ערר 68 20 רכבת ישראל בעמ
בס"ד
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית ערר 68/20
שליד עיריית פתח - תקוה
העורר: רכבת ישראל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אלעד חורפי ואח'
- נגד -
המשיב: מנהל הארנונה של עיריית פ"ת
ע"י ב"כ עוה"ד דביר ליבוביץ
החלטה
1. כללי:
הערר עניינו בדחיית השגה אשר הוגשה ע"י העוררת על חיובה בארנונה בגין שני נכסים אשר הינם תחנות "רכבת סגולה" ו"קריית אריה" (להלן: "הנכסים" ) לתקופה 26.03.2020-23.06.2020 המצויים בפתח תקוה, ע"ש העוררת.
2. טענות העורר:
2.1 בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, הורה משרד התחבורה בהתאם לתקנה 3 ב (א) ()1 לתקנות לשעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), 2020 התש"ף ("להלן תקנות לשעת חירום") על הפסקת פעילות הסעת נוסעים של הרכבת למען שמירת בריאותם של ציבור העובדים והנוסעים.
2.2 העוררת טוענת לפטור לשטח קרקע בהיותו אדמת בניין הטענה הועלתה בהשגה ולא זכתה להתייחסות המשיב ולכן דינה להתקבל באופן מלא.
3.3 לחילופין טוענת העוררת לפטור השטח הבנוי בגין היותו לא ראוי לשימוש מכוח סעיף 330 לפקודת העיריות.
3.4 טוענת העוררת לפטור לשטח הבנוי בהיותו נכס ריק לפי תקנה 13 (א) לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) תשנ"ג .1993
3. טענות המשיב:
3.1 בקשת הפטור מארנונה הינה בתקופה של הסגר ולכן חל עליה תקנות ההסדרים במשק
המדינה (הנחה מארנונה) (תיקון מס' )2 התש"פ-2020 (להלן: "תקנות הקורונה" ). מנוסח
התקנות עולה כי הנכס נשוא הערר אינו זכאי לפטור.
3.2 פטור בניגוד לתקנות הינו "הנחה אסורה" וחוסר שוויון. מתן הנחה צריך להיעשות מכוח הוראת חוק ברורה.
3.3 הנכס לא נהרס ולא ניזוק באופן שאי אפשר לעשות בו שימוש, משכך הוא אינו עונה לגדר סעיף 330 לפקודת העיריות. מניעת שימוש בנכס בגלל מגבלות חוקיות אינו מהווה עילה לפטור לפי סעיף זה.
3.4 טענות העוררת בגין רכבי הקרקע דינן להידחות.
3.5 טענת העוררת בגין נכס ריק אינה עומדת בהוראות התקנות.
4. דיון
4.1 ביום 26.11.2020 התקיים דיון. העוררת ציינה כי אינה עומדת על טענת הפטור בגין היותו של הנכס לא ראוי לשימוש מכוח סעיף 330 לפקודת העיריות.
4.2 העוררת חזרה על הטענות המפורטות בערר. העוררת העלתה טענה מקדמית לפיה, טענת העוררת שהועלתה בהשגה לפטור לשטח קרקע, אשר הינו חניון, בהיותו אדמת בניין, לא זכתה להתייחסות המשיב בתשובה להשגה. בכתב התשובה לערר הועלתה הטענה ללא פירוט. ולכן דין טענה זו להתקבל באופן מלא.
4.3 המשיב חזר על הטענות המפורטות בכתב התשובה. המשיב הדגיש כי שטח הקרקע הינו חלק אינטגראלי מתחנת הרכבת, וציין כי בסעיף 26 לכתב התשובה להשגה מצוין כי הטענות נדחות ע"י המשיב.
4.4 עוד טוען המשיב כי סעיף 17 לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)
(סדרי דין בועדת ערר), תשל"ז-1977 מציין כי יש לשמוע את הנימוק אם "הנימוק נשמט שלא באשמת בעל הדין המבקש להיעזר בו, או ששמיעת הנימוק דרושה למען הצדק."
4.5 עוד מדגיש המשיב כי מטרת העוררת לקבל פטור בתקופת הקורונה, והמשיב דחה את הבקשה מנימוקים שונים.
