ערר 18 19, 49 19 ב.ו.ב מדף 65 בעמ ח.פ. 515628642

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית עררים ,18/19 49/19 שליד עיריית פתח - תקוה יו"ר הועדה – עו"ד יהודה שלום חברים – מר יהושע גולדרט

מר דוד בריק

העוררת: ב.ו.ב מדף 65 בע"מ ח.פ. 515628642

ע"י ב"כ עו"ד שירי אבן דוד

- נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה של עיריית פ"ת

ע"י ב"כ עו"ד אריאל ליבר

החלטה

1. כללי

1.1 בחודש דצמבר 2017 רכשה העוררת את הנכסים נשוא העררים המצויים ברח' אפעל 15 ו – 17 בפתח תקווה (להלן – הנכסים). בעת רכישת הנכסים היו הם במצב של נכס ש"ניזוק ולא ניתן לשבת בו" כהוראת סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן – פקודת העיריות), וזאת החל מ –

.3/09/2012

1.2 כלומר, בעת הרכישה היו הנכסים מחויבים בחיוב מזערי בסיווג "תעשייה", ע"פ סעיף 330 ()2 לפקודת העיריות.

1.3 ביום 20/12/2018 הגישה העוררת השגה לשנות המס ,2017-2018 וביום 17/03/2019 הגישה העוררת השגה לשנת המס ,2019 בהן טענה כי:

1.3.1 כלל שטחי הנכסים אינם ראויים לשימוש ולא ניתן לעשות בהם שימוש, וכך הוא המצב מיום קבלת הנכס לחזקת העוררת. העוררת טוענת כי החלפת הבעלים "מאפסת" את הפטור לפי סעיף 330 לפקודה, וניתן פטור לתקופה חדשה החל מיום הפיכת העוררת לבעלים של הנכסים.

1.3.2 יש ליתן לנכס 3201500040 שהוא בשטח של 638 מ"ר, פטור מלא בגין נכס שניזוק. המשיב מחייב נכס זה בחיוב מלא כאילו מדובר בנכס שראוי לשימוש, על אף שבהשגה לשנים קודמות התבקש לפטור את הנכס.

1.3.3 לחילופין מבוקש ליתן לנכסים פטור לנכס ריק.

1.4 ביום 18/02/2019 וביום 08/05/2019 ענה המשיב על ההשגות, ודחה אותן מן הטעמים כדקלמן:

1.4.1 המועד להגשת השגה לשנות המס 2017-2018 חלף וההשגה הוגשה באיחור ניכר. ההשגה הוגשה רק בתאריך ,27/12/2018 במועד זה הפכו השומות לשנים 2017-2018 שומות חלוטות וסופיות ואין העוררת יכולה לטעון בגין שומות אלה.

2

1.4.2 יש לדחות את הטענה בדבר חיוב הנכסים בגין נכס שניזוק. לנכסים הוענק פטור מתשלום ארנונה בגין נכס שניזוק החל מיום ,3/09/2012 ולאחר שחלפה תקופת הפטור מחויבים הנכסים כדין בסיווג "תעשייה".

1.4.3 לנכסים הוענק פטור מתשלום ארנונה בגין היותם נכסים ניזוקים ועל כן משניצלה העוררת את כלל תקופות הפטור לעניין נכס ניזוק, לא ניתן להעניק לנכס פטור בגין נכס ריק. כמו כן, בקשת העוררת ליתן לנכס הנחת נכס ריק, הרי היא כהודאת העוררת כי הנכסים ברי חבות בתשלום ארנונה, ואין הם עוד בהגדרת "נכס שניזוק".

1.5 לאור דחיית ההשגות, הגישה העוררת ערר 18/19 ביום 3/04/2019 המתייחס לשנות המס ,2017-2018 וערר נוסף 49/19 הוגש ב – ,23/09/2019 בהם חזרה על טענותיה כפי שהופיעו בהשגותיה.

1.6 המשיב הגיש כתבי תשובה לעררים בתאריכים 15/05/2019 ו – ,23/07/2019 בהם חזר על טענותיו כפי שהופיעו בתשובותיו להשגות.

