פרוטוקול 60 מקוצר

כ"ב תמוז תשס"ז

08 יולי 2007

לש / -853רו

פרוטוקול מס' 60

מישיבת מועצת העיר שלא מן המניין אשר התקיימה ביום ד' 4.7.07

נוכחים: החב' ד"ר רפי ורטהיים, יוסי אזריאל, אבי ביטון, גבי בן גלים, רות גולן, אלי דוקורסקי, יוסי דואק, ענת זיו, דני זק, עמירם מסס, דב סלמן, מימון פאר, נוי רוזנפלד .

חסרים: החב' שלומי דמרי, משה פנחס.

מוזמנים: שמחה בר – דובר העירייה, עו"ד שמואל ברח"ד – מ"מ יועץ משפטי,

יהושע בר זיו – מהנדס העיר, אייל לוי – מבקר העירייה, יהודה פדרליין –

מזכיר ראש העירייה, רו"ח חן פרץ – גזבר העירייה.

סדר היום:

1. דו"ח מבקר העירייה בנושא – "היבטים בנושאי המוכנות למצבי חירום ולמלחמה".

2. דו"ח מבקר העירייה בנושא – תמיכות לאגודות הספורט.

החב' ורטהיים:-

שמח לפתוח את ישיבת מועצת העיר מס' 60 שלא מן המניין.

בפנינו דו"ח מבקר העירייה אשר הועבר לכל חברי מועצת העיר עם ההזמנה.

הדו"ח דן ב - 2 נושאים שהגיעו לשולחן ועדת הביקורת אשר מבקר העירייה בדק.

החב' בן גלים:-

אבקש להמתין לבואו של יו"ר ועדת הביקורת החב' פאר.

החב' מסס:-

לפי דעתי עלינו להמתין לבואו של יו"ר ועדת הביקורת החב' פאר.

* החב' פאר הגיע לישיבה.

1. דו"ח מבקר העירייה בנושא – "היבטים בנושאי המוכנות למצבי חירום ולמלחמה"

החב' ורטהיים:-

ברצוני להודות למבקר העירייה אייל לוי על עבודתו המאומצת והמקיפה וליו"ר ועדת הביקורת החב' פאר ולכל חברי ועדת הביקורת אשר עשו עבודתם בצורה הטובה ביותר.

הדו"ח בנושא המוכנות למלחמה בא כדי לשפר במקומות הנדרשים ולהתכונן, והלוואי ולא נצטרך להשתמש בהכנות אלה.

אייל לוי:-

דו"ח ביקורת מיוחד נעשה בהתאם לבקשת מועצת העיר וועדת הביקורת.

הדו"ח עוסק בשני נושאים מהותיים:

1. היבטים בנושאי המוכנות למצבי חירום.

2. תמיכות באגודות הספורט.

נושא המלחמה

מערך חירום עירוני:

העירייה מפעילה מערך מכלולים מזה 6 שנים. לאורך השנים בוצעו תרגולים, כתוצאה מתרגולים אלו הייתה הכנה טובה למלחמת לבנון השנייה.

החזקת המקלטים הפרטיים

1. המקלטים הפרטיים לא היו מוכנים לשעת החירום.

במשך השנים המקלטים הפכו למחסני גרוטאות וחלקם נתפסו ע"י דיירים לצרכים פרטיים.

2. בעיר יש חוק עזר ובו נקבע כי המקלטים צריכים להיות במצב נקי ותקין המאפשר

שימוש בעת הצורך, כולל ביצוע תיקונים ע"י בעלי הנכס. לאורך השנים חוק העזר לא נאכף וכך נוצר שביום הראשון והשני למלחמה נערמו בכבישים גרוטאות שסולקו ע"י הדיירים מתוך המקלטים.

אי לכך הביקורת ממליצה:

א. לאכוף את חוק העזר.

ב. להוציא מכתבי דרישה לבעלי הנכסים.

ג. לבצע בדיקות תקופתיות.

מקלטים ציבוריים:

1. בעיר 22 מקלטים ציבוריים מהם 18 דו תכליתיים.

2. במלחמה ישנו אנשים במקלטים וכך נוצר פער מיקלוט, כאשר מקלט שאמור לאכלס

220 אנשים, מאכלס 50 אנשים בלבד.

3. לא קיים נוהל עבודה להחזקת מקלטים )מספר ביקורות, רישום, פרוטוקול(.

4. לא קיים מקלט בבית העלמין.

מערכות התראה:

1. בגבעה ובאזור התעשייה אין אזעקה.

2. באזור הקריון לא נשמעה אזעקה.

קיום ישיבות:

בוצעו 39 ישיבות כולל רישום פרוטוקולים, הישיבות לא החלו בזמן.

הנוכחים לא הגיעו מוכנים לדיון.

תחושת אי סדר.

מחלקת גזברות:

לא בוצעה קבלת קהל בגלל חוסר מיגון.

מומלץ לדאוג לשיפור הגיבויים.

כח אדם:

1. %50 מהעובדים עזבו את העיר או את מקום העבודה.

2. בסה"כ העירייה עבדה בתפקוד שוטף לאורך כל המלחמה.

3. לא הוצאו צווי ריתוק.

4. העירייה נעזרה בשירותי כח אדם.

5. כמות הציוד למיגון אישי לא הייתה מספיקה.