5. ההכרעה
5.1 הערר ענינו פטור מתשלום ארנונה בגין נכסים ריקים בתקופת הקורונה. עיון בתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה בארנונה) תיקון מס' 2 התש"פ-2020 (להלן: "תקנות") מלמד כי המחוקק בחר לתקן תקנות שעל פיהן, אושר פטור מתשלום ארנונה לנכסים שאינם מגורים למעט נכסים מסוימים שהוחרגו מפורשות בתקנות כדלקמן:
פרקט':הנחותבשנים2020ו-2021בשלמשברהקורונה
.31בתקנות32ו-33–
....
"נכס"–כהגדרת"נכסים"בסעיף269לפקודתהעיריות[נוסחחדש],למעטהנכסים
האלה:
...
()4נכסשהמחזיקבוהואהמדינה,גוףמתוקצבאותאגידבריאותכהגדרתםבסעיף21
לחוקיסודותהתקציב,התשמ"ה-,1985חברהממשלתיתכהגדרתהבחוקהחברות
הממשלתיות,התשל"ה-1975תאגידמיםוביוב,התשס"א-,2001וכןתאגידשהוקם
בחוקאולפיו.
5.2 עינינו הרואות כי המחוקק החריג במפורש נכס המוחזק ע"י חברה ממשלתית. נכסיה של העוררת הינם נכסים המוחזקים על ידי חברה ממשלתית ולכן, אינם זכאים לפטור מארנונה בגין משבר הקורונה. המחוקק בחר לתקן תקנות ספציפיות בגין משבר הקורונה לתקופה מוגבלת לחודש מרץ עד חודש מאי 2020 בלבד. המחוקק התייחס מפורשות לנכסי העוררת בכך שהמחוקק החריג את הנכסים בצורה ברורה ומפורשת.
5.3 יודגש כי, העירייה כרשות מקומית, כפופה להוראות והנחיות ואין בידה לאשר פטורים או הנחות לנכסים שלא על פי חוק. לא זו אף זו, ב- עע"מ 5666/09 עיריית פתח תקוה נ' ישיר אי. די. אי חברה לביטוח נפסק כי רשות מקומית מחויבת ליתן הנחה רק על פי הוראת חוק ואף באישור שרים:
"הנהכיכן,לרשותהמקומית-ובכללזהלעירייהשבענייננו-קיימתסמכותכלליתלהפחית
אתדמיהארנונההמוטליםעלגורםכלשהו,אולםהיאיכולהלעשותכןרקבכפוףלקבלת
"אישורכפול"משרהפניםומשרהאוצר.....
מגבלותאלולאהוטלועלידיהמחוקקומחוקקהמשנהלחינם,והןנועדולהבטיחכיהרשות
המקומיתהאמונהעלכספיציבורתתנהגבאופןאחראיושקול.."
5.4 זאת ועוד בפסק דין ע"א 7368/06 דירות יוקרה בע"מ נ' ראש עיריית יבנה, מר צבי גוב - ארי
פורסם בנבו 27.6.2011 מודגש כי:
"מתןפטוריםמתשלומיחובה,מנוגדאףהואלדיןולעיקריהמינהלהתקין.גםהואפותחפתחלהפלייה
ולשחיתות.גםבוישכדילהיטיבעםהאחד,וכדילהעמיסנטלנוסףעלהאחרלצורךסיפוקצרכיהכלל".
5.5 הועדה אינה מקבלת את טענת העוררת לפיה הנכסים זכאים לפטור בגין נכס ריק. על פי תקנה 13 לתקנות ההסדרים הנחה לנכס ריק ניתנת כדלקמן:
הנחהלבניןריקתק'תשס"ד-2003תק'(תיקון)תשס"ד-2004
13. (א) מועצהרשאיתלקבועהנחהבשיעורכמפורטלהלן,למחזיקשלבניןריקשאין
משתמשיםבובמשךתקופהמצטברת,כמפורטלהלן:
()1 עד6חודשים–עד%100;
()2 מהחודשה-7עדהחודשה-12–עד%66.66;
()3 מהחודשה-13עדהחודשה-36–עד%.50
(ב)תחילתחישובהתקופההמצטברתהנזכרתבתקנתמשנה(א)תהאביוםתחילתה
שלתקנהזו.
(ג) הנחהכאמורבתקנתמשנה(א)תינתןלתקופההמצטברתהנזכרתבפסקאותשבה
(להלן–התקופההמצטברת),משךתקופתבעלותושלאדםבבנין,וכלעודלאשונתההבעלות
בו;להוכחתהיותושלהבניןבניןריקשאיןמשתמשיםבו,כאמורבתקנה12ובתקנתמשנה
(א),ימציאהמחזיקבבניןראיותעלפיהוראותהמועצה.