2. הדיון

2.1 ביום 24/06/2019 נערך דיון בפני הועדה. בדיון העלה המשיב את נושא הטענה המקדמית בגין איחור בהגשת ההשגה לשנים 2017-2018 וביקש לקבוע את הערר לדיון בנושא זה בו יובאו ראיות המשיב.

ב"כ העוררת טענה כי העוררת קיבלה לראשונה את החיובים בארנונה רק ביום ,19/11/2018 ולכן ההשגה הוגשה במועד.

בסיום הדיון החליטה הועדה כי הערר יידחה למועד אחר וכי הצדדים ימציאו ראיות להוכחת טענותיהם בדבר הטענה המקדמית.

2.2 העוררת הגישה תצהיר מטעם מר עמית דיין שהינו מנהל פרויקטים אצל העוררת, ובו הצהיר כי:

2.2.1 ביום 18/12/2017 חתמה העוררת על הסכם מכר עם חברת הריבוע הכחול נדל"ן בע"מ.

2.2.2 העוררת קיבלה את הנכס כשהוא ריק, ללא שימוש במצב פיזי הרוס ושאינו ראוי לשימוש במצבו, במצב מעטפת וכשהוא נזקק לשיפוץ ו/או הריסה ובנייה מחדש.

2.2.3 העוררת סברה כי הנכס לא מחויב בארנונה ולא יחויב בארנונה עד למועד בו ניתן יהיה לעשות בו שימוש, וזאת אור מצבו הפיזי ההרוס שקיבלה אותו. כמו כן, לעוררת לא נמסר ע"י מי מהבעלים הקודם של הנכס כי היא אינה זכאית לפטור מארנונה.

2.2.4 בתצהיר פורט מצבו הפיזי של הנכס.

2.2.5 החל מיום קבלה החזקה בנכס פעלה העוררת נמרצות להוצאת היתר בניה לנכס באמצעות יועצים מטעמה, ואכן ביום 29/08/2019 הוצא היתר בניה לנכס.

2.2.6 במסגרת התכנון מחדש, שונה ייעוד הנכס מתעשייה למשרדים מסחר, שונה מהבנה הקיים והוספו לו 2.5 קומות. כמו כן, בחודש 05/2019 החלו עבודות ההריסה והבניה מחדש ובמסגרתן נהרסו חלוקות הפנים כך שהבניין נותר במצב מעטפת בלבד. וכן בוצעו עבודות עפר, בטון יצוק, בניה, חשמל ותשתית, מיזוג אויר, אלומיניום, בינוי תקרות וכיוצ"ב. סיום העבודות הוערך למועד .10/2020

3

2.2.7 בעקבות הבניה לא מדובר באותו הבניין אשר רכשה העוררת, אלא מדובר בבניין חדש, שונה בתכלית הן מבחינת ייעודו והן מבחינה מבנית.

לתצהיר צירפה העוררת את הסכם המכר, היתר הבניה, חוות דעת אדריכל הפרויקט, תמונות של הנכס והסכם עם הקבלן המבצע וכתב כמויות.

2.3 המשיב הגיש תצהיר מטעם מר יעקב גולומבק שהינו מנהל אגף עסקים ותעשייה בעיריית פתח תקווה. בתצהיר הצהיר מר גולומבק כי לנכסים תמה תקופת הפטור וכי כל הנכסים סווגו בסיווג "תעשייה" וחויבו בתעריף המינימום הקבוע בתקנות. המשיב צירף תצלומי אויר של הנכס בין השנים 2015 – 2019 וציין כי בכל התקופה הזו מצבו של הנכס לא השתנה ועל כן בדין סווג הנכס בחיוב המזערי לתעשייה לתקופה שלאחר תום שלוש השנים בהן היה לנכס פטור בגין נכס שניזוק.

2.4 ביום 5/07/2020 נערך דיון נוסף בפני הועדה, בו נחקרו המצהירים. בסיום בדיון החליטה הועדה כי הצדדים יגישו את סיכומיהם, וכך עשו הצדדים.