מידע לציבור:

רק לאחר כ – 15 ימים החל לפעול מרכז מידע, אך עסק בעיקר בתאום יציאות תושבים וסבבי חופשות.

מנשר לתושבים הוצא רק בסוף המלחמה וגם כשהוצא היה חסר.

מוקד עירוני:

קרס בתחילת המלחמה והועבר לראשון לציון.

בסה"כ המוקד קיבל 3,814 פניות שמרביתן היו בנושאי ביטחון וקבלת מידע.

מתנדבים:

כמעט ולא היו מתנדבים.

בסה"כ עפ"י גורמי חוץ העירייה פעלה היטב.

הממונה על המחוז , יגאל שחר כתב כי העיר ערוכה היטב וכך גם נמסר לי ע"י אל"מ לוצי וע"י מפקד משטרת זבולון קובי בכר וקצין המחוז.

החב ' פאר:-

אין הרבה מה להוסיף לדברים הכתובים בדו"ח.

עלינו להקפיד על תיקון הליקויים. אנו כעת בתחילת חודש יולי ורוב הדברים – אני אומר זאת בזהירות – לא טופלו. רוב הדברים לא יושמו.

אנו נמצאים שנה אחרי המלחמה ועלינו להתייחס ברצינות לתיקון הליקויים.

העירייה לא צריכה לחסוך, עליה לתקן הליקויים כמה שיותר מהר.

הוקמה ועדה לתיקון הליקויים, אך עד היום לא כונסה ולא נעשה דבר.

החב' סלמן:-

מי אחראי על יישום מסקנות הדו"ח?

אייל לוי:-

ראש העירייה והקב"ט העירוני.

החב' מסס:-

אני מבקש להתייחס לתקופת המלחמה אשר בה התגלו הרבה ליקויים ומענה לא ניתן להם.

כבר שנתיים לפני המלחמה היה מדובר על ירי קטיושות וטילים ולא נעשה דבר ולא הכינו דבר.

צריך היה לתקן את הליקויים לפני שנתיים. בזמן המלחמה לא הייתה יד מכוונת והיו הרבה דברים שלא בוצעו.

עובדים לא קיבלו צווים ולכן לא היו עובדים שאמורים לתת תשובות.

ההתייחסות לא הייתה רצינית, אני מודיע שאני שמח שלא נגרם נזק גדול יותר.

כעת בזמן הרגיעה עלינו לתקן את הליקויים, אך לצערנו לא הסתיימה ישיבת הועדה שהוקמה לצורך זה ועד היום לא תוקנו הליקויים.

הדיבורים הם "בלון נפוח" כי עד היום לא נעשה דבר.

בפתח אולי מלחמה נוספת ועלינו לפעול מיידית ולהעמיד מימון ותקציבים לתיקון הליקויים כדי להיות מוכנים לעתיד הלא צפוי.

החב' דוקורסקי:-

במהלך המלחמה הייתה גבעת הרקפות שכונה במצור, אין יוצא ואין בא.

המלצנו על פיתרון של פתיחת דרך עקיפה ע"י פתיחת שער בחווה החקלאית. כעת יש לפנות את המקום ולאפשר אותה יציאה כדי למצוא דרך אלטרנטיבית ליציאה בשעת חירום.

פיקוד העורף העמיד כספים להקמת צופר. הצופר עדיין לא הוקם ולא הוחלט איפה להציבו.

לגבי מקלטים ציבוריים אמנם יצאו מכתבים ממחלקת הפיקוח אך אני שואל האם לדבר היה המשך טיפול והאם הוגשו תלונות משפטיות לגבי מיטלטלין הנמצאים במקלטים.

בבית העלמין יש להקים מקלט ארעי וצריך לאשר תקציב לכך.

החב' דואק:-

אני חושב שאייל לוי עשה חסד עם העירייה, יש ביקורת, ומזלנו שלא נפגעו בנפש.

המקלטים הפרטיים היו צריכים להיות מוכנים.

מקלטי העירייה לא היו פתוחים בזמן.

הישיבות התקיימו ברמה ירודה, כמו מפגש חברתי, ובמקום לשתף את חברי המועצה לא ידענו על קיום הישיבות.

לא היו רשימות מקלטים מוכנים.

עם כל הכבוד למבקר העירייה שהכין לנו דו"ח אסטטי, לא היינו ערוכים למלחמה.

זה לא משחק מלחמה של ראש העיר, אני חושב שהדו"ח מקל עם העירייה.

החב' בן גלים:-

אייל לוי, במגבלות שלו כעובד עירייה, עשה עבודתו כראוי.

שיקף את הדברים, עשה חסד לעירייה, השאלה – מה עושים עם הממצאים ואיך פותרים את כל הליקויים. כיצד יטופלו?

החב' זיו:-

הדו"ח משקף את הבעיות. עלינו לקיים בעיקר את הקשר עם התושבים ויש להעביר אינפורמציה שוטפת לציבור כדי שיהיה מעודכן.

השאלה החשובה מתי ואיך נפגשים האנשים האמורים לטפל ולמצוא מיידית את הפתרונות.

יש דברים שצריך אותם "אתמול".

החב' רוזנפלד:-

כל הדברים שנאמרים הם חשובים, כל הצפון היה בבעיה קשה.

