דוח מבקרת העירייה לשנת 2022
המסמך אינו מופיע עוד ברשימת הפרוטוקולים באתר הרשות (נבדק 2026-09-13). העותק הזה נשמר כאן כפי שפורסם.
1
2
3
דין וחשבון מס 38
על הביקורת בעירייה
לשנת 2022
4
5
לשכת ראשהעיר
י"ז תמוז תשפ"ג
06 יולי 2023
סימוכין 170527
גב' גלית פלג
מבקרת העירייה
כאן
הנידון: דו"ח ביקורת העירייה לשנת 2022
קיבלתי בברכה את דו"ח הביקורת לשנת 2022 .
לאחר שקראתיו בעיון רבהתרשמתי כי הדו"ח בוצע באופן מקצועי, מקיף ומעמיק כיאות וכנדרש.
ניכרת בכתוב ה ירידה לפרטים, הן מבחינת הנושאים שנבחנו השנה והן במסגרת המסקנות העולות מהדו"ח, והכל מתוך כוונה לייעל את הליכי הבקרה והפיקוח.
לשמחתי, ניכר גם השנה שיתוף הפעולה מטעם הגורמים המקצועיים השונים אשר היוו חלק אינטגרלי בתהליך הביקורת.
ברמה המתודולוגית חשוב להדגיש את צוות תיקון הליקויים בראשות מנכ"ל העירייה, שהוביל תהליכים משמעותיים לפיקוח ובחינת יישום ההמלצות של הצוותים המקצועיים, תוך קיום דיאלוג פורה ומתן במה למנהלי האגפים ועובדיהם לטובת מתן ה התייחסו יות למסקנות הדו"ח.
עיריית רעננה הינה ארגון הלומד המתנהל בסטנדרטיים הניהוליים הגבוהים ביותר, ומתוך שכך אנו עסוקים כל העת בללמוד ולהבין כיצד אנו יכולים לשפר את דרכי העבודה, הממשקים הבינעירוניים, את שיטות העבודה ואת טיב השירותים הניתנים לאזרח. המפתח לכך טמון במנגנונ י פיקוח וביקורת יעילים ואפקטיביים.
כמשרתי ציבור ועובדי ציבור חלות עלינו הנורמות הגבוהות ביותר. אחזור ואציין כי נורמות של מנהל תקין והתנהלות הגונה וישרה הן הבסיס לכל עשייה באשר היא, ובפרט עשייה ציבורית. לתפיסתי זהו המפתח לאמון הציבור במערכת כולה, ולכן אל לנו להתפשר על כך. אני מודה למבקרת על עבודתה בכל הקשור לכך.
כמידי שנה, גם הפעם עם קבלת דו"ח הביקורת הנחיתי את גורמי המקצוע בעירייה לבצע ולקיים מעקב רציף אחרי יישום ההמלצות.
אני סמוך ובטוח כי דו"ח זה יניח יסודות נוספים לחיזוק הארגון, הן פנימה כלפי עובדי העירייה, והן כלפי חוץ אל מול תושבי העיר, בכך נצא כולנו נשכרים.
יישר כח לכל העוסקים במלאכה.
חיים ברוידא
ראש העיר עננה
6
7
לשכת מבקרת העירייה
והממונה על תלונות הציבור
לכבוד 29 במרץ 2023 מר חיים ברוידא ז' ניסן תשפ"ג ראש העירייה רעננה
אדוני ראש העיר,
הנדון: דוח מבקרת העירייה לשנת 2202
הנני מתכבדת להגיש את דוח הביקורת לשנת 2022 וזאת בהתאם לסעיף 170ג(ג) לפקודת העיריות.
דוח הביקורת כולל ביקורות שבוצעו בשנת 2022 בתחומים שונים ומהותיים ה עוסקים בפעילות העירייה ו כוללים היבטים פיננסיים, תפעוליים, בטיחותיים, בחינת סדרי מנהל תקינים, תהליכי פיקוח ובקרה ועמידה בהוראות הרגולציה.
הביקורות מבוצעות לאורך השנה, תוך הבנה ותפיסה שעובדי העירייה ונבחריה הם משרתי הציבור, ויש בתפקידם לשמור על סדרי מינהל - תקין, על נכסי העירייה, על משאביה ותפקודה היעיל לטובת ציבור התושבים.
לנגד עיני הביקורת, עמדה המטרה לבחינת תהליכי עבודה והתנהלות, ב יעילות ומקצועיות, עמידה ברגולציה מחייבת, תוך תרבות ארגונית המבוססת על עקרונות מנהל תקין.
אני מודה לראש העירייה, למנכ"ל העירייה ולעובדיה על שיתוף הפעולה בעבודת הביקורת-
לאורך השנה התקיימו שיחות עם המנהלים הממונים על התחומים שבוקרו אני מודה לעובדות לשכת הביקורת , על ביצוע עבודה מקצועית ועל תרומתן לביקורת העירייה.
על פי פקודת העיריות העתק הדוח יומצא לחברי הוועדה לענייני ביקורת.
"לא יפרסם אדם דו"ח מן האמורים בסעיף זה או חלק ממנו או תוכנו לפני שחלף המועד שנקבע להגשתו למועצה ולא יפרסם ממצא ביקורת של מבקרת העירייה"
בברכה,
גלית פלג
מבקרת העירייה והממונה על תלונות הציבור
8
9
תוכן העניינים
עמוד
1. ניהול ספורטק רעננה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 11
2. מבנים מסוכנים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 35
3. ניהול מלאי וציוד מיחשוב בעירייה . . . . . . . . . . . . . . . . . 65
4. ניהול מלאי מזגנים בעירייה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 99
5. ניהול כספי בתי התלמיד בבתי הספר . . . . . . . . . . . . . . . 119
6. רישום ושיבוץ לגני ילדים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 139
7. בדיקת יישום המלצותדוח ביקורת ניקיון מוסדות חינוך . . . . . 169
8. יישום המלצות דוח ביקורת 2021 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 191
9. יישום המלצות דוח ביקורת 2020 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 221
10. דו"ח שנתי- הממונה על תלונות הציבור . . . . . . . . . . . . . . . . 229
11. הבסיס החוקי לעבודת המבקר . . . . . . . . . . . . . . . .. . . 243
10
11
ניהול ספורטק רעננה
12
13
M09-3405 ספורטק
ניהול ספורטק רעננה
ניסן תשפ"ב– מאי 2022
מסמך זה מכיל ממצאי ביקורת של מבקרת העירייה. לפי סעיף 170 ג' (ו') בפקודת העיריות: לא יפרסם אדם דו"ח מן האמורים בסעיף זה או חלק ממנו או תוכנו לפני שחלף המועד שנקבע להגשתו למועצה ולא יפרסם ממצא ביקורת של מבקרת העירייה;
לפי סעיף 334 א' בפקודה: המפרסם דו"ח או חלקו או תוכנו או ממצא ביקורת ומפר בכך את סעיף 170 ג' (ו') או תנאי בהיתר שניתן לו לפי האמור, דינו- מאסר שנה.
14
ריכוז עיקרי ממצאים והמלצות
א. אחזקת הספורטק ותקציבו :
מבדיקת הביקורת עלה כי נתוני התקציב והביצוע אינם משקפים כלל את הוצאות אחזקת הספורטק בפועל. שכן, תחזוקת הספורטק מבוצעת בחלקה על ידי אגפים שונים ומתקציבם (סעיף 4.1 )
תחזוקת הספורטק מנוהלת בעיקרה מתקציב אגף הספורט הכולל ולא בהכרח מתקציבו השוטף של הספורטק. כמעט כל דרישה כספית לטובת רכישה/אחזקה לספורטק נעשית מתב"רים, המאושרים על ידי מנהלת אגף הספורט.
נמצא כי חלק מאחזקת הספורטק השוטפת משולמת מתב"רים. לדוגמא, אחזקה שוט פת של הדשא הסינטטי במגרשי הכדורגל. (סעיף 4.1)
הביקורת ממליצה לסווג את הוצאות השימוש בספורטק ובכלל, כך שהוצאות לאחזקה שוטפת יסווגו בהתאם להנחיות משרד הפנים.
ב. ניהול רכש הספורטק:
מנהל הספורטק איננו מבצע מעקב אשר להוצאות, מעקב רכש ו/או סעיפי מימון, עבור פעילות הספורטק.
בנוסף, מנהל הספורטק אינו מאשר הזמנות רכש או חשבוניות המשקפות את פעילות הרכש וההוצאות בספורטק, כי אם מנהלת האגף. (סעיף 4.2 )
הביקורת ממליצה שמנהל הספורטק יהיה אחראיישיר ועיקרי לניהול כלל תקציבי הספורטק, הרגיל והבלתי רגיל ובחתימתו. למנהלי המתקנים בעירייה אחריות כוללת על ניהול המתקנים, תקציבם ורווחיותם ומכאן שהאחריות, כמו גם הניהול השוטף, חלים על מנהלי המתקנים ומנהל הספורטק בפרט.
ג. אחזקת מתקני משחק בספורטק:
לא מתקיים מעקב ולא נמצאו העתקים של בדיקות תקינות המתקנים בספורטק, ע" מנהל הספורטק .
( סעיף 4.3.1 )
לדעת הביקורת יש לוודא קבלת העתקים מבדיקות תקינות של מתקני המשחקים והכושר, שכן האחריות לספורטק כולו היא על מנהל המתחם.
ד. אחזקת מתקני ספורט בספורטק:
נמצא כי בשנת 2021 לא בוצעה ולא הוזמנה בדיקה של מתקני הספורט ע"י מנהל הספורטק, בהתאם לדרישות תקן 5515, על אף היותו תקן מחייב להבטחת בטיחות המתקנים. ( סעיף 4.3.2 )
על מנהל הספורטק להקפיד ולקיים בדיקת בטיחות מתקני הספורט בהתאם לדרישת תקן 5515 מידי שנה ולשמור את טופסי הבדיקה במשרדי הספורטק לצורך ת יעוד.
ה. אחזקת מזרקת הספורטק:
על אף שאין תקנות מחייבות בנושא, מתוחזקות המזרקות בספורטק בהתאם להנחיות שניתנו לבריכות השחייה (סעיף 4.3.3 )
ו. עלויות שכירות מגרשים:
נמצא שימוש נרחב של יחידות העירייה והחינוך במתקני הספורט ללא העברת תשלום (לדוגמא בחודש מרץ 2022 התקיימו 166 שעות פעילות של יח' העירייה השונות). (סעיף 5.2 )
למרות שיחידות העירייה פועלות כמשק סגור אין העברת זיכוי לספורטק עבור הפעילות הנערכת ע"י יחידות העירייה השונות, ועל כן, בין היתר אין תחשיב רווחיות של הפעילות בספורטק.
הביקורת ממליצה לשקול העברת חיוב/זיכוי בין היחידות השונות לבחינת רווחיות הפעילויות השונות.
15
ז. רישום השכרת מגרשים :
נמצא כי ניהול השכרת המגרשים, כולל שיבוץ המשתמשים וכל חישוב/שינויים/ החזרות בשל ימי גשם, קורונה וכו'- נערך ברישום ידני. (סעיף 5.3.1 )
הביקורת ממליצה להימנע מרישום ידני, ולתעד את מעקב המגרשים בקובץ ממוחשב, ובפרט נוכח העובדה שחלק ניכר מהמשכירים הם משכירים קבועים ואין צורך ברישום חוזר.
בטבלאות לוח הזמנים של הספורטק נמצא כי הפעילות במגרשי הכדורגל בשעות הבוקר (14:00-8:00 ,)
בימים א -ה' דלילה ביותר. גם במגרשים הגדולים של ספורטק ויצמן. (סעיף 5.3.3)
הביקורת ממליצה לעשות מאמצים לשיווק המגרשים בקרב חברות בעיר ומחוצה לה
ח. הליך ביצוע השכרות מגרשים:
נמצא כי לא נערך מעקב ובקרה של אחראי ההשכרות על מנת לוודא שכל המנויים/ראשי הקבוצות אכן הסדירו את התשלום בגין השכירות, ובפועל יתכן כי קבוצה תשחק במגרש הכדורגל ללא חיוב. (סעיף 5.4.1 )
מומלץ כי אחראי השכרת המגרשים בספורטק ישלוט באופןמלא אחר גביה עבור כל מגרש ומגרש בכל חודש, כתנאי למתן אפשרות שימוש במגרש.