2.5 העוררת הגישה את סיכומיה בהם חזרה על טענותיה, הרחיבה וחידדה כי:

2.5.1 השאלה בעררים אלו היא האם העוררת, שהינה בעלים ומחזיקה חדשה של הנכסים, זכאית לפטור מלא לנכס לא ראוי לשימוש לתקופה של 3 שנים בהתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות כפי שהיא טוענת, או שמא היא ממשיכה את הפטור שקיבל המחזיק הקודם בנכס ויש לחייבה לפי התעריף המזערי כפי שמחייבה המשיב.

2.5.2 יש לפרש את סעיף 330 לפקודת העיריות באופן כזה שמיגבלת השנים המתייחסת לתקופות הפטור שנקבעו בסעיף, מתייחסת למחזיק ולא לנכס עצמו ומשכך משמתחלף מחזיק בנכס, וכל עוד הנכס אינו ראוי לשימוש, יש לזכות את המחזיק החדש בפטור לנכס לא ראוי החל מתקופת הפטור הראשונה הקבועה בסעיף .330 2.5.3 הריבוע הכחול מכרה את הנכס בתקופת 8 השנים הראשונות של הפטור ולמעשה ניתן לומר כי ביחס לריבוע הכחול מטרת המחוקק הוגשמה. עם זאת, לעוררת לא ניתנת ההזדמנות ליהנות מהפטור בתקופת הבניה ולכן ביחס לעוררת ניתן לומר כי תכלית החוק איננה מיושמת הלכה למעשה, בשל פרשנות שגויה של המשיב.

אין כל היגיון כי העוררת כמחזיקה חדשה, לא תוכל ליהנות מהפטור החל מתקופת הפטור הראשונה בזמן שהיא רכשה את הנכס על מנת להשמיש אותו. אלא, היא תשלם "קנס" לאורך כל תקופת הבניה כי הבעלים הקודם נהנה מפטור מלא.

2.5.4 לחילופין, יש לראות בנכס בתקופת הבנייה, החל מחודש ,05/2019 "אדמת בניין" ועל כן יש לפטור את הנכס מארנונה. המצב הפיזי, התכנוני והמשפטי של הנכס מוציא את הנכס מהגדרת "בניין"

והופך אותו לנכס בבנייה אשר אינו בר חיוב בארנונה.

2.6 המשיב הגיש את סיכומיו, בהם חזר על טענותיו הרחיבו חידד וכי:

2.6.1 העוררת מעלה טענה חדשה בסיכומיה בדבר "הנכס מהווה אדמת בניין". טענה זו לא הועלתה במסגרת ההשגות והעררים ועל כן מדובר בהרחבת חזית אסורה.

2.6.2 בהשגות ובעררים טענה העוררת כי יש להעניק לנכס "פטור נכס ריק", אך בסיכומיה לא העלתה טענה זו, נראה כי העוררת זנחה אותה ולכן יש לדחות טענה זו.

4

2.6.3 בהתאם להוראות סעיף 330 לנכסים הנדונים הוענק פטור מתשלום ארנונה בגין נכסים ניזוקים מיום ,3/09/2012 ולאחר תקופת הפטור הראשונה כלל הנכסים מסווגים בסיווג "תעשייה" בתעריף המזערי.

ניסיון העוררת לטעון כי מרגע החלפת מחזיק "מתאפס" מועד מניין התקופות הקבועות בחוק, הינו חסר כל בסיס. הדבר לא קיבל ביטוח לכך בחוק.

למעשה טענת העוררת היא כי דרישת החוק היא איפוס תקופת המועדים בהחלפת מחזיק בלבד, ולא בהחלפת בעלים. בשונה מפטור לנכס ריק שם קבע המחוקק במפורש כי תקופת הפטור היא לתקופת בעלותו של אדם בנכס.

סעיף 330 מתייחס לפטור נוגע לנכס ואין כל רלוונטיות למחזיק או בעלים.