צריך להערך מיידית ולא להמתין. מה שלי הפריע אישית הוא הטיפול בקשישים שהיה צריך לפנותם מהמקלטים ולא היה אפשר לפתור את בעיותיהם.

החב' פאר:-

הדו"ח ענייני, רציני, מבקר העירייה עשה עבודתו נכונה.

יש הסכמה נדירה של כל החברים פה על מה צריך לעשות עוד "אתמול" יש לעשותם מיד.

החב' ורטהיים:-

אני מודה לכל החברים שהתייחסו ורוצה להגיב במספר הערות.

הבעיה הבסיסית של מדינת ישראל היא שלא הכריזה על מצב חירום. המדינה לאחרונה החליטה לא להשקיע כספים למיגון ומקלטים מדרום לקו עכו – כרמיאל – טבריה, למעשה הקו הקריטי הוא בכיוון בתי הזיקוק, חברת החשמל, רפא"ל, הנמל, מיכל האמוניה, כרמל אוליפנים וחיפה כימיקלים. כולם שוכחים שזהו המערך והקו הכבד ביותר והמסוכן ביותר מבחינת שמירה על הביטחון ואנחנו נמצאים בדיוק בקו זה.

פניתי במחאה גדולה לכל הגורמים ובכל פורום העליתי על סדר היום כי עלינו לשמור במיוחד על הקו כמו שציינתי.

לשם כך יש להביא תקציבים נכרים לאזור כדי לפתור בעיות המיגון. במהלך השנה קיימנו כבר 4 פגישות והועלו הצעות כולל ביצוע פעולות, כאשר הנושא המרכזי היה המיקלוט.

באופן חד משמעי ציינתי שיש לבנות ממ"דים/ממ"קים בדירות ובקומות ודרישתנו היא לאפשר הגדלה של שטח הממ"ד עד לכ – 9 – 12 מ"ר, כולל אופציה לבתי שימוש ומיגון כימי.

עלינו לעודד בניה ברוח זו, להוריד המיסוי והאגרות ולקצר את הליכי האישור במוסדות התכנון השונים. כמו כן יש להוריד את גובה ההיטלים כדי שעלויות בניית הממ"דים תקטנה.

אמנם במבנים קיימים קשה יהיה לשנות ולהוסיף ממ"ד בתוכם, אך להבא עלינו להקפיד על דרישה למיגון יעיל ומתקדם. ברוח זו הציגה עיריית קרית ביאליק בראשותי, פיתרון מעניין של הקניית אחוזי בנייה נוספים לדירות או תוספת קומות שיאפשרו בניית ממ"דים לדירות קיימות, הוספת מעליות וחיזוק באמצעות עמודים נגד רעידות אדמה לפי תמ"א .38 דוגמה ראשונה מבוצעת בימים אלה ברחוב דן 39 ובה אושרו אחוזי בנייה גבוהים יותר לצורך מתן פתרונות למיגון, למעליות ולחיזוק המבנה.

בקשר לכל הפרטים שהועלו ברצוני לציין כי נמסר למועצת העיר פרוטוקול מסודר ביחס למלחמה שהוכן על ידי ועל ידי דני כרם, הקב"ט, בתאום עם וועדת מל"ח/פס"ח וגורמי הביטחון בעירייה.

כאמור בחודשים האחרונים התחלנו במימוש והסקת מסקנות וחלק מהן כבר נמצאות בביצוע. כמובן שהכל יהיה תלוי בסיכומו של דבר במשאבים. כדוגמא לכך היא הטיפול שהזכרתי לגבי המקלטים וגם התביעה בבג"צ לקבל סיוע כפי שניתן לעיר חיפה.

בהמשך דברי אני רוצה להתייחס לחלק מהמסקנות בהתאם לנאמר בסעיף 14 לדו"ח הביקורת:

14.1 אני ממליץ ופועל להמשיך בעבודה לפי מערך המכלולים שהוכיח את עצמו. לעדכן באופן רציף את הוראות החירום ומצבת כח אדם. להכניס מתנדבים נוספים למאגר השמות ולהגדיר תפקידים.

מתברר כי התרגולים המוקדמים שערכנו בשנת 2005 / 2006 בנושאי רעידות אדמה ונפילת טילים עזרו למוכנות העיר למצב האמת והיו כאלה לא מעטים, למרות הביקורת.

14.2 במהלך המלחמה )ב – (16.7.06 העירייה החליטה לפעול ב"מערך חירום", או ליתר דיוק ב"מערך מיוחד", היות ואיש במדינה לא הכריז על מצב חירום אלא על מצב מיוחד, והטילים כבר נפלו מסביב.

ההכנות עדיין כבר החלו מיד אחרי החטיפה ב – 12.7.06 ישיבה מפורטת בת כמה שעות לעדכונים והכנות נערכה ב – 13.7.06 בשעות הערב.

14.3 מערך המקלטים הציבוריים כולל 22 מקלטים וחלקם הגדול דו-תכליתיים. מלבד שניים, כולם נפתחו ב – 16.7.06 על ידי העירייה.

14.4 קיים פער מקלוט ציבורי ופרטי ולצערי אין כל סיכוי שהמצב ישתנה בתקופה הקרובה. בהערכה גסה לצרכי שהייה ממושכת, כולל שינה, מספיק כל מקלט ציבורי )בממוצע( ל – 50 – 40 איש בלבד. לפיכך יש למעשה מקום לכ – 1000 – 1500 תושבים בלבד במקלטים הציבוריים. הצרה היא שבשעת נפילת טילים לא נגיע אליהם!