ט. תשלום בגין שכירת מגרשים :
חיוב חד פעמי בכרטיס אשראי - פרטי המשלם וכרטיס האשראי נמסרים טלפונית למנהלת החשבונות ומשם מועברים במייל לרכזת החוגים באגף הכנסות- מבלי מסירת קבלה מיידית ותוך סיכון לחשיפת פרטי האשראי. (סעיף 5.4.2 )
לצורך מניעת טעויות וסיכונים מומלץ להפסיק לאלתר את העברת פרטי כרטיס אשראי ומשלם בטלפון ובמייל ללא הפקדת קבלה, ומבלי הזנת פרטים במערכת הנהלת הכספים בעת מסירת פרטי התשלום.
נמצא כי דו"ח התשלומים החודשי מהאוטומציה (חוגון) כולל רק את משלמי כרטיס האשראי ולא את המשלמים במזומן או בהמחאה ואינו מייצג תמונה מקיפה של התשלומים בגין אותו החודש. אי שיקוף התשלום המלא, מחדד את הבקרה החסרה אחר שלמות התשלומים ע"י משתמשי המגרשים. (סעיף 5.4.2 )
עוד נמצא כי לא תמיד קיימת הקבלה בין שמות המנויים/השוכרים הרשומים ברשימת הספורטק לבין שם המשלם אצל מנהלת החשבונות- מצב המונע יכולת לקיום בקרה. (סעיף 5.4.2 )
נמצא כי אין הלימה בין נתוני רשימות הספורטק לנתוני הנהלת חשבונות, וכי לא מתקיימתכלל בקרה אחר תשלומי שוכרים/ מנויים, הקפאות וכו'. (סעיף 5.4.2 )
• הביקורת ממליצה ליצור מנגנון גביה הכולל בקרות, כך שניתן יהיה לבצע מעקב אחר המשלמים עבור שימוש במגרשים באופן מלא.
• מומלץ כי גביית הכספים תהיה בצורה ממוחשבת באופן מלא.
• יש לבחון שימוש במערכת החוגים הקיימת לחיוב עבור השכרת מגרשים, כנהוג במקרה של חיוב חוג • אין לאפשר גביית כספים במזומן ללא מעקב שמי של המשלמים, יש לשקול לבטל את אפשרות התשלום במזומן במקרה זה.
• רצוי כי שם המנוי והמשלם יהיו זהים ובמידה ולא- יש להגדיר בגין מי משולם.
• על החשבת האגפית לבצע בקרות ולהבטיח שלמות תהליך התקבולים, ולבצע בקרה אחר הגבייה.
• על מנהל הספורטק לוודא שכל שימוש במגרש הינו בכפוף לתשלום בגינו ולבצע בקרה ופיקוח בנושא.
16
י. בית הקפה בספורטק:
נמצא כי מאז פתיחתו בשנת 2017, העירייה משלמת עבור המים הנצרכים על ידי בית הקפה בספורטק על אף שמדובר בבית קפה בשימוש פרטי. (סעיף 6 )
יש לבצע לאלתר שינוי התשתית הקיימת ולהפריד את שעון צריכת המים של בית הקפה מצריכת המים של הספורטק, ולוודא שבית הקפה משלם בעצמו את תשלומי המים. או לחילופין, שהעירייה תחייב את בית הקפה בהתאם לצריכתו.
יש לשקול חיוב החזר כספי מבית הקפה בגין השנים בהן שילמה העירייה את צריכת המים של המקום, התאם להנחיות היועצת המשפטית.
17
ניהול ספורטק רעננה
1. רקע
1.1 ספורטק רעננה כולל שני מתחמי ספורטק מצפון ומדרום לרחוב ויצמן האחד - צפונית לויצמן, ספורטק נווה זמר, שנחנך באפריל 2017 וגובל ברחובות נעמי שמר וסשה ארגוב, והשני, הותיק יותר, נמצא דרומית לרחוב ויצמן ועד לרחוב שלונסקי.
הספורטק כולל מספר מגרשים לרווחת תושבי רעננה, הפתוחים לשימוש התושבים לאורך כל השנה.
ספורטק נווה זמר כולל :
• 2 מגרשי כדורסל (במתחםאחד)
• 2 מגרשי אימון כדורסל ליחידים
• סקייט פארק
• 2 מגרשי כדורגל
• מסלול ריצה/הליכה המקיף את הספורטק
• מתקני משחקים, מתקני כושר, מזרקות, מדשאות ומסעדה
ספורטק שלונסקי כולל –
• 4 מגרשי כדורסל (המשולבים ל-2 מגרשי כדורגל
• 2 מגרשי כדורעף חופים
• 2 מגרשי כדורגל
• מתקני משחקים, מתקני כושר ומדשאות
18
מתחמי הספורטק פתוחים לקהל בכל ימות השנה. כאשר מגרשי הספורט -
הכדורסל, הכדורגל, כדורעף חופים והסקייט פארק- מגודרים ובהם מתאפשרת פעילות החל משעות הבוקר ועד שעות הערב המאוחרות.
בשעות המנוחה בין 16:00-14:00– המגרשים סגורים.
1.2 ספורטק רעננה נמצא באחריות אגף הספורט בעירייה במקום 5 עובדים: מנהל הספורטק, מנהל אחזקה ושני עובדי אחזקה נוספים ואחראי ההשכרות בספורטק.
בנוסף, חשבת קרית הספורט נותנת שירותי גבייה והנהלת חשבונות לספורטק.
2. הביקורת התמקדה בשנים 2021-2019 ובוצעה בהסתמך על
• שיחה עם מנהלת אגף הספורט
• שיחות, דו"חות ונתונים שהתקבלו ממנהל הספורטק ועובדי הספורטק • שיחות ונתונים שהתקבלו ממנהלת החשבונות של הספורטק • ספר התקציב ונתונים מ תוכנת "כח"ל"
• נתונים שהתקבלו מרכזת החוגים באגף הכנסות
• ביקורת פיזית במתחמי הספורטק
הביקורת נערכה בחודשים פברואר 2022 ועד אפריל 2022 .
19
3. היקפים כספיים
הביקורת ערכה השוואה של התקציב המתוכנן עפ"י ספר התקציב בשנים 2021-2019 לבין הוצאות וההכנסות בפועל לשנים אלו עפ"י מערכת הכח"ל
תקציב הוצאות והכנסות בפועל
הוצאות
הכנסות גרעון
תקציבי
מתוכנן
הוצאות
הכנסות גרעון כספי
בפועל
2019 1,340,000 560,000 (780,000)
1,280,985 483,053 (797,932)
2020
1,114,100 454,000 (660,100)
1,060,866 357,318 (703,548)
2021 1,158,700 474,400 (684,300 )
1,237,961 756,056 (481,905 )
* שנת 2020 הושפעה מסגרים בעקבות התפרצות הקורונהומגבלותיה.
מנתונים אלו עולה כי בשנים 2020-2019 היה הגרעון בפועל גבוה מהמתוכנן וההכנסות בפועל היו נמוכות מההכנסות המתוכננות.
פעילות שנת 2020 הושפעה מהתפרצות הקורונה ומסגרים אשר צמצמו פעילות בחלק משנה זו. בשנת 2021 צומצם היקף הגרעון של פעילות הספורטק ביחס לשנים הקודמות שנבדקו.
20
4. אחזקת הספורטק ותקציבו
4.1. הוצאות אחזקת הספורטק במסגרת התקציב הרגיל בשנים 2021-2019 היו
כדלקמן:
שנה תקציב ביצוע בפועל
2019 30,000 29,854
2020 12,000 11,956
2021 28,800 12,869
חשבת האגף מדווחת אחת לרבעון למנהל הספורטק אודות מאזני תקציב מול ביצוע.
מבדיקת הביקורת עלה כי על אף שהביצוע בפועל היה נמוך מהתקציב, נתונים אלה אינם משקפים כלל את הוצאות אחזקת הספורטק בפועל.
תחזוקת הספורטק מבוצעת בחלקה על ידי אגפים שונים ומתקציבם כגון:
• גינון - הנערך באמצעות אגף חזות העיר
• עבודות אחזקה נרחבות הנערכות על ידי אגף בינוי רכש ולוגיסטיקה,- כגון אחזקת ספורטק ויצמן (למעט מגרשי הספורט) מתקני משחק, ריהוט, תחזוקת שבילים סלולים (גרנוליט) ושבילי הליכה, הצללות למגרשים, אחזקת צנרות פנימיות של מים חיים- ברזיות וברז שעון תאגיד המים ועוד.
ומכאן שהתקציב בפועל המשקף את פעילות הספורטק אינו ניתן לניתור ובחינה שוטפת.
לצד אלה מבוצעות עבודות אחזקה על ידי צוות הספורטק כגון אחזקת מנע, צבע, תחזוקת הספסלים, תיקוני שבר, בלאי וונדליזם.
ניכר שהספורטק מתוחזק ברמה טובה .
לדברי מנהל הספורטק, תחזוקת הספורטק מנוהלת בעיקרה מתקציב אגף הספורט הכולל, ולא בהכרח מתקציבו השו טף של הספורטק. כמעט כל דרישה כספית לטובת רכישה/אחזקה לספורטק נעשית מתב"רים, המאושרים על ידי מנהלת אגף הספורט.
נמצא כי חלק מאחזקת הספורטק השוטפת משולמת מתב"רים. לדוגמא, אחזקה שוטפת של הדשא הסינטטי במגרשי הכדורגל.
21
הביקורת ממליצה לסווג את הוצאות השימוש בספורטק ובכלל, כך שהוצאות לאחזקה שוטפת יסווגו בהתאם להנחיות משרד הפנים.
4.2. ניהול רכש הספורטק
מנהל הספורטק איננו מבצע מעקב אשר להוצאות, מעקב רכש ו/או סעיפי מימון, עבור פעילות הספורטק. בנוסף, מנהל הספורטק אינו מאשר הזמנות רכש או חשבוניות המשקפות את פעילות הרכש וההוצאות בספורטק, כי אם מנהלת האגף.
הביקורת ממליצה שמנהל הספורטק יהיה אחראי ישיר ועיקרי לניהול כלל תקציבי הספורטק, הרגיל והבלתי רגיל ובחתימתו. למנהלי המתקנים בעירייה אחריות כוללת על ניהול המתקנים, תקציבם ורווחיותם ומכא ן שהאחריות, כמו גם הניהול השוטף, חלים על מנהלי המתקנים ומנהל הספורטק בפרט.
4.3. אחזקת מתקנים בספורטק
4.3.1. אחזקת מתקני המשחק:
• אחזקת מתקני המשחקים ומתקני הכושר בספורטק נערכת באמצעות אגף בינוי רכש ולוגיסטיקה.
נמצא כי לא מתקיים מעקב ולא נמצאו העתקים של בדיקות תקינות המתקנים בספורטק, ע" מנהל הספורטק .
על אף שהבדיקות השנתיות מתועדות בשילוט ליד המתקנים, לדעת הביקורת יש לוודא קבלת העתקים מבדיקות תקינות של מתקני המשחקים והכושר, שכן האחריות לספורטק כולו היא על מנהל המתחם.
22
4.3.2. אחזקת מתקני ספורט
• תקן 5515 של מכון התקנים, קובע הנחיות לבדיקת מתקני כדורסל שערי כדורגל ועוד, באולמות ספורט ובמגרשים פתוחים.
נזקים למתקני ספורט - הנובעים ממזג האוויר, קורוזיה, השחתה, עומס יתר וערעור יסודות בשל תזוזת קרקע - פוגעים בבטיחותם של המתקנים ועלולים לגרום לנזקי גוף ורכוש.
על פי חוזר משרד החינוך ודרישות מינהל הספורט, יש לבצע בדיקה של כל מתקן, על ידי מכון התקנים או מעבדה מוסמכת, אחת לשנה.
נמצא כי בשנת 2021 לא בוצעה ולא הוזמנה בדיקה של מתקני הספורט ע"י מנהל הספורטק, בהתאם לדרישות תקן 5515, על אף היותו תקן מחייב להבטחת בטיחות המתקנים.
במהלך הביקורת, ולאחר הערת הביקורת , הוזמנה בדיקה של מתקני הספורט הרלבנטים שלנת 2022. נמצא כי מתקני הספורט שנבדקו בשנת 2022 מתאימים לדרישות תקן 5515 .