(ד)במניןהתקופההמצטברתלאתובאבחשבוןתקופההפחותהמשלושיםימיםשבה
עמדהבניןריקברציפות.
(ה)נעשהשימושמחדשבנכסשמחזיקבוהיהזכאילהנחהעלפיתקנותמשנה(א)
עד(ד),יודיעעלכךהמחזיקאובעלהנכסלרשותהמקומית,בדרךשתורההרשותהמקומית,
7ימיםבטרםנעשהשימושמחדשבנכס;לאניתנההודעהכאמור,רשאיתהרשותהמקומית
לבטלהנחהשניתנהעלפיתקנהזולתקופההרצופההאחרונהשבהעמדהבניןריק,אם
ההנחהניתנהלאותומחזיקאשרעשהשימושמחדשבנכס,אולבעלהנכס.
5.6 טענת העוררת בסיכומי התשובה לפיה המשיב לא טען טענות בגין חוסר תשתית ראיתית אינה מתקבלת ע"י הועדה. בבחינת כתב התשובה לערר עולה כי המשיב טען טענות אלה בכתב התשובה לערר.
5.7 העוררת היא זו שלא הביאה ראיות מבוססות להוכחת היותם של הנכסים ריקים, שאין משתמשים בהם. העוררת לא הוכיחה כי הרהיטים שמשמשים אותה באופן שוטף פונו על ידה ולא הוכח כי המתחמים כולם אכן היה ריקים לגמרי מכל אדם וחפץ באופן מוחלט. כמו כן לא הוכח כי לא נעשה כל שימוש בנכסים.
5.8 הועדה מסכימה עם פסקי הדין אותם ציין ו/או ציטט המשיב קרי ע"ש 261/92 דניה סיבוס חברה
לבניה בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית ת"א. עמ"נ 29582-09-16 הבורסה לניירות ערך בתל אביב
בע"מ נ' עיריית תל אביב יפו (פורסם בנבו). ע"א 38589-10-11 סלע מוצרי בטון בע"מ נ' עיריית
אשדוד (פורסם בנבו) עמ"נ 56014-01-13 ברוך סער נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב (פורסם
בנבו) עמ"נ יעקב לב נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב (פורסם בנבו).
בנוסף,מהמכתבשצורףעלידיהעוררתכנספחלכתבההשגהעולהכיהעוררתהמשיכה
בפעילויותואצטט:
"..החברהתמשיךבפעילותהובלתמתקנים.
בנוסףבתקופהזותאיץהרכבתאתפרוייקטהחשמול,תתכנןותבצעפרוייקטיםתשתיתיים,
עבודותלתחזוקתהמסילותוסביבתן,תחזוקתציודניידויבוצעופרוייקטיםלקידוםהבטיחות
במסילהוסביבתה."
5.9 מכל האמור עולה כי הנכסים לא היו ריקים ולא הוכח כי לא נעשה בהם שימוש ולכן הנכסים אינם עומד בקריטריונים הקבועים בתקנות.
5.10 עוד קיבלה הועדה את טענת המשיב לפיה על העוררת לעמוד בחובת ההוכחה והיא לא עמדה בנטל השכנוע ולא בחובת הבאת הראיות ולא סיפקה ראיות מספיקות על מנת לעמוד בנטל השיכנוע שכן כבר נפסק בעמ"נ (תל אביב יפו) 143/02 בעניין יעד פירזול ()1984 בע"מ נ' מנהל
הארנונה שליד עיריית תל אביב כדלקמן:
"פעולתה של רשות מס המעוגנת בחוק, מוחזקת כפעולה שנעשתה כדין, והמעוניין בביטולו של
הצו שהוציאה הרשות, הוא הנישום המערער עליו, לכן, על הנישום רובץ הנטל לשכנע את בית
המשפט כי יש לבטל את הצו או לשנותו. עם הוצאת הצו נוצר מצב מסוים, שאת שינויו מבקש
המערער , ומי שמבקש את השינוי- עליו נטל השכנוע, זאת זולת אם קיימת הוראה מיוחדת בחוק
לעניין נטל השכנוע ו/או נטל הבאת הראיות"
5.11 הועדה מקבלת את עמדת המשיב לפיה שטח החניון הינו שטח בלתי נפרד משטח הנכס המוחזק ע"י העוררת כחברה ממשלתית ולכן אינו חוסה תחת הפטור.
