פרוטוקול ישיבת הועדה לקידום הילד · 29/06/2022
סיכום ועדה לקידום מעמד הילד
, בהשתתפות: ZOOMהפגישה התקיימה בתאריך ה
ויו"ר הועדה לקידום מעמד הילד העיר ראש מ"מ - אשר חגי החינוך אגף מנהלת - איתיאל אורית
חברתיים לשירותים אגף מנהלת - טאושטיין גילה
החינוך ומנהלת מחלקת נוער, צעירים וסטודנטים אגף מנהלת. ס – מנדלסון אירית ילדים גני מחלקת מנהלת - דוד נירית
החינוכי הפסיכולוגי השירות מנהלת - פלר טובה
ומשפחה פרט מחלקת מנהלת - כהן שרה
360 בסיכון ולנוער לילדים המחלקה מנהלת - קסוטו ריקי מחלקה מנהל - והאכיפה הביטחון אגף - סרוסי אבי
וצעירות נערות מחלקת - ליטוין מעיין
וצעירים לנערות היחידה מנהלת - גולן קמליה
יסודי חינוך מחלקה מנהלת סגנית - קורן ניבה
העירונית ההורים הנהגת ר"יו - דלח עינב
אורית:
ה' אב תשפ"ב
02
סימוכין
הוועדה לקידום מעמד הילד הינה ועדה סטטוטורית משותפת לרווחה ולחינוך הנתונים יוצגו ע"י ריקי קסוטו , מנהלת מחלקת ילדים ונוער בסיכון מטעם התוכנית הלאומית
התכנית מתוקצבת ע"י
ברמת גן מופעלים תחת התכנית ובתקצוב משותף המרכז לגיל הרך בעמידר ומרכז המתבגרים .
ריקי
רקע לתכנית
במטרה לצמצם את היקף הילדים ובני הנוער החיים במצבים המסכנים אותם.
התוכנית היא בין משרדית וכוללת את משרד החינוך, משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד הקליטה ומשרד הפנים.
התכנית פועלת ב
שלושה בסיסים לתוכנית
סמכות ואחריות – התוכנית מאפשרת לרשויות לבחור את המענים .1 המתאימים ביותר מתוך מגוון תכניות שמציעים משרדי הממשלה הוא קבלת החלטות –הילדים במרכז וסדרי העדיפויות באמצעות עבודה בין- .2 משרדית
שפה אחידה ל"מיהו ילד בסיכון" ומדידה משותפת עבודה מבוססת נתונים, .3 יש מערכת ממשלתית ודרכה אנחנו נותנים כל מענה
מיהו ילד בסיכון?
ילדים ובני נוער בגיל לידה עד
ובמשפחתם וכתוצאה מכך נפגעה יכולתם לממש את זכויותיהם.
תחומי הסיכון בהתאם לאמנה לזכויות הילד:
פגיעה בבריאות פיזית ונפשית •
השתייכות למשפחה •
למידה ורכישת מיומנויות •
ביטחון ורווחה רגשית •
השתייכות חברתית •
הגנה מפני התנהגויות סיכון •
הגנה מפני אחרים •
מצבים מגבירי סיכון
מצוקה כלכלית •
מצבי משבר במשפחה •
מעברים, הגירה והשתייכות לקבוצות מיעוט •
מוגבלויות ולקויות למידה •
איך מתנהלת התוכנית ברשות
ועדה יישובית אצל מנכ"ל העירייה פעמיים בשנה •
ועדה מחוזית בהשתתפות מפקחים מחוזיים אחת לשנתיים •
ועדות גילאיות בין משרדיות פעמיים בשנה – פעמיים בשנה נפגשים רווחה •
חינוך, בריאות, קליטה ועלייה וביטחון לוועדה של הגיל הרך , היסודי והעל יסודי
צוותים מלווים בתוך המענים – בתוך המענים של •
חינוך-רווחה במטרה למקצע את המענים ולעשות עבודה בין-משרדית בתוך המענים יש לנו את היחידה ההתפתחותית ברמת עמידר היחידה שייכת לאגף החינוך בפיקוח משרד הבריאות •
קבוצות הגיל לידה •
תקציב התוכנית הלאומית הוא •
המענה השני הוא מרכז הורים מתבגרים
שייך לאגף לשירותים חברתיים •
קבוצות גיל •
100 •
היקף התקציב הוא •
סך התקציב שיש לעיר בתוכנית הלאומית הוא
אורית:
העיר קיבלה מחמאות מהמנהלות המחוזיות על זה שבחרנו כעיר לשים התקציב על 2
מענים אבל לא יצרו שני מנגנונים יציבים לעיר. העיר גם מוסיפה תקציב לשני המנגנונים האלה.