על מנהל הספורטק להקפיד ולקיים בדיקת בטיחות מתקני הספורט בהתאם לדרישת תקן 5515 מידי שנה ולשמור את טופסי הבדיקה במשרדי הספורטק לצורך תעוד.
23
4.3.3. אחזקת מזרקת הספורטק:
המזרקה בספורטק משמשת להנאתם של התושבים ובעיקר ילדים ובני נוער בימי הקיץ החמים.
בבדיקות רבות שנערכו במזרקות ברחבי הארץ נמצאו סוגים שונים של חיידקים לצד רמות כלור גבוהות. למרות זאת משרד הבריאות טרם הוציא תקן מחייב למזרקות השעשועים, בדומה לתקנים וההנחיות שהתקין לשמירה על תנאי תברואה בבריכות השחיי ה.
על אף שאין תקנות מחייבות בנושא, מתוחזקות המזרקות בספורטק בהתאם להנחיות שניתנו לבריכות השחיי ה.
בדיקת ריכוז חומרי החיטוי מבוצעת מרגע פתיחת המזרקות כל כמה שעות ונרשמת ביומן. במהלך חודשי הקיץ, שבהם פועלות המזרקות, נבדקת איכות המים אחת לחודש על ידי מעבדה חיצונית, ובחודשים יולי/אוגוסט הבדיקה מתבצעת פעמיים בחודש. מידי יום א' נערך טיפול וניקיון המערכת, החלפת פילטרים וכו'.
24
5. השכרת מגרשי הכדורגל
5.1 כללי
מגרשי הספורטק כולם, פתוחים לקהל הרחב. עם זאת, לאור ביקוש רב של קבוצות לשחק או להתאמן במגרשי הכדורגל, מוסדר לוח זמנים לקבוצות המשחקות/מתאמנות במקום באופן קבוע - כמנויים. על אלה נמנים קבוצות פרטיות של תושבים, חברות הייטק, מאמני כדורגל, עמותות, תלמידי מגמות הכדורגל בחטיבות הביניים, מחלקת נוער כדורגל קבוצות הבנים והבנות ועוד.
כמו כן, נערכות השכרות חד פעמיות של מגרש, והשכרות מגרשים לפעילות בימי הולדת.
5.2 עלויות שכירות
יחידת זמן של השכרת מגרש הינה שעה וחצי והעלות הינה כדלקמן:
חוגים – מאמנים השוכרים מגרש לצורך אימון – 900 ₪ לחודש 225 לשיעור
מנוי קבוצות פרטיות (תושבי העיר) השוכרים מגרש – 600 ₪ לחודש השכרה חד פעמית - 150 .₪
חברות הייטק – 900 .₪
השכרת מגרש ליום הולדת – 300 .₪
בנוסף, נערכות במגרשים פעילויות ללא תשלום כמו מח' נוער כדורגל בנים ובנות, מגמות הכדורגל של חטיבות רימון ואלון.
בדיקת הביקורת העלתה כי מספר האימונים בחודש מרץ 2022 של הקבוצות המתאמנות בספורטק ללא תשלום עמד על 111 אימונים לחודש שהם 166.5 שעות
למרות שיחידות העירייה פועלות כמשק סגור אין העברת זיכוי לספורטק עבור הפעילות הנערכת ע"י יחידות העירייה השונות, ועל כן, בי ן היתר אין תחשיב רווחיות של הפעילות בספורטק.
הביקורת ממליצה לשקול העברת חיוב/זיכוי בין היחידות השונות לבחינת רווחיות הפעילויות השונות.
25
5.3 רישום השכרת מגרשים
5.3.1 החלק הארי של שוכרי המגרשים קבוע וחוזר על עצמו מידי שבוע.
שיבוץ השוכרים- שם הארגון השוכר, שם המאמן או שם ראש הקבוצה הפרטית - נרשם ע"י אחראי ההשכרות בספורטק על גבי דפי נייר, בטבלאות יומיות, בחלוקה לארבעת מגרשי הכדורגל ושעות ההשכרה.
שיבוצים להשכרה חד פעמית של מגרש נערכת על בסיס מקום פנוי ונרשמת ידנית בטבלה. כמו גם השכרות מגרשים לימי הולדת (תועדו כ-
7 שיבוצים חד-פעמיים וימי הולדת בלבד בחודש מרץ 2022 .)
לדברי מנהל הספורטק השכרות מגרשים מגיעות בחודשים אחדים לכדי כ-20 השכרות חד פעמיות
ניהול השכרת המגרשים, כולל שיבוץ המשתמשים וכל חישוב/שינויים/ החזרות בשל ימי גשם, קורונה וכו'- נערך ברישום ידני.
הביקורת ממליצה להימנע מרישום ידני, ולתעד את מעקב המגרשים בקובץ ממוחשב, ובפרט נוכח העובדה שחלק ניכר מהמשכירים הם משכירים קבועים ואין צורך ברישום חוזר.
5.3.2 נמצא כי על אף העובדה שהשכרת המגרשים חוזרת על עצמה וקבועה ע"י משתמשים ומינויים וכוללת שינויים מועטים ביותר- מוקצה לניהול תחום ההשכרות עובד במשרה מלאה.
5.3.3 בטבלאות לוח הזמנים של הספורטק נמצא כי הפעילות במגרשי הכדורגל בשעות הבוקר (14:00-8:00), בימים א'-ה' דלילה ביותר. גם במגרשים הגדולים של ספורטק ויצמן.
הביקורת ממליצה לעשות מאמצים לשיווק המגרשים בקרב חברות בעיר ומחוצה לה.
26
5.4 השכרת מגרשים
5.4.1 הליך ביצוע השכרות
תהליך השכרת מגרשי הכדורגל בספורט נערך על ידי שני גורמים:
* אחראי השכרות בספורטק
* מנהלת החשבונות היושבת במרכז הטניס- הגובה את התשלומים בגין ההשכרות.
מידי חודש ספטמבר (תחילת שנת הלימודים) לצורך חידוש השכרות המנויים, מעביר מנהל ההשכרות את רשימת המנויים/ההשכרות הקבועים (כולל שעות השכרה ומגרש) למנהלת החשבונות לצורך גביית תשלום. בהמשך השנה, שינויים כגון, מנוי חדש, השכרה חד פעמית, השכרת מגרש לימי הולדת וכו' – נערכים באותו האופן.
האחראי על ההשכרות מפנה את המבקשים לשכור את המגרשים -
למנהלת החשבונות להסדרת נושא התשלום. הודעה על אישור תשלום נשלחת בווטסאפ לאחראי ההשכרות.
נמצא כי לא נערך מעקב ובקרה של אחראי ההשכרות על מנת לוודא שכל המנויים/ראשי הקבוצות אכן הסדירו את התשלום בגין השכירות.
ובפועל יתכן כי קבוצה תשחק במגרש הכדורגל ללא חיוב.
מומלץ כי אחראי השכרת המגרשים בספורטק ישלוט באופן מלא אחר גביה עבור כל מגרש ומגרש בכל חודש, כתנאי למתן אפשרות שימוש במגרש.
27
5.4.2 תשלום בגין שכירת מגרשים
גביית תשלומים ממנויים/ראשי קבוצות נערכת בכמה אופנים:
* הוראת קבע בכרטיס אשראי – מנהלת החשבונות מקלידה את הפרטים במערכת כחל ונערכת גביה.
* חיוב חד פעמי בכרטיס אשראי- פרטי המשלם וכרטיס האשראי נמסרים טלפונית למנהלת החשבונות ומשם מועברים במייל לרכזת החוגים באגף הכנסות- מבלי מסירת קבלה מיידית ותוך סיכון לחשיפת פרטי האשראי.
* תשלום במזומן או בהמחאה - לאחר הפקדתם בבנק, אישור מספר ההפקדה, מועבר לרואת החשבון בגזברות -הרושמת את הסעיף שיש לזכות בגין ההפקדה.
לצורך מניעת טעויות וסיכונים מומלץ להפסיק לאלתר את העברת פרטי כרטיס אשראי ומשלם בטלפון ובמייל ללא הפקדת קבלה, ומבלי הזנת פרטים במערכת הנהלת הכספים בעת מסירת פרטי התשלום.
מידי חודש, שולחת רכזת החוגים באגף ההכנסות למנהלת החשבונות של הספורטק "חוגון" - דו"ח תשלומים חודשי המופק ממערכת האוטומציה הכולל את מספר המשתתפים, תשלומים וסך הכנסות לאותו חודש.
נמצא כי החוגון כולל רק את משלמי כרטיס האשראי ולא את המשלמים במזומן או בהמחאה ואינו מייצג תמונה מקיפה של התשלומים בגין אותו החודש. אי שיקוף התשלום המלא, מחדד את הבקרה החסרה אחר שלמות התשלומים ע"י משתמשי המגרשים.
בבדיקה מדגמית שערכה הביקורת בין הרשומים ב"חוגון" בהשוואה לר ישומי ההשכרות והקבוצות של הספורטק בחודש מרץ 2022- מבין 19 השכרות- 11 בלבד נמצאו תקינות
אשר ל -8 ההשכרות האחרות
- אחד מהשוכרים שילם במזומן ולפיכך לא הופיע ב"חוגון".
28
- מנוי קבוע שרשום בקובץ הספורטק– על פי ה"חוגון" לא שילם בגין חודש מרץ. בבדיקה נמצא כי נערכה הקפאת מנוי בחודש מרץ-שלא באה לידי ביטוי ברשימות הספורטק.
- לא נמצא תעוד לתשלום יום הולדת.
- 4 מנויים קבועים לא נמצאו ב"חוגון" למרות שמופיעים בקובץ הספורטק
- לא נמצא תשלום ב"חוגון" עבור שוכר ששכר פעמיים מגרש באופן חד פעמי במהלך חודש מרץ.
עוד נמצא כי לא תמיד קיימת הקבלה בין שמות המנויים/השוכרים הרשומים ברשימת הספורטק לבין שם המשלם אצל מנהלת החשב ונות- מצב המונע יכולת לקיום בקרה.
מהאמור לעיל, עולה כי אין הלימה בין נתוני רשימות הספורטק לנתוני הנהלת חשבונות, וכי לא מתקיימת כלל בקרה אחר תשלומי שוכרים/ מנויים, הקפאות וכו'.
לדברי מנהל הספורטק, כשנה לפני כתיבת הדו"ח, התקיימה פגישה עם נציגי אגף המחשוב לקידום נושא השכרת מגרשים באופן ממוחשב-
אולם לא קודמו פתרונות לעניין זה.
הביקורת ממליצה ליצור מנגנון גביה הכולל בקרות, כך שניתן יהיה לבצע מעקב אחר המשלמים עבור שימוש במגרשים באופן מלא.
• מומלץ כי גביית הכספים תהיה בצורה ממוחשבת באופן מלא.
• יש לבחון שימוש במערכת החוגים הקיימת לחיוב עבור השכרת מגרשים, כפי שנהוג לבצע במקרה של חיוב עבור חוג.
• אין לאפשר גביית כספים במזומן ללא מעקב שמי של המשלמים, יש לשקול לבטל את אפשרות התשלום במזומן במקרה זה.
• רצוי כי שם המנוי והמשלם יהיו זהים ובמידה ולא - יש להגדיר בגין מי משולם.
• על החשבת האגפית לבצע בקרות ולהבטיח שלמ ות תהליך התקבולים, ולבצע בקרה אחר הגבייה.
• על מנהל הספורטק לוודא שכל שימוש במגרש הינו בכפוף לתשלום בגינו ולבצע בקרה ופיקוח בנושא.
29
6. בית הקפה בספורטק
נמצא כי מאז פתיחתו בשנת 2017, העירייה משלמת עבור המים הנצרכים על ידי בית הקפה בספורטק, על אף שמדובר בבית קפה בשימוש פרטי.
יש לבצע לאלתר שינוי התשתית הקיימת ולהפריד את שעון צריכת המים של בית הקפה מצריכת המים של הספורטק, ולוודא שבית הקפה משלם בעצמו את תשלומי המים. או לחילופין, שהעירייה תחייב את בית הקפה בהתאם לצריכתו.
יש לשקול חיוב החזר כספי מבית הקפה בגין השנים בהן שילמה העירייה את צריכת המים של המקום, בהתאם להנחיות היועצת המשפטית.