2.6.4 לחילופין, העוררת מחזיקה בנכס החל מחודש דצמבר 2017 והודעה הראשונה נשלחה למשיב רק בחודש דצמבר ,2018 על כן העוררת אשר טוענת כי בעת החלפת מחזיק מתאפסים המועדים הקבועים בחוק, מתעלמת מאי עמידתה בדרישת הסעיף ליתן הודעה בכתב ורק החל ממועד קבלת ההודעה יוכר הנכס כנכס שאינו ראוי לשימוש. אין מחלוקת כי העוררת לא מסרה הודעה בכתב כנדרש בדצמבר ,2017 ולכן אין בסיס לטענת העוררת כאילו לכאורה יש לפטור את הנכס מארנונה לתקופה שקודמת להודעתה בכתב, משמע טרם חודש דצמבר .2018

2.7 העוררת הגישה סיכומי תשובה בהם התייחסה לטענתו של המשיב בדבר הרחבת חזית אסורה ולטענתו החילופית של המשיב אשר העלה בסיכומיו, וטענה כי בהתאם לפסיקה רחבה פרשנות משפטית שונה ניתן להעלות בכל שלב. המשיב לא התנגד להגשת מסמכים במסגרת תצהיר העוררת ו/או לעובדות העולות ממנו ומשכך הסכים להרחבת גדרי הדיון גם לתקופות הבנייה. לא ניתן להתעלם ממצבו הנוכחי של הנכס כאתר בניה, העוררת הוכיחה שאופי והיקף פעולות ההריסה והבניה מחדש אשר נעשו בנכס הוציאו את הנכס הגדרת "בניין" ויש לפטור אותו מארנונה.

כמו כן, טענתו החילופית של המשיב נגועה בחוסר תום לב ואין לה מקום בשלב זה, שכן המשיב חזר ב מטענתו המקדמית לפיה ההשגה לא הוגשה במועד ולכן ברי כי כל החלטה אשר תתקבל ע"י הועדה עליה לחול מתחילת החיוב של העוררת.

3. ההכרעה

איחור בהגשת ההשגה

3.1 ביום 7/08/2019 התקבלה בועדה הודעה מוסכמת על הצדדים לפיה הצדדים הגיעו להסכמה כי טענתו המקדמית של המשיב בערר 18/19 בדבר חלוף המועד החוקי להגשת ההשגה, תימחק.

הועדה נתנה תוקף של החלטה להודעה ולכן יש מקום לדון בטענות לגופן של העררים.

פטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות

3.2 סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש] בנוסחו לאחר התיקון קובע:

".330 נהרסבניןשמשתלמתעליוארנונהלפיהוראותהפקודה,אושניזוקבמידה שאיאפשרלשבתבו,ואיןיושביםבו,ימסורמחזיקהבניןלעיריההודעהעל כךבכתב,ויחולוהוראותאלה,כלעודהבנייןבמצבשלנכסהרוסאוניזוק–

5

()1 עםמסירתההודעהלאיהיהחייבבשיעוריארנונהנוספיםבשלוש השניםשממועדמסירתההודעה(להלן–תקופתהפטורהראשונה);

()2 חלפהתקופתהפטורהראשונהיהיהחייבבארנונהלגביאותובניין בחמשהשניםשמתוםאותהתקופה,בסכוםהמזעריבהתאםלהוראות לפי סעיפים 8 ו-9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגתיעדיהתקציב),התשנ"ג-,1992הקבוע לסוגהנכסהמתאים לבנייןעלפיהשימושהאחרוןשנעשהבבניין(בסעיףזה–תקופת התשלום);

()3 חלפהתקופתהתשלוםוהבנייןנותרבמצבשלנכסהרוסאוניזוק כאמורימסורמחזיקהבנייןלעירייההודעהבכתבעלכךולאיהיה חייבבשיעוריארנונהנוספים;

()4 התקופות כאמור בפסקאות ()1 ו-()2 ייספרו בין ברציפות ובין במצטבר;

איןהאמורגורעמחבותושלמחזיקבשיעוריהארנונהשהגיעזמן לפירעונםלפנימסירתההודעה.".

3.3 אין מחלוקת כי המשיב יישם את הוראות סעיף 330 לפקודת העיריות על הנכסים החל מחודש ספטמבר ,2012 כאשר הנכסים היו רשומים ע"ש הריבוע הכחול בע"מ – הבעלים הקודם של הנכס.