ריקי
נתונים מתוך המענים
היחדה ההתפתחותית רמת עמידר לשנת
מספר הילדים שנמצאים בקצה רצף הסיכון ומשולבים במענה מבנות ורוב הגילאים הם
במרכז המתבגרים הנתונים מתהפכים ויש יותר בנות מבנים, ורוב הגילאים הם 15
מאפייני הסיכון
כשאנחנו ממלאים את הדוחות אנחנו בודקים מהם מאפייני הסיכון של הילדים המשולבים במענה.
קיום פיזי בריאות והתפתחות – האם הילדים מקבלים את כל מה שהם •
צריכים ברמה הפיזית וההתפתחותית. טיפול פיזי לא מתאים, האם יש השגחה הורית או לא, האם יש להורה קושי בטיפול בילד.
השתייכות למשפחה – הקושי בקשר הרגשי של הילד עם ההורה, קושי •
בהתמודדות ההורים עם התמודדות הילדים והצבת גבולות. אפשר לראות שיש יותר קושי בגילאי
למידה ורכישת מיומנויות – מתייחס לנושא של הורים שמתקשים לתת •
העשרה לילד, מן הסתם רואים את זה יותר בגיל הרך. הגיל הרך אנחנו נותנים יותר מענה באיתור ומניעה ולכן אפשר לראות שכן יש הורים שנותנים לילדים את המענים הפיזיים והבריאותיים שהם צריכים.
רווחה ובריאות רגשית – קושי רגשי. בגיל הרך אנחנו מדברים על הרטבה, •
בגילאים הבוגרים יותר זה הפרעות אכילה, חרדה, תגובה רגשית שאינה תואמת את הסיטואציה.
השתייכות ושייכות חברתית – ילדים שמתקשים לייצר קשר עם אחרים •
וילדים שקשה להם להשתלב בתוך המסגרת. פה אנחנו רואים שהנתונים דומים גם גיל הרך וגם ביסודי.
הגנה מפני אחרים – להגן על הילדים מפני ניצול כלכלי/פיזי/רגשי, אם זה •
מתוך המשפחה או מישהו אחר
הגנה מפני התנהגויות סיכון – את זה אנחנו לא רואים במענים. מדבור •
בילדים שרוצים לפגוע בעצמם
תיאור חוזקות הילדים המשולבים במענים
כשאנחנו מדברים על ילדים אנחנו גם מתייחסים לחוזקות שלהם. יש מספר
פרמטרים שאנחנו בודקים:
תפיסה עצמית חיובית – ילדים שמגלים עניין בסביבה, מסתגלים לשינויים, •
דוחים סיפוקים ומרגיעים את עצמם. אנחנו רואים שבגיל הרך יש יותר יכולות רגשיות וחברתיות – אומרים מה הם מרגישים, מביעים דאגה לזולת, •
מאפשרים לאחרים דעת מה הם צריכים
מעורבות חברתית – יוזמים פעילות משותפת עם ילדים אחרים, פעילים •
בתוך קבוצה
מצוינות – הדרך שבה ילדים משתמשים בדימיון, ביכולת שלהם לגוון בתכני •
המשחק ליצור תכני משחק
קשר הורה-ילד – הורים שמזהים ומתייחסים לשינוי במצב הרגשי של הילד, •
מעודדים ומשבחים הזדמנויות ומעודדים לקחת אחריות בשנת
הכלים הרגשיים של הילד וזיהוי הפוטנציאל הרגשי.
המענים בעיר – מצ"ב מצגת
ניתן לראות במענים את שיתוף הפעולה ושילוב של האגפים השונים, מה שמביא לידי ביטוי את תפיסת
חלקיו.
אתגר עירוני - בריאות הנפש (ניכר גם ברמה הארצית אנחנו מתמודדים עם קשיים רגשיים שהתעצמו בעקבות משבר הקורונה – הציפייה לחזרה לשגרה, המתחים המצטברים במשפחות, המשבר הכלכלי, החשש מהתמודדות בחזרה למסגרות הלימודיות וההתמכרות למדיה.