7. סיכום
הביקורת התרשמה כי לא מתבצע ניהול נאות ומעקב אשר להוצאות, רכש, סעיפי מימון ואישורי תקינות מתקנים בספורטק ע"י מנהל הספורטק.
תחזוקת הספורטק עצמה, נערכת על ידי אגפים שונים ומתקציבם, לצד עבודות אחזקה ע"י צוות הספורטק. נמצא שתחזוקת הספורטק ברמה טובה.
על אף שתחום השכרת המגרשים, כולל בעיקר פעולות השכרה קבועות לאורך השנה-הנושא מנוהל על ידי עובד יעודי לנושא זה בלבד ומבוצע ללא בקרה אחר התשלומים.
מנגנון התשלומים מבוצע בצורה מסורבלת ולקויה ואיננו מפוקח על ידי חשבת אגף הספורט ו/או ע"י מנהל הספורטק.
30
לכבוד
רו"ח גלית פלג, מבקרת העירייה
הנדון: התייחסות לדו"ח ביקורת בנושא ספורטק רעננה
קיבלתי את דו"ח הביקורת בנושא ספורטק רעננה, להן התייחסותי להמלצה ויישומה:
הנושא ממצא והמלצת דו"ח הביקורת התייחסות המבוקר ופעולות לתיקון
הליקויים
גורם
אחראי
לו"ז
לביצוע
אחזקת
הספורטק
ותקציבו
(4.1)
מבדיקת הביקורת עלה כי נתוני
התקציב והביצוע אינם משקפים כלל
את הוצאות אחזקת הספורטק בפועל.
שכן, תחזוקת הספורטק מבוצעת
בחלקה על ידי אגפים שונים
ומתקציבם
תחזוקת הספורטק מנוהלת בעיקרה
מתקציב אגף הספורט הכולל, ולא
בהכרח מתקציבו השוטף של
הספורטק. כמעט כל דרישה כספית
לטובת רכישה/אחזקה לספורטק
נעשית מתב"רים, המאושרים על ידי
מנהלת אגף הספורט.
נמצא כי חלק מאחזקת הספורטק
השוטפת משולמת מתב"רים.
לדוגמא, אחזק ה שוטפת של הדשא
הסינטטי במגרשי הכדורגל.
• מומלץ לסווג את הוצאות השימוש
בספורטק ובכלל, כך שהוצאות
לאחזקה שוטפת יסווגו בהתאם
להנחיות משרד הפנים.
התייחסות אגף
הספורט: הנושא
ידוע ודורש תקצוב
נכון של גזבר
העיריה .
התיי חסות גזבר
העירייה: הספורטק
בנווה זמר הופעל ב-
2019/18 ולכן בשנים
הראשונות האחזקה
נלקחה מתב"ר
ההקמה. ב- 2023 אנו
נתקצב בהתאם
בתקציב הרגיל
ובתב"רים בהתאם
לסיווג המתאים של
כל הוצאה
גזברות תקציב
2023
ניהול
רכש
הספורטק
(4.2 )
מנהל הספורטק איננו מבצע מעקב
אשר להוצאות, מעקב רכש ו/או סעיפי
מימון, עבור פעילות הספורטק.
בנוסף, מנהל הספורטק אינו מאשר
הזמנות רכש או חשבוניות המשקפות
את פעילות הרכש וההוצאות
בספורטק, כי אם מנהלת האגף.
(סעיף 4.2 )
• מומלץ שמנהל הספורטק יהיה
אחראי ישיר ועיקרי לניהול כלל
תקציבי הספורטק, הרגיל והבלתי
רגיל ובחתימתו. למנהלי המתקנים
יש להכניס את אלה
טרופ בסבב
החתימות וכמורשה
בכחל כחלק מסבב
חתימות.
מנהל
הספורטק
מיידי
31
הנושא ממצא והמלצת דו"ח הביקורת התייחסות המבוקר ופעולות לתיקון
הליקויים
גורם
אחראי
לו"ז
לביצוע
בעירייה אחריות כוללת על ניהול
המתקנים, תקציבם ורווחיותם
ומכאן שהאחריות, כמו גם הניהול
השוטף, חלים על מנהלי המתקנים
ומנהל הספורטק בפרט.
אחזקת
מתקני
משחק
בספורטק
(4.3.1)
לא נמצא שקיים מעקב ולא נמצאו
העתקים של בדיקות תקינות
המתקנים בספורטק, ע" מנהל
הספורטק .
• מומלץ לוודא קבלת העתקים
מבדיקות תקינות של מתקני
המשחקים והכושר, שכן
האחריות לספורטק כולו היא על
מנהל המתחם.
יש להחזיק תיק
מתקן עדכני
במשרדי הספורטק
מנהל
הספורטק
מיידי
אחזקת
מתקני
ספורט
בספורטק
(4.3.2 )
נמצא כי בשנת 2021 לא בוצעה ולא
הוזמנה בדיקה של מתקני הספורט
ע"י מנהל הספורטק, בהתאם
לדרישות תקן 5515, על אף היותו תקן
מחייב להבטחת בטיחות המתקנים.
• מומלץ שמנהל הספורטק להקפיד
ולקיים בדיקת בטיחות מתקני
הספורט בהתאם לדרישת תקן
5515 מידי שנה ולשמור את טופסי
הבדיקה במשרדי הספורטק לצורך
תיעוד.
עד כה בדיקות אלו
בוצעו על ידי רכש
ולוגיסטיקה כחלק
ממגרשים פתוחים.
יוסדר מול רכש
ולוגיסטיקה
באחריות מי
מנהל
הספורטק
מיידי
עלויות
שכירות
מגרשים
(5.2 )
נמצא שימוש נרחב של יחידות
העירייה והחינוך במתקני הספורט
ללא העברת תשלום (לדוגמא בחודש
מרץ 2022 התקיימו 166 שעות פעילות
של יח' העירייה השונות).
למרות שיחידות העירייה פועלות
כמשק סגור אין העברת זיכוי
לספורטק עבור הפעילות הנערכת ע"י
יחידות העירייה השונות, ועל כן, בין
היתר אין תחשיב רווחיות של
הפעילות בספורטק.
• מומלץ לשקול העברת חיוב/זיכוי
בין היחידות השונות לבחינת
רווחיות הפעילויות השונות.
נעשה זיכוי חלקי
בתום שנת הפעילות
בהתאם לתחשיב
השימוש השנתי
דרישת
תשלום:
מנהל
הספורטק
העברה
תקציבית:
מנהלת
אגף
הספורט
12/2022
רישום
השכרת
מגרשים
(5.3.1 )
נמצא כי ניהול השכרת המגרשים כולל
שיבוץ המשתמשים וכ ל חישוב/
שינויים/ החזרות בשל ימי גשם,
קורונה וכו'- נערך ברישום ידני.
• מומלץ להימנע מרישום ידני,
ולתעד את מעקב המגרשים בקובץ
הוכן קובץ עדכני
לעדכון המגרשים.
הקובץ יהיה
בתיקיה משותפת
ויעודכן אחת לשבוע.
מנהל
הספורטק.
עובד
הספורטק,
ועובדת
האמונה
על הגבייה
12/2022
32
הנושא ממצא והמלצת דו"ח הביקורת התייחסות המבוקר ופעולות לתיקון
הליקויים
גורם
אחראי
לו"ז
לביצוע
רישום
השכרת
מגרשים
(5.3.3 )
ממוחשב, ובפרט נוכח העובדה
שחלק ניכר מהמשכירים הם
משכירים קבועים ואין צורך
ברישום חוזר.
לטבלאות לוח הזמנים של הספורטק
נמצא כי הפעילות במגרשי הכדורגל
בשעות הבוקר (14:00-8:00), בימים
א'-ה' דלילה ביותר. גם במגרשים
הגדולים של ספורטק ויצמן.
העובדת האחראית
תעדכן שתואם את
הגבייה
שעות הבוקר
מוגבלות ילדים
לומדים מבוגרים
עובדים
הליך
ביצוע
השכרות
(5.4.1 )
נמצא כי לא נערך מעקב ובקרה של
אחראי ההשכרות על מנת לוודא שכל
המנויים/ראשי הקבוצות אכן הסדירו
את התשלום בגין השכירות. ובפועל
יתכן כי קבוצה תשחק במגרש
הכדורגל ללא חיוב.
• מומלץ כי אחראי השכרת
המגרשים בספורטק ישלוט
באופן מלא אחר גביה עבור כל
מגרש ומגרש בכל חודש, כתנאי
למתן אפשרות שימוש במגרש.
ראו סעיף 5.3.1 ראו סעיף
5.3.1
תשלום
בגין
שכירת
מגרשים
(5.4.2 )
חיוב חד פעמי בכרטיס אשראי- פרטי
המשלם וכרטיס האשראי נמסרים
טלפונית למנהלת החשבונות ומשם
מועברים במייל לרכזת החוגים באגף
הכנסות - מבלי מסירת קבלה מיידית
ותוך סיכון לחשיפת פרטי האשראי.
• לצורך מניעת טעויות וסיכונים
מומלץ להפסיק לאלתר את העברת
פרטי כרטיס אשרא י ומשלם
בטלפון ובמייל ללא הפקדת קבלה,
ומבלי הזנת פרטים במערכת הנהלת
הכספים בעת מסירת פרטי
התשלום.
נמצא כי דו"ח התשלומים החודשי
מהאוטומציה (חוגון) כולל רק את
משלמי כרטיס האשראי ולא את
המשלמים במזומן או בהמחאה ואינו
מייצג תמונה מקיפה של התשלומים
בגין אותו החודש. אי שיקוף התשלום
המלא, מחדד את הבקרה החסרה אחר
שלמות התשלומים ע"י משתמשי
המגרשים.
עוד נמצא כי לא תמיד קיימת הקבלה
בין שמות המנויים/השוכרים
הרשומים ברשימת הספורטק לבין שם
המשלם אצל מנהלת החשבונות- מצב
המונע יכולת לקיום בקרה.
ישנה תוכנת רישום
חדשה של המיחשוב
עם ההטמעה שלה
גם החיובים יבוצעו
דרך תוכנה זו
ובהתאמות
הנדרשות
אגף
מחשוב
3/2023
33
הנושא ממצא והמלצת דו"ח הביקורת התייחסות המבוקר ופעולות לתיקון
הליקויים
גורם
אחראי
לו"ז
לביצוע
עולה כי אין הלימה בין נתוני רשימות
הספורטק לנתוני הנהלת חשבונות, וכי
לא מתקיימת כלל בקרה אחר תשלומי
שוכרים/ מנויים, הקפאות וכו'.
• הביקורת ממליצה ליצור מנגנון
גביה הכולל בקרות, כך שניתן
יהיה לבצע מעקב אחר המשלמים
עבור שימוש במגרשים באופן
מלא.
מאושר
• מומלץ כי גביית הכספים תהיה
בצורה ממוחשבת באופן מלא.
מאושר
• יש לבחון שימוש במערכת החוגים
הקיימת לחיוב עבור השכרת
מגרשים, כפי שנהוג לבצע במקרה
של חיוב עבור חוג.
בטיפול
• אין לאפשר גביית כספים במזומן
ללא מעקב שמי של המשלמים,
יש לשקול לבטל את אפשרות
התשלום במזומן במקרה זה.
מאושר
• רצוי כי שם המנוי והמשלם יהיו
זהים ובמידה ולא - יש להגדיר
בגין מי משולם.
יש בקבוצות
תחלופה גבוה לא
תמיד ניתן
• על החשבת האגפית לבצע בקרות
ולהבטיח שלמות תהליך
התקבולים, ולבצע בקרה אחר
הגבייה.
מאושר
• על מנהל הספורטק לוודא שכל
שימוש במגרש הינו בכפוף
לתשלום בגינו ולבצע בקרה
ופיקוח בנושא.
מאושר
בית
הקפה
בספורטק
(6 )
נמצא כי מאז פתיחתו בשנת 2017 ,
העירייה משלמת עבור המים הנצרכים
על ידי בית הקפה בספורטק, על אף
שמדובר בבית קפה בשימוש פרטי.
• מומלץ לבצע לאלתר שינוי התשתית
הקיימת ולהפריד את שעון צריכת
המים של בית הקפה מצריכת המים
של הספורטק, ולוודא שבית הקפה
משלם בעצמו את תשלומי המים.