3.4 ע"פ יישום זה קיבלו הנכסים פטור מלא מארנונה לתקופה של שלוש שנים עד וכולל ספטמבר .2015

מחודש ספטמבר 2015 ואילך, החל המשיב לחייב את הנכס בתעריף המזערי בסיווג "תעשייה". דהיינו, סיווג זה אמור לחול 5 שנים, ע"פ הוראת סעיף )2(330 עד וכולל ספטמבר .2020

3.5 באמצע התקופה דנן, בחודש דצמבר 2017 נמכרו הנכסים לעוררת, והמשיב המשיך לחייב את הנכסים ע"פ הוראת סעיף )2(330 לפקודת העיריות בתעריף מזערי בסיווג "תעשייה".

3.6 על ועדת הערר להחליט האם החלפת הבעלות בנכסים מקנה לרוכש החדש שוב את תקופת הזמנים שע"פ סעיף 330 לפקודת העיריות, דהיינו 3 שנים פטור מלא מארנונה, 5 שנים חיוב בסיווג מזערי ובחלוף 5 השנים פטור מלא, או שמא סעיף 330 לפקודת העיריות מתייחס לנכסים עצמם ואין כל משמעות לחילופי הבעלים בנכס המתקיימים באמצע התקופות שעל פי סעיף זה.

3.7 נקודת המוצא היא לשון החוק ותכלית החקיקה. מלשון סעיף 330 לפקודת העיריות עולה כי הפטור שניתן אינו מתייחס לבעליו של הנכס אלא לנכס עצמו.

ראה לעניין זה את קביעת בית המשפט ב - עמ"נ36152-02-17 פוליגון

נדל"ןבע"מנ'מנהלהארנונהפתחתקוה[פורסםבנבו] (להלן – פסק דין

פוליגון), שם נקבע כדלהלן:

""קודם לתיקון 131 נכס הרוס או ניזוק ("נכס בלתי שמיש") היה פטור מתשלוםארנונה,לאחרשנמסרההודעהלעיריהבעניין.במסגרתתיקוןמס'

131תוקןסעיף330לפקודתהעיריות,כךשהפטורהמוחלטצומצם.נקבעו3 תקופותבחייהנכס:בשלושהשניםהראשונותלאחרההודעהלעיריהניתן פטורמלא("התקופההראשונה").בחמשהשניםהבאות,במידהוהנכסנשאר במצבו, נקבעכיהנכס יחוייב בארנונה בסכוםמזעריהקבועלסוגהנכס המתאיםלבנייןעלפיהשימושהאחרוןשנעשהבבניין("התקופההשנייה").

במידהוהנכסנשארבמצבוגםלאחר5שנותהחיוב,לאיחויבהנכסבתשלומי ארנונהנוספים("התקופההשלישית")".

6

כלומר, בית המשפט אינו מתייחס כלל לבעלים או מחזיק של נכס אלא לנכס עצמו.

3.8 ניסיונה של העוררת ללמוד מהמילה "מחזיק" המצויה בסעיף 330 לפקודת העיריות, שהפטור ניתן למחזיק, אינה מקובלת על הועדה. ברור כי מי שנותן את ההודעה על מצבו של הנכס הוא מי שמחויב בו, וע"פ הגדרת החיוב בארנונה – החייב בתשלום ארנונה הוא המחזיק בנכס. ברם, אם התחלפו המחזיקים אין כל אסמכתא מלשון סעיף 330 לפקודת העיריות שיש "לאפס" את תקופות הפטור המנויות בסעיף 330 לפקודת העיריות ולהתחילן שוב עם המחזיק או הבעלים החדש.

3.9 זאת ועוד, בהסכם המכר של הנכסים מיום ,18/12/2017 אשר צורף כנספח א' לתצהיר מטעמה של העוררת מצוין במפורש כי הרוכשת מעוניינת לרכוש מאת המוכרת את הממכר במצבו ,as-is וכי המוכרת הסכימה למכור לרוכשת את הממכר במצבו ,as-is וזאת לאחר שבדקה, בחנה וראתה לשביעות רצונה המלאה את המקרקעין, הממכר, המבנה וסביבתם, את מצבם הפיסי, הרישומי והמשפטי, את תכניות בניין עיר השונות החלות עליהם כיום, הזכויות שהם מקנים ואת תיק הבניין המצוי בעירייה בועדה המקומית ובועדה המחוזית לתכנון ובניה וכל מידע אחר מכל מין וסוג שהוא הנוגע למקרקעין ו/או לממכר ברשות המקומית הרלוונטית.