5.12 הועדה סבורה כי לא ניתן להשליך מהסכם הפשרה אליה הגיעו בעיריית אשדוד לעיניינו שכן מדובר בהסכם פשרה בלבד אשר לא נתקבלה לאחר בחינה משפטית.
5.13 טענת העוררת לפיה שטח החניונים הינו קרקע תפוסה נדחית ע"י הוועדה. נבחן מה הגדרת חניונים על פי סעיף 2.11 לצו הארנונה של עיריית פתח תקוה :
2.11 חניונים
"שטח מקורה או שאינו מקורה המשמש לחנית רכב מכל סוג שהוא באופן זמני ומתחלף בלבד,
(לרבות רכב כבד, משאיות, ונגררים מעל 10 טון) תמורת כל סוג תשלום יחויב בכל האזורים ובכל
סוגי הבניינים לפי התעריף לכל מ"ר לשנה, בכל העיר, למעט בנין שבבעלות תאגיד פרטי אשר
השימוש הנלווה ולחניה יחויב לפי תעריף קרקע תפוסה. (הדגשה שלי ק.ש. )
מכאן עולה כי חיוב שטח החניון, הינו על פי תעריף קרקע תפוסה, אולם החניון עצמו אינו שטח "קרקע תפוסה".
5.14 העוררת מבקשת להחיל את סעיף 4 (ב) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית),
תשל"ו-1976 אשר דן בתוצאות אי מתן החלטה בהשגה ו/או איחור בהגשת החלטה בהשגה. סעיף זה אינו חל במקרה דנן, שכן מנהל הארנונה השיב להשגה במועד ולגופו של עניין. המשיב השיב לכל טענות העורר, ודחה אותן.
5.15 זאת ועוד, בעמ"נ 34669-10-10 מנהל הארנונה בעיריית גבעתיים נגד עמוס וסרמן (פורסם בנבו )30.8.11 מודגש כי מנהל הארנונה אינו חייב לנמק או להרחיב בדבריו, ונצטט:
"התוצאה שנקבעה בסעיף (4ב) לחוק הערר לאי מתן תשובה על ידי מנהל הארנונה במועד, הינה
קבלה אוטומטית של השגת הנישום. אין המדובר בתוצאה פשוטה. כל הקלה בתשלום הארנונה
לנישום משמעה גריעה מתקציב העירייה או הכבדה בתשלום הארנונה על שאר תושבי העיר.
בעניין זה אמר כב' השופט חשין, כהאי לישנא:
"[...] רשות מקומית מהווה מעין משק סגור להוצאות ולהכנסות [...] . במשק סגור נקפיד ביתר
על שוויון ועל צדק בהטלת חיובים ובהענקת זכויות, ולו משום שהקלה בחיוב המוטל על ראובן
משמיעה מעצמה הכבדה - או הכבדה יחסית - של החיוב המוטל על שמעון, והענקת זכותיתר
ללוי שקולה כנגד גריעה - או גריעה יחסית - מזכותו של יהודה" (שם, בעמ' .)50
לפיכך, סבורה אני כי כל עוד לא נקבעה בחוק התוצאה הנובעת מהפרת מנהל הארנונה את חובת
ההנמקה המוטלת עליו, במתן תשובה להשגה, אזי לא כל הפרת חובת הנמקה תאיין את תשובתו
של מנהל הארנונה. לשון אחר: לא כל הפרה של חובת ההנמקה תביא למסקנה לפיה מנהל
הארנונה לא השיב לחלוטין להשגת הנישום, ותתקבל אוטומטית השגת הנישום, עפ"י הוראות
סעיף (4ב) לחוק הערר...."
5.16 בענייננו, דחה המשיב את השגת העורר בהחלטה מנומקת ולא בהחלטה קצרה, ולא מנומקת.
הועדה אינה סבורה, לאור נסיבות העניין, כי ניתן לומר שאין לפנינו כל תשובה של המשיב עד כדי קבלה אוטומטית של הערר. המשיב לא הפר את חובת ההנמקה באופן שהעמיד את העורר במצב בלתי אפשרי לפיו העורר לא הבין את עמדת המשיב.
6. סוף דבר
6.1 לאור כל האמור, הערר נדחה
6.2 בנסיבות העניין לא ניתן צו להוצאות.
6.3 החלטת הועדה נתונה לערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבה, בתוך 45 ימים ממועד המצאת ההחלטה לצדדים.
6.4 המזכירות תשלח החלטה לצדדים. ניתן בהעדר הצדדים ביום 22.6.21 6.5 החלטה זו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית פתח תקוה