• מומלץ לשקול חיוב החזר כספי
מבית הקפה בגין השנים בהן
שילמה העירייה את צריכת המים
של המקום, בהתאם להנחיות
היועצת המשפטית.
הנושא מקודם מול
מי רעננה ובית
הקפה יחויב
בהתאם
מנהלת
הספורטק
מיידי
על החתום:
הלה שבתאי
מנהלת רשות הספורט העירונית
34
35
מבנים מסוכנים
36
37
M05-3414
מבנים מסוכנים
דוח ביקורת בנושא
טיפול במבנים מסוכנים
טבת תשפ"ג– ינואר 2023
מסמך זה מכיל ממצאי ביקורת של מבקרת העירייה. לפי סעיף 170 ג' (ו') בפקודת העיריות: לא יפרסם אדם דו"ח מן האמורים בסעיף זה או חלק ממנו או תוכנו לפני שחלף המועד שנקבע להגשתו למועצה ולא יפרסם ממצא ביקורת של מבק רת העירייה;
לפי סעיף 334 א' בפקודה: המפרסם דו"ח או חלקו או תוכנו או ממצא ביקורת ומפר בכך את סעיף 170 ג' (ו') או תנאי בהיתר שניתן לו לפי האמור, דינו- מאסר שנה.
38
ריכוז עיקרי ממצאים והמלצות
א. חוק עזר לטיפול במבנים מסוכנים –
לעירייה קיים חוק עזר לטיפול במבנים מסוכנים משנת 1988. חוק העזר מפרט את האחריות של בעלי הבניינים על מבנה מסוכן, את הסמכות הקיימת לראש העירייה לדרוש מבעלי הבניין לבצע שינויים והתאמות לשמירה על שלום ובריאות הציבור. (סעיף 1)
ב. טיפול במבנים מסוכנים באמצעות קידום תוכניות תמ"א 38 להתחדשות עירונית
עיריית רעננה קידמה ומעודדת פרויקטים רבים של פרויקט תמ"א 38 במהלך השנים האחרונות, ובכך פועלת העירייה לקידום וטיפול במבנים בעלי מסוכנות גבוה. (סעיף 2 )
ג. טיפול במבנים מסוכנים -בחינת קובץ מבנים מסוכנים פוטנציאליים מפ"י :
קובץ מבנים ברמת סיכון גבוה פוטנציאלית ממפ"י (מרכז למיפוי ישראל) נשלח בנובמבר 2021, ולא נבחן עד למועד הביקורת. המבנים שצויינו במסגרתו, לא נבדקו ו/או לא נקבעה תוכנית רב שנתית לבחינתם.
(סעיף 3 )
הביקורת ממליצה שאגף ההנדסה ייבחנו את קובץ הנכסים האמור ושמהנדס העיר יפעל לקבלת החלטה לגבי ניהול המידע בו וככל שיידרש -בהתאם לשיקולו המקצועי- ייבחנו הנכסים ורמת מסוכנותם.
ד. נוהל בנושא טיפול במבנים מסוכנים :
לא קיים בעירייה נוהל המגדיר את אופן איתור או הטיפול במבנים מסוכנים, אשר מגדיר את שיטת העבודה לאיתור ובדיקת מבנים שעשויים להיות מסוכנים, הגדרת רמות סכנה שונות, ניהול המידע לגביהם, פיקוח תקופתי ומעקב אחר תיקון ליקויים ע"י דיירים (כנדרש בחוק העזר).
כמו כן , מלבד אחריות מהנדס העיר על הטיפול בנושא, לא ברור מה מדרג האחריות הפנימית באגף לבחינת המבנים וטיפול במכתבי הדרישה לדיירים, מעקב אחר טיפול וכו'.
(סעיף 4 )
במהלך הביקורת, המליצה הביקורת לערוך לאלתר נוהל עבודה שיגדיר שיטת עבודה מחייבת לטיפול במבנים מסוכנים, מפאת חשיבותו. בין היתר על הנוהל לכלול, מלבד אחריות המהנדס את מדרג וסדר הפעולות של בעלי התפקידים השונים הכולל בחינת המבנים, איתור סכנות, שליחת מכתבים ומעקב טיפול אחריהם.
כמו כן יש לכלול בנוהל את אופן איתור מבנים מסוכנים ככלל וכן אופן טיפול מבנים פוטנציאל ית לסכנה, כפי שאותרו בקובץ מפ"י (ראה ממצא 2 בנושא יש לציין כי במועד ביצוע הביקורת, ובהמשך לדיון בנושא מבנים מסוכנים, החל האגף לערוך נוהל עבודה בנושא להסדרת התחום.
ה. הגדרת רמת סכנה למבנים:
לא קיימת הגדרה לרמת מסוכנות של מבנים ואין כל ניהול ידע של מבנים שאותרו כמסוכנים בעירייה ורמת הדחיפות לטיפול בהם. (סעיף 5)
הביקורת ממליצה לקבוע קריטריונים מפורטים ושקופים, להכרזה על מבנה כמבנה מסוכן, אשר על בסיסם יבדקו המבנים ויוודאו כי הסכנה תוסר. מומלץ להגדיר רמות מסוכנות למבנים, בהתאם לאופי הטיפול במבנים, לסיכון הנובע מהם או לרמת הדחיפות בטיפולם.
39
ו. מבנה מסוכן ומעקב אחר טיפול בו :
לא קיימת בעירייה רשימת מבנים מסוכנים, בהם אותרו ליקויים ובגינם הופקו מכתבי טיפול לתושבים ע"י אגף ההנדסה. מעבר לכך לא כל המכתבים שנשלחו לתושבים אותרו וקיים חוסר בהירות לגבי הגורם המפיק את המכתבים, אין תיעוד ושמירה של מכתבים אלו וכך, כפועל יוצא, יש קושי לבצע מעקב רטרואקטיבי אחר נכסים מסוכנים שאותרו בעבר ולא טופלו. (סעיף 6)
הביקורת ממליצה לקבוע קריטריונים מפורטים ושקופים להכרזה על מבנה כמבנה מסוכן, אשר על בסיסם יבדקו המבנים ויוודאו כי הסכנה תוסר. מומלץ להגדיר רמות מסוכנות למבנים, בהתאם לאופי הטיפול במבנים, לסיכון הנובע מהם או לרמת הדחיפות בטיפולם.
כמו כן הביקורת ממליצה שמבנים שיוגדרו ברמת סיכון גבוה, יוצגו ככאלו בדיוני הועדה לתכנון ובנייה – בבואה לדון במבנים אלו, כדי שהנושא יילקח כחלק ממכלול השיקולים הכולל לגבי המבנה.
ז. ניהול פניות מוקד – בהתאם לקובץ מבנים מסוכנים פוטנציאליים של מפ "י :
מכיוון שלא נעשה כל שימוש בקובץ מפ "י (מרכז למיפוי ישראל) של מבנים בעלי רמת סיכון גבוהה אפשרית, נמצא כי מבנים בעלי פוטנציאל גבוה למבנה מסוכן, לא קיבלו מעמד "מיוחד" בבדיקת פניות תושבים ולא ניתנו דגשים מיוחדים לגביהם.
כך לדוגמא, אותרו מקרים של זמן ארוך בטיפול ומבנה בו אותרו ליקויים, וכן מקרה בו לא נתקבלו אישורים לתיקון ליקויים שנמצאו במבנה (סעיף 7.1 )
הביקורת ממליצה שקובץ מפ"י (מרכז למיפוי ישראל) של מבנים עם פוטנציאל לסיכון יתר, ינוהל כך שמבנים המופיעים בו יקבלו מעמד מיוחד בעת פתיחת קריאת מוקד המסווגת כמבנה מסוכן. יש מקום לתעד תיעוד מלא את כל המכתבים הנשלחים בשל מבנים מסוכנים, ולבחון תיקון הליקויים הנדרשים ואישור מהנדס קונסטרו קטור בנושא.
ח. מקצועיות ואחריות בנושא מבנים מסוכנים:
האחריות על בדיקת מסוכנות מבנים חלה על מהנדס העיר, אולם נמצא כי בדיקות מבנים מסוכנים מבוצעות ברובן תחילה ע"י מפקחי בנייה, אשר לא עברו הסמכה/הדרכה מקצועית בנושא זה. (סעיף 9)
הביקורת ממליצה שנושא הטיפול במבנים מסוכנים, מלבד ניהולו ע"י מהנדס העיר, יילווה באנשי מקצוע האמונים לאיתור ובחינה של מסוכנות מבנים ומוסמכים לכך- כקונסטרוקטורים.
מלבד זאת, הביקורת ממליצה שכוח עזר לטיפולך בנושא- וככל שמהנדס הרשות בוחר להמשיך ולהפעיל את מפקחי הבנייה, לבחינה ראשונית של מבנים - יקבל הדרכה מתאימה בנושא 'מבנים מסוכנים'.
40
1. רקע:
בחודש דצמבר 2022 בדקה מבקרת העירייה, את טיפול הרשות במבנים מסוכנים אחד האמצעים העיקריים העומדים לרשות המקומיות להפעלת סמכויותיה בתחום המבנים המסוכנים הוא התקנת חוקי עזר עירוניים אשר מאפשרים לקבוע מהו מבנה מסוכן ואת אופן הטיפול בו.
חוק עזר לרעננה (מבנים מסוכנים) משנת 1988, (להלן'חוק העזר', ראה נספח 1 )מגדיר את מנגנון הטיפול במבנים מסוכנים ע"י בעלי הנכס ועל ידי העירייה .
חוק העזר מגדיר את אחריות והסמכות לכניסה לנכס ובדיקתו וכן את הסמכות החלה על העירייה לדרוש ביצוע בדיקות והתאמות למבנים בתחומה כדי להבטיח את שלום המתגוררים בנכס ואת בטחון משתמשי הדרכים.
מבנים מסוכן הינם מבנים אשר יחולו עליהם על פי רוב כמה גורמים, שלעיתים
מתרחשים יחד, ובהם:
• מבנים ישנים שלא נבנו לפי תקני בניה מודרניים • תחזוקה לקויה או הזנחה של המבנים לאורך הזמן
• שינויים מבניים שנערכו במבנה ותורמים לאי יציבותו • שינויים בסביבת המבנה (תזוזת קרקע, חפירה או חציבה תת קרקעית ותנועת מי תהום ומי נגר) המשפיעים על יציבותו .
האחריות להחזיק את הבניין במצב תקין, המבטיח את שלום הציבור, מוטלת על בעלי הבניין (כהגדרתו בחוק העזר) ובהתאם לחוק העזר.
על פי חוק העזר, באחריות העירייה לערוך בדיקות של מבנים מסוכנים- בין אם מדובר בבדיקה יזומה של מהנדס העיר, או במענה לפניה של ראש העיר, או של בעלי בניין החוששים למצבו.
על בעלי המבנה לתקן ליקויים שנמצאו בו, והעירייה רשאית על פי חוק העזר, לבצע את העבודה במקומו- אם לא עשה כן- ולחייב את בעלי הבניין בגין ההוצאות.
41
בשנת 2022 פרסם מבקר המדינה דוח ביקורת בנושא 'טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים'. על פי האומדן מדוח מבקר המדינה, קיימים כ- 610,000 יחידות דיור בארץ, אשר נבנו לפני שנת 1980 שייתכן שאינן עומדות בתקן לעמידות בפני רעידות אדמה נכון לשנת 2021 .
במסגרת דיון בכנסת ישראל מנובמבר 2022, אודות מבנים מסוכנים, הוצגו הנתונים הבאים בנוגע לבעיות ה מרכזיות בתחום מבנים בסכנת קריסה בישראל (להלן תמצית
הנקודות שהועלו בדיון):
• הזנחה של מבנים ישנים. בתים משותפים ישנים עשויים להיות מסוכנים בשל הזנחה של בעלי הדירות בבניין, באם אלו לא תיחזקו את הבניין כראוי. תחזוקה ראויה של המבנה דורשת השקעת תשומת לב ומשאבים של בעלי הדירות ושיתוף פעולה בניהם. במקרים בהם יש בעיה של פעולה משותפת של בעלי הדירות לתחזוקתו הראויה, או מחסור במשאבים הנדרשים כדי לעמוד בעלות התיקונים הנדרשים, התחזוקה עלולה להיות לא מספקת • אי-כיסוי ביטוחי למקרה של קריסת מבנה או למצב בו ניתן צו הריסה למבנה בו נקבעה הדרישה להורסו בשל מצבו הפיזי.