כאמור, אני ממליץ בכל פורום שבו השתתפתי בשנה האחרונה וגם בתגובתי זו לפעול לבניית ממ"דים, ממק"ים גם בבתים משותפים ולשם כך לרתום את פיקוד העורף, משרד הפנים ועוד. גודלם והשירותים הנדרשים בכל אחד מהממ"דים/ ממ"קים, צריך להיות מותאם לשהייה ממושכת של 24 שעות למשפחה או למספר משפחות.

בתקופה האחרונה הייתי שותף לדיונים רבים בפורום ראש הממשלה ומשרדי הפנים והביטחון לנושא המקלוט. אנחנו משמשים כאחת הערים העיקריות לבחינת פערי המקלוט והסקר יוערך בימים הקרובים.

באשר לתוספת מקלטים ציבוריים או פרטיים לא נראה שכרגע יהיה תקציב ממשלתי, או עירוני משמעותי למטרה זו בקרית ביאליק. בכל מקרה תעשנה פניות לכל הגורמים הנוגעים בדבר כדי להשיג תקציבים.

אנו פנינו לאחרונה גם לבוקה רטון בבקשה לעזרה ואושר לנו תקציב של 250,000 $ לשדרוג 9 מקלטים בבתי הספר והפיכתם "למקלט ממוחשב" שישרת כחדר מחשבים מודרני בימי רגיעה, ומקלט, בימי חרום.

14.5 לגבי עריכת יומן מלחמה הקב"ט הונחה לפעול בהתאם, אם נדרש, בעתיד.

הדבר אינו פוסל, או מייתר, עריכת פרוטוקולים של הישיבות כדי לתעד את הפעילויות והתגובות השונות. הישיבות היו יעילות מאד לדווח, עדכון, תכנון הוצאת תלמידים, העברת מידע לתושבים ועוד.

14.6 עד היום אין הוראות להכנת המקלטים הציבוריים באזור שלנו לשינה )ראה .(14.3 במידה ותהיה הוראה כזו העלויות הצפויות – עצומות. כעיקרון אני ממליץ להפוך הממ"דים/ממ"קים למתאימים גם לשינה. לצורך זה נדרש להגדיל שטח הממ"ד מ – 5-6 מ"ר עד ל –12 – 9 מ"ר. כדאי לבחון הכנסת שירותים למקלט ומערכות לניקוי כימי של האוויר.

14.7 אני מקבל ההערה כי נכון הוא להפעיל את מרכז המידע מיד עם הכרזת מצב מיוחד, או מצב מתוח ולא בהכרח להמתין להכרזת מצב חירום. הדבר חייב להיות מעוגן בהוראות "מלמעלה", )אסור שראש הרשות יגלה יזמה לא מתואמת עשוי לגרור לפניקה מיותרת(.

14.8 לגבי חדרים ומקומות ממוגנים הדבר נמצא בביצוע בקרוב יפורסם שיבוץ מסודר, )אמנם חסרים לנו עדיין מספיק מקומות חלופיים(.

14.9 אני בהחלט מקבל כי יש לפעול לאכיפת החוק בדבר הכשרת מקלטים משותפים ופרטיים על ידי בעליהם, אך הדבר מסובך ומחייב גיבוי משפטי. הדבר לא נעשה עד היום בשום מקום וגם לא לגבי פערי המקלוט, הוחלט לפני מספר שבועות להוציא חוזר מתאים לכל בית ודירה ולאסוף הנתונים.

הסקר יבוצע בימים הקרובים בתאום עם הקב"ט + מ"מ היועץ המשפטי + מערכת ההסברה בחירום והרשויות הרלוונטיות. חוזר מוצע מצורף לתגובתי.

14.10 באשר למערכות הכריזה הרי שאנו פועלים להתקנת מערכת ההתרעה בגבעת הרקפות. הדבר נמצא בטיפול מהנדס העיר ואנו מקווים שימצא פיתרון למיקום המערכת בימים הקרובים. בכל האמור לגבי אזור התעשייה, אנו מסתפקים כרגע במערכת ההתראה המשופרת של רפא"ל הנשמעת היטב באזור התעשייה.

מערכת הכריזה באפק החליפה למעשה את זו שהייתה בקריון, אך יש לבחון את הצורך במערכת נוספת תוך תאום עם הרשויות בקפידה רבה.

14.11 היות ולא הוכרז מצב חירום ולמעשה לא כונסה ועדת מל"ח/פס"ח, כנסנו את הישיבות לפי מערך המכלולים הקיים המאושר על ידי כל הגורמים הביטחוניים.

במצבים שונים קיים צורך לזמן אנשים שונים ומכלולים שונים לישיבות לפי תוכנן ומטרתן. כמו כן רשאים חברי מועצת העיר להשתתף, עפ"י רצונם ויכולתם, בישיבות השונות, )ביום הראשון למלחמה בישיבת מועצת העיר ב – 12.7.06 הוצע לחברי מועצת העיר להיות שותפים לישיבות ולפעולות. מי שרצה והיו כאלה, באו.

