבל פטור מחודש 7/2019 ועד סוף חודש 12/2019 שעה שהוא פנה לראשונה למנהל הארנונה בחודש פברואר ,2020 על כן תמוה מאוד כיצד העורר מבקש שהעירייה תבדוק את מצב הנכס בזמן אמת?

5.6.4 ביקורת שהעירייה הוציאה לנכס לאחר פניית העורר בהשגה הראתה כי לא מדובר בנכס ריק ולא בנכס שאינו ראוי לשימוש.

העורר לא הכחיש זאת וכן לא הכחיש את ממצאי העירייה. לטענתו, הממצאים נכונים לשנת 2020 אבל לא לשנת ,2019 בנקודה זו תטען העירייה כי יש לראות בכך כהודאה של העורר שבשנת הערר אכן הנכס היה ראוי לשימוש ובטח לא נכס ריק.

5.6.5 מממצאי בדיקת העירייה עולה כי בנכס קיים ציוד רב הנדרש להפעלת עסק. כמו כן נמצאו בנכס שולחנות, כסאות, קרטונים, מאווררים, אופניים, מערכות ישיבה, מחשבים ועוד חפצים רבים בהם עושה העורר שימוש.

5.6.6 טענת העורר כי הוא עומד בתנאי תקנה 13 לתקנות ההנחה נדחית, שהרי העורר הינו המחזיק לש הנכס ולא הבעלים של הנכס. הואיל והנחת נכס ריק ניתנת רק לבעלים של הנכס, העורר אינו נמצא זכאי להנחה.

5.6.7 העדר שימוש או אי שימוש בפועל אינו שולל את תוקף חיוב הארנונה, שאחרת כל מחזיק שלא עושה שימוש בחלק מהנכס יבקש לפטור אותו מארנונה, כיון שהנכס לא משמש בפועל לייעודו ו/או שלא נעשה בו כל שימוש. חוסר הכדאיות הכלכלית, או חוסר הרצון מכל טעם אחר ל בעל הנכס, מלעשות שימוש בנכס או בחלקו, אינה פוטרת אותו מתשלום הארנונה, שהוא חב בגינו.

5

6. ההכרעה

6.1 על הועדה להכריע בשאלה האם יש מקום לפטור את הנכס נשוא הערר מארנונה לתקופה שמחודש יולי 2019 ועד סוף חודש דצמבר ,2019 והאם ניתן לראות בהשגה שהוגשה לשנת 2020 כהשגה לשנת המס ,2019 כמו כן מה דינה של אותה השגה שבגינה לא הוגש ערר אלא הוגשה השגה נוספת לאותו עניין בתוספת טענה חדשה של פטור עקב שיפוצים לפי סעיף 330 לפקודת העיריות.

6.2 לדעת המשיב השומה לשנת 2019 הפכה להיות שומה חלוטה, משום שההשגה שהגיש העורר בתאריך 2/02/2020 נדחתה על ידו, ולא הוגש בגינה ערר.

6.3 לא ברור לועדה מדוע בחר העורר להגיש השגה נוספת נושאת תאריך ,16/03/2020 אותה הכתיר בכותרת "השגה לשנת 2020", ולא הגיש ערר על ההחלטה לדחות את ההשגה הראשונה שהגיש.

6.4 לטענת העורר יש לראות בהשגה הנוספת שהגיש כהשגה לשנת ,2019 ולכן הטענות בה לעניין פטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות מתייחס לתקופה שמחודש יולי 2019 ועד סוף דצמבר .2019

6.5 משעמד המשיב על טענתו כי לא הוגש ערר על ההשגה הראשונה, ומכיון שההשגה הנוספת התייחסה לשנת המס ,2020 לא ניתן לראות בה ובערר שהוגש בעקבות דחיית ההשגה הנוספת, כהשגה וכערר לשנת המס .2019 6.6 מהאמור לעיל עולה כי אין מנוס אלא לדחות את הערר מהטעמים שציין המשיב.

6.7 במאמר מוסגר יצוין כי גם לגופה של העתירה התוצאה המתקבלת הייתה דחיית הערר, ודוק:

6.7.1 הנחה לנכס ריק

תקנה (13ג) לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), תשנ"ג ,1993 קובעת:

(ג) הנחה כאמור בתקנת משנה (א) תינתן לתקופה

המצטברת הנזכרת בפסקאות שבה (להלן – התקופה

המצטברת), משך תקופת בעלותו של אדם בבנין, וכל עוד לא שונתה הבעלות בו; להוכחת היותו של הבנין בנין ריק שאין משתמשים בו, כאמור בתקנה 12 ובתקנת משנה (א), ימציא המחזיק בבנין ראיות על פי הוראות המועצה.

(ההדגשה שלי י. שלום)

עינינו הרואות, כי הנחת נכס ריק ניתנת רק לבעלי הנכס, ואילו העורר הינו השוכר של הנכס ועל כן הוא אינו יכול לבקש את ההנחה האמורה, ודין טענתו להידחות.

6.7.2 פטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות

טענה זו הועלתה לראשונה בהשגה הנוספת שהוגשה מטעם העורר במהלך שנת .2020 העורר צירף לכתב הערר הסכם שכירות מיום ,18/07/2019 הצעה לשיפוצים מיום 17/07/2019 וכתב כמויות נושא תאריך יולי .2019 בנוסף צירף העורר תמונות אשר לטענתו מעידות כי הנכס ריק ומצוי בשיפוצים ו/או בוצעו בו שיפוצים.

6

דא עקא, עיון בתמונות מעלה כי לא ניתן ללמוד מהן כי בנכס בוצעו ו/או מתבצעות עבודות שיפוצים.

כמו כן, העורר לא פנה למשיב בזמן אמת על מנת שהמשיב יבדוק את הנכס ואת הטענה של ביצוע שיפוצים בנכס, אלא טען לראשונה את טענת השיפוצים בהשגה הנוספת שהוגשה ביום ,16/03/2020 כחודשיים ומחצה לאחר שהשיפוצים הסתיימו.

לאור זאת, סבורה הועדה כי לא ניתן ללמוד שבתקופה במחלוקת בוצעו שיפוצים בנכס, לכן לא הרים העורר את נטל ההוכחה המוטל עליו וגם טענה זו דינה להידחות.

7. סוף דבר

7.1 הערר נדחה.

7.2 בנסיבות העניין לא ניתן צו להוצאות.

7.3 החלטת הוועדה נתונה לערעור לפני בית המשפט לעניינים מינהליים שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבה, בתוך 45 ימים ממועד המצאת ההחלטה לצדדים.

7.4 המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים. ניתן בהיעדר ביום..4.11.20 7.5 החלטה זו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית פתח תקוה.