• היעדר פתרונות לדיירי בניין שהוכרז כמסוכן.
• חוסר אחידות בחקיקת המשנה ברשויות המקומיות , באופן הגדרת מבנה מסוכן ובפעולות שיש לעשות כדי להסיר את הסיכון. לפי דוח מבקר המדינה מיולי 2022 ,ל-208 רשויות מקומיות (שהן כ-81 מ-257 הרשויות המקומיות בישראל) יש חוק עזר בנושא מבנים מסוכנים, ול-86 מהרשויות שיש להן חוק עזר בנושא ( 178 רשויות מקומיות ) יש חוקי עזר ישנים ולא עדכניים (כפי שדווח בדיון- צוות של נציגי המשרדים הרלוונטיים החליט לגבש המלצות לסטנדרטיזציה של בדיקות מבנים מסוכנים ברשויות המקומיות)
• חוסר אחידות באופן ביצוע הבדיקה ההנדסית של מבנים, והתבחינים לפיהם נקבעת מידת מסוכנותם של המבנים
• חוסר בנתונים, בהנחיה מקצועית ובפיקוח של השלטון המרכזי הנתונים הקיימים ברשויות המקומיות בנושא מבנים מסוכנים אינם מרוכזים ברמה הארצית על ידי גופי הממשלה, ואין הנחיה מקצועית או פיקוח על פעילות הרשויות בנושא זה.
• אי הלימה בין מידת הצורך בהתחדשות עירונית (מצב המבנים, התשתיות, המרחב הציבורי ומבני הציבור) לבין מידת היכולת לקדם התחדשות עירונית.
• דרישת משרד הבינוי והשיכון להורדת שיעור ההסכמה לפינוי בינוי במקרה של מבנים בסכנת קריסה - עולה השאלה האם הקושי לקדם התחדשות עירונית למבנים מסוכנים או מבנים בסכנת 42
קריסה נוגע לשיעור ההסכמה הקיים כיום לעניין פינוי בינוי, והאם הורדת שיעור ההסכמה תקדם את מצבם של הבעלים, שבלאו-הכי נמצאים במשבר כלכלי משמעותי, שעשוי להיפתר על ידי קידום תכנית פינוי בינוי הולמת.
על פי פקודת העיריות סעיף 236, בנושא בניינים תעשה העיריה את הפעולות הבאות:
"(1) תפקח על הקמתם, הריסתם, שינוים ותיקונם של בנינים (2) תפקח על ריצופם של חצרות ושטחים פתוחים הקשורים לבנינים (3) תפקח על התקנת בורות לבנינים ובנייתם, כדי להבטיח מניעת רבייתם של יתושים (4) תפקח על קו החזית של בנינים סמוכים ועל המירווחים בצדדים ומאחור, על מידתם של מגרשי בנין ועל שיעורם של שטחי המגרשים שמותר להקים עליהם בנינים;
(5) תפקח על הגבהת החזית של בנינים במקום שהם בתוך שורה של בנינים רצופים הגובלים עם רחוב;
(6) תפקח, אם על ידי הטלת איסור או בדרך אחרת, על הקמת בנינים מסוג, מדגם או ממראה מיוחדים, באזורים או ברחובות מיוחדים, או בחלק מהם;
(7) תקבע אמצעי זהירות שיש לנקוט נגד תאונות בשעת הקמת בנינים, הריסתם, שינוים ותיקונם;
(8) תפקח על בנייתם ופעולתם של מעליות, פירי מעליות, מנופים ומסוקים בבנינים, תסדירם ותדאג לבדיקתם ככל שתראה צורך בה כדי להבטיח מפני תאונות בקשר אתם, ותדאג לביטוח מפני סכנת מוות או חבלה לאדם העלולה לבוא מהם.
לענין סעיף זה -"בנין" - כל מבנה, בין של אבן ובין של בטון, חמר, ברזל, עץ או חומר אחר, ולרבות כל יסוד, קיר, גג, ארובה, מרפסת, גזוזטרה, כרכוב או בליטה, או חלק מבנין או כל המחובר בהם, או כל קיר, סוללת עפר, גדר, גדר כלונסאות או מבנה אחר המקיף או תוחם, או מיועד להקיף או לתחום, קרקע או שטח . "
סעיף 249 בנושא סמכויותיה של העירייה נכתב כי אחת מסמכויותיה של העירייה (סעיף
13) היא
"לצוות כי ייהרסו בנינים, המעכבים או מפריעים אוורור, או שהם בלתי סניטריים או מזיקים מבחינה אחרת לבריאות הציבור, או שהם מסוכנים"
43
במהלך נובמבר 2021, שלח מרכז השלטון המקומי מכתב, בין היתר לראשי הרשויות ולמהנדסי ערים בנושא ריכוז נתונים על מבנים בפוטנציאל סיכון – גיבוש תכנית לאומית לטיפול במבנים מסוכנים.
במסגרת המכתב, מעדכן המרכז לשלטון מקומי את הגורמים המכותבים , כי כחלק מצוות בינמשרדי שהקים משרד ראש הממשלה פותח ע"י המרכז למיפוי ישראל (מפ"י) כלי חשוב המסייע בהבנת מספר המבנים ויחידות הדיור שבהן קיים פוטנציאל
להיותם מבנים מסוכנים, וזאת לפי פרמטרים המפורטים:
• גיל הבניין בחתך הבא : 50 עד 60 שנים 60 עד 70 שנים 70 שנים ויותר.
• קרבה לים: עד 200 מ' , בטווח של 200 עד 1000 מ, בטווח של 1000 עד 2000 מ'
• קיום קומת קרקע מפולשת (או חצי מפולשת).
• מיקום הבניין במפת האזורים הסיסמיים.
הכלי שפותח מאפשר לרשות המקומית להש תמש ולטייב את בסיס הנתונים ואף לערוך את תוכנו.
קובץ מפ"י (מרכז למיפוי ישראל) מכיל 240 מבנים עם פוטנציאל סיכוןברעננה.
2. מטרת דוח הביקורת
לבחון את אופן ניהול תחום מבנים מסוכנים בעיר באמצעות אגף ההנדסה וביחידות המעורבות בתהליך וצמצום הסיכונים בתחום זה על בריאות הציבור.
הביקורת בוצעה במהלך דצמבר 2022 ובחנה את ההתנהלות בשנים 2020-2022 .
44
ממצאים והמלצות
1. חוק עזר לטיפול במבנים מסוכנים–
לעירייה קיים חוק עזר לטיפול במבנים מסוכנים משנת 1988. חוק העזר מפרט את האחריות של בעלי הבניינים על מבנה מסוכן, את הסמכות הקיימת לראש העירייה לדרוש מבעלי הבניין לבצע שינויים והתאמות לשמירה על שלום ובריאות הציבור.
2. טיפול במבנים מסוכנים באמצעות קידוםתוכניות תמ"א 38 להתחדשות עירונית
עיריית רעננה קידמה ומעודדת פרויקטים רבים של פרויקט תמ"א 38 במהלך השנים האחרונות, במטרה לאפשר לבעלי דירות במבני מגורים ישנים (שאינם עומדים בדרישות תקן 413 לעמידות מבנים ברעידות אדמה), לחזק את הבניין שלהם מפני רעידות אדמה באמצעות מתן תמריץ כלכלי ותכנוני, ובפרט לצורך קידום פרויקט זה בבניינים שהיתר הבניה להקמתם התקבל לפני יום ה 1.1.1980 .
בכך פועלת העירייה לקידום וטיפול במבנים בעלי מסוכנות גבוה
45
3. טיפול במבנים מסוכנים-בחינת קובץ מבנים מסוכנים פוטנציאליים מפ"י:
במסגרת עדכון של המרכז למיפוי ישראל (מפ"י) , הוגש לכלל הרשויות רשימת מבנים בעלי פוטנציאל להיותם מבנים מסוכנים, לפי פרמטרים של גיל, קרבה לים, קיום קומת קרקע מפולשת (או חצי מפולשת) ומיקום הבניין במפת האזורים הסיסמיים.
קובץ מפ"י (מרכז למיפוי ישראל)מכיל 240 מבנים עם פוטנציאל סיכון ברעננה הקובץ שנשלח אודות מבנים עם פוטנציאל לרמת סיכון גובה ממפ "י (מרכז למיפוי ישראל) בנובמבר 2021, לא נבחן והמבנים שצוינו במסגרתו, לא נבדקו ו/או לא נקבעה תוכנית רב שנתית לבחינתם.
הכלי שפותח ע"י מפ"י (מרכז למיפוי ישראל) מאפשר לרשות המקומית להשתמש בו ולטייב את בסיס הנתונים ואף לערוך את תוכנו.
הביקורת ממליצה שאגף ההנדסה ייבחנו את קובץ הנכסים האמור ושמהנדס העיר יפעל לקבלת החלטה לגבי ניהול המידע בו וככל שיידרש - בהתאם לשיקולו המקצועי-
ייבחנו הנכסים ורמת מסוכנותם.
46
4. נוהל בנושא טיפול במבנים מסוכנים-
לא קיים בעירייה נוהל המגדיר את אופן איתור או הטיפול במבנים מסוכנים, אשר מגדיר את שיטת העבודה לאיתור ובדיקת מבנים שעשויים להיות מסוכנים, הגדרת רמות סכנה שונות, ניהול המידע לגביהם, פיקוח תקופתי ומעקב אחר תיקון ליקויים ע"י דיירים (כנדרש בחוק העזר).
כמו כן, מ לבד אחריות מהנדס העיר על הטיפול בנושא, לא ברור מה מדרג האחריות הפנימית באגף לבחינת המבנים וטיפול במכתבי הדרישה לדיירים, מעקב אחר טיפול וכו'.
במהלך הביקורת, המליצה הביקורת לערוך לאלתר נוהל עבודה שיגדיר שיטת עבודה מחייבת לטיפול במבנים מסוכנים, מפאת חשיבותו.
בין היתר על הנוהל לכלול, מלבד אחריות המהנדס את מדרג וסדר הפעולות של בעלי התפקידים השונים הכולל בחינת המבנים, איתור סכנות, שליחת מכתבים ומעקב טיפול אחריהם. כמו כן יש לכלול בנוהל את אופן איתור מבנים מסוכנים ככלל וכן אופן טיפול מבנים פוטנציאלית לסכנה, כפי שאותרו בקובץ מפ"י (ראה ממצא 2 בנושא
יש לציין כי במועד ביצוע הביקורת, ובהמשך לדיון בנושא מבנים מסוכנים, החל האגף לערוך נוהל עבודה בנושא להסדרת התחום.
47
5. הגדרת רמת סכנה למבנים
לא קיימת הגדרה לרמת מסוכנות של מבנים ואין כל ניהול ידע של מבנים שאותרו כמסוכנים בעירייה ורמת הדחיפות לטיפול בהם.
מומלץ לקבוע קריטריונים מפורטים ושקופים, להכרזה על מבנה כמבנה מסוכן, אשר על בסיסם יבדקו המבנים ויוודאו כי הסכנה תוסר. מומלץ להגדיר רמות מסוכנות למבנים, בהתאם לאופי הטיפול במבנים, ל סיכון הנובע מהם או לרמת הדחיפות בטיפולם.
6. מבנה מסוכן ומעקב אחר טיפול בו
לא קיימת בעירייה רשימת מבנים מסוכנים, בהם אותרו ליקויים ובגינם הופקו מכתבי טיפול לתושבים ע"י אגף ההנדסה.
מעבר לכך לא כל המכתבים שנשלחו לתושבים אותרו וקיים חוסר בהירות לגבי הגורם המפיק את המכתבים, אין תיעוד ושמירה של מכתבים אלו וכך, כפועל יוצא, יש קושי לבצע מעקב רטרואקטיבי אחר נכסים מסוכנים שאותרו בעבר ולא טופלו.
מומלץ לקבוע את אופן הטיפול במבנים שאותרו כמסוכנים- כולל ניהול קובץ נכסים מסוכנים ורמות סיכון, תיעוד מכתבים שנשלחו לתושבים ובהם מהנדס העיר מודיע על סכנה במבנה ודורש מהדיירים לפעול לתיקונו וכן ניהול ומעקב אחר תיקון הליקויים ע"י הדיירים בהתאם ללוחות זמנים מחייבים.