במהלך המלחמה נעדרו קרוב ל - %50 מהעובדים ובהחלט קשה להגדיר ציוות מדוייק. צריך לזכור שהמלחמה הייתה בזמן החופש וכל אנשי החינוך – מרביתם לפחות לא היו בעיר. למרות זאת התחושה היא וגם לפי הביקורת החיצונית, שהיינו יותר מאורגנים ומוכנים מאשר הרבה מקומות אחרים בצפון ואפילו יותר מאשר חלק מיחידות צה"ל, )לצערי(. באשר להכנת הישיבות והעברת סדר יום לפני הישיבה הדבר קשה מאוד לביצוע תוך כדי מלחמה, אבל אני תמיד מסכים שיש להערך טוב יותר.

14.12 ראה נקודה .14.8

14.13 ניתנה הוראה ליישם נקודה זו.

מערכת הביטחון )בחרום( העירונית קבלה לרשותה בעקבות מסקנות המלחמה לפני כחודשיים מחשב כדי להיות שותפה לכל ההליכים ולהוציא הנחיות והוראות לכשנידרש. האחראית עברה הכשרה מתאימה והחומר יופץ בצורה ממוחשבת. נדרש גם לבצע מעקב ביצוע רציף.

14.14 לא הופעל מערך גיוס עובדים בשעת חירום כיוון שניתן היה למצוא פתרונות אלטרנטיביים.

הפעלת מערך גיוס חירום עשויה להיות בעייתית במיוחד בכל האמור לגבי עובדים/עובדות עם משפחות וילדים. האם יש סיכוי לרתק אם עם 3 ילדים למקום העבודה?!

לאור האמור יש לנסות ולפעול למציאת מחליפים מקרב המתנדבים ועובדי העירייה האחרים. מוצע תמיד לבחור לכל תפקיד "מספר 2" ואולי גם "3".

בתחילת המלחמה היה חסר לנו ציוד בסיסי כמו קסדות, שחפ"צים ועוד.

אחרי המלחמה הוזמן ציוד מיגון נוסף ולפני מספר חודשים הגיעו 20 ערכות מיגון אישות נוספות.

בהחלט יש לארגן את מחסני החרום ואת מערכי גיוס העובדים והמתנדבים בשעת חירום, בהתאם.

14.15 האחראי על מערך המתנדבים קיבל הנחיות בהתאם, )יונה סופר(.

בתקופה האחרונה נעשו פעולות הסברה ופעולות אחרות לגיוס מתנדבים במסגרת מועצת נשים, בני ברית, רוטרי, האגודה ההדדית, ועוד. יש להמשיך בפעילות זו.

14.16 פעילות הוצאת התלמידים, בני הנוער והמשפחות מחוץ לעיר הייתה יוצאת מן הכלל ויש להודות למערכת התרבות, החינוך, הרווחה ולגרעין הנח"ל. קשה למנוע לחלוטין תופעות, כמו אלה שצוינו, אך יש לשאוף למניעתן. קרית ביאליק הייתה הראשונה באזור שהוציאה קבוצות נוער ומבוגרים למרכז הארץ ולדרום.

14.17 ההערה נכונה. אמנם בתחילת המלחמה פורסם בכל המקומונים מידע לגבי המקלטים ומערך החירום בקרית ביאליק והודבקו הודעות ע"ג המקלטים ובמקומות ציבוריים, אך זה לא מספיק ברגע של אמת.

אני בהחלט מסכים כי בעתיד יש להתארגן להפצת מידע מתאים תוך כדי מתן תשומת לב להנחיות מבחוץ )פיקוד העורף, צבא, משטרה וכו'( ולעשות זאת גם בשפות נוספות.

.14.18 קיימות 2 אלטרנטיבות למוקד, שהופעלו!

הראשונה במקלט החמ"ל והשנייה במוקד החיצוני בראשל"צ. האחרון עשוי במצב של מלחמה רחבה יותר, להיות גם הוא בבעיה ויש לתת על כך את הדעת.

14.19 אני מסכים ומברך על חוות דעתם של כל גורמי החוץ לגבי תפקודה הטוב של העירייה במהלך המלחמה.

ל ס י כ ו ם:

1. קיבלנו זימון למשרד ראש הממשלה, יחד עם העיר כרמיאל, לדווח לגבי הפעילות

במלחמה ומסקנותינו.

מתברר כי היינו בין היחידים שפעלו וסיכמו את הפעילות בצורה כה ברורה ומסודרת.

2. אנו פועלים לעידוד ולהקמת ממ"דים וממ"קים בבתים פרטיים המשותפים אך אין

בידינו תקציב לשם כך. הממ"דים המומלצים יהיו בשטח של 12 – 9 מ"ר לפחות ואולי גם הגדלה ל – 15 – 14 מ"ר, כאשר במקרה זה יצורפו לממ"ד שרותים המיועדים לשהיה ארוכה יותר.

3. אנו פועלים לעידוד בניית ממד"ים וממ"קים בבתים משותפים יחד עם בניית

מעליות וחיזוק הבתים כנגד רעידות אדמה )תמ"א .(38 הפיצוי שנתן ליזם הוא הקלה במספר הדירות והקומות. כיום נמצאת כבר תכנית ייחודית מסוג זה בביצוע.