3.10 אין חולק כי בעת עריכת הסכם המכר היו הנכסים מחויבים בארנונה בסיווג "תעשייה" בתעריף מזערי ע"פ סעיף 330 ()2 לפקודת העיריות.

מכיוון שהעוררת רכשה את הנכס ,as-is לאחר שערכה את כל הבדיקות הנדרשות לרכישת הנכסים כפי הצהרתה לעיל, הרי שאין היא יכולה לטעון שהיא לא ידעה כלל על חיובי הארנונה.

3.11 העובדה שסעיף 330 לפקודת העיריות מדבר על מחזיק ולא על בעלים, מראה לנו שהפטור מתייחס לנכס ולא מתייחס לבעלים של הנכס. כאשר רצו ליתן פטור או הנחה לבעלים של נכס, אזי נעשה הדבר במפורש כפי שנעשה בסעיף 13 לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה בארנונה)

התשנ"ג – 1993 שם נקבע כדלקמן:

".13

(א) מועצהרשאיתלקבועהנחהבשיעורכמפורטלהלן,למחזיקשלבנין ריקשאיןמשתמשיםבובמשךתקופהמצטברת,כמפורטלהלן:

()1 עד6חודשים–עד%100;

()2 מהחודשה-7עדהחודשה-12–עד%66.66;

()3 מהחודשה-13עדהחודשה-36–עד%.50

(ב) תחילתחישובהתקופההמצטברתהנזכרתבתקנתמשנה(א)תהא ביוםתחילתהשלתקנהזו.

(ג) הנחהכאמורבתקנתמשנה(א)תינתןלתקופה המצטברתהנזכרת בפסקאותשבה(להלן–התקופההמצטברת),משךתקופתבעלותושל

אדםבבנין,וכלעודלאשונתההבעלותבו;להוכחתהיותושלהבנין

בניןריקשאיןמשתמשיםבו,כאמורבתקנה12ובתקנתמשנה(א), ימציאהמחזיקבבניןראיותעלפיהוראותהמועצה".

3.12 העוררת הפנתה לפסק דין פוליגון בסיכומיה, וניסתה להסתמך על האמור בו בהוכחת טענתה כי תכלית החקיקה של סעיף 330 על תיקונו מביאה למסקנה כי יש ל"אפס" את מתן הפטורים לפי סעיף 330 לפקודת העיריות במקרה של החלפת בעלים.

7

בפסק הדין פוליגון בחן בית המשפט את התכלית בתיקון סעיף 330 וקבע כי:

"אחתהתכליותהעיקריותהייתהמתןתמריץלבעלינכסיםשניזוקואונהרסו לשקםאתהמבניםולהביאאותםלשימוש,ביןהיתרככלילהתמודדותעם מצוקתהדיור.השגתתכליתזונעשתהבאמצעותביטולהפטורהמוחלט,אך מתן אפשרות לשיפוץ הנכס במהלך תקופה קצובה בת שלוש, "התקופה הראשונה",ובנוסף,קביעתתקופהשנייהשלחיובבארנונהל-5שנים,שתיצור תמריץנוסףלבעליהנכסיםלהשכיראותם.עםזאת,עלמנתלאליצורהכבדה מיותרת,לבעליהנכסיםשאינםנהניםכלכליתמןהנכסשלהם,נקבעתעריף מזערילחיוב".

כלומר, תכלית החקיקה היא להשמיש את הנכס. הפרשנות בה נוקטת העוררת לפיה יש להתחיל שוב פטור מלא מעת הרכישה לתקופה של שלוש שנים עומדת בניגוד לתכלית החקיקה של השמשת הנכס, שכן מתן פטור מלא לתקופה שלא 3 שנים עלולה לגרום לאי השמשת הנכס ע"י הבעלים החדש.