כמו כן הביקורת ממליצה שמבנים שיוגדרו ברמת סיכון גבוה, יוצגו ככאלו בדיוני הועדה לתכנון ובנייה – בבואה לדון במבנים אלו, כדי שהנושא יילקח כחלק ממכלול השיקולים הכולל לגבי המבנה.
48
7. טיפול בפניות מוקד שהוגדרו כמבנים מסוכנים
פניות בנושא מבנים מסוכנים, מתקבלות ע"י המוקד או ישירות לאגף ההנדסה.
במסגרת הביקורת, בדקה הביקורת את אופן הטיפול בפניות שהתקבלו במוקד אודות מבנים מסוכנים והוגדרו בסיווג זה ע"י מוקד העיריה.
אותרו 43 פניות למוקד העירוני שסווגו כטיפול במבנים מסוכנים בין השנים 2020-2022 .
אופן הטיפול המקובל בעירייה בנושא מבנים מסוכנים הוא ע"י בדיקת מפקח בנייה בשטח, צילום המבנה והערכת הסיכון. לעיתים צילום המבנה נשלח למהנדס הרשות לבחינה.
בכל מקרה בו אותר מבנה עם סיכון לשלום הציבור- נשלח מכתב מטעם מהנדס הרשות לתושבים להסרת/טיפול במפגע.
פניה באמצעות המוקד, זוהי אחת מהדרכים לדיווח אודות מבנים מסוכנים.
להלן פרוט פניות תושבים בנושא מבנים מסוכנים בשנים 2020-2022, כפי שהתקבלו
וסווגו במוקד העירוני:
מס"ד
מסוכנות
לפי קובץ
מפ"י נושא הפנייה
תאריך
הפנייה
1 + הצפות על הגג וסכנת קריסה ינו-20
2 - מכסה ביוב פתוח- סכנה בנכס לפני פינוי בינוי פבר-20 3 - בחומה מפרידה יש סדק פבר-20
4 - מרפסת עם סדקים אוג-20
5 - נפער בולען בחצר הבניין נוב-20
6 - בניין שנופל ממנו בוץ דצמ-20
7 - שקיעת אדמה סביב הבניין פבר-21
8 - סדקים בקירות חומה ביןהבתים יונ-21
9 - עמודים משופעים ונוטים ליפול בבניין בבניה יול- 21 10 + נפילת בטון מהתקרה ונזילות (עסק) יול- 21
11 + תזוזות במבנה מעבודות תמ"א, סדקים ביסודות אוג-21 49
מס"ד
מסוכנות
לפי קובץ
מפ"י נושא הפנייה
תאריך
הפנייה
12 - שקיעת אבנים משתלבות בכניסה לגן ספט-21
13 + תנודות חזקות כתוצאה מהריסות פינויבינוי אוק-21 14 + פרגולת עץ בסכנת התמוטטות בכניסה לשביל נוב-21 15 + עמודי הבניין חלודים ובמצב רע, סכנת קריסה נוב-21 16 - רצפה רועדת מעל הספרייה חט"ב רימון דצמ-21 17 - חפירות במזמן הליך תמ"א גרמו לתזוזת הקרקע דצמ-21 18 - קיר בניין נוטה ליפול דצמ-21
19 + התמוטטות התקרה בזמן קידוח דצמ-21
20 ברזלים חשופים בעמודי הבניין דצמ-21
21 + הצטברות מי גשמים בגג דצמ-21
22 + נזילות מים משטח פרטי לציבורי דצמ-21
23 מבנה צמוד לשביל בסכנת קריסה ינו-22
24 + ריצוף חניה קורס פנימה ינו-22
25 - פס מתכתבבניין שעומד לטיפול ינו-22
26 -
אריחים נופלים מקיר בית העלמין. דווח על סכנה
להולכי הרגל ינו-22
27 - נפילות טיח וברזלים חשופים בחניית הבניין פבר-22 28 - נשירת אריחים מפסיפס הבניין (פניה חוזרת מרץ-22 29 - מבקש בדיקה הנדסית של בניין בן 40 מרץ-22
30 - חור בקיר ליד מתחם נינג'ה, סכנת נפילה לילדים מרץ-22 31 - סדקים גדולים בקירות הדירה מרץ-22
32 - אבנים נופלות מחזית הבניין מרץ-22
33 - קיר בסכנת קריסה מרץ-22
34 - בניין בהריסה ללא אמצעי בטיחות מסביבו מרץ-22 35 - חומה סדוקה בסכנת קריסה אפר-22
36 - נזילת מים בתקרת קומת הקרקע אפר-22
37 - אירוע רב משתתפים וציוד כבד בגג הבניין אפר-22 38 - נפילת אבנים מחומה גדולה מאי-22
50
מס"ד
מסוכנות
לפי קובץ
מפ"י נושא הפנייה
תאריך
הפנייה
39 + בור נפער ליד עמוד תומך אוג-22
40 - תקרות מתפוררות וברזלים חלודים אוג-22
41 - קריסת החניה הקדמית חשש לבאר מים מתחתיה ספט-22 42 - הצבת בריכת שחייה גדולה על גג הבניין ספט-22 43 - קיר סדוק חוששים מקריסה נוב-22
51
7.1 ניהול פניות מוקד– בהתאם לקובץ מבנים מסוכנים פוטנציאליים של מפ"י.
במהלך נובמבר 2021, שלח מרכז השלטון המקומי מכתב ריכוז נתונים על מבנים בפוטנציאל סיכון גבוה שפותח ע"י המרכז למיפוי ישראל (מפ"י) בהתאם לפרמטרים של גיל המבנה, קרבה לים, קיום קומת קרקע מפולשת ומיקום בהתאם לאזורים סיסמיים.
הכלי שפותח מאפשר לרשות המקומית להש תמש ולטייב את בסיס הנתונים ואף לערוך את תוכנו.
נבחנו פניות המוקד שהתקבלו, בנוגע לכתובות שהוגדרו כבעלות פוטנציאל להיות נכס
מסוכן כמפורט לעיל, ונבחן הטיפול בהם, כמפורט:
מס"ד
מהקובץ
הכולל
מסוכנות
לפי
קובץ
מפ"י תלונה תאריך טיפול הערות
1 +
הצפות על הגג
וסכנת קריסה ינו-20
נבדק ע"י מהנדס העיר שקבע
שאין סכנת קריסה הושלם
10 +
נפילת בטון
מהתקרה ונזילות יול-21
לאחר ביקור מפקחים, הוחלט
שעל הדיירים לטפל ברטיבויות
במקום. בוצעה בדיקה כי אכן
הדיירים תיקנו את הליקוי הושלם
11 +
תזוזות במבנה
מעבודות תמ"א,
סדקים ביסודות אוג-21
מהנדס הגיע לבדוק את המבנה
רק לאחר כחודש ממועד הפניה,
למרות שמדובר במבנה בעל רמת
סיכון גבוה פוטנציאלית. הוחלט
שאין בעיה במבנה.
לוחות זמנים ארוכים לטיפול
במבנה
13 +
תנודות חזקות
כתוצאה מהריסות
פינוי בינוי אוק-21
מפקח ביקר במקום וקבע כי אין כל
סכנה
לא ברור האם נבדק ע"י
מהנדס
14 +
פרגולת עץ בסכנת
התמוטטות בכניסה
לשביל נוב-21
הועבר לפיקוח העירוני צויין שלא
נראה מבנה בתמונות
לא ברור האם הפיקוח הגיע
למקום ובדק
15 +
עמודי הבני ין
חלודים ובמצב רע,
סכנת קריסה נוב-21
בוצעה ביקורת בשטח . נמצא כי
יש נשירת טיח מעמודי הבנ יין
בקומה מפולשת, דבר המהווה
מפגע בטיחותי לדיירי הבניין. יצא
מכתב מהמהנדס עם דרישה לתיקון לא בוצע מעקב אחר התיקון 19 +
התמוטטות
התקרה בזמן
קידוח דצמ-21
מפקח היה במקום, ונקבע שאין
סכנה
לא ברור האם נבדק ע"י
מהנדס
21 +
הצטברות מי
גשמים בגג דצמ-21
שוחחו עםהפונה מס' פעמים-
מדובר במבנה פרטי שלא מטופל
לא ברור האם נשלח מכתב
התראה לדיירים והאם נבדק
טיפול בליקוי
22 +
נזילות מים משטח
פרטי לציבורי דצמ-21
מפקח במקום קבע כי מדובר
בתפר התפשטות בבניין לפני
תמ"א. אין נזילה ואין סכנה הושלם
24 +
ריצוף חניה קורס
פנימה ינו-22
הדיירים התבקשו לטפל. במקום
הוצבו מחסומים. הדיירים שלחו
צילום ובו תיקון הליקוי הושלם
39 +
בור נפער ליד עמוד
תומך אוג-22
מפקח קבע כי יש להזמין
אינסלטור לטיפול במבנה בשטח
הפרטי. לא נמצא תיעוד
להשלמת בדיקה שאכן הנושא
טופל ע"י הדיירים
לא ברור האם נשלח מכתב
התראה לדיירים והאם נבדק
טיפול בליקוי
52
מכיוון שלא נעשה כל שימוש בקובץ מפ" י (מרכז למיפוי ישראל) של מבנים בעלי רמת סיכון גבוהה, נמצא כי מבנים בעלי פוטנציאל גבוה למבנה מסוכן (בהתאם להערכת מפ"י, כפי שפורט ברקע), לא קיבלו מעמד "מיוחד" בבדיקה ולא ניתנו דגשים בבדיקה.
כך לדוגמא, מקרה בו מהנדס הגיע לבדוק תלונה של תזוזות במבנה מעבודות תמ"א וסדקים ביסודות במבנה מסוכן פוטנציאלית, לאחר כחודש ממועד פתיחת הקריאה (אוג' 21 .)
כמו כןנמצא מבנה שאכן אותרו בו ליקויים שנדרשים תיקון ויצא מכתב מהנדס בגינו, אולם לא נבדק שדיירי הבניין טיפלו בנושא.
ביתר המקרים לא ברור האם נשלח מכתב התראה לדיירים לתקן במבנה, מכיוון שאין תיעוד מלא למכתבים אלו שכאמור מהווים אסמכתא להיות המבנה מסוכן.
הביקורת ממ ליצה שקובץ מפ"י (מרכז למיפוי ישראל) של מבנים עם פוטנציאל לסיכון יתר, ינוהל כך שמבנים המופיעים בו יקבלו מעמד מיוחד בעת פתיחת קריאת מוקד המסווגת כמבנה מסוכן.
יש מקום לתעד תיעוד מלא את כל המכתבים הנשלחים בשל מבנים מסוכנים, ולבחון תיקון הליקויים הנדרשים ואישור מהנדס קונסטרוקטור בנושא.
8. דיונים בנושא מבנים מסוכנים-
עם זאת , נמצא כי במהלך הביקורת - ינואר 2023, התקיים דיון בוו עדה לתכנון ובנייה בנושא ניהול וטיפול באבני פסיפס אשר נופלים מבניינים (כמבנה מסוכן) במספר אזורים
בעיר והתקבלו החלטות בנושא.
לא אותרו דיונים והחלטות נוספות בנושא בין השנים 2020-2022 .
53
9. מקצועיות ואחריות בנושא מבנים מסוכנים
האחריות על בדיקת מסוכנות מבנים חלה על מהנדס העיר, אולם נמצא כי בדיקות מבנים מסוכנים מבוצעות ברובן תחילה ע"י מפקחי בנייה, אשר לא עברו הסמכה/הדרכה מקצועית בנושא זה.
הביקורת ממליצה שנושא הטיפול במבנים מסוכנים, מלבד ניהולו ע"י מהנדס העיר, יילווה באנשי מקצוע האמונים לאיתור ובחינה של מסוכנות מבנים ומוסמכים לכך-
כקונסטרוקטורים.
מלבד זאת, הביקורת ממליצה שכוח עזר לטיפולך בנושא- וככל שמהנדס הרשות בוחר להמשיך ולהפעיל את מפקחי הבנייה, לבחינה ראשונית של מבנים - יקבל הדרכה מתאימה בנושא 'מבנים מסוכנים'.