4. אנו פועלים להקמת ה"מקלטים ממוחשבים" בבתי הספר בתמיכת בוקה רטון.

הסיום צפוי בספטמבר/אוקטובר .2007

5. נפעל להנחיית התושבים כולל אכיפת החוק בדבר שמירה ושדרוג מקלטים בבתים

משותפים.

החב' בן גלים:-

הבעיה היא חיזוק כל המבנה ברחוב דן .39

החב' דוקורסקי:-

חוק המקלטים הפרטיים הינו ח"ע עירוני לכל דבר.

החב' ורטהיים:-

בצענו סקר מיוחד בתיאום עם פיקוד העורף וקרית ביאליק תהווה פיילוט בנושא סקר המקלטים.

החב' מסס:-

אתה מטעה את הציבור ואותנו כי אתה מצייר מצב שאנו המובילים בתחום וזה לא נכון.

החב' ורטהיים:-

אני דווחתי ואמרתי שקיים פער מקלוט ציבורי בקרית ביאליק ובסדר גודל גבוה.

ואינני מכיר עיר שמימשה את מערך המקלוט כפי שנדרש.

החב' פאר:-

מה עושים מחר בבוקר?

בואו נדבר כיצד ניישם את הליקויים בדו"ח.

החב' זיו:-

עלינו לדעת מתי האינפורמציה תהיה מוכנה לתושבים.

החב' ורטהיים:-

מערכת המידע הממוחשבת עומדת מוכנה לרשותנו.

החב' דואק:-

אתה מדבר שטויות, המקלטים הציבוריים אין להם ערך, אינם מוכנים לציבור, אין לך מושג בכלל, עליך לשמוע מאל"מ ברקאי היושב מאחורי המבין בתחום יותר ממך.

החב' זיו:-

עלינו לטפל במקלטים כעת.

החב' דוקורסקי:-

תבצע כמה בדיקות לדוגמא ותראה כיצד מטפלים כל התושבים במקלטים הפרטיים שלהם.

החב' ורטהיים:-

לכל בי"הס אנו מייעדים מערך מתנדבים כדי שיוכלו לבוא במקום עובדים נעדרים.

החב' פאר:-

אני מבקש לשמוע תוכנית עבודה.

החב' בן גלים:-

מציע שלפני מועצת העיר הבאה ראש העירייה יביא דו"ח מפורט כיצד מתכוונים לפתור את הבעיות שהוצגו בדו"ח ואיך מודיעים שהליקויים תוקנו ויתוקנו.

החב' דוקורסקי:-

מציע להביא הנושא בפני ועדת הביקורת.

החב' פאר:-

אני חוזר על דבריי שבמידה ויקרה חס וחלילה מצב חירום שוב יהיה בפנינו דו"ח ולא ביצוע.

החב' ורטהיים:-

במערך העירוני שאינן ממוגנות קבענו מקום אלטרנטיבי, ממוגן שיפעל בשעות חירום.

הצעת החלטה:

לאשר את דו"ח המבקר, ולבקש מראש העירייה שיוגש דו"ח תגובה וביצוע למועצת העיר.

)(551 הוחלט פה אחד

לאשר.

2. דו"ח מבקר העירייה בנושא – תמיכות לאגודות הספורט.

* החב' ביטון הגיע לישיבה.

אייל לוי:-

על פי בקשת ראש העירייה הכנתי דו"ח ביקורת בנושא התמיכות באגודות הספורט. הדו"ח מצביע על מצב התמיכות בשנים 2002 ועד היום ומראה על מספר לקויים. בשנתיים האחרונות היה שיפור ניכר והקריטריונים עזרו לפעול בדרך הנכונה. ועדת התמיכות פועלת לפי המתכונת החדשה. פרוט הדברים העיקריים מופיע בדו"ח שצורף מעמוד 19 ואילך.

החב' ורטהיים:_

הנושא של תמיכות לאגודות הספור הועלה במסגרת דרישות ועדת הביקורת ואני מברך על העבודה העניינית, המאפשרת לנו להוציא מסקנות ולהמשיך בטיפול בנושא.

סעיף התמיכות נוגע הוא אחד הנושאים היותר שנויים במחלוקת ואני מבקש שמסקנותיו תיושמנה כנדרש.

לאחרונה ועל פי דרישות משרד הפנים, הוקמה ופועלת ועדה מקצועית המכינה את החומר לועדת התמיכות ואני מקווה שהדבר ישפר את המצב.

בחודשים האחרונים התחלנו במימוש המסקנות והוצאו מכרזים מתאימים לנושאים רבים גם בשטח הספורט.

אני רוצה להתייחס ולהגיב על חלק מהנקודות כפי שמופיע בסיכום של הפרוטוקול בסעיף :11

11.1 העירייה מחויבת לפעול עפ"י נוהל התמיכות ופועלת עפ"י נוהל זה, באמצעות ועדת התמיכות והיועצים המשפטיים כולל העדכונים של השנים האחרונות.

אני מודה ליו"ר וועדת התמיכות מר דב סלמן וחברי הוועדה , על עמידתם האיתנה והשמירה על המינהל התקין בנושאים אלה.

11.2 אני מברך על כל תמיכה שהעירייה יכולה לתת במסגרת תקציבה, ובמיוחד כאשר התמיכה מנוצלת לפעילות ספורטיבית של בני נוער וילדים.