האתגרים :
זמני המתנה ארוכים לאבחון פסיכיאטרי של שנה ויותר •
מענה טיפולי – גם אם הילד אובחן, אין מספיק כוח אדם למענה טיפולי •
המתנה לבתי ספר עם אפיון נפשי – רשימות המתנה •
תלמידי חוץ עם אפיון נפשי – אין לנו בית ספר ששייך לבריאות הנפש ולכן •
אנחנו מוציאים תלמידים שלנו למסגרות חיצוניות
אורית:
החלטנו להביא לכאן את האתגר כי אנחנו אמנם נותנים מענה בבתי ספר לליקוי למידה מורכבים, בעיות על הספקטרום האוטיסטי, מענה לבעיות התנהגות מורכבות בספארי, ברמת אפעל ובסביון, אבל אין לנו מענה לבעיות נפשיות שלאט לאט מתרבות ומתעצמות. שוחחנו עם ראש העיר על הצורך לפתוח מסגרת לילדים עם בעיות נפשיות וזה בעצם האתגר כרגע. מדובר כיום ב נפשיות שאנחנו לא נותנים להם מענה מיטבי והם משובצים לפעמים בכיתות רגשיות שזה לא המקום שלהם. בבית ספר מסוג זה מדובר בשישה ילדים בכיתה.
נשמח לשמוע את דעתכם – רעיונות, תובנות והערות לדברים שריקי הציעה.
עינב:
אחד הנתונים האחרונים שהצגת הוא מטריד כי אם בעבר היו סיבות מאוד מסוימות להגדרת נוער בסיכון, היום בעקבות הקורונה הסיכון הוא הרבה יותר רחב. ילדים "נורמטיביים" היום נכנסים להגדרה של נוער בסיכון מטעמים רגשיים והתמודדויות רגשיות מאוד מורכבות. צריך לבחון המענה הרגשי שיש לתת לילדים מגילאים צעירים ועד גילאי
שביקשתם את זה, צריך לבחון איזה מענה ניתן לתת בעיר ולבדוק מה עוד ניתן לעשות.
אורית:
הצגנו עשרות מענים עירוניים תוספתיים. גם למורכבות רגשית יש ספקטרום. לכל ילד יש קשיים רגשיים כאלו ואחרים בגיל ההתבגרות ובצמתים משמעותיים בחיים.
יש גם אחריות אישית של המשפחה. אנחנו עושים הרצאות וסדנאות להורים.
כאן אנחנו מדברים על ילדים בסיכון שזו כמות יחסית נמוכה בעיר. בנוסף למענים שהוצגו יש גם את המסגרות הכוללניות כמו תיכון איתן, שנותנים מענה פרטני
וליווי. לקושי הרגשי צריך לתת מקום אבל הוא לא צריך לצבוע את כל התוכנית החינוכית. הורים הרבה פעמים רוצים לעקוף את הקושי אבל הוא חלק מתהליך של התפתחות, אנחנו צומחים ממשברים.
אנחנו הגשנו כרגע בקשה לפתוח מרכז הורים-מתבגרים נוסף בצפון העיר לאור הצלחת המרכז הקיים. בנוסף, המרכז לגיל הרך בגרונר עובר מקום וייתן מענה לאוכלוסייה רחבה יותר.
שרה:
במרכז מתבגרים-הורים יש משפחות שזה לא מספיק להם והן מקבלות גם מענה בתוך הבית במקרי קצה. יש צוותים שמתאימים את החליפה גם בתהליך היומיומי בבית.
מעיין עו"ס:
אנחנו מאוד עסוקים גם בחלק הנפשי. אנחנו מוצפים בפניות ועסוקים בלפתח את המענים. ריקי הזכירה את המט"ל ואת המרכז לנערה ונשמח לסיוע, ואנחנו עובדים בצורה מאוד אינטנסיבית בהפניות מבתי הספר. מט"ל יכול לתת מענים נוספים וחשוב מאוד שתהיה הפנייה ממוסדות החינוך למענים הרחבים יותר.
טובה:
תמיד יהיה פער בין הכמות של הילדים שצריכים סיוע לבין המענה. הפער היום הוא יותר גדול ושני הקצוות הועצמו. אחד מהם הוא הנושא של בריאות הנפש וקופות החולים שפחות מצליחים לתת את המענים וההמתנות מאוד מאוד ארוכות. לכן אנחנו כעיר מנסים להרחיב את המענים. שנה שעברה נפתחו שתי קבוצות לנעים שאותרו בבתי הספר. לפעמים לבתי הספר אין מענה מתאים.
חגי:
התוכנית עברה גלגולים ותוספות. נכון שבגלל שיש פה מורכבות של המון גורמים שמעורבים ביחד מכל הכיוונים בנושא שבסופו של דבר הוא נושא אחד, לא תמיד ניתן לתת את המענה הסופי כמו שהלקוח הסופי שלנו, התושב, ההורה באמת רוצה.
לגבי היועצים בבתי הספר פה נעשה באמת בדיקה האם ניתן לחזק משהו ולתגבר.
תודה רבה לכולכם.
רשמה: לירז ג'בלי
ע. אישית למנהלת אגף החינוך