54
:1 נספח
עזר לרעננה (מבנים מסוכנים), התשמ"ט1988 -
פורסם חש"ם 387 , תשמ"ט13.11.1988 ,) עמ 63
בתוקף סמכותה לפי סעיפים 236 ,249(13) ו250- לפקודת העיריות, מתקינה מועצתעירית רעננה חוק עזר זה:
הגדרות
1. בחוק עזר זה-
"אחראי לביצוע העבודה" -אחד או יותר מאחד מאלה:
(1) בעל ההיתר לביצוע העבודה לפי הוראות כל דין (2) מי שמוטלת עליו החובה להשיג היתר לביצוע העבודה לפי הוראות כל דין (3) בעל הבנין
(4) המבצע בפועל אתהעבודה;
(5) האחראי לעבודה, לרבות האדריכל, המהנדס, הקבלן, סוכניהם וכן עובדים שהם מעסיקים "בנין" - כל מבנה, בין שהוא קבוע ובין שאינו קבוע, בין שהוא בנוי בטון, טיט, ברזל, עץ, פח או כל חומר אחר לרבות-
(1) כל יסוד, קיר תומך, גג, ארובה, מרפסת, גזוזטרה, כרכובאו בליטה וכן חלק של בנין או כל דבר המחובר אליו;
(2) סוללת עפר, מדרגות, גדר, משוכה או מבנה אחר הגודר, מקיף או תוחם או מיועד לגדור, להקיף או לתחום שטח קרקע או חלל;
(3) בור, שוחה, תעלה, חפירה, חציבה, וכל שינוי של פני הקרקע
"בעל בנין" -אחד או יותר מאחד מאלה:
(1) אדם הרשום בפנקס מקרקעין המתנהל לפי כל חיקוק, כבעל, כחוכר לדורות או כחוכר, בין שהוא רשום כבעל יחיד בנכס ובין בשיתוף עם אחרים;
(2) אדם שהוא הבעל, החוכר לדורות או החוכר, אף אם אינו רשום כאמור בפסקה 1), בין שהוא בעל יחיד בנכס ובין בשיתוף עם אחרים;
(3) אדם המקבל או הזכאי לקבל הכנסה מנכס, או שהיה מקבלה אילו הנכס היה נותן הכנסה, בין בזכותו הוא ובין כמורשה, כנאמן או כבא -כוח;
(4) דייר לפי חוק הגנת הדייר 1972-, שוכר או שוכר משנה, לרבות מחזיק (5) בעל דירה כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ"ט1969- ;
(6) נציגות בית משותף כמשמעותה בחוק המקרקעין, התשכ"ט 1969-;
"העיריה -עירית רעננה;
"מהנדס" - כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח1958-, שמינתה מועצת העיריה להיות למהנדס לענין חוק עזר זה, לרבות מי שהמהנדס העביר אליו בכתב את סמכויותיו לפי חוק עזר זה, כולן או מקצתן;
55
"מחזיק -אדם המחזיק למעשה בנכס, או בכל חלק ממנו, כבעל, כדייר, כשוכר, כשוכר משנה או בכל אופן אחר;
"מפקח" -מי שראש העיריה מינה אותו להיות מפקח לענין חוק עזר זה;
"נכס" - בנין, בית או מקרקעין או כל חלק מהם, בין שהם תפוסים ובין שאינם תפוסים;
"עבודה" -חפירה, חציבה וכל שינוי של פני הקרקע, הקמתו של בנין או הריסתו, כולו או מקצתו, הוספה או כל שינוי לבנין קיים וכל תיקון בו;
"ראש העיריה" -לרבות אדם שראש העיריה העביר אליו בכתב את סמכויותיו לפי חוק עזר זה, כולן או מקצתן;
"רופא" -רופא מורשה כמשמעותו בפקודת הרופאים 1976-, שמינתה מועצת העיריה להיות רופא לענין חוק עזר זה, לרבות מי שרופא העביר אליו בכתב את סמכויותיו לפי חוק עזר זה, כולן או מקצתן.
עריכת בדיקה
2. )א( בעל בנין חייב להחזיק את הבנין במצב המבטיח את שלום המחזיקים, את שלום הציבור ואת בטחון
הנכסים הסמוכים לבנין.
)ב( היה לבעל הבנין או למחזיק בו יסוד סביר להניח כי הבנין נתון עלול לסכן את המחזיקים, את הציבור או את הנכסים הסמוכים לו, יודיע על כך מיד למהנדס ויבקש בדיקת הבנין.
(ג) המהנדס או הרופא יערכו מזמן לזמן, בין ביזמתם, בין לבקשת ראש העיריה ובין לבקשת בעל בנין או המחזיק בו, בדיקה של בנין העלול לסכן את המחזיקים, את הציבור או את הנכסים הסמוכים לבנין, ולהגיש חוות-
דעת לראש העיריה תוך 24 שעות לאחר עריכת הבדיקה (ד) נערכה בדעקה לבקשת בעל בנין המחזיק בו על פי הוראת סעיף קטן (ב) לעיל – ישלם המבקש לעיריה אגרה בשיעור של 100 שקלים חדשים לכל בדיקה
(ה) אם יש צורך לערוך בדיקה נוספת על ידי גורם חוץ, לפי דין וחשבון של המהנדס, תיערך הבדיקה על חשבונו של בעל הבנין.
דרישה לביצוע עבודות
3. )א( סבור ראש העיריה, על פי חוות-דעת של המהנדס או הרופא, כי בנין עלול לסכן את המחזיקים, את
הציבור או את הנכסים הסמוכים, רשאי הוא בהודעה בכתב, לדרוש מבעל הבנין לבצע את העבודות ולנקוט את אמצעי הזהירות המפורטים בהודעה באופן ובתוך התקופה שנקבעו בהודעה.
(ב) להודעה לפי סעיף קטן (א) יצורף העתק מחוות-הדעת של המהנדס או הרופא, או תמצית של חוות-
הדעת האמורה.
עבודות הגורמות לסכנה
4. )א( המבצע עבודה חייב לבצעה באופן שאינו מסכן את העובדים או את הנכסים הסמוכים למקום ביצוע
העבודה או את הציבור.
)ב( סבור ראש העיריה, על פי חוות-דעת של המהנדס או הרופא, כי עבודה בוצעה או מבוצעת באופן המסכן את העובדים או הנכסים הסמוכים למקום ביצועה או את הציבור, רשאי הוא בהודעה בכתב, לדרוש מהאחראי לביצוע העבודה לנקוט את האמצעים הדרושים למניעתה או להסרתה של סכנה כאמור, באופן ובתוך התקופה שנקבעו בהודעה, כן רשאי ראש העיריה להורות על הפסקת העבודה עד לגמר נקיטת האמצעים כאמור.
56
(ג) להודעה לפי סעיף קטן (ב) יצורף העתק מחוות-הדעת של המהנדס או הרופא או תמצית של חוות-הדעת האמורה.
(ד) סבור המהנדס כי קיימת סכנה מיידית לחיי אדם או לשלום הציבור בשל ביצוע עבודה, רשאי הוא להורות על הפסקה מיידית של העבודה ועל נקיטת האמצעים הדרושים להסרת הסכנה המיידית או למניעתה; תקפה של הוראה כאמור יפקע לאחר תום 48 שעות, אלא אם היא אושרה בידי ראש העיריה אחריות לביצוע עבודות
5. )א( בעל בנין או אחראי לביצוע העבודה שקיבלו הודעה כאמור בסעיפים 3(א) או 4(ב), או הוראה כאמור
בסעיף 4(ד), חייבים למלא אחריה
)ב( לא מילאו בעל בנין או האחראי לביצוע העבודה אחר הדרישה שבהודעה לפי סעיפים 3(א) או 4(ב) או אחר ההוראה לפי סעיף 4(ד), או ביצעו עבודה או נקטו אמצעים שלא לפי הפרטים, התנאים או מועדים המפורטים בהודעה או בהוראה, רשאית העיריה לבצע העבודה ולנקוט האמצעים, ולגבות מבעל הבנין או מהאחראי לביצוע העבודה את ההוצאות.
ביצוע עבודה על ידי העיריה
6. (א) אישר המהנדס או הרופא, לאחר בדיקה, כי בנין נתון במצב שיש בו משום סכנה למחזיקים, לציבור או
לנכסים הסמוכים, רשאי ראש העיריה או הממונה על המחוז ליתן צו לסגור מיד את הבנין ולפנות ממנו את הדיירים;
סירבו הדיירים לפנות את הבנין, ניתן לפנותם באמצעות המשטרה; כן רשאית העיריה לבצע העבודות הדרושות לשם סגירתו של הבנין או הריסתו ולגבות את הוצאות הביצוע מבעל הבנין.
(ב) לא תבוצע הריסה של בנין לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שנמסרה לבעל הבנין הודעה על כוונת העיריה לבצע את ההריסה וניתנה לו שהות של שבעה ימים להגיש השגותיו לראש העיריה.
(ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו במקרים שבהם אישר המהנדס כי בנין נתון בסכנה של התמוטטות מיידית.
(ד) אישר המהנדס כי בנין נתון בסכנה של התמוטטות מיידית, רשאי ראש העיריה או המהנדס לצוות על פינויו, סגירתו או הריסתו המיידית; סירבו הדיירים לפנות את הבנין, ניתן לפנותם באמצעות המשטרה; במקרה האמור רשאית העיריה להרוס את הבנין ולגבות את הוצאות הביצוע מבעל הבנין.
(ה) בוצעו עבודות סגירה או הריסה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ד), לא ישנה אדם, לא ירשה ולא יאפשר שינוי במצב הבנין, לרבות כניסה או פריצה לבנין שנסגר, ביצוע עבודה בבנין או שימוש שבו, אלא אם השינוי הותר כדין.
אישור סכום ההוצאות
7. אישור בכתב מאת המהנדס בדבר סכום ההוצאות לפי סעיפים 5 או 6, ישמש ראיה לכאורה לדבר
סמכות כניסה לנכס ובדיקתו
8. )א( ראש העיריה, המהנדס, הרופא או המפקח רשאים להיכנס בכל עת סבירה לכל נכס כדי לברר את מצבו
של כל בנין או כדי לערוך בדיקה, לבצע כל עבודה ולנקוט כל אמצעים בהתאם להוראות חוק עזר זה.
57
)ב( סבור המהנדס כי מצבו של בנין מחייב עריכת בדיקה, רשאי המהנדס לדרוש מבעל הבנין או מהאחראי לביצוע עבודה לבצע את הבדיקה ולהמציא למהנדס את תוצאותיה תוך התקופה שיקבע.
(ג) לא יפריע אדם לראש העיריה, למהנדס, לרופא או למפקח ולא ימנע בעדם להשתמש בסמכויותיהם או לבצע את תפקידיהם לפי חוק עזר זה.
אחריות חבר בני אדם
9. נעברה עבירה לפי חוק עזר זה בידי חבר בני אדם, יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה
היה, באותו חבר בני אדם, מנהל פעיל, שותף - למעט שותף מוגבל - או עובד מינהלי בכיר האחראי לאותו תחום, זולת אם הוכיחו שהעבירה נעברה שלא בידיעתם וכי נקטו כל האמצעים הסבירים כדי למנעה.
מסירת הודעות
10. (א מסירת הודעה לפי חוק עזר זה תהא כדין אם נמסרה לידי האדם שאליו היא מכוונת, או נמסרה במקום
מגוריו או במקום עסקו הרגילים או הידועים לאחרונה לידי אחד מבני משפחתו הבוגרים או לידי כל אדם בוגר העובד או מועסק שם, או נשלחה בדואר במכתב רשום לאותו אדם לפי מען מגוריו או עסקו הרגילים או הידועים לאחרונה, או הוצגה במקום בולט באחד המקומות האמורים או על הנכס שאליו היא מתייחסת, או הוכנסה לתיבת הדואר הנושאת את שמו של האדם או של עסקו, או פורסמה בשני עתונים יומיים הנפוצים בתחום העיריה שאחד מהם לפחות הוא בשפה העברית.
(ב) הודעה שיש למסור לפי חוק עזר זה לבעל בנין או למחזיק בו יראו אותה כאילו נערכה כהלכה, אם נערכה אליו כ"הבעל" של אותו בנין, ללא כל שם או תיאור נוסף.
ביטול
11. חוק עזר לרעננה (הריסת מבנים מסוכנים), התשכ"ג1963- - בטל
כ"ד באלול התשמ
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]