11.3 בעבר חולקו התמיכות לאגודות הספורט מבלי שהתבססו על קריטריונים, ואני שמח על כך שמאז 2005 התחלנו לפעול לפי קריטריונים שהוגשו והוצגו על ידי וועדת הספורט ומחלקת הספורט העירונית, אם כי קריטריונים אלה חייבים להיבדק מדי פעם בפעם כדי להתאימם לדרישות המשתנות ולמצבים השונים.

11.4 אני בהחלט מסכים עם המסקנה לגבי תמיכות ישירות ועקיפות ומציין כי בתקציבים האחרונים נלקחות בחשבון סך התמיכה, כולל התמיכות העקיפות.

11.5 האחראי המקצועי על מקבלי התמיכה בתחום הספורט הוא מנהל מחלקת הנוער והספורט מר יונה סופר.

11.6 ועדת התמיכות תתבקש להגדיר מטרות ולא להשתמש בתמיכה למימון הוצאות שוטפות בלבד.

11.7 הנושא תוקן החל משנת 2006 ואני שמח על כך.

11.8 אני ממליץ בפני ועדת התמיכות ודורש כי הגזבר לא יאשר בקשות ללא טפסי בקשה מושלמים כנדרש.

11.9 מחלקת הספורט, יחד עם הגזברות, נקראת לבדוק ולבחון את הדוחות הכספיים תוך כדי שמוש מושכל בנתונים לצורך מתן התמיכה.

11.10 יש לדרוש מהגופים הנתמכים לחתום על טופס התחייבות כנדרש.

11.11 הנושא הועבר למ"מ היועץ המשפטי עו"ד עודד פלוס, כדי שיבחן את התנאים לשימוש במתקנים ויפעל כנדרש להכנת חוזה בין האגודות והעירייה, כולל הערכת הסכומים הכספיים.

11.12 כאמור, אני מסכים ותומך בהבהרה ועדכון של הקריטריונים בהתאם לניסיון שנרכש בשנה הראשונה.

11.13 אני בהחלט מסכים עם ההמלצה שכספי התמיכות יחולקו רק אחרי תיקון הליקויים וקבלת המלצות ע"י ועדת ביקורת, אישור מועצת העיר ויישום הנוהל החדש שפורסם ע"י משרד הפנים.

החב' דוקורסקי:-

למה התמקדת רק בתמיכות לספורט לאגודות כדורגל?

אייל לוי:-

ראש העירייה ביקש.

החב' ורטהיים:-

ועדת הביקורת ביקשה.

אייל לוי:-

התבקשתי לבדוק 3 אגודות גדולות.

החב' בן גלים:-

הצבעת על ליקויים של אגודות שלא בצעו את ההוראות אך לא ציינת שמות. יש גופים שכן מבצעים את מלוא ההנחיות והכללת את כולם ולכן עלינו לדעת את שמות האגודות.

אייל לוי:-

אינני נוהג לפרסם שמות.

החב' בן גלים:-

עליך לרשום שמות, אלו דברים חשובים ועל הציבור לדעת.

אבקש לדאוג שמכבי שחייה יקבלו את כל המגיע להם על פי הקריטריונים.

החב' פאר:-

הדו"ח חמור, מדבר בעד עצמו, מדבר על התנהלות העירייה ועל כך שהיא צריכה לנהוג ביתר נחישות.

לפי הדו"ח הסתבר שועדת התמיכות קיבלה מידע לא אמיתי והתמיכה אושרה לפי מידע זה, לדעתי זה חמור מאוד.

אנו ממשיכים לתת לגיטימציה לליקויים אלו.

החב' אזריאל:-

הדו"ח צמא דם. מתייחס לשנת 2002 כאשר באותה תקופה היה נוהל אחר.

משנת 2005 הוכנסו הקריטריונים החדשים והוכנסו נוהלים חדשים.

מכבי צור שלום נשים, עדיין לא קבלה שקל יחד עם מכבי שחייה.

כעת יש להגיש הרבה מסמכים וכולם מגישים אותם כדין. אם לא נרשמו מספר פרטים לא רלוונטיים, זה לא מה שעושה את הבקשה לקויה.

לגבי הביטוח ברצוני להודיע שכל שחקן מבוטח דרך מרכז הספורט והביטוחים תקפים רק לעונת משחקים מ – .1.9 עד .31.8 האגודות שהגישו את המסמכים כדין ובהתאם להנחיות, קיבלו הכספים בהתאם להחלטת מועצת העיר.

החב' פאר מחפש את ראשו של גזבר העירייה חן פרץ ומנסה לתקוף אותו בדרך זו.

אם יש תחום שנעשה בו שיפור משמעותי זה תחום התמיכות.

החב' מסס:-

נאמר שבדו"ח ועדת התמיכות לא נמסרו מסמכים כדין. אם הדבר נכון איננו צריכים לדון בו. אומר אייל לוי שהנושאים נבדקו עפ"י בקשתו של ראש העירייה, זה טעם לפגם.

אם כך אסור לנו לדון בדו"ח ויש להחזיר הנושא לבדיקה של מבקר העירייה שוב.

החב' דואק:-

השדרן צביקה הדר היה אומר "הכל חרטה". הדו"ח לא חושף את חומרת בדיקת אגודות הספורט, יצא המרצע מהשק.