קבלת פרשנותה של העוררת ייתכן ותוביל למצב כפי שהיה לפני התיקון לחוק, שבו מתן הפטור יינתן ללא מגבלת זמן, שכן כל פעם לקראת סיום תקופת הפטור לבעלים א' תועבר הבעלות בנכס לבעלים ב', וכך הלאה, וזאת בניגוד לתכלית התיקון כאמור לעיל.

פטור עקב אדמת בניין

3.13 בחיוב המתייחס לשנת 2019 טוענת העוררת בסיכומיה כי יש לראות בנכסים כ"אדמת בניין" עקב הליך הבניה המואץ שנעשה בנכסים הכולל את הריסתם ובנייתם מחדש. המשיב טען כי טענה זו לא הועלתה ע"י העוררת בהשגתה לשנת 2019 וכן טענה זו לא עלתה בכתב הערר .49/19 על כן מדובר בהרחבת חזית אסורה ואין לדון בטענה זו של העוררת.

3.14 העוררת מודה בסיכומיה כי מצב הנכס השתנה עובדתית בזמן בירור הערר ומציינת שוועדת הערר תתבקש לקבוע את הסעד אשר התבקש בערר, אך על בסיס העובדות החדשות שזכרן לא בא בהשגה, ובכתב הערר.

3.15 בהתאם להוראות הדין והפסיקה ועדת הערר לענייני ארנונה אינה רשאית לדון בנושאים העולים בפניה לראשונה בערר ו/או בסיכומים, אשר לא נזכרו בהשגה, ואין ועדת הערר רשאית להרחיב את החלטתה מעבר לנושאי ההשגה.

ראה:

1. עמ"נ(ת"א)114/02מנהלתהארנונהבעירייתחולוןנ'הידרההנדסה

בע"מ[פורסםבנבו].

2. עמ"נ43172-04-17גלילותמחזורפסולתבע"מנ'מנהלהארנונהשל

עיריתרמתהשרון[פורסםבנבו].

לאור כך נדחית טענה זו העוררת.

לעניין זה יש לציין כי העוררת אינה מחוייבת בארנונה בגין השטחים הנוספים שנמצאים בהליך הבנייה, קרי 2.5 קומות נוספות. כך העיד המצהיר מטעם העוררת בתשובה לשאלת ב"כ המשיב בפרוטוקול הדיון מיום ,5/7/2020 בעמוד .7

8

נכס 3201500040

3.16 הטענה כלפי נכס זה נזנחה ע"י העוררת במהלך הדיון ובסיכומיה, ועל כן אין הועדה מוצאת מקום להתייחס לטענה זו.

פטור נכס ריק

3.17 טענתה החילופית של העוררת לפיה יש ליתן לנכסים פטור נכס ריק בהתאם לתקנה 13 (א) לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה בארנונה)

התשנ"ג – 1993 עומדת בסתירה מוחלטת לעובדות המקרה.

אם אכן מדובר בנכס שאינו ראוי לשימוש שבגינו ניתן פטור לבעלים הקודם החל מספטמבר 2012 הכיצד ניתן לטעון שמדובר ב"נכס" ריק. אם קיים נכס הרי שלא ניתן ליתן לו פטור על פי האמור בסעיף 330 לפקודת העיריות.

אשר על כן טענת קבלת פטור לנכס ריק נדחיית. אין מדובר בנכס ריק אלא

ב"נכסשניזוקבמידהשאיאפשרלשבתבו,ואיןיושביםבו".

4. סוף דבר

4.1 הערר נדחה.

4.2 בנסיבות העניין לא ניתן צו להוצאות.

4.3 החלטת הוועדה נתונה לערעור לפני בית המשפט לעניינים מינהליים שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבה, בתוך 45 ימים ממועד המצאת ההחלטה לצדדים.

4.4 המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים. ניתן בהיעדר ביום ...25.1.21 4.5 החלטה זו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית פתח תקוה.

9

ארנונה-ועדה/ב.ו.ב מדף - החלטה.70121