איך קנית כרטיסים לאגודות הספורט, איך קנית כרטיסים לנסיעות לחו"ל, לך לא אכפת, אתה נותן הוראות, אתה משחק עם כספי העירייה כבתוך שלך.

מהרגע שלקחת את עו"ד פלוס לטפל בקריטריונים, אותו אדם שזולל וטורף את כספי העירייה זה רק כדי לפגוע באגודות הספורט.

צביקה ברקאי, יונה סופר ואנוכי ישבנו ועמלנו ועשינו רבות לטובת העירייה.

במחלקת התרבות יושב כל הכסף והשמנת ואצלנו לא הגדילו את התקציב מכיוון שהיינו ישרים ועשינו זאת עם טוהר מידות. מחפשים את אגודות הספורט. אתה רוצה לבדוק, תבדוק את כולם.

למשה פנחס בדקת את מס' התלמידים, ליוסי אזריאל בדקת גם את מס' התלמידים, טענת שבמכבי שחייה יש להוריד קייטנות, אין לך מושג בניהול, היה עליך לקרוא לנו, הרי אנו עשינו את הקריטריונים,קח את עו"ד ברח"ד תן לו לעבוד.

הדו"ח לקוי ואינו מדבר על הליקויים במתקני הספורט שהעירייה צריכה לתחזק מכיוון שזה תפקידה.

הדרך שלך דרך קלוקלת והדו"ח של אייל לוי צריך להיות חמור יותר.

החב' בן גלים:-

%3 מהתקציב העירוני מיועד לספורט וזה תקציב אפס.

החב' סלמן:-

לא כולם מתמצאים במה שקורה בועדת התמיכות, יש הבדל מהותי עד שנת 2006 ומשנת .2006 עפ"י נוהל חדש שהוצא ע"י משרד הפנים החלוקה נעשית עם בקרה גדולה יותר. כל מי שמבקש תמיכה עליו להגיש את החומר לגזברות העירייה )גב' מורן שמש( ולאחר בדיקתה החומר מגיע לוועדה המקצועית בה חברים מבקר העירייה, גזבר העירייה, היועץ המשפטי ומנהל מחלקת הספורט ורק לאחר מכן מוגשת הבקשה לוועדת התמיכות והחברים בה מתייחסים לגופו של עניין.

הקריטריונים שנעשו ע"י החב' דואק הם טובים. מה שנאמר ע"י עו"ד פלוס שעד שמתקיימת בוררות בין עיריית קרית ביאליק מכבי צור שלום שתסתיים בעוד כ – 4 חודשים, לא ניתן להעביר להם את הכסף.

היה פרסום בעיתונות לגבי הגשת בקשה לתקצוב ובו פירוט הנוהלים.

החב' דואק:-

מי זה עו"ד פלוס?

החב' סלמן:-

אבקשך לבדוק חוות דעת זו ולומר לנו מה לעשות?

החב' רוזנפלד:-

המבקר מבצע עבודה טובה.

לגבי עו"ד פלוס, אני חולק עליך, אני אישית דיברתי איתו על כמה נושאים והוא עשה עבודה רצינית.

החב' גולן:-

לא דנים כעת באופיו של עו"ד פלוס.

החב' רוזנפלד:-

אנו נקראים קרית ביאליק, עיר ואם בישראל, מטרתנו שכל תלמידי קרית ביאליק יעסקו בספורט.

תקציב הנוער הינו תקציב "בדיחה" 100,000 ₪ בשנה, והשנה לא קיבלו עדיין שקל. הגיע הזמן שעיריית קרית ביאליק תעשה עבודה רצינית לגבי נושאי תרבות, נוער וספורט והכל צריך להיות כפוף לנוהלים עפ"י החוק.

כל הנימה האישית שמחפשים את נושא הספורט, זה לא נכון.

החב' סלמן:-

אסור לגזבר העירייה לחלק כספים ללא אישור מועצת העיר.

החב' בן גלים:-

התנהגות העירייה אינה נאותה לגבי מכבי שחייה, לא נותנים כבוד לאגודה שהביאה הכי הרבה כבוד לעיר. זה לא מקובל לא להעביר כספים עקב נושא הבוררות. אי אפשר לייבש את אגודת השחייה. אני מבקש מחברי המועצה לקבל החלטה שהעירייה תשלם הכספים המגיעים למכבי שחייה שלא קשורים לבוררות.

החב' ורטהיים:_

מאחל למר אייל לוי מבקר העירייה ההולך לניתוח שיהיה לו שבוע בריא ומבורך.

מודה לגזבר ולגזברות אשר עושים עבודה יוצאת מן הכלל כאשר הכל גלוי על השולחן ויש שקיפות מלאה.

מודה לעו"ד פלוס, שלא נמצא עימנו ולא הוגן לתקוף אותו שלא בפניו, שעושה עבודה יוצאת מן הכלל.

החב' רוזנפלד צודק, סדר העדיפויות צריך להיות בראש וראשונה ילדי קרית ביאליק הזכאים לתמיכה.

הצעת החלטה:

לאשר את כל הדו"ח בנושא אגודות הספורט כולל המלצות הועדה.

)(552 הוחלט ברוב קולות

8 - בעד

1 - נגד )החב' דואק(

לאשר.

ד"ר רפי ורטהיים

ראש העירייה